Conduxit. Conducent in gentibus¹ grave Ephraim² conduxerunt amatores. Et nomen cum additione aleph in principio merces ipsa mihi, Osee. Et cum additione de nun³ merces meretricis, Verba⁴, et revertitur⁵ ad mercedem, Isaie, et⁶ omnia munera sua comburet in igne omnia ipsa modus pacti. Et modus alius ad dracones^(a) deserti, Malachie, ad plorare filiam Iphta Gedalite⁷, Iudicum, modus suus ad plorare ipsam et ad loqui cum ipsa quia non occidit ipsam Iphta solum fecit ipsi⁸ ipsi domum extra civitatem et solitaria fuit ibi et non novit ipsam vir et gubernavit ipsam ibi et fuit ligata omnibus diebus vite sue et hoc fuit votum suum quod venit quia expo. et impones⁹ ipsum holocaustum vel impones¹⁰ ipsum ut dicere si exiens in occursum meum de domo hominis ut dicere sanctum Domino quod erit divisus de viis mundi et si res conveniens ad sacrificium imponam ipsum holocaustum et predicaverunt doctores nostri in hoc scire aliud et sic ibi discent iusticias Domini, Iudicum, respondebunt et loquentur et ostendent iusticias quas fecit ad Isdrael. Et targum et leges ipsa et leges ipsa et caldeizat et cantabit ibi sicut dies pueritiarum vestrarum et legent ibi et doctores nostri expo. quod etiam quod dicent in gentibus de isto modo lingua discendi.

כי יתנו בגוים ^{(הו' ח, י)}. והפעל הכבד אפרים התנו אהבים ^{(הו' ח, ט)}. והשם בתוספת אל"ף בתחלה אתנה המה לי ^{(הו' ב, יד)}. ובנו"ן נוספת¹ אתנן זונה ^{(דב' כג, יט)}, ושבה לאתננה ^{(יש' כג, יז)}, וכל אתנניה ישרפו באש ^{(מי' א, ז)}, כלם ענין תנאי. וענין אחר ² לתנות לבת יפתח ^{3 (שופ' יא, מ)}, ענינו לענות⁴ לה ולדבר עמה, כי לא המיתה יפתח רק עשה לה בית מחוץ לעיר רחוק⁵ והתבודדה שם ולא ידעה איש וכלכלה שם והיתה צרורה כל ימי חייה. וזה הוא⁶ נדרו אשר נדר ^{(שופ' יא, לט)} כי פירוש והעליתיהו עולה ^{(שופ' יא, לא)} או העלותיהו⁷ כלומר אם היוצא לקראתי מביתי אדם והיה לי"י כלומר קדש לי"י שיהיה פירושו⁸ מדרכי העולם. ואם דבר הראוי לקרבן אעלהו עולה. ודרשו רבותינו ז"ל ^[א] בזה דעת אחרת. וכן שם יתנו צדקות י"י ^{(שופ' ה, יא)}, יענו וידברו ויורו הצדקות שעשה לישראל. ותרגום ושנתתם ותתננון⁹ ותרגום וענתה שמה כימי נעוריה ויתנון תמן. ורבותינו ז"ל פירשו ^[ב] גם כי יתנו בגוים, מזה הענין לשון שנון.