Marginalia
Occultavit. Occulta fuit via mea a Domino, Isaie, et a facie tua occultabor, In principio, relicti et absconditi a facie tua abscondite ad Dominum deum nostrum, Verba, si abscondetur vir in absconsionibus, Ieremie, et non absconditus a calore suo, Psalmiste. Et de modo isto et absconditi fuerunt ipsis emoroides, Samuelis, et licet quod est cum xin1 totum2 modus unus et expo. quia fuerunt emaroides coperte ipsis ab intus. Et grave abscondet me in abscondito tabernaculi sui et abscondit facies et quis respiciet ipsum, Iob, abscondam facies meas de ipsis, Verba, et abscondit ipsos Dominus, Ieremie, in pharetra sua abscondent me ad abscondere consilium sicut ad ascondere. Et peccata vestra abscondere fecerunt facies de vobis de audire, Isaie, est transiens ad duo operata. Et grave daggessatum debuisti abscondere impulsos, Isaie, de amore abscondita, Proverbiorum, et expositio passuc in radice corripuit. Et hitpaal nonne David3 abscondens se nobiscum, Psalmiste, et intelligentia intelligentium eius abscondet, Isaie, et tu absconsio mihi, Psalmiste, esto absconsio ipsis a facie predatoris, Isaie, cum quinque punctis in absconsione gradus, Cantici, respondebo tibi in absconsione tonitrui, Psalmiste, modus expositionis sue sicut modus, et respondit Dominus, Iob, in absconsione tabernaculi sui, Psalmiste. Et cum he mulieris sit supra vos absconsio, Verba. Et cum additione mem insidiabitur in absconsione in absconsionibus interficient innocentem. Et pondus aliud et in absconsione facierum de ipso. Et pondus aliud ad cooperire et ad abscondere et absconsio aque inundabunt. Vel erit absconsio affixa ad aquas. Et erit expositio de modo quod servierunt sibi in ipso doctores nostri multum in dicere ipsos diruens parietem suam et alia multa in verbis suis in isto modo.
נסתרה דרכי מי"י (יש’ מ, כז), ומפניך אסתר (בר’ ד, יד), הנשארים והנסתרים מפניך (דב’ ז, כ), הנסתרות לי"י אלהינו (דב’ כט, כח), אם יסתר איש במסתרים (יר’ כג, כד), ואין נסתר מחמתו (תה’ יט, ז). ומענין זה וישתרו להם טחורים (שמ"א ה, ט), ואף על פי שהוא בשי"ן הכל ענין אחד ופירושו כי היו הטחורים מכוסים להם מבפנים. והכבד יסתירני בסתר אהלו (תה’ כז, ה), ויסתר פנים ומי ישורנו (איוב לד, כט), אסתירה פני מהם (דב’ לב, כ), ויסתירם י"י (יר’ לו, כו), באשפתו תסתירני1 (יש’ מט, ב). לסתיר2 עצה (יש’ כט, טו), כמו להסתיר. וחטאתיכם הסתירו פנים מכם משמוע (יש’ נט, ב), הוא יוצא לשנים פעולים. והכבד הדגוש סתרי נדחים (יש’ טז, ד), מאהבה מסתרת (מש’ כז, ה).
Sources rabbiniques
א. בבלי, בבא קמא ל ע"א