Marginalia
a. acoritium
Absinthium. Ecce ego faciens commedere ipsos populum istud absinthium(a), Ieremie, memento paupertatis mee et motio mea ad1 absinthium et fel, Quomodo, florens fel et absinthium, Verba, vertentes2 ad absinthium iudicium, Amos, notum quod est sicut fel in amaritudine sed sunt due speties. Et sunt declarantes quod est herba vocata in barbaro esena. Et rabi Iona expo. de hoc cor iusti loquetur absinthia, Proverbiorum, ut dicere reputabitur amaritudines et tribulationes in mundo ad viam cor sapientum in domo tristitie. Et non aptabitur de via dicduc quia fuit ipsi ad dicere leanot lamed cum seva. Et in radice ana declarabimus adhuc.
הנני מאכילם את העם הזה לענה (יר’ ט, יד), זכר עניי ומרודי לענה וראש (איכה ג, יט), פרה ראש ולענה (דב' כט, יד), ההפכים ללענה משפט (עמ' ה, ז), ידוע, כי הוא כמו ראש1 2. ורבי יונה פירש מזה לב צדיק יהגה לענות (מש' טו, כח), כלומר 3 ממרורות4 ומצוקות בעולם, על דרך לב חכמים בבית אבל (קה’ ז, ד). ולא יתכן מדרך הדקדוק כי היה לו לומר לענות הלמ"ד בשבא5 ובשרש ענה אפרשנו עוד.