Abhominatus est. Quia abhominatus fuit verbum regis Ioab, Verba, preteritum¹ quia est patha etiam quia abhominatus et destructus, Iob, sicut² ramus abhominatus, Isaie, camessata quia sunt niphal stans quia abhominatio est ad³ Egiptios quia abhominatio Egipti, Principio, in abhominationibus irasci fecerunt ipsum, Verba. Et grave abhominati sunt me omnes homines secreti mei⁴ et abhominabuntur me vestes mee non abhominaberis Edomitam⁵, Verba, et abhominatas⁶ pulchretudinem tuam, Ezechielis, abhominantes⁷ iuditium, Michee, omnem escam abhominabitur⁸ anima eorum, Psalmiste. Et possibile quod erit et abhominata⁹ es¹⁰ verbum transiens ad terciam videre fecisti quod abhominarentur¹¹ te alii pre multum contemnere te personam tuam. Et adiectivum ad abhominatem¹² gentem, Isaie, in pondere et ipse plenus supra omnes ripas suas quod sicut plenus vel expo. ad quem omnis gens abhominabitur¹³ ipsum. Et grave aliud abhominati sunt opus, Psalmiste, et abhominati sunt valde ad ire post abhominationes, Regum, modus abhominationis¹⁴ et odii.

כי נתעב דבר המלך את יואב ^{(דה"א כא, ו)}, נפעל עבר כי הוא פתח. אף כי נתעב ונאלח ^{(איוב טו, טז)}, כנצר נתעב ^{(יש' יד, יט)}, קמצין כי הם נפעל עומד. כי תועבה היא למצרים ^{(בר' מג, לב)}, כי תועבת מצרים כל רועה צאן^{1 (בר' מו, לד)}, בתועבות יכעיסוהו ^{(דב' לב, יז)}. והכבד תעבוני כל מתי סודי ^{(איוב יט, יט)}, ותעבוני שלמותי ^{(איוב ט, לא)}, לא תתעב אדמי ^{(דב' כג, ח)}, ותתעבי את יפיך ^{(יח' טז, כה)}, המתעבים משפט ^{(מי' ג, ט)}, כל אכל תתעב נפשם ^{(תה' קז, יח)}. ² והתאר למתעב גוי ^{(יש' מט, ז)}, בפלס והוא ממלא על כל גדותיו, שהוא כמו מלא. או פירושו למי שכל גוי מתעבו. וכבד אחר התעיבו עלילה ^{(תה' ד, א)}, ויתעב מאד ללכת אחרי הגלולים ^{(מל"א כא, כו)}, ענין השקוץ והשנאה.