חית
Sources rabbiniques
Apparat critique
Notes éditoriales
ונזם (שמ' לה, כב), פרשו1 רבי יונה עכס הקורין2 לו בלעז3 קשקביל. ולפי דעתי שהוא החלי שהוא כמין מחט שנוקבין ומחברין בו שתי שפתות החלוק תחת הגרון וקורין לו בלעז אשפינלא4. וכן נקרא הכלי שמעלין5 בו הדגים לפי שנוקב לחיי הדג. ושמתי חחי באפך (יש' לז, כט), ונתתי חחיים בלחייך (יח' לח, ד). ומשקל אחר ובחוח תקוב לחיו (איוב מ, כו), וקורין לו בלעז6 משקלר7 וכן נקרא הקוץ הנוקב חוח חוח8 עלה ביד שכור (מש' כו, ט), כשושנה בין החוחים (שה"ש ב, ב). אבל ויביאהו בחחים אל ארץ מצרים (יח' יט, ד), הם מוסרות וכבלים. וכן אמר התרגום בשלשלן. וכן וילכדו את מנשה בחוחים (דה"ב לג, יא), בכבלים. וכן אמר אחרי זה ויאסרהו בנחשתים9.
א. משנה אבות ג, יח
אף חובב עמים (דב' לג, ג), לטמון בחבי עוני (איוב לא, לג), ענינם ענין אהבה וחבה. וכבר נשתמשו רבותינו ז"ל הרבה בזה הלשון כמו שאמרו [א], חביבין ישראל שנקראו בנים למקום חבה יתירה נודעת להם. ופירוש לטמון בחבי עוני (איוב לא, לג), לטמון עוני באהבתי אותו רק גליתי אותו ושנאתיו והרחקתיו ממני.
נחבא (שופ' ט, ה), פועל עובר. הנה הוא נחבא (שמ"א י, כב), פועל עומד. למה נחבאת (בר' לא, כז). נחבאים במערה (יהו' י, יז), בשבא10 הבי"ת, ונחבה לא יוכל (יר' מט, י), מקור נבנה על תשלומו, והוא כתוב בה"א. וההתפעל מן החורים אשר התחבאו שם (שמ"א יד, יא), ויתחבא האדם ואשתו (בר' ג, ח), כאבן מים יתחבאו (איוב לח, ל). פירושו כשקופאים המים מפני הקור הם על פניהם כאבן והמים מתחת אינם נראים11. ומה שלא הוזכר פועלו מן הכבד יחד חבאו עניי ארץ (איוב כד, ד). והפעל הנוסף כי החביאה (יהו' ו, כה), בצל ידו החביאני (יש' מט, ב), כי החבאתה את המלאכים (יהו' ו, יז). וכבר זכרתי דקדוק המלה הזאת בחלק הדקדוק12 הראשון מן הספר הזה בשרש חבה. ומה שלא נזכר פועלו מן הבנין הזה, ובבתי כלאים החבאו (יש' מב, כב). השם13 מכל המחבאים אשר יתחבא ה14שם (שמ"א כג, כג). ומשקל אחר והיה איש כמחבא רוח (יש' לב, ב).
ב. בבלי, מנחות סג ע"א
חבי כמעט רגע (יש' כו, כ). והנפעל גליתי את מסתריו ונחבה לא יוכל (יר' מט, י). נפעל עבר או מקור כמו שכתבנו15. ונחבתם שמה (יהו' ב, טז), להחבה בשדה (מל"ב ז, יב), חדר בחדר להחבה (מל"א כב, כה). והשם ושם חביון עזה (חב' ג, ד). והנכון כי חבי כמעט רגע שם בפלס שבי כי אין בפסוק זכר ונקבה16. וכן כתב רבי יהודה המדקדק. ואם מנחה על המחבת (וי' ב, ה), מחבת ברזל (יח' ד, ג), פרשו רבותינו ז"ל [ב], מחבת צפה ומעשיה קשים, כלומר לא היה כלי17 עמוק כמו מרחשת לפיכך היו מעשיה קשים שהיה הנ18 הנאפה בה קלוי מאד מפני שלא היתה עמוקה והאש שולטת בה.
כי תחבט זיתך (דב' כד, כ), יחבט י"י משבלת הנהר (יש' רז, יב), ותחבט את אשר לקטה (רות ב, יז), חובט חטים בגת (שופ' ו, יא). והנפעל יחבט קצח (יש' כח, כז), וענין19 החביטה בלעז אשקויירי.
19. וענין] ענין BL
ג. בבלי, סוכה יב ע"א
ד. בבלי, פסחים קב ע"ב
20 לא יחבל רחים ורכב (דב' כד, ו), בשוא ופתח החי"ת ורפה הבי"ת. אם חבל תחבל (שמ' כב, כה), ולא תחבל (דב' כד, יז), כי תחבל21 בשבא22 לבדו החית ודגש הבית. יחבלו שור אלמנה (איוב כד, ג), ועל עני יחבלו (איוב כד, ט), ועל בגדים חבולים יטו (עמ' ב, ח). והשם ובעד נכריה חבלוהו (מש' כז, יג), שהנפרד חבל 23. ומשקל אחר חבול לא ישיב (יח' יח, יב), ובתוספת ה"א הנקבה 24, חבלתו חוב ישיב (יח' יח, ז). וענין25 הכל משכון, וענין רבם ולקיחת26 המשכון. ויש נתינת המשכון כמו ועל עני יחבלו (איוב כד, ט), כלומר ילוו הם מעות27 על משכונם לתוחלת שיגזלו העני ויפרעו חובם בגזלתו וזהו ועל 28. ופירוש יחבלו שור אלמנה (איוב כד, ג) 29 יקחו משכון האלמנה בחוב שיש להם אצלה, וזה הדבר נמנע בעבור עליבות30 האלמנה כמו שנאמר לא תחבול בגד אלמנה (דב' כד, יז), והם לא יחושו לעלבונה ולא ירחמו עליה. או פירושו שאין להם אצלה חוב ויקחו השור31 שלה32 כאלו 33 יש לה חוב34 אצלה 35 ויחבלוהו36 כמו שנאמר כי תחבל אחיך חנם (איוב כב, ו). והכניס רבי יונה בזה הענין בז לדבר יחבל לו (מש' יג, יג). וענין אחר חבלנו לך (נחמ' א, ז), האמר נשאתי לא אחבל (איוב לד, לא). והנפעל בז לדבר יחבל לו (מש' יג, יג), והשם חבל חבלנו לך (נחמ' א, ז). והפעל הכבד וחבל את מעשה ידיך (קה' ה, ה), מחבלים כרמים (שה"ש ב, טו), בראתי משחית לחבל (יש' נד, טז), לחבל כל הארץ (יש' יג, ה). ומה שלא נזכר פועלו וחבל עול מפני שמן (יש' י, כז), רוחי חבלה (איוב יז, ב). ופירוש וחבל עול וחבל עול סנחריב מפני חזקיהו שהוא משוח בשמן, כלם ענין השחתה. ויש לפרש מענין זה בעבור טמאה תחבל וחבל נמרץ (מי' ב, י). וענין שלישי שמה חבלתך אמך (שה"ש ח, ה), בעבור טמאה תחבל וחבל נמרץ (מי' ב, י), הנה יחבל און (תה' ז, טו). והשם בטרם יבא חבל לה (יש' סו, ז), בחמש נקדות, צירים וחבלים יאחזון (יש' יג, ח), חבלים יחלק באפו (איוב כא, יז), חבלי יולדה (הו' יג, יג), החי"ת בסגול. וכן חבליהם תשלחנה (איוב לט, ג), כלם ענין ציריםוחבלים37 ומכאובים. וענין רביעי ותורידם בחבל (יהו' ב, טו), בשש נקדות, בחבלי אדם אמשכם (הו' יא, ד), בפתח, וחבלים בראשינו (מל"א כ, לא), הם העבותות. טמון בארץ חבלו (איוב יח, י), החי"ת בפת"ח ופירושו החבל שילכד בו. ולפי38 שהנחלה תחלק בחבל כמו שאמר ואדמתך בחבל תחלק (עמ' ז, יז), משליך חבל בגורל (מי' ב, ה), נקרא החלק39 והמחוז חבל. כל חלב ארגוב (דב' ג, ד), גורל אחד וחבל אחד40 (יהו' יז, יד), חבלים נפלו לי בנעימים (תה' טז, ו), ויפלו חבלי מנשה עשרה (יהו' יז, ה), החי"ת בפתח. והמסורת עליו לית כותיה41 פתח וכל בחבלי כותיה. 42 ויפלו43 יוסף חבלים (יח' מז, יג), תרגם44 יונתן יוסף45 יתקבל46 תרין חולקין. רב החובל (יונה א, ו), הוא הגדול שבספינה שהוא ממנה על חבלי הספינה להנהיגה 47. וכן לרב48 זעקת חבליך (יח' כז, כח), והוא תאר וכן נטשו חבליך (יש' לג, כג), תאר כמו חבליך. וכשוכב בראש חבל (מש' כג, לד) פרשו49 רבי יונה כי הוא דבר עשוי מחבלים צף50 על פני המים כשמעגנין את הספינות ובו ידעו מקום העגון והאדם השוכב שם הוא בסכנה. או הוא רב החובל עצמו ויקרא כן כי הוא שוכב בראש החבלים וצריך ליתן51 עינו ולבו עליהם כשיצטרך למשכם ולהקיר52 הנס או להורידו במהרה מפני הרוח והוא בדאגה גדולה. וחבל הוא שם בשקל והדבר אין בהם (יר' ה, יג). ויש מפרשין53 חבל התרן שכל החבלים תלויין בו והוא שם54 תאר בשקל אטר. והגאון רב55 סעדיה ז"ל56 פירש כי הספינה נקראת חבל וחובל לפי שהנהגת הספינה במשיכת החבלים ובהתרתם57. ופירוש בראש חבל בראש הספינה. ופירוש רב החובל רב58 הספינה. ופירוש וכשוכב בראש חבל התרן שהוא בראש הספינה והרוח תניפהו ותניעהו כן השכור מתנועע בגופו. וענין חמשי כי בתחבולות תעשה לך מלחמה (מש' כד, ו), ונבון תחבולות יקנה (מש' א, ה), מתהפך בתחבולותיו (איוב לז, יב), כמו עצות ומחשבות שאדם מתהפך בלבו 59 בהם לבחור הישרה. וענין ששי 60 בשש נקודות, חבלי רשעים עודני (תה' קיט, סא), החי"ת בסגול ענין קהל או חבורה. ומענין זה ולאחד קראתי חובלים (זכ' יא, ז), כי לאחד קרא נעם (זכ' יא, ז) והוא הכהן ולאחד קרא חובלים והוא המלך שהוא ראש הקהלה. ויש מפרשים נעם נשיאות זרובבל ונחמיה התרשתא שהיו מבית דוד, חבלים זה מלכות הכהנים שמלכו סמוך לחרבן בית61 שני. וחבלים מהענין השני ענין השחתה והם השחיתו דרכם ומעלליהם אחרי62 מות חשמונאי63 ובניו וחלקו מלכות ישראל וגרמו חרבן בית שני. ואיפשר שענין תחבולות וענין זה אחד כי המחשבות הם אסיפת הדברים והענינים בלב. ודומה לענין זה בדברי רבותינו ז"ל [ג], חבילי תלתן וחבילי זרדין. ועוד אמרו [ד] אין עושין מצות חבילות חבילות.
20. – חסר מחמת הדומות ] לא חבל (יח' יח, טז), BL
21. נוסף כי תחבל] BL
22. בשבא] בשוא BL
23. חסר] בפלס ארץ BL
24. חסר] חבולה BL
25. וענין] ענין BL
26. ולקיחת] לקיחת BL
27. מעות] המעות BL
28. חסר] עני BL
29. חסר] כמו BL
30. עליבות] עליבת BL
31. השור] שורה BL
32. נוסף שלה] BL
33. חסר] להם BL
34. נוסף יש לה חוב] BL
35. חסר] חוב BL
36. ויחבלוהו] ויחבלוה BL
37. נוסף וחבלים] BL
38. ולפי] ולי BL
39. החלק] החבל BL
40. נוסף אחד] BL
41. נוסף כותיה] BL
42. חסר] הוי ישבי חבל הים (צפ' ב, ה), תרגום יונתן וי דיתבין בספר ימא. BL
43. נוסף ויפלו] BL
44. תרגם] תרגום BL
45. נוסף יוסף] BL
46. יתקבל] יקבל BL
47. חסר] כמשפטה BL
48. לרב] לקול BL
49. פרשו] פירש BL
50. צף] וצף BL
51. ליתן] לשום BL
52. ולהקיר] ולהקים BL
53. מפרשין] מפרשים BL
54. נוסף שם] BL
55. רב] רבינו BL
56. נוסף ז"ל] BL
57. ובהתרתם] ובהתרתן BL
58. רב] ראש BL
59. חסר] בתחבולותיו BL
60. חסר] חבל נבאים (שמ"א י, ה), BL
61. נוסף בית] BL
62. אחרי] אחר BL
63. חשמונאי] חשמוני BL
הכסיל64חובק את ידיו (קה' ד, ה), את חובקת בן (מל"ב ד, טז), עת לחבוק (קה' ג, ה). והכבד חבקו צור (איוב כד, ח), חבקו אשפתות (איכה ד, ה), תכבדך כי תחבקנה (מש' ד, ח), ויחבק לו (בר' כט, יג), לרחק מחבק (קה' ג, ה). והשם מעט חבוק ידים לשכב (מש' ו, י).
64. הכסיל] BL
ה. בבלי, סנהדרין סה ע"א
ו. בבלי, שבת קז ע"ב
חבר. כל אלה חברו (בר' יד, ג), שתי כתפות חוברות (שמ' כח, ז), חבור עצבים (הו' ד, יז). והשם חבר כהנים (הו' ו, ט), בשש נקדות, רוצה לומר קבוץ כהנים65. ובתוספת ה"א הנקבה וארח לחברה (איוב לד, ח). ובתוספת מ"ם במחברת (שמ' כו, ד), לעמת מחברתו (שמ' כח, כח). והתאר חבר הוא לאיש משחית (מש' כח, כד), חבר אני לכל אשר יראוך (תה' קיט, סג), והקבוץ66 כאיש אחד חברים (שופ' כ, יא), חברי67 גנבים (יש' א, כג), ולבני ישראל חבריו (יח' לז, טז). ולנקבה חברת על משקל גברת, וממנו והיא חברתך (מל' ב, יד). והפעל הכבד וחברת את חמש היריעות (שמ' כו, ט). ושלא נזכר פועלו ממנו אל שני קצותיו וחבר (שמ' כח, ז). והתאר מזה יכרו עליו חברים (איוב מ, ל), רוצה לומר בני החבורה. וההתפעל אתחבר יהושפט (דה"ב כ, לה), האל"ף תמורת ה"א. ולקץ שנים יתחברו (דנ' יא, ו), בהתחברך עם אחזיהו (דה"ב כ, לז). והשם ממנו ומן ההתחברות68 אליו יעשה מרמה (דנ' יא, כג). ופעל כבד אחר אחבירה עליכם במלים (איוב טז, ד). ושם הפעל מהדגוש69 ועצים למחברות (דה"ב לד, יא), וברזל לרב למסמרים לדלתות השערים ולמחברות (דה"א כב, ג), פירוש70 רבי יונה מקומות71 שהיו נקבצים ונאספים שם לעבודת י"י. ואיפשר שיהיה72 ענין 73 מעניני74 מלאכת הבית לפיכך אמר כי המסמרים היו צריכים למחברות, כלומר לחבר קרש אל קרש, וכן העצים שהיו צריכים75 למחברות כמו שעושין בקרוי76 הבתים שמשימין עצים משופין77 תחת ה78 מחברות הקרשים לנאות שלא יראה הסדק שבין קרש לקרש. וכן אמר אחריו ולקרות את הבתים. היחברך כסא הוות (תה' צד, כ), הוא לפי דעתי מהפעל שלא נזכר פועלו מהדגוש79 ונפל הדגש להקל. ופירוש המלה היחבר עמך. ובא על דרך לא יגורך רע (תה' ה, ה). ומהענין80 הזה וחבר חבר (דב' יח, יא), ובית חבר (מש' כא, ט). חובר חברים מחכם (תה' נח, ו), בעצמת חבריך מאד (יש' מז, ט), עמדי נא בחבריך (יש' מז, יב), כמו שפירשוהו81 רבותינו ז"ל [ה] וחובר חבר אחרי82 חבר גדול ואחר83 חבר קטן, פירושו חבר ק84 גדול שלוחש ומקבץ כתות של חיות גדולות, חבר85 קטן 86 מקבץ87 כתות של חיות קטנות כגון נחשים ועקרבים. חבורה תחת חבורה (שמ' כא, כה), הבאישו נמקו חבורותי (תה' לח, ו). ונפל הדגש ממלת ובחברתו נרפא לנו (יש' נג, ה), החבורה 88 השריטה והגדידה. ותרגום ירושלמי לא תגודדו89 חבורן. ונכפל העי"ן והלמ"ד במלת ונמר חברבורותיו ז''ל90 (יר' יג, כג). והם כתמי הנמר שדומין לכתמי חבורה. ומדברי רבותינו ז"ל91נראה כי החבורה נקראת המכה שנצרר הדם בה ולא יצא כאמרם [ו] איזהו92 חבורה93 שאינה חוזרת? נצרר הדם אף על פי שלא יצא. ונקראת חבורה לפי שנחבר הדם במקום המכה. ולפי שהחבורה היא בבשר כמו כתם נקראו כתמי הנמר חברבורות ונמר חברבורותיו (יר' יג, כג)94.
65. כהנים] הכהנים BL
66. נוסף והקבוץ] BL
67. חברי] וחברי BL
68. ההתחברות] התחברות BL
69. מהדגוש] מן הדגוש BL
70. פירוש] פירש BL
71. מקומות] מקום BL
72. שיהיה] שהיה BL
73. חסר] אחר BL
74. מעניני] מענין BL
75. צריכים] צריכין BL
76. בקרוי] בקירות BL
77. משופין] משופים BL
78. נוסף ה] BL
79. מהדגוש] מן הדגוש BL
80. ומהענין] ומן הענין BL
81. שפירשוהו] שפירשו BL
82. אחרי] אחד BL
83. ואחר] ואחד BL
84. נוסף ק] BL
85. חבר] וחובר BL
86. חסר] לוחש BL
87. מקבץ] ומקבץ BL
88. חסר] היא BL
89. תגודדו] תתגודדו BL
90. נוסף ז''ל] BL
91. נוסף ז"ל] BL
92. איזהו] אי זו היא BL
93. חבורה] מכה BL
94. נוסף ] BL
וחבשת להם מגבעות (שמ' כט, ט), פארך חבוש עליך (יח' כד, יז), סוף חבוש לראשי (יונה ב, ו), פניהם חבוש בטמון (איוב מ, יג). והפעל הכבד מבכי נהרות חבש (איוב כח, יא). כלם והדומים להם ענין קשור וחשוק. וכן בענין קשור המכה והכריכה עליה ולנשברת לא חבשתם (יח' לד, ד), ביום חבוש י"י את שבר עמו (יש' ל, כו), כי הוא יכאיב ויחבש (איוב ה, יח). והפעל הכבד ומחבש לעצבותם (תה' קמז, ג). ושלא נזכר פועלו ממנו לא זרו ולא חבשו (יש' א, ו). וכן בענין הממשלה לפי שהמושל אוסר וחובש 95 העוברים96 על מצותו97 אמרו98 לא אהיה חובש (יש' ג, ז), האף שונא משפט יחבש (איוב לד, יז). וכן בענין קשור הבהמה באזור שלה שקורין בלעז סינגלא99 אמרו100 ויחבש את חמרו (בר' כב, ג), חבשו לי את101 החמור (מל"א יג, יג), וצמד102 חמורים חבושים (שופ' יט, י). כלם אשר הם מהשרש הזה ענין אחד הם.
ז. בבלי, מנחות צו ע"א
אף על פי שזכרנו על מחבת בשמן (וי' ו, יד), בשרש חבה איפשר שתהיה התי"ו שרשית למה שכתוב בדברי הימים103 באמונה על מעשה החבתים (דה"א ט, לא). ומה שזכרנוהו104 רבותינו 105 [ז] חביתי כהן גדול לישתן ועריכתן בפנים, פירושו שהיה כהן גדול106 מקריב בכל יום עשירית האיפה במחבת מחציתה בבקר ומחציתה בערב כמו שכתוב זה קרבן אהרן וזה קרבן107 בניו108 (וי' ו, יג).
וחגותם אותו (שמ' יב, יד), חג לי"י109 המון חוגג (תה' מב, ה), חגי יהודה חגיך (נח' ב, א), חג לי"י (שמ' יב, ד), בחגים110 ובמועדים (יח' מו, יא). וכן נקרא הקרבן עצמו 111 על שם שקרב בחג, אסרו חג בעבותים (תה' קיח, כז), חלב חגי עד בקר (שמ' כג, יח), חגים ינקפו (יש' כט, א). 112 ומן הענין הזה יחוגו113 ינועו114 כשכור (תה' קז, כז). אדמת יהודה למצרים לחגא (יש' יט, יז), ענין תנועה כי גם החג נקרא כן לפי שמרקדין ומטפחין115 בשמחת יום טוב. אוכלים ושותים וחוגגין116 (שמ"א ל, טז), כלומר מרקדין ומפזזין ומכרכרין בשמחה. וכן פירש רבנו האיי 117 ז"ל.
ח. בבלי, שבת קנב ע"א
ט. משנה זבים ג, ג
וחגרת אותם אבנט (שמ' כט, ט), שארית חמות תחגור (תה' עו, יא), 127 ותאסור אותם שלא יעשו כ128חמתם שהיתה להם על ירושלם, כי החגירה היא הקשירה והאסירה. ופירוש הפסוק כי חמת אדם תודך (תה' עו, יא), כי129 המזמור נאמר בנבואה על מחנה אשור כשחנה על ירושלם וזה הוא130 שאמר בתחלת המזמור נודע ביהודה אלהים (תה' עו, ב), ואמר131 ויהי בשלם סכו (תה' עו, ג), ויהי132 ירושלם, כי עד ירושלם לא נודע אלהים במלחמות כי כל ארץ ישראל כבש וכשבא לירושלם ודבר גבוהות כנגד השם אז נודע אלהים והיה גדול שמו כמו שאמר ויך במחנה אשור וגומ'133 (מל"ב יט, לה). ואמר כשתעשה נקמה במחנה אשור אז חמת אדם תודך מי שהיתה חמתו אליך ומרגז134 כנגדך על כרחו יודך ותשוב חמתו הודאה לך, ואז שארית חמות תחגר כלומר הנשארים ממלכי האומות135 136 שהיה להם חמה על ירושלם אז תחגור ותאסור חמתם שייראו ממך מאשר ישמעו שעשית במחנה אשור. 137בסוף המזמור יבצר רוח נגידים נורא למלכי ארץ (תה' עו, יג) כשיבצר ויקטף רוח נגידים כמו שאמר כל גבור138 חיל ונגיד ושר במחנה 139 אשור (דה"ב לב, כא), אז יהיה נורא למלכי ארץ. או יהיה פירוש חמת אדם תודך (תה' עו, יא) על המצרים ואנשי כוש שהיו עם אשור במחנה כשראו המיתה140 הגדולה ההיא שכן141 לדת היהודים ועליהם נאמר יגיע מצרים וסחר כוש וגו'142 (יש' מה, יד), ועליהם נאמר יהיה מזבח לי"י בתוך ארץ מצרים וכל הפרשה (יש' יט, יט). מתניכם חגורים (שמ' יב, יא), חגור כלי מלחמה (שופ' יח, יא), חגור חרבך על ירך גבור (תה' מה, ד), חגרת שק (יואל א, ח), וחגרו שקים (יח' ז, יח). וטעם הפעל בענין החגירה כמו לובש ולבוש כמו143 שאנו עתידים לבאר. והתאר חגרי אזור במתניהם (יח' כג, טו), 144. והשם וחגור נתנה לכנעני (מש' לא, כד). ובה"א הנקבה ותחת חגורה נקפה (יש' ג, כד), ובחגורתו145 אשר במתניו (מל"א ב, ה). והקבוץ ויעשו להם חגורות (בר' ג, ז). ומשקל אחר מחגרת שק (יש' ג, כד), ענין כלם אזור.ויחגרו ממסגרותיהם146 (שמ"א כב, מו), יתנועעו מכבליהם שהם בהם כלומר מכבד כבליהם יפסחו. ובדברי רבותינו ז"ל [ט] על ענין הזבין147 ישבו על הנשר148 ועל הספסל בזמן שהן מחגירין, פירושו בזמן שמתנועעין149 שבזמן שרגלי הספסל אינם שוים שהאחד קצר מחברו כשהאדם150 יושב עליו יתנועע ויתנודד אילך ואילך כמו החגר. ויש מפרשין151 אותו 152 כמו הפוך ויחרגו מתרגום ומחדרים אימה (דב' לב, כה) מטווניא חרגת מותא, ופירושו ויפחדו ממסגרותיהם. וכן תרגם יונתן ויזועון מבירניתהון.
127. – חסר מחמת הדומות ] כלומר תחגור BL
128. כ] ב BL
129. נוסף כי] BL
130. וזה הוא] וזהו BL
131. ואמר] ואומר BL
132. ויהי] והיא BL
133. נוסף וגומ'] BL
134. ומרגז] ומתרגז BL
135. האומות] אומות BL
136. חסר] העולם BL
137. חסר] וזהו שאמר BL
138. גבור] גבול BL
139. חסר] מלך BL
140. המיתה] המכה BL
141. שכן] שבו BL
142. נוסף וגו'] BL
143. נוסף כמו] BL
144. חסר] בחלם BL
145. ובחגורתו] בחגורתו BL
146. ממסגרותיהם] ממסגרותם BL
147. נוסף על ענין הזבין] BL
148. הנשר] הנסר BL
149. שמתנועעין] שהן מתנועעין BL
150. אינם שוים שהאחד קצר מחברו כשהאדם] אינן שוין שהאחת קצרה מחברתה וכשאדם BL
151. מפרשין] מפרשים BL
152. חסר] שהוא BL
י. בבלי, שבת לב ע"א
יא. בבלי, שבת סג ע"א
יב. משנה כלים ד, א
וחדו מזאיבי ערב (חב' א, ח). והתאר וישם פי כחרב חדה (יש' מט, ב). והשם חדודי חרש (איוב מא, כב). 153 ענין החדוד ידוע בדברי רבותינו ז"ל [י] נפל תורא חדדו סכינא154. ועוד אמרו [יא] שני תלמידי חכמים המחדדין155 זה את זה בהלכה 156. ועוד אמרו [יב] החרש שאינו יכול לעמד מפני אזנו או מפני שהיה בו חדוד והחדוד157 מכריעו158 טהור. 159 ויתכן להיות מן הענין הזה ברזל בברזל יחד ואיש יחד את160 פני רעהו (מש' כז, יז), ואף על פי שאינו מן השרש הזה.
ויחד יתרו (שמ' יח, ט), על משקל ויחן שם ישראל (שמ' יט, ב), משפטו ויחדה ודגש דל"ת ויחד לתקון הקריאה בעבור שהמלה מלעיל. והשם עוז וחדוה במקומו (דה"א טז, כז), כי חדות י"י הוא161 מעזכם (נחמ' ח, י). והפעל הכבד 162 תחדהו בשמחה (תה' כא, ז), ענינם ענין שמחה. ויתכן להיות מזה השרש והענין אל יחד בימי שנה (איוב ג, ו). ומן השרש הזה ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני רעהו (מש' כז, יז), אבל הם מהענין שהקדמנו בשרש חדד.
עד כי חדל לספור (בר' מא, מט), חדלו גבורי בבל להלחם (יר' נא, ל), חדלו רגז (איוב ג, טז), פירושו חדלו מעשות רוגז. הקולות יחדלון (שמ' ט, כט), חדל שאון עליזים (יש' כד, ח), כי לא יחדל אביון 163(דב' טו, יא), חדל ממנו (שמ' יד, יב), חדלו לכם מן האדם (יש' ב, כב), מחדל להתפלל בעדכם (שמ"א יב, כג). והתאר חדל, וחדל אישים (יש' נג, ג). והפעל הכבד החדלתי את דשני (שופ' ט, ט). והקבוץ164 החי"ת לתפארת הענין ידוע. עם יושבי חדל (יש' לח, יא), פירושו יושבי חדל165 הזמן, והוא כמו הפוך ממתים מחלד (תה' יז, יד). והתאר ממנו מה חדל אני (תה' לט, ה). 166
כמשוכת חדק (מש' טו, יט), טובם כחדק (מי' ז, ד), בחמש נקודות. אומר167 כי הטוב שבהם הוא כחדק והוא קוץ ממיני הקוצים.
167. אומר] אמר BL
חדר בחדר להחבה (מל"א כב, כה), ואל חדר הורתי (שה"ש ג, ד), בשש נקודות. ויבא החדרה (בר' מג, ל). ומשקל אחר ובחדר משכבך (שמ' ז, כח). ויכשר להיות משניהם ומחדרים אימה (דב' לב, כה), חדרי בטן (מש' יח, ח), איש בחדרי משכיתו (יח' ח, יב). חדרי168 תימן (איוב ט, ט), רוצה169 לומר פאתי תימן. וכתב החכם רבי אברהם בן170 עזרא 171 כי הם הכוכבים שהם בפאת נגב הגלגל הגדול. ובעבור כי היושבים בפאת צפון לא יראו אותם הכוכבים, על כן קראם חדרי כאלו הם במקום נחבא. 172 והפועל מזה החודרת לכם173 (יח' כא, יט), רוצה לומר האורבת 174 בחדר.
וחדשו ערי חרב (יש' סא, ד), תחדש עדיך נגדי (איוב י, יז). וההתפעל תתחדש כנשר נעוריכי (תה' קג, ה). והתאר אין175 כל חדש תחת השמש (קה' א, ט), וישן מפני חדש תוציאו (וי' כו, י), כי יקח איש אשה חדשה (דב' כד, ה), והוא חגור חדשה (שמ"ב כא, טז), פירושו חרב חדשה. וכן ומאכלו בריאה (חב' א, טז) שפירושו שה בריאה. 176 חדשים לבקרים (איכה ג, כג). ורוצה לומר באשה חדשה שתהיה חדשה אצלו פרט למחזיר גרושתו, אבל אלמנה וגרושת אחר במשמע. וכל ענין החדוש ידוע. ונקרא כל השלשי177 החדש כן על חדוש הירח שמתחדש בו. ונקראו כל השלשים 178 בכלל חדש. ונקרא יום הראשון לבדו חדש, מחר חדש (שמ"א כ, יח), לא חדש ולא שבת (מל"ב ד, כג), מדי חדש בחדשו (יש' סו, כג), בשבתות ובחדשים (יח' מו, ג). כל אלו והדומים להם על יום הראשון בלבד. אבל יום179 החדש השני (שמ"א כ, לד), הוא שם על כלו ופירושו יום שני מהחדש. ואדני אבי ז"ל כתב180 לא חדש ולא שבת כל השלשים יום כלומר לא עבר עדין חדש ולא אפילו שבוע שראית אותו. חדש ימים (במ' יא, כ), 181שלמים והוא שלשים יום. עתה יאכלם חדש את חלקיהם (הו' ה, ז), החדש שנגזר עליהם והוא חדש אב. וכן בחדשה ימצאונה (יר' ב, כד), בחדש שנגזר עליה שלא תוכל להנצל מכף מבקשיה. ואדני אבי ז"ל פירש בחדשה מקור, כלומר למה 182 ייעפו כל מבקשיה? כי בכל עת ימצאו אותה בחדשה כאלו עתה מתחלת לרוץ לפניהם.
יג. משנה בבא קמא ג, א
חבולתו חוב ישיב (יח' יח, ז), הוא המלוה. ורבותינו ז"ל הרגילו הרבה בזה הלשון. ומזה השרש והענין פעל כבד וחיבתם את ראשי למלך (דנ' א, י), כי כל אדם שיש לו דין לשלם הן ממון הן מגופו183 יקרא חיב. וכן רבותינו ז"ל ערבו הלשון בין לחובת הממון בין לחובת הגוף וקראו לזה ולזה חייב [יג].
183. מגופו] מגוף BL
חק חג על פני מים (איוב כו, י), פירושו סבב. והשם היושב על חוג הארץ (יש' מ, כב), פירושו גלגל הסובב הארץ. וכן וחוג שמים יתהלך (איוב כב, יד), בחקו חוג (מש' ח, כז). ושם הכלי שמתארין ומכוונין בו העגולה ובמחוגה יתארחו (יש' מד, יג), קונפ"ש בלעז.
חודה חידתך ונשמענה (שופ' יד, יג), אחודה 184 לכם חידה (שופ' יד, יב), חוד חידה ומשול משל (יח' יז, ב), ענין הכל דבר סתום שיבינו המבינים דבר אחר מתוך אתו הדבר.
184. חסר] נא BL
וינחם אל מחוז חפצם (תה' קז, ל), ענינו כמו מדינה או פלךù או יהיה ענינו גבול. וכתב אדני אבי ז"ל מזה ויודעיו לא חזו ימיו (איוב כד, א), כמו לא גבלו. וכן הוא מחוז חפצם, גבול. וכן בערבי חוז.
במערות ובחוחים (שמ"א יג, ו), פירושו במצדות או הדומה להם. וכן אמר התרגום ואיטמר עמא במערתא ובמצדתא. וכבר פירשתי חוח עלה (מש' כו, ט), כשושנה בין החוחים (שה"ש ב, ב), בשרש חח.
לא חלתי ולא ילדתי (יש' כג, ד), כי חלה גם ילדה ציון (יש' סו, ח), 187 ותרעש הארץ ותחל (יר' נא, ט) בחלם מפני ההעמדה, חול תחול סין188(יח' ל, טז), בשרק. הרינו חלנו (יש' כו, יח). כי חלה לטוב (מי' א, יב), פירושו כי חלה בעבור הטוב שהיה לה טרם זה. ורבי יונה הכניס זה בענין תוחלת. הכית אותם ולא חלו (יר' ה, ג), מלפני אדון חולי ארץ (תה' קיד, ז), והוא צווי במקום תי"ו אית"ן. ופירושו מלפני אדון תחולי189 ארץ, כלומר משיב המשורר כנגד השאלה ואמר190 זה ר191 שתחולי מלפני192 אדון הוא, שהוא אדון על הכל ודין הוא שיחולו הנבראים ממנו כי הוא אדון על הכל. והשיב השאלה על הארץ שהיא כוללת הים והירדן והגבעות וההרים. ויש לפרש חולי מקור והיו"ד לכנוי והיה דינו מלרע ובא מלעיל מפני מלת ארץ שהיא מלעיל. והטעם כאלו הארץ משיבה לשאלה ואמרה חולי ונוסי ורקדי היא193 מלפני אדון ויש194 לו כח ליבש מי הים והירדן כמו שיש לו כח גם כן להפוך הצור שהוא יבש לח ויהפכנו לאגם מים כי הוא אדון הכל לעשות 195 דבר וח196פכו כחמר ביד היוצר. והפעל הכבד מפניו יחילו עמים (יואל ב, ו), ויחל מאד מהמורים (שמ"א לא, ג), אם מפני לא תחילו (יר' ה, כב), ולאשה מה תחילין (יש' מה, י), ויחלו מעט ממשא מלך ושרים197 (הו' ח, י), והדגש תמורת יו"ד יחילו. או הוא מהענין198 תחלה ומשרשו, כלומר עתה יחלו להתרעם ולהתאונן מעט ממשא מלך ושרים ועוד יתרעמו ויתאוננו יותר כשיהיו בגלות. ואשר הוא עובר לאחר, קול י"י יחיל מדבר יחיל י"י מדבר קדש (תה' כט, ה). יחילו דרכיו בכל עת (תה' י, ה), פירושו דרכי הרשע יחילו דרכיו בכל עת,199 פירושו דרכי הרשע יחילו העניים בכל עת. ורבי יונה הכניס זה בענין תוחלת. ופעל כבד אחר והוא המרבע, קול י"י יחולל אילות (תה' כט, ט), והמקור וחולל200 אילות תשמר (איוב לט, א), ואל שרה תחוללכם (יש' נא, ב),201 כלומר שחוללה אתכם. והוא עתיד במקום עבר. והפעל מחוללת תנין (יש' נא, ט), והפעול והוא מחולל מפשעינו (יש' נג, ה). וההתפעל כל ימי רשע הוא מתחולל (איוב טו, כ). 202 ושלא נזכר פועלו מהנוסף, היוחל ארץ ביום אחד (יש' סו, ח). והתאר כי קול כחולה שמעתי (יר' ד, לא), בפלס טובה. והשם חיל כיולדה (יר' ו, כד). ובה"א הנקבה ואסלדה בחילה (איוב ו, י). והשם בהכפל חלחלה203 (נח' ב, יא). וההתפעל ותתחלחל המלכה (אס' ד, ד). וכל אשר זכרנו הם ענין חיל וידוע הוא. וענין אחר וחלה חרב בעריו (הו' יא, ו), ולא חלו בה ידים (איכה ד, ו), 204 ולא חנו בה ידי205 המחנות והחיילות כי כמו רגע נהפכה.ופירש רבי יונה מזה הענין יש רעה חולה (קה' ה, יב), והוא 206 בפלס טובה כלומר רעה נופלת על בני אדם. ויפה פירש. וענין אחר ויחל עוד שבעת ימים אחרים (בר' ח, י), על כן לא יחיל טובו (איוב כ, כא), טוב ויחיל ודומם (איכה ג, כו), כלומר טוב שיחיל ויהיה דומם לתשועת י"י. ואיפשר להיות ויחיל תאר משרש יחיל בפלס שריד, ויהיה פירוש הפסוק שיהיה האדם טוב ויחיל ודומם לתשועת י"י. ויחילו עד בוש (שופ' ג, כה), ענינם207 ענין תוחלת. וכתב אדני אבי ז"ל פעל קל מזה כי חלה לטוב (מי' א, יב), ויורה על זה כי ירד רע מאת י"י (מי' א, יב), כמו כי טוב קויתי ויבא רע (איוב ל, כו). ויש לשום מזה העיקר דם לי"י והתחולל לו (תה' לז, ז), ויהיה מענין תוחלת או מענין חיל כיולדה. וכן דין לפניו ותחולל לו (איוב לה, יד). והחכם רבי יהודה שם אתו מן הכפלים. וענין אחר חוללה ידו נחש בריח (איוב כו, יג), רוח צפון תחולל גשם (מש' כה, כג), ותחולל ארץ ותבל (תה' צ, ב), רב מחולל כל (מש' כו, י), ופירוש הפסוק הקדוש ברוך הוא שהוא רב ואדון על הכל מחולל כל העולם לפיכך זן אותם כלם כאחד וזהו208 שאמר שוכר כחיל209 ושוכר עוברים (מש' כו, י) כלומר הכסילים והעוברים על מצותיו זן אותם כמו החכמים והצדיקים. 210 ועוד אפרשנו בשרש שכר בעזרת ה'211. ותשכח אל מחוללך (דב' לב, יח). ושלא נזכר פועלו באין תהמות חוללתי (מש' ח, כד), הן בעון חוללתי (תה' נא, ז), ולפני גבעות חוללת (איוב טז, ז), הרפאים יחוללו (איוב כו, ה), ענינם ענין יצירה. והכניס רבי יונה בזה הענין חולי ארץ (תה' קיד, ז), והיו"ד בו נוספת. ועוד הכניס בזה השרש לחול במחולות (שופ' כא, כא), מן המחוללות אשר גזלו (שופ' כא, כג). וטוב הוא לשומם מפעלי הכפל. ועוד אפרשם בשרש חלל. ומן השרש הזה כחול אשר על שפת הים (יהו' יא, ד), וכחול ארבה מים212 (איוב כט, יח). וראיתי בספר מדויק ירושלמי וח213 וכחול ארבה מים214 בשרק לנהרדעי ובחלם למערבאי.
187. חסר] חולי וגוחי (מי' ד, י), BL
188. נוסף סין] BL
189. תחולי] חולי BL
190. ואמר] ואומר BL
191. נוסף ר] BL
192. מלפני] לפני BL
193. היא] הוא BL
194. ויש] שיש BL
195. חסר] כל BL
196. ח] ה BL
197. ושרים] שרים BL
198. מהענין] מענין BL
199. נוסף פירושו דרכי הרשע יחילו דרכיו בכל עת,] BL
200. וחולל] חלל BL
201. חסר] בסגול הלמ"ד, BL
202. – חסר מחמת הדומות ] ואפשר שיהיה כמהו וסער מתחולל (יר' כג, יט). BL
203. חלחלה] וחלחלה BL
204. – חסר מחמת הדומות ] יחלו על ראש יואב (שמ"ב ג, כט), על ראש רשעים יחול (יר' כג, יט), פירוש יפול ויחנה. וההתפעל וסער מתחולל (יר' כג, יט). ופירוש ולא חלו בה ידים, BL
205. נוסף ידי] BL
206. חסר] תאר BL
207. ענינם] וענינם BL
208. וזהו] וזה הוא BL
209. כחיל] כסיל BL
210. חסר] ואמר בו לשון שכר כי הוא יתברך זן ומפרנס אותם כאילו הוא חייב לזונם כאדם שחייב לתת שכרו לשכיר. BL
211. ה'] הבורא BL
212. מים] ימים BL
213. נוסף וח] BL
214. מים] ימים BL
וכל שה חום בכשבים (בר' ל, לב), שחור. והנכון אצלי כי חום משרש חמם ושם אפרשנו עוד215.
215. נוסף עוד] BL
אתה חסת על הקיקיון (יונה ד, י), לא חסה עליך עין (יח' טז, ה), יחוס על דל ואביון (תה' עב, יג), לא תחוס עיניך (דב' כה, יב), לא216 תחוס עיני (יח' ה, יא), כלם בחלם. ואחד בא לבדו בשרק, לא תחוס עינם (יש' יג, יח), וכל אחוס בשרק. ותחס עיני עליהם משחתם (יח' כ, יז), ותחס עליך (שמ"א כד, יא), פירושו ותחס עיני או נפשי. חוסה י"י על עמך (יואל ב, יז), ענינם ענין חמלה.
216. לא] ולא BL
מחוץ לעיר (בר' יט, טז), בחוץ תעמוד (דב' כד, יא), החוצה אל העין (בר' כד, כט), ענינם ידוע. וכן חוץ ממני (קה' ב, כה), שפירושו זולתי והכל ענין אחד. וכן חכמות בחוץ תרנה (מש' א, כ), 217 וכן218 ונתון לו ככר לחם ליום מחוץ האופים (יר' לז, כא), וכחוץ לעוברים (יש' נא, כג), שפירוש שוק219 . שוטטו בחוצות ירושלם (יר' ה, א), וחוצות תשים לך בדמשק (מל"א כ, לד), שפירושם שוקים, הכל עם הענין220 הראשון ענין אחד. והתאר ממנו בפנימי ובחיצון מדות (יח' מא, יז). וכן ופטורי צצים מלפנים ולחיצון (מל"א ו, כט), לפנימה ולחיצון (מל"א ו, ל). ואף על פי שמלפנים ולפנימה אינם תאר, ולחיצון הוא תאר, והוא תאר להיכל שהיה חיצון מהדביר. ולנקבה אל החצר החיצונה (יח' מ, יז). אבל ואת מבוא המלך החיצונה (מל"ב טז, יח) הוא כמו החיצון כי הוא מלעיל 221 והה"א נוספת.
יד. בבלי, מגילה יב ע"א
טו. בבלי, בבא מציעא נח ע"ב
חור כרפס ותכלת (אס' א, ו), לבן. וכן אמרו רבותינו ז"ל [יד] 222 מילת לבנה הציע להם. תכלת וחור (אס' ח, טו). והפעל ממנו בהראות עי"ן הפעל ולא עתה פניו יחורו (יש' נט, כ). ותרגום לבן חיור. וכנה הבשת על דרך הלובן כי האדם שיש לו בשת223 יתלבנו פניו. וכן אמרו רבותינו ז"ל [טו] המלבין פני חבירו ברבים. ורבי יונה פירש מזה הענין ואורגים חורי (יש' יט, ט), כלומר בגדים לבנים. וכן סלי חורי (בר' מ, טז). וטוב הוא שיהיה סלי חורי לבן, כמו224 סלים עשויים מן המקלות המקולפות והם לבנים אחר הקלוף. אבל הוא פרשו225 על דרך הרחוק. ופירש מזה הענין עוד בן חורין226 (קה' י, יז). ואת כל חורי יהודה וירושלם (יר' כז, כ), ואריבה את החורים (נחמ' ה, ז), חוריה ואין שם מלוכה (יש' לד, יב), ואומר227 כי השרים והגדולים יכנו228 בלשון ישמעאל 229 לובן. וענין אחר ויקב חור בדלתו (מל"ב יב, י), וימלא טרף חוריו (נח' ב, יג), חורי עפר וכפים (איוב ל, ו), מן החורים אשר התחבאו שם (שמ"א יד, יא). ובשרק על חור פתן (יש' יא, ח), הפח בחורים כלם (יש' מב, כב), וידוע הוא. ויתכן לפרש מזה כענין230 וארגים חורי (יש' יט, ט), כלומר בגדים נקובים בעת אריגתן לנוי. או אמר זה על הרשתות שהם נקבים נקבים. וכן ענין הפרשה כמו שאמר ופרשי מכמרת על פני מים (יש' יט, ח), וכן סלי חרי (בר' מ, טז), סלים נקובים כי כן יעשו אותם. ועוד נפרשנו בשרש חרר. והחכם רבי יהודה ורבי יונה הכניסו בזה השרש וחרה נחשתה (יח' כד, יא), ועצמי חרה מני חרב (איוב ל, ל), חרו יושבי הארץ231 (יש' כד, ו), והנכון והישר אצלי לשומם מפעלי הכפל.
טז. בבלי, פסחים ט ע"א
וחש עתידת למו (דב' לב, לה), חשתי ולא התמהמתי232 (תה' קיט, ס), כנשר חש לאכול (חב' א, ח), חושה לעזרתי (תה' לח, כג), ותחש על מרמה רגלי (איוב לא, ה), כי מי יאכל ומי יחוש חוץ ממני (קה' ב, כה). והתאר נחלץ חושים (במ' לב, יז). והפעל הכבד אחישה מפלט לי (תה' נה, ט), אני י"י בעתה אחישנה (יש' ס, כב). והשם כי גז חיש ונעופה (תה' צ, י), ענינם ענין מהירות. ויש מפרשים ומי יחוש (קה' ב, כה) מענין חוששין בדברי רבותינו ז"ל [טז] כלומר מי יהיה חושש להתענג ולאכול ולשמח יותר ממני.
232. התמהמתי] התמהמהתי BL
יז. בבלי, תענית ט ע"ב
י"י עושה חזיזים (זכ' י, א), ודרך לחזיז קולות (איוב כח, כו). ויש לומר שהם משרש חזה בפלס233
ישמח צדיק כי חזה נקם (תה' נח, יא), וזה חזיתי ואספרה (איוב טו, יז), כלכם חזיתם (איוב כז, יב), אשר אני אחזה לי (איוב יט, כז). ועם שאול עשינו חוזה (יש' כח, טו), פרשו רבי יונה כן, דבר239 שמנו צופה עם שאול שיודיענו עת בואו ובקרבת עתו נדחה אותו. שמאל בעשותו ולא אחז (איוב כג, ט), ותחז בציון עינינו (מי' ד, יא). ובהראות למ"ד הפעל רמה ידך בל יחזיון (יש' כו, יא). והשם בהראות למ"ד הפעל משא גיא חזיון (יש' כב, א). בחזיון לילה (איוב כ, ח). והקבוץ מחזיונות לילה (איוב ד, יג), ומחזינות תבעתני (איוב ז, יד). ומבלי הראות 240 חזון נראה אלי (דנ' ח, א). ומשקל אחר במחזה לאמר (בר' טו, א). ובלשון נקבה ומחזה אל מחזה (מל"א ז, ד), ותרגם241 יונתן242 243 וזוי לקבל זוי. ומשקל אחר ביד כל נביאי כל חוזה (מל"ב יז, יג), ויתכן כי כמוהו ועם שאול עשינו חוזה (יש' כח, ט), כלומר מחזה עשינו עם שאול וברית כרתנו עמו שלא יקחנו. ומשקל אחר ובחזות244 יעדו245 החזה (דה"ב ט, כט). ומשקל אחר חזות קשה (יש' כא, ב), וחזותכם246 את שאול (יש' כח, יח), כלם ענין ראיה. ותרגום ראה חזה, יש מהם ראיה ממש ויש מהם מראות247 הנבואה, הנם כתובים248 על דברי חוזי (דה"ב לג, יט), כמו חוזים, כמו וארגים חורי (יש' יט, ט), והדומים להם כמו שכתבו249 בחלק הדקדוק. וענין אחר בית אבנים יחזה (איוב ח, יז), 250 ולא ידענו מה היה251 דעתו בענינם. ויקח משה את החזה (וי' ח, כט), חזה התנופה (וי' ז, לד). והקבוץ וישם252 את החלבים על החזות (וי' ט, כ), וידוע הוא.
239. דבר] כבר BL
240. חסר] היו"ד BL
241. חסרותרגם] BL
242. יונתן] ויונתן BL
243. חסר] תרגם BL
244. repentir ובחזות] ובחזות BL
245. יעדו] יעדה BL
246. ם] BL
247. מראות] מראה BL
248. נוסף הנם כתובים] BL
249. שכתבו] שכתבנו BL
250. – חסר מחמת הדומות ] פירושו יסתבך מן קרן חזות (דנ' ח, ה). והחכם רבי יהודה הכניס ועם שאול עשינו חזה בענין בית אבנים יחזה BL
251. היה] היתה BL
252. וישם] וישימו BL
יח. בבלי, ברכות מ ע"א
ויהי כי חזק ישראל (שופ' א, כח), ודבר המלך חזק על יואב (דה"א כא, ד), אם תחזק ארם ממני (שמ"ב י, יא), חזק ואמץ (יהו' א, ו), חזקתני ותוכל (יר' כ, ז), פירושו חזקת ממני. יחזקו ממך (שמ"ב י, יא), בסגול החי"ת. פן יחזקו מוסריכם (יש' כח, כב), בשבא253 החי"ת. לחבשה לחזקה (יח' ל, כא), במפיק ה"א254, ופירושו255 להתחזק בה. ואשר הוא יוצא מן הקל, ויצר לו ולא חזקו (דה"ב כח, כ), וכן לחזקה לחזק אותה. ויש לפרש ולא חזקו ולא חזק ממנו, או לא חזק לפניו ויהיה פירוש חזק על אחז. ואם הוא יוצא יהיה פירושו כי השם יתברך לא חזק אחז לפני מלך אשור256 או פירושו ולא חזקו מלך אשור. ואמר כן לפי ששלח אחז על257 מלכי אשור לעזר לו אמר לו258 די שלא חזקו אלא שבא עליו והצר לו. וזה הפירוש הוא הנכון. והשם והשמדתי חוזק ממלכות גוים259 (חגי ב, כב), הלא בחזקנו (עמ' ו, יג). ובתוספת ה"א ואם לא לקחתי בחזקה (שמ"א ב, טז), ולכל אשר יצא על הבית לחזקה (מל"ב יב, יג). ומשקל אחר כ260חזקת היד (יש' ח, יב), ובחזקתו גבה לבו עד להשחית (דה"ב כו, טז). או יהיו261 מקור. ומשקל אחר ארחמך י"י חזקי (תה' יח, ב), החי"ת בחרק כמו מן סתר סתרי. והתאר הוא262 החזק הוא הרפה (במ' יג, יח), בחזק יבא (יש' מ, י), פירושו בחיל חזק וחילו הוא זרועו, זהו263 שאמר וזרועו משלה לו (יש' מ, י). ותאר במקום פועל ודוד הולך וחזק (שמ"ב, ג, א), ויהי קול השופר הולך וחזק (שמ' יט, יט). והפעל הכבד חזקו פניהם מסלע (יר' ה, ג), כי חזק בריחי שעריך (תה' קמז, יג), ויתדותיך חזקי (יש' נד, ב), ואני אחזק את לב264 פרעה265 (שמ' ד, כא), ויחזק א266 חרש את צורף (יש' מא, ז), לא חזקו הכהנים את 267 הבית (מל"ב יב, ז). ופעל כבד אחר החזק מלחמתך אל העיר (שמ"ב יא, כה), ועל ידו החזיק268 (נחמ' ג, ה), כלומר החזיק269 המלאכה, החזיקו המשמר (יר' נא, יב), החזיקי מלבן (נח' ג, יד), כלומר החזיק270 מלאכת המלבן271. כי החזיק עד למעלה (דה"ב כו, ח), פירושו272 החזיק מלכותו. ויש בזה הפועל שהוא קשור עם בי"ת וענינו שיחזיק עצמו בדבר לתקף אותו בחזקה, והחזיקי את ידך בו (בר' כא, יח). והוא כענין אחיזה. וכן ויחזיקו האנשים בידו (בר' יט, טז), עודך מחזיק בתומתך (איוב ב, ט), ועודך מחזיק בם (שמ' ט, ב), אשר החזקתיך מקצות הארץ (יש' מא, ט), כלומר החזקתי בך. וכן שמה החזיקתני (יר' ח, כא)273. כי החזיקך חיל (מי' ד, ט)274. או יבא בלא קשר בי"ת פעמים כמו לשון אחיזה שיבא בבי"ת ובלא בי"ת, וכן החזק מגן וצנה (תה' לה, כ). 275 וההתפעל והתחזקתם ולקחתם (במ' יג, כ), ויתחזק ישראל (בר' מח, ב), ולא יתחזק איש לפניהם,276בצרי.ובפתח חזק ונתחזק (שמ"ב י, יב). וכן בא בהפסק בפתח על ממלכות אביו ויתחזק (דה"ב כא, ד). ובענין מה שיכיל הכלי מחזיק בתים שלשת אלפים יכיל (דה"ב ד, ה). ורבותינו ז"ל הרגילו זה הלשון באמרם [יח], כלי ריקן מחזיק מלא אינו מחזיק, וזולת זה הרבה.
253. בשבא] בשוא BL
254. ה"א] הה"א BL
255. ופירושו] פירוש BL
256. נוסף לפני מלך אשור] לפניו BL
257. על] אל BL
258. לו] לא BL
259. גוים] הגוים BL
260. כ] ב BL
261. יהיו] יהיה BL
262. נוסף הוא] BL
263. זהו] והוא BL
264. לב] לבו BL
265. נוסף פרעה] BL
266. נוסף א] BL
267. חסר] בדק BL
268. ידו החזיק] ידם החזיקו BL
269. החזיק] החזיקו BL
270. החזיק] החזיקו BL
271. המלבן] מלבן BL
272. פירושו] ופירושו BL
273. חסר] , החזיקה בי BL
274. חסר] , החזיק בך BL
275. חסר] ובלמ"ד במקום בי"ת והחזיק לו ונשק לו (שמ"ב טו, ה). BL
276. נוסף ולא יתחזק איש לפניהם,] BL
חטא ישראל (יהו' ז, יא), חטא חטאה ירושלם (איכה א, ח), שאול חטאו (איוב כד, יט), פירושו עד שאול חטאו כלומר עד שימותו. וחטאת עמך (שמ' ה, טז), בחלוף ה"א הנקבה 277 והרפות האל"ף. בכל חטא אשר יחטא (דב' יט, טו), ואחשך גם אנכי אותך מחטו לי (בר' כ, ו), בוא"ו278 תמורת האל"ף למ"ד הפעל. חטאים 279 לאכל על הדם (שמ"א יד, לג), האל"ף נחה. וחטאי חמס נפשו (מש' ח, לו), פירושו חוטא לי. והתאר, 280 רעים וחטאים לי"י (בר' יג, יג), והיתי אני ובני שלמה חטאים (מל"א א, כא), 281 ידמה שנהיה חטאים לפניך שלא יהיה לנו בענין המלוכה דבר. ויש מפרשים כי הוא כנוי לדוד דרך מוסר. רצתה282 לומר כי החטא יהיה יהיה283 על דוד וכמוהו וחטאת עמך (שמ' ה, טז). ואויבינו ילעגו למו (תה' פ, ז), וימירו את כבודם (תה' קו, כ). והשם בכל חטא284 אשר יחטא (דב' יט, טו), רק חטאי ירבעם בן נבט (מל"ב י, כט). ובתוספת ה"א285 חטאה גדולה (שמ' לב, כא). ובהדגש וכעבות העגלה חטאה (יש' ה, יח), ופשע וחטאה (שמ' לד, ז). ובהרפות האל"ף וחלוף הה"א בתי"ו ונודעה החטאת (וי' ד, יד). והפעל הכבד פן יחטיאו אותך לי (שמ' כג, לג), אשר החטיא את בני286 ישראל (מל"ב ג, ג). ובא חסר האל"ף אשר החטי את ישראל בה הלך (מל"ב יג, ו) דאך לא סרו (מל"ב יג, ו). וכן למען החטי את יהודה (יר' לב, לה). מוחטיאי אדם בדבר (יש' כט, כא), אל השערה ולא יחטיא (שופ' כ, טז), כלומר ולא287 יחטיא האבן. ופעל כבד אחר אנכי אחטנה (בר' לא, לט), כלומר שיהיה החטא עלי ואשלם לך כמוה. ונקרא הקרבן שמביאין על החטא על שמו במקום אשר 288 ישחטו את החטאת289 וחטאו את המזבח (יח' מג, כב), פירושו יסיר חטא האדם בעבודת המזבח. הכהן המחטא אותה (וי' ו, יט), העובד עבודותיה ונעשת החטאת על ידו ומסיר חטא האדם בה. וכן וישחטהו ויחטאהו (וי' ט, טו). ועל הדרך הזה ההתפעל הוא יתחטא בו (במ' יט, יב), כלומר יסור290 חטאו291 בהזאתו. תתחטאו ביום השלישי (במ' לא, יט), משברים יתחטאו (איוב מא, יז), פירושו מכל שברים 292 יהיו נקיים כשיזכירו גבורת לויתן. ועוד נפרשנו293 בשרש שבר. וכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עזים 294 תתחטאו (במ' לא, כ) איננו יוצא כאשר חשבו אנשים אלא עומד ב295משפט כל התפעל. ולפי שאמר למעלה תתחטאו אתם ושביכם (במ' לא, ב) אמר ועם כל בגד וכל מעשה עזים 296 תתחטאו, כי לא תהיה טהרתכם שלימה עד שיטהרו עמכם גם כן297 298 הכלים299. 300
277. חסר] בתי"ו BL
278. בוא"ו] בו"ו BL
279. חסר] לי"י BL
280. חסר] הנה עיני י"י בממלכה החטאה (עמ' ט, ח), BL
281. חסר] כלומר BL
282. רצתה] רוצה BL
283. נוסף יהיה] BL
284. repentir חטא] חטא BL
285. ה"א] הה"א BL
286. repentir בני] בני BL
287. נוסף ולא] BL
288. חסר] תשחט העלה תשחט החטאת (וי' ו, יח). ובא חסר האל"ף ושעיר עזים אחד לחטת (במ' טו, כד). BL
289. נוסף ישחטו את החטאת] BL
290. יסור] יסיר BL
291. חטאו] חטאתו BL
292. חסר] אחרים BL
293. נפרשנו] נפרשו BL
294. חסר] וכל כלי עץ BL
295. ב] כ BL
296. חסר] וכל כלי עץ BL
297. כן] כל BL
298. חסר] הבגדים BL
299. הכלים] והכלים BL
300. חסר] זאת תהיה חטאת מצרים וחטאת כל הגוים (זכ' יד, יט), עונש החטאת שחטאו. ובזה הדרך כי לא שלם עון האמרי עד הנה (בר' טו, טז), עונש העון. BL
ולא יחטבו מן היערים (יח' לט, י), מחטב עציך (דב' כט, י), ענין כריתה.301 ורבי יונה פירש בעינין אחרù חטובות אטון מצרים (מש' ז, טז), כזויות מחטבות, כלומר גבוהות ונשאות. ותרגום וי"י302 האמירך 303 חטבך. ולפי דעתי אין להוציאו מהענין הראשון, ופירוש חטובות אטון מצרים שב אל הערש ואמר כי ערשי304 בדיו חטובות ומתקנות במעצד ובמחוגה וכיוצא בהם מהכלים שמתקנין בהם305 את306 המטות. וכן ב307זויות מחטבות, כי מנהג העולם לבנות זויות הבית אבנים חטובות אבני גזית אף על פי שכל הבית בנויה באבנים שלמות, הזויות עושין308 אבני גזית ומחטבות היטב עד שידמו כל אבני הזויות מרוב חטיבותן ביושר כאלו כלם אבן אחת ודמה הבנות ששוות וישרות בקומתן לזויות.
ותהלתי אחטם לך (יש' מח, ט), רוצה לומר בעבור תהלתי אאריך חוטמי לך כמו שאמר אאריך אפי (יש' מח, ט) כי האף 309 יקרא גם כן חוטם.
309. חסר] והחמה BL
וחטפתם לכם (שופ' כא, כא), יארב לחטף עני יחטף עני (תה' י, ט), ענין חטיפה הוא310 לקיחת הדבר בכח ובמהירות.
310. הוא] היא BL
ויצא חטר מגזע ישי (יש' יא, א), בפי אויל חטר גאוה (מש' יד, ג), תרגום מטה חוטרא ופרוש חטר גאוה. אמר311 כי בפי האויל מטה הגאוה שמדבר גאוה וגדולות על האנשים. ורבי יונה פירש בעבור דברים שידבר האויל יבא עליו חטר גאוה, כלומר שיכוהו מכות גדולות על דבריו.
311. אמר] אומר BL
וארפכשד חי (בר' יא, יב), ויהי312 כל ימי אדם אשר חי (בר' ה, ה), וחי בהם (וי' יח, ה), אם313 בת היא וחיה (שמ' א, טז), ומלת וחיה ראויה להדגש. והתאר חי חי הוא יודוך (יש' לח, יט), חיים כלכם היום (דב' ד, ד), אזי חיים בלענוהו314 (תה' קכד, ג), נגד החיים (קה' ו, ח), מים חיים (וי' יד, ה). והשם בלשון רבים מות וחיים (מש' יח, כא). ולא יפרד. וחיים לנערותיך (מש' כז, כז), ויהיו חיי שרה (בר' כג, א), ובנפל315 יו"ד השרש, חי פרעה (בר' מב, טו), חי נפשך (שמ"א א, כו). ויתכן וחי אחיך עמך (וי' כה, לו), פעל עבר מזה השרש ובא בדרך פעל. 316 וענין כלם ידוע. ואפשר שרש כלם חיה כמו שכתב רבי יהודה.
יט. בבלי, קידושין עד ע"א
כ. בבלי, יומא עג ע"ב
כא. אבות דרבי נתן לד, יא
כב. בבלי, כתובות קיא ע"א
וחיית317 אתה וביתך (יר' לח, יז), וחייתה318 נפשי (בר' יב, יג), חיו מן האנשים ההם (במ' יד, לח), לא אמות כי אחיה (תה' קיח, יז), י"י עליהם יחיו (יש' לח, טז), תרגם319 יונתן י"י על כל מתיא אמרת א320 לאחאה וקדם כלכון321 אחייתא רוחי ואחייתני וקימתני. ויחי יעקב (בר' מז, כח), אשר לא תחיינה (יח' יג, יט). והשם אלמנות חיות (שמ"ב כ, ג). ומשקל אחר ולא ישאירו מחיה (שופ' ו, ד), כי למחיה שלחני אלהים (בר' מה, ה). ומשקל אחר חית ידך מצאת (יש' נז, י), כלומר ערב היה לך כמו המזונות לאדם על כן לא חלית322. והתאר כי חיות הנה (שמ' א, יט). וכן וחוה323324 היתה אם כל חי (בר' ג, כ), בהתחלף היו"ד בוא"ו325 כדי שלא יתערב עם זאת החיה אשר תאכלו (וי' יא, ב). והפעל הכבד הנה החיה י"י אותי (יהו' יד, י), ואותה החייתי (במ' כב, לג), להחיות רוח שפלים (יש' נז, טו). וכבד אחר ונפשו לא חיה (תה' כב, ל), החייתם כל נקבה (במ' לא, טו), ונפשות לכנה תחיינה (יח' יג, יח), בקרב שנים חייהו (חב' ג, ב), פירושו ישראל שהוא פעלך חיה אותו בקרב שני הצרות. ובאה326 מלת חייהו שלם בלמ"ד הפעל שלא כמנהג כי הוא כתוב בשני יודי"ן. ואיפשר שיהיה שם כמו חייו. וכן מגן גבורהו (נח' ב, ד) כמו גבוריו. ויואב יחיה את שאר העיר (דה"א יא, ח), ופירושו יחיה את שאר העיר שסגר יואב שאר העיר, כי דוד בנה מן המלוא ועד הסביב ויואב בנה חומת שאר העיר. ואמר בלשון חיות כי העיר ההרוסה כמו מתה. וכן היחיו את האבנים מערמות העפר והמה שרופות (נחמ' ג, לד). וכן במקום אחר בלשון רפואה כי עלתה ארוכה לחומת ירושלם (נחמ' ד, א). ועוד וירפא את מזבח י"י ההרוס (מל"א יח, ל). אשר חיו מאנשי327יבש גלעד (שופ' כא, יד), מכשפה לא תחיה (שמ' כב, יז), לחיות זרע (בר' ז, ג), ולחיותם ברעב (תה' לג, יט). ונקראת הנשמה חיה לפי שהיא חיה לעולם ואיננה כמו הגוף. 328 וזהמתו חיתו לחם (איוב לג, כ), וחיתם בקדשים ,329 וחיתו באור תראה (איוב לג, כח), ועוד בחיים חיתם (יח' ז, יג), ואיש בעונו חיתו (יח' ז, יג). 330 ובענין הבריאות עד חיותם (יהו' ה, ח), וימרחו על השחין ויחי (יש' לח, כא), או כי ישוב הבשר החי (וי' יג, טז), פירושו הבריא, ומחית בשר חי (וי' יג, י), פירושו בריאות הבשר331 החי. לא332 יקח ממך בשר מבושל כי אם החי333 (שמ"א ב, טו), פירושו נא. וכן אזי חיים בלעונו (תה' קכד, ג), נבלעם כשאול חיים (מש' א, יב), כמו חי כמו חרון (תה' נח, י), ועוד נפרש הפסוק בשרש סיר. כעת חיה (בר' יח, יד), פירושו כעת הזאת לשנה הבאה שתהיה חיה.וכן כה לחי (שמ"א כה, ו), כה334 לזמן החי, כלומר לשנה הבאה שתהיו חיים. ותולה החיות בעת ובזמן להתמדת החיים בו. ויש מפרשים כה לחי לעשיר כי עני335 חשוב כמת. וכן מה לעני יודע להלוך נגד החיים (קה' ו, ח), נגד העשירים. ואין צורך להוציאו מפשטו336. ויונתן תרגם כה לחי כדין לחייך, כלומר כה יהיה כל ימי חייך337. ולדעת רבותינו ז"ל שקראו למילדת חיה כמו שאמרו [יט] שלשה נאמין על הבכור אביו ואמו וחיה, יתכן לפרש כי338 חיות הנה (שמ' א, יט) מילדות, כלומר אין339 צריכות למילדות 340 כי הן עצמן מילדות. וכן קראו לנולדת341 חיה כמו שאמרו [כ] והחיה תנעול את הסנדל וזולת זה. וטוב הוא לפרש מזה כעת חיה (בר' יח, יד) כלומר כעת הזאת תהיה יולדת, ופרש342 אחר כן מה343 והנה בן לשרה אשתך (בר' יח, יד). אשר נתנו חתיתם בארץ חיים (יח' לב, כד), ונתתי צבי בארץ חיים (יח' כו, כ), אתהלך לפני י"י בארצות344 החיים (תה' קטז, ט), פרשו בהם 345 [כא] ארץ ישראל. נקראת ארץ חיים346 כמו שנקראת ארץ צבי. וכן אמרו רבותינו ז"ל [כב], ארץ שמתיה חיים. ויש לפרשם347 כלם כמשמעם. זאת החיה אשר תאכלו (וי' יא, ב), בהמה בכלל חיה. אבל כי348 יצור ציד חיה או עוף (וי' יז, יג), על החיה לבד לא על הבהמה כי אין לבהמה כסוי הדם. חיתו יער (תה' נ י), הוא"ו349 נוסף כי הראוי כמו גער חית קנה. ונקראת העדה חיה, חיתך ישבו בה (תה' סח, לא), חית קנה (תה' סח, יא), חית350 פלשתים (שמ"ב כג, יג). ופירוש חית קנה העדה בעלת הקנים והם הרמחים. אל תתן לחית נפש תורך (תה' עד, יט), חסר הנסמך ופירושו אל תתן לעדת האויבים נפש תורך, והיא כנסת ישראל המשילה351 לתור כמו שהמשילה ליונה.ויש מפרשים לחית שם מן ושד בהמות יחיתן (חב' ב, יז) שהוא ענין השבר, ויהיה לחית שם בשקל פנג, אכד, אחר שהם גם כן פתחין. וכן קבוץ הבתים ביחד כמו פרז וכיוצא בו שאינו מוקף ולא יוכלו לבנותו כעיר יכנו אותו לקבוץ הבתים לבד חיה, ויאספו פלשתים לחיה (שמ"ב כג, יא). ובתמורת היו"ד בוא"ו352 חות יאיר (במ' לב, מא). וכן פרשו353 רבי יונה ואמר כי כן יקראו354 בלשון ערב לקבוץ הבתים ביד355 אל חי.
317. וחיית] וחיתה BL
318. וחייתה] וחיה BL
319. תרגם] תרגום BL
320. נוסף א] BL
321. כלכון] כולהון BL
322. חלית] חילת BL
323. וחוה] חוה BL
324. חסר] , כי היא BL
325. בוא"ו] בוי"ו BL
326. ובאה] ובא BL
327. מאנשי] מנשי BL
328. חסר] וכן הנפש הבהמית נקראת גם כן חיה, BL
329. repentir וחיתם בקדשים ,] וחיתם בקדשים(איוב לו, יד), BL
330. חסר] ויש לפרש מזה וחיתם לדבר הסגיר (תה' עח, ג). ויש מפרשים בהמתם ואמר זה על דבר המקנה. BL
331. הבשר] בשר BL
332. לא] ולא BL
333. החי] חי BL
334. נוסף כה] BL
335. עני] העני BL
336. מפשטו] ממשמעו BL
337. ימי חייך] ימיך BL
338. נוסף כי] BL
339. אין] אינן BL
340. חסר] אחרות BL
341. לנולדת] ליולדות BL
342. ופרש] ופירוש BL
343. נוסף מה] BL
344. בארצות] בארץ BL
345. חסר] רבותינו ז"ל BL
346. חיים] החיים BL
347. לפרשם] לפרש BL
348. כי] אשר BL
349. הוא"ו] הוי"ו BL
350. חית] וחית BL
351. המשילה] המשולה BL
352. בוא"ו] בו"ו BL
353. פרשו] פירש BL
354. יקראו] קראו BL
355. ביד] דיחד BL
כג. בבלי, פסחים פו ע"א
כד. בבלי, בבא בתרא נד ע"א
חיל גדול מאד (יח' לז, י), חילי הגדול (יואל ב, כה), חיל כשדים (יר' נב, ח), 356 וחילים יגבר (קה' י, י), בהראות עי"ן הפעל פירושו צבא. ויש מפרשים מזה וגלות החל הזה (עו' כ), אף על פי שלא נכתב ביו"ד. וכן תרגם357 יונתן עמא הדין, ואם בא כ358דרך הסמיכות. וכן אל המלך חזקיהו בחיל כבד (מל"ב יח, יז), כמו שומר מה מליל (יש' כא, יא), וחכך כיין הטוב (שה"ש ז, י). ויתכן לפרש עוד359 מזה יהי שלום בחילך (תה' קכב, ז), כלומר בעמך. ומזה עוד ונפל בעצומיו חלכאים (תה' י, י), כי הוא שתי מלות בקריאה. וישראל עושה חיל (במ' כד, יח), ימין י"י עושה חיל (תה' קיח, טו),360 המאזרני חיל (תה' יח, לג), עשה לי את החיל הזה (דב' ח, יז), כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל (דב' ח, יח), תאנה וגפן נתנו חילם (יואל ב, כב), וברב חילו לא ימלט (תה' לג, יז), ענין חזק ואמץ. 361 ישא את חיל משק362 (יש' ח, ד), ואת כל חילם ואת כל טפם (בר' לד, כט), חילך וכל363 אוצרותיך (יר' יז, ג), ישאו על כתף עירים חיליהם (יש' ל, ו), פירושו ממון ורכוש. ויתכן גם מזה הנותן לך כח לעשות חיל (דב' ח, יח), עשה לי את החיל הזה (דב' ח, יז), וישראל עשה חיל (במ' כד, יח). אבל ויאבל חיל וחומה (איכה ב, ח), ותעמוד בחל (שמ"ב כ, טו), אשר חיל ים (נח' ג, ח), שיתו לבכם לחילה (תה' מח, יד), יהי שלום בחילך (תה' קכב, ז), כל אלו פרשו בהם ה364חומה. ורבותינו ז"ל365 פרשו חיל החומה הקטנה החיצונה שלפני החומה הגדולה באמרם [כג] מאי חל וחומה? אמר רבי חנינא שורא ובר שורא. ואיפשר שקראו הפנימית חל והחיצונה הקטנה חומה ויהיה פירוש ותעמד בחל, שהפילו החומה החיצונה ועמדה העיר בחל שהיא החומה הפנימית. ויתכן לפרש כי החפירה שהיא סביב החומה תקרא חל מתרגום בגיא בחילתא. ופירוש ותעמוד בחל ששפכו הסוללה ומלאו החפירה עפר ואבנים וזו היא שפיכת הסוללה על דעת המתרגם שתרגם סוללא366 מיליתא, והוא 367 עפר ואבנים368 מדברי רבותינו ז"ל [כד], מוליא בנצא, ואחר ששפכו הסוללה לא היה להם אלא להפיל החומה. ופירוש ותעמד 369 כלומר ועמדה העיר להכבש לפי שמלאו החל. וכן בחל יזרעאל (מל"א כא, כג), וגלות החל הזה (עו' א, כ).
356. חסר] הניעמו בחילך והורידמו (תה' נט, יב), BL
357. תרגם] תרגום BL
358. כ] ב BL
359. נוסף עוד] BL
360. נוסף ] BL
361. חסר] וכבר כתבנו בשרש גבר וחילים יגבר מזה הענין. BL
362. משק] דמשק BL
363. וכל] כל BL
364. ה] BL
365. נוסף ז"ל] BL
366. סוללא] סוללה BL
367. חסר] צבור עפר BL
368. נוסף עפר ואבנים] BL
369. חסר] בחל BL
וחין ערכו (איוב מא, ד), כתבו רבי יונה שרש בפני עצמו ופירשו חזקת ערכו, ואין לו חבר. ולפי דעתי כי הוא370 כמו חן. ועוד אפרשנו בשרש חנן.
370. כי הוא] שהוא BL
כה. משנה שביעית ג, ח
כו. בבלי, עירובין ד ע"א
373 ושחד בחיק חמה עזה (מש' כא, יד), בחיק יוטל את הגורל (מש' טז, לג), ונכתבו בלא יו"ד.374 ותחבק חיק נכריה (מש' ה, כ), אל חיק בניהם (יר' לב, יח)375. 376 ויש ספרים אל חק בניהם מלא377. או378 אשת חיקיך (דב' יג, ז), רוצה379 לומר השוכבת בחיקך. ובחיקו תשכב (שמ"ב יב, ג), שאהו בחיקך (במ' יא, יב), ובחיקו ישא (יש' מ, יא), יש מפרשים חיק בית הזרוע. וכן פרש אותו רבנו סעדיה ע"ה380. וזה בארץ ישראל381 ישמעאל שבתי זרועותיהם רחבים ונושאים בהם כל דבר 382 ובארץ383 אדום בתי הזרוע 384 צרים וחוגרים במתניהם על לבושיהם ומה שמעל החגורה תוך הבגדים יקרא חיק. ופירוש שאהו בחיקך כי כן מנהג האומן לשאת היונק על חיקו , סומך385 אותו בזרועותיו. כלו כליותי בחיקי (איוב יט, כז), רוצה386 לומר בתוך מעי. ומחיק הארץ (יח' מג, יד), פירושו אמצעיתה387 ומטבורה כמו שהחיק אמצע הגוף. וכן והחיק לה אמה סביב (יח' מג, יז), המקום השוה והממוצע388. וכן תרגם389 יונתן ומתשוית ארעא ותשויאת390 לה אמתא סחור סחור. ורבותינו ז"ל פרשו [כו], חיק האמה זה יסוד.
373. חסר] בחיק יוטל את הגורל (מש' טז, לג), אל חיק בניהם (יר' לב, יח), ונכתב בלא יו"ד. BL
374. נוסף ] BL
375. נוסף ] BL
376. חסר] והמסורת אמר ד' חסרין בלשניהון. BL
377. מלא] חסר BL
378. נוסף או] BL
379. רוצה] רצונו BL
380. ע"ה] ז"ל BL
381. נוסף ישראל] BL
382. חסר] אבל BL
383. ובארץ] בארץ BL
384. חסר] שלהם BL
385. , סומך] וסומך BL
386. רוצה] רצונו BL
387. אמצעיתה] מאמצעיתה BL
388. והממוצע] הממוצע BL
389. תרגם] תרגום BL
390. ותשויאת] ותשויתא BL
וחך אוכל יטעם לו (איוב יב, יא), חכו ממתקים (שה"ש ה, טז), וחכך כיין הטוב (שם ז, י), אל חכך שופר (הו' ח, א), ידוע. כלה בחכה העלה (חב' א, טו), כל משליכי ביאור חכה (יש' יט, ח), תמשך לויתן בחכה (איוב מ, כה), הוא כלי ברזל391 שמושכין בו הדגים משקלר392 בלעז. ויתכן שרש393 אלו המלות חכך והדגש מורה עליהם. ואדני אבי ז"ל כתב כי שרש חך חכ394ך והדגש בחכו, חכך בעבור הנו"ן. וכן בערבי חנך.
אשרי כל חוכי לו (יש' ל, יח). והפעל הכבד חכה את איוב בדברים (איוב לב, ד) וחכיתי לי"י (יש' ח, יח), ולכן יחכה י"י לחננכם (יש' ל, יח), אשרי המחכה (דנ' יב, יב), המחכים למות ואיננו (איוב ג, כ), וכחכי איש גדודים (הו' ו, ט), היו"ד תמורת ה"א והוא מקור ענינם כענין התקוה. ופירוש יחכה י"י לחננכם, יאריך זמן החנינה כמו המחכה אך לא יעבר. או פירושו פועל יוצא על דרך 395 אשר יחלתני (תה' קיט, מט), כלומר יבטיחכם שתחכו לו לחננכם כי כן יעשה, זהו396 הנכון.
בני אם חכם לבך (מש' כו, טו), אם חכמת חכמת לך (מש' ט, יב), כי חכמה מאד (זכ' ט, ב), לו חכמו ישכילו זאת (דב' לב, לג), חכם בני ושמח לבי (מש' כז, יא), שמעו מוסר וחכמו (מש' ח, לג), ויחכם מכל האדם (מל"א ה, יא), לא רבים יחכמו (איוב לב, ט). והשם אני חכמה שכנתי ערמה (מש' ח, יב), חכמות בחוץ תרנה (מש' א, כ), חכמות נשים בנתה ביתה397(מש' ט, א), בפתח, פירוש כל חכמה וחכמה. והתאר החכם עיניו בראשו (קה' ב, יד), חכם398 חרשים (יש' ג, ג), חכמים בעיניהם (יש' ה, כא), חכמה399 יועצי פרעה (יש' יט, יא). חכמות שרותיה הענינה.400 חכמות נשים בנתה ביתה401 (מש' יד, א), בפתח פירושו כל אחת מהחכמות שבנשים. ותאר אחר תחכמוני ראש השלישי (שמ"ב כג, ח). והכבד וזקניו יחכם (תה' קה, כב), חבר חברים מחכם (תה' נח, ו), חכמים מחכמים (מש' ל, כד), ומעוף השמים יחכמנו (איוב לה, יא), מאויבי תחכמני מצותיך (תה' קיח, צח). וההתפעל הבה נתחכמה לו (שמ' א, י), ואל תתחכם יותר (קה' ז, טז).
ולבי402 חלל בקרבי (תה' קט, כב), פעל עבר כי חציו פתח כאלו אמר נחלל. ונפל חלל (יח' ו, ז),403 תאר במקום פעול כי כלו קמוץ, ממותי חלל בלב ימים (יח' כח, ח)404. ובקבוץ405 ויפלו חללים (שמ"א לא, א), חללי חרב מחללי רעב (איכה ד, ט), והנה חללי חרב (יר' יד, יח). הלמ"ד בשבא406 לבדו. את חללי בת עמי (יר' ח, כג), הלמ"ד בשבא407 ופתח החי"ת408 מעמדת בגעיא. והמקור ממנו, ואומר חלותי היא (תה' עז, יא), 409 תמותתי והריגתי היא410 בארך הגלות, אבל אזכור שנות ימין עליון כלומר אזכור השנים שעורר עליון ימינו והוציאם411 מגלות מצרים כן יעורר עוד ימינו להוציאנו עוד מהגלות שאנחנו בו. והפעל הכבד ממנו ואתה אדם412 ולא אל ביד מחלליך (יח' כח, ט), כמו הורגיך. מחוללי חרב (יח' לב, כו), הרוגי חרב 413. וענין אחר פעל כבד היום החילתי (שמ"א כב, טו), החל וכלה (שמ"א ג, כב), החל הנגף (במ' יז, יא), אחל תת פחדך (דב' ב, כה), אחל גדלך (יהו' ג, ז), 414 ותחלינה שבע שני הרעב415 והמשאת החלה (שופ' כ, מ). ויש מפרשים מזה ויחלו מעט ממשא מלך ושרים416 (הו' ח, י), 417 והשם כאשר בתחלה (בר' מא, כא), תחלת חכמה יראת י"י (מש' ט, י). וענין אחר כי חלל יהודה (מל' ב, יא), וחללו יפעתך (יח' כח, ז), ואחללך מהר אלהים ואבדך (יח' כח, טז), אל תחלל את בתך (וי' יט, כט), ובחללו יצועי אביו (דה"א ה, א), אשר נטע כרם ולא חללו (דב' כ, ו), פירושו שלא עשהו חולין כי קדש הוא עד שיפדהו. והנפעל אל מקדשי כי נחל (יח' כה, ג), כי איך יחל (יש' מח, יא), ונחלו מקדשיהם (יח' ז, כד), ונחלת בך לעיני הגוים (יח' כב, טז). אבל418 ובת איש כהן כי תחל לזנות (וי' כא, ט), לבלתי החל לעיני הגוים (יח' כ, ט) יתכן שאלו שניהם מבנין נפעל, ובא החי"ת בקמץ קטן והיתה ראויה להפתח. או הם מבנין הפעיל והתי"ו והה"א ראויות להפתח כמו ולא אחל את שם קדשי (יח' לט, ז), לא יחל דברו (במ' ל, ג), שהם מענין זה 419מבנין הפעיל. ופירוש לא יחל דברו לא ישים דברו חולין אלא יהיה 420 קיים דברו421 כמו 422 אמר קדש. ושלא נזכר פועלו ממנו אז הוחל לקרא בשם י"י (בר' ד, כו), ופירושו 423 בימי אנוש טעו אחר עבודה זרה וקריאה בשם י"י 424 הוחלה אז425. ויש מפרשים אותו מלשון426 תחלה427 ופירושו 428 אז החלו בני אדם לקרא שמות הגלולים והעצבים בשם י"י. והתאר מזה אשר זונה וחללה (וי' כא, ז). ויתכן מזה הענין ואתה חלל רשע (יח' כא, ל), או יהיה429 מהענין הראשון, וכן תרגם430 יונתן ואת חיי431ב קטולא רשיעא. והשם ולהבדיל בין הקדש ובין החול (וי' י, י). והוא דרך חול (שמ"א כא, ו) פירושו אף על פי שיצאנו בדרך חול שלא היינו סבורים שנצטרך ללחם קדש אף על פי כן קדש היו כלי הנערים, כי בצאתנו טהרנו עצמנו, ואם היתה אשה ענו432 עמנו בצאתנו לדרך טהרנו כדרך בני אדם שדעתם לדרך וקדש הם כלי הנערים ואף כי היום שיהיה עמנו לחם קדש יקדש בכלי נשמר ונזהר שיהיה בקדושתו433 בכלי. ויתן לו הכהן לחם434 קדש (שמ"א כא, ז), פירושו לחמי תודה שיוכל435 ישראל לאכלו436 בטהרה כי לא היה שם לחם אחר כי אם לחם הפנים שלא היה יכול לתת לו437 ממנו כי הוא אסור לזרים ונתן לו לחמי תודה. כן438 כתב אדני אבי ז"ל פירוש הפסוק. ועוד נכתבנו439 בשרש עצר. ומשקל אחר חלילה לך מעשות כדבר הזה (בר' יח, כה), חלילה חי י"י (שמ"א יד, מה), חלילה לי אם אצדיק אתכם (איוב כז, ה), כלם ענין חלול והיא440 תמורת הקדושה. ואדני אבי ז"ל פירוש מזה רוח צפון תחולל גשם (מש' כה, כג), פירושו תמנע הגשם והוא מענין חלילה שהוא מענין441 מניעה 442. וענין אחר ושרים כחוללים (תה' פז, ז). והכבד מחללים בחלילים (מל"א א, ט). ושם הכלי ושמחת לבב כהולך בחליל (יש' ל, כט), ולפניהם 443 תוף444 וחליל (שמ"א י, ה), בחלילים (מל"א א, מ)445. והוא מכלי זמר.ופירש רבנו שלמה ז"ל 446 שקורין קרמילש 447 ויונתן תרגם צלצלין. ועוד פעל כבד אחר ממנו מן המחוללות448 אשר גזלו (שופ' כא, כג). וגם מזה נקרא מחול, יהללו שמו במחול (תה' קמט, ג), במחול משחקים (יר' לא, ד). ובלשון נקבה מחולה, ובסמוך כמחולת המחנים (שה"ש ז, א). והקבוץ לחול במחולות (שופ' כא, כא). ובא נח מחולת, מחולות תמורת הדגש כי היה ראוי מחלת, מחלות בדגש ולהבדיל בינם ובין מחלות449 עפר (יש' ב, יט), באו450 כן. ונקרא כן לפי ששוחקים451 תוכו452 בחלילים. ובא לחול בשרק תחת חלם כמו ולבור את כל זה (קה' ט, א). וענין אחר ובמחלות עפר (יש' ב, ט), חפירות חלולות תחת העפר כמין מערות. את חלון התיבה אשר עשה453 (בר' ח, ו). חלוני שקופים אטומים (מל"א ו, ד), וקרע לו חלוני (יר' כב, יד), כמו חלונים. הספים והחלונים האטומות (יח' מא, טז). והקבוץ בלשון נקבות כהחלונות האלה (יח' מ, כה), משגיח מן החלונות (שה"ש ב, ט), והחלונות מכסות (יח' מא, טז), וידוע הוא.
402. ולבי] לבי BL
403. ] ונפלל חלל (יח' כח, כג), BL
404. חסר] , או בחלל (במ' יט, יח) BL
405. ובקבוץ] והקבוץ BL
406. בשבא] בשוא BL
407. בשבא] בשוא BL
408. החי"ת] והחי"ת BL
409. – חסר מחמת הדומות ] חלותי על משקל חנותי, פירוש אמר הנביא, בהיותי בגלות אמרתי חלותי היא BL
410. נוסף היא] BL
411. והוציאם] והוציאנו BL
412. נוסף ואתה אדם] BL
413. חסר] והיו ראויים להדגש BL
414. חסר] ויחל נח (בר' ט, כ), BL
415. נוסף ותחלינה שבע שני הרעב] BL
416. ושרים] שרים BL
417. חסר] וכבר כתבנוהו בשרש חול. BL
418. אבל] אבלל BL
419. חסר] ו BL
420. חסר] דברו BL
421. נוסף דברו] BL
422. חסר] אם BL
423. חסר] כי BL
424. חסר] אז BL
425. נוסף אז] BL
426. מלשון] מענין BL
427. תחלה] התחלה BL
428. חסר] כי BL
429. נוסף יהיה] BL
430. תרגם] תרגום BL
431. י] BL
432. ענו] עצורה BL
433. בקדושתו] בקדושה BL
434. נוסף לחם] BL
435. שיוכל] שיכול BL
436. לאכלו] לאכלן BL
437. נוסף לו] BL
438. כן] וכן BL
439. נכתבנו] נכתבו BL
440. והיא] והוא BL
441. מענין] ענין BL
442. חסר] וכבר כתבנו בשרש חול BL
443. חסר] נבל BL
444. תוף] ותף BL
445. ] כחלילים (יר' מח, לו) BL
446. חסר] שהוא BL
447. חסר] בלע"ז ונקרא כן לפי שהוא חלול, BL
448. המחוללות] החללות BL
449. מחלות] ובמחלות BL
450. באו] בא BL
451. ששוחקים] ששוחקין BL
452. תוכו] בתוכו BL
453. נוסף אשר עשה] BL
סיר אשר חלאתה בה וחלאתה לא יצאה ממנה (יח' כד, ו), הראשון רפה הה"א והשני במפיק, פירושו זוהמתא454.
454. זוהמתא] זוהמתה BL
יין וחלב (יש' נה, א), ולבן שנים מחלב (בר' מט, יב), בחלב אמו (שמ' לד, כו), והמה ישתו חלבך (יח' כה, ד). וינקת חלב גוים (יש' ט, טז), ידוע. כל חלב וכל דם (וי' ג, יז), וחלב נבלה וחלב טרפה (וי' ז, כד), בחמש נקדות. והקבוץ על אשי החלבים (וי' י, טו)455 ידוע. ועל דרך ההשאלה כמו שהחלב מבחר הבשר קראו למבחר כל דבר חלב. כל חלבתירוש456 ויצהר457 (במ' יח, יב), ואכלו את חלב הארץ (בר' מה, יח), עם חלב כליות חטה (דב' לב, יד). חלבנה458 (שמ' ל, לד), סם שריחו רע והוא שרף אילן הנמצא בערי יון והוא כמו דבש שחור ובערבי מיעָה. ביין חלבון (יח' כז, יח), תרגום459 460 בחמר חדת מבשל.
כז. בבלי, פסחים ט ע"א
ממתים מחלד (תה' יז, יד), בשש נקודות, 461 מאנשי הזמן. וחלדי כאין נגדך (תה' יט, ו), זמני. זכר אני מה חלד (תה' פט, מח), כלומר מה זמני. האזינו כל יושבי חלד (תה' מט, ב), אנשי הזמן. ומצהרים יקום חלד (איוב יא, יז), פירושו 462
כי חלה ויחזק (יש' לט, א), על כן לא חלית (יש' נז, י). ופירשנו הפסוק בשרש חיה. ואת החלה לא רפא466תם (יח' לד, ד), כי חולת אהבה אני (שה"ש ב, ה), ואין חולה מכם עלי (שמ"א כב, ח), ויחלא אסא (דה"ב טז, יב), כתוב באל"ף ובסגול. בעליתו אשר בשומרון467 ויחלה, על משקל468 ויעש בקמצות469 היו"ד מפני האתנח. והשם וידוע חלי (יש' נג, ג), גם כל חלי וכל מכה (דב' כח, סא), וירא אפרים את חליו (הו' ה, ג), וחליו וקצף (קה' ה, טז). וכתב רבי יונה כי וא"ו470 וחליו וקצף נוספת כמו וא"ו471 בנו בעור (במ' כד, ג), וחיתו ארץ (בר' א, כד). ואין צרך רק פירושו כמשמעו. אומר כי הסכל 472 יכעס הרבה וחליו הוא הכעס והכסף473. והקבוץ וחליים רעים ונאמנים (דב' כח, נט), וכן אכן חלינו הוא נשא (יש' נג, ד), והוא חסר יו"ד הרבים. ומשקל אחר במחלה מעיך (דה"ב כא, טו), איש יכלכל מחלהו (מש' יח, יד). ובלשון נקבה כל המחלה אשר שמתי במצרים (שמ' טו, כו). ומשקל אחר כי עזבו אותו במחליים (דה"ב כד, כה). ומשקל אחר ובא474 בו האל"ף תמורת ה"א למ"ד הפועל ובא על דרך בעלי האל"ף וימת בתחלואים רעים (דה"ב כא, יט), ממותי תחלואים (יר' טז, ד),475 ואת תחלואיה (דב' כט, כא). והתאר במשקל הזה תחלואי רעב (יר' יד, יח). והנפעל נהייתי ונחליתי (דנ' ח, כז), 476 נד קציר ביום נחלה (יש' יז, יא), בשבא477 ופתח תחת החי"ת. ופירושו ביום מכה נחלה 478.ואמור על המכה נפעלת ואף על פי שהיא פועלה479, כי האדם הוא הנחלה והמכה היא המחלה על הסבה השנית, כי הסבה הראשונה 480 המביא481 אותה אף על פי כן מרוב החלאים482 אשר במכה ההיא 483 נפעלת אל החליים ההם, כלומר מלאה מהם. וכן כי כלה ונחרצה (יש' י, כג), 484 כליון חרוץ (יש' י, כב), כי כלה אך נבהלה (צפ' א, יח) על זה הדרך. ויש אומרים 485 המלות האלה אינם נפעלים כי אם שמות בתוספת נו"ן. נחלו ולא486 יועילו (יר' יב, יג), ולא נחלו על שבר יוסף (עמ' ו, ו), נחלה מכתי (יר' י, יט), נחלה מכתך(i)487 נחלה מכתך (נח' ג, יט), מכה נחלה מאד (יר' יד, יז), ואת488 הנחלות לא חזקתם (יח' לד, ד), בשבא489 לבדו. וההתפעל ויצר לאמנון להתחלות (שמ"ב יג, ב), שכב על משכבך והתחל (שמ"ב יג, ה), הראה עצמך שאתה חולה. והפעל הכבד גם490 אני החליתי הכותך (מי' ו, יג), וי"י חפץ דכאו491 החלי (יש' נג, י), נקרא כבעלי האל"ף ונפלה האל"ף מהמכתב. ושלא נזכר פועלו ממנו כי החליתי (דה"ב יח, לג). וכבד אחר אשר חלה י"י בה (דב' כט, כב). ושלא נזכר פועלו ממנו גם אתה חלית כמונו (יש' יד, י). וענין אחר ופני י"י לא חליתי (שמ"א יג, יב), ויחל משה את פני י"י אלהיו (שמ' לב, יא). 492 וענין אחר וחלי כתם (מש' כה, יב), ותעד נזמה וחליתה (הו' ב, טו). ובתמורת היו"ד באל"ף כמו חלאים (שה"ש ז, ב).
466. א] BL
467. חסר] ויחל (מל"ב א, ב), כמו BL
468. על משקל] בשקל BL
469. בקמצות] וקמצות BL
470. וא"ו] ו"ו BL
471. וא"ו] ו"ו BL
472. חסר] והוא מי שריבה דאגתו על ממונו לא יהנה ממנו ולא ישמח בו אלא BL
473. והכסף] והקצף BL
474. ובא] בא BL
475. נוסף ] BL
476. חסר] החי"ת בשוא וסגול, BL
477. בשבא] בשוא BL
478. חסר] כמו נחלה מכתך (יר' ל, יב) BL
479. פועלה] פועלת BL
480. חסר] היא BL
481. חסר] ה BL
482. החלאים] החליים BL
483. חסר] היא BL
484. חסר] כי נחרצה נעשתה (דנ' יא, לו), BL
485. חסר] כי BL
486. ולא] לא BL
487. נוסף ] BL
488. ואת] את BL
489. בשבא] בשוא BL
490. גם] וגם BL
491. דכאו] דכאי BL
492. חסר] אחלי אדני (מל"ב ה, ג), כתבנו אותו בשרש אחל. BL
i. Dittographie
ויחלטו הממנו (מל"א כ, לג), תרגום לצמיתות לחלוטין493. ותכן המלה ויחלטוה ממנו כלומר חטפו האמרה ממנו שאמר אחי הוא, והם מהרו וכאלו חטפו494 הדבר ממנו ואמרו אחיך בן הדד. והנכון כי מלת הממנו שבה למלת ינחשו (מל"א כ, לג), כלומר495 כי האנשים ינחשו אם ממנו ישמעו דבר טוב, וכששמעו אחי הוא מהרו ואמרו אחיך בן הדד.
עיניו לחלכה יצפונו (תה' י, ח), עליך יעזב חלכה (תה' י, יד), הה"א בהם נוספת. והעני יקרא חלך. וכתב אדני אבי ז"ל כמוהם הניעמו בחילך (תה' נט, יב), פירושו הניעמו בעניות והורידמו מעשרם, אבל ונפל בעצומיו חלכאים (תה' י, י), אינו מזה כי הם שתי מלות בקרי496אה אף על פי שהיא בכתו497ב במלה498 אחת, ופירושו עדת הנכאים והעניים.
כח. בבלי, ראש השנה כח ע"א
כט. בבלי, חולין סד ע"א
אשר חלם להם יוסף499 (בר' מב, ט), חלום חלמתי (בר' מא, טו), או חולם החלום ההוא (דב' יג, ד), בעל החלומות הלזה בא500 (בר' לז, יט). והפעל הכבד אשר אתם מחלמים (יר' כט, ח), הראוי מחלימים כמו הם מעזרים אותם (דה"ב כח, כג), ופירושו שהיו אומרים להם שישאלו בחלום כמו אלו שעושין501 שאלת חלום כמו שנאמר502 בשאול, ולא ענני עוד גם ביד הנביאים גם בחלמות (שמ"א כח, טו). ואיפשר 503 מענין זה שמעיה הנחלמי (יר' כט, כד), לפי שהיה חולם חלומות והיו מתפאר שהיה חולם חלומות נבואה והיה מבטיח ישראל על שקר. וענין אחר יחלמו בניהם ירבו504 בבר (איוב לט, ד). והפעל הכבד ותחלימני והחייני505 (יש' לח, טז), ענין בריאות. וכן בדברי רבותינו ז"ל [כח] עתים חלים506 עתים שוטה. בריר חלומות (איוב ו, ו), הוא אודם הביצה. וכן בדברי רבותינו ז"ל [כט] חלבון מבחוץ וחלמון מבפנים. ונקרא כן לפי שהוא מאכל בריא. והנשיא הרופא רבי יצחק בן בנשתי507 פירש בריר חלמות ברוק הבריאות, כי רוק הבריא אין בו טעם אבל החולה יש טעם ברקו מאחת מארבע המרות אשר תגבר עליו. לשם שבו ואחלמה (שמ' כח, יט) נקרא בערבי אל חלמה והיא אבן כל מי שהיא באצבעו 508 יראה חלומות.
חלף הלך לו (שה"ש ב, יא), חלפו עם אניות אבה (איוב ט, כו), וחלפת משם והלאה (שמ"א י, ג), 509 הן יחלוף עלי510 כסופות בנגב לחלוף (יש' כא, א), חלפו חק (יש' כד, ה), כלם ענין עבר. בבקר יציץ וחלף (תה' צ, ו), בבקר כחציר יחלף (תה' צ, ה). והפעל הכבד והחליפו שמלותיכם (בר' לה, ב), לא יחליפנו (וי' כז, י), ותחלף את משכרתי (בר' לא, מא), כלבוש תחליפם ויחלופו (תה' קב, כז), אם יכרת ועוד יחליף (איוב יד, ז), כלומר יחליף יונקותיו. וקשתי בידי תחליף (איוב כט, כ), פירושו החזק והתוקף שלי ה511חליף ותחדש לי כבודי. וקויי י"י יחליפו כח (יש' מ, לא), וארזים נחליף (יש' ט, ט). וכבד אחר ויחלף שמלותיו (בר' מא, יד). והשם חליפות שמלות (בר' מה, כב), ושלשים חלפות בגדים (שופ' יד, יב), ויתן החליפות למגידי החידה (שופ' יד, יט). כלם ענין התחדשות התמורה. ובא דבר במקום זולתו עשרת אלפים בחדש חליפות (מל"א ה, כח), פירושו שהיו512 מתחדשים שהיו הולכים אלו ובאים אלו. חלף עבודתם513 (במ' יח, לא), בשש נקדות, תרגום תחת חלף. וענין אחר קרוב לזה, אם יחלף ויסגיר (איוב יא, י), כליל יחלף (יש' ב, יח), ומחצה וחלפה רקתו (שופ' ה, כו), תחלפהו קשת נחושה (איוב כ, כד). והשם עד בא חליפתי (איוב יד, יד), אשר אין חליפות למו (תה' נה, כ). ומשקל אחר כל בני חלוף (מש' לא, ח), כל אלו ענין כריתה. ונקראו בני העולם בני חלוף לפי שתבואם המיתה והכריתה מן העולם. ואדני אבי ז"ל פירש מזה כחציר יחלף (תה' צ, ה), אמר 514 שנה יהיו בבקר כחציר יחלף, כלומר אם הם בלילה אינם בבקר כי כחציר יחלוף, והוא בודד, פירושו יכרת, ואם בבקר יציץ515 וחלף (תה' צ, ו) כמו ועוד יחלף (איוב יד, ז), לערב ימולל ויבש. ומזה נקראו516 הסכינים מחלפים 517 תשעה ועשרים (עז' א, ט), לפי שהם כורתים. את שבע מחלפות ראשי518 (שופ' טז, יג), הם תלתלי השער פלוטש בלעז, ונקראו כן לפי שהם דומים לסכינים. או יקראו519 כן לפי520 שיבואם חלף ותמורה בהתלבנם לעת השיבה.
ל. בבלי, עירובין לט ע"א
לא. ויקרא רבה לד, רו
חלץ מהם (הו' ה, ו), חלק ונפרד וסר מהם. והפעל העובר גם תנין חלצו שד521 (איכה ד, ג), הוציאו שדיהן וגלו אותן להניק גוריהן. וחלצה נעלו (דב' כה, ט), תשלף נעלו ותסירהו. והכבד וחלצו את האבנים (וי' יד, מ), יסירום וינתקום ממקומם. וכן נקראו חליפות הבגדים לפי שלובש אלו בהסרת אלו, והלבש אותך מחלצות (זכ' ג, ד), המחלצות והמעטפות (יש' ג, כב), וקח לך את חליצתו (שמ"ב ב, כא), ויקח את522 חליצותם (שופ' יד, יט). ובענין הזה כמו כן בענין ההצלה צדיק מצרה נחלץ (מש' יא, ח), כלומר נפרד וסר מהצרה, למען יחלצון ידידיך (תה' ס, ז). והפעל הכבד ואחלצה צוררי ריקם (תה' ז, ה), חלצה נפשי (תה' ו, ה), יחלצני כי חפץ בי (תה' יח, כ). ופירוש ואחלצה צוררי ויקם523 אבל אחלצה 524, כלומר אם הייתי גומל שולמי רע אבל הייתי מציל אותו אף על פי שהוא צוררי בחנם. אזור נא כגבר כחלציך525 (איוב לח, ג), מחלציך יצאו (בר' לה, יא), הם המתנים. והפעל ממנו ועבד לכם כל חלוץ (במ' לב, כא), חגור כלי מלחמה בחלצים. והנפעל נחלץ חושים (במ' לב, יז), החלצו מאתכם (במ' לא, ג). ואין החלצו יוצא כאשר כתב רבי יונה אבל הוא כאלו אמר החלצו מקצתכם האנשים והגבורים בכם ויהיו על מדין. ויתכן לפרש מזה וקח לך את חליצתו, אמר קח לך אחד מהנערים ההולכים עמי שישוב עמך ואם תירא ממנו קח לך 526 כלי מלחמתו וגם אתה לא תהרגנו. אבל ועצמותיך יחליץ (יש' נח, יא), ענינו ידשן על דרך ושמועה טובה תדשן עצם (מש' טו, ל). ובענין הזה אמרו רבותינו ז"ל [ל], העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה אומר והחליצנו י"י אלהינו, כלומר השביענו ודשננו במצותיך או הניחנו כי כן פרשוהו לשון מנוחה. ואומרים527 [לא] כי בארבע לשונות נשתמשו בלשון הזה ישלף, ישזב, 528 יזין, יניח,529 ישלף וחלצה נעלו (דב' כה, ט), ישזב חלצי530 י"י (תה' קמ, ב),יזין חלוצים תעברו (דב' ג, יח), יניח ועצמותיך יחליץ (יש' נח, יא), היך מה דאת אמר רצה והחליצנו.
אשר חלק י"י אלהיך (דב' ט, יט), יחלק נחלה (מש' יז, ב), ויחלקו את הארץ (יהו' יד, ה), תחלקו את השדה (שמ"ב יט, ל), חלקו שלל אויביכם (יהו' כב, ח). 531 והנפעל אי זה הדרך יחלק אור (איוב לח, כד). ויחלק עליהם לילה (בר' יד, טו), כלומר כי בחצי לילה532 השיגם. והכבד ויחלק לכל העם (שמ"ב ו, יט), אחלקם ביעקב (בר' מט, ז), ויחלקו להם את הארץ לעבר בה (מל"א יח, ו). ושלא נזכר פועלו אז חלק עד שלל מרבה (יש' לג, כג), ואדמתך בחבל תחלק (עמ' ז, יז). וההתפעל והתחלקו אותה לשבעה חלקים (יהו' יח, ה), פירושו והתחלקו533 בה. והשם המחלקת האחת (דה"א כז, א), ועל מחלקתו (דה"א כז, ד), כי לא פטר יהוידע 534 את המחלקות (דה"ב כג, ח), לכל דבר המחלקות הבאה והיוצאת (דה"א כז, א), במחלקותם לשבטיהם (יהו' יא, כג). ומשקל אחר וחלק האנשים (בר' יד, כד), בחמש נקדות. חלקי י"י אמרה נפשי (איכה ג, כד). 535 ומשקל אחר וחלקת בית אב (דה"ב לה, ה), כלם ענינם ידוע. ומזה נקראת אחוזת השדות536 חלקה לפי שזו חלק אחד וזו חלק אחר, החלקה אשר לי (שמ"ב יד, לא), חלקת השדה (רות ד, ג), ואכלה את החלק (עמ' ז, ד), בחלק יזרעאל (מל"ב ט, י). וענין אחר חלקו מחמאות פיו (תה' נה, כב). והכבד אמריה החליקה (מש' ב, טז), לשונם יחליקון (תה' ה, י), גבר מחליק (מש' כט, ה), כי החליק אליו בעיניו (תה' לו, ג), לחליק משם בתוך העם (יר' לז, יב), משפטו להחליק 537. מחליק פטיש (יש' מא, ז). ויש לפרש לחליק משם בתוך העם מהענין הראשון. והתאר איש חלק (בר' כז, יא), 538 מן ההר החלק (יהו' יא, יז), שלא היו בו אילנות, ויונתן תרגמו539 מהענין הראשון פ540 טורא פליגא541. וחלק משמן חכה (מש' ה, ג). והשם בחלק שפתיה תדיחנו (מש' ז, כא), וכן לחלק יגיד רעים (איוב יז, ו), והנני עתיד לפרשו542 בשרש רמם. ומשקל אחר ועל חלקת צואריו (בר' כז, טז), מחלקת לשון נכריה (מש' ו, כד), דברו לנו חלקות (יש' ל, י), שפת חלקות (תה' יב, ג),543 בחלקות תשית למו (תה' עג, יח). ובדגש יחניף בחלקות (דנ' יא, לב). ובהכפל העי"ן והלמ"ד יהיה דרכם להם כחלקלקות באפלה (יר' כג, יב), יהי דרכם חושך וחלקלקות (תה' לה, ו), והחזיק מלכות בחלקלקות (דנ' יא, כא), כלם ענין רכות וחליקות. וכן בענין הדברים ברוך ופתוי הלשון והתרמית. ומזה נקראו אבני הנחל בחלקי נחל חלקך (יש' נז, ו). ומשקל אחר חמשה544 חלקי אבנים מן הנחל (שמ"א יז, מ), לפי שהם חלקים 545קוֹדוּלְש546 בלעז547.
531. – חסר מחמת הדומות ] והפעל העומד חלק לבם (הו' י, ב). BL
532. לילה] הלילה BL
533. והתחלקו] התחלקו BL
534. חסר] הכהן BL
535. – חסר מחמת הדומות ] ומשקל אחר חלקת מחקק (דב' לג, כא). BL
536. השדות] השגות BL
537. חסר] , הם ענין השמטה שהוא קרוב לענין חלקלקות רוצה לומר שהיה רוצה להיות נשמט משם BL
538. – חסר מחמת הדומות ] כל חזון שוא ומקסם חלק (יח' יב, כד), BL
539. תרגמו] תרגם BL
540. נוסף פ] BL
541. פליגא] פליג BL
542. לפרשו] לפרש BL
543. נוסף ] BL
544. נוסף חמשה] BL
545. חסר] ובלע"ז BL
546. קוֹדוּלְש] קוגל"ש BL
547. נוסף בלעז] BL
לב. בבלי, שבת קמח ע"ב
לג. בבלי, שבת קמח קמט ע"ב
וגבר ימש548 ימות ויחלש (איוב יד, י), פועל עומד ופירושו וכבר חלש כי קודם שימות יחלה. והעובר ויחלש יהושע (שמ' יז, יג), כלומר שברם ורצצם. וכן חולש על גוים (יש' יד, יב), ומלת על כנוספת כי יכשר הענין בלתי מלת על. והתאר החלש יאמר גבור אני (יואל ד, י). והשם אין קול ענות חלושה (שמ' לב, יח). ורבותינו ז"ל פרשו חולש על גוים מענין גורל כלומר מפיל גורלו עליהם כמו שאמר549 [לב], מטילין חלשים על הקדשים ביום טוב אבל לא על המנות. ואמרו [לג] מאי משמע דהאי חלשים לישנא דפוריא הוא? דכת
וחם השמש (שמ' טז, כא), וחם להם (קה' ד, יא), חמותי ראיתי אור (יש' מד, טז), מלרע, אף יחום ויאמר האח (יש' מד, טז), ויקח מהם ויחם (יש' מד, טו), החי"ת בקמץ חטף כי הזקף ביו"ד. ופירוש וחם להם, בשרם. והמקור בתשלומו ושרש רתמים לחמם (איוב ל, ד), אין גחלת לחמם (יש' מז, יד), בפלס לשכב את בת יעקב (בר' לד, ז). והתאר חם לבי בקרבי551 (תה' לט, ד), זה לחמנו חם (יהו' ט, יב), ויתכן להיות חם לבי 552 פעל עבר לפי שהוא פתח, אבל לחמנו חם תאר כי הוא קמוץ. 553 וכל שום בר נש כותיה. והקבוץ אשר בגדיך חמים (איוב לז, יז). ומשקל אחר לשום לחם חם (שמ"א כא, ז), בפלס מעז לתם (מש' י, כט), המבליג שד על עז (עמ' ה, ט). והשם קר554 וחם (בר' ח, כב), לבוש ואין לחם לו (חגי א, ו), בחמו נדעכו ממקומם (איוב ו, יז). ויתכן כי מן השרש הזה וכל שם555 חום (בר' ל, לב), שפירושו שחור כי השחרות מפני החמימות היא556 והשרק תחת חלם. והנפעל איך יחם (קה' ד, יא), כלם יחמו (הו' ז, ז), הנחמים באלים (יש' נז, ה), בפלס במארה אתם נארים (מל' ג, ט). או הוא משרש יחם. והפעל הכבד ועל עפר תחמם (איוב לט, יד), פירוש תחמם ביציה. וההתפעל557 ומגז כבשי יתחמם (איוב לא, כ). ומזה הענין נקראת השמש חמה, ברה כחמה (שה"ש ו, י), כאור החמה (יש' ל, כו), אבל ואין נסתר מחמתו (תה' יט, ז), הוא שם החמימות. ויתכן לפרש כי מן השרש הזה והענין הזה והכרתי את חמניכם (וי' כו, ל). והנו"ן נוסף ונקראו כן לפי שעשו אותם עובדי השמש.
חמאה ודבש יאכל (יש' ז, טו). והפילו האל"ף ואמרו ברחץ הליכי בחמא558 (איוב כט, ו). והקבוץ חלקו מחמאות פיו (תה' נה, כב), הפתח שתחת המ"ם מקום559 צרי והנכון מחמאות ופירושו חלקו יותר מחמאות אמרי פיו. או תהיה המ"ם נוספת לא לשמוש. וקרא דברי פיו מחמאות לפי שהם חלקים ורצה לומר מאד חלקו חמאות560 פיו והם הדברים. ואף על פי שהיה561 מ"ם השניה במחמאות ראויה562 להיות בשבא563 מפני הסמיכות אל פיו נשארה בקמץ שלא לחטף על האל"ף.
לד. בבלי, חולין נו ע"א
לה. בבלי, יומא עו ע"ב
חמד רשע מצוד רעים564 (מש' יב, יב), וחמדו שדות וגזלו (מי' ב, ב), ולא יחמד איש את ארצך (שמ' לד, כד), לא תחמוד בית רעיך (שמ' כ, יז), את בגדי עשו בנה הגדול החמדות (בר' כז, טו), כלומר בגדים חשובים ונחמדים. חמודות כזהב (עז' ח, כז), כי חמודות אתה (דנ' ט, כג), כלומר איש חמודות. רוצה565 לומר בעל המעלות הגדולות והמדות הטובות. והשם במשקל זה566 וכלי חמודות (דה"ב כ, כה), לחם חמודות (דנ' י, ג), לחם חשוב ונחמד. ורבנו האיי ז"ל פרש לחם חם. ודומה לו בדברי רבותינו ז"ל [לד] נפלה לאור ונחמדו בני מעיה, כלומר נתחממו. וכן פרשו הם ז"ל567 568 חמודות שאמרו [לה] מאי לחם חמודות? אמר רב569 יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אפילו נהמא חמימי570 דחיטי בזיתי לא אכלי. והשם מחמד עיניך (יח' כד, טז), נתנו מחמדיהם (איכה א, יא). ומשקל אחר כל מחמודיה (איכה א, ז). ומבלי מ"ם התוספת, ותמס כעש חמודו (תה' לט, יב). והקבוץ וחמודיהם בל יועילו (יש' מד, ט). ומשקל אחר ארץ חמדה (יר' ג, יט), ולמי כל חמדת ישראל (שמ"א, ט, כ). ומשקל אחר בחורי חמד (יח' כג, ו), נזמי571 חמד (עמ' ה, יא), על שדי חמד (יש' לב, יב), בשש נקדות. והפעל הכבד בצלו חמדתי וישבתי (שה"ש ב, ג). והנפעל נחמד למראה (בר' ב, ט), הנחמדים מזהב (תה' יט, יא).
לו. בבלי, כתובות יב ע"א
הנה חמיך עולה תמנתה572 (בר' לח, יג), בפלס אחיך מן אחוה. והיא שלחה אל חמיה (בר' לח, כה), כלה בחמותה (מי' ז, ו). והנפרד מהם לא מצאנו, אך הוא חם חמות כמו אח אחות ואיננו573 נופל ע574 זה הלשון אלא על האשה. וכן איננו נופל לשון חותן וחותנת כי אם אל האיש. אבל במשנה מצאנו לשון חם גם אל האיש כ575אמרם [לו] האוכל אצל חמיו, האוכל אצל חמותו. חומה היו עלינו (שמ"א כה, טז), אני חומה (שה"ש ח, י), עד רדת חומתיך (דב' כח, נב), וקראת ישועה חומותיך (יש' ס, יח), ידוע. חמה אין לי (יש' כז, ה), אכתב576 בשרש יחם כי הוא שרשו לפי דעתי.
לז. בבלי, יבמות עט ע"א
ועל אשר לא חמל (שמ"ב יב, ו), כי581 מי יחמל עליך ירושלם (יר' טו, ה), לא582 תחמול ולא תכסה עליו (דב' יג, ט), ואל תחמלו אל בחוריה (יר' נא, ג), תחמלו אל חץ (יר' נ, יד), לחמלה עליך (יח' טז, ה), מקור 583 . ובא584 במשקל הזה585 586 מלוש בצק עד חמצתו (הו' ז, ד). והשם בחמלת י"י עליו (בר' יט, טז). ומשקל אחר 587מחמל נפשם588 (יח' כד, כא). ויש מפרשים ויחמל המלך על מפיבשת (שמ"ב כא, ז), וישמח. וכן וחמלתי עליכם589 כאשר יחמול איש על בנו (מל' ג, יז), ואין צורך להוציאם מענין חמלה, כי פירוש ויחמל שלא לקחו עם האחרים. או כמו שפרשו רבותינו ז"ל [לז] שבקש עליו רחמים שלא יקלטנו הארון. 590
חמסו תורתי (יח' כב, כו), כי אחר שאינם מקימים אותה כאלו גזלוה והסירוה ממקומה. וכן כתב רבי יונה כי ענין החמס בלשון ערבי הסרת הדבר ממקומו. ומזמות עלי תחמסו (איוב כא, כז), כלומר שתחשבו עלי כי החמס אתי. או פירושו מזמותיכם שתחשבו עליהם593 חמס וענן594. וחוטאי חומס נפשו (מש' ח, לו), ויחמס כגן שכו (איכה ב, ו), הנכון בו כסכת גן, ופירושו כמו שהוא נקל לסתור ולהסיר סכת גן גם595 כן עשה הוא בסכו שהוא ציון. יחמס כגפן בסרו (איוב טו, לג), יסיר ויגלה. וכן מבנין נפעל נחמסו עקביך (יר' יג, כב), כלומר נתגלו והוסר הכסות שעליהן596. ואת התחמס (דב' יד, טז), עוף מהעופות הטמאים נקרא כן שחומס שאר העופות וגוזל אותם. וכן הוא תרגום ירושלמי חטפיתא597.
לח. בבלי, סנהדרין לה ע"א
כי לא חמץ (שמ' יב, לט), פועל עבר. טרם יחמץ (שמ' יב, לד), מלוש בצק עד חמצתו (הו' ז, ד), מקור בפלס לחמלה עליך (יח' טז, ה). חמץ תאפינה (וי' כג, יז), תאר. והשם כל מחמצת לא תאכלו598 (שמ' יב, כ), ואיפשר שיהיה מחמצת שם תאר לעריסה 599ענינם ידוע. ורבותינו ז"ל פרשו מזה אשרו חמוץ (יש' א, יז), כלומר המחמיץ הדין שלא ידין מיד אלא אחר העיון600 הרבה. וכן אמרו [לח] אשרו דיין601 שמחמיץ את דינו כלומר אמרו אשריו. חמץ יין וחמץ שכר (במ' ו, ג), ידוע. וההתפעל ממנו בדרך ההשאלה כי יתחמץ לבבי (תה' עג, כא), כענין כעס. וחמץ יין וחמץ ענין אחד הם602 כי הבצק כשהוא חמץ יותר מדאי טעמו טעם חמץ. בליל חמיץ יאכלו (יש' ל, כד), פירשו רבי יונה נקי וטוב ודומהו603 ללשון הערב שאומרים למספא הבהמה 604 הטוב והנקי605 חמצה 606. אשרו חמוץ (יש' א, יז), תאר לעשוק, מכף מעול וחומץ (תה' עא, ד), עושק והוא כמו חומס בסמ"ך. וכן השביסים (יש' ג, יח) בסמ"ך מענין ושבצת בצד"י. ויש לפרש מזה וקטר מחמץ תודה (עמ' ד, ה), וכן607 תרגם608 יונתן ומגבן מן אניס609 תודתא. ורועה זוללים יכלים אביו (מש' כח, ז) תרגום610 ודמחבר611 לזלזילי612 מחמיץ אבוי. חמוץ בגדים (יש' סג, א), אדום לפי ענין הפסוק.
598. נוסף לא תאכלו] BL
599. חסר] ו BL
600. העיון] עיון BL
601. אשרו דיין] אשרי הדיין BL
602. הם] הוא BL
603. ודומהו] ודמהו BL
604. חסר] הנקי והטוב BL
605. נוסף הטוב והנקי] BL
606. חסר] בנקודה על הצד"י. ותרגום יונתן בליל פטים BL
607. נוסף וכן] BL
608. תרגם] ותרגם BL
609. אניס] אונס BL
610. תרגום] תרגם BL
611. ודמחבר] ודמתחבר BL
612. לזלזילי] לזלילי BL
חמק עבר (שה"ש ה, ו), סבב. עד מתי תתחמקין (יר' לא, כב), תסבי. והשם חמוקי יריכיך (שה"ש ז, ב), סבובי ירכיך. ואומר613 זה על עובי היריכים.
613. ואומר] ואמר BL
יין614 חמר (תה' עה, ט), פעל עבר. ותרגום יין חמרא ובנה615 הפועל 616 עליו ממנו617 עצמו לומר שאדום היין ביותר כי כן עלת היין, בכמה618 מקומות דמה אותו לדם ודם ענב תשתה חמר (דב' לב, יד). וכן אמר כרם חמר (יש' כז, ב), לרוב חשיבות ואדמימות היין ממנו. ואדום בלשון ערבי אחמר619. וחמר בשש נקדות. וענין אחר ותחמרה בחמר (שמ' ב, ג), טיט שעושין מסיד ומחול לבנות ממנו ולטוח בו. ויש אומרים שהוא כמין זפת. והחמר היה להם לחמר (בר' יא, ג), זה הפך זה 620 טיט סיד וזה טיט עפר. 621 תתהפך כחמר חותם (איוב לח, יד), אנחנו החומר (יש' סד, ז), טיט עפר. וכן בארות חמר (בר' יד, י). והפעל ממנו יהמו יחמרו מימיו (תה' מו, ד), יעכרו כי המים העכורים הם כטיט. וכן בהכפל העי"ן והלמ"ד, פני חמרמרו מני בכי (איוב טז, טז), מעי חמרמרו (איכה א, כ), נעכרו. חמר622 שעורים (הו' ג, ב), מעשר החמר (יח' מה, יא), כור והוא עשר איפות שהם שלשים סאים623. חמר מים רבים (חב' ג, יד), נד וצבור. וכן חמרים חמרים (שמ' ח, י). וכן במשקל אחר חמור חמרתים (שופ' טו, טז). ואיפשר שיהיה כן חמור לחם (שמ"א טז, כ). או יהיה חמור חמרים624 לחם כמו חמור גרם (בר' מט, יד), והוא חסר ופירושו חמור נושא לחם. ופירוש חמור גרם חמור חזק ובעל גרמים. אחבשה לי החמור וארכב עליה (שמ"ב יט, כז), אמר עליה אולי היתה נקבה. או אמר עליה על ענין בהמה. עד היות ראש חמור בשמנים כסף (מל"ב ו, כה), כמשמעו. וכן תרגמו625 יונתן ריש חמרא. ויש מפרשים אותו כמו מעשר החמר (יח' מה, יא). איל וצבי ויחמור (דב' יד, ה), כתב רבי יונה כי כן קורין לו626 בלשון ערב627 והוא היה דומה לעז הגדול628.
614. יין] ויין BL
615. ובנה] וכנה BL
616. חסר] ממנו BL
617. נוסף ממנו] BL
618. בכמה] ובכמה BL
619. אחמר] אחמא"ר BL
620. חסר] זה BL
621. חסר] החמר הוא טיט סיד מן הנראה כי לעמת אבן הוא בספור וזה כשיהיו שניהם בספור אחד. BL
622. חמר] וחמר BL
623. סאים] סאה BL
624. נוסף חמרים] BL
625. תרגמו] תרגום BL
626. לו] אותו BL
627. ערב] ערבי BL
628. הגדול] גדול BL
לט. בבלי, סנהדרין מט ע"א
מ. בבלי, בבא מציעא נד ע"א
מא. בבלי, בבא קמא קח ע"א
ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים (בר' מז, ב). ובלשון629 נקבה חמש630 צאן עשויות (שמ"א כה, יח), והחשבון הגדול שר חמשים וחמשיו (מל"ב א, ט), את631 חמשך (מל"ב א, יב), חמשים שלך. והפעל מזה השרש בענין החשבון הקטן וחמושים עלו בני ישראל (שמ' יג, יח), פירושו חגורי חומש בכלי זין והוא632 הצלע החמישית. וכן פישו רבותינו ז"ל [לט], ויכהו 633 באחרי החנית אל החומש (שמ"ב ב, כג), אמר רבי יוחנן בדופן חמישית634 מקום שמרה וכבד תלויין בו. ויש מפרשים וחומשים שהיה כל אחד מהם נושא חמשה כלי זיין והראשון נכון. והפעל הכבד וחמש את ארץ מצרים (בר' מא, לד), כלומר יקח 635 החמישית. והשם האיל מזוזות חמישית (מל"א ו, לא), פירושו שהיו המזוזות והאיל שהוא המשקוף חמש צלעות זה חוץ לזה וזה כונס מזה כמו שעושים636 היום בפתחים המצוירים. ויונתן תרגם אילוהי וספוהי מסקסין637, מענין וחמושים עלו בני ישראל שהוא ענין הזרוז והטקוס. 638 חמישתו יוסף עליו639(וי' ה, טז), פירשוהו640 רבותינו ז"ל [מ], חומשיה מלבר והוא חמשית הקרן. ומה שאמר וחמישיתי641ו642 (וי' ה, כד), דרשו בו רבותינו ז"ל [מא], לרבות הרבה חמשיות על קרן אחד. אף על פי שעל דרך הדקדוק היה ראוי להיות חמישיותיו הנה מצאנו כמוהו643 בקבוץ הזכרים לבד ואחותיך סדום ובנותיה (יח' טז, נה), נלאית ברוב עצתיך (יש' מז, יג). או יהיה חמישיתיו בלשון זכרים.
ויכלו המים מן החמת (בר' כא, טו), בשש נקדות. ויש ספרים בחמש. וחמת מים (בר' כא, יד), בפת"ח המ"ם הוא נאד. ומזה 644 מספח חמתך (חב' ב, טו), והוא משקל אחר. ורבי יונה הכניסו בענין חמת תנינים (דב' לב, לג), אשר חמתם שותה רוחי (איוב ו, ד).
644. חסר] חמת מיין (הו' ז, ה), BL
וחנותי את אשר אחון (שמ' לג, יט), אולי יחנן י"י 645 צבאות שארית יוסף (עמ' ה, טו). וחנותי לבני בטני (איוב יט, יז), ופירוש646 הפסוק רוחי זרה לאשתי ולאותם שחנותי ואהבתי כמו647 לבני בטני. כי חנני אלהים (בר' לג, יא), אשר חנן אלהים את עבדך (בר' לג, ה), ותורתך חנני (תה' קיט, כט), חנונו אותם (שופ' כא, כב), חלו נא פני אל ויחננו (מל' א, ט), אלהים יחנך בני (בר' מג, כט), יחנון648 יחנך לקול זעקך (יש' ל, יט), היו ראוים להיות יחנך החי"ת בקמץ והנו"ן דגושה אך הקלו בהם כמנהג. והמקור בתשלומו ולכן יחכה י"י לחננכם (יש' ל, יח), לחנן בפלס לשכב את בת יעקב (בר' לד, ז), אין גחלת לחמם (יש' מז, יד). והמקור במשקל אחר השכח חנות אל (תה' עז, י), חנות, בפלס חלות מן ואומר חלותי היא (תה' עז, יא). והשם ויתן י"י את חן העם הזה649(שמ' יא, ג), ויתן חנו (בר' לט, כא). ומזה השרש והענין וחין ערכו (איוב מא, ד). ובא בחרק והוא כמו בצרי, וכן ומץ650 ומיץ, בן ובן, נר וניר, רש ורש, אין ואין, ופירוש הפסוק לא אחריש גבורותיו אם יוכל להלחם אתו 651 אחריש חן ערך מלחמתו, כלומר אם יהיה גבור ויערוך מלחמה עמו אודה לו גבורותיו וימצא חן לפני בערך מלחמתו. ומשקל אחר בתשלומו אשר לא אתן לכם חנינה (יר' טז, יג). ומשקל אחר לבלתי היות להם תחנה (יהו' יא, כ), היתה תחנה מאת י"י אלהינו (עז' ט, ח). ומשקל אחר תחנונים ידבר רש (מש' יח, כג), 652 רוח חן ותחנונים (זכ' יב, י), קול תחנוני (תה' לא, כג). ובלשון נקבות תחנונות הקשיבה653 לקול654 תחנונתי (תה' פו, ו). והנפעל מה נחנת בבא לך חבלים (יר' כב, כג)655. וההתפעל ואתחנן אל י"י (דב' ג, כג), בהתחננו אלינו (בר' מב, כא), והיה ראוי להדגש. והפעל הכבד כי יחנן קולו אל תאמן בו (מש' כו, כה), פירושו ישא קולו בדרך תחנה. חננני656 י"י (תה' ו, ג). ונהיה657 ראוי להדגש. וכן כי עת לחננה, (תה' קב, יד), ראוי658 לחננה החית בפת"ח והנו"ן בדגש. ופעל כבד אחר ומחונן ענוים אשריו (מש' יד, כא). ואשר לא נזכר פועלו יוחן659 רשע בל למד צדק (יש' כו, י), כלם ענין חן הם660 אבל המבין יוכל להפריש מעט בין כל אחד ואחד לפי מקומו. כי פירוש וחנותי את אשר אחון (שמ' לג, יט) אתן חני. וכן חנני אלהים (בר' לג, יא), חלו נא פני אל ויחננו (מל' א, ט), חנון יחנך (יש' ל, יט)661 והדומה662 להם ואף663 על פי שפרושם קרוב לענין חמלה. וכן חנן אלהים את עבדך (בר' לג, ה), חנונו אותם (שופ' כא, כב), פירושם קרוב לענין מתנה. וכן ואתחנן (דב' ג, כג), בהתחננו אלינו (בר' מב, כא), כי יחנן קולו (מש' כו, כה), פירושם קרוב לענין תפלה ובקשה. כי פירוש חנונו אותם (שופ' כא, כב) חנו אותנו מהם. ופירוש אשר חנן אלהים את עבדך (בר' לג, ה) כלומר כי בהם בילדים חנן אלהים את עבדך, ופירוש ואתחנן (דב' ג, כג) בקשתי מלפני664 שיחנני. וכן בהתחננו אלינו. וכן את כל התפלה והתחנה הזאת (מל"א ח, נד), מפיל אני תחנתי לפני המלך (יר' לח, כו), והדומים להם וכלם נכנסין665 בענין אחד למבין. ופירוש מה נחנת בבא לך חבלים (יר' כב, כג), 666 מה חן נשאר לך מכל אשר בנית וקננת667 בארזים בבא לך חבלים ותכן המלה מה נחננת ובא חסר על דרך השלם. ויצאה חנם (שמ' כא, יא), המ"ם נוספת כמ"ם ריקם ופירושו תצא668 בחן מאין כסף, כלומר כיון שיוצאה מאין כסף כאלו יוצאה669 בחן שמצאה בעיני אדניה. וכן כל חנם שבמקרא יתפרש כמו חן.
645. חסר] אלהי BL
646. ופירוש] פירוש BL
647. כמו] כלומר BL
648. יחנון] חנון BL
649. נוסף הזה] BL
650. ומץ] מץ BL
651. חסר] ולא BL
652. חסר] ובתחנונים אובילם (יר' לא, ט), BL
653. הקשיבה] והקשיבה BL
654. לקול] בקול BL
655. חסר] , עקרו נחננת BL
656. חננני] חנני BL
657. ונהיה] והיה BL
658. ראוי] הראוי BL
659. יוחן] יחן BL
660. נוסף הם] BL
661. חסר] , ובתחנונים אובילם (יר' לא, ט) BL
662. והדומה] והדומים BL
663. ואף] אף BL
664. מלפני] מלפניו BL
665. נכנסין] נכנסים BL
666. חסר] כלומר BL
667. וקננת] וקנית BL
668. תצא] ותצא BL
669. יוצאה] יוצאת BL
מב. בבלי, פסחים לא ע"ב
קרית חנה דוד (יש’ כט, א), וחניתי כדור עליך (יש’ כט, ג), וחניתי לבתי670 מצבה (זכ’ ט, ח), ויחן שם ישראל (שמ’ יט, ב), פזר עצמות חונך671 (תה’ נג, ו), פירושו חונה עליך, כמו בני יצאוני (יר’ י, כ), יצאו ממני, לא יגורך672 רע (תה’ ה, ה), לא יגור עמך, והדומים להם. וחנה על עיר ולכדה (שמ"ב יב, כה), כולם פעלים עומדים. ופירוש וחניתי כדור עליך (יש’ כט, ג), וחניתי בכדור. ופירוש וחניתי לביתי מצבה (זכ’ ט, ח), אני אחנה בבתי ולא יפחדו מצבה שיחנה עליהם. ויתכן להיות וחניתי כדור עליך, וחניתי לביתי מצבה, פעלים יוצאים. והשם מחנה ימצא בלשון זכר ובלשון נקבה. בלשון זכר והיה המחנה הנשאר (בר’ לב, ט), ובלשון נקבה אם תחנה עלי מחנה (תה’ כז, ג), אבל673המחנה האחת (בר’ לב, ט). והקבוץ בלשון זכרים, הבמחנים אם במבצרים (במ’ יג, יט), וישסו את מחניהם (שמ"א יז, נג), ויקבצו את674פלשתים את כל מחניהם אפקה (שמ"א כט, א). ויקרא שם המקום ההוא מחנים (בר’ לב, יא), שני מחנים. וקרא שם המקום כן על מחנהו שהיה עם לבן ועל מחנה אלהים שראה אחר כן. והקבוץ בלשון נקבה לשני מחנות (בר’ לב, יא), 675מחנות פלשתים (שמ"א יז, ד). ומשקל אחר תחנות בפלס תרבות, אל מקום פלני אלמני תחנותי (מל"ב ו, ח). והשורק והחלם אחדים. ומהשרש הזה והענין הזה אל בית הבור ואל החנויות (יר’ לז, טז). והלשון הזה ידוע בדברי רבותינו ז"ל [מב], חנות של ישראל ומלאי של ישראל. ונקרא כן לפי שחונים שם האכסנ676ים. ואפשר שיהיה מן השרש הזה הנה חנית המלך ויעבר אחד מהנערים ויקחה (שמ"א כו, כב), ותצא החנית מאחריו677 (שמ"א ב, כג), ולהב678 חניתו (שמ"א יז, ז), נשען על חניתו (שמ"ב א, ו). והקבוץ בלשון זכר את החניתים ואת המגנות (דה"ב כג, ט). ובלשון נקבות וחניתותיהם למזמרות (יש’ ב, ד).
מג. בבלי, ראש השנה טו ע"ב
התאנה חנטה פגיה (שה"ש ב, יג), יציאת הפירות והראותם טרם גמרם ובישולם679 תקרא חנטה. וכן בדברי רבותינו ז"ל [מג], אילן שחנטו פירותיו קודם חמשה עשר בשבט מתעשר לשנה שעברה. וענין אחר ויחנטו הרפאים (בר’ נ, ב), לחנט את אביו (בר’ נ, ב), ימי החנטים (בר' נ, ג), הוא ענין מעשה סמים שעושין למת כדי שיעמוד בשרו ימים רבים שלא ירקב ושלא יסרח. ומן השרש הזה והחטה והכסמת (שמ’ ט, לב), וחטים680 ושערים (יר’ מא, ח), כי הדגש להבלעת הנו"ן וכן מצאנוהו בלשון ארמית חנטין.
מד. בבלי, חגיגה ד ע"א
מה. בבלי, יומא פב ע"א
חנוך לנער על פי דרכו (מש’ כב, ו), התחיל ללמדהו מקטנותו על פי681דרכו כלומר מעט מעט שיוכל לסבול. וכן בדברי רבותינו ז"ל [מד], משתגיע682 לחנוך683 מצוה, כלומר התחלת חיובו684 על המצות. וכן 685 [מה], אבל מחנכין אותן לשעות, כלומר מתחילין להם ומרגילין אותן להתענות מעט מעט. ורבי יונה הביא בענין אחר אשר בנה בית חדש ולא חנכו (דב’ כ, ה), ויחנכו את בית י"י (מל"א ח, סג)686. ואינו לפי דעתי כי אם מהענין הזה כלומר התחלת האכילה בבית חדש יקרא חנוך כמו שיקרא התחלת הלמוד בנער. ומנהג הוא שעושין סעודה ושמחה באכילה הראשונה שיאכלו בבית חדש ולפיכך אמר ולא חנכו ילך וישוב לביתו (דב' כ, ה). וירק את חניכיו (בר’ יד, יד), הנערים שחנך אותם ולמד אותם.
כי גם נביא גם כהן חנפו (יר’ כג, יא),687 והארץ ישבה688חנפה תחת יושביה (יש’ כד, ה), הלא חנף תחנף הארץ ההיא689(יר’ ג, א). 690והשם לעשות חנף (יש’ לב, ו). ומשקל אחר יצאה חנפה (יר’ כג, טו). והתאר כלו חנף ומרע (יש’ ט, טז). והפעל הכבד ולא תחניפו את הארץ (במ’ לה, לג), יחניף בחלקות (דנ’ יא, לב), כלם ענין רשע ונשוא פנים.
מו. בבלי, סנהדרין נב ע"ב
ויצו את691 ביתו ויחנק (שמ"ב יז, כג). והפעל הכבד ומחנק ללבאותיו (נח’ ב, יג). והשם ותבחר מחנק נפשי (איוב ז, טו), ענינם ידוע בדברי רבותינו ז"ל [מו], שאמרו כל מיתה האמורה בתורה סתם אינה אלא חנק.
691. את] אל BL
מז. בבלי, חולין סג ע"א
אם חסיד תתחסד (שמ"ב כב, כו). זה חסדך את רעך (שמ"ב טז, יז), חסד ואמת (בר’ מז, כט), 692עולם חסד יבנה (תה’ פט, ג), בשש נקדות. חסדם יעזובו (יונה ב, ט), ענין החסד הוא הטוב והגמילות לפנים משורת הדין. וענין אחר חסד הוא (וי’ כ, יז), חרפה. פן יחסדך שומע (מש’ כה, י), ישים דברך חרפה ונבלה. ומפרשים פירשו מזה הענין חסדם יעזובו. אבל אדוני אבי ז"ל פרשו מהענין הראשון והוא הנכון. וכן693 פרשו694 משמרים הבלי שוא חסדם יעזובו. אמררבי695 יונה כל אלו האנשים שהם משמרים הבלי שוא ידעתי כי חסדם יעזובו, כלומר החסד והטוב שנדרו לעשות כמו שאמר וידרו נדרים (יונה א, טז), יעזבו אותו696 אחר שנמלטו מן הרעה, אבל אני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה (יונה ב, י). ושני העינינים האלו שנזכרנו697 בחסד הם ענין אחד, כי כמו שהחסד הוא תוספת הטוב ויתרון הגמול כן חסד הוא רוצה698 לומר תוספת הזנות ויתרון הנבלה. וכן כתב רבי אברהם אבן699 עזרא700. ואת החסידה (וי’ יא, יט), פירשו רבותינו ז"ל [מז], זו דיה לבנה, ולמה נקרא שמה חסידה? שעושה חסידות עם חברותיה, כלומר במזוניה701 שמחלקת להם.
וחסו בשם י"י (צפ’ ג, יב), וחוסה במותו צדיק (מש’ יד, לב), אחסה בסתר כנפיך (תה’ סא, ה), בשבא702 לבדו. ובצל כנפיך אחסה (תה’ נז, ב), בשבא703 וסגול. ומצאתי704ומסרת אחד מצאתי 705 מחסה, מחסי, לחסות חי"ת706רפין וסימן707 בטחו לנו מציון במופת למחתה טוב טוב כנפיו708 כותהון רפה בר מן חד ובצל כנפיך אחסה, אם כן הוא הפוך709 מה שכתבנו. ובה יחסו עניי עמו (יש’ יד, לב), בצל כנפיך יחסיון (תה’ לו, ח), בשבא710 וסגול, 711צור חסיו בו (דב’ לב, לו), בך חסיה נפשי (תה’ נז, ב), באו חסו בצלי (שופ’ ט, טו), וישמחו כל חוסי בך712 (תה’ ה, יב), 713מושיע חוסים (תה’ יז, ז). והשם וי"י מחסה לעמו (יואל ד, טז), מחסה מזרם 714(יש’ כה, ד), 715 מחסה לשפנים (תה’ קד, יח), בשבא716 לבדו, מחסה ועוז (תה’ מז, ב), אלהים מחסה לנו (תה’ סב, ט), בשבא717 ופתח. ומשקל אחר והחסות בצל מצרים לכלמה (יש’ ל, ג), כלם ענין הסתופף אבריגר718 בלעז.
702. בשבא] בשוא BL
703. בשבא] בשוא BL
704. נוסף ומצאתי] BL
705. חסר] וכל BL
706. נוסף חי"ת] BL
707. וסימן] וסימנו BL
708. חסר] וכל אחסה BL
709. הפוך] הפך BL
710. בשבא] בשוא BL
711. חסר] ואמר אי אלהימו BL
712. חסר] לעולם ירננו BL
713. חסר] הפלא חסדיך BL
714. חסר] צל מחרב BL
715. חסר] סלעים BL
716. בשבא] בשוא BL
717. בשבא] בשוא BL
718. אבריגר] אלבירגר BL
מח. ירושלמי, תענית ג, ו
והיה החסן לנעורת (יש’ א, לא), וחסון725 הוא כאלונים (עמ’ ב, ט), חזק ותקיף. ומשקל אחר מי כמוך חסין יה (תה’ פט, ט), בפלס יה בפלס726גביר שמתיו לך (בר’ כז, לז). והשם את727כל חסן העיר (יר’ כ, ה), חסן ויקר יקחו (יח’ כב, כה), הוא האוצר המעולה ונקרא כן לפי שהוא חזק728 האדם ותקפו. ומזה לא יחסן ולא יאצר729 (יש’ כג, יח), ותרגום נהרסו ממגורות אתפגרו חוסניא.
וצפחת השמן לא חסר (מל"א יז, טז), פעל עבר730בפלס כי לא חמץ (שמ’ יב, לט), וצפחת השמן לא תחסר (מל"א יז, יד), י"י רועי לא אחסר (תה’ כג, א), חסרנו כל 731(יר’ מד, יח), לא חסרת דבר (דב’ ב, ז), 732אל יחסר המזג (שה"ש ז, ג), לא תחסר כל בה (דב’ ח, ט), אולי יחסרון החמשים הצדיקים733 חמשה (בר’ יח, כח), ויחסרו המים (בר' ח, ג), הלוך וחסור (בר' ח, ה), כלם שהם מהבנין הקל הם בודדים ואין אחד מהם עובר כאשר חשב734 רבי יונה במקצתם. והשם אשר735אין מחסור (שופ’ יט, יט), די מחסורו (דב’ טו, ח), כל מחסורך עלי (שופ’ יח, כ).736 ומשקל אחר וחסרון לא יוכל להמנות (קה’ א, טו)737. ומשקל אחר בחסר כל (דב’ כח, מח).738ומשקל אחר בחסר ובכפן (איוב ל, ג), ולא ידע כי חסר יבאנו (מש’ כח, כב), בשש נקדות. ומשקל אחר ואוילים בחסר לב ימותו (מש’ י, כא). והתאר כי מה אתה חסר (מל"א יא, כב), חסר לב (מש’ ו, לב). והפעל הכבד והוא עובר והממעיט לא החסיר (שמ’ טז, יח), ופירושו לא החסיר מדתו בלקטו מעט, כי כשיעור לקט כל אחד מהם וכן לא העדיף (שמ’ טז, יח) לא העדיף על מדתו. ומשקה צמא יחסיר (יש’ לב, ו). וכבד אחר ותחסרהו מעט מאלהים (תה’ ח, ו), ומחסר את נפשי מטובה (קה’ ד, ח), וכלם ענינם ידוע.
מט. משנה נזיר ו, ג
נ. בבלי, נדה סח ע"א
חופף עליו כל היום (דב’ לג, יב), מסתיר ומכסה עליו. והשם כי על כל כבוד חפה (יש’ ד, ה), ו739יצא מחפתו (תה’ יט, ו), וכלה מחפתה (יואל ב, טז), מקום הסתרת הכלה עם החתן. ויתכן להיות מענין זה לחוף ימים (בר’ מט, יג), לחוף אניות (בר’ מט, יג), כלומר מקום שנסתרים בו הספינות מפני הרוחות והוא הנמל. או יהיה ענינו שפת ימים מדברי רבותינו ז"ל ממה שאמרו במשנה בנזיר [מט], לא יחוף ראשו באדמה מפני שמשרת 740 השער. ועוד אמרו [נ], אשה חופפת ביום וטובלת עליה741בלילה והוא חכוך הראשי742 וגרירתו פיינר בלעז. ולפיכך נקראת743 שפת הים חוף לפי שגוררין שם הספינות. ומן הענין הזה עורו744חף אנכי ולא עון לי (איוב לג, ט), כלומר נגרד ומנוקה מעונות.
נא. תנחומא נח, א
. וחפו ראשם (יר’ יד, ג), וראש לו חפוי (שמ"ב טו, ל). ואשר הוא פועל עומד, ופני המן חפו (אס’ ז, ח), כלומר נכבשו פניו ל745קרקע כי היה לו בשת מאשר אמר לו המלך. ויש מפרשים אותו פועל עובר 746 כלומר משרתי המלך כסו פניו כמנהג הנתלים שמכסין747 פניהם כי הרגישו המשרתים כי יצוה המלך לתלותו כי ראו כי כעס עליו מאד לפיכך אמר חרבונה גם הנה העץ (אס' ז, ט). והנפעל כנפי יונה נחפה בכסף (תה’ סח, יד). והפעל הכבד חפה עצי ברושים (דה"ב ג, ה), ויחפהו זהב טהור748 (דה"ב ג, ה), ויחף את הבית הזה749(דה"ב ג, ז), כלם ענין כסוי ותרגום ויכס וחפא. ומזה הענין והשרש ויחפאו בני ישראל (מל"ב יז, ט). והאל"ף תמורת למ"ד הפעל. ופירוש ויחפאו הסתירו הידיעה מהבורא ואמרו כי מעשה בני אדם נעלמים מן הבורא ואינו יודע ואינו משיג מהם דבר, לפיכך ויבנו להם במות (מל"ב יז, ט), וכל ענין הפרשה 750. וכן אמר ישעיהו הנביא עליהם הוי המעמיקים את751מי"י לסתיר עצה והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי רואנו ומי יודענו (יש’ כט, טו). וכן אמר הנביא יחזקאל752עליהם כי אומרים אין י"י רואה אותנו עזב י"י את הארץ (יח’ ח, יב). וכן פרשוהו753 רבותינו ז"ל [נא] ויחפאו בני ישראל (מל"ב יז, ט) מאי אמור? העמוד הזה אינו רואה ואינו שומע.
בחפזה לנוס (שמ"ב ד, ד), אשר השליכו ארם בחפזם (מל"ב ז, טו), ו754אני אמרתי בחפזי (תה’ קטז, יא), אל תיראו ואל תחפזו (דב’ כ, ג), הן יעשק נהר לא יחפוז (איוב מ, כג). והשם כי בחפזון יצאת (דב’ טז, ג), כי לא בחפזון תצאו (יש’ נב, יב). והנפעל נחפז ללכת 755(שמ"א כג, כו), נבהלו נחפזו (תה’ מח, ו), מקול756 רעמך יחפזון (תה' קד, ז). ענין הכל נחץ757 ומהירות ותנועה עם הפחד.
ממלא חפנים (קה’ ד, ו), מלא חפניכם 758(שמ’ ט, ח), ומלא חפניו (וי’ טז, יב), ידוע.
758. חסר] פיח כבשן BL
כי חפץ בבת יעקב (בר’ לד, יט), לו חפץ י"י להמיתנו (שופ’ יג, כג), והיה אם לא חפצת בה (דב’ כא, יד), ואם לא יחפץ האיש (דב' כה, ז), החפץ אחפץ מות רשע (יח’ יח, כג), עד שתחפץ (שה"ש ב, ז), לא בגבורת הסוס יחפץ (תה’ קמז, י). והתאר אם חפץ בנו י"י (במ’ יד, ח), כי חפץ י"י להמיתם (שמ"א ב, כה). והשם 759תמצאו חפץ (יש’ נח, ג), החפץ לי"י (שמ"א טו, כב), בחמש נקדות. כי אם בתורת י"י חפצו (תה’ א, ב), וכל החפצים760לא ישוו בה (מש’ ג, טו), דרושים לכל חפציהם (תה’ קיא, ב). והנכון כי דרושים לכל חפציהם 761 בפלס זקניהם, כלומר לכל החפצים בהם הם דרושים. אך יחפץ זנבו כמו ארז (איוב מ, יז), פרשו בו ענין תנועה בחלוף צד"י בזי"ן כי הם ממוצא אחד והוא כמו הן יעשק נהר ו762לא יחפז (איוב מ, כג), לשון תנועה במהירות, ופירוש כמו ארז זנבו שהוא גדול כמו ארז יניעהו במהירות.
נב. בבלי, בבא בתרא יא ע"א
כי חפרתי את הבאר הזאת (בר’ כא, ל), חפרוה שרים (במ’ כא, יח), חופר גומץ (קה’ י, ח), וחפרת לבטח תשכב (איוב יא, יח), כלומר תחפור בלבד סביב בניניך ולא תצטרך לעשות חומה סביבותם או להגביה אותם 763לבטח תשכב. 764וענין קרוב לזה 765לחפר את כל הארץ 766(יהו’ ב, ב), משם חפר אכל (איוב לט, כט), ויחפרהו ממטמונים (איוב ג, כא), ענין חפוש ובקשה כי המחפש הדבר כמו חופר. לחפר פרות (יש’ ב, כ), שם עוף. ופירש רבי יונה כיכן נקרא767 לרוב נקרו הפירות. ונכון הוא כמו שאמר ולעטלפים (יש’ ב, כ) שהיו עושים768 צורת עופות האלה769ועטלפים להשתחוות להם. וכן תרגם יונתן למסגד לטעוותא ו770לצלמניא. ויתכן לפרש בו ענין שתי מלות כי הם שתי מלות771ויהיה פירוש פירות772 מענין חפירה כלומר לחפור חפירות. וכן מצאנו בדברי רבותינו ז"ל הלשון הזה בענין חפירה
763. חסר] כי BL
764. חסר] ויש מפרשים כאלו חפרת סביבותיך כן תשכב לבטח. BL
765. חסר] כי BL
766. חסר] באו BL
767. כן נקרא] נקרא כן BL
768. ם] ן BL
769. נוסף האלה] BL
770. ו] BL
771. נוסף כי הם שתי מלות] BL
772. פירוש פירות] פירושו BL
773. דסופלא] דסולפי BL
774. חסר] שעושין BL
775. שם] בה BL
776. וגם כן] וכן BL
777. הזה] הוא BL
778. פר] פור BL
779. חסר] בעד יומם BL
780. חסר] ובשו החזים BL
781. אל תיראי] ואל תכלמי BL
נג. ירושלמי, כלאים ט, ג
נד. בלע"ז פרנק"ו
ועבד חפשי מאדניו (איוב ג, יט), במתים חפשי (תה’ פח, ו), פירושו חפשי מעמל העולם, כמו שאמר ושם ינוחו יגיעי כח (איוב ג, יז). וכן ועבד חפשי מאדניו (איוב ג, יט). העברי והעבריה חפשים (יר’ לד, ט). ופירוש יצא לחפשי (שמ’ כא, ב), יצא למקום שיהיה חפשי, כלומר שיצא מבית אדניו אל ביתו. ויש מפרשים כי היו"ד נוסף והוא כמו לחפש. ואחרים אמרו כי הלמ"ד נוסף. ושלא נזכר פועלו מהדגוש ממנו כי לא חפשה (וי’ יט, כ). והשם או חפשה לא נתן לה (וי’ יט, כ), בפלס טומאה. ואפשר שתהיה הה"א כנוי הנקבה, ואף על פי שהיא רפה. הנה כתבנו כמוהו דברים782רבים בחלק הדקדוק, ויהיה חפשה מחבר מן חפש, כמו מלא קמצו (וי’ ה, יב) מן קומץ, ומן גדל, ברב783 גדלו (תה’ קנ, ב). בבגדי חפש לרכבה (יח’ כז, כ), כלומר בגדים יקרים הראוים לחפשי ולבן784 חורין. בבית החפשית (מלבים ב' טו, ה), נקרא כן בעבור התבודדו שם מבני אדם וכאלו הוא785חפשי מחברתם. ופירש בו רבי יונה פירוש אחר בית קטן מלשון ערבי שקורין לבית קטן חִפְשִי. ובתלמוד ירושלמי [נג] עשה לו בית בבית הקברות כמה דאת אמר במתים חפשי (תה' פח, ו)786.
חופש787 כל חדרי בטן (מש’ כ, כז)788. והנפעל איך נחפשו עשו (עו' ו). והכבד ויחפש בגדול החל (בר’ מד, יב), וחפשתי אתו בכל אלפי יהודה (שמ"א כג, כג), עם לבבי אשיחה ויחפש רוח789 (תה’ עז, ז), פירושו אם אשיחה עם לבבי הוא יחפש רוחי וידע מחשבותי. תמנו חפש מחפש (תה' סד, ז). ושלא נזכר פועלו ממנו ובקום רשעים יחפש אדם (מש’ כח, יב). והשם חפש מחפש (תה’ סד, ז), והוא בחמש נקדות. ו790ענין החפוש ידוע כענין חקירה. וההתפעל בענין חליפות והשתנות הצעיף או הכסות באחר ויתחפש באפר (מל"א כ, לח), התחפש ובא במלחמה (מל"א כב, ל). והוא מקור ופירושו אמר מלך ישראל להתחפש ולבא במלחמה כאלו אמר אתחפש ואבוא במלחמה ואתה לבש בגדיך כי אינך צריך להתחפש. ואדני אבי ז"ל פירשו צווי, אמר ה791מלך ישראל ליהושפט הסר מעליך בגדי מלכות והכנס במלחמה, ודעתו ששניהם יתחפשו. ענהו יהושפט, ואתה לבש בגדיך אם אני אתחפש כי אחד ממנו יכנס בהוד מלכות ולא קבל ממנו מלך ישראל ויתחפש, 792כאשר ראה יהושפט כן לא הסיר מעליו בגדי מלכות ועל זה חשבו שרי הרכב כי מלך ישראל הוא עד שזעק והכירו קולו. ברב כח יתחפש לבושי (איוב ל, יח), ויתחפש שאול וילבש בגדים אחרים (שמ"ב כב, ל), ויתחפש מלך ישראל (מל"א כב).
חץ שחוט לשונם (יר’ ט, ז), כחצים ביד גבור (תה’ קכז, ד), הדגש לחסרון אות הכפל וענינם ידוע. הלא החצי ממך והלאה (שמ"א כ, לז), היו"ד נוסף, והיה793 הצד"י ראויה להדגש ובא ו794הנח תמורתו. וכמהו ואין קצה למרכבותיו (יש’ ב, ז) שהוא כמו קץ והה"א נוספת והנח תמורת הדגש כי שרש קץ קצץ. והפעל הכבד795ממנו מקול מחצצים (שופ’ ה, יא), רוצה לומר יורי החצים. ובשרש הזה מענין חצי שהוא משרש חצה, ומספר חדשיו חצצו (איוב כא, כא). ואפשר שנקרא החץ מענין הזה לפי שהוא חוצה הדבר וחותך אותו. ויגרס בחצץ שני (איכה ג, טז), ימלא פיהו חצץ (מש’ כ, יז). נקראו כן האבנים הקטנים עד מאד כמו אבני796החול כאלו הם חתכות גדולות. אף חצציך יתהלכו (תה’ עז, יח), הם הברקים או אבני הברד797 וקראם כן לפי שהם משברים ומחתכים העשבים והאילנות. ויצא חצץ כלו (מש’ ל, כז), יש מפרשים אותו מאוסף. והנכון שהוא מענין798 הזה שפרשנו 799ענין חתיכה ויהיה חצץ פועל קל או שם תאר, רוצה לומר אף על פי שאין לו מלך יצא כלו ביחד מחתך800וכורת העשבים והאילנות ו801להשחית.
וגם יקב חצב בו (יש’ ה, ב), פעל עבר. על כן חצבתי בנביאים (הו’ ו, ה), על דרך משל לרוב דבורו בהם כלומר802 מכתת אותם בדבריו. קול י"י חוצב להבות אש (תה’ כט, ז), בורות803 חצובים (דב’ ו, יא), כי חצבת לך פה קבר (יש’ כב, טז), על החוצב בו (יש' י, טו), חוצבי804 מרום קברו (יש' כב, טז), היו"ד נוספת וכבר כתבנו הדומים לו בחלק הדקדוק. תחצב נחשת (דב’ ח, ט). והנפעל לצ805לעד בצור יחצבון (איוב יט, כד), ושלא נזכר פועלו מהכבד הדגוש הביטו אל צור חצבתם (יש’ נא, א). והפעל הכבד המחצבת רהב (יש' נא, ט). והשם ואבני מחצב (מל"ב יג, יג), ענין הכל הכר806תה כענין פסילה.
אשר חצה משה (במ’ לא, מב), וחצית את המלקוח (במ' לא, כז), עד צואר יחצה (יש’ ל, כח), כלומר יחלק הגוף, כי עד ה807צואר יהיה מכוסה באותם המים ומן הצואר ומל808ולמעלה יהיה מגולה809. והוא משל על השחתת מלך אשור כל הארץ 810 שתהיה קרובה להיות נשחתת כולה כמו הבא עד צוארו במים שהוא קרוב להיות טובע.811 לא יחצו ימיהם (תה’ נה, כד), פירושו לא יגיעו812 עד חצי ימיהם. יחצוהו בין כנענים (איוב מ, ל), וחצו את כספו (שמ’ לא, כה), ויחץ את הילדים (בר’ לג, א). והשם ותהי המחצה 813(במ’ לא, לו), 814מחצת העדה (במ' לא, לד). ומשקל אחר מחציתה בבקר (וי’ ו, יג). ומשקל אחר אמתים וחצי (שמ’ כה, י). ובסמוך חצי היריעה (שמ' כו, יב). וכבר בא כן מבלי סמיכות ותנו את החצי לאחתואת החצי לאחת815 (מל"א ג, כה).816 ומשקל אחר חצות לילה (תה’ קיט, סב). והנפעל ותחץ לארבע רוחות השמים (דנ’ יא, ד), ויחצו הנה והנה (מל"ב ב, יד), כלם ענין חלוקה, בין שיהיו החלקים בשוה או בלא שוה.
והביאו בניך בחצן (יש’ מט, כב), חצני נערתי (נחמ’ ה, יג). ומשקל אחר וחצנו מעמר (תה’ קכט, ז), ענינם זרוע. ויש מפרשים כנף הבגד פַלְדָא בלעז.
נה. בבלי, ברכות ט ע"ב
ויהי כאחד למחצצרים 817 (דה"ב ה, יג). וכבד אחר מחצצרים בחצצרות (דה"ב ה, יב), משפטו מחצירים, ענינם תוקעים818 בחצוצרות כי הצד"יבחצוצרות כפולה819. וכן הצד"י למחצצרים ובמחצצרים, ואינה820 נקראת השניה ואף על פי שהיא כתובה כשי"ן יששכר השנית. ארך החצר (שמ' כז, יח),821822 החצר הפנימית (יח’ י, ג), החצר החיצנה (יח' י, ה), רובם בלשון נקבה. וימצאו בלשון זכר לפני החצר הפנימי לחצר הפנימי , 823בלשכת גמריהו בן שפן הסופר בחצר העליון (יר’ לו, י), את קלעי החצר את עמדיו (שמ’ לה, יז). ויבאו אל המלך חצרה (יר’ לו, כ), מלעיל כי הה"א נוספת. והקבוץ רמוס חסרי824 (יש’ א, יב). ובלשון נקבה825 מן הבתים ומן החצרות (שמ’ ח, ט), 826ביתי וחצרותי (דה"א כח, ו), לחצרות בית י"י (דה"א כח, יב).827 ומשקל אחר והיתה נוה תנים חציר לבנות יענה (יש’ לד, יג), חציר לקנה וגמא (יש' לה, ז), שניהם ענינם כמו חצר והוא ידוע. ובתי החצרים (וי’ כה, לא), בחצריהם ובטירתם (בר’ כה, טז), חצרים תשב קדר (יש’ מב, יא), כל אלו והדומים להם הם הכפרים והפרזות שאינם מוקפים828 חומה שהם כמו חצר. וענין אחר אולי נמצא חציר (מל"א יח, ה), וצמחו בבין חציר829 (יש’ מד, ד), חציר כבקר יאכל (איוב מ, טו), מצמיח חציר לבהמה (תה’ קד, יד), חציר גגות (מל"ב יט, כו),830 ענינם עשב. ורבי יונה פירש וצמחו בבין חציר מענין הראשון כמו חצר. 831את החציר ואת הבצלים (במ’ יא, ה), הוא הנקרא בלשון רבותינו ז"ל [נה] כרתי. וכן תרגמו אנקלוס832833. והוא שקורין לו בלעז פוֹריש.
817. חסר] ולמשררים BL
818. ם] ן BL
819. בחצוצרות כפולה] כפולה בחצוצרות BL
820. ואינה] ואיננה BL
821. נוסף ] BL
822. חסר] את BL
823. repentir רובם בלשון נקבה. וימצאו בלשון זכר לפני החצר הפנימי לחצר הפנימי , ] רובם בלשון נקבה. וימצאו בלשון זכר לפני החצר הפנימי(יח’ מ, יט) BL
824. חסרי] חצרי BL
825. נקבה] נקבות BL
826. חסר] הוא יבנה BL
827. ] בחצרות בית י"י (תה’ קטז, יט). BL
828. מוקפים] מוקפות BL
829. חסר] כערבים על יבלי מים BL
830. ] כחציר גגות (תה’ קכט, ו), BL
831. חסר] ו BL
832. תרגמו אנקלוס] תרגום יונתן BL
833. חסר] וכרתי ובצלי BL
הוי החקקים חקקי און (יש’ י, א), חקקי בסלע משכן לו (יש' כב, טז), היו"ד נוספת וכן יו"ד חצבי (יש' כב, טז). וכבר כתבנו הדומים להם בחלק הדקדוק. חקקים בששר (יח’ כג, יד), וחקות עליה עיר (יח' ד, א), בחקו חוג834 (מש’ ח, כז), בחוקו מוסדי ארץ (מש' ח, כט). ונרפו שניהם להקל. 835על ספר חקה (יש’ ל, ח), הה"א במפיק ענינו חקוק אותה. ושלא נזכר פועלו מי יתן836בספר ויוחקו (איוב יט, כג), ונרפה להקל. והפעול מהדגוש וישכח מחקק (מש’ לא, ה). ובנין פועל ומחוקק837 במשענותם (במ’ כא, יח), ומחוקק מבין רגליו (בר’ מט, י), חלקת מחוקק , כלם ענין כתיבה. ופירוש ומחקק מבין רגליו838 כי דרך המושל להיות הסופר839 יושב לרגליו. ופירוש חלקת מחוקק כדעת התרגום. והשם חקקי און (יש’ י, א), חקקי לב (שופ’ ה, טו), פירושו שהלב חוקק וחושב עליהם איך לא באו למלחמה. ולפי שנותן840 ל841כתב משפט האדם שיש לו עם חברו ומה שראוי לו ליקח ממנו נקרא חק, כי חקך וחק בניך 842 (וי’ י, יג), כי חק לכהנים מאת פרעה (בר’ מז, כב), הטריפני לחם חקי (מש’ ל, ח), כי ישלים חקי (איוב כג, ד), המכות והנגעים המכאיבים אותי תמיד בכל יום כאלו הם לי לחק. מחקי צפנתי אמרי פיו (איוב כג, יב), ממנהגי היו לצפון בלבי אמרי פיו. לבלי חק (יש’ ה, יד), הפך המשפט והמנהג. ובה"א הנקבה חקה אחת לכם (במ’ טו, טו), זאת חקת התורה (במ' יט, ב). והקבוץ חקות עולם תמיד (יח’ מו, יד), 843את חקתי תשמרו (וי’ יח, ד). ויתכן לפרש מזה ומחוקק מבין רגליו, חלקת מחוקק, והוא המושל 844נקרא כן כי הוא משים החקים בארצו. ופירוש ומחוקק מבין רגליו שלא יסור מושל מזרעו, ומבין רגליו כמו היוצת מבין רגליה (דב’ כח, נז), ופירוש חלקת מחוקק תחלת הפסוק וירא ראשית לו, פירושו ראה ובחר בתחלה לעצמו לקחת חלקת845 מעבר לירדן כי ראה כי שם חלק מלכים ומושלים בתים צ846פונים וטובים. וכן י"י מחוקקנו (יש’ לג, כב), שנתן לנו החקים.
834. חסר] על פני תהום BL
835. חסר] על לוח אתם ו BL
836. נוסף מי יתן] BL
837. ומחוקק] במחקק BL
838. repentir חלקת מחוקק , כלם ענין כתיבה. ופירוש ומחקק מבין רגליו] חלקת מחוקק ,(שופ’ ה, יד) ירדו מחקקים(דב’ לג, כא), כלם ענין כתיבה. ופירוש ומחקק מבין רגליו BL
839. הסופר] סופר BL
840. שנותן] שנתן BL
841. חסר] י BL
842. חסר] נתנו BL
843. חסר] ו BL
844. חסר] ו BL
845. ת] ו BL
846. צ] ס BL
מחקה על הקיר 847 (יח’ ח, י), מישר על המחקה (מל"א ו, לה). וההתפעל על שרשי רגלי תתחקה (איוב יג, כז). והוא מענין חקק.
847. חסר] סביב BL
ודרשת וחקרת 848(דב’ יג, טו), חקרתני ותדע (תה’ קלט, א), הלא אלהים יחקר זאת (תה’ מד, כב), כי אחקר את אבי (שמ"א כ, יב), חקרני אל ודע לבבי (תה’ קלט, כג), לכו חקרו את הארץ (שופ’ יח, ב). והנפעל לא נחקר משקל הנחשת (מל"א ז, מז), כי לא יחקר 849(יר’ מו, כג). והכבד אזן וחקר 850(קה’ יב, ט). והשם אין חקר לתבונתו (יש’ מ, כח), החקר אלוה תמצא (איוב יא, ז), בחמש נקודות. כ851גדולים חקרי לב (שופ’ ה, טז), פירושו שהלב חופש וחוקר עליהם הרבה איך נפלגו ולא באו למלחמה. ורבי יונה פרשו תאר על משקל יראי אלהים, והענין שלבותם מגיעים לתכלית מחקר הגדולה והשררה. ובתוספת מ"ם אשר בידו מחקרי ארץ (תה’ צה, ד), בסגול המ"ם ענינו רוב החפוש.
נו. משנה שבת א, י
נז. ירושלמי, ביצה ב, ו יב ע"א
ועצמי חרה מני חרב (איוב ל, ל), וחרה נחשתה (יח’ כד, יא), על כן חרו יושבי ארץ (יש’ כד, ו). והנפעל נחר מפוח 852(יר’ ו, כט),853 והעצמות יחרו (יח’ כד, י), את שני קצותם854 אכלה האש ותוכו נחר (יח’ טו, ד), קמץ לפי שהוא בינוני, ואם הוא עבר 855 קמץ מפני הזקף. ובחרק הנו"ן נחר גרוני (תה’ סט, ד), ועצמותי כמוקר856 נחרו (שם קב, ד), ופירוש נחר מפוח מאש, אומר שהמפוח שהוא 857כלי שנופחין בו האש נדלק ונשרף מרוב התמדתו באש והעופרת תם והוא שמשימין הצורפים858 עם הכסף בצרפו כדי שלא יכלה האש הכסף, ואומר כי המפוח נשרף מרב נפחו באש והעופרת תם ועדין רעים לא נתקו. והוא משל על ישראל שידבר הנביא אליהם השכם והערב כאלו נשרף מרוב דברו אליהם, כלומר נחר גרונו בקראו אליהם תמיד וכן אומר במקום אחר על כן חצבתי בנביאים הרגתים באמרי פי (הו’ ו, ה), ועם כל זה לא יוסרו ולא יאמינו לקול הנביא. והשם, ושכן חררים במדבר (יר’ יז, ו), ענין השרפה859 וההדלקה מרוב החמימות. והאחד מן חררים חרר או חררה. ומזה אמרו לעוגה הנאפת על הגחלים חררה באמרם [נו] ולא חררה על גבי גחלים וזולתו, לפי שנשרפים860 פניה נקראת כן. ובתלמוד ירושלמי [נז] מפרש מזה סלי חורי (בר’ מ, טז), רוצה861 לומר שהיו הסלים מלאים חררות. ומן הענין הזה והשרש הזה בהכפל862 לחרחר ריב (מש’ כו, כא), כלומר להדליק הריב ולהבעירו. והוא מקור מן הדגוש ופתח החי"ת מ863האחרונה מקום צרי. ומזה עוד ובחרחר ובחרב (דב’ כח, כב). והוא חולי השורף מרוב חמימות.
חרבו פני האדמה (בר’ ח, יג), ונהר יחרב ויבש (יש’ יט, ה), האומר לצולה חרבי (יש' מד, כז), ושערו חרבו מאד (יר’ ב, יב), החי"ת נקראת864 בקמץ חטף והוא צווי כמו שמו ושערו (יר’ ב, יב). וכתב רבי יונה כי אנשים היו קוראים אותו כמו חרבו פני האדמה והיו מפרשים אותו גם כן צווי מן הדגוש על משקל פרקו נזמי הזהב (שמ’ לב, ב). והוא השיב אותם מפני המסרה865 שהיא866 על חרבו מאד 867 דכותיה, ועל חרבו המים אומר המסרה868 שהם שנים ובפסוק. ושלא נזכר פועלו אשר לא חורבו (שופ’ טז, ז). והפעל הכבד וכל הנהרות החריב (נח’ א, ד), ואחריב בכף פעמי (יש’ לז, כה), המחרבת ים (יש' נא, י)869והחרבתי את ימה (יר’ נא, לו). והשם מכל אשר בחרבה מתו (בר’ ז, כב), ונתתי יאורים חרבה (יח’ ל, יב), וישם את הים לחרבה (שמ’ יד, כא). ומשקל אחר יהי נא חרב אל הגזה (שופ’ ו, לט), ועל כל הארץ חרב (שופ’ ו, לז), כחרב ב870ציון 871(יש’ כה, ה), חרב אל מימיה ויבשו (יר’ נ, לח). והקבוץ בלשון נקבות ולא צמאו בחרבות הוליכם872(יש’ מח, כא). ומשקל אחר בחרבוני קיץ (תה’ לב, ד). ומשקל אחר ובחרחר ובחרב (דב’ כח, ב), בשש נקדות. והתאר טוב פת חרבה (מש’ יז, א), וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה (וי’ ז, י), ענין הכל873היובש והנגוב והחמימות. ופירוש כחרב בציון (יש' כה, ה) כחם במקום ציה שהיא צרה שאין לה הנחה כן תכניע שאון זרים הכנעה בלי תקומה. חרב בצל עב (יש’ כה, ה), כמו מי ששכן874 במקום חם ואחר כך בא במקום קר זה הוא875 בצל עב שלא יוכל לסבול כן יענה ויכניע זמיר עריצים עד שלא יוכלו לקום. וענין אחר חרב לי"י ולגדעון (שופ’ ז, כ), ויעש לו אהוד חרב ולה שני פיות (שם ג, טז), קח לך חרב חדה תער הגלבים (יח’ ה, א), משיגהו חרב בלי תקום (איוב מא, יח), בשש נקדות. כל דבר הכורת יקרא חרב, או ברזל או החדודה כמו חרבות צורים, (יהו’ ה, ב), רוצה876 לומר חדודי הצורים. והוא שם כלל פעמים ופעם פרט על הסיף כמו ויעש לו 877 חרב, וכתתו חרבותם לאתים (יש’ ב, ד), והדומים להם. ועל התער קח לך חרב חדה (יח’ ה, א). וכן נקראת המקבת שמסתתין בה האבנים חרב כי חרבך הנפת עליה ותחללה (שמ’ כ, כה). וכן הכשיל שמפיל878 בו הבנינים ומגדלותיך יתץ בחרבותיו (יח’ כו, ט), הנתצים אל הסוללות ואל החרב (יר’ לג, ד), בחרבותיהם סביב (דה"ב לד, ו). והפעל מזה חרבו כל פריה (יר’ נ, כז), חרוב והחרם אחריהם (יר’ נ, כא). והנפעל נחרבו המלכים (מל"ב ג, כג). והמקור מ879שלא נזכר פועלו החרב נחרבו המלכים (מל"ב ג, כג). וענין880 אחר והעיר הזאת תחרב (יר’ כו, ט), והגוים חרב יחרבו (יש’ ס, יב)881. ויתכן מזה הענין 882שערו חרבו 883 (יר’ ב, יב), והערים הנושבות תחרבנה (יח’ יב, כ), למען יחרבו ויאשמו (יח' ו, ו)884. והנפעל עיר נחרבת (יח’ כו, יט), ועריו בתוך ערים נחרבות (יח' ל, ז). והכבד החריבו מלכי אשור (יש’ לז, יח), החרבתי חוצותם885 (צפ’ ג, ו), ואת מחריב ארצנו (שופ’ טז, כד), מהרסיך ומחריביך 886(יש’ מט, יז), בתוך ערים מחרבות (יח’ כט, יב). ושלא נזכר פועלו אמלאה החרבה (יח' כו, ב). והתאר חרב הוא מאין אדם (יר’ לג, י), אשר ירושלם חרבה (נחמ’ ב, יז), ונבנו החרבות (יח’ לו, לג), בקמץ הרי"ש והוא משקל אחר. ובצרי הרי"ש הערים החרבות והנשמות והנהרסות (יח’ לו, לה), כן תהיינה הערים החרבות (יח' לו, לח), וקמץ החי"ת בהם לתפארת.והשם וחדשו ערי חרב (יש’ סא, ד), לא887לחרבות חרב שממה (יח’ כט, י). ובה"א הנקבה ועריכם יהיו חרבה (וי’ כו, לג),888 לחרבות חרב שממה (יח' כט, י), אבל כשעלים בחרבות (שם יג, ד) הוא משקל אחר. האחד ממנו חרבה 889ואפשר שהוא תאר. ודרשו מחרבותיהם (תה’ קט, י), כלם ענין חרבן890 וידועהוא891.
864. נקראת] תקרא BL
865. המסרה] המסורת BL
866. שהיא] שהוא BL
867. חסר] לית BL
868. המסרה] המסורת BL
869. נוסף ] BL
870. ב] BL
871. חסר] שאון זרים תכניע BL
872. נוסף הוליכם] BL
873. נוסף הכל] BL
874. ששכן] ששכב BL
875. זה הוא] זהו BL
876. רוצה] רצונו BL
877. חסר] אהוד BL
878. חסר] ין BL
879. נוסף מ] BL
880. וענין] ומשקל BL
881. חסר] , והערים הנושבות תחרבנה (יח’ יב, כ), למען יחרבו ויאשמו (יח' ו, ו) BL
882. חסר] ו BL
883. חסר] מאד BL
884. ] BL
885. חסר] מבלי עובר BL
886. חסר] ממך יצאו BL
887. נוסף לא] BL
888. חסר] ואתנך לחרבה ולחרפה (יח’ ה, יד), BL
889. חסר] בשקל בסערה השמים (מל"ב ב, א), BL
890. חרבן] חרבה BL
891. הוא] BL
וחרד ופחד (יש’ יט, טז), וכל העם חרדו אחריו (שמ"א יג, ז), וחרדו לרגעים (יח’ כו, טז), ויחרד יצחק (בר’ כז, לג). והתאר מי ירא וחרד (שופ’ ז, ג), כי היה לבו חרד894 895(שמ"א ד, יג), החרדים אל דברו (יש’ סו, ה). והשם חרדה גדלה (בר’ כז, לג), ותהי לחרדת אלהים (שמ"א יד, טו), רצונו לומר חרדה גדולה. וכבר כתבנו הדומים לו בשרש אפל. חרדת אדם יתן מוקש (מש’ כט, כה). והקבוץ חרדות ילבשו (יח’ כו, טז). והפעל הכבד וכל המחנה החריד (שופ’ ח, יב), להחריד את כוש בטח (יח’ ל, ט), רוצה לומר שהיה בטח. ענינם ענין הפחד בתנועת הגוף כשיבא לאדם פחד פתאום יתנועע כל גופו. ובענין התנועה מבלי ה896פחד מדוע897 חרדת אלינו את כל החרדה הזאת (מל"ב ד, יג), כלומר התנועעת בעבורנו והסעת כליך ממקום למקום ופנית לנו מקום. וכן ויחרדו בנים מים (הו’ יא, י), ויחרדו זקני העיר לקראתו (שמ"א טז, ד), יחרדו כצפור ממצרים (הו’ יא, יא), פירושם ינועו. וכלם בסגול החי"ת, אבל יחרדו האין (יח’ כו, יח) בשבא898. וכן 899כל העם חרדו אחריו (שמ"א יג, ז), ענין תנועה.
על הרועים חרה אפי (זכ’ י, ג), וחרה אפי בו (דב’ לא, יז), פן יחרה אף י"י (דב' ו, טו), והמקור בחרות אפם בנו (תה’ קכד, ג). ומקור אחר השיבות מחרון אפך (תה’ פה, ד), שאם היה שם היה לו לומר מחרון בקמץ החי"ת כי איננו סמוך, ואפך הוא הפעול. והנפעל בני אמי נחרו בי (שה"ש א, ו), כל הנחרים בך (יש’ מא, יא). וההתפעל אל תתחר במרעים (תה’ לז, א), אל תתחר במצליח דרכו (תה' לז, ז), בשקל 900אל תתגר (דב’ ב, ט). ויתכן שיהיה שרשו תחר או תחרה. ומשקל תתחר, תפעל. וזה נכון מפני פתחותו, ואלו היה על משקל תתגר היה קמץ כמוהו. והפעל הכבד החרה החזיק (נחמ’ ג, כ), ויחר עלי אפו (איוב יט, יא), ענין הכל הכעס. ועיקר הענין חמימות, כי מרוב החמימות יכעס האדם. ופירוש החרה החזיק, חמס עצמו להתחזק במלאכה. והשם כי חרון אל כל901 המונה (יח’ ז, יב), תשלח חרונך (שמ’ טו, ז). ומשקל אחר מה חרי האף הגדול הזה (דב’ כט, כד).
נח. בבלי, בבא מציעא כא ע"א
צוארך בחרוזים (שה"ש א, י), ענקים, והם אבנים טובות ומרגליות נקובות מחוברות בחוט, והם נקראים חרוזים וענקים, וכן פירשו רבי יונה902. וארזים במרכלתך (יח’ כז, כד), האל"ף תמורת חי"ת וכבר כתבנו אותו903 בשרש ארז. וכן אמרו רבותינו ז"ל [נח] מחרוזות של דגים. והם הדגים המחוברים ב904יחד בחוט או בגמי. ומזה קראו לקצות בתי השירים שהם דומים זה לזה בתכליתם905 בשלש אותיות או בשתים חרוזים.
ויצר אתו בחרט (שמ’ לב, ד), וכתוב עליו בחרט אנוש (יש’ ח, א), בשש נקדות, הוא עט סופרים. ופירוש בחרט אנוש תרגם יונתן כתב מפרש , כלומר906שכל אנוש יוכל לקרא אתו907. והנכון בעיני908כי לפיכך אמר בחרט אנוש להודיעו909 שיעשה המעשה ממש ולא יחשב שתהיה כתיבת זו שמצוהו לכתוב במראה הנבואה לבד כמו שהם רוב המעשים הנראים לנביאים במראה הנבואה 910, כמו ערום ויחף שצוה לישעיהו (יש’ כ, ב), ואשת זנונים להושע (הו’ א, ב), וה911גלחת ה912ראש וזקן ליחזקאל (יח’ ה, א) והדומים להם, כי כל המעשים האלו913 לא היו אלא במראה הנבואה לבד. ויש מפרשים ויצר אותו בחרט בדפוס. בשני חריטין914 (מל"ב ה, כג), בשני כיסים. וכן המטפחות והחריטים (יש’ ג, כב). וכן נקרא הכיס בערבי כרטה והחי"ת בעברי915 כ"ף בערבי במקומות רבים.
נט. בבלי, קידושין מא ע"א
ס. פיניסטרא
לא יחרך רמיה צידו (מש’ יב, כז), פירושו לא יחרך איש רמיה צידו. וענין הפסוק כתב אדני אבי ז"ל שקבל כך פירושו כי דרך הצידים שיצודו העופות שיעשו כויה בשרש916 הכנף כדי שלא יברחו מידם ואינו מקצץ כנפיהם בעבור שישארו בכנפיהם והם נראים יפים למכרם ואותו הציד שהוא בעל רמיה לא ישאר צידו בידו עד אשר יעשה לו כויה, כי קדם יד917יעוף מידו וי918אבד ממנו וזה 919 דרך משל על עושר וממון שיקבץ בחמס וברמיה כי במהרה יאבד. וענין ה920חרוך ידוע בדברי רבותינו ז"ל כ921אמרם [נט] רב ספרא חריך רישא. ובלשון ארמית ושער ראשיהון לא התחרך (דנ’ ג, כז). מציץ מן החרכים (שה"ש ב, ט), מן החלונות, תרגום בעד חרב922החלון (שופ' ה, כח), מן חרכא [ס].
תחת חרול יספחו (איוב ל, ז), ממשק חרול (צפ’ ב, ט), כסו פניו חרלים (מש’ כד, לא), ויש923 מפרשים כי הוא עשב דומים924 לקוצים אורטיגא925 בלעז, ויש מפרשים שהוא הקוץ שמעמידים926 בפרח שלו הגבנה927 קרדון בלעז.
סא. בבלי, ערכין ו ע"ב
סב. בבלי, בכורות מג ע"ב
ואת כל הנשמה החרים (יהו’ י, מ), והחרים י"י את לשון ים מצרים (יש’ יא, טו), חרוב והחרם (יר’ נ, כא), והחרמתי את עריהם (במ’ כא, ג), פן תחרימו (יהו’ ו, יח), פירושו 928 ולקחתם מן החרם (יהו’ ו, יח). ושלא נזכר פועלו זובח לאלהים יחרם (שמ’ כב, יט). כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה (וי’ כז, כט), פרשוהו929 רבותינו ז"ל [סא] כ930אדם היוצא ליהרג ואמר ערכי עלי או דמי עלי או אמ931932 אחר אמר עליו ערך זה עלי או דמי זה עלי אינו חייב כלום שזה933 כמת הוא, והמת אין לו ערך ואין לו דמים, לפיכך אמר לא יפדה מות יומת (וי' כז, כט), כלומר אחר שמות יומת934 אין לו פדיון, יחרם כל רכושו (עז’ י, ח). והשם כל חרם בישראל (במ’ יח, יד), בשש נקודות. ועל עם חרמי למשפט (יש’ לד, ה). ענין כלם ענין הריגה וכריתה והשחתה ואבוד. ויש לפרש מזה איש חרמי (מל"א כ, מב), וכן תרגום יונתן גבר דחייב קטול. וענין אחר935והחרים י"י את לשון ים מצרים ענין כריתה וגזירה כענין לגזור ים סוף לגזרים (תה’ קלו, יג). וענין כל חרם בישראל (במ’ יח, יד), כל חרם אשר יחרם936 איש לי"י מכל אשר לו (וי’ כז, כח), פירושו937אף על פי שאין הדבר משחת 938אצל ה939מחרים אותו הוא כאלו משחת שלא יהנה מהם940. וקרוב לענין זה יצודו חרס (מי’ ז, ב), והוא בחמש נקודות. יגורהו בחרמו (חב’ א, טו), שלחת את איש חרמי (מל"א כ, מב), משטח חרמים (יח’ כו, ה), מצודים וחרמים (קה’ ז, כו), ענין941 מכמורות ורשתות יצודו בהם. או חרום או שרוע (וי’ כא, יח), פירשו רבותינו ז"ל [סב] חרום זה שחוטמו שקוע בין שתי העינים שכוחל שתי עיניו כאחת.
האומר942 לחרס ולא יזרח (איוב ט, ז), בשש נקודות. בטרם יבא החרסה (שופ’ יד, יח), ענינם השמש. ומזה נקרא שער המזרח943 בבית המקדש שער החרסית (יר’ יט, ב), לפי שהיה מכוון כנגד זריחת השמש. 944וענין אחר ובגרב ובחרס (דב’ כח, כז). והוא הגרב היבש וקראו945 חרס לפי שמ946חככין אותו בחרס כמו שאמר ויקח לו חרש להתגרד בו (איוב ב, ח).
סג. בבלי, מנחות עד ע"א
סד. בבלי, קידושין ו, ע"א
עם חרף נפשו למות (שופ’ ה, יח), גלה ופרסם עצמו במלחמה למות, וכן בחרפם בפלשתים (שמ"ב כג, ט), והחי"ת מעמדת בגעיא. ויש קוראים אותה חטף קמץ ולאותה הקריאה יהיה מקור מן הקל. ויש מפרשים בחרפם לשון חדוד. ובא כענין וכליותי אשתונן (תה’ עג, כא) כלומר בהתחמם לבם והתחדדם אליהם. ותרגום אשר חציו שנונים (יש' ה, כח) דגירוהי מחרפין, ותרגום כחרב חדה (יש' מט, כח) כחרבא חריפא, וכן בדברי רבותינו ז"ל [סג] סכינא חריפא. והיא שפחה נחרפת לאיש (וי’ יט, כ), מיועדת ומפורסמת. וכן בדברי 947 ז"ל [סד] האומר חרופתי ביהודה הרי זו מקודשת. ופרשו רבותינו ז"ל בשפחה כנענית חציה שפחה וחציה בת חורין המאורסת לעבד עברי הכתוב מדבר. וזהו פירוש והפדה לא נפדתה (וי’ יט, כ) פדויה ואינה פדויה. וכן בלשון ה948גדוף לפי שהוא גלוי המומין ופרסומים949 חרפתי את מערכות ישראל (שמ"א יז, י), את מי חרפת וגדפת (יש’ לז, כג), כי לא אויב יחרפני (תה’ נה, יג). ופעל הקל וחרפת950 חרפיך נפלו עלי (תה' סט, י), ואשיבה חרפי דבר (מש’ כז, יא), לא יחרף לבבי מימי951(איוב כז, ו). ומזה לדעת המתרגם בחרפם בפלשתים (שמ"ב כג, ט) שתרגם כד חסידו פלשתאי. ותרגום חרפה (בר' לד, יד) חסודא. ויש מפרשים לא יחרף לבבי מענין בימי חרפי (איוב כט, ד) שענינו בימי נערותי. ואדני אבי ז"ל פרש לא יחרף לא יסוג אחור כלומר לא יסוג אחור952לבבי מאשר אמרתי תחלה953כי לא חטאתי. ובערבי יקרא מנחראף הדבר הנסוג אחור. והשם חרפה שברה לבאיעל956את החרף (עמ’ ג, טו), מחרף עצל לא יחרוש (מש’ כ, ד), פירושו מקור החורף ידוע.
סה. בבלי, בכורות לח ע"א
סו. משנה עירובין ז, ג
סז. בבלי, בבא קמא נ ע"ב
סח. בנקיר"י ד"י מוניד"ה
לא חרץ לבני ישראל לאיש את לשונו (יהו’ י, כא), פירושו לא הניע איש מהם את לשונו 957. ולמ"ד לאיש נוספת 958או פירושו לאיש מבני ישראל כלומר אפילו לאיש אחד מבני ישראל לא חרץ אחד מהם את959לשונו ואין צריך לומר לכלם ביחד. לא יחרץ כלב לשנו (שמ’ יא, ז), אז תחרץ (שמ"ב ה, כג), ענין התנועה. והתאר מחשבות חרוץ אך למותר (מש’ כא, ה), והון אדם יקר חרוץ (שם יב, כז), פירושו 960והון אדם חרוץ יקר. ויש מפרשים חרוץ שם, ופירושו היקר שבהון האדם הוא החריצות. 961ויד חרוצים תעשיר (מש’ י, ד), ונפש חרוצים תדושן (מש’ יג, ד)962, ענין הכל התנועה. ופירוש חרוץ, חרוצים אנשים המתנועעים על טרפם ועושין מלאכתם963 ביושר ובמשפט שהם חרוצים וזריזים לקנות העולם הזה והעולם הבא והם הפך העצלים הרמאים, כי ענין חרוץ גם כן ענין גזירה ומשפט כמו כן משפטיך אתה חרצת (מל"א כ, מ), פירושו גזרת. ופירוש964וכן בעמק החרוץ (יואל ד, יד), ואמר בו התרגום במישר פלוג דינא. ומזה עוד כי כלה ונחרצה (יש’ י, כג), פירושו והכלה נחרצה. ודרך הנפעל בה965בארנו בשרש חלה. אם חרוצים ימיו (איוב יד, ה)966. כליון חרוץ (יש’ י, כב), כי לא בחרוץ יודש קצח (יש' כח, כז), פירושו במורג חרוץ שהוא מחתך ודש התבואה כמו שנאמר967 הנה שמתיך למורג 968 חדש (יש' מא, טו). והוא כלי שדשין בו התבואה, והוא לוח עץ ואבנים דקות תחובות תחתיו לחתוך התבן ולהוציא התבואה מקליפתה. 969ופירוש למורג חרוץ למורג וחרוץ970אף על פי שהם כלי אחד איפשר שיהיה שנוי בין מורג ו971חרוץ. או יהיה פירושו למורג חרוץ שיהיה חרוץ תאר למורג, כלומר המורג שהוא מחתך היטב והוא כלי גדול וכבד אין ראוי לדוש בו הקצח וזרע הדק, 972לפיכך אמר כי לא בחרוץ יודש קצח (יש' כח, כז).וכמהו ובחריצי 973(שמ"ב יב, לא), 974ענין הכל החתוך והכריתה. וכן או חרוץ או יבלת (וי’ כב, כב), פירושו חתוך. ופירשו רבותינו ז"ל [סה] ריש975 של עין שנסדק או נפגם, או שפתו שנסדקה או נפגמה. ונבנתה רחוב וחרוץ (דנ’ ט, כה), חפירה חרוצה בארץ. וכן במשנה [סו] חריץ שבין שתי חצרות. ואמרו976חריצין ונעיצין977 [סז], והרבה כ978זה דברו בו. חריצי החלב (שמ"א יז, יח), אמר בו התרגום גובנין דחלבא. ואפשר שנקראו כן לפי שמעשין אותן כשעושין979 אותם ודומה מלאכתם980 למלאכת החרוץ בדישה. מחרוץ ומפז (מש’ ח, יט), בירקרק חרוץ (תה’ סח, יד), וחרוץ כטיט חוצות (זכ’ ט, ג), ירפד חרוץ עלי טיט (איוב מא, כב), ענין כלם זהב. ויש מפרשים אבנים 981 יקרותחתוכות982. וכתב רבי יונה ויתכן להיות 983 ויד חרוצים תעשיר (מש’ י, ד), ו984נפש חרוצים תדשן (מש' יג, ד), רוצה לומר הסחורים985 הגדולים הזהביים כלומר בעליכ986 הזהב987.
957. חסר] לישראל BL
958. חסר] כלמ"ד השלשי לאבשלום (דה"א ג, ב) והדומים לו. BL
959. נוסף את] BL
960. חסר] כמו הפוך BL
961. חסר] ולרבים BL
962. חסר] , בקמץ החי"ת לפי שהוא מן הדגושים לולי הרי"ש BL
963. ם] ן BL
964. נוסף ופירוש] BL
965. נוסף בה] BL
966. חסר] , החי"ת בשוא ופתח לפי שהם פעולים, כלומר גזורים BL
967. שנאמר] שאמר BL
968. חסר] חרוץ BL
969. חסר] ושם הכלי מורג. ונקרא חרוץ על שם מלאכתו שחותך הקליפה מעל התבואה. BL
970. נוסף למורג וחרוץ] BL
971. ו] ל BL
972. חסר] ו BL
973. חסר] הברזל BL
974. חסר] בחרצות הברזל (עמ’ א, ג), BL
975. ש] ס BL
976. נוסף ואמרו] BL
977. חריצין ונעיצין] חריצים ונעיצים BL
978. כ] מ BL
979. כשעושין] כשעושים BL
980. מלאכתם] מלאכתן BL
981. חסר] טובות BL
982. חתוכות] BL
983. חסר] מזה BL
984. נוסף ו] BL
985. הסחורים] הסוחרים BL
986. נוסף כ] BL
987. חסר] , [סח] BL
כי החריש לה (במ’ ל, טז), והחריש יעקב עד בואם (בר’ לד, ה), לא אחריש בדיו (איוב מא, ד), אל תחרש991 ממנו מזעוק אל י"י אלהינו (שמ"א ז, ח), החרישו אלי איים (יש’ מא, ד), מחריש לדעת (בר’ כד, כא), ויהי כמחריש (שמ"א י, כז). יחריש באהבתו (צפ’ ג, יז), כלומר ישתוק על פשעיך 992באהבתו אותך. בדיך מתים יחרישו (איוב יא, ג), גם הוא פועל עומד ופירושו לבדיך מתים יחרישו שעושים עצמם כחרשים בשמעם כזביך. וכן אמר ותלעג ואין מכלים (איוב יא, ג) ואפשר שהוא פ993על יוצא. וכן כלם מענין חרש, כי השותק הוא כאלו אינו שומע מה ידברו האחרים ועושה עצמו כחרש. והפעל הקל צורי אל תחרש ממני (תה’ כח, א), ראיתה י"י אל תחרש (תה' לה, כב), כלומר אל תעשה עצמך כחרש. אזניהם תחרשנה (מי’ ז, טז). והתאר לא תקלל חרש (וי’ יט, יד), ואזני חרשים 994 (יש’ לה, ה). והשם חרש לאמר (יהו’ ב, א), בשש נקדות כלומר הלכו כך בשתיקה שהיו עושים עצמם כחרשים שלא ירגישו בהם. וההתפעל ויתחרשו כל הלילה (שופ’ טז, ב). ויתכן לפרש מזה הענין רוח קדים חרישית (יונה ד, ח), כלומר חזקה שנעשו בני אדם כחרשים בהיותה. וכן תרג995ם יונתן שתיקתא. וענין 996 על גבי חרשו חורשים (תה’ קכט, ג), לא תחרש בשור ובחמר 997(דב’ כב, י), לולי998 חרשתם בעגלתי (שופ’ יד, יח), על דרך משל, אם יחרוש בבקרים (עמ’ ו, יב). והשם בחריש ובקציר (שמ’ לד, כא), לחרש חרישו (שמ"א ח, יב). ושם הכלי שחורשין בו את מחרשתו ואת אתו (שמ"א א' יג, כ), למחרשות ולאתים (שמ"א יג, כא). והנפעל ציון שדה תחרש (יר’ כו, יח). ורבי יונה פירש מזה הענין רוח קדים חרישית (יונה ד, ח), כלומר הרוח שהוא999 בזמן החרישה שהוא1000 קרה ויבשה. חרושה על לוח לבם (יר’ יז, א), חרותה. וענין אחר ואביו איש צרי חרש נחשת (מל"א ז, יד). והתאר וחרש לא ימצא בכל ארץ1001 ישראל (שמ"א יג, יט), הפסל נסך חרש (יש’ מ, יט), וחרשים המה מאדם (יש' מד, יא), חרשי משחית (יח’ כא, לו), וחרש בסמוך הרי"ש פתוחה כי הוא מן הדגושים ולולי הרי"ש היה דגש1002 לכן לא תשתנה תנועתו בסמיכות כ1003משפט כל הדגושים. חרש ברזל 1004 (יש’ מד, יב), חרש עצים 1005(יש' מד, יג), מעשה חרש אבן (שמ’ כח, יא), אלה הם סמוכים לפיכך הרי"ש פתוחה. ומשקל אחר אבי גיא חרשים כי חרשים היו (דה"א ד, יד), החי"ת בשבא1006 ופתח והוא מן הקלים. והשם ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ (שמ’ לא, ה). ויתכן להיות שם. לוטש כל חורש נחשת וברזל (בר’ ד, כב), בפלס ואת היותר החרמנו (שמ"א טו, טו), כלומר מחדד כל 1007אומנות נחשת וברזל. ואת קרדמו ואת מחרשתו (שמ"א יג, כ), כלו1008 מוכן לכל מלאכת החורש. וענין אחר אל תחרש על רעיך רעה1009(מש’ ג, כט), חורשי רע1010 (איוב ד, ח), יועץ וחכם חרשים (יש’ ג, ג), בפלס חכמים, ענינם ענין מחשבה. ומזה הענין פעל כבד כי1011עליו שאול מחריש הרעה (שמ"א כג, ט). ויתכן מזה הענין 1012החרש והמסגר (מל"ב כד, טז), כלומר החכמים החושבים1013 בעלי העצה1014. או יהיה מענין1015 הראשון כלומר הגדולים והאצילים1016שהיו שותקים1017 העם ועושין עצמן כחרשים בדברים1018. ויונתן תרגם אומניא ותרעיא. וענין אחר וחרש מצל (יח’ לא, ג), ענינו סעיף וקראו מצל לפי שצלו רחב. וכן כעזובת החרש והאמיר (יש’ יז, ט), 1019בחרשת הגוים (שופ’ ד, ב), וישב דוד בחרשה (שמ"א כג, יח), ודוד במדבר זיף בחרשה (שמ"א כג, טו), ובחרשים בנה בירניות ומגדלים (דה"ב כז, ד), תרגום ביער בחורשה1020.
991. repentir תחרש] תחרש BL
992. חסר] שעשית כבר BL
993. חסר] ו BL
994. חסר] תפתחנה BL
995. חסר] ו BL
996. חסר] אחר BL
997. חסר] יחדו BL
998. לולי] לולא BL
999. שהוא] שהיא BL
1000. שהוא] היא BL
1001. ארץ] גבול BL
1002. דגש] דגוש BL
1003. כ] ב BL
1004. חסר] מעצד BL
1005. חסר] נטה קו BL
1006. בשבא] בשוא BL
1007. חסר] כלי BL
1008. כלו] כלי BL
1009. נוסף רעה] BL
1010. רע] און BL
1011. נוסף כי] BL
1012. חסר] ו BL
1013. החושבים] החשובים BL
1014. העצה] חכמה ועצה BL
1015. מענין] מהענין BL
1016. והאצילים] BL
1017. שותקים] שותקין BL
1018. בדברים] בדברם BL
1019. חסר] והוא יושב BL
1020. בחורשה] בחרשא BL
יבש כחרש כחי (תה’ כב, טז), וכלי חרש אשר תבשל בו (וי’ ו, כא), בשש נקדות. ואת חרשיה תגרמי (יח’ כג, לד), עד השאיר אבניה בקיר חרשת (מל"ב ג, כה), פירושו שברו אבני החומה ככלי חרש. ויקח לו חרש להתגרד בו (איוב ב, ח), לפי שהכה אותו השטן בשחין יבש היה צריך חרש להתגרד בו. ויש מפרשים ויקח לו חרש חלי הגרב היבש כמו ובגרב ובחרס (דב’ כח, כז), פירושו בחר לעצמו איוב 1021 החולי ששמו1022 חרש משאר החליים לפי שיהנה בו מעט בגרידה, כי השטן הודיעו קודם זה1023שיבחר לעצמו1024בייסורין איזה חולי שירצה. וזה הפירוש רחוק. ואפשר כי החלי הזה1025נקרא כן בעבור שהוא יבש כחרש1026 או בעבור שצריך חרש להתגרד בו. תחתיו חדודי חרש (איוב מא, כב), מרגליות מזהירות כשמש מן האומר לחרס ולא יזרח (איוב ט, ז).
תהרו חשש תלדו קש (יש’ לג, יא), וחשש להבה ירפה (יש' ה, כד). 1027פירושו ולשון להבה ירפה החשש. 1028וחשש הוא הקש הדק והגבבה1029.
סט. בבלי, יומא עב ע"ב
ע. בבלי, עבודה זרה כה ע"ב
ושאול חשב להפיל את דוד (שמ"א יח, כה), ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטובה (בר’ נ, כ), 1030כי עלי חשבו מחשבות (יר’ יא, יט), ויחשבה עלי לשכורה (שמ"א א, יג). יחשב תהום לשבה1031 (איוב מא, כד), פירושו הרואה התהום לבן יחשבהו לשיבה. והכבד חשבתי ימים מקדם (תה’ עז, ו). ואחשבה לדעת זאת (תה’ עג, טז), מה תחשבון אל י"י (נח’ א, ט), לב אדם יחשב דרכו (מש’ טז, ט)1032. והאניה חשבה להשבר (יונה א, ד), פירושו חשבו אנשי האניה שתשבר האניה, על דרך וכל הארץ באו מצרים1033 (בר’ מא, נז), שפירושו וכל אנשי הארץ, ותרעב כל ארץ מצרים (בר' מא, נה), והדומים להם. ענין מחשבה ידוע. ולפי שהאומנות הוא דרך המשר1034המחשבה אמרו כמו1035כן בענין האומנות ולחשוב מחשבות1036 (שמ’ לא, ד), מעשה חשב 1037(שמ’ כו, א). והשם וחשב אפדתו (שמ' כח, ח), בחמש נקודות. ויעש בירושלם חשבונות (דה"ב כו, טו). ודגיש1038 השי"ן לתפארת. וכבר כתבנו הדומים לו בחלק הדקדוק. ואמרו רבותינו ז"ל [סט] מאי דכתוב1039 מעשה רקם1040 כמעשה חשב1041 אמר רבי אלעזר שרוקמין במקום שחושבין1042. במתניתא תנא רוקם מעשה מחט 1043לפיכך פרצוף אחד, מע1044חשב1045 מעשה ארג1046 לפיכך שני פרצופין. ואמרו כמו כן במלאכת החשבון וחכמת הפילוסופיא ובקש חכמה וחשבון (קה’ ז, כה), כי אין מעשה וחשבון (קה' ט, י), והמה בקשו חשבונות1047 רבים (קה' ז, כט), ודגש השי"ן לתפארת, רוצה לומר תחבולות וענינים על מעשה הבורא למה עשה כן1048 ולמה היה כך והוא עשה אותו ישר וכל מעשהו באמונה. ובענין המספר כמו כן כן לפי שהמדבר1049 תלוי במחשבה לא יחשב י"י לו עון (תה’ לב, ב). והנפעל אך לא יחשב אתם הכסף הנתן אל ידם (מל"ב, כב, ז). והפעל הכבד וחשב את שני ממכרו (וי’ כה, כז), ולא יחשבו את האנשים (מל"ב יב, טז). וההתפעל ובגוים לא יתחשב (במ’ כג, ט). וקרוב לענין זה לא חשב אנוש (יש’ לג, ח), כלומר לא הרגיש להם ולא חשבם למאומה. וכמהו נבזה ולא חשבנוהו1050 (יש' נג, ג), אשר כסף לא יחשבו (שם יג, יז), ולחושבי1051 שמו (מל’ ג, טו). י"י יחשב לי (תה’ מ, יח), כלומר שיחשבו לפניו תפלותי ותחנותי וירגיש אל העני1052 ואל הדלות שאני בו. ומזה אמרו רבותינו ז"ל [ע] לאיש נכבד אדם חשוב. והנפעל אין כסף לא נחשב בימי שלמה למאומה (מל"א י, כא), פירושו אין כסף בכל1053 הכלים 1054כלם היו זהב בעבור כי לא נחשב הכסף בימי שלמה למאומה. ונחשב לכם תרומתכם (במ’ יח, כז), מדוע נחשבנו כבהמה (איוב יח, ג), כי במה נחשב הוא (יש’ ב, כב), הלא נכריות נחשבנו לו (בר’ לא, טו), לא יחשבנו1055 לו פגול יהיה (וי’ ז, יח), רפאים יחשבו אף הם כענקים (דב’ ב, יא).
1030. חסר] ולא ידעתי BL
1031. לשבה] לשיבה BL
1032. חסר] , ואלי יחשבו (הו’ ז, טו) BL
1033. ם] מה BL
1034. נוסף המשר] BL
1035. נוסף כמו] BL
1036. ולחשוב מחשבות] לחשב מחשבת BL
1037. חסר] תעשה אתם BL
1038. ודגיש] ודגש BL
1039. דכתוב] דכתיב BL
1040. רקם] רוקם BL
1041. חשב] חושב BL
1042. ן] ם BL
1043. חסר] ו BL
1044. נוסף מע] BL
1045. חשב] חושב BL
1046. ארג] אורג BL
1047. חשבונות] חשבנות BL
1048. כן] כך BL
1049. שהמדבר] שהמספר BL
1050. חשבנוהו] חשבנהו BL
1051. ולחושבי] ולחשבי BL
1052. העני] העוני BL
1053. בכל] לכל BL
1054. חסר] כי BL
1055. יחשבנו] יחשב BL
למען ציון לא אחשה (יש’ סב, א), פן תחשה ממני (תה’ כח, א), ויחשו גליהם (תה’ קז, כט), עת לחשות (קה’ ג, ז). והפעל הכבד החישיתי1056 מעולם 1057 (יש’ מב, יד), ואתם מחשים אל תעצלו (שופ’ יח, ט), הלא אני מחשה ומעולם1058(יש’ נז, יא). גם אני ידעתי החשו (מל"ב ב, ג), יש אומרים כי הוא צווי והיה ראוי להפתח. והנכון שהוא עבר כמשפטו ופירושו כשאמר להם גם אני ידעתי 1059 החשו שלא דברו אליו עוד. ואשר הוא פועל יוצא והלוים מחשים לכל העם (נחמ’ ח, יא). כלם ענין שתיקה.
חשך השמש בצאתו (יש’ יג, י), חשך בעריפיה (יש' ה, ל), וחשכה לכם מקסם1060 (מי’ ג, ו), ותחשך הארץ (שמ’ י, טו), תחשכנה עיניהם מראות (תה’ סט, כד). 1061וחשך על פני תהום (בר’ א, ב), יגיה חשכי (תה’ יח, כט), ובתוספת מ"ם והיה במחשך מעשיהם (יש’ כט, טו), מיודעי1062 מחשך (תה’ פח, יט), פירושו כאלו מידעי1063 במקום חשך שלא אראם ולא יבאו לבקרני ואני חולה. במחשכים הושיבני (איכה ג, ו), כי מלאו מחשכי ארץ (תה’ עד, כ), הם הפחותים מבני אדם שהם בחשך. וכן בל יתיצב לפני חשכים (מש’ כב, ט), תאר בפלס ערומים. ותרגום ומן העם הדלים ומן 1064 חשכיא דלות ורעות תאר1065חשיכן ובישן. ומשקל אחר השם כחשיכה כאורה (תה’ קלט, יב), ונכתבה יו"ד המשך 1066 הצרי. והסמוך חשכת מים (תה’ יח, יב). והקבוץ בלשון זכרים אשר הלך חשכים (יש’ נ, י). והפעל הכבד 1067בטרם יחשיך1068 (יר’ יג, טו), גם חשך לא יחשיך ממך (תה’ קלט, יב), פירושו לא יחשיך דבר ממך. שלח חשך ויחשך .1069
ולא חשך ממני מאומה (בר’ לט, ט), ואת עבדו חשך מרעה (שמ"א כה, לט), מרדף בלי חשך (יש’ יד, ו), פירושו שלא חשך רודפו מלרדפו, ומפני לא חשכו רוק1070 (איוב ל, י), אשר חשכתי לעת צר (איוב לח, כג). חשכת למטה מעונינו (עז’ ט, יג), פירושו 1071 מעונ1072נו מלתתנו למטה ומלגמלנו כעונינו. גם מזדים חשוך1073 עבדך (תה’ יט, יד), חשך1074 שפתיו משכיל (מש’ י, יט), ואחשך 1075 אנכי אותך (בר’ כ, ו), קרא בגרון אל תחשך (יש’ נח, א), פירושו אל תחשך הקריאה. וכן וצדיק יתן ולא יחשך (מש’ כא, כו), ולא יחשך1076 המתן כי כלם פעלים יוצאים. אבל וניד שפתי יחשך (איוב טז, ה), ידמה שהוא פועל עומד. והנפעל לא יחשך כאבי (איוב טז, ו), כלם ענין מניעה. ובתחפנחס חשך היום (יח’ ל, יח), פירשו רבי יונה כמו חשך השמש ולא נמצא זה ההפך בלשון הקדש אך פרושו כמשמעו בענין מניעה ויש בו מלה נסתרת והוא1077 אורו כלומר מנע היום אורו. ואמר זה לרוב הצרה שתבא להם.
כל הנחשלים אחריך (דב’ כה, יח), הפוך מן ויחלש יהושע (שמ’ יז, יג), ודומה לו בלשון ארמית מהדק וחשל (דנ’ ב, מ).
לאפוד1078 ולחשן (שמ’ כה, ז), חשן משפט (שמ' כח, ל). קראו חשן משפט לפי שהיו עליו האורים והתומים שהיו מודיעים משפט האדם כשהיו שואלים בהם.
1078. לאפוד] לאפד BL
חשף י"י 1079 זרוע קדשו (יש’ נב, י), חשפתי שוליך (יר’ יג, כו). וחשופי שת (יש’ כ, ד)1080. וזרעך חשופה (יח’ ד, ז), חשפי שבל (יש’ מז, ב), פ"א הפעל בסגול, חשף חשפה והשליך (יואל א, ז), ויחשוף1081 יערות (תה’ כט, ט), בסגול. והשם מחשף הלבן (בר’ ל, לז), ענין כלם ענין גלוי. ומענינם על דרך ההשאלה ולחשוף מים מגבא (יש’ ל, יד), כלומר לקחת מים מגבא. ואמר גבא שאין בו כי אם1082 מעט מים ואין אדם יכול לקחת ממנו מים1083 בכלי גדול כי אם בשבר כלי שיכול לסמוך שפתי השבירה בקרקע הגבא ויקח מעט המים שבו, וכשלקח המים מן הגבא הנה נשאר הגבא חשוף ומגלה1084 לפיכך אמר לחשוף. או לפי שהמים הם1085 בסתר בגבא וכשלוקח אותם הוא מגלה אותם. וכן לחשף חמשים פורה (חגי ב, טז), כלומר לקחת כל התירוש עד שלא ישאר ביקב כלום ונמצא כי החמשים שהיה חושב לא תהיה1086 כי אם עשרה1087. כשני חשפי עזים (מל"א כ, כז), אמר בו התרגום כתרין גזרי עזים1088, כלומר שני עדרים קטנים מן העזים.
חשק י"י בכם (דב’ ז, ז), חשקה נפשו בבתכם (בר’ לד, ח), והשם ואת כל חשק שלמה (מל"א ט, א), בחמש נקדות, ענינם כענין חפץ וידוע הוא. ומענין זה וחשק אותם1089 (שמ’ לח, כח), מחשקים 1090 (שמ' לח, יז). וחשקיהם כסף (שמ' לח, יא), ענין הדוק ודבוק, כי היו לעמודים חוטי כסף מדבקים ומקשרים1091 בהם סביב כמו שעושין בחביות העץ להדק אותם. והשם וחשקיהם וחשריהם הכל מוצק (מל"א ז, לג).
1095חת מרודך1096 (יר’ נ, ב), חתו ולא1097 ענו עוד (איוב לב, טו), חתו גלוליה (יר’ נ, ב), המה חתים 1098(יר' מו, ה), התאזרו וחתו (יש’ ח, ט). והנפעל ומפני שמי נחת הוא (מל’ ב, ה), ונחתה קשת נחושה זרועותי1099 (תה’ יח, לה), פירושו ונשבר1100 קשת נחושה1101בזרועותי. וכן ונחתה קשת נחושה.1102 והיה ראוי להיות ונחתה בדגש והוקל כמו 1103רחבה ונסבה (יח’ מא, ז), אבל כי שם ארם נחתים (מל"ב ו, ט), אף על פי שהוא דומה מזה השרש טוב הוא לשומו משרש נחת לפי שאין ענינו דומה לזה הענין. אל תירא ואל תחת (דב’ א, כא), יחת אפרים מעם (יש’ ז, ח), וברגע שאול יחתו (איוב כא, יג), 1104לא יראו עוד ולא יחתו (יר’ כג, ד), וצדקתי לא תחת (יש’ נא, ו), כלומר לא תשבר ולא תתבטל. והפעל הכבד החתות1105 כיום מדין (יש' ט, ד), ובוז משפחות יחיתני1106 (איוב לא, לד), פן אחתך (יר’ א, יז), ושד בהמות יחיתן (חב’ ב, יז), הנח תמורת הדגש כי הראוי בו כדרך חבריו יחיתן בדגש התי"ו. והפירוש שפירש בו1107רבי יונה נכוןהוא1108, שפירש1109 מה שאמר למעלה כי חמס לבנון יכסך (חב’ ב, יז) אמר למלך בבל החמס שעשית ללבנון שהוא ארץ ישראל יכסה אותך, כלומר ישוב חמסך בראשך, אחר שעשית כמה רעות לסוף ישובו ויחולו על ראשך, כי כן שד בהמות יחיתן. כי השוד1110 שיעשו החיות בטרפם טרף רב ימים רבים ולסוף1111 פעם אחת יאספו עליהן1112 הרבה אנשים ויחתו ויהרגו אותן1113 כן אתה כל החמס שעשית כמה שנים ישוב עליך בפעם אחת הכל ויכסך. ויפה פירש. אבל מה שכתב אותו ב1114שורש1115 בפני עצמו בשרש חית אינו נכון 1116אחר שמצאנו שרש חתת טוב הוא לשמו1117 משרשו ומענינו. והנח שבא תמורת 1118דגש אין ת1119מה כי כן דרך הלשון במקומות רבים1120. ואם שורש1121 יחיתן חית טוב שיהיה שם ממנו אל תתן לחית נפש תורך (תה’ עד, יט), אבל לפי שהיו"ד פתוחה ידמה שהיא מלה סמוכה לא שתהיה התי"ו שרש וכבר פירשנוהו בשרש חיה. ויש לפרש הפסוק פירוש אחר עוד. כלפי1122 1123 שדמה 1124 ישראל ללבנון שהוא יער מלא עצים דמה השוכנים בה לחיות שדרכן לשכן בלבנון כמו שאמר ולבנון אין די בער וחיתה1125 אין די עולה (יש’ מ, יז), ויו"ד יחיתן הוא1126 למלך בבל ופירוש הפסוק, החמס שעשית לארץ ישראל והשד1127 שעשית לשכנים בה שהחתת1128 אותם יכסך. ובפלס התשלום והחתתי את עילם (יר’ מט, לז). וכבד אחר וחתתני בחלומות1129 (איוב ז, יד). ושלא נזכר פועלו1130 ונלכדו גבוריה חתתה קששותם1131 (יר’ נא, נו), והחרק1132 במקום שרק1133 כמו ופתחו שעריך תמיד (יש’ ס, יא), לא פתחה אזנך (יש' מח, ח), מאתנן זונה קבצה (מי’ א, ז). ויש לפרש עוד חתתה כמשמעו מפעל הדגוש ומלת חתתה שבה אל בבל כלומר כאלו היא חתתה בחטאתיה קשתות גבוריה. וזה הפירוש הוא הנכון. והשם לבלי חת (איוב מא, כה). ואפשר שהוא פעל עבר. ובמשקל השלם תיראו1134 חתת 1135 (איוב ו, כא), ובמשקל אחר ויהי חתת אלהים (בר’ לה, ה), הראוי חתתת בפלס צדקת י"י (דב’ לג, כא). ומשקל1136 אחר כי חתית גבורים בארץ חיים (יח’ לב, כז), בחתיתם מגבורתם בושים (יח' לב, ל). ובתוספת מ"ם מחתת דלים רישם (מש’ י, טו). ומשקל1137 אחר בהכפל הפ"א וחתתחתים1138 בדרך (קה’ יב, ה), כלומר שברים ומורא יבא להם לזקנים בדרך שלא יוכלו1139 להלך1140 מרוב חלש1141 זקנתם וכלם ענין שבירה.
1095. חסר] הביש בל BL
1096. מרודך] מרדך BL
1097. ולא] לא BL
1098. חסר] נסוגים אחור BL
1099. זרועותי] זרועתי BL
1100. ונשבר] ונשברה BL
1101. נוסף קשת נחושה] BL
1102. נוסף וכן ונחתה קשת נחושה.] BL
1103. חסר] ו BL
1104. חסר] ו BL
1105. החתות] החתת BL
1106. יחיתני] יחתני BL
1107. נוסף בו] BL
1108. נוסף הוא] BL
1109. שפירש] שפירוש BL
1110. השוד] השד BL
1111. ולסוף] ולבסוף BL
1112. עליהן] עליהם BL
1113. אותן] אותם BL
1114. נוסף ב] BL
1115. שורש] שרש BL
1116. חסר] ו BL
1117. לשמו] לשומו BL
1118. חסר] ה BL
1119. חסר] י BL
1120. רבים] הרבה BL
1121. שורש] שרש BL
1122. כלפי] כי לפי BL
1123. חסר] מה BL
1124. חסר] ארץ BL
1125. וחיתה] וחיתו BL
1126. הוא] היא BL
1127. והשד] והשוד BL
1128. שהחתת] שהחתות BL
1129. בחלומות] בחלמות BL
1130. פועלו] פעלו BL
1131. קששותם] קשתותם BL
1132. והחרק] והחירק BL
1133. שרק] שורק BL
1134. תיראו] תראו BL
1135. חסר] ותיראו BL
1136. ומשקל] ובמשקל BL
1137. ומשקל] ובמשקל BL
1138. וחתתחתים] וחתחתים BL
1139. יוכלו] יכלו BL
1140. להלך] להלוך BL
1141. חלש] חולשת BL
כי גחלים אתה חותה1142 על ראשו (מש’ כח, כב), היחתה איש אש בחיקו (מש' ו, כז), לחתות אש מיקוד (יש’ ל, יד), תחת 1143במבין (מש’ יז, י), בפלס ותתע משפטם תחתה, תתעה. יחתך ויסחך מאהל (תה’ נב, ז), ענינם ענין לקיחה. ויתכן1144 תחת משרש נחת כלומר תרד ותחול הגערה במבין. והשם קח את המחתה (במ’ יז, יא), כלי לחתות בו 1145אש, ומלקחיה ומחתותיה (שמ’ כה, לח), היו המחתות1146 המנורה לחתות בהן אפר הפתילות שדלקו בלילה וכבו.
עא. בבלי, זבחים צב ע"ב
נחתך על עמך ועל עיר קדשך (דנ’ ט, כד), פירושו נגזר. ורבותינו ז"ל הרגילו בזה הלשון באמרם [עא], הת1147כה של בשר, במקום חתך וזולת אלו הרבה.
1147. חסר] י BL
וערפל חתלתו (איוב לח, ט), והחתל לא חתלת (יח’ טז, ד), לשום חתול (יח’ ל, כא), ענינם ענין חבישה ועטיפה.
עב. בבלי, ביצה לא ע"ב
עג. משנה מגילה ג, א
עד. משנה גיטין ז, ב
עה. סיגילו
ואכתב בספר ואחתם (יר’ לב, י), חתום1148 בצרור פשעי (איוב יד, יז), מעין חתום (שה"ש ד, יב), כמו שאמר גל נעול (שה"ש ד, יב) והוא משל על בנות ישראל שנשמרות מהזנות. או משל על1149כל ישראל כלו1150 שלא יזנו אחרי אלהים אחרים. אתה חותם תכנית (יח’ כח, יב), כלומר אתה חותם התכנית ומשלימה1151 כי כך הוא חתום כלו. ובעד כוכבים1152 יחתם (איוב ט, ז), כאלו חותם עליהם ויסתירם כמו שהחותם מסתיר הספר. ביד כל אדם יחתם (איוב לז, ז), יש מפרשים על הגשם שזכר, שהגשם יסגירם וימנעם מלא1153את לדעת כל אנשי מעשהו (איוב לז, ז) כלומר מעשהו בשדה. ויש מפרשים על הקור שיסגי1154ר ביד כל אדם שלא יוכל לעשות מעשהו מפני הקרירות. ויש פירושים אחרים אבל אלו קרובים לענין הפסוקים. והנפעל ונחתם בטבעת המלך (אס’ ג, יב). ולגזרת פעול ונחתום בטבעת המלך (אס' ח, ח), והוא בינוני. והשם שימני כחותם על לבך (שה"ש ח, ו), פירושו כחותם על היד כן שימני על לבך ועל זרועך שלא תסירני משם כמו הטבעת שחותמין בו הכתבים שלא יסור מהיד1155 שיהא מזומן לחתום בו. וכן חותמך1156 ופתילך (בר’ לח, יח), וכן תרגם אנקלוס עזקתך. והפעל הכבד או החתים בשרו מזובו (וי’ טו, ג), כלומר שחתם1157 הזוב פי האמה וסגר אותה מרוב עביו. כי פירוש זוב ושכבת זרע על שני פנים. האחד רר1158 שיהיה1159 יורד צלול והאחד שיהיה1160 עב ומרוב עביו יסגר פי האמה. וכבד אחר יומם חתמו למו (איוב כד, טז), כלומר ביום יעשו הגנבים א1161ותם וסימן הגנבים1162בכותלים ובלילה יחתרו באותו מקום שחתמו. ויש מפרשים יומם חתמווסגרו1163 למו שהם נסגרים ביום שלא יראם אדם, וזהו לא ידעו אור (איוב כד, טז). והכלל כי כל1164ענין השרש הזה הוא ענין סגירה ולפי שהחותם הוא סוגר הספר נקרא כן. וכן הקשירות שיעשה אדם על הדברים להסתירם נקראו1165 חותם כמו שאמרו רבותינו ז"ל [עב], חותמות שבקרקע מתיר אבל לא מפקיע ולא חותך, ושבכלים מתיר ומפקיע וחותך אחד שבת ואחד יום טוב. ולפיכך קרא המשלים חותם כאלו הוא סוגר הדבר שאין בו עוד, לפיכך נאמר אתה חותם תכנית (יח' כח, יב). וכן אמרו במשנה [עג] הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה, ולפיכך נקראת כתיבת העדים בספר חתימה כמו שאמר1166 [עד], עד שיאמר לסופר ויכתוב ולעדים ויחתמו וזולת זה הרבה לפי שהעדים הם השלמת השטר וסגירתו שאין אחריהם דבר 1167.
1148. חתום] חתם BL
1149. נוסף על] BL
1150. כלו] כלומר BL
1151. ומשלימה] ומשלימו BL
1152. כוכבים] ככבים BL
1153. א] צ BL
1154. י] ו BL
1155. מהיד] מן היד BL
1156. חותמך] חתמך BL
1157. שחתם] שסתם BL
1158. רר] ריר BL
1159. שיהיה] שהוא BL
1160. שיהיה] שהוא BL
1161. א] ח BL
1162. נוסף הגנבים] BL
1163. וסגרו] למו יסגרו BL
1164. נוסף כל] BL
1165. חסר] ת BL
1166. חסר] ו BL
1167. חסר] [עה] BL
ועתה התחתן במלך (שמ"א, יח, כב), ולא תתחתן בם (דב’ ז, ג), ויתחתן לאחאב (דה"ב יח, א), והתחתנו אותנו1168 (בר’ לד, ט), ונקרא אבי אשת האדם חותן, חותן1169 משה (שמ’ יח, א), ויחזק בו חותנו1170 (שופ’ יט, ד). ואמה חותנת1171, ארור שוכב1172 עם חותנתו1173 (דב’ כז, כג), והוא נקרא חתן להם. עוד1174 מי לך פה חתן 1175(בר’ יט, יב), שמשון חתן התימני (שופ’ טו, ו), כי אהיה חתן למלך (שמ"א יח, יח). וכתב רבי יונה כי אחי האשה יקרא לבעלה חותן, מבני חובב1176 חותן1177 משה (שופ’ ד, יא), לפי שמצא ויאמר משה לחובב בן רעואל 1178(במ’ י, כט), ואמר ותבאן1179 אל רעואל אביהם1180 (שמ’ ב, יח), דומה לו כי רעואל הוא יתרו וחובב 1181 בן יתרו. ולא יתכן לפרש כן1182 כי הלא אמר לו כי על כן ידעת חנותנו במדבר והיית לנו לעינים (במ’ י, לא), ויתרו הוא שהיה עמהם במדבר מה1183 שאמר וישמע יתרו 1184(שמ’ יח, א). אבל הנכון כי חובב הוא יתרו ורעואל אבי יתרו ומה שאמר אל רעואל אביהן הוא אבי אביהן כי 1185 דרך הלשון לקרוא לאבי אביו אביו ולבן בנו בנו. והשם ביום חתנתו (שה"ש ג, יא), כלומר ביום חפתו שהוא יום שנעשה חתן ואז יקרא חתן מבלי1186 הסמיכה אל חתנו. קול חתן 1187(יר’ ז, לד), והוא כחתן יצא מחפתו (תה’ יט, ו). כי חתן דמים אתה לי (שמ’ ד, כה), נראה מדרך הסברא1188 כי כמו שהיו קוראים לאדם ביום חפתו חתן כן1189 היו קוראין לתינוק ביום המולו חתן כי עקר ענין1190מלת חתן הוא ענין התחדש1191 השמחה, וכמו שתתחדש השמחה ביום החפה כן תתחדש השמחה ביום המילה. ופירוש כי חתן דמים אתה לי (שמ' ד, כה) אמר בתחלה ויהי בדרך במלון ויבקש המיתו (שמ' ד, כד), כלומר שבקש המלאך להמית את משה מפני שלא מל אליעזר בנו 1192הרגיש משה כי בעונש המי1193לה היה וצוה לצפורה1194 למול אותו כי הוא לא 1195 יכול מפני החולי שהיה כבד עליו, ותקח צפורה צר ותכרות1196 את ערלת בנה ותגע לרגליו (שמ' ד, כה), פירושו לרגלי משה כלומר 1197 מפני העונש הזה נחלית הנה דם המ1198לה. ותאמר כי חתן דמים אתה לי 1199כלומר נעש1200ת לי חתן היום1201 לדמים ולהריגת בעלי וכשהגיע מדם המילה לרגלי משה ורפה החלי מעליו1202 אז הכירה ואמרה חתן דמים למולות1203 (שמ' ד, כה), כלומר אתה שקראתיך חתן דמים אינך חתן לדמי 12041205מולות.
1168. אותנו] אתנו BL
1169. חותן] חתן BL
1170. חותנו] חתנו BL
1171. חותנת] חתנת BL
1172. שוכב] שכב BL
1173. חותנתו] חתנתו BL
1174. עוד] עד BL
1175. חסר] ובניך ובנתיך BL
1176. חובב] חבב BL
1177. חותן] חתן BL
1178. חסר] המדיני חתן משה BL
1179. ן] נה BL
1180. ם] ן BL
1181. חסר] הוא BL
1182. כן] כך BL
1183. מה] כמו BL
1184. חסר] כהן מדין וגו' BL
1185. חסר] כן BL
1186. מבלי] מפני BL
1187. חסר] וקול כלה BL
1188. מדרך הסברא] מסברא BL
1189. כן] כך BL
1190. נוסף ענין] BL
1191. חסר] ות BL
1192. חסר] ו BL
1193. י] BL
1194. לצפורה] את צפורה BL
1195. חסר] היה BL
1196. ותכרות] ותכרת BL
1197. חסר] אם BL
1198. חסר] י BL
1199. – חסר מחמת הדומות ] פירוש במולה את בנה אמרה כי חתן דמים אתה לי BL
1200. חסר] י BL
1201. חתן היום] היום חתן BL
1202. מעליו] ממנו BL
1203. למולות] למולת BL
1204. – חסר מחמת הדומות ] ההריגה כי אם לדמי BL
1205. חסר] ה BL
הן יחתף ומי ישיבנו (איוב ט, יב), יחתף עני במשכו ברשתו (תה' י, ט)1206. והשם אף היא כחתף תארב (מש’ כג, כח), בשש נקודות ענינם כענין חטיפה בטי"ת, וכבר פרשנו בשרש חתוף1207. וכ"ף כחתף כ"ף האמתי, כמו כ"ף השבעה השבעה1208לי כיום (בר' כה, לג), ורוצה1209 לומר כי בעת החתף1210שתוכל לחתף ולקחת תארב.
חתר בחשך בתים (איוב כד, טז), ואחתר בקיר (יח’ ח, ח), אם יחתרו בשאול (עמ’ ט, ב), חתר נא בקיר (יח’ ח, ח). והשם אם במחתרת ימצא הגנב (שמ’ כב, א), ענינם כענין חפירה. ומזה ויחתרו האנשים להשיב אל היבשה (יונה א, יג), פירושו שהשליכו הברזלים שקורין אנקורש בלעז בים והיו חותרין בהם בקרקע הים להוציא הספינה אל היבשה. או ויחתרו במחשבתם כלומר חקרו וחשפווחפשו
עו. משנה שביעית ז, ז
1214 השרון (שה"ש ב, א) ו1215התי"ו תי"ו הנקבה כתי"ו שושנת העמקים (שה"ש ב, א), והיא הנקראת ורד בדברי1216 רבותינו ז"ל [עו] רוֹשַא1217 בלעז.
חכלילי עינים (בר’ מט, יב), תאר. והשם חכלילות1218 עינים (מש’ כג, כט), ענינם ענין אדמימות 1219.
עז. גייאצ"ו
עח. אסטרולוג"י בלע"ז
לכל חרטם ואשף 1228(דנ’ ב, י), ולא יכלו החרטמים (שמ’ ט, יא), כמו מכשפים, אלא שחלוקים בחכמתם כמו שאמר לחרטמים ולאשפים ולמכשפים (דנ’ ב, ב). וכתב רבי אברהם בן עזרא ז"ל כי החרטמים הם חכמי התולדת היודעים העקרים ותולדת כל דבר וכל מעשיהם1229 שיעשו בלט, לפיכך קרא להם נבוכדנצר בעבור שהם יודעים עיקר החלומות ואיך תראה הנפש חז1230יונות בלילה 1231.
פתח חרצבות רשע (יש’ נח, ו), קשורים ואסרים. וכן כי1234אין חרצו1235בות למותם (תה’ עג, ד), פירושו שלא יבאו להם ייסורין1236 ותחלואים 1237 בעת מותם, כי במרגוע ובנחת ימותו.
פ. בבלי, חגיגה יג ע"א
פא. בבלי, חגיגה יג ע"ב
כעין החשמל (יח’ א, ד), מלאך ששמו כך וכעין גוון שלו ראה מתוך האש. וכן אמרו רבותינו ז"ל [פ] מעשה בתינוק שהיה דורש במעשה מרכבה והיה מבין בחשמל ויצאה1239 אש מחשמל ואכלתו. ועוד אמרו כי המלה מורכבת באמרם [פא] 1240 מאי חשבון12411242. אמר רב1243 יהודה חיות אש ו1244ממללות. במתניתא תנא עתים חשות ו1245עתים ממלות1246, בשעה שהדבור יוצא מפי הקדוש ברוך הוא חשות, בשעה שאין הדבור יוצא מפי הקדוש ברוך הוא ממללות, כלומר משבחות ומהללות השם יתברך. ויתכן שיהיה חשמל שם העין שהוא קרוב לעין האש כי אמר כעין החשמל מתוך האש. ואמר כעין חשמל כמראה אישבר1247אש בית לה סביב מתמון1248ממראה מתניו ולמעלה (יח’ א, כז). ואמר במראה השניה וממתניו ולמעלה כמראה זהר כעין 1249חשמלה (יח' ח, ב).
Citer cette page
« ספר השרשים | חית », dans Racines. Édition bilingue, hébreu-latin, du sefer ha-shorashim de David Qimḥi, IRHT CNRS , 2021 , #het_he.xml (en ligne : </sefer_ha_shorashim.xml/het_he.xml/חית>, consulté le 20-01-2025)
