Cor. Etiam mihi cor, Iob, cor perversum, Psalmiste. Et verbum grave de ipso cordasti me soror mea sponsa, Cantici, expo. abstulisti cor meum, vel vulnerasti cor meum cum sagitta oculorum tuorum. Et niphal¹ et vir inanis cordabitur², Iob, expo. homo inanis et vacuus in principio de non scientia. Et post sic cordabitur quod erit ipsi cor et scientia. Et collectio in lingua mulierum, omnia corda scrutatur Dominus, Verba. Et in lingua masculorum percutientes supra cordibus eorum, Nahum, et in deficere bet geminatum cor, et in lingua mulieris cor, quid precisum cor tuum, Ezechielis. Et collectio corda et ad rectos in cordibus eorum, Psalmiste, cor sapientis ad dexteram suam, Ecclesiastes, ut dicere est paratum ipsi sicut dextera paratum ad hominem ad omne opus et quia quod cor est habitaculum intellectus et scientia dixit comparans cor, Proverbiorum, ac si dixisset comparans scientiam, in corde et corde loquentur, Psalmiste, qui ostendens more suo cor suum bonum. Et est malum ecce quod quando loquetur loquetur cum duobus cordibus et sic et ad gregem in non corde et corde, Verba, quod non fuerunt ipsis duo corda in bello, sed in corde perfecto fuerunt bellantes sicut quod dixit greges cohortis cum corde perfecto, Samuelis. Et quia quod cor meditatio corporis hominis et substantie sue, dictum est etiam ad meditationem omnis corporis et substantie que ipsi cor usque cor cęlorum, Verba, in substantia ignis, Nomina, in substantia quercus, Samuelis, et ad substantiam abominationum eorum et abominationum eorum cor eorum ambulans, Ezechielis. Et sunt qui declarant in substantia ignis sicut in flamma ignis et si sic erit dictio de quietis lamed flamma in statera desiderium, anime tue. Et simile ipsi in verbis Misna, unus accendens³ et unus inflammans, et laganabit ad oculos meos duo lagana, Samuelis. Et pasta crustulata quod frigunt ipsam in sartagine.

גם לי לבב כמוכם ^{(איוב יב, ג)}, לבב עקש ^{(תה’ קא, ד)}.על לבבך ^{(דב' ו, ו)1} והפעל הכבד ממנו לבבתיני² אחותי כלה ^{(שה"ש ד, ט)}, פירושו הסירות ³ לבבי או מחצת ⁴ לבבי בחץ עיניך. והנפעל ואיש נבוב ילבב ^{(איוב יא, יב)}, פירושו האדם נבוב וחלול בתחלה באין דעת⁵ ואחר כך ילבב שיש לו לבב ודעת. והקבוץ בלשון נקבות כל לבבות דורש י"י ^{(דה"א כח, ט)}. ובלשון זכרים מתופפות⁶ על לבביהן ^{(נח' ב, ח)}. ובהעדר בי"ת הכפולה לב, ובלשון נקבה לבה. מה אמולה⁷ לבתך ^{(יח’ טז, ל)}. והקבוץ לבות, ולישרים בלבותם ^{(תה’ קכה, ד)}. לב חכם לימינו ^{(קה’ י, ב)}, כלומר כי הוא מזומן לו כמו שהימין מזומן לאדם לכל מעשיו⁸. ולפי שהלב הוא משכן השכל אומר⁹ קונה¹⁰ לב ^{(משי יט, ח)}, כאלו¹¹ אומר¹² קונה דעת. בלב ולב ידברו ^{(תה’ יב, ג)}, מי שמראה בפיו כי לבו¹³ טוב והוא רע הנה כשידבר ידבר בשני לבבות. וכן ולעדור¹⁴ בלא לב ולב ^{(דה"א יב, לג)}, שלא היו להם שני לבבות במלחמה אלא¹⁵ בלב שלם היו נלחמים כמו שאמר עדרי מערכה בלבב שלם ^{(דה"א יב, לט)}. ולפי שהלב מצוע¹⁶ גוף האדם ועצמו נאמר גם כן למצוע¹⁷ כל גוף ועוצם שלו לב.¹⁸ עד לב השמים ^{(דב' ד, יא)}, ¹⁹בלב האלה ^{(שמ"ב יח, יד)}, ואל הלב²⁰ שקוציהם ותועבותיהם לבם הולך^{21 (יח’ יא, כא)}. ויש שפרשו²² בלבת אש ^{(שמ’ ג, ב)} כמו בלהב ²³אש. ואם כן תהיה המלה מנחי הלמ"ד לבת בפלס אות נפשך ^{(דב' יב, טו)}. ודומה לו בדברי המשנה ^[א] אחד המבעיר ואחד המלבה. ותלבב לעיני שתי לבבות ^{(שמ"ב יג, ו)}, הוא הבצק הרקיק שקולין אותו במסרת²⁴.