Album. Et fiunt ipsis later^(a) ad lapidem et numerus laterum, In principio, ad laterare lateres¹ et fornax qua comburunt in ipsa lateres vocabitur fornax et transire fecit ipsum in fornace, Samuelis, ut dicere combussit ipsos in fornace laterum. Et Ionatan caldeizat et traxit ipsos per plateam ut dicere erat trahens ipsos in plateis ad interficere ipsos morte dura et vili, et quod caldeizat in malben platea possibile quod scientia sua quod vocatur platea malben, quia quod est in sedibus regulatis de hinc et de hinc de verbis doctorum nostrorum ordinantes in frumento quod sunt acervi quia quod ipsi regulati equales regulati, et sic dixit ordinantes portas de hoc cum cemento in fornace in loco quo faciunt lateres, fortifica fornacem, Nahum, ut dicere edifica fornacem laterum. Et aptabitur quod modus laterum de modo albedinis, quia omnis res combusta in igne albe fiet, et sic clarificabuntur et² albe fient et purificabuntur, Danielis. Et sic dixerunt doctores nostri in isto modo albe faciunt ipsas in igne et ipsa munda, sicut semen coliandri albi, Nomina, expo. manna erat alba et erunt grana sicut semen coliandri³ discooperimentum albi. Et cum affixo et albedo dentium magis quam lac, In principio, cum segol alba rubea, nigre albe, Et vocavit. Et verbum grave de ipso sicut nix albefient, Isaie, et est verbum stans et sic albefacti sunt palmites eius, Ioelis, vult dicere quod aruerunt et conversi sunt albi, et magis quam nix albefiam, Psalmiste, et transiens ad clarificare et albi facere usque tempus finis, Danielis, erat conveniens et ad albefacere et in deficere he proiecta fuit motio sua supra lamed servitii. Et edificium hitpaal clarificabuntur et albefient. Et exposuit doctor noster Iona quod albedo saphiri⁴, Nomina, nomen expositio albedo saphyri et sic dixit altus quod saphyrus albus. Et rabi Abraam Benezra scripsit quod saphyrus rubeus, et testis, rubuerunt substantia magis quam margarite, saphyrus incisio eorum et ratio sicut duplicatum sicut purgati sunt separati eius magis quam nix clarificati sunt magis quam lac. Et adhuc quare dixit sicut opus erat ipsi adducere sicut visio saphyri sed rectum quod ipsum de incisione lateris, sicut obscuritas aquarum de incisione obscuritatis, et ecce later saphyri sicut lapis saphiri quem vidit Ezechiel. Et scientia daras in ista via quod viderunt laterem similitudinem lateris sub pedibus troni glorie ad videre et meminisse quod subditi fuerunt Isdrael sub manu Egipti in opere laterum, et confundetur luna, Isaie, ipsa luna et vocatur sic, quia ipsa alba, sub quercu et populo, Osee, virga populi, In principio, est lignum cuius incisio sua alba. Et scripsit rabi Iona quod est vocatum in arabico lobne. Et thus^(b) purum, Nomina, notum, et expo. cum omnibus arboribus thuris arbores exiens in ipsis thus, quia thus est gummi arboris supra morte Laben, Psalmiste, sunt declarantes Laben nomen unum de inimicis David, et in morte sua fecit David istum psalmum. Et sunt declarantes quod est conversum de nabal. Et dominus meus pater meus scripsit quod lamed ad servitium, et est nomen cantoris unius. Et nomen suum⁵ ben, et⁶ est declaratum in verbis, sicut quod scripsit et cum ipsis fratres eorum ben et Iaziel et usmidemut et istum psalmum^(c) dixit ipsum David supra morte Golie et victoria Philestim et cantavit ipsum cantor cuius nomen ben, et si dices erat ipsi ad dicere leben⁷ lamed cum seva sicut ad aleph quia non venit notitia supra nomen hominis et supra nomen civitatis, responsio licet quod non mos, lingue sic veniet aliquando sic ad multum notitie, sicut quod venit in nomine civitatis, quod dixit qui in basecho et numeravit ipsos in Telaim in suchot, in bacacor. Et six dixerunt ad Laben cantorem notum in nomine suo ad filios populi sui.

ותהי להם הלבנה לאבן ^{(בר’ יא, ג)}, ואת מתכנת הלבנים ^{(שמ’ ה, ח)}, לא תגרעו מלבניכם ^{(שמ’ ה, יט)}, ידוע. והפעול¹ ממנו נלבנה לבנים ^{(בר’ יא, ג)}, ללבון² הלבנים ^{(שמ’ ה, ז)}. והכבשן ששורפין בו הלבנים יקרא מלבן. והעביר אותם במלבן ^{(שמ"ב יב, לא)}, כלומר שרפם בכבשן הלבנים. ויונתן תרגם וגרר יתהון בשוקיא, אפש³ כלומר היה מגרר אותם בחוצות להמיתם מיתה קשה ונבזה. ומה שתרגם במלבן בשוקיא, אפשר שדעתו בו⁴ שנקרא השוק מלבן לפי שהוא באצטוניות סדורות מפה ומפה מדברי רבותינו ז"ל ^[א] מלבנות התבואה שהן ערוגות לפי שהן מסודרות. וכן אמרו ^[ב] מלבנות הפתחים, והם המזוזות⁵ הפתחים מזה ומזה. ⁶ החזיקי מלבן ^{(נח' ג, יד)}, כלומר בני כבשן הלבנים. ויתכן שענין הלבנים מענין הלבן⁷ לפי שכל דבר הנשרף באש יתלבן. וכן יתבררו ויתלבנו ויצרפו ^{(דנ' יב, י)}. וכן אמרו רבותינו ז"ל בזה הענין ^[ג] מלבנן באור והם⁸ טהורים. כזרע גד לבן ^{(שמ’ טז, לא)}, פירושו המן היה לבן והיה גרגרים⁹ כזרע הגד¹⁰, מחשף הלבן ^{(בר’ ל, לז)}. ובסמוך ולבן שנים מחלב ^{(בר’ מט, יב)}, ¹¹. לבנה אדמדמת ^{(וי' יג, כד)}, כהות לבנות^{12 (וי' יג, לט)}. והפעל הכבד ממנו כשלג ילבינו ^{(יש’ א, יח)}, והוא פועל¹³ עומד. וכן הלבינו שריגיה ^{(יואל א, ז)}, רצונו לומר שיבשו וחזרו לבנים. וכשלג¹⁴ אלבין ^{(תה’ נא, ט)}. והיוצא ולברר וללבן עד עת קץ ^{(דנ' יא, לה)}, היה ראוי ולהלבן, ובהעדר הה"א הוטלה תנועתה על למ"ד השמוש¹⁵. ובנין התפעל יתבררו ויתלבנו ^{(דנ' יב, י)}. ופירש רבי יונה כי לבנת הספיר ^{(שמ’ כד, י)}, שם, פירושו לובן¹⁶ ספיר. וכן אמר הגאון כי הספיר לבן. ורבי אברהם בן¹⁷ עזרא ¹⁸כתב בפירושיו¹⁹ כי הספיר אדום, והעד אדמו ²⁰ מפנינים ספיר גזרתם ^{(איכה ד, ז)}, והטעם כפול כמו זכו נזיריה משלג צחו מחלב ^{(איכה ד, ז)}, ועוד למה אמר כמעשה היה לו לומר כמראה לבנת הספיר? רק הנכון כי הוא מגזרת לבנה כמו חשכת מים ^{(תה’ יח, יב)}, מגזרת חשכה והנה לבנת הספיר כמו אבן ספיר שראה יחזקאל ^{(יח’ א, כו)}. ודעת הדרש בזה הדרך שדמות²¹ לבנה תחת רגלי כסא כבוד²² לראות ולזכור שנתעבדו²³ בני²⁴ ישראל תחת יד מצרים כמעשה²⁵ הלבנים²⁶. וחפרה הלבנה ^{(יש’ כד, כג)}, הוא²⁷ הירח ונקראת כן לפי שהיא ²⁸ הלבנה²⁹. תחת אלון ולבנה ^{(הו’ ד, יג)}, מקל לבנה ^{(בר’ ל, לז)}, הוא עץ שגזרתו לבן. וכתב רבי יונה כי הוא הנקרא בלשון ערבי³⁰ לובני. לבונה³¹ זכה ^{(וי' כד, ז)}, ידוע. ופירוש עם כל עצי לבונה ^{(שה"ש ד, יד)}, העצים שיוצאת³² בהם³³ הלבונה, כי הלבנה³⁴ היא³⁵ שרף עץ. על מות לבן ^{(תה’ ט, א)}, יש מפרשים לבן שם אחד מאויבי דוד ובמותו עשה דוד³⁶ זה המזמור. ויש מפרשים כי הוא הפוך כמו³⁷ נבל, ואדני³⁸ אבי ז"ל כתב כי הלמ"ד לשמוש והוא שם משורר אחד ששמו בן³⁹ והוא מפורש בדברי הימים כמו שכתוב ועמהם אחיהם המשנים ⁴⁰ בן ויעזיאל ושמירמות ^{(דה"א טו, יח)}. וזה המזמור אמרו דוד על מות גלית ונצוח פלשתים ונגן אותו בן המשורר. ואם תאמר היה לו לומר לבן הלמ"ד בשבא⁴¹ כמו לאסף כי לא תבא ידיעה על שם אדם ולא על⁴² שם עיר. התשובה אף על פי שאין מנהג הלשון כן, יבא כן⁴³ פעמים ⁴⁴ לרב⁴⁵ הודעה⁴⁶, כמו שבא בשם עיר שאמר אשר בשכו ^{(שמ"א יט, כב)}, ויפקדום⁴⁷ בטלאים ^{(שמ"א טו, ד)}, בסכות, בקרקר. וכן אמר לבן ⁴⁸ כדי שלא יסתפקו בו בלשון בן מן בנים⁴⁹ לפי⁵⁰ אומר⁵¹ לבן המשורר הידוע בשמו לבני עמו.