Compressit. Et oblita est quod pes comprimet ipsam, Iob, et expressit tonsionem lane, Iudicum, et expressa scindetur scorpio^(a), Isaie, et segol loco cames. Et cuius non memoratur agens eius de ipso non expressa fuerunt et non ligata fuerunt, Isaie, ad scientiam rabi Iude grammatici. Et ad scientiam meam quod est² verbum preteritum ad incisionem paol in statera quam bona facta sunt tabernacula tua Iacob, et erit verbum stans, et licet quod est stans in edificio levi ecce invenimus tunc percusserunt se ungule equi, solitarium percusserunt me non scivi, transiens, modus expressionis notum. Et vocatur percussio quia quod expriment ipsam mazor, et non sanabit de vobis percussionem, Osee, panem tuum ponent dolorem, Abdie, et vidit Ephraim infirmitatem suam et Iuda dolorem suum, Osee. Et etiam dicemus³ supra medicina cataplasma quia quod medicina veniet per manus expressionis vulneris sicut quod dixit non expressa fuerunt^(b) et non ligata fuerunt, non iudicans iudicium tuum ad medicinas medicina non tibi, Ieremie. Et modus alius et sternutavit puer, Regum, sternutare in latino. Et targum sternutationes eius splendescere faciet lumen, sternutationes eius. Et etiam iste modus⁴ proximus ad modum primum quia in sternutare hominem exprimet personam suam. Et modus alius non alienati sunt de desiderio eorum, Psalmiste, spiritus meus alienatus est ab uxore mea, Iob. Alienati sunt impii de vulva, Psalmiste, possibile quod est de verbo leve⁵ ad incisionem paol vel erit de quo non memoratus est agens suus ad scientiam rabi Iona. Et nomen et erit vobis ad elevationem⁶, In deserto, in statera angustia⁷, mala, et aleph loco de he. Et adhuc scribemus ipsum in radice alienatum est. Et paul de edificio hiphil extraneus fui fratribus meis, Psalmiste. Et niphal qui alienati de supra⁸ me in abominationibus⁹ suis omnes ipsi, alienati sunt retrorsus. Et adiectivum ad virum alienum, Et vocavit, et alieni non transibunt per ipsam, Ioelis, aque aliene frigide stillantes, Ieremie, et mictam ad Babilloniam extraneos et spargent ipsam, Ieremie, lingua cadens supra linguam quia et spargent ipsam de modo sparge ultra, et de radice sua. ⁽ⁱ⁾ de levi¹⁰ ad incisionem pael. Et expositio sua et mictam ad Babilloniam extraneos et facient ipsam extraneam in omni quod ipsi quia capient totum et predabuntur ipsam. Et adhuc declarabimus ipsum in radice alienatum est, omnia ista modus alienationis et alienationis. Et expo. aque aliene venientes de loco¹¹ extraneo et longinquo ac si essent aliene ad locum quo stillantes ibi. Sicut subversio alienorum, Isaie, expo. sicut subversio virorum extraneorum de terra¹² longinqua quando venient supra civitatem et capient ipsam et subvertent et destruent totum quia non scientia eorum ad stare et propinqui non ipsi facientes sic. Et adhuc scribemus ipsum in radice tempestavit^(c).

ותשכח כי רגל תזוריה ^{(איוב לט, טו)}, ויזר את הגזה ^{(שופ' ו, לח)}, והזוריה תבקע אפעה ^{(יש' נט, ה)}, ¹ ושלא נזכר פועלו ² לא זורו ולא חבשו ^{(יש' א, ו)}, על דעת רבי יונה³ המדקדק. ועל דעתי שהוא⁴ פעל עבר לגזרת פעול בפלס טובו אהליך ^{(במ' כד, ה)}, ויהיה פועל עומד. ואף על פי שהוא עובר בבנין הקל הנה מצאנו אז הלמו עקבי סוס ^{(שופ' ה, כב)}, בודד. הלמוני בל ידעתי ^{(מש' כג, לה)}, עובר, ענין מעיכה וידוע⁵. ונקראת המכה לפי שיזורו אותה מזור, ולא יגהה מכם מזור ^{(הו' ה, יג)}, לחמך ישימו מזור ^{(עו' א, ז)}, וירא אפרים את חליו ויהודה את מזורו ^{(הו' ה, יג)}. וגם נאמר על הרפואה מזור לפי שהרפואה תבא על ידי הזרת המכה כמו שאמר לא זורו ולא חבשו ^{(יש' א, ו)}, אין דן דינך למזור רפואות תעלה אין לך ^{(יר' ל, יג)}. וענין אחר ויזורר הנער ^{(מל"ב ד, לה)}, אשטרניט⁶ בלעז, ותרגום עטישותיו ^{(איוב מא, י)} זרירוהי. וגם זה הענין קרוב לענין הראשון⁷ כי בהתעטש האדם יזור עצמו. וענין אחר, לא זרו מתאותם ^{(תה' עח, ל)}, רוחי זרה לאשתי ^{(איוב יט, יז)}. זורו רשעים מרחם ^{(תה' נח, ד)}, איפשר שהוא מפעל⁸ הקל לגזרת פעול או יהיה מאשר לא נזכר פועלו לדעת רבי יונה. והשם והיה לכם לזרא ^{(במ' יא, כ)}, בשקל צרה, רעה והאל"ף מקום ה"א. ועוד נכתבנו⁹ בשרש זרה. והפעול מבנין הפעיל מוזר הייתי לאחי ^{(תה' סט, ט)}. והנפעל אשר נזורו מעלי בגלוליהם כלם ^{(יח' יד, ה)}, נזורו אחור ^{(יש' א, ד)}, והתאר לאיש זר ^{(וי' כב, יב)}, וזרים לא יעברו בה ^{(יואל ד, יז)}, מים זרים קרים נוזלים ^{(יר' יח, יד)}, ושלחתי לבבל זרים וזרוה ^{(יר' נא, ב)}, לשון נופל על הלשון, כי וזרוה מענין זרה הלאה ^{(במ' יז, ב)}, ומשרשו. ¹⁰ מבנין¹¹ קל¹² לגזרת פעל.ופרושו ושלחתי לבבל נכרים ויעשוה כנכרית¹³ בכל אשר לה כי יקחו הקול¹⁴ ויבוזו אותה. ועוד נפרשנו¹⁵ בשרש זרה, כל אלו ענין התנכרות וזרות. ופירוש מים זרים ^{(יר' יח, יד)} באים במקום¹⁶ זר ורחוק כאלו הם זרים אל המקום אשר נוזלים שם. כמהפכת זרים ^{(יש' א, ז)}, פירושו כמהפכת אנשים זרים מארץ רחוקה כשיבאו על עיר וילכדוה יחפזו¹⁷ וישחיתו הכל כי אין דעתם לעמד ¹⁸ והקרובים אינם עושים¹⁹ כן. ועוד נכתבו בשרש זרה²⁰.