Fodit. Quia fodi puteum istum, In principio, foderunt ipsum principes, In deserto, fodiens foveam, Ecclesiastes, et fodies ad securitatem iacebis, Iob, ut dicere fodies solum in circuitu edificia tua et non necessitaberis ad facere murum in circuitu eorum vel ad erigere ipsos quia ad securitatem iacebis. Et sunt declarantes ac si fodisses circuitus tuos sic iacebis ad securitatem. Et modus proximus adhuc quia ad explorare totam terram venerunt, Iosue, inde exploravit escam, et foderunt ipsum magis quam abscensiones, Iob, modus explorationis et investigationis quia investigans rem sicut fodiens, ad fodere^(a) perot^(b), Isaie, nomen avis. Et expo. doctor noster Iona quod vocatur sic ad multum fodere ipsam fructus. Et rectum est sicut quod dixit ad noctuas qua fuerunt facientes figuram avium et noctuas ad adorare ipsas. Et sic caldeizat Ionatan ad adorare ad errorem et imaginem. Et aptabitur ad declarare in ipso modus duarum dictionum et erit perot de modo fossionis ut dicere ad fodere fructus. Et sic invenimus in verbis doctorum nostrorum linguam istam in modo fossionis sicut dicere ipsos fovea, expo. fovea quam facientes in qua proiicientes in ipsa grana daptirlorum et sic lingua lecture est de fodere fodietur terra et expo. passuc proiiciet¹ homo idda auri sui et contemnet omnia pre magna tribulatione vel propter quod non salvaverunt ipsum et veniet ad fodere foveas ad abscondi ibi sicut quod faciunt noctue que abscondunt se in die in foraminibus et sic dixit post ipsum ad venire in fissuris. Et modus alius et confundetur² luna, Isaie, erubuit et confusa est, Ieremie, et confundentur magici, Regum, et confundemini de hortis, Isaie, et facies eorum non confundentur, Psalmiste. Et verbum grave et est stans non timens³ quia non confunderis confusus est Libanus, Isaie, ad viam proverbii sicut vitis confusa est. Et quod est transiens filius confundes⁴ et confundens, Proverbiorum, et impius faciet confundi faciet confundi omnia ipsa modus verecundie.

כי חפרתי את הבאר הזאת ^{(בר’ כא, ל)}, חפרוה שרים ^{(במ’ כא, יח)}, חופר גומץ ^{(קה’ י, ח)}, וחפרת לבטח תשכב ^{(איוב יא, יח)}, כלומר תחפור בלבד סביב בניניך ולא תצטרך לעשות חומה סביבותם או להגביה אותם ¹לבטח תשכב. ²וענין קרוב לזה ³לחפר את כל הארץ ^{4(יהו’ ב, ב)}, משם חפר אכל ^{(איוב לט, כט)}, ויחפרהו ממטמונים ^{(איוב ג, כא)}, ענין חפוש ובקשה כי המחפש הדבר כמו חופר. לחפר פרות ^{(יש’ ב, כ)}, שם עוף. ופירש רבי יונה כיכן נקרא⁵ לרוב נקרו הפירות. ונכון הוא כמו שאמר ולעטלפים ^{(יש’ ב, כ)} שהיו עושים⁶ צורת עופות האלה⁷ועטלפים להשתחוות להם. וכן תרגם יונתן למסגד לטעוותא ו⁸לצלמניא. ויתכן לפרש בו ענין שתי מלות כי הם שתי מלות⁹ויהיה פירוש פירות¹⁰ מענין חפירה כלומר לחפור חפירות. וכן מצאנו בדברי רבותינו ז"ל הלשון הזה בענין חפירה באמרם ^[א] פירא דסופלא¹¹, פירושו חפירה ¹² שמשליכין שם¹³ גרעיני התמרים. וגם כן¹⁴ לשון המקרא הזה¹⁵ מן פר¹⁶ התפררה ארץ ^{(יש’ כד, יט)}. ופירוש הפסוק ישליך האדם את אלילי זהבו ויבזה הכל לרב הצרה או מפני שלא הושיעו לו ויבא לחפר חפירות להטמן שם כמו שעושין העטלפים שמסתתרין ביום בחורין. וכן אמר אחריו לבא בנקרות הצרים ^{(יש' ב, כא)}. וענין אחר וחפרה הלבנה ^{(יש' כד, כג)}, ¹⁷בושה וחפרה ^{(יר’ טו, ט)}, ¹⁸וחפרו הקסמים ^{(מי’ ג, ז)}, ותחפרו מהגנות ^{(יש’ א, כט)}, ופניהם אל יחפרו ^{(תה’ לד, ו)}. והפעל הכבד והוא עומד אל תיראי¹⁹כי לא תחפירי ^{(יש’ נד, ד)}, החפיר לבנון ^{(יש' לג, ט)}, על דרך משל כמו הגפן הובישה ^{(יואל א, יב)}. ואשר הוא יוצא בן מביש ומחפיר ^{(מש’ יט, כו)}, ורשע יבאיש ויחפיר ^{(מש' יג, ה)}, כלם ענין בשת.