Mansit^(a). Et ipse mansit in nocte ipsa, In principio, et manserimus in colle, Iudicum, nun¹ radicis absorpta est cum dagges nun² multorum et iudicium suum et mansimus. Et adiectivum quare vos manentes contra murum, in statera si viridici vos, et manebit in medio domus sue, Zacarie, segol loco cames, et sic sparsa findetur vipera. Et verbum grave et mansit, Iosue³, et mansit ibi in nocte ipsa, In principio, in collo suo manebit robur. Et manserunt ibi, Iosue, quia in platea manebimus, In principio, sed in platea non manebit, Iudicum. Et in mutare ipsos manebit oculus meus, Iob, sicut manebit vult dicere quod non orat dormiens propter mutare sotios suos verba sua et iniquum facientes ipsum. Et sunt exponentes manebit oculus meus de modo continuationis supra modum continue et expo. oculi mei aspectus meus ut dicere ego cogitans et studens in tutare eos, et venit in lingua sanctitatis, lina in modo continuationis sicut in collo suo continuabit robur, et satur continuabit non visitabitur a malo, Proverbiorum, usque quo continuabit in medio tui, Ieremie, et sic et continuabit in medio domus sue et similia ipsis quod non modus eorum mansio noctis solum sed continuatio continue et quia quod mansio noctis ipsa vocatio omnium negotiorum, et continuatio supra somnum et quietem dixit Iob quod erat excitatus in nocte et erat continuatio⁴ sua in mutare eos et homo in divitiis non morabitur, Psalmiste, expo. divitie que sunt homini sunt divitie non manebunt cum ipso in morte sua sed relinquent ipsum, et sic dixit homo in honore expo. quod non intelliget usque quo ipse⁵ in vita sua cum divitiis. Et rabi Iuda Levi exposuit sic est cum homine honor qui non manebit, et ratio quod non iacebit et morietur, et est gloria animi, et homo qui non didicit et non intelliget propterea sunt sicut bestie, anima eius in bono morabitur, Psalmiste, quod quando morietur anima eius quiescet in bono. Et verbum transiens de hoc nudum manere facient⁶ sine vestimento, Iob, locus nobis ad manere, In principio, sicut ad manere. Et hitpaal in umbra potentissimi morabitur. Et nomen ad hospitium, Iosue, hospitium viatorum, Ieremie, et cum he mulieris et surec sicut tugurium in cucumerario, et movebitur sicut tugurium, Isaie, et est tugurium custodientis quod manebit ibi in nocte, et propterea vocatur tugurium quia non ipsum ad habitationem, si non quod manebit in ipso nocte. Et modus alius de gravi qui murmurastis contra me, In deserto. Et murmuravit populis contra Moisem, Nomina, et cum dagges mutatione quiete et murmurare fecerunt supra ipso totam congregationem, In deserto, et est verbum transiens ad tertiam, quod vos murmurare facientes contra ipsum, quia murmurare faciens contra ipsum, Iob, et venit plus edificii istius cum dagges ad dividere inter ipsum et inter modum alium. Et nomen audivi murmurationes filiorum Israel, Nomina, et dagges mutatione quiete quia erat conveniens murmurationes in statera intelligentie reditus. Et niphal de isto modo et murmuraverunt contra Moise et Aaron, Nomina, modus murmurationis et lamentationis.

והוא לן בלילה ההוא ^{(בר’ לב, כב)}. ולנו בגבעה ^{(שופ’ יט, יג)}, ¹. והתאר מדוע אתם לנים נגד החומה ^{(נחמ' יג, כא)}, בפלס אם כנים ^{3 (בר’ מב, יט)}, ולנה בתוך ביתו ^{(זכ' ה, ה)}, הסגול מקום קמץ וכן והזורה תבקע אפעה ^{(יש’ נט, ה)}. והפעל הכבד וילן יהושע ^{(יהו’ ח, ט)}, וילן שם בלילה ^{4 (בר’ לב, יד)}, בצוארו ילין עוז^{5 (איוב מא, יד)}, וילינו שם ^{(שופ’ יח, ד)}, כי ברחוב⁶ נלין ^{(בר’ יט, ב)}, רק ברחוב⁷ אל תלן ^{(שופ’ יט, כ)}, ובהמרותם תלן עיני ^{(איוב יז, ג)}, כמו תלין, רוצה לומר שלא היה ישן בעבור המרות חבריו⁸ דבריו ומרשיעים אותו. ויש מפרשים תלן עיני מענין השקידה על הענין תמיד, ופירוש עיני⁹ השגחתי ועיוני¹⁰ , כלומר תמיד אני חושב ומעיין במדותם¹¹. ובא בלשון הקדש¹² לשון לינה בענין השקידה כמו¹³ בצוארו ילין עז ^{(איוב מא, יד)}, ושבע ילין בל יפקד רע ^{(מש' יט, כג)}, ¹⁴ . וכן ולנה בתוך ביתו ^{(זכ' ה, ה)}, והדומים להם שאין עניינם^{15 16} לינת הלילה לבד אלא השקידה תמיד. ולפי שלינת הלילה הוא¹⁷ בטול כל העסקים והשקידה¹⁸ על השינה¹⁹ והמנוחה אמר איוב כי היה ר²⁰ ער בלילה והיתה שקידתו בהמרותם.⁹ ואדם ביקר בל ילין ^{(תה’ מט, יג)}, פירושו²² היקר שיש לאדם והוא הממון לא ילין עמו במותו²³ רק יעזבנו. וכן אמר^{24 25} אדם ביקר ולא יבין ^{(תה’ כא)}, פירושו שלא יבין²⁶ בעודנו בחיים עם הממון²⁶. ורבי יהודה הלוי²⁸ ז"ל²⁹ פרשו³⁰ ככה³¹ יש עם האדם יקר שלא ילין, והטעם שלא ישכב וימות והוא כבוד הנשמה ואדם שלא למד ולא³² יבין על כן הם כבהמות. נפשו בטוב תלין ^{(תה’ כה, יג)}, כשימות בנפשו³³ תנוח בטוב. והפעל היוצא³⁴ יתלונן³⁵ מזה ערום ילינו מבלי לבוש ^{(איוב כד, ז)}, מקום לנו ללין ^{(בר’ כד, כג)}, כמו להלין³⁶. וההתפעל בצל שדי יתלונן ^{(תה’ צא, א)}. והשם אל המלון ^{(בר’ מג, כא)}, מלון ארחים^{37 (יר’ ט, א)}. ובה"א הנקבה ובשרק³⁸ כמלונה במקשה ^{(יש’ א, ח)}, והתנודדה כמלונה ^{(יש’ כד, כ)}. והיא³⁹ סוכת השומר שילין בה הלילה⁴⁰, ולפיכך נקראת מלונה כי אינה⁴¹ לדורה⁴² אלא שילין בה⁴³ הלילה⁴⁴. וענין אחר מהפעל הכבד⁴⁵ אשר הלינותם⁴⁶ עלי ^{(במ’ יד, כט)}, וילן העם על⁴⁷ משה ^{(שמ’ יז, ג)}. ובדגש תמורת הנח⁴⁸ וילינו⁴⁹ עליו את כל העדה ^{(במ’ יד, לו)}, והוא פעל יוצא לשלישי. אשר אתם מלינים⁵⁰ עליו ^{(שמ’ טז, ח)}, ונחנו מה⁵¹ כי תלינו עלינו ^{(שמ’ טז, ז)}. ובא רוב הענין הזה בדגש להפריש בין⁵² ובין הענין ⁵³ האחר. והשם ⁵⁴שמעתי את תלנות⁵⁵ בני ישראל^{56 (שמ’ טז, יב)}. והדגש תמורת הנח, כי היה ראוי תלנות⁵⁷ בפלס תבונות, תשובות. והנפעל מזה הענין וילנו על משה ועל אהרן ^{(במ’ יד, ב)}. וענין התלונה⁵⁸ תרעומת⁵⁹.