זין



Sources rabbiniques

Apparat critique

Notes éditoriales

1אות הזין 2

1]  ונתחיל  Ma3 addition

2]  בעזרת השם Ma3 addition

וגר זאב עם כבש (יש' יא, ו), כזאבים טורפי3 טרף (יח' כב, כז), זאבי4 ערב (צפ' ג, ג). 5

3טורפי]  טרפי Ma3

4זאבי]  זאיבי Ma3

5 חסר]  ידוע. BL Ma3

ישרוק7 י"י לזבוב אשר בארץ8 מצרים (יש' ז, יח), זבובי מות יבאיש9 יביע10 (קה' י, א), ידוע.

6זבוב]  זבב BL Ma3 V1

7ישרוק]  ישרק Ma3

8בארץ]  בקצה יארי BL

9 יבאיש]  Ma3 omission

10 נוסף יביע]  BL

זבדני אלהים אותי11 זבד טוב (בר' ל, כ), בשש נקדות, 12 ענינו לפי מקומו, נתן 14 אלהים לי15 מתן טוב. וכתב רבי יונה 16 והוא17 דומה ללשון הערב שאומר18 הלשון הזה על המתנה.

11 אותי]  Ma3 omission

12  – חסר מחמת הדומות ]  ויש ספרים 12 נקדות, BL Ma3 V1

12]  בחמש BL V1 בחמשה Ma3

14 חסר]  לי BL Ma3

15 נוסף לי]  BL Ma3

16 חסר]  כי BL

17והוא]  הוא BL

18שאומר]  שאומרים V1

אשר זבח י"י19 (מל"א ח, סג), וזבחנו לי"י אלהינו (שמ' ח, כג), אשר תזבח בערב (דב' טז, ד), זבח לאלהים תודה (תה' נ, יד), לזבוח20 לי"י אלהיך (שמ"א טו, כא). והכבד זבח21 אמון (דה"ב לג, כב), להם אזבח (דה"ב כח, כג), על ראשי ההרים יזבחו (הו' ד, יג). והשם ויזבח יעקב זבח בהר (בר' לא, נד), בסגול. ולרבים, זבחים שלמים (שמ' כד, ה). ובתוספת ה"א זבחה, והקבוץ זבחות, ויבשו22 מזבחתם23 (הו' ד, יט). ושם המקום שמקריבים24 עליו הזבחים25 נקרא26 מזבח, ועשית מזבח קטר2728 (שמ' ל, א), אף על פי שלא היו מקריבים29 עליו זבחים נקרא מזבח לפי שהיה מזה עליו דם הזבח אחת בשנה.

19י"י]  לי"י BL Ma3 V1

20לזבוח]  לזבח Ma3 V1

21זבח]  זבחי Ma3

22ויבשו]  ויבושו Ma3

23מזבחתם]  מזבחותם Ma3 V1

24שמקריבים]  שמקריבין Ma3

25הזבחים]  זבחים V1

26 נוסף נקרא]  BL Ma3 V1

27קטר]  מקטר BL Ma3 V1

28]  קטרת  Ma3 V1 addition

29מקריבים]  מקריבין Ma3

הפעם יזבלני אישי (בר' ל, כ), ענינו ידור עמי כי כן נקראת הדירה זבול. בנה בניתי בית זבול לך (מל"א ח, יג), ובתוספת ה"א, שמש ירח עמד זבולה (חב' ג, יא).

מחרצנים ועד30 זג (במ' ו, ד), קמץ31 והוא קלפת הענבים שמחוץ.

30ועד]  ועד BL Ma3 V1

31קמץ]  קמוץ Ma3

זה ינחמנו32 (בר' ה, כט), על הודעת הדבר33 הנמצא 34. שבו נא בזה (במ' כב, יט), 39 וכן ושחטתם40 בזה41 (שמ"א יד, לד), בזה המקום. וכן מזה אחד ומזה אחד (שמ' יז, יב), והדומים להם. ופעם42 יחסר בי"ת השרות43, עלו זה בנגב (במ' יג, יז), פירושו עלו בזה44 הדרך44 בנגב46, וכן זה ידעתי כי אלהים לי (תה' נו, י), חסר 47 , פירושו48 בזה הדבר אדע ואכיר כי אלהים עמי כי ישמעני ביום אקרא וישובו אויבי אחור. וכן יבא על זמן49 הודעת הזמן הנמצא זה לי עשרים שנה (בר' לא, לח), אשר זעמת(i) זה כמה שנים50 (זכ' א, יב), זה ימים רבים (יהו' כב, ג). ויש מפרשים מקצתם במקום אשר כמו זה אהבתי נהפכו לי51 (איוב יט, יט), אל מקום זה52 יסדת להם (תה' קד, ח), הר 53ציון זה שכנת54 בו (תה' עד, ב), שמע לאביך זה ילדיך55 (מש' כג, כב).56 ויבא על הזמנת העת כמו הנה ויתחבר עם הנה למהירות הזמנת הענין בעתו כמו קול דודי הנה זה בא (שה"ש ב, ח), והנה זה מלאך נוגע בו (מל"א יט, ה), ואין צרך להוציאם ממשמעם.58 וזה בסגול הוא ללשון זכר. ופירוש משבועתך הזה (יהו' ב, יז),59 ובחלם היא ללשון נקבה ולשמחה מה זה עושה (קה' ב, ב), כל60 זה ראיתי בחכמה61 (קה' ט, יג), זה62 מתת אלהים היא63 (קה' ה, יח), ולא זה64 העיר (מל"ב ו, יט), כי כזה וכזה תאכל החרב (שמ"ב יא, כה). ונכתב65 בוא"ו66 זו לעגם בארץ מצרים (הו' ז, טז), ועדות67 זו אלמדכם68 (תה' קלב, יב), ויבא עם הוא"ו69 בשרק והוא ללשון זכר 70עם זו יצרתי לי (יש' מג, כא), עם זו גאלת (שמ' טו, יג), מן הדור זו לעולם (תה' יב, ח), זו כחו לאלהו71 (חב' א, יא), זו חטאנו לו (יש' מב, כד), זו פעלת לנו (תה' סח, כט), בארח זו אהלך (תה' קמב, ד), בדרך זו תלך (תה' לב, ח),74 בדרך75 זו אלך (תה' קמג, ח), שתים זו שמעתי (תה' סב, יב). ויש מפרשים מקצתם במקום אשר כמו ברשת זו טמנו (תה' ט, טז), זו חטאנו לו76 (יש' מב, כד),76 במזמות זו חשבו (תה' י, ב), זו שדוני (תה' יז, ט). ויבא עוד לנקבה באל"ף במקום הוא"ו78 ובתי"ו הנקבה זאת האשה (מל"ב ח, ה), זאת מנוחתי (תה' קלב, יד), הזאת79 לכם (וי' טז, לד), בזאת אני בוטח (תה' כז, ג), בזאת תבחנו (בר' מב, טו), הזאת ידעת מני עד (איוב כ, ד), כזאת וכזאת דבר80 הנערה (מל"ב ה, ד).

32]   ממעשינו V1 addition

33 הדבר]  Ma3 omission

34 חסר]  34 35 . ופעמים ברחוק כמו זה סיני (שופ' ה, ה), ההר הטוב הזה 36 37 (דב' ג, כה), כי יאמר זה על הידיעה BL Ma3 V1

34]  בקרוב BL Ma3 V1 omission

35]  ברוב BL V1 מרוב Ma3

36]  והלבנן BL והלבנון Ma3 V1

37]  BL V1 הזה  Ma3 addition

39 חסר]  בזה המקום, BL Ma3 V1

40ושחטתם]  ושחטם BL

41]   ואכלתם V1 addition

42ופעם]  ופעמים BL

43השרות]  השירות Ma3

44בזהזה הדרך]  בדרך הזה V1

44בזה]  זה Ma3

46בנגב]  נגב Ma3

47 חסר]  בי"ת BL

48, פירושו]  ופירושו BL

49 נוסף זמן]  BL Ma3 V1

50כמה שנים]  שבעים שנה BL

51לי]  בי BL

52 זה]  זה  V1 repentir

53]  פ  V1 addition

54שכנת]  שכנתה Ma3

55ילדיך]  ילדך Ma3 V1

56 חסר]  ואין 56 להוציאם ממשמעם. BL Ma3 V1

56]  צורך BL צריך Ma3 צרך V1

58 נוסף ואין צרך להוציאם ממשמעם.]  BL Ma3 V1

59  – חסר מחמת הדומות ]  מדבר שבועתך הזה. BL Ma3 V1

60כל]  גם BL

61בחכמה]  חכמה BL

62זה]  זו Ma3

63 היא]  Ma3 V1 omission

64זה]  זו Ma3

65ונכתב]  ונכתבו V1

66בוא"ו]  בו"ו BL Ma3

67ועדות]  ועדתי BL Ma3 ועדותי V1

68אלמדכם]  אלמדם BL Ma3 V1

69הוא"ו]  הו"ו BL Ma3 V1

70 חסר]  ולנקבה גם כן BL Ma3 V1

71זו כחו לאלהו]  זו 71 72  BL Ma3 V1

71]  כחו BL V1 כוחו Ma3

72]  לאלהו BL V1 לאלוהו Ma3

74]  Ma3 omission

75בדרך]  דרך BL

76]  V1 omission

76 נוסף לו]  BL Ma3

78הוא"ו]  וי"ו BL V1

79הזאת]  זאת BL

80דבר]  דברה BL Ma3 V1

i.  זעמתה TM

זהב 81וכסף (שמ' כה, ג), ידוע. ולפי שהזהב הוא82 זך נקי83 יקרא גם כן84 הדבר הזך והנקי זהב. מצפון זהב יאתה (איוב לז, כב), רוצה85 לומר הרוח הזכה והנקיה. והחכם רבי אברהם בן86 עזרא 87 פרשו זהר השמים הדומה לעין זהב כי מפאת צפון יחל להתזכך88. ועוד כוס זהב בבל ביד י"י (יר' נא, ז), רוצה89 לומר היין הזך והנקי.90

81זהב ]  Ma3 omission

82 נוסף הוא]  BL Ma3

83נקי]  ונקי BL Ma3 V1

84 כן]  Ma3 omission

85רוצה]  רצונו BL

86בן]  אבן BL

87 חסר]  ז"ל BL

88להתזכך]  להזדכך BL Ma3 V1

89רוצה]  רצונו BL

90]  ועוד המריקים מעליהם הזהב (זכ' ד, יב), 90 לומר השמן הזך והנקי. BL V1

90]  רצונו BL רוצה V1

א.  בבלי, חולין קה ע"א

ב.  בבלי, ברכות מז ע"ב

ג.  בבלי, עבודה זרה כב ע"ב

וזהמתו חיתו92 לחם (איוב לג, כ), פירושו תחשב נפשו המאכל לזוהמא93 והוא94 הזיעה המאוסה בין מגוף האדם בין ממאכל. ודומה לו בלשון95 רבותינו ז"ל96 על ענין המאכל [א] להעביר את97 הזוהמא98, בידים המזוהמות99 [ב]. ועל ענין הגוף ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן [ג].

92חיתו]  חייתו V1

93לזוהמא]  לזוהמה Ma3

94והוא]  והיא BL

95בלשון]  בדברי Ma3

96 ז"ל]  V1 omission

97 נוסף את]  BL Ma3

98הזוהמא]  הזהומה BL

99המזוהמות]  מזהמות BL

והזהיר את העם (יח' לג, ג), והזהירה ונשמר (מל"ב ו, י), בה"א במקום100 וא"ו101, והזהרת(ii)102 אתהם103 (שמ' יח, כ), ולא הזהרתו (יח' ג, יז). והנפעל חיה104 יחיה כי נזהר (יח' ג, כא), ולא נזהר (יח' לג, ד), והעם לא נזהר (יח' לג, ו), והוא נזהר105 נפשו מלט (יח' לג, ה), ארבעתן קמצין106 והם נפעל עבר בענין אשר לא ידע להזהר. ויותר107 מהנה108 בני הזהר (קה' יב, יב), כלם ענין הזהרה וידוע הוא. וענין אחר המשכילים109 יזהירו כזוהר110 הרקיע (דנ' יב, ג), כמראה זהר כעין החשמלה (יח' ח, ב), ענין נגה111.

100במקום]  מקור Ma3 מקום V1

101וא"ו]  וו"ו BL V1

102]  והזהרתה BL

103אתהם]  אתכם V1

104חיה]  חיו BL

105 והוא נזהר]  Ma3 omission

106ארבעתן קמצין]  ארבעתם קמצים BL ארבעם קמוצים Ma3 ארבעתם קמצין V1

107ויותר]  ויתר Ma3

108מהנה]  מהמה BL

109המשכילים]  והמשכילים BL Ma3 V1

110כזוהר]  כזהר V1

111נגה]  נוגה Ma3

ii.  variante scripturaire relevée par Kennicott

עם זו יצרתי112 לי (יש' מג, כא), זו חטאנו לו (יש' מב, כד), מפני רשעים זו שדוני113 (תה' יז, ט), פרשם114 רבי יונה כענין אשר115, וכן דרך זו אהלך116 (תה' קמג, ח). ויתכן לפרשם כלם כענין זה והוא"ו117 בהם תמורת הה"א כמשפט. וכבר כתבנום בשרש זה.

112יצרתי]  יצרת BL

113שדוני]  שדונן V1

114פרשם]  פירשו BL פירש Ma3

115 כענין אשר]  V1 omission

116אהלך]  אלך BL

117והוא"ו]  והו"ו BL V1

זב עמקך (יר' מט, ד), פירושו מדם חללים, הן הכה צור ויזובו מים (תה' עח, כ), שהם יזובו מדקרים118 מתנובות שדי119 (איכה ד, ט), 120 יזוב דמם, והוא על דרך משל שהם מתים ברעב פתאם121 כאלו הם מדוקרים. ופירוש מתנובות שדי (איכה ד, ט) מחסר122 תנובות שדי. ואשה כי תזוב(iii)123 זוב דמה (וי' טו, כה), זבת חלב (שמ' ג, ח), והזב את זובו (וי' טו, לג), ענין זיבה ידוע.

118מדקרים]  מדוקרים Ma3 V1

119 נוסף מתנובות שדי]  BL Ma3 V1

120 חסר]  כלומר BL V1

121פתאם]  פתאום Ma3

122מחסר]  מחוסר Ma3

123]  יזוב BL

iii.  variante scripturaire relevée par Kennicott (K189, primo 248, nunc 178)

אשר זדו עליהם (שמ' יח, יא), כי אל י"י זדה (יר' נ, כט). והתאר זד יהיר לץ שמו (מש' כא, כד), גערת זדים ארורים (תה' קיט, כא). ומשקל אחר המים הזדונים (תה' קכד, ה). והשם בא זדון (מש' יא, ב), ופירושו בא איש זדון או יהיה תאר. וכן הנני אליך זדון (יר' נ, לא), וכשל זדון ונפל ואין לו מקים124 (יר' נ, לב). ומשקל אחר 125גם מזדים חשוך126 עבדך (תה' יט, יד), כלומר מהזדונות חשכני שלא ימשלו בי ואחטא במזיד, אז איתם (תה' יט, יד), אם לא תחשב127 לי השגיאות ותחשוך128 אותי מהזדונות אז אהיה תמים ונקיתי מפשע רב (תה' יט, יד). והפעל הנוסף כי129 יזיד איש (שמ' כא, יד), כי הזידו עליהם (נחמ' ט, י). ורבותינו ז"ל130 נשתמשו הרבה בזה הלשון וקראו מזיד למי שעושה131 דבר132 ברצון.

124 ואין לו מקים]  Ma3 omission

125]  השם  Ma3 V1 addition

126חשוך]  חשך V1

127תחשב]  תחשוב Ma3

128ותחשוך]  ותחשך V1

129כי]  וכי BL

130 ז"ל]  V1 omission

131שעושה]  שעשה Ma3

132דבר]  הדבר BL Ma3 V1

מזוזה המ"ם נוספת והה"א לנקבה, ומזוזתם אצל מזוזתי (יח' מג, ח). ולרבות וכתבתם על מזוזות ביתיך135 ובשעריך136 (דב' ו, ט), והם לחיי השערים. ופירוש ועמד על מזוזת137 השער (יח' מו, ב), פירושו138 סמוך למזוזת139 השער. אבל יונתן תרגמו קומו140 מפתן ויקום על תקופת141 תרעא. וכן על מזוזת142 היכל י"י (שמ"א א, ט), סמוך למזוזת143 השער. וכן תרגם יונתן144 בסער145 ספא146 דהיכלא די"י.

134זוז]  (v) Ma3 omission

135ביתיך]  ביתך V1

136 נוסף ובשעריך]  BL Ma3

137מזוזת]  מזוזות Ma3

138 נוסף פירושו]  BL

139למזוזת]  למזוזות Ma3

140קומו]  כמו BL Ma3 V1

141תקופת]  סקיפת BL Ma3 שקיפת V1

142מזוזת]  מזוזות Ma3

143למזוזת]  למזוזות Ma3

144תרגם יונתן]  יונתן תרגם  Ma3

145בסער]  בסטר BL Ma3 V1

146ספא]  סיפא Ma3

v.  Le contenu correspond à la racine précédente.

ד.  בבלי, בבא בתרא צא ב

הזלים זהב מכיס (יש' מו, ו), ענין זול. ורבותינו ז"ל147 נשתמשו הרבה בזה הלשון כמו שאמרו [ד] מעות בזול ופירות ביוקר. וכן הפעל הכבד בענין הקרוב148 לזה והוא 149ענין הביזיון150 כל מכבדיה הזילוה (איכה א, ח), והראוי הזילוה. ובא בדגש כמו וילינו עליו151 את152 כל העדה (במ' יד, לו).

147 ז"ל]  V1 omission

148הקרוב]  קרוב BL Ma3 V1

149]  כמו  Ma3 addition

150הביזיון]  הבזיון Ma3 V1

151עליו]  עלוו Ma3

152את]  Ma3 omission

ה.  משנה כתובות יב, א

מפיקים מזן אל זן (תה' קמד, יג), והוא תאר למינים הזנים כמו החטא153 והשעורה ומיני קטנית154 והדומים להם שזנים 155 האדם. וכן במשנה [ה] הנושא את האשה ופסק עמה לזון את בתה שלש שנים. וזולת זה הרבה156 נשתמשו157 158בפעל הזה159. והשם, בר ולחם ומזון (בר' מה, כג), רחב הזונה (יהו' ו, כה), תאר בפלס טובה ופירושו160 מוכרת מזון. וכן תרגם יונתן161 פונדקיתא. 162 ורבי יונה166 פירש מזן אל זן (תה' קמד, יג), ממין אל מין מתרגום למינו לזנוהי. וכן בשמים וזנים מרקחים167 (דה"ב טז, יד), פירוש168 ומיני בשמים מרקחים169 168 והנכון בדקדוק וזנים מרקחים שהוא מנחי הלמ"ד בפלס פנים171 מתים172. וענין אחר ויתד תהיה לך על אזניך173 (דב' כג, יד), והאל"ף נוסף והוא מן כלי זין בלשון רבותינו ז"ל. וכן והזונות רחצו (מל"א כב, לח), בשקל174 קומה קומות175 מנחי העי"ן.

153החטא]  החטה BL Ma3 V1

154קטנית]  הקטניות BL

155 חסר]  את BL Ma3

156 הרבה]  V1 omission

157נשתמשו]  שנשתמשו Ma3

158]  הרבה  V1 addition

159הזה]  זה V1

160ופירושו]  ופירוש Ma3

161וכן תרגם יונתן]  ובתרגם יונתן Ma3

162  – חסר מחמת הדומות ]  ורבי יונה 162 כן ויתנו163 הילד בזונה (יואל ד, ג), ויתכן שהוא מן 164 מענין זנות. BL Ma3 V1

162]  פירש BL Ma3 פרש V1

163]   את BL Ma3 V1 omission

164]  זנה BL V1 זונה Ma3

166יונה]  יהודה Ma3

167מרקחים]  מרוקחים Ma3 V1

168 נוסף פירושפירושו ומיני בשמים מרקחיםמרקתיםמרוקחים ]  BL

168פירוש]  פירושו V1

169מרקחים]  מרקתים Ma3 מרוקחים V1

171 נוסף פנים]  BL Ma3

172]   פנים Ma3 addition בשוא V1

173אזניך]  אזנך V1

174בשקל]  בשק Ma3

175קומה קומות]  קומות, קומה BL

ביום שיזועו שומרי הבית (קה' יב, ג), ולא קם ולא זע ממנו (אס' ה, ט).וה176 ובהכפל177 הפ"א והלמ"ד ויקצו מזעזעיך178 (חב' ב, ז). והשם והיה רק זועוה179 (יש' כח, יט), ידע180.

176 נוסף וה]  BL Ma3 V1

177ובהכפל]  ובכפל Ma3

178מזעזעיך]  מזעזעיך V1

179זועוה]  זועה Ma3 V1

180ידע]  ידוע BL Ma3 V1

ותשכח כי רגל תזוריה181 (איוב לט, טו), ויזר את הגזה (שופ' ו, לח), והזוריה182 תבקע אפעה (יש' נט, ה), 183 ושלא נזכר פועלו 184 לא זורו ולא חבשו185 (יש' א, ו), על דעת רבי יונה186 המדקדק. ועל דעתי שהוא187 פעל188 עבר לגזרת פעול189 בפלס טובו אהליך190 (במ' כד, ה), ויהיה פועל191 עומד. ואף על פי שהוא עובר בבנין הקל192 הנה מצאנו אז193 הלמו עקבי סוס (שופ' ה, כב), בודד. הלמוני בל ידעתי (מש' כג, לה), עובר194, ענין מעיכה וידוע195. ונקראת המכה לפי שיזורו אותה מזור, ולא יגהה מכם מזור (הו' ה, יג), לחמך ישימו מזור (עו' א, ז), וירא אפרים את חליו196 ויהודה את מזורו (הו' ה, יג). וגם נאמר על הרפואה מזור לפי שהרפואה תבא על ידי הזרת המכה כמו שאמר לא זורו ולא חבשו197 (יש' א, ו), אין דן דינך למזור רפואות198 תעלה אין לך (יר' ל, יג). וענין אחר ויזורר הנער (מל"ב ד, לה), אשטרניט199 בלעז, ותרגום עטישותיו (איוב מא, י) זרירוהי. וגם זה הענין קרוב לענין הראשון200 כי בהתעטש האדם יזור עצמו. וענין אחר, לא זרו201 מתאותם (תה' עח, ל), רוחי זרה לאשתי (איוב יט, יז). זורו רשעים מרחם (תה' נח, ד), איפשר202 שהוא מפעל203 הקל204 לגזרת פעול או יהיה מאשר לא נזכר פועלו לדעת רבי יונה. והשם והיה205 לכם לזרא (במ' יא, כ), בשקל צרה, רעה והאל"ף מקום ה"א. ועוד נכתבנו206 בשרש זרה. והפעול מבנין הפעיל207 מוזר הייתי לאחי (תה' סט, ט). והנפעל אשר נזורו מעלי בגלוליהם כלם (יח' יד, ה), נזורו אחור (יש' א, ד), והתאר לאיש זר (וי' כב, יב), וזרים לא יעברו בה208 (יואל ד, יז), מים זרים קרים נוזלים209 (יר' יח, יד), ושלחתי לבבל זרים וזרוה (יר' נא, ב), לשון נופל על הלשון, כי וזרוה מענין זרה הלאה (במ' יז, ב), ומשרשו.210 211 מבנין212 קל213 לגזרת פעל.ופרושו ושלחתי לבבל נכרים ויעשוה כנכרית214 בכל אשר לה כי יקחו הקול215 ויבוזו216 אותה. ועוד נפרשנו217 בשרש זרה, כל אלו ענין218 התנכרות וזרות. ופירוש מים זרים (יר' יח, יד) באים במקום219 זר ורחוק כאלו הם זרים אל המקום אשר נוזלים שם. כמהפכת זרים (יש' א, ז), פירושו כמהפכת אנשים זרים מארץ רחוקה כשיבאו על עיר וילכדוה יחפזו220 וישחיתו הכל כי אין דעתם לעמד 221 והקרובים אינם עושים222 כן. ועוד נכתבו223 בשרש זרה224.

181תזוריה]  תזורה Ma3 V1

182והזוריה]  והזורה Ma3 V1

183 חסר]  והסגול מקום קמץ. BL Ma3

184 חסר]  ממנו BL Ma3 V1

185חבשו]  חובשו Ma3 V1

186יונה]  יהודה BL Ma3

187שהוא]  הוא BL

188פעל]  פועל Ma3

189פעול]  פעלו Ma3

190אהליך]  אוהלך Ma3

191פועל]  פעל Ma3 V1

192הקל]  קל Ma3

193אז]  זה Ma3

194עובר]  עובר Ma3

195וידוע]  ידוע BL

196חליו]  חיליו Ma3

197חבשו]  חובשו Ma3 V1

198רפואות]  רפואת Ma3

199אשטרניט]  אשטרונד"ר BL אשטרנדיט Ma3 אישטרנודאר V1

200הראשון]  ראשון BL Ma3 V1

201זרו]  זורו V1

202איפשר]  אפשר Ma3 V1

203מפעל]  מהפעל BL V1

204הקל]  קל Ma3

205והיה]  ווהיה V1

206נכתבנו]  נכתבו BL

207הפעיל]  הפעיל V1

208 בה]  V1 omission

209נוזלים]  נזלים V1

210]  Ma3 omission

211  – חסר מחמת הדומות ]  ויתכן היות וזרוה מענין זרים ומשרשו BL V1 מענין זרים ומשקל Ma3

212מבנין]  מן BL Ma3 V1

213קל]  הקל BL Ma3 V1

214כנכרית]  כנכריה BL

215הקול]  הכל BL Ma3 הכר V1

216ויבוזו]  ויבזו Ma3 V1

217נפרשנו]  נפרשו BL

218ענין]  הענין V1

219במקום]  ממקום BL Ma3 V1

220יחפזו]  יהפכו BL V1 Ma3 omission

221 חסר]  בה BL שם V1

222עושים]  עושין BL

223נכתבו]  נכתבנו Ma3 V1

224זרה]  זרם BL Ma3 V1

ו.  בבלי, חולין ז ע"א

ולא יזח החשן (שמ' כח, כח), ענינו ולא יגביה225 כלומר שלא יזוה226 ולאיסור227 מעל האפוד228. ודומה לו בדברי229 רבותינו ז"ל [ו] משרבו זחוחי הלב, פירוש230 גבוהי הלב231 וגסי הרוח.

225יגביה]  יגבה BL Ma3 V1

226יזוה]  יסור BL Ma3 יזוז V1

227 נוסף יסור]  יזוז BL Ma3

228האפוד]  האפד V1

229בדברי]  בלשון BL

230פירוש]  פירושו V1

231הלב]  לב BL Ma3

ז.  משנה מקואות ה, ה

על כן זחלתי ואירא (איוב לב, ו), ענינו232 לפי מקומו 233. ורבי יונה פירשו234 התאחרתי235 ודמהו ללשון ערב236. וענין אחר זוחלי עפר (דב' לב, כד), כזוחלי237 ארץ (מי' ז, יז), הם השרצים הנגרים והמתנועעים238 על הארץ על גחונם. ודומה לו בדברי רבותינו ז"ל239 שאמרו [ז] על המשקין הנגרין240 זוחלין240. ומזה לפי דעתי אבן הזוחלת (מל"א א, ט), נקראת כן לפי שהמים היו זוחלין ונגרין242 לצדה כמו שאמר אשר אצל עין רגל243 (מל"א א, ט). ורבנו244 שלמה פירש245 אבן גדולה שהיו הבחורים246 מנסים את כחם להזיזה ולגררה. ויונתן תרגם אבן סיכיתא247, שעומדין248 עליה ומצפין249 למרחוק.

232ענינו]  וענינו Ma3

233 חסר]  פחדתי BL Ma3 V1

234פירשו]  פרשו Ma3 פירש V1

235התאחרתי]  והתאחרתי Ma3

236ערב]  הערב BL Ma3 V1

237כזוחלי]  כזחלי Ma3

238והמתנועעים]  ומתנועים BL ומתנועעים Ma3 V1

239 ז"ל]  V1 omission

240המשקין הנגריןהנגרים זוחלין]  המשקים הנגרים זוחלים BL

240הנגרין]  הנגרים V1

242ונגרין]  ונגרים Ma3

243רגל]  רוגל Ma3 V1

244ורבנו]  ורבינו V1

245פירש]  פרש V1

246שהיו הבחורים]  שהבחורים היו BL

247סיכיתא]  סכותא BL סוכתא Ma3 V1

248שעומדין]  שעומדים BL

249ומצפין]  ומצפים BL Ma3

ח.  בבלי, ראש השנה יא ע"א

בחדש זיו250 (מל"א ו, א), הוא חדש אייר, ואמרו רבותינו ז"ל251 [ח] כי נקרא כן משום דאית ביה252 זיוא לאילני, כי הזיו בלשונם הזהר והנגה. וכן תרגום253 מנגה נגדו (תה' יח, יג), מזיו יקריה.

250זיו]  זיו BL Ma3 V1

251 ז"ל]  Ma3 V1 omission

252ביה]  בה BL

253וכן תרגום]  ובתרגום יונתן Ma3 וכן V1

ט.  ויקרא רבה פרשה כב, דף קצא

והתענגתם254 מזיז כבודה (יש' סו, יא), ענינו לפי מקומו כמו זיו. וכן תרגם יונתן255 מחמד יקריה. ויש אומרים שהוא שם חיה מחיות256 השדה כמו וזיז שדי עמדי (תה' נ, יא), וכן וזיז שדי ירענה (תה' פ, יד). ויש אומרים כי זיז שם כלל257 לכל חיות258 השדה. בויקרא259 רבה [ט] וזיז שדי עמדי. אמר רבי יהודה ברבי סימון הזיז הזה עוף גדול הוא ובשעה שהוא פורש כנפיו מכהה גלגל חמה הדה260 היא261 דכתיב המבינתך יאבר נץ יפרש262 כנפיו לתימן (איוב לט, כו). למה263 נקרא שמו זיו? שיש בו מכל מיני טעמים מזה ומזה.

254והתענגתם]  והתענגנתם BL

255וכן תרגם יונתן]  ובתרגם יונתן Ma3

256מחיות]  מחית BL

257כלל]  כולל V1

258חיות]  חית BL

259בויקרא]  ובויקרא BL V1 וביקרא Ma3

260הדה]  הדא BL Ma3

261היא]  הוא BL

262יפרש]  יפרוש V1

263למה]  ולמה BL Ma3 V1

מאזרי זיקות (יש' נ, יא), ובזיקות בערתם264 (יש' נ, יא), פירוש265 נצוצות266 האש. ואיפשר267 להיות מזה השרש והענין היורה זקים268 (מש' כו, יח), והדגש תמורת הנח. וכן ופטורי צצים 269. ועוד נכתבנו בשרש זקק.

264בערתם]  ברעתם Ma3

265פירוש]  פירושו V1

266נצוצות]  ניצוצות Ma3 V1

267ואיפשר]  ואפשר Ma3 V1

268זקים]  זיקים Ma3

269 חסר]  הכל ארז BL

זית רענן (יר' יא, טז), ושמן זית (שמ' ל, כד), ארץ זית שמן (דב' ח, ח) פירושו עצי זית עושים270 שמן, 271 יש זתים272 שאין273 עושים274 שמן. וכן תרגם275 276 ארעא דזיתהא עבדין277 משחא278. זתים279 יהיו לך (דב' כח, מ), ידוע.

270עושים]  שעושין BL עושין Ma3

271 חסר]  כי BL Ma3 V1

272זתים]  זיתים Ma3

273שאין]  שאינם BL

274עושים]  עושין BL Ma3 V1

275וכן תרגם]  ובתרגום Ma3

276 חסר]  אנקלוס BL Ma3 V1

277עבדין]  עבדין V1

278משחא]  מושחא Ma3

279זתים]  זיתים Ma3 V1

י.  בבלי, בבא מציעא כט ע"ב

ושמים לא זכו בעיניו (איוב טו, טו), זכו נזיריה משלג (איכה ד, ז). והפעל הנוסף והזכותי בבור כפי (איוב ט, ל). והתאר שמן זית זך (שמ' כז, כ). והוא קמץ. אם280 זך וישר אתה (איוב ח, ו), זך אני בלי פשע (איוב לג, ט), כלם פתחין. ולנקבה ולבונה זכה (שמ' ל, לד), ותפלתי זכה (איוב טז, יז). ולרבים זכים. ומזה הענין נקראת הזכוכית כן לפי שהיא זכה, לא יערכנה זהב וזכוכית (איוב כח, יז), הוא281 הזכוכית282 הלבנה היקרה מזהב 283 שאמרו בה284 רבותינו ז"ל285 [י] בזוגיתא חיורתי286.

280 אם]  V1 omission

281הוא]  היא BL

282הזכוכית]  הזככית Ma3

283 חסר]  כמו BL

284 נוסף בה]  BL

285 ז"ל]  Ma3 V1 omission

286חיורתי]  חוורתי V1

287]  V1 omission

288]   ומה יזכה ילוד אשה (איוב כה, ד). והפעל הכבד זכיתי לבי (מש' כ, ט), V1 addition

289]  Ma3 omission

290וזכך]  זכך BL

ולא זכר שר המשקים (בר' מ, כג), זכרנו את הדגה (במ' יא, ה), זכור תזכור (איכה ג, כ),291 יי זכרנו יברך (תה' קטו, יב). פירושו י"י אשר זכרנו292 תמיד בחמלתו עלינו הוא293 יברך 294. ופרש295 אחר כן בפרט מי יברך. 296 כזכור297 אני ואתה (מל"ב ט, כה), יתכן299 היותו300 צווי, ופירושו כי זכור כשהיינו אני ואתה 301רוכבים צמדים. והרב רבי יצחק בן302גיאת303 ז"ל כתב שהוא מקור ונקשר עם מלת אני304 כמו ושבח אני (קה' ד, ב), אני פי מלך שמור305(קה' ח, ב). שלשתם306 כתב שהוא307 מקור. ואנחנו כתבנו ושבח תאר, ופירוש308 מלך שמור309 יתכן היותו צווי ופירושו אני מזהירך פי מלך שמור. והשם זכרון לבני ישראל (שמ' לט, ז), בדגש. ומשקל אחר קל אין זכרון לראשונים (קה' א, יא), זכרוניכם משלי אפר (איוב יג, יב). ובקבוץ הנקבות את ספר הזכרונות (אס' ו, א). ומבלי תוספת נו"ן תמחה את זכר עמלק (דב' כה, יט), בשש נקדות. אבל לזכר קדשו (תה' ל, ה) בחמש נקדות ולית כותיה, כן הוא במקצת ספרים310, ובמקצת ספרים311 בל זכר בחמש312 נקדות. ובתוספת מ"ם מזכרת עון (במ' ה, טו), בפלס מרצפת אבנים (מל"ב טז, יז). ויתכן שיהיה מהפעל313 הנוסף זולתי שם, כלומר המנחה314 315היתה מזכרת עונה אם היה 316. והנפעל ונזכרתם לפני י"י (במ' י, ט), ולא תזכרנה317 צדקותיו (יח' ג, כ), נזכרים ונעשים (אס' ט, כח), יען הזכרכם בכף תתפשו (יח' כא, כט). ואיננו עובר כאשר היה318 כתב רבי יונה רק הוא בודד כמשפטו319, ופירושו יען הזכרכם, לפני, כלומר שאני זוכר אתכם מי אתם שאתם מלאי עון בכף תתפשו. והפעל הנוסף והזכרתני אל פרעה (בר' מ, יד), והוא מזכיר עון להתפש (יח' כא, כח), כהזכירו את ארון320 אלהים321 (שמ"א ד, יח), ושם אלהים אחרים לא תזכירו (שמ' כג, יג), המזכירים את י"י (יש' סב, ו), מזמור322 לדוד להזכיר (תה' ע, א). וענין אחר זכר ונקבה בראם (בר' ה, ב), הזכרים לבד מטף323 (שמ' יג, יב), ויש מפרשים מזה י"י זכרנו יברך (תה' קטו, יב). והיה ראוי על המשפט הר"ש324 בקמץ קטן וכמהו325 ילבשם הכהן, כמו ילבשם בצרי. ופירושו יברך הזכרים שלנו, ואחר כך326 אמר327 יברך את בית ישראל על הנקבות. וזה איננו נכון, כי בית ישראל כלל הוא על הזכרים ועל הנקבות, וכן בית אהרן. ולפי דעתי כי לפיכך אמר הזכרים כי הם היו328 עולים329 לרגל ובאים לבית המקדש לפיכך330 זכר אותם בפרט. ושם הכלל יראה כל זכורך (שמ' לד, כג). ובנין נפעל ממנו וכל מקנך תזכר (שמ' לד, יט). ובא בכאן331 מקנה בלשון נקבה כלומר תהיה נזכרת שיהיו נפרשים332 הזכרים ממנה. ואין תזכור333 עובר כאשר כתב רבי יונה, כי לא מצאנו לעולם בנין נפעל עובר כי אם בודד. וענין שלישי זכרו כיין לבנון (הו' יד, ח), והיתה ללחם לאזכרה (וי' כד, ז), אזכרתה לי"י (וי' ו, ח), האל"ף תמורת ה"א. ויש מפרשים מזה ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך (יש' נז, ח). והפעל הקל ממנו יזכור334 כל מנחותיך (תה' כ, ד). וכן כזכור335 בניהם מזבחותם (יר' יז, ב), על דעת רבים, כלומר שהיו336 מקריבים337 בניהם על מזבחותם, ויתכן לפרשו מהענין הראשון. וכן דעת יונתן שתרגם כאדכרא בניהון אגוריהון. ואפשר שיהיה גם כן338 דעתו 339 מענין340 ההקטרה, כי כן תרגם גם341 כן342 אנקלוס אזכרה343 אדכרתא. ואפשר שהכל ענין אחד, כי הריח מזכיר 344הדבר. ולפרש345 כזכור346 בניהם ענין זכרון כך הוא פירוש347 כן ערב אליהם348 זכירת מזבחותם וספורם תמיד בעניני קרבניהם כמו זכרם349 בניהם שהם אהובים להם מאד. והפעל הנוסף ממנו נזכירה דודך350 מיין (שה"ש א, ד), מזכיר לבונה (יש' סו, ג), ענינם ענין ריח וקבול הדבר ברצון. ומה שהרחיק רבי יונה וקמץ הכהן את אזכרתה (וי' ה, יב), להיותו351 מענין ריח אלא מענין זכרון איננו נכון כי אף על פי שלא היה352352 באותה המנחה לבונה הרי היה מקטיר354 קומץ355 מן הקמח. 356 והיתה ללחם לאזכרה (וי' כד, ז), הכשיר מאד להיות357 מענין זכרון ואמר כי לא היתה הלבונה ההיא נשרפת. וגם בזה לא דבר נכונה, כי הלבונה ההיא שהיה עורך על הלחם באמת היתה נשרפת בשבת הבאה בסלוק358 הלחם. ובהקטרת הלבונה ההיא היו החלות נתרות לכהנים ומתחלקות להם. וזהו שאמרו359 ביום השבת ביום השבת (וי' כד, ח) עורך חדשה ומקטיר ישנה, כי בסלוק360 הלחם היתה361 נקטרת הלבונה ההיא שהיתה על הלחם עד השבת שהיו מסלקין אתו362. והנה היתה 363הלבונה הקטרה בעבור הלחם כי מן הלחם לא היה364 עולה לגבוה כלום.

291 נוסף ]  BL Ma3 V1

292זכרנו]  כרנו Ma3

293הוא]  והוא Ma3

294 חסר]  עמו BL Ma3 V1

295ופרש]  ופירוש BL Ma3 ופירש V1

296 חסר]  זכור תזכור (איכה ג, כ), BL Ma3 V1

297כזכור]  כי 297  BL Ma3 V1

297]  זכר BL זכור Ma3 V1

299יתכן]  יתכון Ma3

300היותו]  היות BL

301]  את  Ma3 V1 addition

302 נוסף בן]  BL אבן Ma3

303גיאת]  גאיית Ma3

304אני]  את Ma3

305שמור]  שמר BL

306שלשתם]  שלשתן Ma3 V1

307שהוא]  שהם BL Ma3 V1

308ופירוש]  ופי BL Ma3 V1

309שמור]  שמר BL

310ספרים]  הספרים BL

311ספרים]  הספרים BL V1

312בחמש]  בשש Ma3

313מהפעל]  מן הפעל Ma3

314המנחה]  והמנחה BL

315]  הזאת מז  V1 addition

316 חסר]  לה BL Ma3 V1

317תזכרנה]  תזכרן BL

318 נוסף היה]  BL Ma3 V1

319כמשפטו]  כמשפט BL

320ארון]  עון Ma3

321אלהים]  האלהים BL Ma3 V1

322מזמור]  למנצח BL

323לבד מטף]  לי"י BL

324הר"ש]  הרי"ש BL Ma3 V1

325וכמהו]  וכמוהו Ma3

326כך]  כן BL Ma3 V1

327 נוסף אמר]  BL Ma3

328 היו]  Ma3 omission

329עולים]  עגלים Ma3

330לפיכך]  ולפיכך Ma3

331בכאן]  כאן BL

332נפרשים]  נפרשין V1

333תזכור]  תזכר Ma3 V1

334יזכור]  יזכר Ma3 V1

335כזכור]  כזכר Ma3 V1

336שהיו]  שיהיו V1

337 מקריבים]  V1 omission

338 נוסף גם כן]  BL Ma3

339 חסר]  גם כן BL Ma3

340מענין]  מהענין Ma3

341 גם]  V1 omission

342 כן]  Ma3 V1 omission

343אזכרה]  אזכרתה V1

344]  את  V1 addition

345ולפרש]  ולפירוש BL

346כזכור]  כזכר BL V1

347פירוש]  פירושו Ma3 V1

348אליהם]  עליהם BL Ma3

349זכרם]  זכירת BL

350דודך]  דודיך Ma3 V1

351להיותו]  להיות Ma3

352 שלא היההיתה]  שלא היה V1 repentir

352היה]  היתה BL Ma3

354מקטיר]  המקטיר BL

355קומץ]  קמץ Ma3 V1

356 חסר]  וכן BL Ma3 V1

357להיות]  להיותו V1

358בסלוק]  בחלוק V1

359שאמרו]  שאמר BL

360בסלוק]  בחלוק V1

361 היתה]  V1 omission

362אתו]  אותו Ma3 V1

363]  נקטרת  Ma3 addition

364היה]  היו BL

זולל וסובא (דב' כא, כ), בזוללי בשר למו (מש' כג, כ), המרבה באכילת בשר365 יקרא זולל כמו שיקרא סובא המרבה בשתיית היין366. וענין אחר אם367 תוציא יקר מזולל (יר' טו, יט), כי הייתי זוללה (איכה א, יא). והשם ממנו כרום זלות לבני אדם (תה' יב, ט), 368 ענין קלות וביזיון370. ופירוש כרום זלות כרום הרשעים ובהנשאם זלות 371לבני אדם. והכניס רבי יהודה372 בזה 373העיקר374 הרים נזלו375 (יש' סד, ב). והנכון שהוא משרש נזל.

365בשר]  הבשר Ma3

366היין]  יין BL V1

367אם]  ואם BL

368 חסר]  גם פ"א הפעל 368  BL Ma3 V1

368]  בשורק BL בשרק Ma3 V1

370וביזיון]  ובזיון Ma3 V1

371]  זלות  V1 addition

372יהודה]  יונה BL

373]  הי  V1 addition

374העיקר]  העקר V1

375נזלו]  נזולו Ma3

והמזלג שלש השנים376 (שמ"א ב, יג). והקבוץ בלשון נקבות ומזלגותיו377 הוא הכלי בעל השנים שמוציאין 378 הבשר מן הקדרה. ואמר השנים בלשון שנים, ואם היה בעל שנים379 שלש, לפי שהשנים הם זוגות ושני המזלג שהמשילן380 בהם אמר כי381 גם כן בלשון שנים ואם הם שלש. וגם יש מזלג בעל שלש 382שנים זוגות וכן שבעה עינים (זכ' ג, ט).

376השנים]  שנים Ma3

377ומזלגותיו]  מזלגות BL ומזלגות Ma3

378 חסר]  בו BL Ma3 V1

379 נוסף שנים]  BL Ma3 V1

380שהמשילן]  שהמשילם BL Ma3 V1

381 נוסף כי]  BL Ma3 V1

382]  ז  V1 addition

זולת דלת עם הארץ (מל"ב כד, יד). ובתוספת יו"ד זולתי כלב בן יפנה384 (דב' א, לו). אבל ואלהים385 זולתי לא תדע (הו' יג, ד), היו"ד כנוי המדבר וידוע הוא.

383זלת]  זולת BL

384יפנה]  יפונה Ma3 V1

385ואלהים]  ואלים Ma3

עשה י"י אשר זמם (איכה ב יז), כאשר זמם 386לעשות לאחיו (דב' יט, יט). על כל387 דברתי זמתי388 (יר' ד, כח), מלעיל, זמתי389 בל יעבר390 פי (תה' יז, ג), מלרע. והשם זממו אל תפק (תה' קמ, ט). ומשקל אחר זמת אולת חטאת (מש' כד, ט). ופירוש הפסוק אומר כל החושב בדברי אולת יביאהו לידי חטאת ותועבת לאדם לץ (מש' כד, ט) והחושב בדברי הלץ והוא אינו אויל אבל מתלוצץ בבני אדם ועסקיו רעים ומי שהוא חושב391 בדבריו ורודף אחריו יביאהו392 לידי תועבת אדם שיתעבוהו393 בני אדם. ולא עשית את הזמה על כל תועבותיך (יח' טז, מג), פירוש394 לא נתת אל395 לבך ולא חשבת מה עשית על כל תועבותיך394. והקבוץ זמתי397 נתקו (איוב יז, יב), ובתוספת מ"ם מזמה תשמור398 עליך (מש' ב, יא). כלם והדומים להם ענין מחשבה. וענין אחר כי זמה עשו (הו' ו, ט), זמה היא (וי' יח, יז). והקבוץ הוא זמות יעץ (יש' לב, ז), ובתוספת מ"ם אשר ימרוך למזמה399 (תה' קלט, כ), עשותה המזמתה 400הרבים (יר' יא, טו), ענינם ענין טנוף401 ותועבה ומעשה רע. ויש אומרים כי402 כלם ענין אחד כי כל זמה מחשבה בין טוב ובין רע ולפי מקומו יתפרש כל אחד.

386]  לאח  V1 addition

387כל]  כי BL Ma3 כן(vi) V1

388זמתי]  זמותי Ma3

389זמתי]  זמותי Ma3

390יעבר]  יעבור Ma3

391 חושב]  Ma3 omission

392יביאהו]  יביאוהו V1

393שיתעבוהו]  שיתעבהו Ma3

394, פירוש לא נתת אלאת לבך ולא חשבת מה עשית על כל תועבותיך]  V1 omission

394 נוסף פירוש]  BL Ma3

395אל]  את BL

397זמתי]  זמותי Ma3 V1

398תשמור]  תשמר Ma3 V1

399למזמה]  לזממה Ma3

400]  את  V1 addition

401טנוף]  טירוף Ma3

402 חסרכי]  BL

vi.  variante scripturaire relevée par Kennicott

ואתנה לו403 זמן (נחמ' ב, ו), לכל זמן (קה' ג, א),404 בזמניהם405 (אס' ט, לא), בכל שנה ושנה. והפעל הדגוש ממנו יבא406 407 לעתים מזמנים408 (עז' י, יד), בעתים מזמנות409 (נחמ' יג, לא), ענינם ידוע.

403לו]  לא Ma3

404]  Ma3 omission

405בזמניהם]  לזמניהם Ma3

406 נוסף יבא]  BL

407 חסר]  לעתיד BL

408מזמנים]  מזומנים Ma3 V1

409מזמנות]  מזומנות Ma3 V1

זמרו למלכנו זמרו (תה' מז, ז), אזמר לי"י אלהי ישראל (שופ' ה, ג), כי טוב זמרה אלהינו (תה' קמז, א). והשם בתוספת מ"ם מזמור לדוד (תה' ג, א). ומשקל אחר עת הזמיר הגיע (שה"ש ב, יב). ומשקל אחר זמירות היו לי חקיך (תה' קיט, נד), נותן זמירות בלילה (איוב לה, י). ומשקל אחר וזמרת נבליך לא אשמע (עמ' ה, כג), עזי וזמרת יה (שמ' טו, ב), חסר יו"ד המדבר ומשפטו וזמרתי, והראיה410 שהר"ש411 קמוצה, ואלו היה412 מלה סמוכה היה פתוח413 כמו וזמרת נבליך414 (עמ' ה, כג). וכן אשר נתנך י"י 415416היום ביד417 (שמ"א כו, כג), והוא קמוץ ומשפטו418 בידי.419 מזמרות מזרקות חצצרות422 (מל"ב יב, יד), הם הכלים המזמרים423 בהם.422 וענין אחר והנם שולחים את425 הזמורה 426אל אפם (יח' ח, יז), רצונו427 לומר הריח הרע. וענין אחר קחו מזמרת הארץ (בר' מג, יא), רוצה428 לומר ממיטב פירות הארץ. והוא קרוב לענין הראשון, כי מיטב השיר והמשובח שבו יקרא זמיר. וענין אחר הזמורה אשר היה בעצי היער (יח' טו, ב), זמורת429 זר תזרענו (יש' יז, י). ומשקל אחר 430וזמוריהם שחתו (נח' ב, ג). 431 ענינם הגפן433 או נטע אחר, אבל ברוב יפול434 הלשון הזה על הגפן. ופירש435 רבי יונה מזה הענין זמיר436 עריצים יענה (יש' כה, ה), 437 ופירוש440 יענה כמו יקרא, כלומר יקרא הקדוש ברוך הוא לכריתת העריצים. והנכון לפרש יענה יכניע ופירושו הכריתה שיבא441 מאת השם יכניע442 העריצים. 441ויהיה זמיר בלתי סמוך, ויתכן שהוא מן הענין444 הראשון ופירושו445, הזמיר והתענוג שמתענגים בו העריצים יכניע אותם.והפעל מזה הענין רוצה לומר בו446 כריתת הזמורה, וכרמך לא תזמור447 (וי' כה, ד), והנפעל לא יזמר ולא יעדר (יש' ה, ו). ושם הכלי שכורתין בו הזמורה448 , וחניתותיהם למזמרות (מי' ד, ג. יש' ב, ד), ומזמרותיהם449 לרמחים (יואל ד, י), וכרת הזלזלים במזמרות (יש' יח, ה), פודדוירא450 בלעז. ויש מפרשין451 מזה הענין נותן זמירות בלילה (איוב לה, ט), רוצה לומר כריתה כענין 452 רגע ימותו וחצות לילה וגו'453 (איוב לד, כ). ותאו וזמר (דב' יד, ה), שם חיה. כתב רבי יונה נקראת454 בלשון ערבי455 זראפה456.

410והראיה]  וראיה Ma3

411שהר"ש]  שהרי"ש BL V1 והרי"ש Ma3

412היה]  היתה BL

413היה פתוח]  היתה פתוחה BL Ma3 V1

414]   לא אשמע  Ma3 addition

415]  אלהיך  Ma3 addition

416]  ביד  V1 addition

417 ביד]  V1 omission

418ומשפטו]  והיה משפטו V1

419 חסר]  וראיה גדולה יותר מהקמץ, הענין כי 419 הוא כמו עזי, ויו"ד עזי עומד במקום שנים, כי נמצאו בקמץ סמוכים כמו 420 המלך (דה"ב לא, ג), וזולתו רבים כמו שכתבנו בחלק הדקדוק. BL Ma3

419]  לכינוי BL לכנוי Ma3

420]  ומנת BL מנת Ma3

422]  Ma3 omission

422חצצרות]  חצוצרות V1

423המזמרים]  שמזמרים BL V1

425את]  אל Ma3

426]  נ  V1 addition

427רצונו]  רוצה BL V1

428רוצה]  רצונו V1

429זמורת]  וזמורת BL Ma3 וזמרת V1

430]  או בא הקבוץ בלשון זכרים  V1 addition

431 חסר]  או בא 431 הקבוץ בלשון זכרים BL Ma3

431]  BL כמץ  Ma3 addition

433הגפן]  גפן BL

434יפול]  יפל V1

435ופירש]  ופרש V1

436זמיר]  וזמיר V1

437 חסר]  כי הלשון437 438 על כריתת הזמורה כמו שבא הפעל ממנו. BL Ma3 V1

437]   הזה BL V1 Ma3 omission

438]  יפול BL V1 יפל Ma3

440ופירוש]  ופרש V1

441והנכון לפרש יענה יכניע ופירושו הכריתה שיבאשתבא מאת השם יכניעתכניע העריצים. ]  Ma3 omission

441שיבא]  שתבא BL V1

442יכניע]  תכניע BL

444מן הענין]  מהענין BL V1

445ופירושו]  ופירוש V1

446 נוסף בו]  BL Ma3

447תזמור]  תזמר Ma3 V1

448הזמורה]  הזמורות BL

449ומזמרותיהם]  ומזמרותיכם BL V1

450פודדוירא]  פודרו"יידא BL פודדויירא Ma3 פודדורא V1

451מפרשין]  מפרשים BL Ma3 V1

452 חסר]  שנאמר BL שאמר Ma3 V1

453 נוסף וגו']  BL Ma3 V1

454נקראת]  נקרא V1

455בלשון ערבי]  בערבי Ma3

456זראפה]  זוראפ"ה BL זוראפה Ma3 זורפה V1

ישימך457 י"י לראש ולא לזנב (דב' כח, יג). והקבוץ בלשון נקבות בין שני הזנבות (שופ' טו, ד), משני זנבות האורים458 (יש' ז, ד). והפעל 459הכבד ממנו וזנבתם אותם (יהו' י, יט), ויזנב460 בך כל הנחשלים461 (דב' כה, יח), כלומר שהרג 462האחרונים שהם זנב המחנה.

457ישימך]  ונתנך BL

458האורים]  האודים BL Ma3 V1

459]  ה  V1 addition

460ויזנב]  ויזנב V1

461 נוסף כל הנחשלים]  BL Ma3 V1

462]  את  V1 addition

וזנה אחרי אלהי נכר הארץ (דב' לא, טז), כי זנתה אמם (הו' ב, ז), ואת זנית רעים רבים (יר' ג, א), הצמתה כל זנה463 ממך (תה' עג, כז), ותזנים וגם לא שבעת464 (יח' טז, כח), פירוש465 ותזני עמם, את לבם הזונה (יח' ו, ט), ואת466 עיניהם467 הזונות (יח' ו, ט), וזנתה את כל ממלכות הארץ (יש' כג, יז), לפי שהמשילה בהתבטל הסוחרים ממנה לזונה ושכחה468 אמר שתשוב עוד לאתננה וזנתה 469 כל ממלכות הארץ 468כלומר שיסחרו אותה מכל471 הממלכות. בזנותך472 אחרי גוים (יח' כג, ל), ותזנה עליו פילגשו (שופ' יט, ב). והתאר לנקבה והוא בן אשה זונה (שופ' יא, א). והשם זנות יין473 ותירוש (הו' ד, יא). והקבוץ בסימן474 אחד ונשאו את זנותיכם (במ' יד, לג), בזנותך475 וברעתך (יר' ג, ב). ובתוספת תי"ו476 בתחלה וישפכו תזנותם עליה (יח' כג, ח). והקבוץ ואת תזנותיה ממצרים477 לא עזבה (יח' כג, ח). ובתוספת נו"ן תחת התי"ו מרוב זנוני זונה (נח' ג, ד), המוכרת גוים בזנוניה478 (נח' ג, ד), ונגלה479 ערות זנוניך (יח' כג, כט). או נכפל בו עי"ן הפעל כמן480 מן הגה הגיגי כן מן זנה זנונים. והפעל הנוסף כי עתה הזנית אפרים (הו' ה, ג), 481 הזנה הזנו (הו' ד, יח), והם עומדים. והיוצאים אל תחלל את482 בתך להזנותה (וי' יט, כט). ויזן את יהודה483 (דה"ב כא, יא). והפעל שלא נזכר פועלו484 מהכבד485 הדגוש ואחריך לא זונה (יח' טז, לד), נכתבה בו הוא"ו486 עם הדגש.

463זנה]  זונה Ma3 V1

464שבעת]  שמעת V1

465פירוש]  פירושו V1

466 ואת]  V1 omission

467עיניהם]  ועיניהם V1

468לפי שהמשילה בהתבטל הסוחרים ממנה לזונה ושכחהנשכחה אמר שתשוב עוד לאתננה וזנתה את כל ממלכות הארץ ]  Ma3 omission

468ושכחה]  נשכחה BL V1

469 חסר]  את BL V1

471מכל]  כל BL

472בזנותך]  בזנותיך Ma3

473יין]  ויין BL

474בסימן]  בסמן V1

475בזנותך]  בזנותיך Ma3 V1

476תי"ו]  וא"ו Ma3

477 ממצרים]  (vii) Ma3 omission

478בזנוניה]  בזנותה Ma3

479ונגלה]  ונגלת Ma3 ויגלה V1

480כמן]  כמו BL Ma3 V1

481 חסר]  הזנו ולא יפרצו (הו' ד, י), BL Ma3 V1

482 את]  Ma3 omission

483יהודה]  ישבי ירושלם BL

484פועלו]  פעלו Ma3 V1

485מהכבד]  מן הכבד BL Ma3

486הוא"ו]  הו"ו BL Ma3 V1

vii.  espace vide

זנח י"י מזבחו (איכה ב, ז), כי לא יזנח לעולם י"י (איכה ג, לא). והעומד ותזנח משלום נפשי (איכה ג, יז). והפעל הנוסף ואת כל הכלים אשר הזניח המלך אחז (דה"ב כט, יט), והאזניחו נהרות (יש' יט, ו) 487ענין רחוק והאלף בהאזניהו488 נוספת ומשפטו והזניחו488 וכתב רבי יונה כי נהגו בו העברים מנהג לשון ארמית שמוסיפין אל"ף כמו אשתיו חמרא אתבריאת490 רוחי. וכתבו491 בו גם כן ה"א492 הבנין493. וכבר כתבנו דקדקו494 בחלק הדקדוק.

487]  ענינם  Ma3 V1 addition

488 נוסף ענין רחוק והאלף בהאזניהובהאזניחובמלת האזניחו נוספת ומשפטו והזניחו]  BL

488בהאזניהו]  בהאזניחו Ma3 במלת האזניחו V1

490אתבריאת]  אתכרית BL אתרביאת V1

491וכתבו]  כתבנו Ma3

492ה"א]  האל"ף Ma3

493הבנין]  בבנין Ma3

494דקדקו]  דקדוקו Ma3 V1

יא.  חולין לז א

יזנק מן הבשן (דב' לג, כב), ענינו ידלג ודומה לו בלשון495 רבותינו ז"ל [יא] דיה אם זנקה.

495בלשון]  בדברי V1

והיית לזעוה496 (דב' כח, כה), הוא"ו497498 הנראית499 למ"ד הפעל תמורת הה"א והה"א לנקבה וענינו כענין זעוה500.

496לזעוה]  לזועוה Ma3

497הוא"ו]  הו"ו BL Ma3 V1

498]  א  Ma3 addition

499הנראית]  נראית V1

500זעוה]  זועה BL Ma3 V1

ימי נזעכו (איוב יז, א), ענינו נכרתו.

מה501 אזעום לא זעם י"י (במ' כג, ח), וזעם על ברית קדש502 (דנ' יא, ל), אשר זעמתה זה שבעים שנה (זכ' א, יב), זעום503 י"י יפול504 שם (מש' כב, יד), ואיפת רזון505 זעומה (מי' ו, י), יזעמוהו לאמים506 (מש' כד, כד), בקמץ העי"ן, ולכה זועמה ישראל (במ' כג, ז), הזי"ן בחלם להאריך על העי"ן. והשם זעם מלאתני (יר' טו, יז), מזעם לשונם (הו' ז, ו) שפוך507 עליהם זעמך (תה' סט, כה). והנפעל ופנים נזעמים (מש' כה, כג), ענינם ענין מאיסה 508 וכעס.

501מה]  ומה BL

502קדש]  קודש BL

503זעום]  זעם Ma3

504יפול]  יפל Ma3

505רזון]  רצון Ma3

506לאמים]  לאומים V1

507שפוך]  שפך V1

508 חסר]  וזעף BL Ma3 V1

ועל י"י יזעף לבו (מש' יט, ג), 509 פניכם זועפים (דנ' א, י), והנם זועפים (בר' מ, ו), ובזעפו עם הכהנים (דה"ב כו, יט), מקור. והתאר סר וזעף (מל"א כא, ד). והשם זעף י"י אשא (מי' ז, ט), ויעמד510 הים מזעפו (יונה א, טו), ענינם ענין הקצף והכעס.

509 חסר]  את BL

510ויעמד]  ויעמוד Ma3

אליך זעקו ונמלטו (תה' כב, ו), 511 לא513 יזעקו (הו' ח, ב), זעק והלל514 (יח' כא, יז), וישובו ויזעקוך (נחמ' ט, כח), פירוש ויזעקו לך. והפעל הכבד ויזעק אותי וידבר אלי (זכ' ו, ח). והשם וזעקה בגוים לשמוע515 (יר' נ, מו), ואת זעקתם שמעת על ים סוף516 (נחמ' ט, ט), ואל יהי517 מקום לזעקתי (איוב טז, יח), ענין זעיקה518 וקריאה519 בקול 520. וכתב אדני אבי ז"ל מזה מרב521 עשוקים יזעיקו (איוב לה, ט), והוא יוצא לשני פעולם522 הרשעים הגזלנים523 יזעיקו את העניים והעניים זועקים לאל יתברך. הזעק לי את איש יהודה (שמ"ב כ, ד), ויזעק ברק את זבולן524 ואת נפתלי (שופ' ד, י), מרוב עשוקים יזעיקו525 (איוב לה, ט). והנפעל נזעקו וידביקו את בני דן (שופ' יח, כג), מה לך כי נזעקת (שופ' יח, כג), ויזעקו כל העם אשר בעיר (יהו' ח, טז). והמקור מן הקל בזעקך יצילוך ב526 קבוציך (יש' נז, יג), ענינם ענין קבוץ ואסיפת העם. וגם אלה מהענין527 הראשון כי לא יאסף העם מבלתי הכרח528 שיעבר ויזעק להם שיאספו, או בזעק האדם כמו כן מעשק529 שישעקוהו530 יאסף531 העם לקול זעקתו, והנה הוא מזעיק אותם. וענין אלו והדומים להם בלעז532 אנריימנט533534.

511 חסר]  ותלך הלוך 511 (שמ"ב יג, יט). עבר במקום בינוני כלומר היתה הולכת וזועקת. BL Ma3 V1

511]  וזעקה BL V1 וזועקה Ma3

513לא]  לי BL Ma3 V1

514והלל]  והילל Ma3 V1

515לשמוע]  נשמע BL Ma3 V1

516 על ים סוף]  Ma3 omission

517יהי]  תהי V1

518זעיקה]  זעקה Ma3 V1

519וקריאה]  קריאה BL

520 חסר]  גדול BL

521מרב]  מרוב Ma3

522פעולם]  פעולים Ma3 V1

523הגזלנים]  והגזלנים BL הגזלנין Ma3 V1

524זבולן]  זבולון Ma3 V1

525יזעיקו]  יזעקו Ma3

526 נוסף ב]  BL Ma3 V1

527מהענין]  מענין BL Ma3

528הכרח]  הכרוז BL Ma3 V1

529מעשק]  מעושק Ma3

530שישעקוהו]  שיעשקוהו BL Ma3 V1

531יאסף]  יאספו BL

532 בלעז]  V1 omission

533אנריימנט]  אנרוידמינ"ט BL אנריירמנט Ma3 אנריידמנט V1

534]   בלעז V1 addition

כתר לי זעיר ואחוך (איוב לו, ב), זעיר שם זעיר שם (יש' כח, י). ומשקל אחר בתוספת מ"ם ונשאר אנוש מזער (יש' כד, ו), כי535 עוד מעט מזער (יש' כט, יז)535, ותרגום537 מעט זעיר538.

535]  Ma3 omission

535כי]  הלא BL

537ותרגום]  תרגום BL

538זעיר]  מזער V1

ותחמרה בחמר ובזפת (שמ' ב, ג),539 פיז541 בלעז.

539 חסר]  לזפת 539 (יש' לד, ט), בשש נקדות. BL Ma3

539]  בערה BL בוערה Ma3

541פיז]  פיצי BL פז Ma3

יב.  בבלי, חולין קלז ע"ב

יזקו542 מטר לאידו (איוב לו, כז), ומקום לזהב יזקו543 (איוב כח, א). והפעל הכבד וזקק אותם (מל' ג, ג), מזקק544 שבעתים (תה' יב, ז), ענינם ענין התכה545. לאסור מלכיהם בזקים546 (תה' קמט, ח), רתקו בזקים (נח' ג, י), ענינם ענין547 כבלים. ותרגום לא לנחשתים548 הגשו549 550 לזקין551 דנחש דאתקרבא552. היורה זקים (מש' כו, יח), פירוש להבות אש מדברי רבותינו ז"ל [יב], והוו נפקין זקוקין דנור מפומיה553 554.

542יזקו]  יזוקו Ma3

543יזקו]  יזוקו Ma3

544מזקק]  מזוקק Ma3 V1

545התכה]  ההתכה BL Ma3

546בזקים]  בזיקים BL Ma3

547 נוסף ענין]  BL Ma3 V1

548לנחשתים]  לנחושתים Ma3

549הגשו]  הוגשו Ma3

550 חסר]  לא BL Ma3 V1

551לזקין]  לזקים BL Ma3

552דאתקרבא]  אתקרבא BL Ma3 V1

553מפומיה]  מפומה Ma3

554 חסר]  דרבי BL Ma3 V1

. ויהי כי זקן יצחק (בר' כז, א), פועל555 עובר. ואברהם זקן556 (בר' כד, א). תאר. ובסמוך זקן ביתו (בר' כד, ב), זקנתי ושבתי (שמ"א יב, ב). והשם כי בן זקונים הוא לו (בר' לז, ג), בן לזקונים557 (בר' כא, ב), והוא שם בלשון רבים ולא558 יבא ממנו יחיד וכן נעורים, בתולים. ומשקל אחר כבדו559 מזקן560 (בר' מח, י). ומשקל אחר ועד זקנה אני הוא (יש' מו, ד), אחרי זקנתה (בר' כד, לו). והפעל הנוסף אם יזקין בארץ שרשו (איוב יד, ח), גם כי יזקין לא יסור ממנה (מש' כב, ו). 561 וגם את הזקן תספה (יש' ז, כ). ובסמוך בזקן עמשא (שמ"ב כ, ט), והחזקתי בזקנו (שמ"א יז, לה). ויבא בלשון רבותינו562 זכר עד יצמח זקניכם563 (שמ"ב י, ה). ובלשון נקבה וכל זקן גרועה (יר' מח, לז), וגם ואת564 הזקן תספה (יש' ז, כ).

555פועל]  פעל Ma3 V1

556]   בא בימים  Ma3 addition

557לזקונים]  לזקניו BL Ma3 לזקוניו V1

558ולא]  לא BL

559כבדו]  כבודו Ma3

560מזקן]  מזוקן Ma3

561 חסר]  והשם BL

562 נוסף רבותינו]  BL Ma3 V1

563זקניכם]  זקנכם Ma3 V1

564ואת]  את BL Ma3 V1

י"י זוקף כפופים (תה' קמו, ח), ענינו מרים. ותרגום וישא עיניו (בר' יח, ב), וזקף עינוהי 565.

565 חסר]  וחזא BL Ma3

יג.  בבלי, בבא בתרא נח ע"ב

יד.  בבלי, יומא עח ע"א

טו.  בבלי, חולין עו ע"א

טז.  בבלי, חולין עו ע"א

בעת יזורבו נצמתו (איוב ו, יז), יתכן לפרשו מלשון מרזב בדברי רבותינו ז"ל [יג] והוא הפוך, כלומר בעת שתראה אותם נגרים כמרזב והעת566 ההיא נצמתו. ורבנו סעדיה ז"ל567 פרשו לשון קור, דומה לדברי568 רבותינו ז"ל569 שאמרו [יד] כסא דכספא נמי אסור משום דמזדריב570, כלומר שמצנן. וכן הוא571 הפירוש572 בזמן החרף573 ובימי הקור נצמתו, כלומר נתאספו יחד574 אפיקי הנחלים. ונצמתו מלשון צומת הגידין575 בדברי רבותינו ז"ל576 [טו] 577 מקום אסיפת הגידים. ורבי משה בן גקטילא578 פירש יזורבו כמו יצורבו, כלומר בשעה שיתחממו נכרתו כמו שאמר בחמו579 נדעכו ממקומם [טז].

566והעת]  בעת BL העת V1

567 נוסף ז"ל]  BL Ma3 V1

568לדברי]  ללשון BL

569 ז"ל]  Ma3 V1 omission

570דמזדריב]  דמרזיב BL

571 הוא]  Ma3 omission

572הפירוש]  פירוש V1

573החרף]  החורף Ma3

574יחד]  יחיד Ma3

575הגידין]  הגידים BL V1

576 ז"ל]  V1 omission

577 חסר]  כלומר BL

578גקטילא]  גקטי"ליא BL

579בחמו]  בחומו Ma3

זרה הלאה (במ' יז, ב), תזרה לרוח (יח' ה, ב), ואזרם במזרה בשערי הארץ (יר' טו, ז), ויזר על580 פני המים (שמ' לב, כ), לא581 לזרות ולא582 להבר (יר' ד, יא). והשם ברחת ובמזרה (יש' ל, כד). ואזרם במזרה583ואדני אבי ז"ל פרש584 מזה והיה לכם לזרא (במ' יא, כ), בפלס כלה 585 וענינו כמו שאמר עד יצא586 מאפכם (במ' יא, כ) שיזרו אותו מפיהם ומאפיהם587. והנפעל ויזרו בארצות (יח' לו, יט), בהזרותיכם בארצות (יח' ו, ח). והפעל הכבד וזריתים בגוים588 (יח' כט, יב), ושלחתי לבבל זרים וזרוה (יר' נא, ב), הוא לשון נופל על לשון כי זרים מענין לאיש זר (וי' כב, יב). ויש לפרש זרים מזה הענין ויהיה תאר בפלס 589, רזים590. והשלישית לכל רוח אזרה (יח' ה, יב), וזריתי אותם בארצות (יח' יב, טו), 591 מלרע, וזריתי פרש על פניכם (מל' ב, ג), מלעיל. והמסורת592 לית כותיה מלעיל.592 אשר זרו את יסודה594 (זכ' ב, ב), וזרם מעבר לנהר (מל"א יד, טו), מזרה ישראל יקבצנו (יר' לא, י), כי חנם מזרה595 הרשת (מש' א, יז), היה ראוי להיות מזרה596 בדגש596 לולי הר"ש598 בפלס מגלה. וממזרים קרה (איוב לז, ט), פעל599 600בפלס מגלים כלומר601 מן הרוחות הנושבים והמזרים תהיה הקרה. ובנין שלא נזכר פועלו אשר זורה ברחת ובמזרה602 (יש' ל, כד), היה ראוי להיות זורה בדגש לולי הר"ש603 העלולה לקבל דגש והוא תאר. כי העבר זרה604 בפלס גלה605 והתאר בא בפתח קטן להפריד בינו ובין העבר כמו בנין נפעל מנחי הלמ"ד שהעבר606 בקמץ נראה והתאר בפתח קטן נראה, נגלה. יזרה607 על נוהו גפרית (איוב יח, טו), לולי הר"ש608 היה 609 בשקל שמו610 יכסה611. וענין אחר זר זהב (שמ' כה, יא), מתחת לזרו (שמ' לז, כז), הוא סבוב612 זהב על המסגרת כי המסגרת היתה למטה תקועה מרגל לרגל בארבע רוחות השלחן ודף השלחן נתון עליה וזר זה613 נתון למעלה על שפת השלחן סביב נתון על המסגרת. והפעל מהבנין614 הזה ארחי ורבעי זרית (תה' קלט, ג), כלומר סבבת. ורבי יהודה כתב בשרש הזה בענין ארחי ורבעי זרית615 616 . וכבד אחר ותזרני חיל617 (שמ"ב כב, מ), וכן כתבו618 אדני אבי ז"ל בזה השרש. אבל הוא פרשו מהענין הראשון פירוש ותזרה לי חיל בכל אברי בזרועות ובשוקים להיותי חזק למלחמה619. וכן פרש 619מזה הענין ארחי ורבעי זרית 621פירוש זרית622 ששה623 צדדי624 625 ארחי626 שנים פנים ואחור, ורבעי ארבעה ימין ושמאל627 ומטה ומעלה, כי אלו היה628 מחברים629 לא היה מתוקן בניני.

580על]  אל Ma3

581לא]  לוא BL

582ולא]  ולוא BL

583ואזרם במזרה]  BL

584פרש]  פירוש BL Ma3 פירש V1

585 חסר]  והאל"ף מקום ה"א BL Ma3 V1

586יצא]  אשר בא Ma3 אשר יצא V1

587ומאפיהם]  ואפיהם Ma3

588בגוים]  בארצות BL

589 חסר]  בלים BL Ma3 V1

590רזים]  דוים BL Ma3 V1

591 חסר]  וזריתי את עצמותיכם (יח' ו, ה), BL Ma3 V1

592 והמסורתוהמסרת לית כותיה מלעיל.]  Ma3 omission

592והמסורת]  והמסרת V1

594יסודה]  יהודה BL Ma3 V1

595מזרה]  מזורה Ma3 V1

596להיות מזרהמזורה בדגש]  להדגש במזרה Ma3

596מזרה]  מזורה V1

598הר"ש]  הרי"ש BL Ma3 V1

599פעל]  פועל Ma3

600]  יוצא  Ma3 addition

601כלומר]  כמו Ma3

602ובמזרה]  ובמזורה Ma3

603הר"ש]  הרי"ש BL Ma3 V1

604זרה]  זורה Ma3 V1

605גלה]  גולה V1

606שהעבר]  שעבר BL

607יזרה]  יזורה Ma3 V1

608הר"ש]  הרי"ש BL Ma3 V1

609 חסר]  דגוש BL

610 נוסף שמו]  BL

611יכסה]  יכוסה Ma3 V1

612סבוב]  סביב V1

613זה]  הזהב BL זהב Ma3 V1

614מהבנין]  מהענין BL Ma3 V1

615, כלומר סבבת. ורבי יהודה כתב בשרש הזה בענין ארחי ורבעי זרית]  Ma3 omission

616 חסר]  ואמר BL

617]   למלחמה Ma3 addition

618כתבו]  כתב BL

619פירוש ותזרה לי חיל בכל אברי בזרועות ובשוקים להיותי חזק למלחמהבמלחמה. וכן פרש ]  Ma3 omission

619למלחמה]  במלחמה BL

621]  פירושו ותזרה לי חיל בזרועות ובשקים להיותי חזק במלחמה וכן  Ma3 addition

622 נוסף פירוש זרית]  BL פירוש זריתי Ma3

623ששה]  ששת Ma3

624צדדי]  צדדים BL

625 חסר]  כלומר BL

626ארחי]  אורחי Ma3

627ושמאל]  ושמואל Ma3

628היה]  היו BL Ma3

629מחברים]  מחוברים Ma3 V1

וכבוד י"י עליך זרח (יש' ס, א), שמש זרחה 630 (נח' ג, יז), האומר לחרס ולא יזרח (איוב ט, ז), פירושו בלילה. ובעד כוכבים יחתם631 (איוב ט, ז) ביום. 632 ופאת זריחת השמש נקרא635 מזרח, ממזרח שמש ועד636 מבואו637 (תה' קיג, ג). והשם לנגה זרחך זרחך638 (יש' ס, ג). והצרעת זרחה במצחו (דה"ב כו, יט), 639נהגלתה640 כי זריחת השמש הוא גלוי השמש, כי עד עת זריחתו הוא מכוסה ובזרחו641 יתגלה ויתראה. או אמר זרחה שהיתה הצרעת בהירה כשמש כנ642 שנקראת בהרת (וי' יג, כ). כאזרח מכם יהיה לכם (וי' יט, לד), הוא התושב והקדמון בעיר כי הוא מגולה643 לכל וידוע מי הוא ומשפטו644 אבל הגר הוא מכוסה לא645 ידע אדם מי הוא ומה646 משפחתו. כאזרח רענן (תה' לז, לה), הוא העץ הלח והרטוב שהוא מגולה ונראה ביפיו ובלחותו.

630 חסר]  ונודד BL Ma3

631יחתם]  יחתום Ma3 V1

632 חסר]  אלה פעלים עומדים. ואפשר שיהיה זרח בחשך אור לישרים (תה' קיב, ד), פעל 632 או יהיה עומד 633 . BL Ma3 V1

632]  יוצא BL Ma3 יוצא V1

633]  כחביריו BL Ma3 כחבריו V1

635נקרא]  נקראת BL Ma3

636ועד]  עד BL Ma3 V1

637מבואו]  מבאו V1

638 נוסף זרחך]  BL Ma3 V1

639]  פירושו  V1 addition

640נהגלתה]  נתגלתה BL Ma3 V1

641ובזרחו]  ובזרחו V1

642כנ]  כמו BL Ma3 V1

643מגולה]  מגלה Ma3

644ומשפטו]  ומשפחתו BL Ma3 V1

645לא]  ולא BL Ma3 V1

646ומה]  ומי BL

כזרם מים כבירים (יש' כח, ב), מזרם הרים ירטבו (איוב כד, ח), כזרם קיר (יש' כה, ד), בשש נקדות ענינם כענין שטף. 647 כזרם קיר כזרם מים המפיל הקיר. וכתב הגאון רב648 סעדיה ז"ל מזה כמהפכת זרים (יש' א, ח), והוא כמו זרם כלומר כמהפכת זרם מים והם שני משקלים649 כמו קדם וקדים. או יהיה תאר בפלס שכיר ופירושו כמהפכה650 גשם זרים651 ושוטף. והשם עוד בלשון נקבה וזרמת סוסים זרמתם (יח' כג, כ). 652 והפעל 653 ממנו זרמתם שנה654 יהיו 655(תה' צ, ה). ויונתן תרגם וזרמת סוסים 656 וצחנת סוסוותא צחנתהון. והפעל שלא נזכר פועלו זרמו657 מים עבות (תה' עז, יח), וחסר הנסמך ומשפטו658 זרמו659 מים מי עבות. והוא אומר על מחנה מצרים כמו שאמר 660על661 מחנה מצרים662 בעמוד אש ענן663 (שמ' יד, כד). ורבי יונה כתב שהוא מבנין פעל הכבד ופירש664 כי העבים זורמו והתיכו המים.

647 חסר]  ופירוש BL Ma3 V1

648רב]  רבינו V1

649משקלים]  המשקלים Ma3

650כמהפכה]  כמהפכת BL Ma3 V1

651זרים]  זורם BL

652 חסר]  ודמה אותם לסוסים כי אמרו כי הם שטופי זמה יותר משאר הבהמות. BL Ma3

653 חסר]  הקל BL Ma3 הנוסף V1

654שנה]  שינה Ma3 V1

655יהיו ]  V1 omission

656 חסר]  זרמתם BL Ma3

657זרמו]  זורמו Ma3

658 ומשפטו]  Ma3 omission

659זרמו]  זורמו Ma3 V1

660]  וישקף י"י  Ma3 V1 addition

661על]  אל BL

662מצרים]  מצרים BL Ma3 V1

663ענן]  וענן BL Ma3 V1

664ופירש]  ופירושו V1

והיה אם זרע ישראל (שופ' ו, ג), זרעו חטים (יר' יב, יג), וזמורת זר תזרענו (יש' יז, י). אמר תזרענו לפי שזורעין החרצן. את כל עשב זרע665 זרע (בר' א, כט), פירוש666 שהוא עושה זרע. לא תזרע כרמך (דב' כב, ט), הזורעים בדמעה (תה' קכו, ה), אור זרוע לצדיק (תה' צז, יא). והנפעל ונזרעתם ונעבדתם667 (יח' לו, ט), לא תזרע ולא תצמיח (דב' כט, כב), ונקתה668 ונזרעה זרע (במ' ה, כח). והשם זרע רב (דב' כח, לח), בסגול. אשר זרעו בו (בר' א, יא), הם669 גרעיני הפירות שהוא670 כמו זרע שנוטעין אותן671 ומהם צומחין672 האילנות. וזרעו במים רבים (במ' כד, ז), זרעך תפריחי (יש' יז, יא), פירושו מה שזרעת בערב673 674יוציא675 פרח בבקר676. בין677 זרעך ובין זרעה (בר' ג, טו), והקבוץ וזרעיכם וכרמיכם יעשר678 (שמ"א ח, טו). ומשקל אחר כזרע גד הוא (במ' יא, ז), ומשקל אחר על679 כל זרע זרוע (וי' יא, לז), זרועיה תצמיח (יש' סא, יא). ויתכן לומר כי זרוע שם תאר בפלס680 אטון מצרים (מש' ז, טז), או יהיה מן הדגשים681 בפלס למוד מדבר (יר' ב, כד). ובחלם ויתנו לנו682 מן הזרועים683 (דנ' א, יב), ובתוספת684 נו"ן ונותן להם זרעונים (דנ' א, טז). ומשקל אחר וכל מזרע יאור (יש' יט, ז). ומה שלא נזכר פועלו 685 אף בל זורעו (יש' מ, כד). והפעל הכבד כל686 עשב מזריע זרע (בר' א, יא), אשה כי תזריע (וי' יב, ב), זרע העשבים והעצים וזרע687 האדם688 הכל נקרא זרע. וכן נקרא 689 פרי בטנך 690ופרי אדמתך (דב' כח, יח). וענין אחר הזרוע והלחיים (דב' יח, ג), את הזרוע בשלה (במ' ו, יט), בזרוע691 נטויה (דב' ד, לד), חשף י"י את זרוע קדשו (יש' נב, י), היה זרועם לבקרים (יש' לג, ב). והקבוץ בלשון זכרים וזרועים ממנו יעמדו (דנ' יא, לא), ויפזו692 זרועי ידיו (בר' מט, כד), וזרועי עמים ישפוטו (יש' נא, ה), ולשון נקבות 693 זרועות694 רשעים תשברנה (תה' לז, יז), וזרועות הנגב לא יעמדו (דנ' יא, טו), וזרועות השטף ישטפו (דנ' יא, כב), רוצה לומר החילות695. ומתחת זרועות עולם (דב' לג, כז), פירושו ממעל יהיה לך אלהי קדם מעון וסתרה696 ומתחת יהיה697 לך זרועות עולם698 לסבול אותך. ובאל"ף נוספת ובאזרוע נטויה (יר' לב, כא) 699.

665זרע]  זורע Ma3 זורע V1

666פירוש]  פירושו V1

667ונזרעתם ונעבדתם]  ונעבדתם ונזרעתם BL

668ונקתה]  ונקרת Ma3

669הם]  והם BL

670שהוא]  שהם BL

671אותן]  אותם BL Ma3 V1

672צומחין]  צומחים BL V1

673בערב]  לערב V1

674]  בבקר  Ma3 addition

675יוציא]  יוצא BL

676 בבקר]  Ma3 omission

677בין]  ובין BL

678יעשר]  יעשור Ma3 V1

679 נוסף על]  BL Ma3 V1

680בפלס]  בשקל BL Ma3

681הדגשים]  הדגושים Ma3 הדגישים V1

682לנו]  לנו BL Ma3 V1

683הזרועים]  הזרעים V1

684ובתוספת]  ובתוספת V1

685 חסר]  מן הדגוש BL Ma3 מהדגוש V1

686 נוסף כל]  BL

687 נוסף וזרע]  BL Ma3

688האדם]  והאדם BL Ma3 omission

689 חסר]  הפרי BL Ma3 פרי V1

690]  ופרי בהמתך (viii) V1 addition

691בזרוע]  ובזרוע BL

692ויפזו]  ויפוזו Ma3

693 חסר]  כי BL

694זרועות]  וזרועות Ma3 V1

695החילות]  החיילות Ma3 V1

696וסתרה]  נסתרה V1

697יהיה]  תהיינה BL

698 עולם]  Ma3 omission

699 נוסף ]  , 699 מקנה תשבר (איוב לא, כב). BL Ma3

699]  ואזרעי BL ואזרועי Ma3

viii.  confusion avec un autre verset (Deut 28:4) ?

וזרקו משה השמימה (שמ' ט, ח), וחצי הדם זרק על המזבח (שמ' כד, ז) וזרקתי עליכם מים טהורים701 (יח' לו, כה), גם שיבה זרקה בו (הו' ז, ט) 702 פועל703 בודד704 כלומר וזרקה705 בו השיבה, או פירושו כי התולדת זרקה בו השיבה 706 תבא מתולדת707 האדם708. ומה שלא נזכר פועלו 709 כי מי נדה לא זורק עליו (במ' יט, יג). ושם הכלי שזורקין710 בו711 ממנו מזרק. והקבוץ בלשון נקבות ויעיו ומזרקותיו (שמ' כז, ג), ובקבוץ הזכרים712 713 את הספים ואת המזרקים714 ובסמוך מזרקי כסף (במ' ז, פד).715 716

701]   וטהרתם Ma3 addition

702 חסר]  או BL

703פועל]  פעל Ma3 V1

704בודד]  עומד Ma3

705וזרקה]  נזרקה BL Ma3 V1

706  – חסר מחמת הדומות ]  כי השיבה BL Ma3 V1

707מתולדת]  מתלדת Ma3

708האדם]  אדם Ma3

709 חסר]  ממנו BL

710שזורקין]  שזורקים BL Ma3

711 נוסף בו]  BL Ma3 V1

712הזכרים]  זכרים BL Ma3

713 חסר]  כמזרקים לפני המזבח (זכ' יד, כ), BL

714 נוסף את הספים ואת המזרקים]  BL

715]  V1 omission

716 חסר]  716 במזרקי יין (עמ' ו, ו),717 ופירושו במזרקי כסף או זהב שותים יין או הוא כמו מזרקים, וכן חלוני שקופים (מל"א ו, ד), נטעי נעמנים (יש' יז, י), והדומים להם. BL Ma3 V1

716]  השתים BL השותים Ma3 V1

717]   חסר הנסמך BL V1 Ma3 omission

יז.  בבלי, מנחות צז ע"ב. בבלי, עירובין ג ע"ב

ושמים בזרת תכן (יש' מ, יב), זרת ארכו וזרת רחבו (שמ' כח, טז), בשש נקדות ידוע. ופרשו 719 רבותינו ז"ל [יז] זרת 720האמור בתורה חצי אמה של ששה טפחים.

719 חסר]  בו BL

720זרת ]  Ma3 omission

אשר721 הם בני722 ארבע אותיות

721אשר]  ואשר Ma3 V1

722בני]  בן Ma3 מן V1

וכרת הזלזלים (יש' יח, ה), הם סעיפי723 הנטיעים בְּרוּטְץ בלעז.

723סעיפי]  סעפי Ma3

זלעפה724 אחזתני (תה' קיט, נג), הה"א לנקבה, ורוח זלעפות מנת כוסם (תה' יא, ו), ובסמוך מפני725 זלעפות רעב (איכה ה, י), ענינם ענין בעיתה726 ורעדה או ענין שריפה727.

724זלעפה]  Ma3 omission זלעפה V1 repentir

725 מפני]  Ma3 omission

726בעיתה]  בעתה V1

727שריפה]  שרפה Ma3 V1

יח.  בבלי, שבת קלז ע"א

יט.  בבלי, יומא פז ע"א

זרזיף728 ארץ (תה' עב, ו), הוא עשב729 הנגנז730 והנחתך. ומלת על עומדת במקום שנים, וכן משפט הפסוק ירד731 המטר732 733 הגז734 וכרביבים על זרזיף ארץ (תה' עס, ו). ודומה לו בדברי רבותינו 735 שאמרו [יח] דפרזלא לא משום דזריף. ואף על פי שבמלת זרזיף נכפלה בו736 הפ"א שרש אחד ותכן אחד מהם737. ואדני אבי ז"ל738 פירש739 שהמלה מורכבת משתי המלות740 זרזיף741, ויהיה זיף מתרגום מלוה מוזיף ויהיה זיף742 743 ואומר744הוא על המטר שהוא זר ואינו745 מטבע הארץ והוא מלוה הארץ וחונן אותה. וכן אמר על זרזיר שהוא746 מלה מורכבת. ויש לפרשו747 עוד לשון נטיפה והזלה ודומה לו בדברי רבותינו ז"ל [יט] מטא זרזיפא דמיא על רישיה748. וזה749 הוא750 הנכון אצלי בפירוש המלה הזאת.

728זרזיף]  Ma3 omission

729עשב]  העשב BL

730הנגנז]  הנגזז BL Ma3 V1

731 ירד]  Ma3 omission

732המטר]  כמטר BL V1 וכמטר Ma3

733 חסר]  על BL Ma3 V1

734הגז]  גז BL Ma3 V1

735 חסר]  ז"ל BL V1

736 בו]  Ma3 omission

737מהם]  להם BL Ma3 V1

738ז"ל]  עליו השלום BL ז"ל עליו השלום Ma3

739פירש]  פרש V1

740המלות]  מלות BL Ma3 V1

741זרזיף]  זר זיף BL V1

742 נוסף ויהיה זיף]  BL Ma3 V1

743 חסר]  וזר BL

744 נוסף ואומר]  BL

745ואינו]  ואיננו V1

746שהוא]  שהיא BL

747לפרשו]  לפרש BL Ma3

748רישיה]  ראשיה BL

749 נוסף וזה]  BL וזהו Ma3 V1

750הוא]  והוא BL Ma3 V1 omission

כ.  בבלי, בבא קמא צב ע"ב

זרזיר751 מתנים או תיש (מש' ל, לא), שם חיה שכחה במתניה. ויש אומרים שהוא752 הכלב753 הצד ציד לברייר754 755בלעז. ונקרא כן לפי שהוא דק במתניו כאלו הוא חבוש או חגור במתניו. ותרגום ויעשו להם חגורות (בר' ג, ז), ועבדו להון זרדין756. וכן ותרגום757 ויחבש (בר' כב, ב), וזרז758. ויש אומרים שהוא נמר גם הוא דק מתנים וחזק במתניו759. ויש לפרש שהוא 760 עוף טמא שזכרו רבותינו ז"ל באמרם [כ] לא לחנם הולך761 זרזיר אצל עורב אלא762 מפני שהוא מינו. ואומרים שהוא763 אשטורניל764 בלעז. אבל לא ידעתי לזה765הפירוש מה טעם מתנים.

751זרזיר]  Ma3 omission זרזיר V1 repentir

752 שהוא]  Ma3 omission

753הכלב]  כלב BL Ma3

754לברייר]  ליברי"ר BL V1 לביריר Ma3

755]  ל  V1 addition

756זרדין]  זרזין BL Ma3 V1

757ותרגום]  תרגום BL Ma3 V1

758וזרז]  וזריז Ma3 V1

759במתניו]  מתנים V1

760 חסר]  מין BL Ma3

761הולך]  הלך Ma3 V1

762אלא]  לא Ma3

763 שהוא]  Ma3 omission

764אשטורניל]  אישטורניל V1

765 נוסף לזה]  BL

נשלמה אות הזין766767

766הזין]  הזיין V1

767]   בעזרת השם Ma3 addition


 Citer cette page

Judith Kogel (éditeur scientifique), « ספר השרשים | זין », dans Racines. Édition bilingue, hébreu-latin, du sefer ha-shorashim de David Qimḥi,  IRHT CNRS ,  2021 , #zain_he.xml (en ligne : </sefer_ha_shorashim.xml/zain_he.xml/זין>, consulté le 20-05-2025)

back to top