- אות התיו / Et incipiemus litteram tav tecumtav .
- תא / תא
- תאב / תאב
- תאה / תאה
- תאם / תאם
- תאן / תאן
- תאר / תאר
- תבה / תבה
- תבל / תבל
- תבן / תבן
- תבל /
- תהה / תהה
- תהם / תהם
- תוה / תוה
- תוך / תוך
- תור / תור
- תזז / תזז
- תתח / תחח
- תחש / תחש
- תחת / תחת
- תיש / תיש
- תכך / תכך
- תכה / תכה
- תכל / תכל
- תכן / תכן
- תלל / תלל
- תלה / תלה
- תלם / תלם
- תלע / תלע
- תמם / תמם
- תמד / תמד
- תמה / תמה
- תמז / תמז
- תמך / תמך
- תמל / תמל
- תמר / תמר
- תנן / תנן
- תנה / תנה
- תנך / תנך
- תנר / תנור
- תעב / תעב
- תעה / תעה
- תער / תער
- תפף / תפף
- תפח / תפח
- תפל / תפל
- תפר / תפר
- תפש / תפש
- תפת / תפת
- תקן / תקן
- תקע / תקע
- תקף / תקף
- תרז / תרז
- תרן / תרן
- תרע / תרע
- תרף / תרף
- תרש / תרש
- תשע / תשע
- ואשר הם בני ארבע אותיות / Et que sunt filii que filii quatuor litterarum.
- תלתל / תלתל
- תעתע / תעתע
- תחרא / תחרא
- תחרה / תתחר
- נשלמה אות התיו ונשלם כל הספרתהלה לאל / Perfecta est littera tav tui . Laus ad deum. Benedictus Dominus deus Isdrael dirigens corda excitans cogitationes labia aperiens et manus solvens auferens perversionem oris et perversionem labiorum et ad scribere rectum rectum manuum sustentans omnes querentes legem suam fortificans manus querentium legem suam ponet obscuritatem ante ipsos ad lumen et obliquas ad directum usque quo non viderunt in lege sua nullam maculam [ante] >omne< occultum non occultam ab ipsis ducens ipsos in iusticiis suis dirigens ante ipsos viam suam et semitas suas usque quo huc conduxi me et usque huc iuvit me ad declarare omne occultatum ad aperire omne sigillatum ad manifestare omne occultum in lege nostra. Et in libris prophetarum nostrorum et sapientum nostrorum secundum quod apprehendit manus cogitationis mee in quo Dominus mecum et deus deus sciens et scientes me sciunt quod non fuit intentio mea in compositione ista ad magnificare in ipsa supra sotios meos et adornari supra libros preceptorum meorum sed in quantum coegerunt in me magni et sapientes magis quam ego propter longitudinem operis in libris componentium qui ante me et qui translati de lingua ad linguam elongabitur in ipsis intelligentia et breviabitur in ipsis intelligentia vidi ad facere placitum ornantium me et quia vodi quod erit mihi utilitas magna in compositione ista ad meminisse me in ipso que didici a pueritiis meis surrexi et signum pigritie excussi et de sonno quietis excussus et negotiatus sum in compositione ista usque ad perficere ipsam cum auxilio fortificantes omnem debilem et iuvans omnem qui offendit et ecce ego orans omnem lectorem in libro isto quod respiciant ad ipsum in tempore placiti non in modo invidie et derisionis et si invenerunt in ipso errorem erit error scriptoris vel libri adaptet post studium secundum scire suum et intelligere suum et a Domino meritum suum et iudicet me ad manum virtutis et penderent me in vilanciis iusticie in manu scientie sue et erit perfecta merces sua quia propter occupationem temporis et de iugo supra me non fuit cogitatio mea clara et splendida et etiam quia omnibus diebus negotiationis mee in ipso maior pars opere mee fuit in eruditione puerorum in Talmud et cum toto hoc forte erravi et licet quod non ego liberans me ipsum de peccato et de errore et defectu scientie quia non homo qui non peccet etiam quod ego non vir verborum et sciens libros et ad non quod omne occultum ipsi manifestum et ventas(?) cum ipso in omni dubio suspenso petitio mea ad mundare me de erroribus et de occultis sicut quod dixit unctus suus supra ipsum pax errores quia intelliget ab occultis mundar me. Et etiam dixit etiam de superbis vita servum tuum et non dominentur in me tunc perfectus ero et mundabor a delicto maximo sint ad placitum verba oris mei et loquutio cordis mei ante te Domine fortis meus et redemptor meus. Benedictus pius qui iuvit nos.
