למד
Sources rabbiniques
Apparat critique
Notes éditoriales
הנסה דבר אליך תלאה (איוב ד, ב), וילאו למצא הפתח (בר' יט, יא), תבא אליך ותלא (איוב ד, ה). והנפעל ונלאו מצרים (שמ' ז, יח), נלאית ברוב3 עצתיך (יש' מז, יג), נלאיתי ת4נחם (יר' טו, ו). והפעל הכבד ומה הלאיתיך5 (מי' ו, ג), הה"א בסגול והאל"ף בצרי. אך עתה הלאני (איוב טז, ז), תאנים הלאת (יח' כד, יב), כי תלאו גם את אלהי (יש' ז, יג). והשם את כל התלאה (שמ' יח, ח), ובתוספת שתי אותיות אמתין6 המ"ם והתי"ו הנה מתלאה (מל"א, יג). ותרגם יונתן הא דאייתינא מליאותנא. ולפירושו הוא כמו מתלאה המ"ם בחרק7 ובא הפתח במקומו כמו למבראשונה (דה"א טו, יג), חלקו מחמאות8 פיו (תה' נה, כב), כמו שכתבנו בחלק הדקדוק. כלם9 ענין היגיעה, הן יגיעת המחשבות10 בענינים שיקוץ האדם בהם, הן יגיעת הפעולות. ותרגום ואתה עיף ויגע (דב' כה, יח) ואת משלהי ולאי.
והמלך לאט את פניו (שמ"ב יט, ה), פירושו כסה. ונהפכה זאת האל"ף בה"א במלת בלהטיהם (שמ’ ז, יא), ונחה במלת בלטיהם (שמ' ח, ג), וענינו במעשה הכשפים שעושין11 בהסתר ובכסוי 12. ואפשר שיהיה בלהטיהם משרש להט ומענינו. ורבי יהודה הביא לאט בשרש לוט, ובא שלם בתמורת הוא"ו13 באל"ף, ונכון הוא.14
א. ויקרא רבה א, א
ומלאך בא אל איוב (איוב א, יד), וישובו המלאכים (בר’ לב, ז), מלאכי אלהים (בר’ כח, יב)15. ולא ישמע עוד קול מלאככה (נח' ב, יד), הוא כמו מלאכיך ובא צרי תחת 16 הכנוי מקום קמץ והה"א כה"א אשר צויתי אותכה17 (שמ’ כט, לה). ורבי יונה כתב כי הה"א מקום יו"ד והוא כמו מלאככי, כמו שובי נפשי למנוחייכי18 (תה’ קטז, ז). ורבי יהודה בן בלעם כתב 19 קול השנים אוכלות הטרף כמו שאמר והכרתי מארץ טרפך (נח' ב, יד), ובלשון פרס יקראו הרחים20 מלאככה, והם הטוחנות. והשנים נקראו טוחנות. והשם במלאכות י"י (חגי א, יג), ענינם ידוע שהוא ענין השליחות בין מאת21בני22 אדם בא23 בין מאת הבורא 24. וכן הנביא נקרא מלאך לפי שהוא שליח השם וישלח מלאך ויוצאנו25 ממצרים (במ’ כ, טז), והוא משה רבנו26 עליו השלום. וכן ויאמר חגי מלאך י"י (חגי א, יג), ויהיו מלעיבים27 במלאכי האלהים (דה"ב לו, טז). וכןפרשו28 ויעל מלאך י"י מן הגלגל (שופ’ ב, א), ויהי כדבר מלאך י"י את הדברים האלה (שופ' ב, ד), אמרו [א] שזה המלאך הוא פינחס. וענין אחר בזה השרש מלאכה, מכל מלאכתו אשר עשה (בר’ ב, ב). ויפול הענין הזה על מעשה האדם וממונו וענינו. והמלאכה היתה דים (שמ’ לז, ז), רוצה לומר הכסף והזהב שהביאו29 ושאר הדברים. לרגל המלאכה (בר’ לג, יד), רוצה לומר המקנה. וכן וכל המלאכה נמבזה ונמס (שמ"א טו, ט). ובסמוך למלאכת30 השמים (יר’ ז, יח), והוא חסר אל"ף. אם לא שלח ידו במלאכת רעהו (שמ’ כב, ז). וכן במוכרת והלוים במלאכת (דה"ב יג, י). והקבוץ מלאכות. ובסמוך בנוע האל"ף כל מלאכות התבנית (דה"א כח, יט), לספר כל מלאכותיך (תה’ עג, כח). כתבתי כל המלות האלה בשרש הזה כי כן כתבם רבי יונה ודעתו בהם שהמ"ם נוספת. ויתכן לומר בהם כי המ"ם בהם שרש31 ויהיו בני ארבע אותיות. ויש מפרשים למלאכת32 השמים (יר' ז, יח), המ"ם שרש לשון מלוכה רוצה לומר לכוכב גדול שבשמים. ויונתן תרגם לכוכבת שמיא.
15. חסר] , המ"ם במלאך מהאותיות הנוספות BL
16. חסר] כ"ף BL
17. אותכה] אתכה BL
18. למנוחייכי] למנוחיכי BL
19. חסר] כי קול מלאככה פירוש BL
20. הרחים] הריחים BL
21. נוסף מאת] BL
22. בני] מבני BL
23. נוסף בא] BL
24. חסר] יתברך BL
25. ויוצאנו] ויצאנו BL
26. רבנו] רבינו BL
27. מלעיבים] מלעבים BL
28. פרשו] פירוש BL
29. שהביאו] אשר הביאו BL
30. למלאכת] למלכת BL
31. כי המ"ם בהם שרש] שהמ"ם שרשית BL
32. למלאכת] למלכת BL
ולאם מלאם יאמץ (בר’ כה, כג), ושני לאמים (בר’ כה, כג), תוכחות בלאמים (תה’ קמט, ז). ולאומי אלי האזינו (יש’ נא, ד), נכתב בו הנח שהוא הוא"ו33 עם הדגש. וכבר כתבנו הדומים לו בחלק הדקדוק, הם כמו אומים.
33. הוא"ו] הו"ו BL
ב. משנה בבא קמא ו, ד
גם לי לבב כמוכם (איוב יב, ג), לבב עקש (תה’ קא, ד).על לבבך (דב' ו, ו)34 והפעל הכבד ממנו לבבתיני35 אחותי כלה (שה"ש ד, ט), פירושו הסירות 36 לבבי או מחצת 37 לבבי בחץ עיניך. והנפעל ואיש נבוב ילבב (איוב יא, יב), פירושו האדם נבוב וחלול בתחלה באין דעת38 ואחר כך ילבב שיש לו לבב ודעת. והקבוץ בלשון נקבות כל לבבות דורש י"י (דה"א כח, ט). ובלשון זכרים מתופפות39 על לבביהן (נח' ב, ח). ובהעדר בי"ת הכפולה לב, ובלשון נקבה לבה. מה אמולה40 לבתך (יח’ טז, ל). והקבוץ לבות, ולישרים בלבותם (תה’ קכה, ד). לב חכם לימינו (קה’ י, ב), כלומר כי הוא מזומן לו כמו שהימין מזומן לאדם לכל מעשיו41. ולפי שהלב הוא משכן השכל אומר42 קונה43 לב (משי יט, ח), כאלו44 אומר45 קונה דעת. בלב ולב ידברו (תה’ יב, ג), מי שמראה בפיו כי לבו46 טוב והוא רע הנה כשידבר ידבר בשני לבבות. וכן ולעדור47 בלא לב ולב (דה"א יב, לג), שלא היו להם שני לבבות במלחמה אלא48 בלב שלם היו נלחמים כמו שאמר עדרי מערכה בלבב שלם (דה"א יב, לט). ולפי שהלב מצוע49 גוף האדם ועצמו נאמר גם כן למצוע50 כל גוף ועוצם שלו לב.51 עד לב השמים (דב' ד, יא), 52בלב האלה (שמ"ב יח, יד), ואל הלב53 שקוציהם ותועבותיהם לבם הולך54 (יח’ יא, כא). ויש שפרשו55 בלבת אש (שמ’ ג, ב) כמו בלהב 56אש. ואם כן תהיה המלה מנחי הלמ"ד לבת בפלס אות נפשך (דב' יב, טו). ודומה לו בדברי המשנה [ב] אחד המבעיר ואחד המלבה. ותלבב לעיני שתי לבבות (שמ"ב יג, ו), הוא הבצק הרקיק שקולין אותו במסרת57.
34. נוסף ] BL
35. לבבתיני] לבבתני BL
36. חסר] את BL
37. חסר] את BL
38. דעת] דעה BL
39. מתופפות] מתפפות BL
40. אמולה] אמלה BL
41. מעשיו] מעשה BL
42. אומר] אמר BL
43. קונה] קנה BL
44. כאלו] כאילו BL
45. אומר] אמר BL
46. כי לבו] שלבו BL
47. ולעדור] ולעדר BL
48. אלא] אבל BL
49. מצוע] מיצוע BL
50. למצוע] למיצוע BL
51. חסר] בער באש BL
52. חסר] בלבת אש מתוך הסנה (שמ’ ג, ב), BL
53. הלב] לב BL
54. הולך] הלך BL
55. שפרשו] שפירשו BL
56. חסר] ה BL
57. במסרת] במשרת BL
ואויל שפתים ילבט (מש' י, י), ועם לא יבין ילבט (הו’ ד, יד), פירושו יתעות בדבריו או פירושו יכשל. ואדני64 אבי ז"ל כתב בפירוש משלי כי הוא דומה לערבי בשתי לשונות ילבט בה כמו ימהר 65. לשון אחרת יתלבט כמו פוסח. ופירוש לשון66 הראשון ימהר ולא יאריך במחשבה67 להתבונן האיך יעשה המצוה. והענין השני פוסח הוא במה שיצוה על שתי הסעיפים68 ולא יתברר לו האמת.
ג. משנה פאה ג, א
ד. בבלי, בבא בתרא סט ע"א
ה. בבלי, עבודה זרה עה ע"ב
ותהי להם הלבנה לאבן (בר’ יא, ג), ואת מתכנת הלבנים (שמ’ ה, ח), לא תגרעו מלבניכם (שמ’ ה, יט), ידוע. והפעול69 ממנו נלבנה לבנים (בר’ יא, ג), ללבון70 הלבנים (שמ’ ה, ז). והכבשן ששורפין בו הלבנים יקרא מלבן. והעביר אותם במלבן (שמ"ב יב, לא), כלומר שרפם בכבשן הלבנים. ויונתן תרגם וגרר יתהון בשוקיא, אפש71 כלומר היה מגרר אותם בחוצות להמיתם מיתה קשה ונבזה. ומה שתרגם במלבן בשוקיא, אפשר שדעתו בו72 שנקרא השוק מלבן לפי שהוא באצטוניות סדורות מפה ומפה מדברי רבותינו ז"ל [ג] מלבנות התבואה שהן ערוגות לפי שהן מסודרות. וכן אמרו [ד] מלבנות הפתחים, והם המזוזות73 הפתחים מזה ומזה. 74 החזיקי מלבן (נח' ג, יד), כלומר בני כבשן הלבנים. ויתכן שענין הלבנים מענין הלבן75 לפי שכל דבר הנשרף באש יתלבן. וכן יתבררו ויתלבנו ויצרפו (דנ' יב, י). וכן אמרו רבותינו ז"ל בזה הענין [ה] מלבנן באור והם76 טהורים. כזרע גד לבן (שמ’ טז, לא), פירושו המן היה לבן והיה גרגרים77 כזרע הגד78, מחשף הלבן (בר’ ל, לז). ובסמוך ולבן שנים מחלב (בר’ מט, יב), 79. לבנה אדמדמת (וי' יג, כד), כהות לבנות80 (וי' יג, לט). והפעל הכבד ממנו כשלג ילבינו (יש’ א, יח), והוא פועל81 עומד. וכן הלבינו שריגיה (יואל א, ז), רצונו לומר שיבשו וחזרו לבנים. וכשלג82 אלבין (תה’ נא, ט). והיוצא ולברר וללבן עד עת קץ (דנ' יא, לה), היה ראוי ולהלבן, ובהעדר הה"א הוטלה תנועתה על למ"ד השמוש83. ובנין התפעל יתבררו ויתלבנו (דנ' יב, י). ופירש רבי יונה כי לבנת הספיר (שמ’ כד, י), שם, פירושו לובן84 ספיר. וכן אמר הגאון כי הספיר לבן. ורבי אברהם בן85 עזרא 86כתב בפירושיו87 כי הספיר אדום, והעד אדמו 88 מפנינים ספיר גזרתם (איכה ד, ז), והטעם כפול כמו זכו נזיריה משלג צחו מחלב (איכה ד, ז), ועוד למה אמר כמעשה היה לו לומר כמראה לבנת הספיר? רק הנכון כי הוא מגזרת לבנה כמו חשכת מים (תה’ יח, יב), מגזרת חשכה והנה לבנת הספיר כמו אבן ספיר שראה יחזקאל (יח’ א, כו). ודעת הדרש בזה הדרך שדמות89 לבנה תחת רגלי כסא כבוד90 לראות ולזכור שנתעבדו91 בני92 ישראל תחת יד מצרים כמעשה93 הלבנים94. וחפרה הלבנה (יש’ כד, כג), הוא95 הירח ונקראת כן לפי שהיא 96 הלבנה97. תחת אלון ולבנה (הו’ ד, יג), מקל לבנה (בר’ ל, לז), הוא עץ שגזרתו לבן. וכתב רבי יונה כי הוא הנקרא בלשון ערבי98 לובני. לבונה99 זכה (וי' כד, ז), ידוע. ופירוש עם כל עצי לבונה (שה"ש ד, יד), העצים שיוצאת100 בהם101 הלבונה, כי הלבנה102 היא103 שרף עץ. על מות לבן (תה’ ט, א), יש מפרשים לבן שם אחד מאויבי דוד ובמותו עשה דוד104 זה המזמור. ויש מפרשים כי הוא הפוך כמו105 נבל, ואדני106 אבי ז"ל כתב כי הלמ"ד לשמוש והוא שם משורר אחד ששמו בן107 והוא מפורש בדברי הימים כמו שכתוב ועמהם אחיהם המשנים 108 בן ויעזיאל ושמירמות (דה"א טו, יח). וזה המזמור אמרו דוד על מות גלית ונצוח פלשתים ונגן אותו בן המשורר. ואם תאמר היה לו לומר לבן הלמ"ד בשבא109 כמו לאסף כי לא תבא ידיעה על שם אדם ולא על110 שם עיר. התשובה אף על פי שאין מנהג הלשון כן, יבא כן111 פעמים 112 לרב113 הודעה114, כמו שבא בשם עיר שאמר אשר בשכו (שמ"א יט, כב), ויפקדום115 בטלאים (שמ"א טו, ד), בסכות, בקרקר. וכן אמר לבן 116 כדי שלא יסתפקו בו בלשון בן מן בנים117 לפי118 אומר119 לבן המשורר הידוע בשמו לבני עמו.
69. והפעול] והפעל BL
70. ללבון] ללבן BL
71. נוסף אפש] BL
72. נוסף בו] BL
73. המזוזות] מזוזות BL
74. חסר] במלט במלבן (יר’ מג, ט), במקום שעושין הלבנים. BL
75. הלבן] הלובן BL
76. והם] והן BL
77. גרגרים] גרגריו BL
78. הגד] גד BL
79. חסר] בסגול BL
80. לבנות] לבנת BL
81. פועל] פעל BL
82. וכשלג] ומשלג BL
83. השמוש] השימוש BL
84. לובן] לבן BL
85. בן] אבן BL
86. חסר] ז"ל BL
87. בפירושיו] בפירושו BL
88. חסר] עצם BL
89. שדמות] שראו דמות BL
90. כבוד] הכבוד BL
91. שנתעבדו] שנשתעבדו BL
92. נוסף בני] BL
93. כמעשה] במעשה BL
94. הלבנים] לבנים BL
95. הוא] היא BL
96. חסר] נראית BL
97. הלבנה] לבנה BL
98. בלשון ערבי] בערבי BL
99. לבונה] לבנה BL
100. שיוצאת] היוצאת BL
101. בהם] מהם BL
102. הלבנה] הלבונה BL
103. היא] הוא BL
104. נוסף דוד] BL
105. כמו] מן BL
106. ואדני] ואדוני BL
107. בן] כן BL
108. חסר] זכריהו BL
109. בשבא] בשוא BL
110. נוסף ולא על] ועל BL
111. נוסף כן] BL
112. חסר] כן BL
113. לרב] לרוב BL
114. הודעה] הידיעה BL
115. ויפקדום] ויפקדם BL
116. חסר] בידיעה BL
117. בנים] הבנים BL
118. לפי] לפיכך BL
119. אומר] אמר BL
אשר לבש בו המלך (אס' ו, ח). 120 לבש י"י עז121 התאזר (תה’ צג, א), ילבש על בשרו (וי' ו, ג), ורחץ את בשרו במים ולבשם122 (וי' טז, ד), 123 ילבשם הכהן (שמ’ כט, ל), ואתה לבש בגדיך (דה"ב יח, כט), צדק לבשתי וילבשני (איוב כט, יד), ועל כל הלובשים124 מלבוש נכרי (צפ' א, ח), היה לבוש בגדים צואים (זכ' ג, ג), 125 לבש126 הבדים127 (דנ' י, ה), הלבוש הבדים (יח' ט, ג)128 לבש שנים (מש' לא, כא). והסמוך129 לבוש הבדים (דנ' יב, ז), לבושי130 תכלת (יח’ כג, ו). וענין הפעול בלבישה 131 שאחר שלבש האדם את הבגד הנה הוא לבוש מן הבגד וכן הבגד לבוש עליו, וכן חוגר וחגור בזה הדרך. וכן אחוזי132 חרב (שה"ש ג, ח) וכן ואתה תאזור מתניך (יר’ א, יז), אזור במתניו (מל"ב א, ח). לבוש ואין לחום133 לו (חגי א, ו), 134 ובגד ללבוש135 (בר’ כח, כ). והשם ונתן136 הלבוש והסוס (אס' ו, ט). ובתוספת מ"ם מלבוש נכרי (צפ' א, ח). ומשקל אחר בגדי נקם תלבשת (יש’ נט, יז). והפעל הכבד וילבש אותם137 את אלעזר בנו (במ’ כ, כח), הלבישה על ידיו (בר’ כז, טז), הלבישני בגדי ישע (יש’ סא, י), והלבש אותך138 מחלצות (זכ' ג, ד). וכבד אחר מלבשים בגדים בגרן139 (מל"א כב, י).
120. חסר] ולגזרת פעל BL
121. עז] עוז BL
122. ורחץ את בשרו במים ולבשם] ורחץ במים את בשרו ולבשם BL
123. חסר] שבעת ימים BL
124. הלובשים] הלבשים BL
125. חסר] והנה איש אחד BL
126. לבש] לבוש BL
127. הבדים] בדים BL
128. נוסף ] BL
129. והסמוך] ובסמוך BL
130. לבושי] לבשי BL
131. חסר] לפי BL
132. אחוזי] אחזי BL
133. לחום] לחם BL
134. חסר] לחם לאכל BL
135. ללבוש] ללבש BL
136. ונתן] ונתון BL
137. אותם] אתם BL
138. אותך] אתך BL
139. נוסף בגרן] BL
עצי אלגמים (דה"ב ט, י)140 , ובמקום אחר אלמגים (מל"א י, יא), ושניהם ענין אחד. והוא שקורין 141 בלעז קורייל142. ויש מי שפירש אותו העץ שצובעין בו הנקרא143 בלשון ערבי144 אלבקם שקורין לו בלעז ברזיל. ואף על פי שכתבתי 145 המלה 146 נוספת בו147 האל"ף כמו שכתב רבי יונה, יתכן שהיא148 שם149 בן ארבע אותיות ותהיה האל"ף שרשית כמו שכתבתי אבנט. וזולתו מן המלות שאין להם הכרע בשער האל"ף במרבעים150.
ויהי בעלות הלהב (שופ’ יג, כ). והקבוץ פני להבים פניהם (יש’ יג, ח). ובלשון נקבה להבה מקרית סיחון (במ’ כא, כח). ומשקל אחר להבת שלהבת (יח’ כא, ג). והקבוץ 158 להבות 159 בפלס בהרות, אש להבות בהבות בארצם (תה’ קה, לב)160 ובסמוך להבות אש (תה' כט, ז) ידוע, ולפי שהחרב דומה ללהב בהתלהט נקרא161 להב. ויבא 162 הנצב אחר הלהב (שופ’ ג, כב). וכן דמהו ללהב ולברק ולהב חרב וברק חנית (נח' ג, ג). ובלשון נקבה להבת163 חניתו (שמ"א יז, ז), הוא הברזל אשר בחנית.
אש לוהט164 (תה’ קד, ד), אשכבה לוהטים165 (תה’ נז, ה), פירושו בתוך לוהטים166. והפעל הכבד ולהט אותם167 היום הבא (מל' ג, יט), ולהבה להטה (יואל א, יט), ותלהט מוסדי הרים (דב' לב, כב), ותלהטהו מסביב (יש’ מב, כה), ענינם ענין שריפה. ואמר ואת להט החרב (בר’ ג, כד), כענין להב חרב וברק חנית (נח' ג, ג). ויתכן להיות מזה השרש והענין בלהטיהם (שמ’ ז, יא), כי יש ממעשה הכשפים בלהט החרב.
דברי נרגן כמתלהמים (מש' יח, ח), ענינו חלקים, כלומר דברי נרגן הם חלקים ואין האדם168 מרגיש בהם והם ירדו חדרי בטן.
168. האדם] אדם BL
לא אכלתי באוני170 ממנו171 (דב' כו, יד) לא תשא שמע שוא (שמ’ כג, א), והיו כלא172 היו (עו' טז), כאלו לא היו173 המלה הזאת ענינה ידוע ועלתה174 ומקום נפילתה פרשנו175 בשער אין. וכתבנו המלה הזאת בשרש לו לפי שקריאתה בוא"ו176 ופעמים רבות הוא177 וא"ו178 בכתוב. ויכנס עליו ה"א התמה179 במקום אם. הלא180 שמעת בתי (רות ב, ח), 181, ואינו התחלת הדברים אך מתחלת זה אמר לה בועז182 שלא תלך ללקט183 בשדה אחר, ובסוף הדברים אמר לה הלא שמעת184 בתי כלומר לא שמעת מה שהזהרתיך השמרי שלא תלכי ללקט185 בשדה אחר. וכן הלא186 כי משחך י"י 187 לנגיד (שמ"א י, א). ובא בה"א מקום188 האל"ף הלא189 היא ברבת בני עמון (דב' ג, יא), ופירושו לפי שהפליא הדבר ואמר הנה ערשו ערש ברזל דומה שלא תסבלהו מטת עץ והשומעים זה הדבר יפליא190 בעיניהם, לפיכך אמר הלא היא ברבת בני עמון, כלומר אם לא יאמינו השומעים הלא ימצאהו191 ברבת בני עמון ששם היא. ובאה עליו הוא"ו192 הקמוצה בשני מקומות וענינה לתמיהה ולא ילך נא אתנו (שמ"ב יג, כו), ולא יתן נא לעבדך (מל"ב ה, יז). ובאה המלה193 אחרת בזה השרש כתובה לו194 ובשרק ופעמים עם וא"ו195 ואל"ף196 וענינה במקומות כמו אם, כמו197לוא הקשבת למצותי (יש’ מח, יח), לו החייתם198 אותם (שופ’ ח, יט). ותבא בענין שמא, כמו לו ישטמנו יוסף (בר’ נ, טו). ותהיה בענין לואי199 לו ישמעאל יחיה לפניך (בר’ יז, יח), לו יהי כדברך (בר’ ל, לד).
170. באוני] באני BL
171. ממנו] ממני BL
172. כלא] כלוא BL
173. נוסף כאלו לא היו] BL
174. ועלתה] ועילתה BL
175. פרשנו] פירשנו BL
176. בוא"ו] בו"ו BL
177. הוא] היא BL
178. וא"ו] בו"ו BL
179. התמה] התמיהה BL
180. הלא] הלוא BL
181. חסר] אם לא שמעתי בתי BL
182. בועז] בעז BL
183. ללקט] ללקוט BL
184. שמעת] שמעתי BL
185. ללקט] ללקוט BL
186. הלא] הלוא BL
187. חסר] על נחלתו BL
188. מקום] במקום BL
189. הלא] הלה BL
190. יפליא] יפלא BL
191. ימצאהו] ימצאוה BL
192. הוא"ו] הו"ו BL
193. המלה] מלה BL
194. לו] בו"ו BL
195. וא"ו] ו"ו BL
196. ואל"ף] אל"ף BL
197. כמו] BL
198. החייתם] החיתם BL
199. לואי] הלואי BL
ו. ירושלמי, מועד קטן א, ה
לוינו כסף 202 (נחמ' ה, ד), ואתה לא תלוה (דב' כח, יב), לוה רשע (תה’ לז, כא). והפעל הכבד והלוית גוים רבים (דב' כח, יב), הוא ילוך 203 (דב' כח, מד), מלוה י"י חונן דל (מש' יט, יז), כמלוה כלוה (יש’ כד, ב), ענין ההלואה ידוע. וענין אחר הוא204 ילונו בעמלו (קה’ ח, טו). והנפעל ונלוה הגר עליהם (יש’ יד, א), ילוה אישי אלי (בר’ כט, לד), הנלוים אל205 י"י (יש’ נו, ו). הנלוה אל י"י (יש’ נו, ג), הוא בינוני, ובקמץ שלא כמנהג. ואפשר שיהיה עבר והה"א במקום אשר כה"א ההלכוא אתו (יהו’ י, כד). באו ונלוו אל י"י (יר’ נ, ה), כ206ציווי כמו הלוו. והשם כי לוית חן 207 (מש' א, ט), ענין כלם ענין חבור ודבוק. ומן הענין הזה עוד כמער איש וליות סביב (מל"א ז, לו), פירושו חבורים. וכן ליות מעשה מורד (מל"א ז, כט), מעבר איש ליות (מל"א ז, ל). תמשך לויתן בחכה (איוב מ, כה), לויתן זה יצרת לשחק בו (תה’ קד, כו), אתה רצצת ראשי לויתן (תה’ עד, יד), 208על לויתן נחש בריח (יש’ כז, א), כלם הוא209 שם התנין הגדול אשר בים. העתידים עורר210 לויתן (איוב ג, ה), פירושו אבלם. וכן בתלמוד ירושלמי [ו] לא תעורר אשה לויתה במועד, כמה דאת אמר העתידים עורר לויתן. וכן פרשו211 212 רבנו סעדיה ז"ל.
אל ילוזו213 מעיניך נצור214 תושיה (מש' ג, כא), פירושו אל יסורו ואל ינטו מנגד עיניך. והנפעל כי תועבת י"י נלוז (מש' ג, לג). וכן ותבטחו בעשק ונלוז (יש’ ל, יב), פירושו ובדבר נלוז, כלומר במשפט מטה215, על דרך והעיר מלאה מטה (יח’ ט, ט). ורבי יונה פרש216 ונלוז שם. ונלוזים במעגלותם (מש' ב, טו). והכבד אל יליזו מעיניך שמרם בתוך לבבך (מש' ד, כא), והדגש תמורת הנח כמו שבא גם כן וילינו (במ’ יד, לו). ומזה הענין השם משרש לזה ולזות שפתים הרחק ממך (מש' ד, כד). ולוז וערמון (בר’ ל, לז), 217 שקורין לו בלעז אבלנייר218 ורבנו219 סעדיה ז"ל פירש לוז שקדים בעבור שנקראו כן בלשון ישמעאל. וכן בתרגום ירושלמי (במ' יז, כג) תרגם220 שקדים לוזין221.
על לוח לבם (יר’ יז, א), והלוחות222 מעשה אלהים המה (שמ’ לב, טז), שני לוחות223 אבנים (שמ’ לד, א), נבוב לוחות224 (שמ’ לח, ז), ברושים משניר בנו לך את כל לוחותים225 (יח’ כז, ה), ידוע. ובמלת לוחותים226 לשון הרבוי227 ולשון שנים, כי הרבוי היה בתכונת שנים228. ורבי אברהם בן229 עזרא ז"ל כתב כי הטעם שיש ספינות יעשו אותם משני לוחות. כל עץ לח (יח’ כא, ג), הובשתי עץ לח (יח’ יז, כד), לחים ויבשים (במ’ ו, ג). והשם לח, ולא נס לחוה230 (דב' לד, ז), בפלס את קול העם ברעה (שמ’ לב, יז), ידוע כי הוא הפך היבש231.
ז. גלאנגא
ח. בראשית רבה צא
לוטה בשמלה 232 (שמ"א כא, י), מעטפת233 בשמלה. ופירושו אחר234 האפר235 כמו שתרגם יונתן בתר דשאיל ליה באפודא. פני הלוט 236 (יש’ כה, ז), הראשון שם והשני פעול. ובתמורת הוא"ו237 באל"ף נעה לאט את פניו (שמ"ב יט, ה) 238. והפעל הכבד וילט פניו באדרתו (מל"א יט, יג), ענינם הסתר239 והכיסוי. והשם מזה דברו אל דוד בלט (שמ"א יח, כב), ותבא אליו240 בלאט (רות ג, ז), והוא כתוב באל"ף כלומר בסתר. אבל לאט לי לנער לאבשלום (שמ"ב יח, ה), והדומים לו כבר כתבתים בשער האל"ף בשרש אט. נכאת ולוט (בר' מג, יא), נכאת וצרי ולוט (בר’ לז, כה)241 , פרשו242 בו הוא ב243 הנקרא בערבי שיח244 בלוט. ונקרא בלוט הנקרא בלעז גלנץ245 ושיח246 בלוט הנקרא247 בלעז קשטיירש248. ובבראשית רבה [ח] נכאת שעוה, ולוט מצטכי249. וידוע הוא.
232. חסר] אחרי האפוד BL
233. מעטפת] מעוטפת BL
234. אחר] אחרי BL
235. האפר] האפוד BL
236. חסר] הלוט BL
237. הוא"ו] הו"ו BL
238. חסר] , וכבר כתבנוהו שרש בפני עצמו BL
239. הסתר] ההסתר BL
240. נוסף אליו] BL
241. ] נכאת וצרי ולט (בר’ לז, כה), נכאת ולט (בר' מג, יא) BL
242. פרשו] פירשו BL
243. ב] BL
244. שיח] שי"ך BL
245. גלנץ] גלנט"ץ [ז] BL
246. ושיח] ושי"ך BL
247. הנקרא] נקרא BL
248. קשטיירש] קשטנ"ש BL
249. מצטכי] מוצטכ"א BL
ט. ווי"ץ
י. משנה מדות ד, ה
יא. בבלי, מנחות לד ע"א
ובלולים יעלו אל250 התיכונה251 (מל"א ו, ח), נכתב בוא"ו252 ובדגש253, פירושו במעלות. ויונתן תרגם ובמסבתא254, לפי שהיו עולין בהן255 במסבה והלול הוב256 בנין עמוד אבנים עשוי מעלות מעלות והעולה בו מקיף והולך סביב העמוד ועולין בו כמה אמות ואין צריך לשפע257 כשאר סולם. ובלעז קורין לו 258 וירץ. ורבותינו ז"ל אמרו כך259 במסכת מדות [י], ומסבה היתה עולה מקרן מזרחית צפונית לקרן מערבית דרומית שבה היו עולין260 לגגות התאין261 וכו', כמו שהיא שנויה שם. ויש לפרשו262 ובללים263 בארבות264 כלומר דרך ארבה265 היו עולין266 מזו לזו. ובדברי רבותינו ז"ל לול ארבה267 כאמרם268 [יא] לול הפתח269 בין בית לעליה. ומזה השרש הזה270 לולאות271 תכלת (שמ’ לו, יב), האל"ף נוספת כאל"ף דודאי תאנים (יר’ כד, א), ופירוש בתי אחיזה שנאחזים בהם הקרסים לאצישי277 לו לא דברת ואמרת יקומו נא הנערים לא היתה מלחמת278 זאת. 279.
250. אל] על BL
251. התיכונה] התיכנה BL
252. בוא"ו] בו"ו BL
253. ובדגש] ודגש BL
254. ובמסבתא] במסבתא BL
255. בהן] בהם BL
256. נוסף הוב] BL
257. לשפע] לשפוע BL
258. חסר] [ט] BL
259. נוסף כך] BL
260. עולין] עולים BL
261. התאין] התאים BL
262. לפרשו] לפרש BL
263. ובללים] ובלולים BL
264. בארבות] ובארובות BL
265. ארבה] ארובה BL
266. עולין] עולים BL
267. ארבה] ארובה BL
268. כאמרם] באמרם BL
269. הפתח] הפתוח BL
270. נוסף הזה] BL
271. לולאות] ללאת BL
272. לאציש] לאצי"ש BL
273. נוסף כתובים] BL
274. נוסף כי] BL
275. בטוב י"י] בטוב י"י BL
276. חסר] בארץ חיים BL
277. דברתי] דברת BL
278. מלחמת] מלחמה BL
279. חסר] פורס"י בלעז BL
והוא לן בלילה ההוא (בר’ לב, כב). ולנו בגבעה (שופ’ יט, יג), 280. והתאר מדוע אתם לנים נגד החומה (נחמ' יג, כא), בפלס אם כנים 281 (בר’ מב, יט), ולנה בתוך ביתו (זכ' ה, ה), הסגול מקום קמץ וכן והזורה תבקע אפעה (יש’ נט, ה). והפעל הכבד וילן יהושע (יהו’ ח, ט), וילן שם בלילה 282 (בר’ לב, יד), בצוארו ילין עוז283 (איוב מא, יד), וילינו שם (שופ’ יח, ד), כי ברחוב נלין (בר’ יט, ב), רק ברחוב אל תלן (שופ’ יט, כ), ובהמרותם תלן עיני (איוב יז, ג), כמו תלין, רוצה לומר שלא היה ישן בעבור המרות חבריו284 דבריו ומרשיעים אותו. ויש מפרשים תלן עיני מענין השקידה על הענין תמיד, ופירוש עיני השגחתי ועיוני285 , כלומר תמיד אני חושב ומעיין במדותם286. ובא בלשון הקדש לשון לינה בענין השקידה כמו בצוארו ילין עז (איוב מא, יד), ושבע ילין בל יפקד רע (מש' יט, כג), 287 . וכן ולנה בתוך ביתו (זכ' ה, ה), והדומים להם שאין עניינם288 לינת הלילה לבד אלא השקידה תמיד. ולפי שלינת הלילה הוא289 בטול כל העסקים והשקידה על השינה והמנוחה אמר איוב כי היה יתלונן296 מזה ערום ילינו מבלי לבוש (איוב כד, ז), מקום לנו ללין (בר’ כד, כג), כמו להלין. וההתפעל בצל שדי יתלונן (תה’ צא, א). והשם אל המלון (בר’ מג, כא), מלון ארחים (יר’ ט, א). ובה"א הנקבה ובשרק297 כמלונה במקשה (יש’ א, ח), והתנודדה כמלונה (יש’ כד, כ). והיא סוכת השומר שילין בה הלילה298, ולפיכך נקראת מלונה כי אינה לדורה299 אלא שילין בה הלילה300. וענין אחר מהפעל הכבד301 אשר הלינותם302 עלי (במ’ יד, כט), וילן העם על משה (שמ’ יז, ג). ובדגש תמורת הנח וילינו עליו את כל העדה (במ’ יד, לו), והוא פעל יוצא לשלישי. אשר אתם מלינים303 עליו (שמ’ טז, ח), ונחנו מה304 כי תלינו עלינו (שמ’ טז, ז). ובא רוב הענין הזה בדגש להפריש בין305 ובין הענין האחר. והשם שמעתי את תלנות306 בני ישראל307 (שמ’ טז, יב). והדגש תמורת הנח, כי היה ראוי תלנות308 בפלס תבונות, תשובות. והנפעל מזה הענין וילנו על משה ועל אהרן (במ’ יד, ב). וענין התלונה309 תרעומת.
280. חסר] נו"ן השרש נבלעת בדג"ש נו"ן הרבים ומשפטו ולננו BL
281. חסר] אתם BL
282. חסר] ההוא BL
283. עוז] עז BL
284. חבריו] חביריו BL
285. נוסף ועיוני] BL
286. במדותם] בהמרותם BL
287. חסר] עד מתי תלין בקרבך (יר’ ד, יד) BL
288. עניינם] ענינם BL
289. הוא] היא BL
290. ר] BL
291. חסר] אחריו בסוף המזמור BL
292. נוסף ז"ל] BL
293. פרשו] פירשו BL
294. ככה] כן BL
295. בנפשו] נפשו BL
296. נוסף יתלונן] BL
297. ובשרק] ובשורק BL
298. הלילה] בלילה BL
299. לדורה] לדירה BL
300. הלילה] בלילה BL
301. נוסף מהפעל הכבד] מהכבד BL
302. הלינותם] הלינתם BL
303. מלינים] מלינם BL
304. נוסף ונחנו מה] BL
305. בין] בינו BL
306. תלנות] תלונת BL
307. נוסף בני ישראל] BL
308. תלנות] תלונות BL
309. התלונה] התלונה BL
ושתו ולעו (עו' טז), ענינו ובלעו. על כן דברי לעו (איוב ו, ג), נבלעו ונשחתו. והשם ושמת סכין310 בלועך (מש' כג, ב), פירושו בבית הבליעה. והפעל הכבד ילע קדש (מש' כ, כה). ומזה השרש ואפרחיו311 יעלעו דם (איוב לט, ל), פירוש יבלעו312 דם. ונקדמה למ"ד הפעל לפ"א הפעל לפי שכבד על הלשון לחבר שני עיינים313 כאחד ומשפטו ילועעו. ויש לפרש ילע קדש (מש' כ, כה) לשון דבור מלשון רבותינו ז"ל לעי באוריתא314. ופירוש הפסוק מוקש הוא לאדם שילכד בה315 כשיאמר קדש, כלומר כשידור דבר ויאמר קדש יהיה316 ואחר כן יתחרט בו, וזהו שאמר ואחר נדרים לבקר (מש' כ, כה) כלומר 317 שנדר יבקר ויחפש אחר ענינו אם יוכל להשלים הנדר אם לא, זהו318 מוקש לו כי קודם הנדר היה לו לבקר ולחפש בענינו היטב אם יוכל להשלים נדרו אם ידר319. ובענין הזה אמר גם כן שלמה אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא (קה’ ה, ה).
ולצת לבדך תשא (מש' ט, יב). והפעל הכבד אם ללצים הוא יליץ (מש' ג, לד), זדים הליצוני320 (תה’ קיט, נא). ובהכפל למ"ד הפעל משך ידו את לוצצים321 (הו’ ז, ה), והוא תאר, כי אלו322 היו323 פעלים324 היה מפעלי הכפל. וההתפעל ועתה אל תתלוצצו (יש’ כח, כב). והתאר לץ תכה ופתי יערם (מש' יט, כה) 325 , פירושו שותה היין. זר יהיר לץ שמו (מש' כא, כד), אם ללצים הוא יליץ (מש' ג, לד). ענין הליצנות ידוע הוא326. וענין אחר עד בליעל יליץ משפט (מש' יט, כח), אוילים327 יליץ משפט328 אשם (מש' יד, ט), כי המליץ בינותם329 (בר’ מב, כג), אם יש עליו מלאך מליץ (איוב לג, כג), מליצי רעי (איוב טז, כ), וכן במליצי שרי בבל (דה"ב לב, לא), 330 . והשם להבין משל ומליצה (מש' א, ו). ענינם ענין331 תכן332 הדבר והטענה. ופירוש עד בליעל יליץ משפט אומר כי עד הבליעל יתכן333 עדותו במיטב דברו334 ואף על פי שהיא335 שקר יתקן עדותו במשפט כאילו הוא אמת. וכן אמר אחריו ופי רשעים יבלע און כלומר יכסה השקר במיטב טענותיו.
320. הליצוני] הליצני BL
321. לוצצים] לצצים BL
322. אלו] אילו BL
323. היו] היה BL
324. פעלים] פעל BL
325. חסר] לץ היין (מש' כ, א) BL
326. נוסף הוא] BL
327. אוילים] אולים BL
328. נוסף משפט] BL
329. בינותם] בינתם BL
330. חסר] ומליציך פשעו בי (יש’ מג, כז) BL
331. נוסף ענין] BL
332. תכן] תוכן BL
333. יתכן] יתקן BL
334. דברו] דבריו BL
335. שהיא] שהוא BL
כלחך השור 346 (במ’ כב, ד). והכבד ואת347 המים אשר בתעלה לחכה (מל"א יח, לח), עתה ילחכו הקהל (במ’ כב, ד), עפר ילחכו הקהל348 (תה’ עב, ט), ידוע עניו הלחיכה349.
יב. ילמדנו סדר בשלח פרשת אז ישיר
כי לחמו לחם רשע (מש' ד, יז), כלומר אכלו מאכל 350 רשע. ובל אלחם במנעמיהם (תה’ קמא, ד), אל תלחם את לחם רע עין (מש' כג, ז), כי תשב ללחום את מושל (מש' כג, א), לכו לחמי351 בלחמי (מש' ט, ה). ולחמי רשף (דב' לב, כד), פירושו אכולי רשף. 352 וכל לחם ענינו כלל לכל מאכל. ועל הלחם לבדו כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם (דב' ח, ג), בשש נקדות353. להוציא לחם מן הארץ (תה’ קד, יד), אמר מה שהוא תכלית העשבים354 כי הלחם אינו יוצא מן הארץ אלא על ידי סבות קדמוהו. וכן צמח בלי יעשה קמח (הו’ ח, ז), לפי שתכלית הצמח הקמח, אף על פי שיש ביניהם פעלים יצא מפעל355 אל פעל356 עד שיגיע אל התכלית והוא קמח357, ואינו תכלית358 האחרון, כי תכלית359 האחרון כי התכלית האחרון360 הוא הלחם במה שיאות אל האדם. והורגל הלשון הזה על הלחם יותר משאר המאכלים לפי שהוא עיקר מאכל האדם. ונופל ה361 על הבשר לבדו לחם אשה (וי' יג, כא), את קרבני לחמי לאשי (במ’ כח, ב), וכן כי את לחם אלהיך הוא מקריב (וי' כא, ח), וכן המה כדוי לחמי (איוב ו, ז). ומשקל אחר ולחומם362 כגללים (צפ' א, יז), וימטר עלימו בלחומו (איוב כ, כג). לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל (וי' כא, כב), כולל הבשר והתרומות. וכן מלחם אביה תאכל (וי' כב, יג). נשחיתה עץ בלחמו (יר’ יא, יט), בפריו. ואדני363 אבי ז"ל פרשו364 הפוך נשחיתה לחמו בעץ, כלומר נשחיתה מאכלו 365 בסם366 המות 367. וכן תרגם יונתן נרמי סמא דמותא במיכליה368. מאשר שמנה לחמו (בר’ מט, כ), כולל לכל369 מאכל כלומר כל מאכל שתוציא ארצו יהיה שמן. ומלת שמנה נופלת על ארצו כאלו370 אמר מארץ371 שמנה יהיה לחמו, והוא חסר כמו ומאכלו בריאה372 (חב' א, טז), ועוד נפרשנו בשרש מן373. 374 והכלל 375 כל לחם ענינו מאכל. וכן מזה הענין מלחמה 376 לפי שיש במלחמה מאכל החרב מזה ומזה. והפעל מזה לחם את לוחמי377 (תה’ לה, א), לוחם378 ילחצני (תה’ נו, ב), כי רבים לוחמים379 לי 380 (תה’ נו, ג). והנפעל אם נלחם נלחם בם (שופ’ יא, כה), אשר נלחם אבי עליכם (שופ’ ט, יז), בעבורכם. 381 י"י נלחם להם (שמ’ יד, כה), בעבורם, אז נלחמו (שופ’ ה, יט), וילחמו עליה (יהו’ י, לד), וילחם עם עמ383 יבש חציר (יש’ מ, ז). ואף על פי שהוא בסגול פעמים יבא בסגול384 תחת הצרי385. ואם היה מהפעל הכבד היה הלמ"ד בפתח כמנהגו386, אבל מאחר שהוא קמץ387 הוא פעל עבר מהקל. ויתכן היותו שם בפלס חמץ, כלומר אז היה388 מלחמה בשערים, ואף על פי שזה בסגול וזה בצרי.
350. חסר] לחם BL
351. לחמי] לחמו BL
352. חסר] ויש מפרשים מזה ושרש רתמים לחמם (איוב ל, ד). וכבר כתבנוהו בשרש חמם. BL
353. נקדות] נקודות BL
354. העשבים] העשב BL
355. מפעל] מפועל BL
356. פעל] פועל BL
357. קמח] הקמח BL
358. תכלית] התכלית BL
359. תכלית] התכלית BL
360. נוסף כי התכלית האחרון] BL
361. נוסף ה] BL
362. ולחומם] ולחמם BL
363. ואדני] ואדוני BL
364. פרשו] פירשו BL
365. חסר] בעץ, והעץ הוא הנקרא בערבי דפל"א והוא BL
366. בסם] סם BL
367. חסר] , ועליו נאמר ויורהו י"י עץ וישלך וגו' (שמ’ טו, כה), היה נס בתוך נס כדברי רבותינו ז"ל [יב] BL
368. במיכליה] במכליה BL
369. לכל] כל BL
370. כאלו] כאילו BL
371. מארץ] ארץ BL
372. בריאה] בראה BL
373. מן] שמן BL
374. חסר] או אומר שמנה על לחמו וירצה בו עוגה או חלה שהיא לשון נקבה. וכן לחם תנופה שתים (וי' כג, יז), רוצה לומר חלות. BL
375. חסר] כי BL
376. חסר] לי"י (שמ’ יז, טז), BL
377. לוחמי] לחמי BL
378. לוחם] לחם BL
379. לוחמים] לחמים BL
380. חסר] מרום BL
381. חסר] כי BL
382. חסר] חנם BL
383. נוסף עמ] BL
384. בסגול] הסגול BL
385. הצרי] צרי BL
386. כמנהגו] כמנהג BL
387. קמץ] קמוץ BL
388. היה] היתה BL
. והוא לחץ את בני ישראל בחזקה (שופ’ ד, ג), וגר לא תלחץ (שמ’ כג, ט), ולחצתם אותו389 בדלת (מל"ב ו, לב), מפני לוחציהם390 (שופ’ ב, יח), הלוחצים391 אתכם (שמ"א י, יח), ותלחץ את רגל בלעם (במ’ כב, כה). והשם וגם ראיתי את הלחץ (שמ’ ג, ט), לחם צר ומים לחץ (יש’ ל, כ). והנפעל ותלחץ אל הקיר (במ’ כב, כה). ענין כלם392 ענין דוחק.
עלי יתלחשו (תה’ מא, ח), ידברו בסוד בחשאי393. כי עבדיו מתלחשים (שמ"ב יב, יט). וכן נקרא הדבר 394 בחשאי לחש, אם ישך הנחש בלא לחש (קה’ י, יא), אשר לא ישמע לקול מלחשים (תה’ נח, ו), והם החברים395 המלחשים אל הנחשים. ויתכן לומר בנין הקל מזה כי מצאנו שלום בן הלוחש (נחמ' ג, יב), ויראה396 כי היה לוחש את397 הנחשים לפיכך נקרא כן, או היה יועץ נבון לחש. ואלו398 היה שם העצם לא399 שם תאר לא היתה נכנסת עליו ה"א הידיעה. וכן ונבון לחש (יש’ ג, ג), נבון העצה והסוד. וכן צקון לחש (יש’ כו, טז), פירושו שפכו התפלה בעת שמוסרך למו, והתפלה היא בחשאי. ובתי הנפש והלחשים (יש’ ג, כ), פרשו400 בו כי הם חלי האוזן401 אבריילש בלעז402 . ונקראת כן לפי שהאזן היא בעלת הלחש.
והלטאה (וי' יא, ל), היא403 מין ממיני השרצים ופרשו404 רבנו שלמה ז"ל לנגר מושא405 בלעז.
שיתי כליל צלך (יש’ טז, ג), ובתוספת ה"א לילה. בלילה ההוא (אס' ו, א). והקבוץ בלשון נקבות על משכבי בלילות (שה"ש ג, א), ולילות עמל מנו לי (איוב ז, ג), ובסמוך ליל שמורים410 הוא לי"י (שמ’ יב, מב). וכן 411 שומר412 מה מליל (יש’ כא, יא), וחסר הנסמך. ויש אומרים שהוא מוכרת. הרגיעה לילית (יש’ לד, יד), שם חיה 413. ולפי שהולכת414 בלילה נקראת כן. 415
ושאול לכד את המלוכה (שמ"א יד, לז), לכדתי את עיר המים (שמ"ב יב, כז), ושלל הערים אשר לכדנו (דב' ב, לה), השבט אשר ילכנו י"י (יהו’ ז, יד), וחנה על העיר ולכדה (שמ"ב יב, כח), עונותיו ילכדנו (משלי ה, כב), באה הנו"ן רפה ובחלם418 שלא כמנהג, כי מנהג הנו"ן419 וא"ו420 כינוי הנסתר להיות בדגש ושרק421. וכן בא כמהו וקבנו לי משם (במ’ כג, יג), כמו שכתבנו בחלק הדקדוק. והנפעל נלכד בשחיתותם (איכה ד, כ), נלכדת באמרי פיך (מש' ו, ב), כי נלכדה העיר (מל"א טז, יח), והיה הנלכד בחרם (יהו’ ז, טו). וההתפעל יתלכדו ולא יתפרדו (איוב מא, ט), ופני תהום יתלכדו (איוב לח, ל). והשם ושמר רגלך מלכד (מש' ג, כז). ומשקל אחר ומלכדתו עלי נתיב (איוב יח, י).
עצי אלמגים (מל"א י, יב). כמו אלגמים422. וכבר פרשנוהו423 בשערו.
בל למד צדק (יש’ כו, י), מלרע. ושמעו424 ולמדו (דב' לא, יג), למען ילמד ליראה את י"י אלהיך425(דב' יז, יט), וילמד לטרף טרף (יח’ יט, ג), ולמדתם אותם426 ושמרתם לעשותם427 (דב' ה, א), אם למוד428 ילמדו את דרכי עמי (יר’ יב, טז). והתאר ולמודי מלחמה (דה"א ה, יח). ומשקל אחר אשור כלמד רכלתך (יח’ כז, כג), למד בפלס כבד, ובסמוך למד, כמו כבד פה (שמ’ ד, י), פירושו בני אשור היו כלמודים לבא אליך תמיד429 בסחורה, כן כתבו אדני430 אבי ז"ל, ועוד נכתבנו בשרש רכל. ומשקל אחר כקטן כגדול מבין עם תלמיד (דה"א כה, ח). והכבד למד דעת (קה’ יב, ט), ראה למדתי אתכם (דב' ד, ה), אשר אנכי מלמד אתכם (דב' יד, א), עגלה מלמדה (הו’ י, יא), מלמדי מלחמה (שה"ש ג, ח). ושלא נזכר פועלו431 ממנו כעגל לא למד (יר’ לא, יח). והתאר פרה למוד432 מדבר (יר’ ב, כד), לשון למודים (יש’ נ, ד), למודי433 הרע (יר’ יג, כג), וכל בניך למודי434 י"י (יש’ נד, יג), ענין כלם ענין435 הלמוד וההרגל. וידוע הוא. ומזה נקרא המקל שבראשו תקוע מחט436 הנקרא דרבן מלמד במלמד הבקר (שופ’ ד, לא), לפי שמלמד ומורה הבקר לחרישה.
ויהיו מלעיבים437 במלאכי אלהים438 (דה"ב לו, טז), פירושו משחקים ומלעיגים. ותרגום והייתי בעיניו כמתעתע ואהי בעינוהי כמתלעב.
לעגה לך בתולת בת ציון (יש’ לז, כב), י"י ילעג למו (תה’ ב, ד), ותלעג ואין מכלים (איוב יא, ג). והשם לעג וקלס לסביבותינו (תה’ עט, ד). והפעל הכבד439 וילעיגו440 לנו (נחמ' ב, יט), וילעג על היהודים (נחמ' ג, לג), ומלעיגים441 בם (דה"ב ל, י), ענין הלעג ידוע. וכן 442 הפך תכונת הדבר בלעגי שפה ובלשון אחרת (יש’ כח, יא). נלעג לשון אין בינה (יש’ לג, יט). והם כמו הפוכים443 444 ולשון עלגים תמהר לדבר צחות (יש’ לב, ד).
יג. משנה מגילה ב, א
יד. בבלי, מגילה יח ע"א
טו. משנה שבת כד, ג
טז. בבלי, שבת קנה ע"ב
יז. בבלי, חולין נח ע"ב
הנני מאכילם את העם הזה לענה (יר’ ט, יד), זכר עניי ומרודי לענה וראש (איכה ג, יט), פרה ראש ולענה (דב' כט, יד), ההפכים ללענה משפט (עמ' ה, ז), ידוע, כי הוא כמו ראש453 454. ורבי יונה פירש מזה לב צדיק יהגה לענות (מש' טו, כח), כלומר 455 ממרורות456 ומצוקות בעולם, על דרך לב חכמים בבית אבל (קה’ ז, ד). ולא יתכן מדרך הדקדוק כי היה לו לומר לענות הלמ"ד בשבא457 ובשרש ענה אפרשנו עוד.
כלפיד יבער (יש’ סב, א), לפיד בוז (איוב יב, ה), הוא העץ הדולק. אשת לפידות (שופ’ ד, ד), אשת ברק. וברק ולפיד קרובים בענין. ויבער אש בלפידים (שופ’ טו, ה), על שם סופם כי קודם שהבעיר בהם האש לא היו458 נקראים לפידים כי אם עצים. וכן וטחני קמח (יש’ מז, ב), אפיתי על גחליו לחם (יש’ מד, יט),והדומים להם459 את הקולת ואת הלפידים460 (שמ’ ט, יח), על דרך הדמיון כאלו461 ראו לפידים בוערים.
ויהי המלצר (דנ' א, טז), ענינו לפי מקומו האוצר או הממונה על המאכלים. וכתבו רבי יונה בזה השרש והמ"ם נוספת. ויתכן שהמ"ם שרש והוא בן ארבע אותיות.
אשר לקקו הכלבים (מל"א כא, יט), כל אשר ילוק464 בלשונו מן המים (שופ’ ז, ה), ילקו הכלבים (מל"א כא, יט). והפעל הכבד המלקקים בידם אל פיהם (שופ’ ז, ו), ענינם כענין לחיכה וידוע הוא.
464. ילוק] ילק BL
יח. בבלי, בבא מציעא א ע"א
ואתכם לקח 465 (דב' ד, כ), ובחסרון הפ"א קח על מים רבים (יח’ יז, ה). והוא קמוץ להפריד בינו ובין הצווי. אשר לקחני מבית אבי (בר’ כד, ז), לקחה ה466 את התרפים (בר’ לא, לד), הצל לקוחים467 למות (מש' כד, יא), לקח פר אחד בן בקר (שמ’ כט, א), ולקח עץ אח468 (יח’ לז, טז). ובחסרון הפ"א ואתה קח לך (שמ’ ל, כג), קחו לכם (בר’ מה, יט), לבלתי469 קחת מוסר (יר’ יז, כג), בפתח. ובשבא470 הקו"ף קחת כסף (מל"ב יב, ט), המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני (בר’ ל, טו), הלמ"ד לשרות471. כי יקח איש אשה (דב' כד, ה). ומרוב השתמשם בלשון 472 חסרו פ"א הפעל ברוב וגם דגש הקו"ף. ואקחה פת לחם (בר’ יח, ה), ורובם כן. קחם על זרועותם473 (הו’ יא, ג), מקור כלומר לקחת אותם על זרועותיו או הוא474 פעל עבר מן קח על מים רבים. ויקח קרח (במ’ טז, א), לקח עצמו עם חבריו475 והתיעצו בזה הדבר. וכן ויקחו שלשים מרעים ויהיו אותו476 (שופ’ יד, יב), וכן ואבשלום לקח ויצב לו בחייו (שמ"ב יח, יח), לקח בעצמו זאת העצה. וכן מה יקחך לבך (איוב טו, יב), תקח לה (בר’ לח, כג), תעכבם היא477 לעצמה אל תחזור אתה478 עוד אליהם479 אחריה. 480. והנפעל הוא בעונו נלקח (יח’ לג, ו), וארון האלהים נלקחה (שמ"א ד, יז), אל הלקח ארון האלהים (שמ"א ד, יט). וההתפעל ואש מתלקחת (שמ’ ט, כד). ומה שלא נזכר פועלו481 מהדגוש כי לקח עמי חנם (יש’ נב, ח). והתאר ממנו אם תראה אותי482 לקח מאתך (מל"ב ב, י), כי הוא קמוץ. כי מאיש לקחה זאת (בר’ ב, כג), בקלות הקו"ף ובקמץ חטף. ושלא נזכר פועלו483 484 מהנוסף, יקח נא מעט מים (בר’ יח, ד), היקח מגבור מלקוח (יש’ מט, כד). והשם את485 השבי ואת המלקוח (במ’ לא, יב), ומלקוח עריץ (יש’ מט, כה), וזה מה שנשתמשו בזה השם בענין השלל. ומה שאמר את השבי ואת המלקוח ואת השלל, אמר השבי על האדם, ואת המלקוח על הבהמות, ואת השלל על הבגדים והכלים. וכן יתפרש486 כשהם כאחד אבל האחד יבא במקום חברו487. כמו וחצית את המלקוח (במ’ לא, כז), נאמר על האדם ועל הבהמה. ונאמר זה שלל דוד (שמ"א ל, כ) על הבהמה. ומשקל אחר בחסרון פ"א הפעל ומקח שחד (דה"ב, יט, ז) 488. ונקרא489 הצבת לפי שהוא לוקח490 הדבר מלקחים, במלקחים לקח מעל המזבח (יש’ ו, ו), בסגול המ"ם. ומלקחיה ומחתותיה491 (שמ’ לז, כג), בפתח המ"ם ונקרא בלשון שנים לפי שהוא שנים. ומלקחי המנורה היו לקחת בהם הפתילות מתוך השמן ולישבן ולמשכן לפי492 הנרות. ולשוני מדבק מלקוחי (תה’ כב, טז), מה שעל הלשון ומחתתיו493 נקראו מלקוחים494 לפי שהם נקבצים ולוקחין495 בעת הלעיסה. והשם בענין המקנה המביאים 496 המקחות וכל שבר (נחמ' י, לב), 497. וכן בדברי רבותינו ז"ל [יח] מקח וממכר. ומזה לוקחי498 חטים (שמ"ב ד, ו), ופרשו499 כלוקחי חטים. וכן תרגם יונתן כזבנין חטים500. וכן זממה שדה ותקחהו (מש' לא, טז). ובענין המדע ומתק המאמר כי לקח טוב נתתי לכם 501 (מש' ד, ב), ויוסף לקח (מש' א, ה) 502. יערוף503 כמטר לקחי (דב' לב, ב), הטתו ברב504 לקחה (מש' ז, כא). ומזה הלוקחים505 לשונם וינאמו נאם (יר’ כג, לא), כענין שנאמר506 לשונם יחליקון (תה’ ה, י). ורבי יונה פירש מזה ויקחו האנשים מצידם (יהו’ ט, יד), כלומר למדו וידעו מיובש צידם כי האמת אתם. ואין צרך507 להוציאו מענין לקיחה, כי רוצה לומר כי אנשי ישראל לקחו מצידם ואכלו לקיים בריתם עמהם. וכן ויקח ויתן את העדות508 (שמ’ מ, כ), הוא כמשמעו, כלומר לקח לוחות הברית ונתנם בארון.
465. חסר] י"י BL
466. נוסף ה] BL
467. לקוחים] לקחים BL
468. אח] אחד BL
469. לבלתי] ולבלתי BL
470. ובשבא] ובשוא BL
471. לשרות] לשירות BL
472. חסר] הזה BL
473. זרועותם] זרועתיו BL
474. נוסף הוא] BL
475. חבריו] חביריו BL
476. אותו] אתו BL
477. נוסף היא] BL
478. אתה] עתה BL
479. אליהם] עליהם BL
480. חסר] ובענין מיתת הצדיקים כי לקח אתו אלהים (בר’ ה, כד), כי יקחני סלה (תה’ מט, טז), ואחר כבוד תקחני (תה’ עג, כד) BL
481. פועלו] פעלו BL
482. אותי] אתי BL
483. פועלו] פעלו BL
484. חסר] ממנו BL
485. את] ואת BL
486. יתפרש] יתפרשו BL
487. חברו] חבירו BL
488. חסר] , בחירק המ"ם BL
489. ונקרא] ונקראת BL
490. לוקח] לוקחת BL
491. ומחתותיה] ומחתתיה BL
492. לפי] בפי BL
493. ומחתתיו] ומתחתיו BL
494. מלקוחים] מלקוחים BL
495. ולוקחין] ולוקחים BL
496. חסר] את BL
497. חסר] בחירק המ"ם BL
498. לוקחי] לקחי BL
499. ופרשו] ופירושו BL
500. חטים] חטין BL
501. חסר] תורתי אל תעזובו BL
502. חסר] , בסגול BL
503. יערוף] יערף BL
504. ברב] ברוב BL
505. הלוקחים] הלקחים BL
506. נוסף שנאמר] BL
507. צרך] צריך BL
508. העדות] העדת BL
לקטו לחם משנה (שמ’ טז, כב), אשר ילקטו יום יום (שמ’ טז, ה). והשם ולקט קצירך (וי' יט, ט), בשש נקדות. והכבד ותרא חמותה את אשר לקטה (רות ב, יח), ללקט ארות509 (מל"ב ד, לט), וילקט יוסף (בר’ מז, יד), וילקט ממנו פקועות510 שדה (מל"ב ד, לט). ואלקטה בשבלים (רות ב, ב), אלקטה נא ואספתי בעמרים (רות ב, ז), הקו"ף בשניהם בקמץ חטף. ושלא נזכר פועלו511 512 ואתם תלקטו לאחד אחד (יש’ כז, יב). וההתפעל ויתלקטו אל יפתח (שופ’ יא, ג), ידוע. בכלי הרועים513 אשר לו ובילקוט (שמ"א יז, מ), הוא כלי שמשים בו הרועה צידו, או הוא כלי שמשים בו הקלע514 האבנים515 שלוקט לקלע.
יורה ומלקוש (דב' יא, יד), היורה הוא המטר הבא ראשון, המלקוש516 הוא המאוחר. וכן העשב המאוחר בתחלת עלות הלקש והנה לקש אחר גזי המלך (עמ' ז, א), והוא בשש נקדות517. והפעל הכבד מזה וכרם רשע ילקשו (איוב כד, ו), פרשו518 519 אדני520 אבי ז"ל פירוש נכון. אמר שיאחרו הכרם לצורך הרשע, כלומר שיאחרו הענבים בגפנים, אחר שבצרו שאר הכרמים, להתבשל היטב הענפים521 בגפנים ועושין522 ממנו523 היין המשובח, ומפני אימת הרשע יפחדו ולא יגע בהם אדם אף על פי שבצרו שאר הכרמים.
ויקח שמואל את שאול ואת נערו ויביאם לשכתה (שמ"א ט, כב), כלומר אל הלשכה אשר היו אוכלים בה. ולשכה ופתחה (יח’ מ, לח). והקבוץ אל הלשכות לבית האוצר (נחמ' י, לט), הוא כמו חדר.
לשון מדברת גדולות534 (תה’ יב, ד), לשוני עט סופר מהיר (תה’ מה, ב), ולשוני מדבק מלקוחי (תה’ כב, טז), ולשוני אם יהגה רמיה (איוב כז, ד). והקבוץ בלשון נקבות אקבץ535 את כל הגוים והלשונות536 (יש’ סו, יח), 537 ידוע. והפעל הכבד ממנו אל תלשן עבד אל אדניו538 (מש' ל, י). וכבד אחר מלשני בסתר רעהו (תה’ קא, ה), והוא מבנין פועל הדומה למרובע והיו"ד בו נוספת, יאמר ממנו מלושן בשקל משופט ומפני תוספת היו"ד שב539 הלמ"ד540 לקמץ חטף. לשון זהב אחד (יהו’ ז, כא), רוצה לומר שבט זהב שדומה ללשון. וכן בדרך ההשאלה עוד לשון אש (יש’ ה, כד), לשון ים (יש’ יא, טו), מן הלשון הפונה541 נגבה (יהו’ טו, ב), סלע כדמות לשון. וכן תרגם יונתן מן כיפא542.
יט. בבלי, מגילה כו ע"ב
ויאמר543 לאשר על המלתחה (מל"ב י, כב), על הבגדים. ותרגם יונתן קומטרא. ובדברי רבותינו ז"ל [יט] קומטרי דספרי544 והם תבות545 שמשימין בהם הספרים או לוחות שמשימין546על הספרים ומדבקין547 אותן548 בהם לכסותם ולשמרם549. וכן המלתחה מקום און550 אל551 כלי שהיו נשמרים שם הבגדים.
Citer cette page
« ספר השרשים | למד », dans Racines. Édition bilingue, hébreu-latin, du sefer ha-shorashim de David Qimḥi, IRHT CNRS , 2021 , #lamed_he.xml (en ligne : </sefer_ha_shorashim.xml/lamed_he.xml/למד>, consulté le 08-01-2025)
