זין
Sources rabbiniques
Apparat critique
Notes éditoriales
אשר זבח י"י10 (מל"א ח, סג), וזבחנו לי"י אלהינו (שמ' ח, כג), אשר תזבח בערב (דב' טז, ד), זבח לאלהים תודה (תה' נ, יד), לזבוח לי"י אלהיך (שמ"א טו, כא). והכבד זבח אמון (דה"ב לג, כב), להם אזבח (דה"ב כח, כג), על ראשי ההרים יזבחו (הו' ד, יג). והשם ויזבח יעקב זבח בהר (בר' לא, נד), בסגול. ולרבים, זבחים שלמים (שמ' כד, ה). ובתוספת ה"א זבחה, והקבוץ זבחות, ויבשו מזבחתם (הו' ד, יט). ושם המקום שמקריבים עליו הזבחים נקרא11 מזבח, ועשית מזבח קטר12 (שמ' ל, א), אף על פי שלא היו מקריבים עליו זבחים נקרא מזבח לפי שהיה מזה עליו דם הזבח אחת בשנה.
הפעם יזבלני אישי (בר' ל, כ), ענינו ידור עמי כי כן נקראת הדירה זבול. בנה בניתי בית זבול לך (מל"א ח, יג), ובתוספת ה"א, שמש ירח עמד זבולה (חב' ג, יא).
זה ינחמנו (בר' ה, כט), על הודעת הדבר הנמצא 13. שבו נא בזה (במ' כב, יט), 14 וכן ושחטתם15 בזה (שמ"א יד, לד), בזה המקום. וכן מזה אחד ומזה אחד (שמ' יז, יב), והדומים להם. ופעם16 יחסר בי"ת השרות, עלו זה בנגב (במ' יג, יז), פירושו עלו בזה הדרך בנגב, וכן זה ידעתי כי אלהים לי (תה' נו, י), חסר 17 , פירושו18 בזה הדבר אדע ואכיר כי אלהים עמי כי ישמעני ביום אקרא וישובו אויבי אחור. וכן יבא על זמן19 הודעת הזמן הנמצא זה לי עשרים שנה (בר' לא, לח), אשר זעמת זה כמה שנים20 (זכ' א, יב), זה ימים רבים (יהו' כב, ג). ויש מפרשים מקצתם במקום אשר כמו זה אהבתי נהפכו לי21 (איוב יט, יט), אל מקום זה יסדת להם (תה' קד, ח), הר ציון זה שכנת בו (תה' עד, ב), שמע לאביך זה ילדיך (מש' כג, כב). 22 ויבא על הזמנת העת כמו הנה ויתחבר עם הנה למהירות הזמנת הענין בעתו כמו קול דודי הנה זה בא (שה"ש ב, ח), והנה זה מלאך נוגע בו (מל"א יט, ה), ואין צרך להוציאם ממשמעם.23 וזה בסגול הוא ללשון זכר. ופירוש משבועתך הזה (יהו' ב, יז), 24 ובחלם היא ללשון נקבה ולשמחה מה זה עושה (קה' ב, ב), כל25 זה ראיתי בחכמה26 (קה' ט, יג), זה מתת אלהים היא (קה' ה, יח), ולא זה העיר (מל"ב ו, יט), כי כזה וכזה תאכל החרב (שמ"ב יא, כה). ונכתב בוא"ו27 זו לעגם בארץ מצרים (הו' ז, טז), ועדות28 זו אלמדכם29 (תה' קלב, יב), ויבא עם הוא"ו30 בשרק והוא ללשון זכר 31עם זו יצרתי לי (יש' מג, כא), עם זו גאלת (שמ' טו, יג), מן הדור זו לעולם (תה' יב, ח), זו כחו לאלהו (חב' א, יא), זו חטאנו לו (יש' מב, כד), זו פעלת לנו (תה' סח, כט), בארח זו אהלך (תה' קמב, ד), בדרך זו תלך (תה' לב, ח), בדרך32 זו אלך (תה' קמג, ח), שתים זו שמעתי (תה' סב, יב). ויש מפרשים מקצתם במקום אשר כמו ברשת זו טמנו (תה' ט, טז), זו חטאנו לו33 (יש' מב, כד), במזמות זו חשבו (תה' י, ב), זו שדוני (תה' יז, ט). ויבא עוד לנקבה באל"ף במקום הוא"ו34 ובתי"ו הנקבה זאת האשה (מל"ב ח, ה), זאת מנוחתי (תה' קלב, יד), הזאת35 לכם (וי' טז, לד), בזאת אני בוטח (תה' כז, ג), בזאת תבחנו (בר' מב, טו), הזאת ידעת מני עד (איוב כ, ד), כזאת וכזאת דבר36 הנערה (מל"ב ה, ד).
13. חסר] בקרוב ברוב. ופעמים ברחוק כמו זה סיני (שופ' ה, ה), ההר הטוב הזה והלבנן (דב' ג, כה), כי יאמר זה על הידיעה BL
14. חסר] בזה המקום, BL
15. ושחטתם] ושחטם BL
16. ופעם] ופעמים BL
17. חסר] בי"ת BL
18. , פירושו] ופירושו BL
19. נוסף זמן] BL
20. כמה שנים] שבעים שנה BL
21. לי] בי BL
22. חסר] ואין צורך להוציאם ממשמעם. BL
23. נוסף ואין צרך להוציאם ממשמעם.] BL
24. – חסר מחמת הדומות ] מדבר שבועתך הזה. BL
25. כל] גם BL
26. בחכמה] חכמה BL
27. בוא"ו] בו"ו BL
28. ועדות] ועדתי BL
29. אלמדכם] אלמדם BL
30. הוא"ו] הו"ו BL
31. חסר] ולנקבה גם כן BL
32. בדרך] דרך BL
33. נוסף לו] BL
34. הוא"ו] וי"ו BL
35. הזאת] זאת BL
36. דבר] דברה BL
א. בבלי, חולין קה ע"א
ב. בבלי, ברכות מז ע"ב
ג. בבלי, עבודה זרה כב ע"ב
וזהמתו חיתו לחם (איוב לג, כ), פירושו תחשב נפשו המאכל לזוהמא והוא45 הזיעה המאוסה בין מגוף האדם בין ממאכל. ודומה לו בלשון רבותינו ז"ל על ענין המאכל [א] להעביר את46 הזוהמא47, בידים המזוהמות48 [ב]. ועל ענין הגוף ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן [ג].
והזהיר את העם (יח' לג, ג), והזהירה ונשמר (מל"ב ו, י), בה"א במקום וא"ו49, והזהרת50 אתהם (שמ' יח, כ), ולא הזהרתו (יח' ג, יז). והנפעל חיה51 יחיה כי נזהר (יח' ג, כא), ולא נזהר (יח' לג, ד), והעם לא נזהר (יח' לג, ו), והוא נזהר נפשו מלט (יח' לג, ה), ארבעתן קמצין52 והם נפעל עבר בענין אשר לא ידע להזהר. ויותר מהנה53 בני הזהר (קה' יב, יב), כלם ענין הזהרה וידוע הוא. וענין אחר המשכילים54 יזהירו כזוהר הרקיע (דנ' יב, ג), כמראה זהר כעין החשמלה (יח' ח, ב), ענין נגה.
זב עמקך (יר' מט, ד), פירושו מדם חללים, הן הכה צור ויזובו מים (תה' עח, כ), שהם יזובו מדקרים מתנובות שדי59 (איכה ד, ט), 60 יזוב דמם, והוא על דרך משל שהם מתים ברעב פתאם כאלו הם מדוקרים. ופירוש מתנובות שדי (איכה ד, ט) מחסר תנובות שדי. ואשה כי תזוב61 זוב דמה (וי' טו, כה), זבת חלב (שמ' ג, ח), והזב את זובו (וי' טו, לג), ענין זיבה ידוע.
אשר זדו עליהם (שמ' יח, יא), כי אל י"י זדה (יר' נ, כט). והתאר זד יהיר לץ שמו (מש' כא, כד), גערת זדים ארורים (תה' קיט, כא). ומשקל אחר המים הזדונים (תה' קכד, ה). והשם בא זדון (מש' יא, ב), ופירושו בא איש זדון או יהיה תאר. וכן הנני אליך זדון (יר' נ, לא), וכשל זדון ונפל ואין לו מקים (יר' נ, לב). ומשקל אחר גם מזדים חשוך עבדך (תה' יט, יד), כלומר מהזדונות חשכני שלא ימשלו בי ואחטא במזיד, אז איתם (תה' יט, יד), אם לא תחשב לי השגיאות ותחשוך אותי מהזדונות אז אהיה תמים ונקיתי מפשע רב (תה' יט, יד). והפעל הנוסף כי62 יזיד איש (שמ' כא, יד), כי הזידו עליהם (נחמ' ט, י). ורבותינו ז"ל נשתמשו הרבה בזה הלשון וקראו מזיד למי שעושה דבר63 ברצון.
כזויות מזבח (זכ' ט, טו), בנותינו כזויות (תה' קמד, יב). ומשקל אחר מזוינו מלאים (תה' קמד, יג), והם הפאות והפנות.
מזוזה המ"ם נוספת והה"א לנקבה, ומזוזתם אצל מזוזתי (יח' מג, ח). ולרבות וכתבתם על מזוזות ביתיך ובשעריך64 (דב' ו, ט), והם לחיי השערים. ופירוש ועמד על מזוזת השער (יח' מו, ב), פירושו65 סמוך למזוזת השער. אבל יונתן תרגמו קומו66 מפתן ויקום על תקופת67 תרעא. וכן על מזוזת היכל י"י (שמ"א א, ט), סמוך למזוזת השער. וכן תרגם יונתן בסער68 ספא דהיכלא די"י.
ד. בבלי, בבא בתרא צא ב
הזלים זהב מכיס (יש' מו, ו), ענין זול. ורבותינו ז"ל נשתמשו הרבה בזה הלשון כמו שאמרו [ד] מעות בזול ופירות ביוקר. וכן הפעל הכבד בענין הקרוב69 לזה והוא ענין הביזיון כל מכבדיה הזילוה (איכה א, ח), והראוי הזילוה. ובא בדגש כמו וילינו עליו את כל העדה (במ' יד, לו).
69. הקרוב] קרוב BL
ה. משנה כתובות יב, א
מפיקים מזן אל זן (תה' קמד, יג), והוא תאר למינים הזנים כמו החטא70 והשעורה ומיני קטנית71 והדומים להם שזנים 72 האדם. וכן במשנה [ה] הנושא את האשה ופסק עמה לזון את בתה שלש שנים. וזולת זה הרבה נשתמשו בפעל הזה. והשם, בר ולחם ומזון (בר' מה, כג), רחב הזונה (יהו' ו, כה), תאר בפלס טובה ופירושו מוכרת מזון. וכן תרגם יונתן פונדקיתא. 73 ורבי יונה פירש מזן אל זן (תה' קמד, יג), ממין אל מין מתרגום למינו לזנוהי. וכן בשמים וזנים מרקחים (דה"ב טז, יד), פירוש ומיני בשמים מרקחים74 והנכון בדקדוק וזנים מרקחים שהוא מנחי הלמ"ד בפלס פנים75 מתים. וענין אחר ויתד תהיה לך על אזניך (דב' כג, יד), והאל"ף נוסף והוא מן כלי זין בלשון רבותינו ז"ל. וכן והזונות רחצו (מל"א כב, לח), בשקל קומה קומות76 מנחי העי"ן.
ותשכח כי רגל תזוריה (איוב לט, טו), ויזר את הגזה (שופ' ו, לח), והזוריה תבקע אפעה (יש' נט, ה), 79 ושלא נזכר פועלו 80 לא זורו ולא חבשו (יש' א, ו), על דעת רבי יונה81 המדקדק. ועל דעתי שהוא82 פעל עבר לגזרת פעול בפלס טובו אהליך (במ' כד, ה), ויהיה פועל עומד. ואף על פי שהוא עובר בבנין הקל הנה מצאנו אז הלמו עקבי סוס (שופ' ה, כב), בודד. הלמוני בל ידעתי (מש' כג, לה), עובר, ענין מעיכה וידוע83. ונקראת המכה לפי שיזורו אותה מזור, ולא יגהה מכם מזור (הו' ה, יג), לחמך ישימו מזור (עו' א, ז), וירא אפרים את חליו ויהודה את מזורו (הו' ה, יג). וגם נאמר על הרפואה מזור לפי שהרפואה תבא על ידי הזרת המכה כמו שאמר לא זורו ולא חבשו (יש' א, ו), אין דן דינך למזור רפואות תעלה אין לך (יר' ל, יג). וענין אחר ויזורר הנער (מל"ב ד, לה), אשטרניט84 בלעז, ותרגום עטישותיו (איוב מא, י) זרירוהי. וגם זה הענין קרוב לענין הראשון85 כי בהתעטש האדם יזור עצמו. וענין אחר, לא זרו מתאותם (תה' עח, ל), רוחי זרה לאשתי (איוב יט, יז). זורו רשעים מרחם (תה' נח, ד), איפשר שהוא מפעל86 הקל לגזרת פעול או יהיה מאשר לא נזכר פועלו לדעת רבי יונה. והשם והיה לכם לזרא (במ' יא, כ), בשקל צרה, רעה והאל"ף מקום ה"א. ועוד נכתבנו87 בשרש זרה. והפעול מבנין הפעיל מוזר הייתי לאחי (תה' סט, ט). והנפעל אשר נזורו מעלי בגלוליהם כלם (יח' יד, ה), נזורו אחור (יש' א, ד), והתאר לאיש זר (וי' כב, יב), וזרים לא יעברו בה (יואל ד, יז), מים זרים קרים נוזלים (יר' יח, יד), ושלחתי לבבל זרים וזרוה (יר' נא, ב), לשון נופל על הלשון, כי וזרוה מענין זרה הלאה (במ' יז, ב), ומשרשו. 88 מבנין89 קל90 לגזרת פעל.ופרושו ושלחתי לבבל נכרים ויעשוה כנכרית91 בכל אשר לה כי יקחו הקול92 ויבוזו אותה. ועוד נפרשנו93 בשרש זרה, כל אלו ענין התנכרות וזרות. ופירוש מים זרים (יר' יח, יד) באים במקום94 זר ורחוק כאלו הם זרים אל המקום אשר נוזלים שם. כמהפכת זרים (יש' א, ז), פירושו כמהפכת אנשים זרים מארץ רחוקה כשיבאו על עיר וילכדוה יחפזו95 וישחיתו הכל כי אין דעתם לעמד 96 והקרובים אינם עושים97 כן. ועוד נכתבו בשרש זרה98.
79. חסר] והסגול מקום קמץ. BL
80. חסר] ממנו BL
81. יונה] יהודה BL
82. שהוא] הוא BL
83. וידוע] ידוע BL
84. אשטרניט] אשטרונד"ר BL
85. הראשון] ראשון BL
86. מפעל] מהפעל BL
87. נכתבנו] נכתבו BL
88. – חסר מחמת הדומות ] ויתכן היות וזרוה מענין זרים ומשרשו BL
89. מבנין] מן BL
90. קל] הקל BL
91. כנכרית] כנכריה BL
92. הקול] הכל BL
93. נפרשנו] נפרשו BL
94. במקום] ממקום BL
95. יחפזו] יהפכו BL
96. חסר] בה BL
97. עושים] עושין BL
98. זרה] זרם BL
ו. בבלי, חולין ז ע"א
ז. משנה מקואות ה, ה
על כן זחלתי ואירא (איוב לב, ו), ענינו לפי מקומו 104. ורבי יונה פירשו התאחרתי ודמהו ללשון ערב105. וענין אחר זוחלי עפר (דב' לב, כד), כזוחלי ארץ (מי' ז, יז), הם השרצים הנגרים והמתנועעים106 על הארץ על גחונם. ודומה לו בדברי רבותינו ז"ל שאמרו [ז] על המשקין הנגרין זוחלין107. ומזה לפי דעתי אבן הזוחלת (מל"א א, ט), נקראת כן לפי שהמים היו זוחלין ונגרין לצדה כמו שאמר אשר אצל עין רגל (מל"א א, ט). ורבנו שלמה פירש אבן גדולה שהיו הבחורים108 מנסים את כחם להזיזה ולגררה. ויונתן תרגם אבן סיכיתא109, שעומדין110 עליה ומצפין111 למרחוק.
ח. בבלי, ראש השנה יא ע"א
בחדש זיו (מל"א ו, א), הוא חדש אייר, ואמרו רבותינו ז"ל [ח] כי נקרא כן משום דאית ביה112 זיוא לאילני, כי הזיו בלשונם הזהר והנגה. וכן תרגום מנגה נגדו (תה' יח, יג), מזיו יקריה.
112. ביה] בה BL
ט. ויקרא רבה פרשה כב, דף קצא
והתענגתם113 מזיז כבודה (יש' סו, יא), ענינו לפי מקומו כמו זיו. וכן תרגם יונתן מחמד יקריה. ויש אומרים שהוא שם חיה מחיות114 השדה כמו וזיז שדי עמדי (תה' נ, יא), וכן וזיז שדי ירענה (תה' פ, יד). ויש אומרים כי זיז שם כלל לכל חיות115 השדה. בויקרא116 רבה [ט] וזיז שדי עמדי. אמר רבי יהודה ברבי סימון הזיז הזה עוף גדול הוא ובשעה שהוא פורש כנפיו מכהה גלגל חמה הדה117 היא118 דכתיב המבינתך יאבר נץ יפרש כנפיו לתימן (איוב לט, כו). למה119 נקרא שמו זיו? שיש בו מכל מיני טעמים מזה ומזה.
מאזרי זיקות (יש' נ, יא), ובזיקות בערתם (יש' נ, יא), פירוש נצוצות האש. ואיפשר להיות מזה השרש והענין היורה זקים (מש' כו, יח), והדגש תמורת הנח. וכן ופטורי צצים 120. ועוד נכתבנו בשרש זקק.
120. חסר] הכל ארז BL
י. בבלי, בבא מציעא כט ע"ב
ושמים לא זכו בעיניו (איוב טו, טו), זכו נזיריה משלג (איכה ד, ז). והפעל הנוסף והזכותי בבור כפי (איוב ט, ל). והתאר שמן זית זך (שמ' כז, כ). והוא קמץ. אם זך וישר אתה (איוב ח, ו), זך אני בלי פשע (איוב לג, ט), כלם פתחין. ולנקבה ולבונה זכה (שמ' ל, לד), ותפלתי זכה (איוב טז, יז). ולרבים זכים. ומזה הענין נקראת הזכוכית כן לפי שהיא זכה, לא יערכנה זהב וזכוכית (איוב כח, יז), הוא126 הזכוכית הלבנה היקרה מזהב 127 שאמרו בה128 רבותינו ז"ל [י] בזוגיתא חיורתי.
ומה יזכה ילוד אשה (איוב כה, ד). והפעל הכבד זכיתי לבי (מש' כ, ט), במה יזכה נער את ארחו (תה' קיט, ט). וההתפעל רחצו הזכו (יש' א, טז), משפטו הזדכו. וכבר בארתי דקדוקו בבנין התפעל בחלק הראשון מזה הספר, וענין אחד הוא זכה וזכך129.
129. וזכך] זכך BL
ולא זכר שר המשקים (בר' מ, כג), זכרנו את הדגה (במ' יא, ה), זכור תזכור (איכה ג, כ),130 יי זכרנו יברך (תה' קטו, יב). פירושו י"י אשר זכרנו תמיד בחמלתו עלינו הוא יברך 131. ופרש132 אחר כן בפרט מי יברך. 133 כזכור134 אני ואתה (מל"ב ט, כה), יתכן היותו135 צווי, ופירושו כי זכור כשהיינו אני ואתה רוכבים צמדים. והרב רבי יצחק בן136גיאת ז"ל כתב שהוא מקור ונקשר עם מלת אני כמו ושבח אני (קה' ד, ב), אני פי מלך שמור137(קה' ח, ב). שלשתם כתב שהוא138 מקור. ואנחנו כתבנו ושבח תאר, ופירוש139 מלך שמור140 יתכן היותו צווי ופירושו אני מזהירך פי מלך שמור. והשם זכרון לבני ישראל (שמ' לט, ז), בדגש. ומשקל אחר קל אין זכרון לראשונים (קה' א, יא), זכרוניכם משלי אפר (איוב יג, יב). ובקבוץ הנקבות את ספר הזכרונות (אס' ו, א). ומבלי תוספת נו"ן תמחה את זכר עמלק (דב' כה, יט), בשש נקדות. אבל לזכר קדשו (תה' ל, ה) בחמש נקדות ולית כותיה, כן הוא במקצת ספרים141, ובמקצת ספרים142 בל זכר בחמש נקדות. ובתוספת מ"ם מזכרת עון (במ' ה, טו), בפלס מרצפת אבנים (מל"ב טז, יז). ויתכן שיהיה מהפעל הנוסף זולתי שם, כלומר המנחה143 היתה מזכרת עונה אם היה 144. והנפעל ונזכרתם לפני י"י (במ' י, ט), ולא תזכרנה145 צדקותיו (יח' ג, כ), נזכרים ונעשים (אס' ט, כח), יען הזכרכם בכף תתפשו (יח' כא, כט). ואיננו עובר כאשר היה146 כתב רבי יונה רק הוא בודד כמשפטו147, ופירושו יען הזכרכם, לפני, כלומר שאני זוכר אתכם מי אתם שאתם מלאי עון בכף תתפשו. והפעל הנוסף והזכרתני אל פרעה (בר' מ, יד), והוא מזכיר עון להתפש (יח' כא, כח), כהזכירו את ארון אלהים148 (שמ"א ד, יח), ושם אלהים אחרים לא תזכירו (שמ' כג, יג), המזכירים את י"י (יש' סב, ו), מזמור149 לדוד להזכיר (תה' ע, א). וענין אחר זכר ונקבה בראם (בר' ה, ב), הזכרים לבד מטף150 (שמ' יג, יב), ויש מפרשים מזה י"י זכרנו יברך (תה' קטו, יב). והיה ראוי על המשפט הר"ש151 בקמץ קטן וכמהו ילבשם הכהן, כמו ילבשם בצרי. ופירושו יברך הזכרים שלנו, ואחר כך152 אמר153 יברך את בית ישראל על הנקבות. וזה איננו נכון, כי בית ישראל כלל הוא על הזכרים ועל הנקבות, וכן בית אהרן. ולפי דעתי כי לפיכך אמר הזכרים כי הם היו עולים לרגל ובאים לבית המקדש לפיכך זכר אותם בפרט. ושם הכלל יראה כל זכורך (שמ' לד, כג). ובנין נפעל ממנו וכל מקנך תזכר (שמ' לד, יט). ובא בכאן154 מקנה בלשון נקבה כלומר תהיה נזכרת שיהיו נפרשים הזכרים ממנה. ואין תזכור עובר כאשר כתב רבי יונה, כי לא מצאנו לעולם בנין נפעל עובר כי אם בודד. וענין שלישי זכרו כיין לבנון (הו' יד, ח), והיתה ללחם לאזכרה (וי' כד, ז), אזכרתה לי"י (וי' ו, ח), האל"ף תמורת ה"א. ויש מפרשים מזה ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך (יש' נז, ח). והפעל הקל ממנו יזכור כל מנחותיך (תה' כ, ד). וכן כזכור בניהם מזבחותם (יר' יז, ב), על דעת רבים, כלומר שהיו מקריבים בניהם על מזבחותם, ויתכן לפרשו מהענין הראשון. וכן דעת יונתן שתרגם כאדכרא בניהון אגוריהון. ואפשר שיהיה גם כן155 דעתו 156 מענין ההקטרה, כי כן תרגם גם כן אנקלוס אזכרה אדכרתא. ואפשר שהכל ענין אחד, כי הריח מזכיר הדבר. ולפרש157 כזכור158 בניהם ענין זכרון כך הוא פירוש כן ערב אליהם159 זכירת מזבחותם וספורם תמיד בעניני קרבניהם כמו זכרם160 בניהם שהם אהובים להם מאד. והפעל הנוסף ממנו נזכירה דודך מיין (שה"ש א, ד), מזכיר לבונה (יש' סו, ג), ענינם ענין ריח וקבול הדבר ברצון. ומה שהרחיק רבי יונה וקמץ הכהן את אזכרתה (וי' ה, יב), להיותו מענין ריח אלא מענין זכרון איננו נכון כי אף על פי שלא היה161 באותה המנחה לבונה הרי היה מקטיר162 קומץ מן הקמח. 163 והיתה ללחם לאזכרה (וי' כד, ז), הכשיר מאד להיות מענין זכרון ואמר כי לא היתה הלבונה ההיא נשרפת. וגם בזה לא דבר נכונה, כי הלבונה ההיא שהיה עורך על הלחם באמת היתה נשרפת בשבת הבאה בסלוק הלחם. ובהקטרת הלבונה ההיא היו החלות נתרות לכהנים ומתחלקות להם. וזהו שאמרו164 ביום השבת ביום השבת (וי' כד, ח) עורך חדשה ומקטיר ישנה, כי בסלוק הלחם היתה נקטרת הלבונה ההיא שהיתה על הלחם עד השבת שהיו מסלקין אתו. והנה היתה הלבונה הקטרה בעבור הלחם כי מן הלחם לא היה165 עולה לגבוה כלום.
130. נוסף ] BL
131. חסר] עמו BL
132. ופרש] ופירוש BL
133. חסר] זכור תזכור (איכה ג, כ), BL
134. כזכור] כי זכר BL
135. היותו] היות BL
136. נוסף בן] BL
137. שמור] שמר BL
138. שהוא] שהם BL
139. ופירוש] ופי BL
140. שמור] שמר BL
141. ספרים] הספרים BL
142. ספרים] הספרים BL
143. המנחה] והמנחה BL
144. חסר] לה BL
145. תזכרנה] תזכרן BL
146. נוסף היה] BL
147. כמשפטו] כמשפט BL
148. אלהים] האלהים BL
149. מזמור] למנצח BL
150. לבד מטף] לי"י BL
151. הר"ש] הרי"ש BL
152. כך] כן BL
153. נוסף אמר] BL
154. בכאן] כאן BL
155. נוסף גם כן] BL
156. חסר] גם כן BL
157. ולפרש] ולפירוש BL
158. כזכור] כזכר BL
159. אליהם] עליהם BL
160. זכרם] זכירת BL
161. היה] היתה BL
162. מקטיר] המקטיר BL
163. חסר] וכן BL
164. שאמרו] שאמר BL
165. היה] היו BL
זולל וסובא (דב' כא, כ), בזוללי בשר למו (מש' כג, כ), המרבה באכילת בשר יקרא זולל כמו שיקרא סובא המרבה בשתיית היין166. וענין אחר אם167 תוציא יקר מזולל (יר' טו, יט), כי הייתי זוללה (איכה א, יא). והשם ממנו כרום זלות לבני אדם (תה' יב, ט), 168 ענין קלות וביזיון. ופירוש כרום זלות כרום הרשעים ובהנשאם זלות לבני אדם. והכניס רבי יהודה169 בזה העיקר הרים נזלו (יש' סד, ב). והנכון שהוא משרש נזל.
והמזלג שלש השנים (שמ"א ב, יג). והקבוץ בלשון נקבות ומזלגותיו170 הוא הכלי בעל השנים שמוציאין 171 הבשר מן הקדרה. ואמר השנים בלשון שנים, ואם היה בעל שנים172 שלש, לפי שהשנים הם זוגות ושני המזלג שהמשילן173 בהם אמר כי174 גם כן בלשון שנים ואם הם שלש. וגם יש מזלג בעל שלש שנים זוגות וכן שבעה עינים (זכ' ג, ט).
זולת דלת עם הארץ (מל"ב כד, יד). ובתוספת יו"ד זולתי כלב בן יפנה (דב' א, לו). אבל ואלהים זולתי לא תדע (הו' יג, ד), היו"ד כנוי המדבר וידוע הוא.
175. זלת] זולת BL
עשה י"י אשר זמם (איכה ב יז), כאשר זמם לעשות לאחיו (דב' יט, יט). על כל176 דברתי זמתי (יר' ד, כח), מלעיל, זמתי בל יעבר פי (תה' יז, ג), מלרע. והשם זממו אל תפק (תה' קמ, ט). ומשקל אחר זמת אולת חטאת (מש' כד, ט). ופירוש הפסוק אומר כל החושב בדברי אולת יביאהו לידי חטאת ותועבת לאדם לץ (מש' כד, ט) והחושב בדברי הלץ והוא אינו אויל אבל מתלוצץ בבני אדם ועסקיו רעים ומי שהוא חושב בדבריו ורודף אחריו יביאהו לידי תועבת אדם שיתעבוהו בני אדם. ולא עשית את הזמה על כל תועבותיך (יח' טז, מג), פירוש177 לא נתת אל178 לבך ולא חשבת מה עשית על כל תועבותיך. והקבוץ זמתי נתקו (איוב יז, יב), ובתוספת מ"ם מזמה תשמור עליך (מש' ב, יא). כלם והדומים להם ענין מחשבה. וענין אחר כי זמה עשו (הו' ו, ט), זמה היא (וי' יח, יז). והקבוץ הוא זמות יעץ (יש' לב, ז), ובתוספת מ"ם אשר ימרוך למזמה (תה' קלט, כ), עשותה המזמתה הרבים (יר' יא, טו), ענינם ענין טנוף ותועבה ומעשה רע. ויש אומרים כי179 כלם ענין אחד כי כל זמה מחשבה בין טוב ובין רע ולפי מקומו יתפרש כל אחד.
זמרו למלכנו זמרו (תה' מז, ז), אזמר לי"י אלהי ישראל (שופ' ה, ג), כי טוב זמרה אלהינו (תה' קמז, א). והשם בתוספת מ"ם מזמור לדוד (תה' ג, א). ומשקל אחר עת הזמיר הגיע (שה"ש ב, יב). ומשקל אחר זמירות היו לי חקיך (תה' קיט, נד), נותן זמירות בלילה (איוב לה, י). ומשקל אחר וזמרת נבליך לא אשמע (עמ' ה, כג), עזי וזמרת יה (שמ' טו, ב), חסר יו"ד המדבר ומשפטו וזמרתי, והראיה שהר"ש182 קמוצה, ואלו היה183 מלה סמוכה היה פתוח184 כמו וזמרת נבליך (עמ' ה, כג). וכן אשר נתנך י"י היום ביד (שמ"א כו, כג), והוא קמוץ ומשפטו בידי. 185 מזמרות מזרקות חצצרות (מל"ב יב, יד), הם הכלים ה186מזמרים בהם. וענין אחר והנם שולחים את הזמורה אל אפם (יח' ח, יז), רצונו187 לומר הריח הרע. וענין אחר קחו מזמרת הארץ (בר' מג, יא), רוצה לומר ממיטב פירות הארץ. והוא קרוב לענין הראשון, כי מיטב השיר והמשובח שבו יקרא זמיר. וענין אחר הזמורה אשר היה בעצי היער (יח' טו, ב), זמורת188 זר תזרענו (יש' יז, י). ומשקל אחר וזמוריהם שחתו (נח' ב, ג). 189 ענינם הגפן190 או נטע אחר, אבל ברוב יפול הלשון הזה על הגפן. ופירש רבי יונה מזה הענין זמיר עריצים יענה (יש' כה, ה), 191 ופירוש יענה כמו יקרא, כלומר יקרא הקדוש ברוך הוא לכריתת העריצים. והנכון לפרש יענה יכניע ופירושו הכריתה שיבא192 מאת השם יכניע193 העריצים. ויהיה זמיר בלתי סמוך, ויתכן שהוא מן הענין194 הראשון ופירושו, הזמיר והתענוג שמתענגים בו העריצים יכניע אותם.והפעל מזה הענין רוצה לומר בו195 כריתת הזמורה, וכרמך לא תזמור (וי' כה, ד), והנפעל לא יזמר ולא יעדר (יש' ה, ו). ושם הכלי שכורתין בו הזמורה196 , וחניתותיהם למזמרות (מי' ד, ג. יש' ב, ד), ומזמרותיהם197 לרמחים (יואל ד, י), וכרת הזלזלים במזמרות (יש' יח, ה), פודדוירא198 בלעז. ויש מפרשין199 מזה הענין נותן זמירות בלילה (איוב לה, ט), רוצה לומר כריתה כענין 200 רגע ימותו וחצות לילה וגו'201 (איוב לד, כ). ותאו וזמר (דב' יד, ה), שם חיה. כתב רבי יונה נקראת בלשון ערבי זראפה202.
182. שהר"ש] שהרי"ש BL
183. היה] היתה BL
184. היה פתוח] היתה פתוחה BL
185. חסר] וראיה גדולה יותר מהקמץ, הענין כי לכינוי הוא כמו עזי, ויו"ד עזי עומד במקום שנים, כי נמצאו בקמץ סמוכים כמו ומנת המלך (דה"ב לא, ג), וזולתו רבים כמו שכתבנו בחלק הדקדוק. BL
186. ה] ש BL
187. רצונו] רוצה BL
188. זמורת] וזמורת BL
189. חסר] או בא הקבוץ בלשון זכרים BL
190. הגפן] גפן BL
191. חסר] כי הלשון הזה יפול על כריתת הזמורה כמו שבא הפעל ממנו. BL
192. שיבא] שתבא BL
193. יכניע] תכניע BL
194. מן הענין] מהענין BL
195. נוסף בו] BL
196. הזמורה] הזמורות BL
197. ומזמרותיהם] ומזמרותיכם BL
198. פודדוירא] פודרו"יידא BL
199. מפרשין] מפרשים BL
200. חסר] שנאמר BL
201. נוסף וגו'] BL
202. זראפה] זוראפ"ה BL
ישימך203 י"י לראש ולא לזנב (דב' כח, יג). והקבוץ בלשון נקבות בין שני הזנבות (שופ' טו, ד), משני זנבות האו ר204ים (יש' ז, ד). והפעל הכבד ממנו וזנבתם אותם (יהו' י, יט), ויזנב בך כל הנחשלים205 (דב' כה, יח), כלומר שהרג האחרונים שהם זנב המחנה.
וזנה אחרי אלהי נכר הארץ (דב' לא, טז), כי זנתה אמם (הו' ב, ז), ואת זנית רעים רבים (יר' ג, א), הצמתה כל זנה ממך (תה' עג, כז), ותזנים וגם לא שבעת (יח' טז, כח), פירוש ותזני עמם, את לבם הזונה (יח' ו, ט), ואת עיניהם הזונות (יח' ו, ט), וזנתה את כל ממלכות הארץ (יש' כג, יז), לפי שהמשילה בהתבטל הסוחרים ממנה לזונה ושכחה206 אמר שתשוב עוד לאתננה וזנתה 207 כל ממלכות הארץ כלומר שיסחרו אותה מכל208 הממלכות. בזנותך אחרי גוים (יח' כג, ל), ותזנה עליו פילגשו (שופ' יט, ב). והתאר לנקבה והוא בן אשה זונה (שופ' יא, א). והשם זנות יין209 ותירוש (הו' ד, יא). והקבוץ בסימן אחד ונשאו את זנותיכם (במ' יד, לג), בזנותך וברעתך (יר' ג, ב). ובתוספת תי"ו בתחלה וישפכו תזנותם עליה (יח' כג, ח). והקבוץ ואת תזנותיה ממצרים לא עזבה (יח' כג, ח). ובתוספת נו"ן תחת התי"ו מרוב זנוני זונה (נח' ג, ד), המוכרת גוים בזנוניה (נח' ג, ד), ונגלה ערות זנוניך (יח' כג, כט). או נכפל בו עי"ן הפעל כמן
זנח י"י מזבחו (איכה ב, ז), כי לא יזנח לעולם י"י (איכה ג, לא). והעומד ותזנח משלום נפשי (איכה ג, יז). והפעל הנוסף ואת כל הכלים אשר הזניח המלך אחז (דה"ב כט, יט), והאזניחו נהרות (יש' יט, ו) ענין רחוק והאלף בהאזניהו נוספת ומשפטו והזניחו215 וכתב רבי יונה כי נהגו בו העברים מנהג לשון ארמית שמוסיפין אל"ף כמו אשתיו חמרא אתבריאת216 רוחי. וכתבו בו גם כן ה"א הבנין. וכבר כתבנו דקדקו בחלק הדקדוק.
מה219 אזעום לא זעם י"י (במ' כג, ח), וזעם על ברית קדש220 (דנ' יא, ל), אשר זעמתה זה שבעים שנה (זכ' א, יב), זעום י"י יפול שם (מש' כב, יד), ואיפת רזון זעומה (מי' ו, י), יזעמוהו לאמים (מש' כד, כד), בקמץ העי"ן, ולכה זועמה ישראל (במ' כג, ז), הזי"ן בחלם להאריך על העי"ן. והשם זעם מלאתני (יר' טו, יז), מזעם לשונם (הו' ז, ו) שפוך עליהם זעמך (תה' סט, כה). והנפעל ופנים נזעמים (מש' כה, כג), ענינם ענין מאיסה 221 וכעס.
ועל י"י יזעף לבו (מש' יט, ג), 222 פניכם זועפים (דנ' א, י), והנם זועפים (בר' מ, ו), ובזעפו עם הכהנים (דה"ב כו, יט), מקור. והתאר סר וזעף (מל"א כא, ד). והשם זעף י"י אשא (מי' ז, ט), ויעמד הים מזעפו (יונה א, טו), ענינם ענין הקצף והכעס.
222. חסר] את BL
אליך זעקו ונמלטו (תה' כב, ו), 223 לא224 יזעקו (הו' ח, ב), זעק והלל (יח' כא, יז), וישובו ויזעקוך (נחמ' ט, כח), פירוש ויזעקו לך. והפעל הכבד ויזעק אותי וידבר אלי (זכ' ו, ח). והשם וזעקה בגוים לשמוע225 (יר' נ, מו), ואת זעקתם שמעת על ים סוף (נחמ' ט, ט), ואל יהי מקום לזעקתי (איוב טז, יח), ענין זעיקה וקריאה226 בקול 227. וכתב אדני אבי ז"ל מזה מרב עשוקים יזעיקו (איוב לה, ט), והוא יוצא לשני פעולם הרשעים הגזלנים228 יזעיקו את העניים והעניים זועקים לאל יתברך. הזעק לי את איש יהודה (שמ"ב כ, ד), ויזעק ברק את זבולן ואת נפתלי (שופ' ד, י), מרוב עשוקים יזעיקו (איוב לה, ט). והנפעל נזעקו וידביקו את בני דן (שופ' יח, כג), מה לך כי נזעקת (שופ' יח, כג), ויזעקו כל העם אשר בעיר (יהו' ח, טז). והמקור מן הקל בזעקך יצילוך ב229 קבוציך (יש' נז, יג), ענינם ענין קבוץ ואסיפת העם. וגם אלה מהענין230 הראשון כי לא יאסף העם מבלתי הכרח231 שיעבר ויזעק להם שיאספו, או בזעק האדם כמו כן מעשק שיש
223. חסר] ותלך הלוך וזעקה (שמ"ב יג, יט). עבר במקום בינוני כלומר היתה הולכת וזועקת. BL
224. לא] לי BL
225. לשמוע] נשמע BL
226. וקריאה] קריאה BL
227. חסר] גדול BL
228. הגזלנים] והגזלנים BL
229. נוסף ב] BL
230. מהענין] מענין BL
231. הכרח] הכרוז BL
232. שישעקוהו] שיעשקוהו BL
233. יאסף] יאספו BL
234. אנריימנט] אנרוידמינ"ט BL
יב. בבלי, חולין קלז ע"ב
יזקו מטר לאידו (איוב לו, כז), ומקום לזהב יזקו (איוב כח, א). והפעל הכבד וזקק אותם (מל' ג, ג), מזקק שבעתים (תה' יב, ז), ענינם ענין התכה239. לאסור מלכיהם בזקים240 (תה' קמט, ח), רתקו בזקים (נח' ג, י), ענינם ענין241 כבלים. ותרגום לא לנחשתים הגשו 242 לזקין243 דנחש דאתקרבא244. היורה זקים (מש' כו, יח), פירוש להבות אש מדברי רבותינו ז"ל [יב], והוו נפקין זקוקין דנור מפומיה 245.
. ויהי כי זקן יצחק (בר' כז, א), פועל עובר. ואברהם זקן (בר' כד, א). תאר. ובסמוך זקן ביתו (בר' כד, ב), זקנתי ושבתי (שמ"א יב, ב). והשם כי בן זקונים הוא לו (בר' לז, ג), בן לזקונים246 (בר' כא, ב), והוא שם בלשון רבים ולא247 יבא ממנו יחיד וכן נעורים, בתולים. ומשקל אחר כבדו מזקן (בר' מח, י). ומשקל אחר ועד זקנה אני הוא (יש' מו, ד), אחרי זקנתה (בר' כד, לו). והפעל הנוסף אם יזקין בארץ שרשו (איוב יד, ח), גם כי יזקין לא יסור ממנה (מש' כב, ו). 248 וגם את הזקן תספה (יש' ז, כ). ובסמוך בזקן עמשא (שמ"ב כ, ט), והחזקתי בזקנו (שמ"א יז, לה). ויבא בלשון רבותינו249 זכר עד יצמח זקניכם (שמ"ב י, ה). ובלשון נקבה וכל זקן גרועה (יר' מח, לז), וגם ואת250 הזקן תספה (יש' ז, כ).
י"י זוקף כפופים (תה' קמו, ח), ענינו מרים. ותרגום וישא עיניו (בר' יח, ב), וזקף עינוהי 251.
251. חסר] וחזא BL
יג. בבלי, בבא בתרא נח ע"ב
יד. בבלי, יומא עח ע"א
טו. בבלי, חולין עו ע"א
טז. בבלי, חולין עו ע"א
בעת יזורבו נצמתו (איוב ו, יז), יתכן לפרשו מלשון מרזב בדברי רבותינו ז"ל [יג] והוא הפוך, כלומר בעת שתראה אותם נגרים כמרזב והעת252 ההיא נצמתו. ורבנו סעדיה ז"ל253 פרשו לשון קור, דומה לדברי254 רבותינו ז"ל שאמרו [יד] כסא דכספא נמי אסור משום דמזדריב255, כלומר שמצנן. וכן הוא הפירוש בזמן החרף ובימי הקור נצמתו, כלומר נתאספו יחד אפיקי הנחלים. ונצמתו מלשון צומת הגידין256 בדברי רבותינו ז"ל [טו] 257 מקום אסיפת הגידים. ורבי משה בן גקטילא258 פירש יזורבו כמו יצורבו, כלומר בשעה שיתחממו נכרתו כמו שאמר בחמו נדעכו ממקומם [טז].
זרה הלאה (במ' יז, ב), תזרה לרוח (יח' ה, ב), ואזרם במזרה בשערי הארץ (יר' טו, ז), ויזר על פני המים (שמ' לב, כ), לא259 לזרות ולא260 להבר (יר' ד, יא). והשם ברחת ובמזרה (יש' ל, כד). ואזרם במזרה261ואדני אבי ז"ל פרש262 מזה והיה לכם לזרא (במ' יא, כ), בפלס כלה 263 וענינו כמו שאמר עד יצא מאפכם (במ' יא, כ) שיזרו אותו מפיהם ומאפיהם. והנפעל ויזרו בארצות (יח' לו, יט), בהזרותיכם בארצות (יח' ו, ח). והפעל הכבד וזריתים בגוים264 (יח' כט, יב), ושלחתי לבבל זרים וזרוה (יר' נא, ב), הוא לשון נופל על לשון כי זרים מענין לאיש זר (וי' כב, יב). ויש לפרש זרים מזה הענין ויהיה תאר בפלס 265, רזים266. והשלישית לכל רוח אזרה (יח' ה, יב), וזריתי אותם בארצות (יח' יב, טו), 267 מלרע, וזריתי פרש על פניכם (מל' ב, ג), מלעיל. והמסורת לית כותיה מלעיל. אשר זרו את יסודה268 (זכ' ב, ב), וזרם מעבר לנהר (מל"א יד, טו), מזרה ישראל יקבצנו (יר' לא, י), כי חנם מזרה הרשת (מש' א, יז), היה ראוי להיות מזרה בדגש לולי הר"ש269 בפלס מגלה. וממזרים קרה (איוב לז, ט), פעל בפלס מגלים כלומר מן הרוחות הנושבים והמזרים תהיה הקרה. ובנין שלא נזכר פועלו אשר זורה ברחת ובמזרה (יש' ל, כד), היה ראוי להיות זורה בדגש לולי הר"ש270 העלולה לקבל דגש והוא תאר. כי העבר זרה בפלס גלה והתאר בא בפתח קטן להפריד בינו ובין העבר כמו בנין נפעל מנחי הלמ"ד שהעבר271 בקמץ נראה והתאר בפתח קטן נראה, נגלה. יזרה על נוהו גפרית (איוב יח, טו), לולי הר"ש272 היה 273 בשקל שמו274 יכסה. וענין אחר זר זהב (שמ' כה, יא), מתחת לזרו (שמ' לז, כז), הוא סבוב זהב על המסגרת כי המסגרת היתה למטה תקועה מרגל לרגל בארבע רוחות השלחן ודף השלחן נתון עליה וזר זה275 נתון למעלה על שפת השלחן סביב נתון על המסגרת. והפעל מהבנין276 הזה ארחי ורבעי זרית (תה' קלט, ג), כלומר סבבת. ורבי יהודה כתב בשרש הזה בענין ארחי ורבעי זרית 277 . וכבד אחר ותזרני חיל (שמ"ב כב, מ), וכן כתבו278 אדני אבי ז"ל בזה השרש. אבל הוא פרשו מהענין הראשון פירוש ותזרה לי חיל בכל אברי בזרועות ובשוקים להיותי חזק למלחמה279. וכן פרש מזה הענין ארחי ורבעי זרית פירוש זרית280 ששה צדדי281 282 ארחי שנים פנים ואחור, ורבעי ארבעה ימין ושמאל ומטה ומעלה, כי אלו היה283 מחברים לא היה מתוקן בניני.
259. לא] לוא BL
260. ולא] ולוא BL
261. ואזרם במזרה] BL
262. פרש] פירוש BL
263. חסר] והאל"ף מקום ה"א BL
264. בגוים] בארצות BL
265. חסר] בלים BL
266. רזים] דוים BL
267. חסר] וזריתי את עצמותיכם (יח' ו, ה), BL
268. יסודה] יהודה BL
269. הר"ש] הרי"ש BL
270. הר"ש] הרי"ש BL
271. שהעבר] שעבר BL
272. הר"ש] הרי"ש BL
273. חסר] דגוש BL
274. נוסף שמו] BL
275. זה] הזהב BL
276. מהבנין] מהענין BL
277. חסר] ואמר BL
278. כתבו] כתב BL
279. למלחמה] במלחמה BL
280. נוסף פירוש זרית] BL
281. צדדי] צדדים BL
282. חסר] כלומר BL
283. היה] היו BL
וכבוד י"י עליך זרח (יש' ס, א), שמש זרחה 284 (נח' ג, יז), האומר לחרס ולא יזרח (איוב ט, ז), פירושו בלילה. ובעד כוכבים יחתם (איוב ט, ז) ביום. 285 ופאת זריחת השמש נקרא286 מזרח, ממזרח שמש ועד287 מבואו (תה' קיג, ג). והשם לנגה זרחך זרחך288 (יש' ס, ג). והצרעת זרחה במצחו (דה"ב כו, יט), נ ה289גלתה כי זריחת השמש הוא גלוי השמש, כי עד עת זריחתו הוא מכוסה ובזרחו יתגלה ויתראה. או אמר זרחה שהיתה הצרעת בהירה כשמש כנ290 שנקראת בהרת (וי' יג, כ). כאזרח מכם יהיה לכם (וי' יט, לד), הוא התושב והקדמון בעיר כי הוא מגולה לכל וידוע מי הוא ומשפטו291 אבל הגר הוא מכוסה לא292 ידע אדם מי הוא ומה293 משפחתו. כאזרח רענן (תה' לז, לה), הוא העץ הלח והרטוב שהוא מגולה ונראה ביפיו ובלחותו.
כזרם מים כבירים (יש' כח, ב), מזרם הרים ירטבו (איוב כד, ח), כזרם קיר (יש' כה, ד), בשש נקדות ענינם כענין שטף. 294 כזרם קיר כזרם מים המפיל הקיר. וכתב הגאון רב סעדיה ז"ל מזה כמהפכת זרים (יש' א, ח), והוא כמו זרם כלומר כמהפכת זרם מים והם שני משקלים כמו קדם וקדים. או יהיה תאר בפלס שכיר ופירושו כמהפכ ה295 גשם זרים296 ושוטף. והשם עוד בלשון נקבה וזרמת סוסים זרמתם (יח' כג, כ). 297 והפעל 298 ממנו זרמתם שנה יהיו (תה' צ, ה). ויונתן תרגם וזרמת סוסים 299 וצחנת סוסוותא צחנתהון. והפעל שלא נזכר פועלו זרמו מים עבות (תה' עז, יח), וחסר הנסמך ומשפטו זרמו מים מי עבות. והוא אומר על מחנה מצרים כמו שאמר על300 מחנה מצרים בעמוד אש ענן301 (שמ' יד, כד). ורבי יונה כתב שהוא מבנין פעל הכבד ופירש כי העבים זורמו והתיכו המים.
והיה אם זרע ישראל (שופ' ו, ג), זרעו חטים (יר' יב, יג), וזמורת זר תזרענו (יש' יז, י). אמר תזרענו לפי שזורעין החרצן. את כל עשב זרע זרע (בר' א, כט), פירוש שהוא עושה זרע. לא תזרע כרמך (דב' כב, ט), הזורעים בדמעה (תה' קכו, ה), אור זרוע לצדיק (תה' צז, יא). והנפעל ונזרעתם ונעבדתם302 (יח' לו, ט), לא תזרע ולא תצמיח (דב' כט, כב), ונקתה ונזרעה זרע (במ' ה, כח). והשם זרע רב (דב' כח, לח), בסגול. אשר זרעו בו (בר' א, יא), הם303 גרעיני הפירות שהוא304 כמו זרע שנוטעין אותן305 ומהם צומחין306 האילנות. וזרעו במים רבים (במ' כד, ז), זרעך תפריחי (יש' יז, יא), פירושו מה שזרעת בערב יוציא307 פרח בבקר. בין308 זרעך ובין זרעה (בר' ג, טו), והקבוץ וזרעיכם וכרמיכם יעשר (שמ"א ח, טו). ומשקל אחר כזרע גד הוא (במ' יא, ז), ומשקל אחר על309 כל זרע זרוע (וי' יא, לז), זרועיה תצמיח (יש' סא, יא). ויתכן לומר כי זרוע שם תאר בפלס310 אטון מצרים (מש' ז, טז), או יהיה מן הדגשים בפלס למוד מדבר (יר' ב, כד). ובחלם ויתנו לנו מן הזרועים (דנ' א, יב), ובתוספת נו"ן ונותן להם זרעונים (דנ' א, טז). ומשקל אחר וכל מזרע יאור (יש' יט, ז). ומה שלא נזכר פועלו 311 אף בל זורעו (יש' מ, כד). והפעל הכבד כל312 עשב מזריע זרע (בר' א, יא), אשה כי תזריע (וי' יב, ב), זרע העשבים והעצים וזרע313 האדם314 הכל נקרא זרע. וכן נקרא 315 פרי בטנך ופרי אדמתך (דב' כח, יח). וענין אחר הזרוע והלחיים (דב' יח, ג), את הזרוע בשלה (במ' ו, יט), בזרוע316 נטויה (דב' ד, לד), חשף י"י את זרוע קדשו (יש' נב, י), היה זרועם לבקרים (יש' לג, ב). והקבוץ בלשון זכרים וזרועים ממנו יעמדו (דנ' יא, לא), ויפזו זרועי ידיו (בר' מט, כד), וזרועי עמים ישפוטו (יש' נא, ה), ולשון נקבות 317 זרועות רשעים תשברנה (תה' לז, יז), וזרועות הנגב לא יעמדו (דנ' יא, טו), וזרועות השטף ישטפו (דנ' יא, כב), רוצה לומר החילות. ומתחת זרועות עולם (דב' לג, כז), פירושו ממעל יהיה לך אלהי קדם מעון וסתרה ומתחת יהיה318 לך זרועות עולם לסבול אותך. ובאל"ף נוספת ובאזרוע נטויה (יר' לב, כא) 319.
302. ונזרעתם ונעבדתם] ונעבדתם ונזרעתם BL
303. הם] והם BL
304. שהוא] שהם BL
305. אותן] אותם BL
306. צומחין] צומחים BL
307. יוציא] יוצא BL
308. בין] ובין BL
309. נוסף על] BL
310. בפלס] בשקל BL
311. חסר] מן הדגוש BL
312. נוסף כל] BL
313. נוסף וזרע] BL
314. האדם] והאדם BL
315. חסר] הפרי BL
316. בזרוע] ובזרוע BL
317. חסר] כי BL
318. יהיה] תהיינה BL
319. נוסף ] , ואזרעי מקנה תשבר (איוב לא, כב). BL
וזרקו משה השמימה (שמ' ט, ח), וחצי הדם זרק על המזבח (שמ' כד, ז) וזרקתי עליכם מים טהורים (יח' לו, כה), גם שיבה זרקה בו (הו' ז, ט) 320 פועל בודד כלומר וזרקה321 בו השיבה, או פירושו כי התולדת זרקה בו השיבה 322 תבא מתולדת האדם. ומה שלא נזכר פועלו 323 כי מי נדה לא זורק עליו (במ' יט, יג). ושם הכלי שזורקין324 בו325 ממנו מזרק. והקבוץ בלשון נקבות ויעיו ומזרקותיו (שמ' כז, ג), ובקבוץ הזכרים326 327 את הספים ואת המזרקים328 ובסמוך מזרקי כסף (במ' ז, פד). 329
320. חסר] או BL
321. וזרקה] נזרקה BL
322. – חסר מחמת הדומות ] כי השיבה BL
323. חסר] ממנו BL
324. שזורקין] שזורקים BL
325. נוסף בו] BL
326. הזכרים] זכרים BL
327. חסר] כמזרקים לפני המזבח (זכ' יד, כ), BL
328. נוסף את הספים ואת המזרקים] BL
329. חסר] השתים במזרקי יין (עמ' ו, ו), חסר הנסמך ופירושו במזרקי כסף או זהב שותים יין או הוא כמו מזרקים, וכן חלוני שקופים (מל"א ו, ד), נטעי נעמנים (יש' יז, י), והדומים להם. BL
יז. בבלי, מנחות צז ע"ב. בבלי, עירובין ג ע"ב
ושמים בזרת תכן (יש' מ, יב), זרת ארכו וזרת רחבו (שמ' כח, טז), בשש נקדות ידוע. ופרשו 330 רבותינו ז"ל [יז] זרת האמור בתורה חצי אמה של ששה טפחים.
330. חסר] בו BL
זלעפה אחזתני (תה' קיט, נג), הה"א לנקבה, ורוח זלעפות מנת כוסם (תה' יא, ו), ובסמוך מפני זלעפות רעב (איכה ה, י), ענינם ענין בעיתה ורעדה או ענין שריפה.
יח. בבלי, שבת קלז ע"א
יט. בבלי, יומא פז ע"א
זרזיף ארץ (תה' עב, ו), הוא עשב331 הנגנז332 והנחתך. ומלת על עומדת במקום שנים, וכן משפט הפסוק ירד המטר333 334 הגז335 וכרביבים על זרזיף ארץ (תה' עס, ו). ודומה לו בדברי רבותינו 336 שאמרו [יח] דפרזלא לא משום דזריף. ואף על פי שבמלת זרזיף נכפלה בו הפ"א שרש אחד ותכן אחד מהם337. ואדני אבי ז"ל338 פירש שהמלה מורכבת משתי המלות339 זרזיף340, ויהיה זיף מתרגום מלוה מוזיף ויהיה זיף341 342 ואומר343הוא על המטר שהוא זר ואינו מטבע הארץ והוא מלוה הארץ וחונן אותה. וכן אמר על זרזיר שהוא344 מלה מורכבת. ויש לפרשו345 עוד לשון נטיפה והזלה ודומה לו בדברי רבותינו ז"ל [יט] מטא זרזיפא דמיא על רישיה346. וזה347 הוא348 הנכון אצלי בפירוש המלה הזאת.
331. עשב] העשב BL
332. הנגנז] הנגזז BL
333. המטר] כמטר BL
334. חסר] על BL
335. הגז] גז BL
336. חסר] ז"ל BL
337. מהם] להם BL
338. ז"ל] עליו השלום BL
339. המלות] מלות BL
340. זרזיף] זר זיף BL
341. נוסף ויהיה זיף] BL
342. חסר] וזר BL
343. נוסף ואומר] BL
344. שהוא] שהיא BL
345. לפרשו] לפרש BL
346. רישיה] ראשיה BL
347. נוסף וזה] BL
348. הוא] והוא BL
כ. בבלי, בבא קמא צב ע"ב
זרזיר מתנים או תיש (מש' ל, לא), שם חיה שכחה במתניה. ויש אומרים שהוא הכלב349 הצד ציד לברייר350 בלעז. ונקרא כן לפי שהוא דק במתניו כאלו הוא חבוש או חגור במתניו. ותרגום ויעשו להם חגורות (בר' ג, ז), ועבדו להון זרדין351. וכן ותרגום352 ויחבש (בר' כב, ב), וזרז. ויש אומרים שהוא נמרù גם הוא דק מתנים וחזק במתניו. ויש לפרש שהוא 353 עוף טמא שזכרו רבותינו ז"ל באמרם [כ] לא לחנם הולך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו. ואומרים שהוא אשטורניל בלעז. אבל לא ידעתי לזה354הפירוש מה טעם מתנים.
Citer cette page
« ספר השרשים | זין », dans Racines. Édition bilingue, hébreu-latin, du sefer ha-shorashim de David Qimḥi, IRHT CNRS , 2021 , #zain_he.xml (en ligne : </sefer_ha_shorashim.xml/zain_he.xml/זין>, consulté le 08-01-2025)
