Sacrificavit. Qui sacrificavit Domino, Regum, et sacrificabimus Domino, Nomina, quod sacrificabis¹ in vespere, Verba, sacrificium deo confessio, Psalmiste, ad sacrificare Domino deo tuo, Samuelis. Et grave sacrificavit Amon, ipsis sacrificabo, supra capita montium sacrificabunt, Osee. Et nomen et sacrificavit Iacob sacrificium, In principio, cum segol. Et ad multos sacrificia pacifica. Et cum addictione de he sacrificium. Et collectio sacrificia, et erubescent de sacrificiis eorum, Osee. Et nomen loci quo appropinquantes supra ipsum sacrificia altare, et facies altare sacrificare suffumigationem, Nomina, licet quod non fuerunt appropinquantes supra ipsum sacrificia² vocatur altare quia quod erat stillans supra ipsum sanguinem sacrificii semel in anno.

אשר זבח י"י^{1 (מל"א ח, סג)}, וזבחנו לי"י אלהינו ^{(שמ' ח, כג)}, אשר תזבח בערב ^{(דב' טז, ד)}, זבח לאלהים תודה ^{(תה' נ, יד)}, לזבוח לי"י אלהיך ^{(שמ"א טו, כא)}. והכבד זבח אמון ^{(דה"ב לג, כב)}, להם אזבח ^{(דה"ב כח, כג)}, על ראשי ההרים יזבחו ^{(הו' ד, יג)}. והשם ויזבח יעקב זבח בהר ^{(בר' לא, נד)}, בסגול. ולרבים, זבחים שלמים ^{(שמ' כד, ה)}. ובתוספת ה"א זבחה, והקבוץ זבחות, ויבשו מזבחתם ^{(הו' ד, יט)}. ושם המקום שמקריבים עליו הזבחים נקרא² מזבח, ועשית מזבח קטר^{3 (שמ' ל, א)}, אף על פי שלא היו מקריבים עליו זבחים נקרא מזבח לפי שהיה מזה עליו דם הזבח אחת בשנה.