Mansit^(a). Et ipse mansit in nocte ipsa, In principio, et manserimus in colle, Iudicum, nun¹ radicis absorpta est cum dagges nun² multorum et iudicium suum et mansimus. Et adiectivum quare vos manentes contra murum, in statera si viridici vos, et manebit in medio domus sue, Zacarie, segol loco cames, et sic sparsa findetur vipera. Et verbum grave et mansit, Iosue³, et mansit ibi in nocte ipsa, In principio, in collo suo manebit robur. Et manserunt ibi, Iosue, quia in platea manebimus, In principio, sed in platea non manebit, Iudicum. Et in mutare ipsos manebit oculus meus, Iob, sicut manebit vult dicere quod non orat dormiens propter mutare sotios suos verba sua et iniquum facientes ipsum. Et sunt exponentes manebit oculus meus de modo continuationis supra modum continue et expo. oculi mei aspectus meus ut dicere ego cogitans et studens in tutare eos, et venit in lingua sanctitatis, lina in modo continuationis sicut in collo suo continuabit robur, et satur continuabit non visitabitur a malo, Proverbiorum, usque quo continuabit in medio tui, Ieremie, et sic et continuabit in medio domus sue et similia ipsis quod non modus eorum mansio noctis solum sed continuatio continue et quia quod mansio noctis ipsa vocatio omnium negotiorum, et continuatio supra somnum et quietem dixit Iob quod erat excitatus in nocte et erat continuatio⁴ sua in mutare eos et homo in divitiis non morabitur, Psalmiste, expo. divitie que sunt homini sunt divitie non manebunt cum ipso in morte sua sed relinquent ipsum, et sic dixit homo in honore expo. quod non intelliget usque quo ipse⁵ in vita sua cum divitiis. Et rabi Iuda Levi exposuit sic est cum homine honor qui non manebit, et ratio quod non iacebit et morietur, et est gloria animi, et homo qui non didicit et non intelliget propterea sunt sicut bestie, anima eius in bono morabitur, Psalmiste, quod quando morietur anima eius quiescet in bono. Et verbum transiens de hoc nudum manere facient⁶ sine vestimento, Iob, locus nobis ad manere, In principio, sicut ad manere. Et hitpaal in umbra potentissimi morabitur. Et nomen ad hospitium, Iosue, hospitium viatorum, Ieremie, et cum he mulieris et surec sicut tugurium in cucumerario, et movebitur sicut tugurium, Isaie, et est tugurium custodientis quod manebit ibi in nocte, et propterea vocatur tugurium quia non ipsum ad habitationem, si non quod manebit in ipso nocte. Et modus alius de gravi qui murmurastis contra me, In deserto. Et murmuravit populis contra Moisem, Nomina, et cum dagges mutatione quiete et murmurare fecerunt supra ipso totam congregationem, In deserto, et est verbum transiens ad tertiam, quod vos murmurare facientes contra ipsum, quia murmurare faciens contra ipsum, Iob, et venit plus edificii istius cum dagges ad dividere inter ipsum et inter modum alium. Et nomen audivi murmurationes filiorum Israel, Nomina, et dagges mutatione quiete quia erat conveniens murmurationes in statera intelligentie reditus. Et niphal de isto modo et murmuraverunt contra Moise et Aaron, Nomina, modus murmurationis et lamentationis.

והוא לן בלילה ההוא ^{(בר’ לב, כב)}. ולנו בגבעה ^{(שופ’ יט, יג)}, ¹. והתאר מדוע אתם לנים נגד החומה ^{(נחמ' יג, כא)}, בפלס אם כנים ^{2 (בר’ מב, יט)}, ולנה בתוך ביתו ^{(זכ' ה, ה)}, הסגול מקום קמץ וכן והזורה תבקע אפעה ^{(יש’ נט, ה)}. והפעל הכבד וילן יהושע ^{(יהו’ ח, ט)}, וילן שם בלילה ^{3 (בר’ לב, יד)}, בצוארו ילין עוז^{4 (איוב מא, יד)}, וילינו שם ^{(שופ’ יח, ד)}, כי ברחוב נלין ^{(בר’ יט, ב)}, רק ברחוב אל תלן ^{(שופ’ יט, כ)}, ובהמרותם תלן עיני ^{(איוב יז, ג)}, כמו תלין, רוצה לומר שלא היה ישן בעבור המרות חבריו⁵ דבריו ומרשיעים אותו. ויש מפרשים תלן עיני מענין השקידה על הענין תמיד, ופירוש עיני השגחתי ועיוני⁶ , כלומר תמיד אני חושב ומעיין במדותם⁷. ובא בלשון הקדש לשון לינה בענין השקידה כמו בצוארו ילין עז ^{(איוב מא, יד)}, ושבע ילין בל יפקד רע ^{(מש' יט, כג)}, ⁸ . וכן ולנה בתוך ביתו ^{(זכ' ה, ה)}, והדומים להם שאין עניינם⁹ לינת הלילה לבד אלא השקידה תמיד. ולפי שלינת הלילה הוא¹⁰ בטול כל העסקים והשקידה על השינה והמנוחה אמר איוב כי היה ר¹¹ ער בלילה והיתה שקידתו בהמרותם. ואדם ביקר בל ילין ^{(תה’ מט, יג)}, פירושו היקר שיש לאדם והוא הממון לא ילין עמו במותו רק יעזבנו. וכן אמר ¹² אדם ביקר ולא יבין ^{(תה’ כא)}, פירושו שלא יבין בעודנו בחיים עם הממון. ורבי יהודה הלוי ז"ל¹³ פרשו¹⁴ ככה¹⁵ יש עם האדם יקר שלא ילין, והטעם שלא ישכב וימות והוא כבוד הנשמה ואדם שלא למד ולא יבין על כן הם כבהמות. נפשו בטוב תלין ^{(תה’ כה, יג)}, כשימות בנפשו¹⁶ תנוח בטוב. והפעל היוצא יתלונן¹⁷ מזה ערום ילינו מבלי לבוש ^{(איוב כד, ז)}, מקום לנו ללין ^{(בר’ כד, כג)}, כמו להלין. וההתפעל בצל שדי יתלונן ^{(תה’ צא, א)}. והשם אל המלון ^{(בר’ מג, כא)}, מלון ארחים ^{(יר’ ט, א)}. ובה"א הנקבה ובשרק¹⁸ כמלונה במקשה ^{(יש’ א, ח)}, והתנודדה כמלונה ^{(יש’ כד, כ)}. והיא סוכת השומר שילין בה הלילה¹⁹, ולפיכך נקראת מלונה כי אינה לדורה²⁰ אלא שילין בה הלילה²¹. וענין אחר מהפעל הכבד²² אשר הלינותם²³ עלי ^{(במ’ יד, כט)}, וילן העם על משה ^{(שמ’ יז, ג)}. ובדגש תמורת הנח וילינו עליו את כל העדה ^{(במ’ יד, לו)}, והוא פעל יוצא לשלישי. אשר אתם מלינים²⁴ עליו ^{(שמ’ טז, ח)}, ונחנו מה²⁵ כי תלינו עלינו ^{(שמ’ טז, ז)}. ובא רוב הענין הזה בדגש להפריש בין²⁶ ובין הענין האחר. והשם שמעתי את תלנות²⁷ בני ישראל^{28 (שמ’ טז, יב)}. והדגש תמורת הנח, כי היה ראוי תלנות²⁹ בפלס תבונות, תשובות. והנפעל מזה הענין וילנו על משה ועל אהרן ^{(במ’ יד, ב)}. וענין התלונה³⁰ תרעומת.