Claruit^(a). Et gloria Domini super te resplenduit, sol claruit^(b), Nahum, dicens soli et non clarescet, Iob, expo. in nocte, et per stellas sigillabit in die, ista verba stantia. Et possibile quod erit clarificavit¹ in tenebris lumen iustis, Psalmiste, verbum transiens vel erit stans² sicut socia³. Et angulus claritatis solis vocatur oriens a loco unde clarescit sol et usque occasum suum, Psalmiste. Et nomen ad splendorem claritatis tue, Isaie. Et lepra claruit in fronte sua, Verba, revelata est⁴, quia claritas solis est⁵ revelatio solis, quia usque tempus claritatis sue est occultus et in clarificare ipsum revelabitur et videbitur. Vel dixit claruit quod erit lepra candida sicut sol sicut quod vocatur lentigo. Sicut indigena de vobis erit, Et vocavit, ipse est habitans et antiquus⁶ in civitate quia ipse manifestus ad omnes et notus quis est et generatio sua sed peregrinus ipse coopertus^(c) et non scivit homo quis ipse et que generatio sua. Sicut arbor frondosa^(d), Psalmiste, est arbor recens et tenera que est manifesta et visa cum pulchritudine sua et humore suo.

וכבוד י"י עליך זרח ^{(יש' ס, א)}, שמש זרחה ^{1 (נח' ג, יז)}, האומר לחרס ולא יזרח ^{(איוב ט, ז)}, פירושו בלילה. ובעד כוכבים יחתם ^{(איוב ט, ז)} ביום. ² ופאת זריחת השמש נקרא³ מזרח, ממזרח שמש ועד⁴ מבואו ^{(תה' קיג, ג)}. והשם לנגה זרחך זרחך^{5 (יש' ס, ג)}. והצרעת זרחה במצחו ^{(דה"ב כו, יט)}, נ ה⁶גלתה כי זריחת השמש הוא גלוי השמש, כי עד עת זריחתו הוא מכוסה ובזרחו יתגלה ויתראה. או אמר זרחה שהיתה הצרעת בהירה כשמש כנ⁷ שנקראת בהרת ^{(וי' יג, כ)}. כאזרח מכם יהיה לכם ^{(וי' יט, לד)}, הוא התושב והקדמון בעיר כי הוא מגולה לכל וידוע מי הוא ומשפטו⁸ אבל הגר הוא מכוסה לא⁹ ידע אדם מי הוא ומה¹⁰ משפחתו. כאזרח רענן ^{(תה' לז, לה)}, הוא העץ הלח והרטוב שהוא מגולה ונראה ביפיו ובלחותו.