Tempus. Et dabo ipsi tempus, Neemie, ad omne tempus, in tempore eorum, Hester, in omni anno et anno¹. Et verbum daggessatum de ipso ad tempora constituta, Ezra, in temporibus constitutis, Neemie, modus suus notus.

ואתנה לו זמן ^{(נחמ' ב, ו)}, לכל זמן ^{(קה' ג, א)}, בזמניהם ^{(אס' ט, לא)}, בכל שנה ושנה. והפעל הדגוש ממנו יבא^{1 2} לעתים מזמנים ^{(עז' י, יד)}, בעתים מזמנות ^{(נחמ' יג, לא)}, ענינם ידוע.