Numeravit. Post sic numeravit populum, Samuelis, et numerabit ipsi septem dies et numerabis tibi, Et vocavit, septem ebdomadas numerabis tibi, Verba, ubi numerans ubi ponderans ubi numerans turres, Isaie, ut dicere quod timebis et expavesces adhuc et licet quod iam venit rex messias ^(a) adhuc loquetur cor tuum timorem de regibus gentium qui fuerunt numerantes et ponderantes argentum quod fuerunt capientes tributum de Israel vel fuerunt numerantes ad caput et capientes tributum de ipsis¹ argentum in pondere numerate turres eius. Et niphal² que non numerabuntur et non numerabuntur pre multitudine, Verba. Et nomen cum additione de mem numerum dierum tuorum adimplebo, Nomina, et sine additione post numerum quo numeravit ipsos David, Verba. Et collectio de ipso intellexi in numeris, Danielis. Et nomen sicut modus infiniti et numerant quartum Israel ut dicere ad numerare quartum Israel³ quia est camessatum et non ipsum affixum. Et adhuc dictio et ostendit supra ipsum quod non ipsum affixum sic sic⁴ rectum in ipso quod erit nomen in loco infiniti sicut et ad⁵ movere castra. Et adiectivum quia non novi numeros. Vel erit nomen numerus in pondere novum ut dicere non novi ipsis numeros modum omnium et similis ipsis numerus. Et venit verbum grave de isto modo numerabo omnia ossa mea, Psalmiste, expo.⁶ numerabo omnia ossa mea pre multum marcedinis mee cum labiis meis numeravi omnia iudicia oris tui, Psalmiste^(b), tu ut iustificeris, Isaie, narrate nunc mihi, In principio. Et cuius non memoratus agens suus quod non numeratum, Isaie. Et nomen narratio somni et interpretatio sua, Iudicum, omnia ipsa et similia ipsis modus numerationis et nunciationis. Et iam scripsimus in radice annunciavit differentiam que est inter numerationem ad annunciationem et hoc de isto modo quis numerabit celos cum sapientia, Iob. Et sapiens rabi Iona declaravit ipsum de modo scripture. Et dominus meus pater meus⁷ expo. de modo zaphiri^(c) vult dicere quod fecit ipsa sicut colorem zaphiri sicut quod dixit et sub pedibus eius sicut opus lateris saphiri. Et sic expo. de hoc tunc vidit ipsam et saphirizavit ipsam. Et scripsit in libro, cum quinque punctis. Liber⁸ Legis istius, ad scientem librum, in venire epistolam istam ad te, non novi litteraturam non novi ad legere de epistola tua quam scripsisti. Et scripsit dominus meus pater meus de hoc intellexi in libris et ipsa scriptura emptionis et scriptura manifesta quam scripsit Ieremias. Et cum he mulieris nonne in scriptura tua Baruch filius Neria⁹ scriba, et vocati fuerunt scribe regis motionem meam numerasti tu Dominus scribet in scribere populos, modus omnium et similis ipsis modus scriptionis et ad docere ipsos scripturam et linguam Caldeorum expo. scripturam Caldeorum et linguam Caldeorum¹⁰. Et sunt declarantes motionem meam numerasti tu Dominus scribet de modo secundo et duo modi proximi quia scriptura libri est numeratio rerum. Et est ad declarare iste numerus generationum hominis lingua numeri vel numeri. Et modus alius carbunculus¹¹ saphiri et iaspis sicut opus lateris saphiri saphirus incisio eorum sunt declarantes lapidem pretiosum quem vocant ipsum in lingua sapphir¹² et si sic est non pretium ad ipsum in visione si non pretiositate et magnitudine sicut extimati cum auro quia non extimabunt homines ad laudem in visione si non in rubedine vel in albedine. Et sapiens rabi Abraam Abenezra expo. quia est lapis rubeus pretiosus sicut quod scripsimus in radice album. Et excelsus expo. quod saphirus albus et dicit quod est quem vocant ipsum in lingua cristallo et predicatione opus¹³ in homine uno qui profectus est, ad vendere saphirum in Roma dixit ipsi emptor ad pactum probandi ipsum capiam ipsum dedit ipsum supra dorsum incudis incepit percutere supra ipsum scissa est incus et divisus fuit malleus et sapphyrus stetit in loco suo et secundum¹⁴ istam predicationem est lapis quem vocant ipsum diamantem¹⁵ ^(d) et est albus et mundus.

אחרי כן ספר את העם ^{(שמ"ב כד, י)}, וספרה לה שבעת ימים ^{(וי’ טו, כח)}, וספרת לך ^{(וי’ כה, ח)}, שבעה שבועות¹ תספר לך ^{(דב’ טז, ט)}. איה סופר² איה שוקל³ איה סופר⁴ את המגדלים ^{(יש’ לג, יח)}, כלומר שתירא ותפחד עדיין אף על פי שכבר בא המלך⁵ המשיח עדין⁶ יהגה לבך אימה ממלכי האומות שהיו⁷ סופרים ושוקלין⁸ הכסף שהיו לוקחים מס מישראל ⁹. ספרו מגדליה ^{(תה’ מח, יג)}. והנפעל אשר לא יספרו ¹⁰ מרוב^{11 (מל"א ח, ה)}. והשם בתוספת מ"ם את מספר ימיך אמלא ^{(שמ’ כג, כו)}. ובלא תוספת אחרי הספר אשר ספרם דוד^{12 (דה"ב ב, טז)}. והקבוץ ממנו בינותי¹³ בספרים ^{(דנ’ ט, ב)}. והשם בענין המקור ומספר את רבע ישראל ^{(במ’ כג, י)}, כלומר ולספר את רבע¹⁴ישראל, כי הוא קמוץ ואיננו סמוך, ועוד מלת את מורה עליו שאיננו סמוך, אם כן הנכון בו שיהיה שם במקום מקור כמו ולמסע את המחנות ^{(במ' י, ב)}. והתאר כי לא ידעתי ספורות^{15 (תה’ עא, טו)}, והוא תאר לצדקת¹⁶ ותשועתך שהזכיר אמר לא ידעתי שיוכלו להיות ספותר¹⁷. או יהיה שם ¹⁸ ספורות¹⁹ בשקל בשורה, כלומר לא ידעתי ²⁰ מספרים. ענין הכל והדומה להם מנין. ובא פעל הכבד מזה הענין אספר כל עצמותי ^{(תה’ כב, יח)}, פירושו אמנה כל עצמותי מרוב כוחי שותי²¹ בס²². בשפתי²³ספרתי כל משפטי פיך ^{(תה’ קיט, יג)}, ספר אתה למען תצדק ^{(יש’ מג, כו)}, ספרו נא לי ^{(בר’ מ, ח)}. ושלא נזכר פועלו²⁴ אשר לא ספר בהם^{25 (יש’ נב, טו)}. והשם את מספר הרב²⁶החלום ואת שברו ^{(שופ’ ז, טו)}, כלם והדומה להם ענין ספור והגדה ²⁷. וזה הענין לעולם מהבנין הכבד הדגוש. ויש שפרשו²⁸ מזה הענין מי יספר שחקים בחכמה ^{(איוב לח, לז)}. והחכם רבי יונה פרשו²⁹ מענין כתיבה. ואדני³⁰ אבי ז"ל פרשו³¹ מענין ספיר רוצה לומר שעשאם כעין ספיר כמו שאמר ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר ^{(שמ' כד, י)}. וכן פרש³² מזה אז ראה ויספרהו^{33 (איוב כח, כז)}. ואכתוב³⁴ בספר ^{(יר’ לב, י)}, בחמש נקדות. ספר³⁵ התורה הזה^{36 (דב’ כח, סא)}, אל יודע ספר ^{(יש’ כט, יא)}, כבא הספר הזה אליך ^{(מל"ב ה, ו)},³⁷ לא ידעתי ספר ^{(יש’ כט, יב)}, לא ידעתי לקראו. מספרך אשר כתבת ^{(שמ’ לב, לב)}. וכתב אדני³⁸ אבי ז"ל מזה בינותי³⁹ בספרים ^{(דנ’ ט, ב)}, והם ספר המקנה וספר הגלוי שכתב ירמיהו. ובה"א הנקבה ⁴⁰ הלא בספרתך ^{(תה’ נו, ט)}. ברוך בן נריה הסופר^{41 (יר’ לו, לב)}, ויקראו סופרי⁴² המלך ^{(אס’ ג, יב)}, נודי⁴³ ספרת⁴⁴ אתה ^{(תה’ נו, ט)}, י"י יספר בכתב עמים ^{(תה’ פז, ו)}. ענין הכל והדומה להם ענין כתיבה. וללמדם ספר ולשון כשדים ^{(דנ’ א, ד)}, פירושו כתיבת כשדים ולשון כשדים. ויש מפרשים נודי⁴⁵ ספרת⁴⁶ אתה ^{(תה' נו, ט)}, י"י יספר⁴⁷ בכתב עמים^{48(תה' פז, ו)} מהענין⁴⁹ השני. ושני הענינים קרובים כי כתיבת הספר הוא ספור⁵⁰ הדברים. ויש לפרש זה ספר תולדות⁵¹ אדם ^{(בר’ ה, א)}, לשון ספור. וענין אחר נפך ספיר ^{52 (שמ’ כח, כח)}, כמעשה לבנת הספיר ^{(שמ’ כד, י)}, ספיר גזרתם ^{(איכה ד, ז)}, יש מפרשים האבן היקרה שקורין לו בלעז שפיר⁵³, ואם כן הוא אין הערך אליו במראה אלא ביקר וגדולה כמו המסלאים⁵⁴ בפז ^{(איכה ד, ב)} כי לא יערכו האדם לשבח במראה אלא באדום⁵⁵ או בלבן⁵⁶. והחכם רבי אברהם בן⁵⁷ עזרא ז"ל⁵⁸ פרש⁵⁹ כי היא אבן אדומה יקרה כמו שכתבנו בשרש לבן. והגאון פירש כי הספיר לבן. ואומר⁶⁰ שהוא שקורין לו⁶¹בלעז קרשטייל⁶². ⁶³.