Comedit.⁽ⁱ⁾ Quia comederunt panem malitię, Proverbiorum, ut dicere comederunt escam malitie. Et non comedam in dulcedinibus eorum, Psalmiste, non comedas panem iniqui oculo, quia sedebis cum dominatore, venite comedite in pane meo, Psalmiste, et comesti febre, expo. comesti febre. Et sunt exponentes de ista radice ginestre esca eorum et iam meminimus ipsa in radice calefactum est, et omnis lehem modus suus concludens¹ ad omnem escam, et supra pane solo, quia non supra pane solo ipso vivet homo, Verba, cum sex punctis ad educere panem de terra, Psalmiste, dixit quod est consumatio herbe, quia panis non ipse exiens de terra, si non ad manus causarum anticipavit ipsum. Et sic flos non faciet farinam quia finis floris farina, quod sunt inter ipsa operationes, exibit de operatione in operationem usque pertinget ad finem, et est farina et non ipsa finis ultimus quia finis ultimus est panis in quo convenit homini. Et consueta lingua ista supra panem magis quam reliquum escarum quia qui est propietas esce hominis, et cadit supra carnem solam ipsam, caro oblationis sacrificium meum, caro mea ad oblationes meas, In deserto, et sic quia sacrificium dei tui est appropinquans, Et vocavit, et sic ipsi sicut dolores carnis meę, Iob. Et pondus aliud et caro eorum sicut stercora, Sophonie, et pluere fecit supra ipsos in carne eorum, Iob, caro olei sui de sanctitatibus sanctitatum, Et vocavit, concludit carnem et oblationes, et sic de carne patris sui comedes, Et vocavit, ponamus lignum in fructu suo, Ieremie, in fructu suo. Et dominus meus pater meus expo. inversum² ponamus panem suum in ligno ut dicere ponamus panem suum in ligno³, et lignum est vocatum in arabico delpha, et est toxicum mortis et supra ipsum dictum est et ostendit ipsi dominus lignum et proiecit et cetera, In mittere⁴, et fuit miraculum in medio miraculi, sicut verba doctorum nostrorum et sic caldeizavit Ionatan⁵ proiciamus toxicum mortis in esca, de Asser pinguis^(a) esca sua, In principio, concludens omnem escam quam educet terra sua erit pinguis, et dictio pinguis cadit supra terram suam, ac si dixisset de terra pingui erit esca sua et est deficiens sicut et esca sua pinguis. Et adhuc declarabimus ipsum in radice de vel dicens pinguis supra escam suam, et volet in ipso placenta et placenta quod est lingua mulieris et sic panis elevationis duo, Et vocavit, vult dicere placentas, et conclusio quod omne lehem modus suus esca et de isto modo manducatio^(b) Domino in Amalec, In mittere, quia quod est in bello esca ad ensem de hoc et hoc. Et de hoc et verbum de expugna in pugnantes me, pugnator opprimit me quia multi pugnantes mecum excelse, Psalmiste, si pugnare pugnavi⁶ cum ipsis quod pugnavit pater meus pro vobis, Iudicum⁷, pro vobis quia Dominus pugnavit pro ipsis, Nomina, pro ipsis tunc pugnaverunt et pugnaverunt supra ipsam. Et pugnavit cum libna, Dominuspugnabit⁸ vobis pro vobis non ascendetis et non pugnetis, Verba, et pugnaverunt mecum gratis, Psalmiste, et pugnaverunt mecum gratis. Et scripsit rabi Iona quia tunc pugnavit portis, Iudicum, verbum preteritum de levi ad pondus aruit fenum, et licet quod est cum segol aliquando veniet segol loco sere. Et si fuisset de verbo gravi fuisset lamed cum patha sicut mos sed postquam quod est camessatum est verbum preteritum de levi. Et aptabitur esse ipsum nomen in statera fermentum ut dicere fuit bellum in portis et licet quod istud cum segol et istud cum sere.

כי לחמו לחם רשע ^{(מש' ד, יז)}, כלומר אכלו מאכל ¹ רשע. ובל אלחם במנעמיהם ^{(תה’ קמא, ד)}, אל תלחם את לחם רע עין ^{(מש' כג, ז)}, כי תשב ללחום את מושל ^{(מש' כג, א)}, לכו לחמי² בלחמי ^{(מש' ט, ה)}. ולחמי רשף ^{(דב' לב, כד)}, פירושו אכולי רשף. ³ וכל לחם ענינו כלל לכל מאכל. ועל הלחם לבדו כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם ^{(דב' ח, ג)}, בשש נקדות⁴. להוציא לחם מן הארץ ^{(תה’ קד, יד)}, אמר מה שהוא תכלית העשבים⁵ כי הלחם אינו יוצא מן הארץ אלא על ידי סבות קדמוהו. וכן צמח בלי יעשה קמח ^{(הו’ ח, ז)}, לפי שתכלית הצמח הקמח, אף על פי שיש ביניהם פעלים יצא מפעל⁶ אל פעל⁷ עד שיגיע אל התכלית והוא קמח⁸, ואינו תכלית⁹ האחרון, כי תכלית¹⁰ האחרון כי התכלית האחרון¹¹ הוא הלחם במה שיאות אל האדם. והורגל הלשון הזה על הלחם יותר משאר המאכלים לפי שהוא עיקר מאכל האדם. ונופל ה¹² על הבשר לבדו לחם אשה ^{(וי' יג, כא)}, את קרבני לחמי לאשי ^{(במ’ כח, ב)}, וכן כי את לחם אלהיך הוא מקריב ^{(וי' כא, ח)}, וכן המה כדוי לחמי ^{(איוב ו, ז)}. ומשקל אחר ולחומם¹³ כגללים ^{(צפ' א, יז)}, וימטר עלימו בלחומו ^{(איוב כ, כג)}. לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל ^{(וי' כא, כב)}, כולל הבשר והתרומות. וכן מלחם אביה תאכל ^{(וי' כב, יג)}. נשחיתה עץ בלחמו ^{(יר’ יא, יט)}, בפריו. ואדני¹⁴ אבי ז"ל פרשו¹⁵ הפוך נשחיתה לחמו בעץ, כלומר נשחיתה מאכלו ¹⁶ בסם¹⁷ המות ¹⁸. וכן תרגם יונתן נרמי סמא דמותא במיכליה¹⁹. מאשר שמנה לחמו ^{(בר’ מט, כ)}, כולל לכל²⁰ מאכל כלומר כל מאכל שתוציא ארצו יהיה שמן. ומלת שמנה נופלת על ארצו כאלו²¹ אמר מארץ²² שמנה יהיה לחמו, והוא חסר כמו ומאכלו בריאה^{23 (חב' א, טז)}, ועוד נפרשנו בשרש מן²⁴. ²⁵ והכלל ²⁶ כל לחם ענינו מאכל. וכן מזה הענין מלחמה ²⁷ לפי שיש במלחמה מאכל החרב מזה ומזה. והפעל מזה לחם את לוחמי^{28 (תה’ לה, א)}, לוחם²⁹ ילחצני ^{(תה’ נו, ב)}, כי רבים לוחמים³⁰ לי ^{31 (תה’ נו, ג)}. והנפעל אם נלחם נלחם בם ^{(שופ’ יא, כה)}, אשר נלחם אבי עליכם ^{(שופ’ ט, יז)}, בעבורכם. ³² י"י נלחם להם ^{(שמ’ יד, כה)}, בעבורם, אז נלחמו ^{(שופ’ ה, יט)}, וילחמו עליה ^{(יהו’ י, לד)}, וילחם עם לבנה ^{(יהו’ י, כט)}. י"י ילחם לכם ^{(שמ’ יד, יד)}, בעבורכם. לא תעלו ולא תלחמו ^{(דב' א, מב)}, וילחמוני חנם ^{(תה’ קט, ג)}, וילחמו בי ³³. וכתב רבי יונה כי אז לחם שערים ^{(שופ’ ה, ח)}, פעל עבר מן הקל על משקל עמ³⁴ יבש חציר ^{(יש’ מ, ז)}. ואף על פי שהוא בסגול פעמים יבא בסגול³⁵ תחת הצרי³⁶. ואם היה מהפעל הכבד היה הלמ"ד בפתח כמנהגו³⁷, אבל מאחר שהוא קמץ³⁸ הוא פעל עבר מהקל. ויתכן היותו שם בפלס חמץ, כלומר אז היה³⁹ מלחמה בשערים, ואף על פי שזה בסגול וזה בצרי.