Cogitavit. Fecit Dominus que cogitavit, Quomodo, sicut cogitavit ad¹ facere fratribus suis, Verba. Supra quo dixi² cogitavi³, Ieremie, gravisonum, cogitavi non transibit os meum, Psalmiste.⁽ⁱ⁾ Et pondus aliud cogitatio stultitie peccatum, Proverbiorum. Et expo. passuc dicit omnis cogitans in verbis stultitie⁴ adducet ipsum ad peccatum ad⁵ abhori derisori. et cogitans in verbis derisorum et ipse non ipse stultus sed deridens filios hominis et negocia eius iniqua et qui qui est cogitans in verbis suis et sequens post ipsum adducet ipsum per manus abhominationis hominis quod abominabuntur ipsum filii hominis. Et non fecisti cogitationem supra omnibus abominationibus tuis, non dedisti cor tuum et non cogitasti quid fecisti supra omnibus abominationibus tuis. Et collectio cogitationes mee dissipate sunt. Et cum addictione de mem cogitationi custodies supra te. Omnia ipsa et similia ipsis modus cogitationis. Et modus alius quia scelus fecerunt, Osee, scelus ipsum. Et collectio ipse scelera consuluit, Isaie, et cum addictione mem qui dixerunt tibi ad scelus, Psalmiste, facere ipsam scelera multa, Isaie, modus eorum modus sceleris et abominationis et operis mali. Et sunt dicentes quod omnia ipsa modus unus quia omnis cogitatio vel boni vel mali et secundum locum suum declarabitur omne unum.

עשה י"י אשר זמם ^{(איכה ב יז)}, כאשר זמם לעשות לאחיו ^{(דב' יט, יט)}. על כל¹ דברתי זמתי ^{(יר' ד, כח)}, מלעיל, זמתי בל יעבר פי ^{(תה' יז, ג)}, מלרע. והשם זממו אל תפק ^{(תה' קמ, ט)}. ומשקל אחר זמת אולת חטאת ^{(מש' כד, ט)}. ופירוש הפסוק אומר כל החושב בדברי אולת יביאהו לידי חטאת ותועבת לאדם לץ ^{(מש' כד, ט)} והחושב בדברי הלץ והוא אינו אויל אבל מתלוצץ בבני אדם ועסקיו רעים ומי שהוא חושב בדבריו ורודף אחריו יביאהו לידי תועבת אדם שיתעבוהו בני אדם. ולא עשית את הזמה על כל תועבותיך ^{(יח' טז, מג)}, פירוש² לא נתת אל³ לבך ולא חשבת מה עשית על כל תועבותיך. והקבוץ זמתי נתקו ^{(איוב יז, יב)}, ובתוספת מ"ם מזמה תשמור עליך ^{(מש' ב, יא)}. כלם והדומים להם ענין מחשבה. וענין אחר כי זמה עשו ^{(הו' ו, ט)}, זמה היא ^{(וי' יח, יז)}. והקבוץ הוא זמות יעץ ^{(יש' לב, ז)}, ובתוספת מ"ם אשר ימרוך למזמה ^{(תה' קלט, כ)}, עשותה המזמתה הרבים ^{(יר' יא, טו)}, ענינם ענין טנוף ותועבה ומעשה רע. ויש אומרים כי⁴ כלם ענין אחד כי כל זמה מחשבה בין טוב ובין רע ולפי מקומו יתפרש כל אחד.