חית
Sources rabbiniques
Apparat critique
Notes éditoriales
3ונזם (שמ' לה, כב), פרשו4 רבי יונה עכס הקורין5 לו6בלעז6 קשקביל. ולפי דעתי שהוא החלי שהוא כמין8 מחט שנוקבין9 ומחברין בו שתי שפתות החלוק תחת הגרון וקורין לו10 בלעז אשפינלא11. וכן נקרא הכלי שמעלין12 בו הדגים לפי שנוקב לחיי הדג. ושמתי חחי13 באפך (יש' לז, כט), ונתתי חחיים14 בלחייך15 (יח' לח, ד). ומשקל אחר ובחוח תקוב16 לחיו (איוב מ, כו), וקורין לו בלעז17 משקלר18 וכן נקרא הקוץ הנוקב חוח חוח19 עלה ביד שכור (מש' כו, ט), כשושנה בין החוחים (שה"ש ב, ב). אבל ויביאהו20 בחחים אל ארץ מצרים (יח' יט, ד), הם מוסרות וכבלים. וכן אמר21 התרגום בשלשלן22. וכן וילכדו את מנשה בחוחים23 (דה"ב לג, יא), בכבלים24. וכן אמר אחרי זה ויאסרהו25 בנחשתים26.
3. ] חח BL Ma3 V1 addition
4. פרשו] פירש BL
5. הקורין] שקורין BL Ma3 V1
6. נוסף לובלעז] BL
6. לו] Ma3 V1 omission
8. כמין] כמן Ma3
9. שנוקבין] שטקבלין Ma3
10. לו] לה V1
11. אשפינלא] אישפינילה BL
12. שמעלין] שמעלים BL
13. חחי] חחים V1
14. חחיים] החים Ma3
15. בלחייך] בלחיך Ma3
16. תקוב] תקרוב Ma3
17. נוסף בלעז] BL
18. משקלר] מושקליר BL Ma3 מושקלר V1
19. חוח] יחוח BL
20. ויביאהו] ויביאוהו Ma3 V1
21. ] Ma3 omission
22. בשלשלן] משלשלן Ma3
23. בחוחים] בחחים Ma3
24. בכבלים] ובכבלים V1
25. ויאסרהו] ויאסרוהו V1
26. בנחשתים] בנחשים BL בנחושתם Ma3
א. משנה אבות ג, יח
אף חובב עמים 27 (דב' לג, ג), לטמון28 בחבי עוני (איוב לא, לג), ענינם ענין אהבה וחבה. וכבר נשתמשו 29 רבותינו ז"ל הרבה30 בזה הלשון31 כמו שאמרו [א], חביבין ישראל שנקראו בנים למקום חבה יתירה32 נודעת להם. ופירוש לטמון33 בחבי עוני (איוב לא, לג), לטמון34 עוני באהבתי אותו רק גליתי אותו ושנאתיו35 והרחקתיו ממני.
כי נחבא (שופ' ט, ה), פועל36 עובר. הנה הוא נחבא (שמ"א י, כב), פועל37 עומד. למה נחבאת 38 (בר' לא, כז). נחבאים במערה (יהו' י, יז), בשבא39 הבי"ת, ונחבה לא יוכל (יר' מט, י), מקור נבנה על תשלומו40, והוא כתוב בה"א. וההתפעל מן החורים אשר התחבאו שם (שמ"א יד, יא), ויתחבא האדם ואשתו (בר' ג, ח), כאבן מים יתחבאו (איוב לח, ל). פירושו כשקופאים41 המים מפני הקור הם על פניהם42 כאבן והמים מתחתאינם43 נראים44. ומה שלא הוזכר פועלו45 מן הכבד46 יחד חבאו47 עניי ארץ (איוב כד, ד). והפעל הנוסף כי החביאה (יהו' ו, כה), בצל ידו החביאני (יש' מט, ב), כי החבאתה את המלאכים (יהו' ו, יז). וכבר זכרתי דקדוק המלה הזאת בחלק הדקדוק48 הראשון מן הספר הזה בשרש חבה49. ומה שלא נזכר פועלו50 מן הבנין51 הזה, ובבתי כלאים החבאו (יש' מב, כב). השם52 מכל המחבאים53 אשר יתחבא54 השם55 (שמ"א כג, כג). ומשקל אחר והיה איש כמחבא רוח (יש' לב, ב).
36. פועל] פעל Ma3 V1
37. פועל] פעל Ma3 V1
38. ] לברוח Ma3 addition
39. בשבא] בשוא BL Ma3 V1
40. תשלומו] השלומו Ma3
41. כשקופאים] כשקופים Ma3
42. פניהם] כליהם V1
43. אינם] V1 omission
44. נראים] נראין BL
45. פועלו] פעלו V1
46. מן הכבד] מהכבד Ma3 V1
47. חבאו] חובאו V1
48. נוסף הדקדוק] BL Ma3 V1
49. חבה] חבא Ma3
50. פועלו] פעלו V1
51. מן הבנין] מהבנין Ma3
52. השם] והשם BL Ma3 V1
53. המחבאים] המחובאים Ma3
54. יתחבא] יתחבאו Ma3
55. השם] שם BL Ma3 V1
ב. בבלי, מנחות סג ע"א
חבי כמעט רגע 56 (יש' כו, כ). והנפעל גליתי את מסתריו ונחבה לא יוכל (יר' מט, י). נפעל עבר או מקור כמו שכתבנו57. ונחבתם58 שמה (יהו' ב, טז), להחבה59 בשדה (מל"ב ז, יב), חדר בחדר60 להחבה61 (מל"א כב, כה). והשם ושם חביון עזה62 (חב' ג, ד). והנכון כי חבי כמעט רגע שם בפלס שבי כי אין בפסוק זכר63 64 ונקבה65. וכן כתב רבי יהודה המדקדק. ואם מנחה על המחבת (וי' ב, ה), מחבת ברזל (יח' ד, ג), פרשו רבותינו ז"ל [ב], מחבת צפה ומעשיה קשים, כלומר לא היה66 כלי67 עמוק כמו מרחשת לפיכך היו מעשיה קשים שהיה הנ68 הנאפה בה קלוי מאד מפני שלא היתה עמוקה והאש שולטת בה.
ג. בבלי, סוכה יב ע"א
ד. בבלי, פסחים קב ע"ב
75 לא יחבל רחים ורכב (דב' כד, ו), בשוא77 ופתח החי"ת ורפה הבי"ת. 78אם חבל79 תחבל80 (שמ' כב, כה), ולא תחבל (דב' כד, יז), כי תחבל81 בשבא82 לבדו החית ודגש הבית. יחבלו שור אלמנה (איוב כד, ג), ועל עני יחבלו (איוב כד, ט), ועל בגדים חבולים יטו (עמ' ב, ח). והשם ובעד נכריה חבלוהו83 (מש' כז, יג), שהנפרד חבל 84. ומשקל אחר חבול לא ישיב (יח' יח, יב), ובתוספת ה"א הנקבה 85, חבלתו86 חוב ישיב (יח' יח, ז). וענין87 הכל משכון, וענין רבם88 ולקיחת89 המשכון. ויש נתינת המשכון כמו ועל עני יחבלו90 (איוב כד, ט), כלומר ילוו הם מעות91 על92 משכונם לתוחלת שיגזלו העני ויפרעו חובם בגזלתו וזהו93 ועל94 95. ופירוש יחבלו שור אלמנה (איוב כד, ג) 96 יקחו משכון האלמנה בחוב שיש להם אצלה, וזה הדבר נמנע בעבור עליבות97 האלמנה כמו שנאמר לא תחבול98 בגד אלמנה (דב' כד, יז), והם לא יחושו לעלבונה ולא ירחמו עליה. או פירושו שאין99 להם אצלה חוב ויקחו השור100 שלה101 כאלו 102 יש לה חוב103 אצלה 104 ויחבלוהו105 כמו שנאמר כי תחבל אחיך חנם (איוב כב, ו). והכניס רבי יונה בזה הענין בז לדבר יחבל לו (מש' יג, יג). וענין אחר חבלנו לך (נחמ' א, ז),106 האמר נשאתי לא אחבל (איוב לד, לא). והנפעל בז לדבר יחבל לו (מש' יג, יג), והשם חבל107 חבלנו לך (נחמ' א, ז). והפעל הכבד וחבל את מעשה108 ידיך (קה' ה, ה), מחבלים כרמים (שה"ש ב, טו), בראתי משחית לחבל (יש' נד, טז), לחבל כל הארץ (יש' יג, ה). ומה שלא נזכר פועלו וחבל109 עול מפני שמן (יש' י, כז), רוחי חבלה110 (איוב יז, ב). ופירוש וחבל עול111 וחבל עול סנחריב מפני חזקיהו שהוא משוח בשמן, כלם ענין השחתה. ויש לפרש מענין זה112 בעבור טמאה113 תחבל וחבל נמרץ (מי' ב, י). וענין שלישי שמה חבלתך אמך (שה"ש ח, ה), בעבור טמאה תחבל וחבל נמרץ (מי' ב, י), הנה יחבל און (תה' ז, טו). והשם בטרם יבא חבל לה (יש' סו, ז), בחמש נקדות, צירים וחבלים יאחזון (יש' יג, ח), חבלים יחלק באפו (איוב כא, יז), חבלי יולדה (הו' יג, יג), החי"ת בסגול. וכן חבליהם114 תשלחנה (איוב לט, ג), כלם ענין ציריםוחבלים115 ומכאובים. וענין רביעי ותורידם בחבל (יהו' ב, טו), בשש נקדות, בחבלי אדם אמשכם (הו' יא, ד), בפתח, וחבלים בראשינו (מל"א כ, לא), הם העבותות. טמון בארץ חבלו (איוב יח, י), החי"ת בפת"ח ופירושו החבל שילכד בו. ולפי116 שהנחלה תחלק בחבל כמו שאמר ואדמתך בחבל תחלק (עמ' ז, יז), משליך חבל בגורל (מי' ב, ה), נקרא החלק117 והמחוז חבל. כל חבל ארגוב (דב' ג, ד), גורל אחד וחבל אחד118 (יהו' יז, יד), חבלים נפלו לי בנעימים (תה' טז, ו), ויפלו חבלי מנשה עשרה (יהו' יז, ה), החי"ת בפתח. 119 והמסורת עליו לית כותיה124 פתח וכל בחבלי כותיה. 125 ויפלו126 יוסף חבלים (יח' מז, יג), תרגם127 יונתן יוסף128 יתקבל129 תרין חולקין130. רב החובל (יונה א, ו), הוא הגדול שבספינה שהוא ממנה131 על חבלי הספינה להנהיגה 132. וכן לרב133 זעקת134 חבליך135 (יח' כז, כח), והוא תאר וכן נטשו חבליך (יש' לג, כג), תאר כמו חבליך136. וכשוכב בראש137 חבל (מש' כג, לד) פרשו138 רבי יונה כי הוא דבר עשוי מחבלים צף139 על פני המים140 כשמעגנין את הספינות ובו ידעו מקום העגון141 והאדם השוכב שם הוא בסכנה. או הוא רב החובל עצמו ויקרא כן כי הוא שוכב בראש142 החבלים וצריך ליתן143 עינו ולבו עליהם 144כשיצטרך למשכם ולהקיר145 הנס או להורידו במהרה מפני הרוח והוא בדאגה גדולה. וחבל הוא שם בשקל והדבר אין בהם (יר' ה, יג). ויש מפרשין146 חבל 147 התרן148 שכל החבלים תלויין149 בו והוא שם150 תאר בשקל אטר. והגאון רב151 סעדיה ז"ל152 פירש153 כי הספינה נקראת חבל וחובל לפי שהנהגת הספינה במשיכת החבלים ובהתרתם154. ופירוש בראש חבל בראש הספינה. ופירוש רב החובל רב155 הספינה. ופירוש וכשוכב בראש חבל התרן156 שהוא156 בראש הספינה והרוח תניפהו ותניעהו כן השכור מתנועע בגופו. וענין חמשי158 כי בתחבולות תעשה לך מלחמה (מש' כד, ו), ונבון תחבולות159 יקנה (מש' א, ה), מתהפך בתחבולותיו (איוב לז, יב), כמו עצות ומחשבות שאדם מתהפך בלבו 160 בהם לבחור הישרה. וענין ששי 161 בשש נקודות163,חבלי רשעים עודני164 (תה' קיט, סא), החי"ת בסגול164 ענין קהל או חבורה. ומענין זה ולאחד קראתי166 חובלים (זכ' יא, ז), כי לאחד קרא נעם (זכ' יא, ז) והוא הכהן167 ולאחד קרא חובלים167 והוא המלך שהוא ראש הקהלה. ויש מפרשים נעם נשיאות זרובבל ונחמיה התרשתא שהיו169 מבית דוד170, חבלים זה מלכות הכהנים שמלכו סמוך לחרבן171 בית172 שני. וחבלים מהענין השני ענין השחתה והם השחיתו173 דרכם ומעלליהם אחרי174 מות חשמונאי175 ובניו וחלקו מלכות ישראל וגרמו חרבן176 בית שני. ואיפשר177 שענין תחבולות178 וענין זה אחד 179כי המחשבות הם אסיפת הדברים והענינים בלב. ודומה לענין זה בדברי רבותינו ז"ל180 [ג], חבילי181 תלתן182 וחבילי183 זרדין. ועוד אמרו [ד] אין עושין מצות חבילות חבילות184.
75. – חסר מחמת הדומות ] 75לא חבל (יח' יח, טז), BL Ma3
75. ] BL חבל Ma3 addition
77.
בשוא] בשוא Ma3 בשבא V1
78. ] לא חבל (יח' יח, טז), V1 addition
79. חבל] חבול Ma3
80. תחבל] תחבול Ma3
81. נוסף כי תחבל] BL Ma3
82. בשבא] בשוא BL Ma3 V1
83. חבלוהו] חבלהו Ma3 V1
84. חסר] בפלס ארץ BL Ma3 V1
85. חסר] חבולה BL Ma3 V1
86. חבלתו] חבולתו Ma3 V1
87. וענין] ענין BL
88. רבם] רובם Ma3 V1
89. ולקיחת] לקיחת BL Ma3 V1
90. יחבלו] יחבולו Ma3
91. מעות] המעות BL
92. על] כל Ma3
93. וזהו] וזה הוא V1
94. ועל] על Ma3
95. חסר] עני BL Ma3 V1
96. חסר] כמו BL
97. עליבות] עליבת BL עלי בית Ma3
98. תחבול] תחבל Ma3
99. שאין] שטן Ma3
100. השור] שורה BL Ma3 V1
101. נוסף שלה] BL Ma3 V1
102. חסר] להם BL Ma3 V1
103. נוסף יש לה חוב] BL Ma3 V1
104. חסר] חוב BL Ma3 V1
105. ויחבלוהו] ויחבלוה BL Ma3 V1
106. ] Ma3 V1 omission
107. חבל] חבול Ma3
109. וחבל] וחובל V1
110. חבלה] חובלה V1
111. וחבל עול] Ma3 omission
112. מענין זה] מזה הענין V1
113. טמאה] טומאה Ma3 V1
114. חבליהם] חבלים Ma3
115. נוסף וחבלים] BL Ma3 V1
116. ולפי] ולי BL
117. החלק] החבל BL
118. נוסף אחד] BL
119. ] הוי יושבי חבל הים (צפ' ב, ה), 119 יונתן 120 121 122 ימא. Ma3 V1
119. ] תרגום Ma3 תרגם V1
120. ] וי Ma3 ווי V1
121. ] דתבין Ma3 דיתבין V1
122. ] בשפר Ma3 בספר V1
124. נוסף כותיה] BL Ma3 V1
125. חסר] הוי ישבי חבל הים (צפ' ב, ה), תרגום יונתן וי דיתבין בספר ימא. BL
126. נוסף ויפלו] BL Ma3 V1
127. תרגם] תרגום BL
128. נוסף יוסף] BL
129. יתקבל] יקבל BL
130. חולקין] חלקין V1
131. ממנה] ממונה Ma3 V1
132. חסר] כמשפטה BL Ma3 V1
133. לרב] לקול BL Ma3 V1
134. זעקת] צעקת Ma3
135. חבליך] חובליך Ma3 V1
136. חבליך] חובליך Ma3 V1
137. בראש] ברא Ma3
138. פרשו] פירש BL Ma3
139. צף] וצף BL
140. המים] מים V1
141. העגון] הענין Ma3
142. בראש] ברא Ma3
143. ליתן] לשום BL Ma3 V1
144.
] כצ V1 addition
145. ולהקיר] ולהקים BL Ma3 V1
146. מפרשין] מפרשים BL Ma3 V1
147. ] חבל Ma3 V1 addition
148. התרן] התורן V1
149. תלויין] תלויים V1
150. נוסף שם] BL Ma3
151. רב] רבינו BL V1
152. נוסף ז"ל] BL Ma3
153. פירש] פרש V1
154. ובהתרתם] ובהתרתן BL
155. רב] ראש BL Ma3
156. התרןהתורן שהוא] Ma3 omission
156. התרן] התורן V1
158. חמשי] חמישי Ma3 V1
159. תחבולות] התחבולות Ma3
160. חסר] בתחבולותיו BL
161. חסר] חבל 161 (שמ"א י, ה), BL Ma3 V1
161. ] נבאים BL נביאים Ma3 V1
163. נקודות] נקדות Ma3 V1
164. ] V1 omission
164. עודני] עודוני Ma3
166. ולאחד קראתי] ולא חדק ראתי Ma3
167. ] Ma3 omission
167. הכהן] כהן V1
169. שהיו] שהוא Ma3
170. דוד] דויד Ma3
171. לחרבן] לחורבן Ma3 V1
172. נוסף בית] BL
173. השחיתו] השחיתו V1
174. אחרי] אחר BL
175. חשמונאי] חשמוני BL חשמנאי V1
176. חרבן] חורבן Ma3 V1
177. ואיפשר] ואפשר Ma3 V1
178. תחבולות] התחבולות Ma3
179. ] הוא V1 addition
180. ז"ל] Ma3 omission
181. חבילי] חבלי Ma3 V1
182. תלתן] תרתן V1
183. וחבילי] וחבלי Ma3 V1
184. חבילות חבילות] חבלות חבלות Ma3 V1
v. variante scripturaire relevée par Kennicott
הכסיל185חובק את ידיו (קה' ד, ה), את חובקת בן (מל"ב ד, טז), עת לחבוק186 (קה' ג, ה). והכבד חבקו צור (איוב כד, ח),187 חבקו אשפתות (איכה ד, ה), תכבדך כי תחבקנה (מש' ד, ח), ויחבק לו (בר' כט, יג), לרחק188 מחבק (קה' ג, ה). והשם מעט חבוק ידים לשכב (מש' ו, י).
ה. בבלי, סנהדרין סה ע"א
ו. בבלי, שבת קז ע"ב
כל אלה189 חברו (בר' יד, ג), שתי כתפות חוברות (שמ' כח, ז), חבור עצבים (הו' ד, יז). והשם חבר כהנים (הו' ו, ט), בשש נקדות, רוצה לומר קבוץ כהנים190. ובתוספת ה"א הנקבה וארח לחברה (איוב לד, ח). ובתוספת מ"ם במחברת 191 (שמ' כו, ד), לעמת192 מחברתו (שמ' כח, כח). והתאר חבר הוא לאיש משחית (מש' כח, כד), חבר אני לכל אשר יראוך (תה' קיט, סג), והקבוץ193 כאיש אחד חברים (שופ' כ, יא), חברי194 גנבים (יש' א, כג), ולבני ישראל חבריו195 (יח' לז, טז). ולנקבה חברת על משקל גברת, וממנו והיא חברתך (מל' ב, יד). והפעל הכבד וחברת את חמש היריעות (שמ' כו, ט). ושלא נזכר פועלו ממנו אל שני196 קצותיו וחבר (שמ' כח, ז). והתאר מזה יכרו עליו חברים (איוב מ, ל), רוצה לומר בני החבורה. וההתפעל אתחבר יהושפט (דה"ב כ, לה), האל"ף תמורת ה"א. ולקץ שנים197 יתחברו (דנ' יא, ו), בהתחברך עם אחזיהו (דה"ב כ, לז). והשם ממנו ומן ההתחברות198 אליו יעשה מרמה (דנ' יא, כג). ופעל כבד אחר אחבירה עליכם במלים (איוב טז, ד). ושם הפעל מהדגוש199 ועצים למחברות (דה"ב לד, יא), וברזל לרב200 למסמרים לדלתות השערים ולמחברות201 (דה"א כב, ג), פירוש202 רבי יונה מקומות203 שהיו נקבצים ונאספים שם לעבודת י"י. ואיפשר204 שיהיה205 ענין 206 מעניני207 מלאכת הבית לפיכך אמר כי המסמרים היו צריכים למחברות, כלומר לחבר קרש אל קרש, וכן העצים שהיו צריכים208 למחברות208 כמו שעושין210 בקרוי211 הבתים שמשימין עצים משופין212 תחת ה213 מחברות הקרשים לנאות שלא יראה הסדק שבין קרש לקרש. וכן אמר אחריו ולקרות את הבתים. היחברך כסא הוות (תה' צד, כ), הוא לפי דעתי מהפעל שלא נזכר פועלו מהדגוש214 ונפל הדגש להקל. ופירוש215 המלה היחבר216 עמך. ובא על דרך לא יגורך רע (תה' ה, ה). ומהענין217 הזה וחבר218 חבר (דב' יח, יא), ובית חבר (מש' כא, ט). חובר חברים מחכם (תה' נח, ו), בעצמת חבריך מאד (יש' מז, ט), עמדי נא בחבריך (יש' מז, יב), כמו שפירשוהו219 רבותינו ז"ל [ה] וחובר חבר אחרי220 חבר גדול ואחר221 חבר קטן222, פירושו חבר ק223 גדול שלוחש ומקבץ כתות 224של חיות גדולות, חבר225 קטן 226 מקבץ227 כתות של חיות קטנות כגון נחשים ועקרבים. חבורה תחת חבורה (שמ' כא, כה), הבאישו נמקו חבורותי (תה' לח, ו). ונפל הדגש ממלת ובחברתו228 נרפא לנו (יש' נג, ה), החבורה 229 השריטה והגדידה. ותרגום ירושלמי לא תגודדו230 231 חבורן232. ונכפל העי"ן והלמ"ד במלת ונמר חברבורותיו ז''ל233 (יר' יג, כג). והם כתמי הנמר שדומין234 לכתמי חבורה. ומדברי רבותינו ז"ל235נראה כי החבורה נקראת המכה שנצרר הדם בה ולא יצא כאמרם [ו] איזהו236 חבורה237 שאינה חוזרת? נצרר הדם אף על פי שלא יצא. ונקראת חבורה לפי שנחבר הדם במקום המכה. ולפי שהחבורה היא בבשר כמו כתם נקראו כתמי הנמר חברבורות238 ונמר239חברבורותיו (יר' יג, כג)239.
189. אלה] אלו Ma3
190. כהנים] הכהנים BL
191. ] השנית Ma3 V1 addition
192. לעמת] לעומת V1
193. נוסף והקבוץ] BL
194. חברי] וחברי BL
195. חבריו] חביריו Ma3
197. שנים] שפם Ma3
198. ההתחברות] התחברות BL Ma3 V1
199. מהדגוש] מן הדגוש BL Ma3
200. לרב] לרוב Ma3 V1
201. ולמחברות] ולמחברות V1
202. פירוש] פירש BL Ma3 V1
203. מקומות] מקום BL Ma3
204. ואיפשר] ואפשר Ma3 V1
205. שיהיה] שהיה BL
206. חסר] אחר BL
207. מעניני] מענין BL Ma3
208. כלומר לחבר קרש אל קרש, וכן העצים שהיו צריכיםצריכין למחברות] Ma3 omission
208. צריכים] צריכין BL
210. שעושין] שעושים Ma3
211. בקרוי] בקירות BL Ma3
212. משופין] משופים BL Ma3 V1
213. נוסף ה] BL Ma3 V1
214. מהדגוש] מן הדגוש BL V1
215. ופירוש] ופירוד Ma3 V1
216. היחבר] היחובר Ma3 V1
217. ומהענין] ומן הענין BL Ma3
218. וחבר] וחובר Ma3 V1
219. שפירשוהו] שפירשו BL שפרשו Ma3 שפרשוהו V1
220. אחרי] אחד BL Ma3 V1
221. ואחר] ואחד BL Ma3 V1
222. קטן] קטון V1
223. נוסף ק] BL Ma3 V1
225. חבר] וחובר BL
226. חסר] לוחש BL
227. מקבץ] ומקבץ BL
228. ובחברתו] ובחבורתו Ma3 V1
229. חסר] היא BL V1 ההיא Ma3
230. תגודדו] תתגודדו BL Ma3 V1
231. ] חבורין Ma3 addition חבורן V1 addition
232. חבורן] חבורין Ma3
233. נוסף ז''ל] BL Ma3 V1
234. שדומין] הדומין V1
235. נוסף ז"ל] BL Ma3
236. איזהו] אי זו היא BL אי זה היא Ma3 אי זהו V1
237. חבורה] מכה BL
238. חברבורות] Ma3 omission
239. נוסף ] BL
239. ונמר] Ma3 omission
וחבשת להם מגבעות (שמ' כט, ט), פארך חבוש עליך (יח' כד, יז), סוף חבוש לראשי (יונה ב, ו), פניהם חבוש בטמון (איוב מ, יג). והפעל הכבד מבכי נהרות חבש (איוב כח, יא). כלם והדומים להם ענין קשור וחשוק. וכן בענין קשור המכה והכריכה עליה ולנשברת לא חבשתם (יח' לד, ד), ביום חבוש י"י את שבר עמו (יש' ל, כו), כי הוא יכאיב ויחבש (איוב ה, יח). והפעל הכבד ומחבש לעצבותם (תה' קמז, ג). ושלא נזכר פועלו ממנו לא זרו241 ולא חבשו242 (יש' א, ו). וכן בענין הממשלה לפי שהמושל אוסר וחובש 243 העוברים244 על מצותו245 אמרו246 לא אהיה חובש (יש' ג, ז), האף שונא משפט יחבש (איוב לד, יז). וכןבענין247 קשור הבהמה באזור שלה שקורין בלעז סינגלא248 אמרו249 ויחבש את חמרו250 (בר' כב, ג), חבשו לי את החמור (מל"א יג, כז)251, וצמד252 חמורים253 חבושים (שופ' יט, י). כלם אשר הם מהשרש254 הזה ענין אחד הם.
241. זרו] זורו Ma3
242. חבשו] חובשו Ma3
243. חסר] למי BL
244. העוברים] שעוברים BL
245. מצותו] מצותיו BL Ma3
246. אמרו] אמר BL ואמרו Ma3
247. בענין] V1 omission
248. סינגלא] צינייא BL
249. אמרו] אמר BL
250. חמרו] חמורו Ma3 V1
251. ] חבשו לי החמור (מל"א יג, יג) BL
252. וצמד] צמד BL
253. חמורים] החמורים Ma3
254. מהשרש] משרש Ma3
ז. בבלי, מנחות צו ע"א
אף על פי שזכרנו על מחבת בשמן (וי' ו, יד), בשרש חבה איפשר255 שתהיה256 התי"ו שרשית למה שכתוב בדברי הימים257 באמונה על מעשה החבתים (דה"א ט, לא). ומה שזכרנוהו258 רבותינו 259 [ז] חביתי260 כהן גדול לישתן ועריכתן בפנים, פירושו שהיה כהן גדול261 מקריב בכל יום עשירית האיפה במחבת מחציתה בבקר ומחציתה בערב כמו שכתוב זה קרבן אהרן וזה קרבן262 בניו263 (וי' ו, יג).
וחגותם אותו (שמ' יב, יד), חג לי"י264 המון חוגג (תה' מב, ה), חגי יהודה חגיך (נח' ב, א), חג לי"י (שמ' יב, ד), בחגים265 ובמועדים (יח' מו, יא). וכן נקרא הקרבן עצמו 266 על שם שקרב בחג, אסרו חג בעבותים (תה' קיח, כז), חלב חגי עד בקר (שמ' כג, יח), חגים ינקפו267 (יש' כט, א). 268 ומן הענין הזה יחוגו269 ינועו(viii)270 כשכור (תה' קז, כז). אדמת יהודה למצרים לחגא (יש' יט, יז), ענין תנועה כי גם החג נקרא כן לפי שמרקדין ומטפחין271 בשמחת יום טוב. אוכלים ושותים וחוגגין272 (שמ"א ל, טז), כלומר מרקדין ומפזזין273 ומכרכרין בשמחה. וכן פירש274 רבנו275 האיי 276 ז"ל.
264. נוסף חג לי"י] BL
265. בחגים] ובחגים BL Ma3
266. חסר] חג BL Ma3 V1
267. ינקפו] ינקופו V1
268. חסר] פרש חגיכם (מל' ב, ג). BL Ma3
269. יחוגו] יחוגו BL Ma3 יחגו V1
270. ] וינועו BL Ma3 V1
271. ומטפחין] ומטפחים BL
272. וחוגגין] וחגגים BL וחוגגים Ma3 V1
273. ומפזזין] ומפזרין Ma3
274. פירש] פרש V1
275. רבנו] רבינו V1
276. חסר] גאון BL
viii. variante scripturaire relevée par Kennicott (K39)
ח. בבלי, שבת קנב ע"א
את277 החגב למינהו (וי' יא, כב), ונהי בעינינו278 כחגבים (במ' יג, לג), מין ממיני הארבה. ויסתכל החגב (קה' יב, ה), 279 [ח] שהוא כמו עגב מן ותעגבה(ix)280 עליהם (יח' כג, טז), והוא רמז לאבר המשגל. והנכון שהוא כמשמעו. והנני עתיד לפרשו בשער281 סבל.
277. את] ואת BL
278. בעינינו] בעיננו Ma3
279. חסר] אמרו BL Ma3 V1
280. ] ותעגב V1
281. בשער] בשרש BL Ma3 V1
ix. variante scripturaire relevée par Kennicott
בחגוי סלע(x)282 (שה"ש ב, יד), שוכני283 בחגוי סלע284 (עו' ג), נהפכה הה"א לוא"ו285 נראת286 כמן287 מןשלה288 שלו הייתי (איוב טז, יב), ושלוי עולם (תה' עג, יב). ופירושו289 290 בבקעי הסלע. או הוא מן חוג הארץ (יש' מ, כב). 291
ט. משנה זבים ג, ג
וחגרת אותם אבנט (שמ' כט, ט), שארית חמות תחגור (תה' עו, יא), 293 ותאסור אותם שלא יעשו כחמתם294 שהיתה להם על ירושלם, כי החגירה היא הקשירה והאסירה. ופירוש הפסוק כי חמת אדם תודך (תה' עו, יא), כי295 המזמור296 נאמר בנבואה על מחנה297 אשור כשחנה על ירושלם וזה הוא298 שאמר בתחלת המזמור נודע ביהודה אלהים (תה' עו, ב), ואמר299 ויהי בשלם סכו (תה' עו, ג), ויהי300 ירושלם, כי עד ירושלם לא נודע אלהים במלחמות כי כל ארץ301 ישראל כבש וכשבא לירושלם302 ודבר גבוהות303 כנגד השם אז נודע אלהים והיה גדול שמו כמו שאמר ויך במחנה אשור וגומ'304 (מל"ב יט, לה). ואמר כשתעשה נקמה במחנה אשור אז חמת אדם תודך מי שהיתה חמתו אליך305 ומרגז306 כנגדך על כרחו יודך307 ותשוב חמתו הודאה308 לך, ואז שארית חמות תחגר309 כלומר הנשארים ממלכי האומות310 311 שהיה להם חמה על ירושלם אז תחגור ותאסור חמתם שייראו ממך מאשר ישמעו312 שעשית313 במחנה314 אשור. 315בסוף המזמור יבצר316 רוח נגידים נורא למלכי ארץ (תה' עו, יג) כשיבצר ויקטף רוח נגידים כמו שאמר כל גבור חיל ונגיד ושר317 במחנה 318 אשור (דה"ב לב, כא), אז יהיה נורא למלכי ארץ. או יהיה פירוש חמת אדם תודך (תה' עו, יא) על המצרים ואנשי כוש שהיו עם אשור במחנה כשראו המיתה319 הגדולה ההיא שכן320 לדת היהודים ועליהם נאמר יגיע מצרים וסחר כוש וגו'321 (יש' מה, יד), ועליהם נאמר יהיה מזבח לי"י בתוך ארץ מצרים וכל הפרשה (יש' יט, יט).293 מתניכם חגורים (שמ' יב, יא), חגור כלי מלחמה (שופ' יח, יא), חגור חרבך על ירך323 גבור (תה' מה, ד), חגרת324 שק (יואל א, ח), וחגרו שקים (יח' ז, יח). וטעם הפעל325 בענין החגירה326 כמו לובש ולבוש כמו327 שאנו עתידים לבאר. והתאר328 חגרי329 אזור במתניהם (יח' כג, טו), 330. והשם וחגור נתנה לכנעני (מש' לא, כד). ובה"א הנקבה ותחת חגורה נקפה (יש' ג, כד), ובחגורתו331 אשר במתניו (מל"א ב, ה). והקבוץ ויעשו להם חגורות (בר' ג, ז). ומשקל אחר332 מחגרת333 שק (יש' ג, כד), ענין כלם אזור.ויחגרו ממסגרותיהם334 (שמ"א כב, מו), יתנועעו מכבליהם שהם בהם כלומר מכבד335 כבליהם יפסחו336. ובדברי רבותינו ז"ל337 [ט] עלענין338 הזבין338 ישבו על הנשר340 ועל הספסל בזמן שהן מחגירין, פירושו בזמן שמתנועעין341 שבזמן שרגלי הספסל אינם שוים שהאחד342 קצר מחברו343 כשהאדם342 יושב עליו יתנועע ויתנודד אילך ואילך כמו החגר. ויש מפרשין345 אותו 346 כמו הפוך ויחרגו מתרגום ומחדרים אימה (דב' לב, כה) מטווניא347 חרגת מותא, ופירושו348 ויפחדו ממסגרותיהם. וכן תרגם יונתן ויזועון מבירניתהון349.
293. ] V1 omission
293. – חסר מחמת הדומות ] כלומר תחגור BL
294. כחמתם] בחמתם BL
295. נוסף כי] BL Ma3
296. המזמור] והמזמור Ma3
298. וזה הוא] וזהו BL Ma3
299. ואמר] ואומר BL Ma3
300. ויהי] והיא BL
301. ארץ] הארץ Ma3
302. לירושלם] ירושלם Ma3
303. גבוהות] גבהות Ma3
304. נוסף וגומ'] BL Ma3
305. אליך] עליך Ma3
306. ומרגז] ומתרגז BL Ma3
307. יודך] יודוך Ma3
308. הודאה] והודאה Ma3
309. תחגר] תחגור Ma3
310. האומות] אומות BL Ma3
311. חסר] העולם BL Ma3
312. ישמעו] שמעו Ma3
313. שעשית] עשיתי Ma3
314. במחנה] ממחנה Ma3
315. חסר] וזהו שאמר BL Ma3
316. יבצר] יבצור Ma3
318. חסר] מלך BL
319. המיתה] המכה BL Ma3
320. שכן] שבו BL Ma3
321. נוסף וגו'] BL Ma3
323. ירך] ידיך Ma3
324. חגרת] חגורת Ma3 V1
325. הפעל] הפעול Ma3 V1
326. החגירה] חגורה V1
327. נוסף כמו] BL
328. והתאר] והתואר Ma3
329. חגרי] חגורי Ma3 V1
330. חסר] בחלם BL Ma3
331. ובחגורתו] בחגורתו BL
332. ומשקל אחר] ומענין אחר Ma3
333. מחגרת] מחגורת Ma3 V1
334. ממסגרותיהם] ממסגרותם BL
335. מכבד] מכובד Ma3 V1
336. יפסחו] יפסחו V1
337. ז"ל] Ma3 omission
338. נוסף עלענין הזבין] BL
338. ענין] Ma3 omission
340. הנשר] הנסר BL V1 הגשר Ma3
341. שמתנועעין] שהן מתנועעין BL שהם מתנועעים Ma3
342. אינם שוים שהאחדשאחד קצר מחברומחבירו כשהאדם] אינן שוין שהאחת קצרה מחברתה וכשאדם BL
342. שהאחד] שאחד Ma3
343. מחברו] מחבירו Ma3 V1
345. מפרשין] מפרשים BL Ma3 V1
346. חסר] שהוא BL Ma3 V1
347. מטווניא] ומטווניא Ma3 V1
348. ופירושו] פירושו Ma3
349. מבירניתהון] מברנתהון Ma3 מברניתהון V1
י. בבלי, שבת לב ע"א
יא. בבלי, שבת סג ע"א
יב. משנה כלים ד, א
וחדו מזאיבי350 ערב (חב' א, ח). והתאר וישם פי כחרב חדה (יש' מט, ב). והשם חדודי חרש (איוב מא, כב). 351 ענין החדוד ידוע בדברי רבותינו ז"ל [י] נפל תורא353 חדדו סכינא354. ועוד אמרו [יא] שני תלמידי חכמים המחדדין355 זה את זה356 בהלכה 357. ועוד אמרו [יב] החרש שאינו יכול לעמד359 מפני אזנו או מפני שהיהבו360 חדוד והחדוד361 מכריעו362 טהור. 363 ויתכן להיות מן הענין הזה364 ברזל בברזל יחד ואיש יחד את365 פני רעהו (מש' כז, יז), ואף על פי366 שאינו מן השרש הזה.
350. מזאיבי] מזאבי V1
351. חסר] ושלא נזכר פועלו מהנוסף חרב הוחדה וגם מרוטה (יח' כא, יד), למען 351 טבח הוחדה (יח' כא, טו), BL
351. ] טבח BL טבוח Ma3
353. תורא] תורה Ma3
354. סכינא] סכיני BL Ma3
355. המחדדין] המחדדים BL
356. את זה] לזה V1
357. חסר] 357 החריפות והדקות BL
357. ] ענין BL וענין Ma3
359. לעמד] לעמוד Ma3 V1
360. בו] V1 omission
361. והחדוד] וחדוד BL
362. מכריעו] מכריע BL
363. חסר] פירוש שהכלי חד מתחתיו ואינו יכול לישב. BL Ma3
364. הזה] Ma3 omission
365. נוסף את] BL Ma3 V1
366. ואף על פי] ואפשר Ma3
ויחד יתרו (שמ' יח, ט), על משקל ויחן שם ישראל (שמ' יט, ב), משפטו ויחדה ודגש דל"ת367 ויחד368לתקון הקריאה בעבור שהמלה מלעיל. והשם369 עוז370 וחדוה במקומו (דה"א טז, כז), כי חדות י"י הוא(xiv)371 מעזכם372 (נחמ' ח, י). והפעל הכבד 373 תחדהו בשמחה (תה' כא, ז), ענינם ענין שמחה. ויתכן להיות מזה374 השרש 375 376 והענין377 אל יחד בימי שנה (איוב ג, ו). ומן השרש378 הזה ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני רעהו (מש' כז, יז), אבל הם מהענין379 שהקדמנו בשרש חדד.
367. דל"ת] הדל"ת V1
368. ויחד] V1 omission
369. והשם] ושם Ma3
370. עוז] עז V1
371. ] היא BL V1
372. מעזכם] מעוזכם Ma3 V1
373. חסר] ממנו BL Ma3
374. מזה] מן Ma3
375. ] הזה Ma3 addition
376. ] ומן Ma3 addition
377. והענין] הענין Ma3
378. ומן השרש] ומהשרש V1
379. מהענין] מענין Ma3
xiv. variante scripturaire relevée par Kennicott (K166)
עד כי חדל לספור (בר' מא, מט), חדלו גבורי בבל להלחם (יר' נא, ל), חדלו רגז380 (איוב ג, טז), פירושו חדלו מעשות רוגז381. הקולות יחדלון (שמ' ט, כט), חדל שאון עליזים (יש' כד, ח), כי לא יחדל אביון 382(דב' טו, יא), חדל ממנו (שמ' יד, יב)383, חדלו לכם מן האדם (יש' ב, כב), מחדל384 להתפלל בעדכם (שמ"א יב, כג). והתאר חדל, וחדל אישים (יש' נג, ג). והפעל הכבד החדלתי את דשני (שופ' ט, ט). והקבוץ385 החי"ת לתפארת הענין ידוע. עם יושבי חדל (יש' לח, יא), פירושו יושבי חדל386 הזמן, והוא כמו הפוך ממתים מחלד (תה' יז, יד). והתאר ממנו מה חדל אני (תה' לט, ה). 387
חדר בחדר להחבה391 (מל"א כב, כה), ואל392 חדר הורתי (שה"ש ג, ד), בשש נקודות393. ויבא החדרה (בר' מג, ל). ומשקל אחר ובחדר משכבך (שמ' ז, כח). ויכשר להיות משניהם ומחדרים אימה (דב' לב, כה), חדרי בטן (מש' יח, ח), איש בחדרי משכיתו (יח' ח, יב). חדרי394 תימן (איוב ט, ט), רוצה395 לומר פאתי תימן. וכתב החכם רבי אברהם בן396 עזרא 397 כי הם הכוכבים שהם בפאת נגב הגלגל398 הגדול. ובעבור כי היושבים399 בפאת צפון לא יראו אותם הכוכבים, על כן400 קראם חדרי כאלו הם במקום נחבא. 401 והפועל402 מזה החודרת לכם(xvi)403 (יח' כא, יט), רוצה לומר האורבת 404 בחדר.
וחדשו ערי חרב (יש' סא, ד), תחדש עדיך נגדי (איוב י, יז). וההתפעל תתחדש405 כנשר נעוריכי (תה' קג, ה). והתאר אין406 כל חדש תחת השמש (קה' א, ט), וישן מפני חדש תוציאו (וי' כו, י), כי יקח איש407 אשה חדשה (דב' כד, ה), והוא חגור חדשה (שמ"ב כא, טז), פירושו408 חרב חדשה. וכן ומאכלו בריאה (חב' א, טז) שפירושו409 שה בריאה410. 411 חדשים לבקרים (איכה ג, כג). ורוצה לומר באשה חדשה שתהיה חדשה אצלו פרט למחזיר גרושתו, אבל אלמנה וגרושת אחר במשמע. וכל ענין החדוש ידוע. ונקרא כל השלשי412 החדש כן על חדוש הירח שמתחדש בו. ונקראו כל השלשים 413 בכלל414 חדש. ונקרא יום הראשון לבדו חדש, מחר חדש (שמ"א כ, יח), לא חדש ולא שבת (מל"ב ד, כג), מדי חדש בחדשו (יש' סו, כג), בשבתות ובחדשים (יח' מו, ג). כל אלו והדומים להם על יום הראשון בלבד. אבל יום415 החדש השני (שמ"א כ, לד), הוא שם על כלו ופירושו יום שני מהחדש. ואדני אבי ז"ל כתב416 לא חדש ולא שבת כל השלשים יום כלומר לא עבר עדין417 חדש ולא אפילו418 שבוע שראית419 אותו. חדש ימים (במ' יא, כ), 420שלמים והוא שלשים יום. עתה יאכלם חדש את חלקיהם (הו' ה, ז), החדש שנגזר עליהם והוא חדש אב421. וכן בחדשה ימצאונה (יר' ב, כד), בחדש שנגזר עליה שלא תוכל להנצל מכף מבקשיה. ואדני אבי ז"ל פירש422 בחדשה מקור, כלומר למה423 424 ייעפו כל מבקשיה? כי בכל עת ימצאו אותה בחדשה425 כאלו עתה מתחלת לרוץ לפניהם.
406. אין] ואין BL
407. איש] איש V1
408. פירושו] פרושו V1
409. שפירושו] שפירוש V1
410. שה בריאה] שהבריאה V1
411. חסר] ואני תפלה (תה' קט, ד), איש תפלה, והדומים להם. BL Ma3 V1
412. נוסף כל השלשי] BL Ma3 V1
413. חסר] יום BL V1
414. בכלל] בכל Ma3
415. יום] ביום BL Ma3 V1
416. כתב] פירוש BL פירש Ma3
417. עדין] עדיין Ma3
418. אפילו] אפלו Ma3 V1
419. שראית] שראית V1
420. – חסר מחמת הדומות ] חדש ימים BL Ma3 V1
421. אב] אבי Ma3
422. פירש] פרש V1
423. למה] Ma3 omission
424. חסר] לא BL Ma3
425. בחדשה] בחידושה Ma3 בחדושה V1
xvii. variante scripturaire relevée par Kennicott (K601)
יג. משנה בבא קמא ג, א
וינחם אל מחוז חפצם (תה' קז, ל), ענינו כמו מדינה או פלך או יהיה ענינו גבול. וכתב אדני אבי ז"ל מזה 440ויודעיו לא חזו ימיו (איוב כד, א), כמו לא גבלו. וכן הוא מחוז חפצם, גבול. וכן בערבי חוז.
440. ] השרש V1 addition
לא חלתי ולא ילדתי (יש' כג, ד), כי חלה גם ילדה ציון (יש' סו, ח), 445 ותרעש הארץ ותחל446 (יר' נא, ט) בחלם מפני ההעמדה, חול תחול447 סין448(יח' ל, טז), בשרק. הרינו 449חלנו (יש' כו, יח). כי חלה לטוב (מי' א, יב), פירושו כי חלה בעבור הטוב שהיה לה טרם זה. ורבי יונה 450הכניס זה בענין תוחלת. הכית אותם ולא חלו (יר' ה, ג), מלפני אדון חולי ארץ (תה' קיד, ז), והוא צווי במקום תי"ו אית"ן. ופירושו מלפני אדון תחולי451 ארץ452, כלומר משיב המשורר כנגד השאלה ואמר453 זה ר454 שתחולי מלפני455 אדון הוא, שהוא אדון על הכל ודין הוא שיחולו הנבראים ממנו כי הוא אדון על הכל453. והשיב השאלה על הארץ שהיא כוללת457458הים והירדן והגבעות וההרים.ויש לפרש חולי מקור והיו"ד459 לכנוי והיה דינו מלרע ובא מלעיל מפני מלת ארץ שהיא מלעיל. והטעם כאלו הארץ משיבה לשאלה ואמרה חולי ונוסי ורקדי היא460 מלפני אדון ויש461 לו כח ליבש מי הים והירדן כמו שיש לו כח גם כן להפוך הצור שהוא יבש לח ויהפכנו לאגם מים כי הוא אדון הכל לעשות 462 דבר וחפכו463 כחמר464 ביד היוצר.459 והפעל הכבד מפניו יחילו עמים (יואל ב, ו), ויחל מאד מהמורים (שמ"א לא, ג), אם מפני466 לא תחילו (יר' ה, כב), ולאשה מה תחילין (יש' מה, י), ויחלו מעט ממשא מלך ושרים(xviii)467 (הו' ח, י), והדגש תמורת יו"ד יחילו. או הוא468 מהענין469 תחלה ומשרשו, כלומר עתה יחלו להתרעם ולהתאונן מעט ממשא מלך ושרים ועוד יתרעמו ויתאוננו יותר כשיהיו בגלות. ואשר הוא עובר לאחר, קול י"י יחיל מדבר יחיל י"י מדבר קדש (תה' כט, ה). יחילו דרכיו בכל עת (תה' י, ה), פירושו דרכי הרשע יחילו דרכיו בכל עת,470 פירושו דרכי הרשע471 יחילו העניים בכל עת. ורבי יונה הכניס זה בענין תוחלת. ופעל כבד אחר והוא המרבע472, קול י"י יחולל אילות (תה' כט, ט), והמקור וחולל473 אילות תשמר474 (איוב לט, א), ואל שרה תחוללכם (יש' נא, ב),475 כלומר שחוללה אתכם. והוא עתיד במקום עבר. והפעל476 מחוללת תנין (יש' נא, ט), והפעול477 והוא מחולל478 מפשעינו (יש' נג, ה). וההתפעל כל ימי רשע הוא מתחולל (איוב טו, כ). 479 ושלא נזכר פועלו מהנוסף, היוחל ארץ ביום אחד (יש' סו, ח). והתאר כי481 קול כחולה שמעתי (יר' ד, לא), בפלס טובה. והשם חיל כיולדה (יר' ו, כד). ובה"א הנקבה ואסלדה בחילה (איוב ו, י). והשם בהכפל חלחלה482 (נח' ב, יא). וההתפעל ותתחלחל המלכה (אס' ד, ד). וכל אשר זכרנו הם ענין חיל וידוע הוא. וענין אחר וחלה חרב בעריו (הו' יא, ו), ולא חלו בה ידים (איכה ד, ו), 483 ולא חנו בה ידי485 המחנות והחיילות כי כמו רגע נהפכה486. ופירש רבי יונה מזה הענין יש רעה חולה (קה' ה, יב), והוא 487 בפלס טובה כלומר רעה נופלת על בני אדם. ויפה פירש488. וענין אחר ויחל עוד שבעת ימיםאחרים489 (בר' ח, י), על כן לא יחיל טובו (איוב כ, כא), טוב ויחיל ודומם (איכה ג, כו), כלומר טוב שיחיל ויהיה דומם490 לתשועת י"י. ואיפשר להיות ויחיל תאר משרש יחיל491 בפלס שריד, ויהיה פירוש הפסוק שיהיה האדם טוב ויחיל ודומם לתשועת י"י. ויחילו עד בוש (שופ' ג, כה), ענינם492 ענין493 תוחלת. וכתב אדני אבי ז"ל פעל קל מזה כי חלה לטוב (מי' א, יב), ויורה על זה כי ירד רע מאת י"י (מי' א, יב), כמו כי טוב קויתי ויבא רע (איוב ל, כו). ויש לשום מזה העיקר494 דם495 לי"י והתחולל496 לו (תה' לז, ז), ויהיה מענין תוחלת או מענין חיל כיולדה. וכן דין לפניו ותחולל לו (איוב לה, יד)497. והחכם רבי יהודה שם אתו498 מן הכפלים. וענין אחר חוללה ידו נחש בריח (איוב כו, יג), רוח צפון תחולל גשם (מש' כה, כג), ותחולל ארץ ותבל (תה' צ, ב), רב מחולל כל (מש' כו, י), ופירוש הפסוק הקדוש ברוך הואשהוא499 רב ואדון על הכל מחולל500 כל העולם לפיכך זן אותם כלם כאחד וזהו501 שאמר שוכר502 כחיל503 ושוכר504 עוברים (מש' כו, י) כלומר הכסילים והעוברים על מצותיו505 זן אותם 506 כמו החכמים והצדיקים. 507 ועוד אפרשנו בשרש שכר בעזרת השם511. ותשכח אל מחוללך (דב' לב, יח). ושלא נזכר פועלו באין תהמות512 חוללתי (מש' ח, כד), הן בעון חוללתי (תה' נא, ז), ולפני גבעות חוללת (איוב טז, ז), הרפאים יחוללו (איוב כו, ה), ענינם ענין יצירה. והכניס רבי יונה בזה הענין חולי ארץ (תה' קיד, ז), והיו"ד בו נוספת. ועוד הכניס בזה השרש לחול במחולות (שופ' כא, כא), מן המחוללות513 אשר גזלו (שופ' כא, כג). וטוב הוא לשומם מפעלי הכפל. ועוד אפרשם בשרש חלל. ומן השרש הזה כחול אשר על שפת הים (יהו' יא, ד), וכחול ארבה מים514 (איוב כט, יח). וראיתי בספר מדויק515 ירושלמי וח516 וכחול ארבה מים517 בשרק לנהרדעי ובחלם למערבאי.
445. חסר] חולי וגוחי (מי' ד, י), BL Ma3
446. ותחל] ותחול Ma3 V1
447. תחול] תחל V1
448. נוסף סין] BL V1
449.
] ע V1 addition
450. ] ז"ל V1 addition
451. תחולי] חולי BL Ma3 V1
452. ] , תחולי ארץ, כמו שאמר מה לך הים כי תנוס (תה' קיד, ה) V1 addition
453. , כלומר משיב המשורר כנגד השאלה ואמרואומר זה ר שתחולי מלפנילפני אדון הוא, שהוא אדון על הכל ודין הוא שיחולו הנבראים ממנו כי הוא אדון על הכל] V1 omission
453. ואמר] ואומר BL Ma3
454. נוסף ר] BL Ma3
455. מלפני] לפני BL Ma3
457. שהיא כוללת] V1 omission
458. ] ולא נצטרך עוד להשיב על V1 addition
459. ויש לפרש חולי מקור והיו"דהיו"ד לכנוי והיה דינו מלרע ובא מלעיל מפני מלת ארץ שהיא מלעיל. והטעם כאלו הארץ משיבה לשאלה ואמרה חולי ונוסי ורקדי היאהוא מלפני אדון ויששיש לו כח ליבש מי הים והירדן כמו שיש לו כח גם כן להפוך הצור שהוא יבש לח ויהפכנו לאגם מים כי הוא אדון הכל לעשות כל דבר וחפכווהפכו כחמרכחומר ביד היוצר.] V1 omission
459. והיו"ד] היו"ד Ma3
460. היא] הוא BL Ma3
461. ויש] שיש BL
462. חסר] כל BL
463. וחפכו] והפכו BL Ma3
464. כחמר] כחומר Ma3
466. מפני] מפניו Ma3 מלפני V1
467. ] שרים BL Ma3
468. הוא] Ma3 omission
469. מהענין] מענין BL Ma3 V1
470. נוסף פירושו דרכי הרשע יחילו דרכיו בכל עת,] BL Ma3 V1
471. הרשע] הרשעים Ma3
472. המרבע] המרובע Ma3 V1
473. וחולל] חלל BL
474. תשמר] תשמור V1
475. חסר] בסגול הלמ"ד, BL Ma3
476. והפעל] והפועל V1
477. והפעול] והפעל Ma3
478. מחולל] מחולל Ma3 repentir
479. – חסר מחמת הדומות ] ואפשר שיהיה 479 וסער מתחולל (יר' כג, יט). BL
479. ] כמהו BL כמוהו Ma3
481. כי] Ma3 omission
482. חלחלה] וחלחלה BL
483. – חסר מחמת הדומות ] 483 על ראש יואב (שמ"ב ג, כט), על ראש רשעים יחול (יר' כג, יט), פירוש יפול ויחנה. וההתפעל וסער מתחולל (יר' כג, יט). ופירוש ולא חלו בה ידים, BL Ma3 V1
483. ] יחלו BL יחולו Ma3 V1
485. נוסף ידי] BL Ma3
486. נהפכה] ונהפכה Ma3
487. חסר] תאר BL Ma3 V1
488. פירש] פרש V1
489. אחרים] V1 omission
490. כלומר טוב שיחיל ויהיה דומם] Ma3 omission
491. יחיל] יחל V1
492. ענינם] וענינם BL
494. העיקר] העקר Ma3 V1
495. דם] דום Ma3 V1
496. והתחולל] ותתחולל Ma3
497. ] Ma3 omission
498. אתו] אותו Ma3 V1
499. שהוא] V1 omission
500. מחולל] ומחולל Ma3
501. וזהו] וזה הוא BL
502. שוכר] ושוכר Ma3 V1
503. כחיל] כסיל BL Ma3 V1
505. מצותיו] מצותו V1
506. ] כלם כאחד וזהו Ma3 addition
507. חסר] ואמר בו לשון 507 508 הוא יתברך זן ומפרנס אותם 509 הוא חייב לזונם כאדם שחייב לתת שכרו לשכיר. BL Ma3
507. ] שכר BL שכרים Ma3
508. ] כי BL Ma3 omission
509. ] כאילו BL כאלו Ma3
511. השם] הבורא BL
512. תהמות] תהומות Ma3 V1
513. המחוללות] המחולות(xxi) Ma3
514. מים] ימים BL Ma3 V1
515. מדויק] מדוייק Ma3
516. נוסף וח] BL Ma3 V1
517. מים] ימים BL Ma3 V1
וכל שה חום בכשבים (בר' ל, לב), שחור. והנכון אצלי כי חום משרש חמם ושם אפרשנו עוד518.
518. נוסף עוד] BL Ma3
אתה חסת על הקיקיון (יונה ד, י), לא חסה עליך עין (יח' טז, ה), יחוס על דל ואביון (תה' עב, יג), לא תחוס עיניך519 (דב' כה, יב), לא520 תחוס עיני (יח' ה, יא), כלם בחלם. ואחד בא לבדו בשרק, לא תחוס עינם (יש' יג, יח), וכל אחוס בשרק521. ותחס עיני עליהם משחתם (יח' כ, יז), ותחס עליך (שמ"א כד, יא), פירושו ותחס עיני או נפשי522. חוסה י"י על עמך (יואל ב, יז), ענינם ענין חמלה.
מחוץ לעיר (בר' יט, טז), בחוץ תעמוד (דב' כד, יא), החוצה אל העין (בר' כד, כט), ענינם ידוע. וכן חוץ ממני (קה' ב, כה), שפירושו זולתי והכל ענין אחד. וכן חכמות523 בחוץ תרנה (מש' א, כ), 524 וכן525 ונתון526 לו527 ככר לחם ליום528 מחוץ האופים (יר' לז, כא), וכחוץ לעוברים (יש' נא, כג), שפירוש שוק529 . שוטטו בחוצות ירושלם (יר' ה, א), וחוצות תשים לך בדמשק (מל"א כ, לד), שפירושם שוקים, הכל עם הענין530 הראשון ענין אחד. והתאר ממנו בפנימי ובחיצון מדות (יח' מא, יז). וכן ופטורי צצים531 מלפנים ולחיצון (מל"א ו, כט), לפנימה ולחיצון (מל"א ו, ל)532. ואף על פי שמלפנים ולפנימה אינם תאר, ולחיצון הוא תאר, והוא תאר להיכל שהיה חיצון מהדביר. ולנקבה אל החצר החיצונה (יח' מ, יז). אבל ואת מבוא המלך החיצונה (מל"ב טז, יח) הוא כמו החיצון כי הוא מלעיל 533 והה"א נוספת.
יד. בבלי, מגילה יב ע"א
טו. בבלי, בבא מציעא נח ע"ב
חור כרפס ותכלת (אס' א, ו), לבן. וכן אמרו רבותינו ז"ל [יד] 534 מילת535 לבנה הציע להם. תכלת וחור (אס' ח, טו). והפעל ממנו בהראות עי"ן הפעל ולא עתה פניו יחורו536 (יש' נט, כ). ותרגום לבן חיור537. וכנה הבשת על דרך הלובן כי האדם שיש לו בשת538 יתלבנו פניו. וכן אמרו רבותינו ז"ל [טו] המלבין פני חבירו539 ברבים. ורבי יונה פירש540 מזה הענין ואורגים חורי541 (יש' יט, ט), כלומר בגדים לבנים. וכן סלי חורי (בר' מ, טז). וטוב הוא שיהיה סלי חורי 542לבן, כמו543 סלים עשויים544 מן המקלות המקולפות545 והם לבנים אחר הקלוף. אבל הוא פרשו546 על דרך הרחוק. ופירש547 מזה הענין עוד בן חורין(xxii)548 (קה' י, יז). ואת כל חורי יהודה וירושלם (יר' כז, כ), ואריבה את החורים (נחמ' ה, ז), חוריה ואין שם מלוכה 549 (יש' לד, יב), ואומר550 כי השרים והגדולים יכנו551 בלשון ישמעאל 552 לובן. וענין אחר ויקב חור553 בדלתו (מל"ב יב, י), וימלא טרף חוריו (נח' ב, יג), חורי עפר וכפים (איוב ל, ו), מן החורים554 אשר התחבאו555 שם (שמ"א יד, יא). ובשרק על חור פתן (יש' יא, ח), הפח בחורים כלם (יש' מב, כב), וידוע הוא. ויתכן לפרש מזה כענין556 וארגים557 חורי (יש' יט, ט), כלומר בגדים נקובים בעת אריגתן558 לנוי. או אמר זה על הרשתות שהם 559נקבים נקבים. וכן ענין הפרשה כמו שאמר ופרשי560 מכמרת561 על פני מים562 (יש' יט, ח), וכן סלי חרי563 (בר' מ, טז), סלים נקובים כי כן יעשו אותם. ועוד נפרשנו בשרש חרר. והחכם רבי יהודה ורבי יונה הכניסו בזה השרש וחרה נחשתה (יח' כד, יא), ועצמי חרה מני חרב (איוב ל, ל), חרו יושבי הארץ(xxiii)564 (יש' כד, ו), והנכון והישר אצלי לשומם מפעלי הכפל.
534. חסר] מטת BL
535. מילת] מלת V1
536. יחורו] יחוורו V1
537. חיור] חור V1
538. בשת] בושה BL
539. חבירו] חברו Ma3 V1
540. פירש] פרש V1
541. חורי] חורי V1
542. ] מן V1 addition
543. כמו] כלומר BL V1
544. עשויים] עשוים V1
545. המקולפות] ומקולפות Ma3 במקופלות V1
546. פרשו] פירוש BL Ma3
547. ופירש] ופרש V1
548.
] חורים BL חורי
549. ] יקראו Ma3 addition
550. ואומר] ואמר BL Ma3 V1
551. יכנו] יכנום BL
552. חסר] בלשון BL Ma3 V1
553. חור] חר V1
554. החורים] החורים BL Ma3 V1
555. התחבאו] נתחבאו V1
556. כענין] הענין BL Ma3 V1
557. וארגים] ואורגים Ma3 V1
558. אריגתן] אריגתם V1
559. ] עשוים V1 addition
560. ופרשי] ופורשי Ma3 V1
561. מכמרת] מכמורת Ma3 V1
562. מים] המים V1
563. חרי] חורי Ma3 V1
564. ] ארץ BL Ma3
טז. בבלי, פסחים ט ע"א
וחש עתידת למו (דב' לב, לה), חשתי ולא התמהמתי(xxiv)565 (תה' קיט, ס), כנשר חש לאכול566 (חב' א, ח), חושה לעזרתי (תה' לח, כג), ותחש על מרמה רגלי (איוב לא, ה), כי מי יאכל ומי יחוש חוץ ממני (קה' ב, כה). והתאר נחלץ חושים (במ' לב, יז). והפעל הכבד אחישה מפלט לי (תה' נה, ט), אני י"י בעתה אחישנה (יש' ס, כב). והשם כי גז חיש ונעופה (תה' צ, י), ענינם ענין מהירות. ויש מפרשים ומי יחוש (קה' ב, כה) מענין חוששין בדברי רבותינו ז"ל [טז] כלומר מי יהיה חושש להתענג ולאכול567 ולשמח568 יותר ממני.
565. ] התמהמהתי BL V1 התמהתי Ma3
566. לאכול] לאכל Ma3 V1
567. ולאכול] ולאכל Ma3 V1
568. ולשמח] ולשמוח Ma3
xxiv. variante scripturaire relevée par Kennicott
יז. בבלי, תענית ט ע"ב
י"י עושה חזיזים (זכ' י, א), ודרך לחזיז קולות (איוב כח, כו). ויש לומר שהם משרש חזה בפלס569 חגיגי570 מן הגה. יתכן571 לפרשם שהם אלו שרואה אותם אדם מבהיקין לפני572 שיבא הרעם מעט והם שקורין אִילַוְצְשְ573 בלעז. אבל רבותינו ז"ל574 פרשוהו575 כמו ענן כמו שאמרו (בר' רבה, פרשה יג) חמשה שמות נקראו לו אד576, עב, ענן, נשיא, חזיז. ועוד אמרו577 [יז] מאי חזיזים578? אמר רבי יהודה פורחות. מאי פורחות? אמר רב פפא עיבא קלישתא דתותי עיבא סמיכתא.
ישמח צדיק כי חזה נקם (תה' נח, יא), וזה חזיתי ואספרה (איוב טו, יז), כלכם חזיתם (איוב כז, יב), אשר אני אחזה לי (איוב יט, כז). ועם שאול עשינו חוזה (יש' כח, טו), פרשו579 רבי יונה כן, דבר580 שמנו צופה עם שאול שיודיענו581 עת בואו582 ובקרבת עתו נדחה אותו. שמאל בעשותו ולא אחז (איוב כג, ט), ותחז בציון עינינו583 (מי' ד, יא). ובהראות למ"ד הפעל רמה ידך בל יחזיון (יש' כו, יא). והשם בהראות למ"ד הפעל משא גיא חזיון (יש' כב, א). בחזיון לילה (איוב כ, ח). והקבוץ מחזיונות לילה (איוב ד, יג), ומחזינות584 תבעתני (איוב ז, יד). ומבלי הראות 585 חזון נראה אלי586 (דנ' ח, א). ומשקל אחר587 במחזה לאמר (בר' טו, א). ובלשון נקבה ומחזה אל מחזה (מל"א ז, ד), ותרגם588יונתן589590588 592 וזוי לקבל זוי. ומשקל אחר593 ביד כל נביאי כל חוזה (מל"ב יז, יג), ויתכן כי כמוהו594 ועם שאול עשינו חוזה (יש' כח, ט), כלומר מחזה עשינו עם שאול וברית כרתנו עמו שלא יקחנו. ומשקל אחר ובחזות595 יעדו(xxv)596 החזה597 (דה"ב ט, כט). ומשקל אחר חזות קשה (יש' כא, ב), וחזותכם598 את שאול (יש' כח, יח), כלם ענין ראיה. ותרגום ראה חזה, יש599 מהם ראיה ממש ויש מהם600 מראות601 הנבואה, הנם כתובים602 על דברי חוזי (דה"ב לג, יט), כמו חוזים, כמו603 וארגים604 חורי (יש' יט, ט), והדומים להם כמו שכתבו605 בחלק הדקדוק. וענין אחר בית אבנים יחזה (איוב ח, יז), 606 ולא ידענו מה היה609 דעתו בענינם. ויקח משה את החזה (וי' ח, כט), חזה התנופה (וי' ז, לד). והקבוץ וישם610 את החלבים על החזות (וי' ט, כ), וידוע הוא.
579.
פרשו] פירשו Ma3
580. דבר] כבר BL Ma3 V1
581. שיודיענו] שיודיעני Ma3
582. בואו] באו V1
583. עינינו] ענינו Ma3
584. ומחזינות] ומחזיונות Ma3 V1
585. חסר] היו"ד BL
586. אלי] לי Ma3
587. ומשקל אחר] ומענין אחר Ma3
588. ותרגםיונתןויונתןתרגם] Ma3 omission
588. חסרותרגם] BL
589. יונתן] ויונתן BL
590. חסר] תרגם BL
592.
] זית Ma3
593. ומשקל אחר] ומענין אחר Ma3
594. כמוהו] כמהו V1
595. repentir ובחזות] ובחזות BL V1 בחזות Ma3
597. החזה] החוזה Ma3 V1
598. וחזותכם] וחזותכם BL Ma3 V1
599. יש] ויש Ma3
600. ראיה ממש ויש מהם] Ma3 omission
601. מראות] מראה BL Ma3 V1
602. נוסף הנם כתובים] BL
603. כמו] Ma3 omission
604. וארגים] ואורגים Ma3 V1
605. שכתבו] שכתבנו BL Ma3 V1
606. – חסר מחמת הדומות ] פירושו יסתבך 606 חזות (דנ' ח, ה). והחכם רבי יהודה הכניס ועם שאול עשינו 607 בענין בית אבנים יחזה BL Ma3 V1
606. ] מן קרן BL Ma3 מקרן V1
607. ] חזה BL חוזה Ma3 V1
609. היה] היתה BL
610. וישם] וישימו BL
יח. בבלי, ברכות מ ע"א
ויהי כי חזק ישראל611 (שופ' א, כח), ודבר המלך חזק על612 יואב (דה"א כא, ד), אם תחזק ארם ממני (שמ"ב י, יא), חזק ואמץ (יהו' א, ו), חזקתני ותוכל (יר' כ, ז), פירושו חזקת ממני. יחזקו ממך (שמ"ב י, יא), בסגול החי"ת. פן יחזקו מוסריכם (יש' כח, כב), בשבא613 החי"ת. לחבשה לחזקה (יח' ל, כא), במפיק ה"א614, ופירושו615 להתחזק בה. ואשר הוא יוצא מן הקל, ויצר לו ולא חזקו (דה"ב כח, כ), וכן לחזקה לחזק אותה. ויש לפרש ולא חזקו ולא חזק ממנו, או לא חזק לפניו ויהיה פירוש חזק על אחז. ואם הוא יוצא יהיה פירושו כי השם יתברך לא חזק אחז לפני מלך אשור616 או פירושו ולא חזקו מלך אשור617. ואמר כן לפי ששלח אחז על618 מלכי אשור לעזר619 לו אמר לו620 די שלא חזקו אלא621 שבא עליו והצר622 לו. וזה הפירוש623 הוא הנכון624. והשם והשמדתי חוזק625 ממלכות גוים626 (חגי ב, כב), הלא בחזקנו (עמ' ו, יג). ובתוספת ה"א ואם לא לקחתי בחזקה (שמ"א ב, טז), ולכל627 אשר יצא על הבית לחזקה (מל"ב יב, יג). ומשקל אחר כחזקת היד (יש' ח, יב), ובחזקתו גבה לבו עד להשחית (דה"ב כו, טז). או יהיו628 מקור. ומשקל אחר ארחמך י"י חזקי (תה' יח, ב), החי"ת בחרק כמו מן סתר סתרי. והתאר הוא629 החזק הוא הרפה (במ' יג, יח), בחזק יבא (יש' מ, י), פירושו בחיל חזק וחילו הוא זרועו, זהו630 שאמר וזרועו משלה631 לו (יש' מ, י). ותאר במקום פועל632 ודוד הולך וחזק (שמ"ב, ג, א), ויהי קול השופר הולך וחזק 633 (שמ' יט, יט). והפעל הכבד חזקו פניהם מסלע (יר' ה, ג), כי חזק634 בריחי שעריך (תה' קמז, יג), ויתדותיך חזקי (יש' נד, ב), ואני אחזק את לב635 פרעה636 (שמ' ד, כא), ויחזק א637 חרש את צורף (יש' מא, ז), לא חזקו הכהנים את 638 הבית (מל"ב יב, ז). ופעל כבד אחר החזק639 מלחמתך אל640 העיר (שמ"ב יא, כה), ועל ידו החזיק (נחמ' ג, ח)641 , כלומר החזיק642 המלאכה,642החזיקו 644המשמר (יר' נא, יב), החזיקי מלבן (נח' ג, יד), כלומר החזיק645 מלאכת646 המלבן647. כי החזיק עד למעלה (דה"ב כו, ח), פירושו648 החזיק מלכותו. ויש בזה הפועל649 שהוא קשור650 עם בי"ת וענינו שיחזיק עצמו בדבר לתקף אותו651 בחזקה, והחזיקי652 את ידך בו (בר' כא, יח). והוא כענין אחיזה.653וכן654ויחזיקו האנשים בידו (בר' יט, טז), עודך מחזיק בתומתך (איוב ב, ט), ועודך מחזיק בם (שמ' ט, ב), אשר החזקתיך מקצות הארץ (יש' מא, ט), כלומר החזקתי בך. וכן שמה החזיקתני (יר' ח, כא)655. כי החזיקך חיל (מי' ד, ט)656. או יבא בלא קשר בי"ת פעמים כמו לשון אחיזה שיבא בבי"ת ובלא בי"ת, וכן החזק מגן וצנה (תה' לה, כ). 657655וההתפעל והתחזקתם ולקחתם (במ' יג, כ), ויתחזק ישראל (בר' מח, ב), ולא יתחזק איש לפניהם660,660בצרי.ובפתח חזק ונתחזק (שמ"ב י, יב). וכן בא בהפסק בפתח על ממלכות662 אביו ויתחזק (דה"ב כא, ד). ובענין מה שיכיל663 הכלי מחזיק664 בתים שלשת אלפים יכיל (דה"ב ד, ה). ורבותינוז"ל665 הרגילו זה666 הלשון באמרם [יח], כלי ריקן מחזיק מלא אינו מחזיק, וזולת זה הרבה.
611. ישראל] Ma3 omission
613. בשבא] בשוא BL Ma3 V1
614. ה"א] הה"א BL Ma3 V1
615. ופירושו] פירוש BL
616. נוסף לפני מלך אשור] לפניו BL
617. אשור] אשור V1
618. על] אל BL
619. לעזר] לעזור Ma3 V1
620. לו] לא BL Ma3 V1
621. אלא] אבל V1
622. והצר] וצר Ma3
623. הפירוש] הפרוש V1
624. הנכון] נכון Ma3
625. חוזק] חזק Ma3
626. גוים] הגוים BL Ma3 V1
627. ולכל] מכל V1
628. יהיו] יהיה BL Ma3
629. נוסף הוא] BL Ma3 V1
630. זהו] והוא BL Ma3 זה הוא V1
631. משלה] מושלה Ma3 V1
632. פועל] פעל Ma3 V1
633. ] מאד Ma3 addition
634. חזק] חזו Ma3
635. לב] לבו BL Ma3
636. נוסף פרעה] BL Ma3
637. נוסף א] BL Ma3 V1
638. חסר] בדק BL Ma3 V1
639. החזק] חזק Ma3
640. אל] את Ma3
641. ] ועל ידם החזיקו (נחמ' ג, ה) BL ועלי ידו החזיקו (נחמ' ג, ה) Ma3 ועל ידו תחזיק (נחמ' ג, ח) V1
642. כלומר החזיקהחזיקו המלאכה,] V1 omission
642. החזיק] החזיקו BL Ma3
644.
] מעט V1 addition
645. החזיק] החזיקו BL החזיקי Ma3 V1
646. מלאכת] Ma3 omission
647. המלבן] מלבן BL Ma3
648. פירושו] ופירושו BL
649. הפועל] הפעל Ma3 V1
650. קשור] קשר V1
651. אותו] אותה Ma3
652. והחזיקי] והחזיק Ma3
653. והוא כענין אחיזה.] V1 omission
654. וכן] V1 omission
655. ] V1 omission
655. חסר] , החזיקה בי BL
656. חסר] , החזיק בך BL
657. חסר] ובלמ"ד במקום בי"ת והחזיק לו 657 (שמ"ב טו, ה). BL Ma3
657. ] ונשק לו BL Ma3 omission
660. נוסף ולא יתחזק איש לפניהםלפניכם,] BL
660. לפניהם] לפניכם V1
662. ממלכות] מלכות Ma3
663. שיכיל] שיפל Ma3
664. מחזיק] מחזיק V1
665. ז"ל] V1 omission
666. זה] בזה Ma3
xxvii. variante scripturaire relevée par Kennicott (K118)
חטא ישראל (יהו' ז, יא), חטא חטאה ירושלם (איכה א, ח), שאול חטאו (איוב כד, יט), פירושו עד שאול חטאו כלומר עד שימותו. וחטאת עמך669 (שמ' ה, טז), בחלוף ה"א הנקבה 670 והרפות האל"ף. בכל חטא אשר יחטא (דב' יט, טו), ואחשך671 גם אנכי אותך מחטו לי (בר' כ, ו), בוא"ו672 תמורת האל"ף למ"ד הפעל672. חטאים674 (xxviii)675 לאכל על הדם (שמ"א יד, לג), האל"ף נחה. וחטאי676 חמס677 נפשו (מש' ח, לו), פירושו חוטא לי. והתאר, 678 רעים וחטאים לי"י 679 (בר' יג, יג), והיתי680 אני ובני שלמה חטאים (מל"א א, כא), 681 ידמה שנהיה חטאים לפניך שלא יהיה לנו בענין המלוכה דבר. ויש מפרשים כי הוא כנוי לדוד דרך מוסר. רצתה682 לומר כי החטא יהיה יהיה683 על דוד וכמוהו684 וחטאת עמך (שמ' ה, טז). ואויבינו685 ילעגו למו (תה' פ, ז), וימירו את כבודם (תה' קו, כ). והשם בכל חטא686 אשר יחטא (דב' יט, טו), רק חטאי ירבעם בן נבט (מל"ב י, כט). ובתוספת ה"א687 חטאה גדולה (שמ' לב, כא). ובהדגש וכעבות העגלה חטאה (יש' ה, יח), ופשע וחטאה (שמ' לד, ז). ובהרפות האל"ף וחלוף הה"א בתי"ו ונודעה החטאת (וי' ד, יד). והפעל הכבד פן יחטיאו אותך לי (שמ' כג, לג), אשר החטיא688 את בני689 ישראל (מל"ב ג, ג). ובא חסר האל"ף אשר החטי את ישראל בה הלך (מל"ב יג, ו) דאך690 לא סרו (מל"ב יג, ו). וכן למען החטי את יהודה (יר' לב, לה). מוחטיאי691 אדם בדבר (יש' כט, כא), אל השערה ולא יחטיא (שופ' כ, טז), כלומר ולא692 יחטיא האבן 693. ופעל כבד694 אחר אנכי אחטנה (בר' לא, לט), כלומר שיהיה החטא עלי ואשלם לך כמוה. ונקרא הקרבן שמביאין על החטא על שמו במקום אשר 695 ישחטו את החטאת696 697 וחטאו698 את המזבח (יח' מג, כב), פירושו יסיר חטא האדם בעבודת המזבח. הכהן המחטא אותה (וי' ו, יט), העובד עבודותיה ונעשת699 החטאת על ידו ומסיר חטא האדם בה700. וכן וישחטהו ויחטאהו (וי' ט, טו). ועל הדרך הזה ההתפעל הוא יתחטא בו (במ' יט, יב), כלומר יסור701 חטאו702 בהזאתו. תתחטאו701 ביום השלישי (במ' לא, יט), משברים יתחטאו (איוב מא, יז), פירושו מכל שברים 704 יהיו נקיים כשיזכירו גבורת לויתן. ועוד נפרשנו705 בשרש שבר704. וכל707 בגד וכל כלי עור וכל מעשה עזים (xxix)708 תתחטאו (במ' לא, כ) איננו יוצא כאשר חשבו אנשים אלא עומד במשפט709 כל התפעל. ולפי שאמר למעלה תתחטאו אתם ושביכם (במ' לא, ב) אמר ועם כל בגד וכל מעשה עזים 710 תתחטאו, כי לא תהיה טהרתכם שלימה עד שיטהרו עמכם גם כן711 712 הכלים713. 714
669.
עמך]
670. חסר] בתי"ו BL Ma3 V1
671.
ואחשך] ואחשוך Ma3 ואחשוך V1
672. , בוא"ובו"ו תמורת האל"ף למ"ד הפעל] V1 omission
672. בוא"ו] בו"ו BL Ma3
674. חטאים] חוטאים Ma3 V1
675. חסר] לי"י BL Ma3 V1
676. וחטאי] וחוטאי Ma3
677. חמס] חומס Ma3 V1
678. חסר] הנה עיני י"י בממלכה החטאה (עמ' ט, ח), BL Ma3
679. ] מאד Ma3 addition
680. והיתי] והייתי Ma3 V1
681. חסר] כלומר BL Ma3 V1
682. רצתה] רוצה BL Ma3
683. נוסף יהיה] BL Ma3 V1
684. וכמוהו] וכמהו Ma3 V1
685. ואויבינו] ואויבנו Ma3 V1
686. repentir חטא] חטא BL Ma3 V1
687. ה"א] הה"א BL Ma3
688. החטיא] החטיאו Ma3
689. repentir בני] בני BL Ma3 V1
690. דאך] ואך V1
691. מוחטיאי] מחטיאי Ma3 V1
692. נוסף ולא] לא BL Ma3
693. ] שלא תכה בשערה Ma3 addition
694. כבד] Ma3 omission
695. חסר] תשחט העלה תשחט החטאת (וי' ו, יח). ובא חסר האל"ף ושעיר עזים אחד לחטת (במ' טו, כד). BL
696. נוסף ישחטו את החטאת] BL
697.
] ובא חסר האל"ף ושעיר עזים אחד לחטאת דפרשת וכי תשיגתשנה
698. וחטאו] וחטא Ma3 V1
699. ונעשת] ונעשית Ma3 V1
700. בה] Ma3 omission
701. ] Ma3 omission
701. יסור] יסיר BL V1
702. חטאו] חטאתו BL
704. , פירושו מכל שברים אחרים יהיו נקיים כשיזכירו גבורת לויתן. ועוד נפרשנונפרשו בשרש שבר] V1 omission
704. חסר] אחרים BL Ma3
705. נפרשנו] נפרשו BL
707. וכל] כל Ma3
708. חסר] וכל כלי עץ BL Ma3 V1
709. במשפט] כמשפט BL Ma3 V1
710. חסר] וכל כלי עץ BL Ma3
711. כן] כל BL
712. חסר] הבגדים BL Ma3 V1
713. הכלים] והכלים BL Ma3 V1
714. חסר] זאת תהיה 714 מצרים וחטאת כל הגוים (זכ' יד, יט), 715 716 שחטאו. ובזה הדרך כי לא שלם עון 717 עד הנה (בר' טו, טז), 718 העון. BL Ma3 V1
714. ] חטאת BL V1 תורת Ma3
715. ] עונש BL ענש Ma3 V1
716. ] החטאת BL Ma3 חטאת V1
717. ] האמרי BL האמורי Ma3 V1
718. ] עונש BL Ma3 ענש V1
ולא יחטבו מן היערים (יח' לט, י), מחטב עציך (דב' כט, י), ענין כריתה.720 ורבי יונה פירש בענין אחר חטובות722 אטון מצרים (מש' ז, טז), כזויות723 מחטבות724, כלומר גבוהות ונשאות.ותרגום וי"י725 האמירך 726 חטבך.725 ולפי דעתי אין להוציאו מהענין הראשון, ופירוש חטובות אטון מצרים שב אל הערש ואמר728 כי ערשי729 בדיו חטובות ומתקנות730 במעצד ובמחוגה וכיוצא בהם מהכלים שמתקנין בהם731 את732 המטות. וכן בזויות733 מחטבות734, כי מנהג העולם לבנות זויות הבית אבנים735 חטובות אבני גזית אף על פי שכל הבית בנויה באבנים שלמות, הזויות עושין736736 אבני גזית ומחטבות738 היטב739 עד שידמו740 כל אבני הזויות מרוב חטיבותן741 ביושר כאלו כלם742 אבן אחת ודמה הבנות ששוות וישרות בקומתן לזויות.
720. חסר] 720 מהכבד מחטבות תבנית היכל (תה' קמד, יב). BL Ma3
720. ] והפעול BL והפעל Ma3
722. חטובות] אטובות Ma3
723. כזויות] בזויות Ma3
724. מחטבות] מחוטבות Ma3 V1
725. ותרגום וי"י האמירך היום חטבך.] V1 omission
725. נוסף וי"י] BL
726. חסר] היום BL Ma3
728. ואמר] אומרת Ma3 ואומר V1
729. ערשי] ערשה BL
730. ומתקנות] ומתוקנות Ma3 V1
731. בהם] בהן BL V1
732. נוסף את] BL Ma3 V1
733. בזויות] כזויות BL Ma3 V1
734. מחטבות] מוטבות Ma3 מחוטבות V1
735. אבנים] Ma3 omission
736. אבני גזית אף על פי שכל הבית בנויה באבנים שלמות, הזויות עושיןעושים] Ma3 omission
736. עושין] עושים BL
738. ומחטבות] ומחוטבות V1
739. היטב] היטיב Ma3
740. שידמו] שיזדמנו Ma3
741. חטיבותן] חטיבותם V1
742. כלם] כלן Ma3
וחטפתם לכם (שופ' כא, כא), יארב לחטף746 עני יחטף747 עני747(תה' י, ט), ענין חטיפה הוא749 לקיחת הדבר בכח ובמהירות.
ויצא חטר מגזע ישי (יש' יא, א), בפי אויל חטר גאוה (מש' יד, ג), תרגום מטה חוטרא ופרוש חטר גאוה. אמר750 כי בפי האויל מטה הגאוה שמדבר גאוה וגדולות751 על האנשים. ורבי יונה פירש752 בעבור דברים שידבר האויל יבא עליו חטר גאוה, כלומר שיכוהו מכות גדולות על דבריו.
וארפכשד חי (בר' יא, יב), ויהי(xxx)753 כל ימי אדם אשר חי (בר' ה, ה), וחי בהם (וי' יח, ה), אם754 בת היא וחיה (שמ' א, טז), ומלת וחיה ראויה להדגש. והתאר חי חי הוא יודוך755 (יש' לח, יט), חיים כלכם היום (דב' ד, ד), אזי חיים בלענוהו756 (תה' קכד, ג), נגד החיים (קה' ו, ח), מים חיים (וי' יד, ה). והשם בלשון רבים מות וחיים (מש' יח, כא). ולא יפרד. וחיים לנערותיך (מש' כז, כז), ויהיו חיי שרה (בר' כג, א), ובנפל757 יו"ד השרש, חי פרעה (בר' מב, טו), חי נפשך (שמ"א א, כו). ויתכן וחי אחיך עמך (וי' כה, לו), פעל עבר758 מזה השרש ובא בדרך פעל. 759 וענין כלם ידוע. ואפשר שרש כלם חיה כמו שכתב רבי יהודה.
753. ] ויהיו BL
754. אם] ואם BL V1
755. יודוך] יודך Ma3 V1
756. בלענוהו] בלעונו BL Ma3 V1
757. ובנפל] בנפול BL ובנפול Ma3 V1
758. עבר] עובר V1
759. חסר] והשם עוד אלמנות חיות (שמ"ב כ, ג), הראוי בתשלומו חייות בשקל מלכות, פחזות. BL Ma3
xxx. variante scripturaire relevée par Kennicott (K176)
יט. בבלי, קידושין עד ע"א
כ. בבלי, יומא עג ע"ב
כא. אבות דרבי נתן לד, יא
כב. בבלי, כתובות קיא ע"א
וחיית(xxxi)760 אתה וביתך761 (יר' לח, יז), וחייתה762 נפשי (בר' יב, יג), חיו מן האנשים ההם (במ' יד, לח), לא אמות כי אחיה (תה' קיח, יז), י"י עליהם763 יחיו (יש' לח, טז), תרגם764 יונתן י"י765 על כל מתיא אמרת א766 לאחאה767 וקדם כלכון768 אחייתא רוחי ואחייתני וקימתני769. ויחי יעקב (בר' מז, כח), אשר לא תחיינה (יח' יג, יט). והשם אלמנות חיות (שמ"ב כ, ג). ומשקל אחר ולא770 ישאירו מחיה (שופ' ו, ד), כי למחיה שלחני אלהים 771771(בר' מה, ה). ומשקל אחר חית ידך מצאת (יש' נז, י), כלומר ערב היה לך כמו המזונות לאדם על כן לא חלית773. והתאר כי חיות הנה (שמ' א, יט). וכן וחוה774775 היתה אם כל חי (בר' ג, כ), בהתחלף היו"ד בוא"ו776 כדי שלא יתערב עם זאת החיה אשר תאכלו (וי' יא, ב). והפעל הכבד הנה החיה י"י אותי (יהו' יד, י), ואותה החייתי (במ' כב, לג), להחיות רוח שפלים (יש' נז, טו). וכבד אחר ונפשו לא חיה (תה' כב, ל), החייתם כל נקבה (במ' לא, טו), ונפשות לכנה תחיינה (יח' יג, יח), בקרב שנים חייהו (חב' ג, ב), פירושו ישראל שהוא פעלך חיה אותו777 בקרב שני הצרות. ובאה778 מלת חייהו שלם בלמ"ד הפעל שלא כמנהג כי הוא כתוב בשני יודי"ן. ואיפשר779 שיהיה780 שם כמו חייו. וכן מגן גבורהו (נח' ב, ד) כמו גבוריו. ויואב יחיה את שאר העיר (דה"א יא, ח), ופירושו יחיה את שאר העיר781 שסגר יואב 782 שאר העיר, כי דוד בנה מן המלוא ועד הסביב ויואב783 בנה חומת784 שאר העיר. ואמר בלשון חיות כי העיר ההרוסה כמו מתה. וכן היחיו את האבנים מערמות העפר והמה שרופות (נחמ' ג, לד). וכן במקום אחר בלשון רפואה כי עלתה ארוכה לחומת785 ירושלם (נחמ' ד, א). ועוד וירפא 786את787 מזבחי"י788 ההרוס (מל"א יח, ל). אשר חיו מאנשי(xxxii)789 יבש גלעד (שופ' כא, יד), מכשפה לא תחיה (שמ' כב, יז), לחיות זרע (בר' ז, ג), ולחיותם ברעב (תה' לג, יט). ונקראת הנשמה חיה לפי שהיא חיה לעולם ואיננה כמו הגוף. 790 וזהמתו חיתו לחם (איוב לג, כ), וחיתם בקדשים ,791 וחיתו באור תראה (איוב לג, כח), ועוד בחיים חיתם792 (יח' ז, יג), ואיש בעונו חיתו (יח' ז, יג). 793 ובענין הבריאות עד חיותם795 (יהו' ה, ח), וימרחו על השחין ויחי (יש' לח, כא), או כי ישוב הבשר החי (וי' יג, טז), פירושו הבריא, ומחית בשר חי 796 (וי' יג, י), פירושו בריאות הבשר797 החי798. לא799 יקח ממך בשר800 מבושל כי אם החי801 (שמ"א ב, טו), פירושו נא.וכן אזי חיים בלעונו (תה' קכד, ג), נבלעם כשאול חיים (מש' א, יב), כמו חי כמו חרון (תה' נח, י), ועוד נפרש הפסוק בשרש סיר.802 כעת חיה (בר' יח, יד), פירושו כעת הזאת לשנה הבאה שתהיה חיה803.וכן כה לחי (שמ"א כה, ו), כה804 לזמן החי, כלומר לשנה הבאה שתהיו חיים.804 ותולה החיות בעת ובזמן להתמדת החיים בו. ויש מפרשים כה לחי לעשיר כי עני806 חשוב כמת. וכן מה לעני יודע להלוך807 נגד החיים (קה' ו, ח), נגד העשירים. ואין צורך808 להוציאו 809 מפשטו810. ויונתן תרגם811 כה לחי כדין לחייך, כלומר כה יהיה כל ימי חייך812. ולדעת רבותינו ז"ל שקראו למילדת חיה כמו שאמרו813 [יט] שלשה נאמין814 על הבכור אביו ואמו וחיה, יתכן לפרש כי815 חיות הנה (שמ' א, יט) מילדות, כלומר אין816 צריכות למילדות 817 כי הן עצמן818 מילדות. וכן קראו לנולדת819 חיה כמו שאמרו [כ] והחיה תנעול את הסנדל וזולת זה. וטוב הוא לפרש מזה כעת חיה (בר' יח, יד) כלומר כעת הזאת תהיה יולדת, ופרש820 אחר כן מה821 והנה בן לשרה אשתך (בר' יח, יד). אשר נתנו חתיתם בארץ חיים822 (יח' לב, כד), ונתתי צבי בארץ חיים (יח' כו, כ), אתהלך לפני י"י בארצות823 החיים (תה' קטז, ט), פרשו בהם 824 [כא] ארץ ישראל. נקראת ארץ חיים825 כמו שנקראת ארץ צבי. וכן אמרו רבותינו ז"ל [כב], ארץ שמתיה חיים. ויש לפרשם826 כלם כמשמעם. זאת החיה אשר תאכלו (וי' יא, ב), בהמה בכלל חיה. אבל כי827 יצור ציד חיה או עוף (וי' יז, יג), 828על החיה לבד לא על הבהמה כי אין לבהמה כסוי הדם. חיתו יער (תה' נ י), הוא"ו829 נוסף כי הראוי כמו גער חית קנה. ונקראת העדה חיה, חיתך ישבו בה (תה' סח, לא), חית קנה (תה' סח, יא),830 חית831 פלשתים (שמ"ב כג, יג). ופירוש חית קנה העדה בעלת הקנים והם832 הרמחים. אל תתן לחית נפש תורך (תה' עד, יט), חסר הנסמך ופירושו833 אל תתן לעדת האויבים נפש תורך, והיא כנסת ישראל המשילה834 לתור כמו שהמשילה ליונה.ויש מפרשים לחית835 שם מן ושד בהמות יחיתן (חב' ב, יז) שהוא 836 ענין השבר, ויהיה לחית837 שם בשקל פנג, אכד, אחר שהם גם כן פתחין. וכן קבוץ הבתיםביחד838 כמו פרז וכיוצא בו שאינו מוקף ולא יוכלו לבנותו839 כעיר יכנו אותו לקבוץ הבתים לבד חיה, ויאספו פלשתים לחיה (שמ"ב כג, יא). ובתמורת היו"ד בוא"ו840 חות841 יאיר (במ' לב, מא). וכן פרשו842 רבי יונה ואמר 843 כי כן יקראו844 בלשון ערב לקבוץ הבתים ביד845 אל חי.
760. ] וחיתה BL
761. וביתך] וביתיך Ma3
762. וחייתה] וחיה BL וחיתה Ma3 V1
763. עליהם] עליכם Ma3
764. תרגם] תרגום BL Ma3
765. י"י] Ma3 omission
766. נוסף א] BL Ma3 V1
767. לאחאה] לאחוה V1
768. כלכון] כולהון BL כלהון Ma3 V1
769. וקימתני] וקיימתני Ma3 וקיימתני V1
770. ולא] לא Ma3
771. אלהים לפניכם] V1 omission
771. ] לפניכם BL Ma3
773. חלית] חילת BL חליתי Ma3
774. וחוה] חוה BL V1 Ma3 omission
775. חסר] , כי היא BL V1 היא Ma3
776. בוא"ו] בוי"ו BL V1 בו"ו Ma3
777. אותו] אותה V1
778. ובאה] ובא BL
779. ואיפשר] ואפשר Ma3 V1
780. שיהיה] שהיה Ma3
781. ופירושו יחיה את שאר העיר] Ma3 omission
782. ] את Ma3 addition
783. ויואב] ויאב Ma3
784. חומת] חומות V1
785. לחומת] לחומות Ma3
786. ] י"י V1 addition
787. את] Ma3 omission
788. י"י] V1 omission
789. ] מנשי BL Ma3 V1
790. חסר] וכן הנפש הבהמית נקראת גם כן חיה, BL Ma3
791. repentir וחיתם בקדשים ,] וחיתם בקדשים (איוב לו, יד), BL Ma3 V1
792. חיתם] חייתם Ma3
793. חסר] ויש לפרש מזה 793 לדבר הסגיר (תה' עח, ג). ויש מפרשים בהמתם ואמר זה על דבר המקנה. BL Ma3
793. ] וחיתם BL וחייתם Ma3
795. חיותם] חיותם V1
796. ] בשאת Ma3 addition
797. הבשר] בשר BL V1
798. החי] חי Ma3 V1
799. לא] ולא BL
800. בשר] דבר Ma3 V1 omission
801. החי] חי BL Ma3 V1
802. ] V1 omission
803. שתהיה חיה] שתהיו חיים V1
804. ] V1 omission
804. נוסף כה] BL Ma3
806. עני] העני BL Ma3 V1
807. להלוך] להלך Ma3 V1
808. צורך] צריך Ma3 צרך V1
809. ] מידי Ma3 addition
810. מפשטו] ממשמעו BL פשוטו Ma3 מפשוטו V1
811. תרגם] Ma3 omission
812. ימי חייך] ימיך BL
813. שאמרו] שאמר V1
814. נאמין] נאמנין Ma3 V1
815. נוסף כי] BL
816. אין] אינן BL Ma3 V1
817. חסר] אחרות BL Ma3 V1
818. עצמן] Ma3 omission
819. לנולדת] ליולדות BL Ma3 ליולדת V1
820. ופרש] ופירוש BL Ma3 ופירש V1
821. נוסף מה] BL ואמר V1 addition
822. חיים] החיים(xxxiii) Ma3 V1
823. בארצות] בארץ BL
824. חסר] רבותינו ז"ל BL
825. חיים] החיים BL
826. לפרשם] לפרש BL Ma3
827. כי] אשר BL
828. ] נאמר V1 addition
829. הוא"ו] הוי"ו BL Ma3 V1
830. ] Ma3 omission
831. חית] וחית BL
832. והם] והן Ma3
833. ופירושו] ופירוש V1
834. המשילה] המשולה BL
835. לחית] לחיה Ma3
836. ] מן Ma3
837. לחית] לחיות Ma3
838. ביחד] V1 omission
839. לבנותו] לכנותו V1
840. בוא"ו] בו"ו BL Ma3
841. חות] חוות V1
842. פרשו] פירש BL
843. ] כן Ma3 addition
844. יקראו] קראו BL
845. ביד] ביחד BL V1 כיחיד Ma3
כג. בבלי, פסחים פו ע"א
כד. בבלי, בבא בתרא נד ע"א
חיל גדול מאד 846 (יח' לז, י), חילי הגדול (יואל ב, כה), חיל כשדים (יר' נב, ח), 847 וחילים849 יגבר (קה' י, י), בהראות עי"ן הפעל פירושו צבא. ויש מפרשים מזה וגלות החל הזה (עו' כ), אף על פי שלא נכתב ביו"ד. וכן תרגם850 יונתן עמא הדין, ואם בא כדרך851 הסמיכות. וכן אל המלך חזקיהו852 בחיל כבד (מל"ב יח, יז), כמו שומר מה מליל (יש' כא, יא), וחכך כיין הטוב (שה"ש ז, י). ויתכן לפרש עוד853 מזה854 יהי שלום בחילך (תה' קכב, ז), כלומר בעמך. ומזה עוד ונפל בעצומיו חלכאים855 (תה' י, י), כי הוא שתי מלות בקריאה. וישראל עושה חיל (במ' כד, יח), ימין י"י עושה חיל (תה' קיח, טו),856 המאזרני חיל (תה' יח, לג), עשה לי את החיל הזה (דב' ח, יז), כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל (דב' ח, יח),857 תאנה וגפן נתנו חילם (יואל ב, כב), וברב858 חילו לא ימלט (תה' לג, יז), ענין חזק ואמץ. 859 ישא את חיל משק861 (יש' ח, ד), ואת כל חילם ואת כל טפם (בר' לד, כט), חילך וכל(xxxvi)862 אוצרותיך (יר' יז, ג), ישאו על כתף עירים863 חיליהם (יש' ל, ו), פירושו ממון ורכוש. ויתכן גם מזה הנותן לך כח לעשות חיל (דב' ח, יח), עשה לי את החיל הזה (דב' ח, יז), וישראל עשה864 חיל865 (במ' כד, יח). אבל ויאבל חיל וחומה (איכה ב, ח), ותעמוד866 בחל867 (שמ"ב כ, טו), אשר חיל ים868 (נח' ג, ח), שיתו לבכם לחילה (תה' מח, יד), יהי שלום בחילך (תה' קכב, ז), כל אלו פרשו בהם החומה869. ורבותינו ז"ל870 פרשו חיל החומה הקטנה החיצונה שלפני החומה הגדולה באמרם [כג] מאי חל871 וחומה? אמר רבי חנינא שורא ובר שורא. ואיפשר872 שקראו הפנימית חל873 והחיצונה874 הקטנה חומה ויהיה פירוש ותעמד בחל875, שהפילו החומה החיצונה ועמדה העיר בחל876 שהיא877 החומה הפנימית. ויתכן לפרש כי החפירה שהיא סביב החומה תקרא חל878 מתרגום בגיא879 בחילתא880. ופירוש ותעמוד881 בחל882 ששפכו הסוללה ומלאו החפירה עפר ואבנים וזו היא שפיכת הסוללה על דעת המתרגם שתרגם סוללא883 מיליתא884, והוא 885 עפר ואבנים886 מדברי רבותינו ז"ל [כד], מוליא בנצא, ואחר ששפכו הסוללה לא היה להם אלא להפיל החומה. ופירוש ותעמד 887 כלומר ועמדה העיר להכבש לפי שמלאו החל888. וכן בחל889 יזרעאל (מל"א כא, כג), וגלות החל הזה (עו' א, כ).
846. ] מאד Ma3 addition
847. חסר] הניעמו בחילך 847 (תה' נט, יב), BL Ma3
847. ] והורידמו BL Ma3 omission
849. וחילים] וחיילים Ma3
850. תרגם] תרגום BL
851. כדרך] בדרך BL Ma3 V1
852. חזקיהו] חזקיה(xxxiv) Ma3 V1
853. נוסף עוד] BL Ma3
854. מזה] Ma3 omission
855. חלכאים] חיל כאים(xxxv) Ma3
856. נוסף ] BL
857. ] Ma3 omission
858. וברב] וברוב V1
859. חסר] וכבר כתבנו בשרש גבר 859 יגבר מזה הענין. BL Ma3
859. ] וחילים BL וחיילים Ma3
861. משק] דמשק BL Ma3 V1
862. ] כל BL
863. עירים] עיירים Ma3
864. עשה] עושה Ma3 V1
865. חיל] חילי Ma3
866. ותעמוד] ותעמד Ma3 V1
867. בחל] בחיל Ma3 V1
868. חיל ים] חיילים Ma3
869. החומה] החומה BL Ma3 V1
870. נוסף ז"ל] BL V1
871. חל] חיל Ma3 V1
872. ואיפשר] ואפשר Ma3 V1
873. חל] חיל Ma3 V1
874. והחיצונה] החיצונה Ma3
875. בחל] בחיל Ma3 V1
876. בחל] בחיל Ma3 V1
877. שהיא] שהוא Ma3
878. חל] חיל Ma3 V1
879. בגיא] בגא Ma3
880. בחילתא] חילתא Ma3
881. ותעמוד] ותעמד Ma3 V1
882. בחל] בחיל Ma3 V1
883. סוללא] סוללה BL Ma3 הסוללה V1
884. מיליתא] מלייאתא V1
885. חסר] צבור עפר BL Ma3 V1
886. נוסף עפר ואבנים] BL Ma3 V1
887. חסר] בחל BL בחיל Ma3 V1
888. החל] החיל V1
889. בחל] בחיל Ma3 V1
כה. משנה שביעית ג, ח
כו. בבלי, עירובין ד ע"א
896 ושחד בחיק חמה עזה (מש' כא, יד), בחיק יוטל את הגורל (מש' טז, לג), ונכתבו בלא יו"ד.897 ותחבק חיק898 נכריה (מש' ה, כ), אל חיק899 בניהם (יר' לב, יח)899. 901 ויש ספרים אל חק902 בניהם מלא903. או904 905 אשת חיקיך906 (דב' יג, ז), רוצה907 לומר השוכבת בחיקך. ובחיקו תשכב (שמ"ב יב, ג), שאהו בחיקך (במ' יא, יב), ובחיקו ישא (יש' מ, יא), יש מפרשים חיק בית הזרוע. וכן פרש אותו908908 רבנו910 סעדיה עליו השלום911. וזה בארץ ישראל912 ישמעאל שבתי זרועותיהם רחבים ונושאים בהם כל913 דבר 914 ובארץ915 אדום בתי הזרוע 916 צרים וחוגרים במתניהם על לבושיהם ומה שמעל החגורה תוך הבגדים יקרא חיק. ופירוש שאהו בחיקך כי כן מנהג האומן לשאת היונק על חיקו917 , סומך918 אותו בזרועותיו. כלו כליותי בחיקי (איוב יט, כז), רוצה919 לומר בתוך מעי. ומחיק הארץ (יח' מג, יד), פירושו920 אמצעיתה921 ומטבורה כמו שהחיק אמצע הגוף922. וכן והחיק923 לה אמהסביב924 (יח' מג, יז), המקום השוה והממוצע925. וכן תרגם926 יונתן926 ומתשוית928 ארעא ותשויאת929 לה אמתא930 סחור סחור. ורבותינו ז"ל פרשו [כו], חיק האמה זה יסוד931.
896. חסר] בחיק יוטל את הגורל (מש' טז, לג), אל חיק בניהם (יר' לב, יח), ונכתב בלא יו"ד. BL
897. נוסף ] BL
898. חיק] חק V1
899. נוסף ] BL
899. חיק] חק Ma3 V1
901. חסר] והמסורת אמר ד' חסרין בלשניהון. BL
902. חק] חיק Ma3 V1
903. מלא] חסר BL
904. נוסף או] BL
905. ] אל Ma3 addition
906. חיקיך] חיקך V1
907. רוצה] רצונו BL
908. ] Ma3 omission
908. אותו] אתו V1
910. רבנו] רבינו V1
911. עליו השלום] ז"ל BL Ma3 V1
912. נוסף ישראל] BL Ma3 V1
913. כל] Ma3 omission
914. חסר] אבל BL
915. ובארץ] בארץ BL
916. חסר] שלהם BL
917. חיקו] חיק Ma3
918. , סומך] וסומך BL Ma3
919. רוצה] רצונו BL
920. פירושו] פירוש Ma3
921. אמצעיתה] מאמצעיתה BL Ma3 V1
922. הגוף] לגוף Ma3
923. והחיק] החיק Ma3
924. סביב] V1 omission
925. והממוצע] הממוצע BL
926. וכן תרגםתרגום יונתן] Ma3 omission
926. תרגם] תרגום BL
928. ומתשוית] ומשתוית V1
929. ותשויאת] ותשויתא BL ותשתויאת V1
930. אמתא] אמתה Ma3
931. יסוד] היסוד Ma3
וחך אוכל932 יטעם לו (איוב יב, יא), חכו ממתקים (שה"ש ה, טז), וחכך כיין הטוב (שם ז, י), אל חכך שופר (הו' ח, א), ידוע. כלה בחכה העלה (חב' א, טו), כל משליכי ביאור חכה (יש' יט, ח), תמשך933 לויתן934בחכה (איוב מ, כה), הוא כלי ברזל935 שמושכין בו הדגים משקלר936 בלעז937. ויתכן שרש938 אלו המלות חכך והדגש מורה עליהם. ואדני אבי ז"ל כתב כי שרש חך חכך939 והדגש בחכו, חכך בעבור הנו"ן. וכן בערבי חנך940.
אשרי כל חוכי לו (יש' ל, יח). והפעל הכבד חכה את איוב בדברים (איוב לב, ד) וחכיתי לי"י (יש' ח, יח), ולכן יחכה י"י לחננכם (יש' ל, יח), אשרי941 המחכה (דנ' יב, יב), המחכים למות ואיננו (איוב ג, כ), וכחכי איש942 גדודים (הו' ו, ט), היו"ד תמורת ה"א והוא מקור ענינם כענין943 התקוה. ופירוש יחכה י"י לחננכם, יאריך זמן החנינה944 כמו המחכה אך לא יעבר. או פירושו פועל945 יוצא על דרך 946 אשר יחלתני (תה' קיט, מט), כלומר יבטיחכם שתחכו לו לחננכם כי כן יעשה, זהו947 הנכון.
בני אם חכם לבך (מש' כו, טו), אם חכמת חכמת לך (מש' ט, יב), כי חכמה מאד (זכ' ט, ב), לו חכמו ישכילו זאת (דב' לב, לג), חכם בני ושמח לבי (מש' כז, יא), שמעו מוסר וחכמו (מש' ח, לג), ויחכם מכל האדם (מל"א ה, יא), לא רבים יחכמו (איוב לב, ט). והשם אני חכמה שכנתי ערמה948 (מש' ח, יב), חכמות בחוץ תרנה (מש' א, כ), חכמות נשים בנתה ביתה949(מש' יד, א)949, בפתח951, פירוש952 כל חכמה וחכמה. והתאר החכם עיניו בראשו (קה' ב, יד), חכם953 חרשים (יש' ג, ג), חכמים בעיניהם (יש' ה, כא), חכמה954 יועצי פרעה (יש' יט, יא). חכמות שרותיה הענינה955 (שופ' ה, יט).955 חכמות נשים בנתה ביתה957 (מש' יד, א), בפתח פירושו958 כל אחת מהחכמות959 שבנשים. ותאר אחר תחכמוני ראש השלישי (שמ"ב כג, ח). והכבד וזקניו יחכם (תה' קה, כב), חבר חברים מחכם960 (תה' נח, ו), חכמים מחכמים961 (מש' ל, כד), ומעוף השמים יחכמנו (איוב לה, יא), מאויבי תחכמני מצותיך (תה' קיח, צח). וההתפעל הבה נתחכמה לו (שמ' א, י), ואל תתחכם יותר (קה' ז, טז).
948. ערמה] ערומה Ma3
949. ] חכמות בנתה ביתה (מש' ט, א) Ma3 V1
949. נוסף ביתה] BL
951. בפתח] Ma3 V1 omission
952. פירוש] פירושו V1
953. חכם] וחכם BL Ma3
954. חכמה] חכמי BL Ma3 V1
955. חסר] BL
955. הענינה] Ma3 V1 omission
957. נוסף ביתה] BL
958. פירושו] Ma3 omission
959. מהחכמות] מחכמות Ma3
960. מחכם] מחוכם V1
961. מחכמים] מחוכמים V1
ולבי964 חלל בקרבי (תה' קט, כב), פעל עבר כי חציו פתח כאלו אמר נחלל965. ונפל חלל (יח' ו, ז),966 תאר במקום פעול כי כלו קמוץ, ממותי חלל בלב ימים (יח' כח, ח)967. ובקבוץ968 ויפלו חללים (שמ"א לא, א), חללי חרב מחללי רעב (איכה ד, ט), והנה חללי חרב (יר' יד, יח). הלמ"ד בשבא969 לבדו. את חללי בת עמי (יר' ח, כג), הלמ"ד בשבא970 ופתח החי"ת971 מעמדת בגעיא. והמקור ממנו, ואומר חלותי היא (תה' עז, יא), 972 תמותתי והריגתי976 היא977 בארך הגלות, אבל אזכור978 שנות979 ימין עליון כלומר אזכור980 השנים שעורר עליון ימינו והוציאם981 מגלות מצרים כן יעורר עוד982 ימינו להוציאנו עוד983 מהגלות984 שאנחנו בו. והפעל הכבד ממנו ואתה אדם985 ולא אל ביד מחלליך (יח' כח, ט), כמו הורגיך. מחוללי986 חרב (יח' לב, כו), הרוגי חרב 987. וענין אחר פעל כבד היום החילתי990 (שמ"א כב, טו), החל וכלה (שמ"א ג, כב), החל הנגף (במ' יז, יא), אחל תת פחדך (דב' ב, כה), אחל גדלך (יהו' ג, ז), 991 ותחלינה שבע שני הרעב993 והמשאת החלה (שופ' כ, מ). ויש מפרשים מזה ויחלו מעט ממשא מלך ושרים(xxxviii)994 (הו' ח, י), 995 והשם כאשר בתחלה (בר' מא, כא), תחלת חכמה יראת י"י (מש' ט, י). וענין אחר כי חלל יהודה (מל' ב, יא), וחללו יפעתך (יח' כח, ז), ואחללך מהר אלהים ואבדך (יח' כח, טז), אל תחלל את בתך 997 (וי' יט, כט), ובחללו 998 יצועי אביו (דה"א ה, א), אשר נטע999 כרם ולא חללו (דב' כ, ו), פירושו שלא עשהו חולין כי קדש הוא עד שיפדהו. והנפעל אל מקדשי כי נחל (יח' כה, ג), כי איך יחל (יש' מח, יא), ונחלו מקדשיהם (יח' ז, כד), ונחלת בך לעיני הגוים (יח' כב, טז). אבל ובת איש כהן כי תחל לזנות (וי' כא, ט), לבלתי החל לעיני הגוים (יח' כ, ט) יתכן שאלו שניהם מבנין נפעל, ובא החי"ת בקמץ קטן והיתה1000 ראויה1001 להפתח. או הם מבנין הפעיל והתי"ו והה"א ראויות1002 להפתח כמו ולא אחל את שם קדשי (יח' לט, ז), לא1003 יחל דברו (במ' ל, ג), שהם מענין זה מבנין1004 הפעיל. ופירוש לא1005 יחל דברו לא1006 ישים דברו חולין1007 אלא יהיה 1008 קיים1009 דברו1010 כמו 1011 אמר קדש. ושלא נזכר פועלו 1012 ממנו אז הוחל לקרא בשם י"י (בר' ד, כו), ופירושו 1013 בימי אנוש טעו אחר עבודה זרה וקריאה בשם י"י 1014 הוחלה אז1015. ויש מפרשים אותו מלשון1016 תחלה1017 ופירושו 1018 אז החלו בני אדם לקרא שמות הגלולים1019 והעצבים בשם י"י. והתאר מזה אשה זונה וחללה (וי' כא, ז). ויתכן מזה הענין ואתה חלל רשע (יח' כא, ל), או יהיה1020 מהענין הראשון, וכן תרגם1021 יונתן1021 ואת חי1023חייב1024 קטולא רשיעא1025. והשם ולהבדיל1026 בין הקדש ובין החול (וי' י, י). והוא דרך חול (שמ"א כא, ו) פירושו אף על פי שיצאנו בדרך1027 חול1028 שלא היינו סבורים שנצטרך1029 ללחם קדש אף על פי כןקדש1030 היו כלי הנערים, כי בצאתנו טהרנו עצמנו, ואם היתה אשה ענו1031 עמנו1032 בצאתנו לדרך טהרנו כדרך בני אדם שדעתם לדרך וקדש הם כלי1033 הנערים ואף כי היום שיהיה עמנו לחם קדש יקדש בכלי נשמר ונזהר1034 שיהיה בקדושתו1035 בכלי. ויתן לו הכהן לחם1036 קדש1037(שמ"א כא, ז), פירושו לחמי תודה שיוכל1038 ישראל לאכלו1039 בטהרה כי לא היה שם לחם אחר כי אם לחם הפנים שלא היה יכול לתת לו1040 ממנו כי הוא1041 אסור לזרים ונתן לו לחמי תודה. כן1042 כתב אדני אבי ז"ל פירוש הפסוק. ועוד נכתבנו1043 בשרש עצר. ומשקל אחר חלילה לך מעשות כדבר הזה (בר' יח, כה), חלילה חי י"י (שמ"א יד, מה), חלילה לי אם אצדיק אתכם (איוב כז, ה), כלם ענין חלול והיא1044 תמורת הקדושה. ואדני אבי ז"ל פירוש מזה רוח צפון תחולל גשם (מש' כה, כג), פירושו תמנע הגשם והוא מענין חלילה שהוא מענין1045 מניעה 1046. וענין אחר ושרים כחוללים (תה' פז, ז). והכבד מחללים בחלילים (מל"א א, ט).ושם הכלי ושמחת לבב כהולך בחליל (יש' ל, כט), ולפניהם 1049 תוף1050 וחליל (שמ"א י, ה), בחלילים (מל"א א, מ)1051.1049 והוא מכלי זמר. ופירש1053 רבנו שלמהז"ל1054 1055 שקורין1056 1057קרמילש1058 1059 ויונתן תרגם צלצלין1060. ועוד פעל כבד אחר ממנו מן המחוללות1061 אשר גזלו (שופ' כא, כג). וגם מזה נקרא מחול, יהללו שמו במחול (תה' קמט, ג), במחול משחקים (יר' לא, ד). ובלשון נקבה מחולה, ובסמוך כמחולת המחנים (שה"ש ז, א). והקבוץ לחול במחולות (שופ' כא, כא). ובא נח מחולת1062, מחולות תמורת הדגש כי היה1063 ראוי מחלת1064, מחלות בדגש ולהבדיל בינם ובין מחלות1065 עפר (יש' ב, יט), באו1066 כן. ונקרא כן לפי ששוחקים1067 תוכו1068 בחלילים. ובא לחול בשרק תחת חלם כמו ולבור את כל זה (קה' ט, א). וענין אחר ובמחלות עפר (יש' ב, ט), חפירות חלולות תחת העפר כמין מערות. את חלון התיבה אשר עשה1069 (בר' ח, ו). חלוני שקופים אטומים (מל"א ו, ד), וקרע לו חלוני (יר' כב, יד), כמו חלונים. הספים והחלונים האטומות1070 (יח' מא, טז). והקבוץ בלשון נקבות כהחלונות האלה (יח' מ, כה), משגיח מן החלונות (שה"ש ב, ט), והחלונות מכסות1071 (יח' מא, טז), וידוע הוא.
964. ולבי] לבי BL
965. נחלל] כחלל Ma3
966. ] ונפלל חלל (יח' כח, כג), BL
967. חסר] , או בחלל (במ' יט, יח) BL Ma3
968. ובקבוץ] והקבוץ BL Ma3 V1
969. בשבא] בשוא BL Ma3 V1
970. בשבא] בשוא BL Ma3 V1
971. החי"ת] והחי"ת BL Ma3
972. – חסר מחמת הדומות ] 972 על משקל 973, פירוש אמר הנביא, 974 בגלות אמרתי חלותי היא BL Ma3 V1
972. ] חלותי BL Ma3 חלות V1
973. ] חנותי BL Ma3 חנות V1
974. ] בהיותי BL V1 בהיות Ma3
976. והריגתי] והרגיתי Ma3
977. נוסף היא] BL Ma3
978. אזכור] אזכר Ma3
979. שנות] שנותי Ma3
980. אזכור] אזכר Ma3 V1
981. והוציאם] והוציאנו BL
982.
יעורר עוד] עוד יעורריעורר עוד
983. עוד] Ma3 omission
984.
מהגלות]
985. נוסף ואתה אדם] BL
986. מחוללי] מחללי Ma3 V1
987. חסר] 987 988 להדגש BL Ma3 V1
987. ] והיו BL Ma3 והם היו V1
988. ] ראויים BL Ma3 ראוים V1
990. החילתי] החלותי Ma3 V1
991. חסר] ויחל 991 (בר' ט, כ), BL Ma3
991. ] נח BL נוח Ma3
993. נוסף ותחלינה שבע שני הרעב] BL Ma3 V1
994. ] שרים BL
995. חסר] וכבר 995 בשרש חול. BL Ma3 V1
995. ] כתבנוהו BL Ma3 כתבנו V1
997. ] להזנותה Ma3 addition
998. ] את Ma3 addition
999. נטע] Ma3 omission
1000. והיתה] והיה Ma3 V1
1001. ראויה] ראוי V1
1002. ראויות] ראויות Ma3 ראוים Ma3 ראויה V1
1003. לא] ולא Ma3
1004. מבנין] ומבנין BL Ma3 V1
1005. לא] ולא Ma3
1006. לא] ולא Ma3
1007. חולין] וחולין Ma3
1008. חסר] דברו BL
1009. קיים] קים V1
1010. נוסף דברו] BL
1011. חסר] אם BL Ma3 V1
1012. ] מהדגוש Ma3
1013. חסר] כי BL Ma3 V1
1014. חסר] אז BL
1015. נוסף אז] BL
1016. מלשון] מענין BL V1 Ma3 omission
1017. תחלה] התחלה BL
1018. חסר] כי BL
1019. הגלולים] הגלגלים Ma3
1020. נוסף יהיה] BL Ma3 V1
1021. וכן תרגםתרגום יונתן] Ma3
1021. תרגם] תרגום BL
1023. ואת חי] V1 omission
1024. חייב] חיב BL חייב Ma3 V1
1025. רשיעא] רשיעיא Ma3
1026. ולהבדיל] ולהבדיל V1
1027. בדרך] ובדרך Ma3
1028. חול] Ma3 omission
1029. שנצטרך] שנצטר V1
1030. קדש] V1 omission
1031. ענו] עצורה BL Ma3 V1
1032. עמנו] ממנו Ma3
1033. כלי] כלי V1 repentir
1034. ונזהר] וטהר Ma3
1035. בקדושתו] בקדושה BL Ma3
1036. נוסף לחם] BL
1037. קדש] V1 omission
1038. שיוכל] שיכול BL
1039. לאכלו] לאכלן BL
1040. נוסף לו] BL Ma3 V1
1041.
הוא] אהוא V1
1042. כן] וכן BL Ma3
1043. נכתבנו] נכתבו BL
1044. והיא] והוא BL Ma3 V1
1045. מענין] ענין BL Ma3 V1
1046. חסר] וכבר כתבנו 1046 בשרש 1047 BL Ma3
1046. ] BL אותו Ma3 addition
1047. ] חול BL חל Ma3
1049. ] V1 omission
1049. חסר] נבל BL
1050. תוף] ותף BL
1051. ] כחלילים (יר' מח, לו) BL Ma3
1053. ופירש] ופרש V1
1054. ז"ל] V1 omission
1055. חסר] שהוא BL V1
1056. שקורין] קורין V1
1057. ] בלעז V1 addition
1058. קרמילש] קרמלש Ma3 קראמילש V1
1059. חסר] בלע"ז ונקרא כן לפי שהוא חלול, BL Ma3
1060. צלצלין] צלצלן Ma3 V1
1061. המחוללות] המחללות BL
1062. מחולת] מחולה Ma3
1063. היה] היו Ma3
1064. מחלת] מחלה Ma3
1065. מחלות] ובמחלות BL
1066. באו] בא BL
1067. ששוחקים] ששוחקין BL
1068. תוכו] בתוכו BL
1069. נוסף אשר עשה] BL Ma3
1070. האטומות] האטמות Ma3
1071. מכסות] מכוסות V1
סיר אשר חלאתה בה וחלאתה לא יצאה ממנה (יח' כד, ו), הראשון רפה הה"א והשני במפיק, פירושו1072 זוהמתא1073.
יין וחלב (יש' נה, א), ולבן שנים מחלב (בר' מט, יב), בחלב אמו (שמ' לד, כו), והמה ישתו חלבך (יח' כה, ד). וינקת חלב גוים1074 (יש' ט, טז), ידוע. כל חלב וכל דם (וי' ג, יז), וחלב נבלה וחלב טרפה (וי' ז, כד), בחמש נקדות. והקבוץ על אשי החלבים (וי' י, טו)1075 ידוע. ועל דרך ההשאלה1079 כמו שהחלב מבחר הבשר קראו למבחר כל דבר חלב. כל חלבתירוש1080 ויצהר1081 (במ' יח, יב), ואכלו את חלב הארץ (בר' מה, יח), עם חלב כליות חטה (דב' לב, יד). חלבנה1082 (שמ' ל, לד), סם שריחו רע והוא שרף אילן הנמצא1083 בערי יון והוא כמו דבש שחור ובערבי מיעה1084. ביין חלבון (יח' כז, יח), תרגום1085 1086 בחמר חדת מבשל.
1074.
גוים] גו
1075. חסר] . ונכון הוא שיהיה 1075 צאנו 1076 (בר' ד, ד), שם תאר 1077 BL Ma3
1075. ] מבכרות BL מבכורות Ma3
1076. ] ומחלבהן BL ומחלביהן Ma3
1077. ] כתרגומו ומשמניהון. ויאמר לשמן חלב בפלס מלך, עבד שהם שמות תאר BL Ma3 omission
1079. ההשאלה] השאלה Ma3
1080. נוסף תירוש] BL
1081. ויצהר] יצהר BL
1082. חלבנה] וחלבנה BL
1083. הנמצא] שנמצא Ma3
1084. מיעה] מיעא V1
1085. תרגום] תרגם BL Ma3 V1
1086. חסר] יונתן BL Ma3 V1
כז. בבלי, פסחים ט ע"א
ממתים מחלד (תה' יז, יד), בשש נקודות1087, 1088 מאנשי הזמן. וחלדי כאין נגדך (תה' יט, ו), זמני. זכר אני מה חלד (תה' פט, מח), כלומר מה זמני. האזינו כל יושבי חלד (תה' מט, ב), אנשי הזמן. ומצהרים יקום חלד (איוב יא, יז), פירושו 1089 יקום1090 ויאור1091 1092 יותר מצהרים. החלד והעכבר (וי' יא, כט), הוא הנקרא חולדה בדברי רבותינו ז"ל [כז] והוא1093 שקורין1094 לו1095 בלעז מושטלא1096.
כי חלה ויחזק (יש' לט, א), על כן לא חלית1097 (יש' נז, י). ופירשנו1098 הפסוק בשרש חיה. ואת החלה1099 לא רפאתם1100 (יח' לד, ד), כי חולת אהבה אני (שה"ש ב, ה), ואין חולה מכם עלי (שמ"א כב, ח), ויחלא אסא (דה"ב טז, יב), כתוב באל"ף ובסגול. בעליתו אשר בשומרון1101 1102 (מל"ב א, ב), 1103 ויחלה, על משקל1104 ויעש בקמצות1105 היו"ד מפני האתנח. והשם וידוע1106 חלי1107 (יש' נג, ג), גם כל חלי וכל מכה (דב' כח, סא), וירא אפרים את חליו (הו' ה, ג), וחליו וקצף (קה' ה, טז). וכתב רבי יונה כי וא"ו1108 וחליו1109 וקצף נוספת כמו וא"ו1110 בנו בעור (במ' כד, ג), וחיתו ארץ (בר' א, כד). ואין צרך רק פירושו1111 כמשמעו. אומר1112 כי הסכל 1113 יכעס הרבה וחליו הוא הכעס והכסף1116. והקבוץ וחליים1117 רעים ונאמנים (דב' כח, נט), וכן אכן חלינו1118 הוא נשא (יש' נג, ד), והוא חסר יו"ד הרבים. ומשקל אחר במחלה מעיך (דה"ב כא, טו), 1119 איש יכלכל מחלהו (מש' יח, יד). ובלשון נקבה כל המחלה אשר שמתי במצרים (שמ' טו, כו). ומשקל אחר כי עזבו אותו1120 במחליים1121 (דה"ב כד, כה). ומשקל אחר ובא1122 בו האל"ף תמורת ה"א למ"ד הפועל1123 ובא על דרך בעלי האל"ף וימת בתחלואים1124 רעים1125 (דה"ב כא, יט), ממותי תחלואים (יר' טז, ד),1126 ואת תחלואיה (דב' כט, כא). והתאר במשקל הזה תחלואי רעב (יר' יד, יח). והנפעל נהייתי ונחליתי1127 (דנ' ח, כז), 1128 נד קציר ביום נחלה (יש' יז, יא), בשבא1129 ופתח תחת החי"ת. ופירושו1130 ביום מכה נחלה 1131.ואמור1132 על המכה נפעלת ואף על פי שהיא1133 פועלה1134, כי האדם הוא1135 הנחלה והמכה היא המחלה על הסבה השנית, כי הסבה הראשונה1136 1137 המביא1138 אותה1139 אף1140 על פי כן מרוב החלאים1141 אשר במכה ההיא 1142 נפעלת אל החליים ההם, כלומר מלאה מהם1143. וכן כי כלה1144 ונחרצה (יש' י, כג), 1145 כליון1146 חרוץ (יש' י, כב), כי כלה אך נבהלה (צפ' א, יח) על זה הדרך. ויש אומרים 1147 המלות האלה אינם נפעלים כי אם שמות בתוספת נו"ן. נחלו ולא1148 יועילו (יר' יב, יג), ולא נחלו על שבר יוסף (עמ' ו, ו), נחלה מכתי (יר' י, יט), נחלה מכתך(xlii)1149 נחלה מכתך (נח' ג, יט), מכה נחלה מאד (יר' יד, יז), ואת1150 הנחלות לא חזקתם (יח' לד, ד), בשבא1151 לבדו. וההתפעל ויצר1152 לאמנון להתחלות (שמ"ב יג, ב), שכב על משכבך1153 והתחל (שמ"ב יג, ה), הראה עצמך שאתה חולה. והפעל הכבד גם1154 אני החליתי1155 הכותך1156 (מי' ו, יג), וי"י חפץ דכאו1157 החלי (יש' נג, י), נקרא כבעלי האל"ף ונפלה האל"ף מהמכתב. ושלא נזכר פועלו1158 ממנו כי החליתי (דה"ב יח, לג). וכבד אחר אשר חלה י"י בה (דב' כט, כב). ושלא נזכר פועלו1159 ממנו גם אתה חלית כמונו1160 (יש' יד, י). וענין אחר ופני י"י לא חליתי (שמ"א יג, יב), ויחל משה את פני י"יאלהיו1161 (שמ' לב, יא). 1162 וענין אחר וחלי כתם (מש' כה, יב), ותעד נזמה וחליתה (הו' ב, טו). ובתמורת1165 היו"דבאל"ף1166 כמו חלאים (שה"ש ז, ב).
1098. ופירשנו] ופרשנו Ma3 ופרש V1
1099. החלה] החולה Ma3 V1
1100. רפאתם] רפאתם BL Ma3 V1
1101. בשומרון] בשמרון Ma3 V1
1102. חסר] ויחל BL Ma3 V1
1103. חסר] כמו BL
1104. על משקל] בשקל BL Ma3 V1
1105. בקמצות] וקמצות BL V1
1106. וידוע] ויודע Ma3
1107. חלי] חולי Ma3 V1
1108. וא"ו] ו"ו BL Ma3
1109. וחליו] חליו Ma3
1110. וא"ו] ו"ו BL Ma3
1111. פירושו] פרושו V1
1112. אומר] או Ma3
1113. חסר] והוא מי 1113 דאגתו על ממונו 1114 יהנה ממנו ולא ישמח בו אלא BL Ma3 V1
1113. ] שריבה BL שרבה Ma3 V1
1114. ] לא BL ולא Ma3 V1
1116. והכסף] והקצף BL Ma3 V1
1118. חלינו] חליינו Ma3
1119. ] רוח Ma3 V1 addition
1120. אותו] אותם Ma3
1121. במחליים] במחלואים(xli) Ma3 במחלים V1
1122. ובא] בא BL Ma3
1123. הפועל] הפעל Ma3 V1
1124. בתחלואים] בתחלאים Ma3
1125. רעים] רבים V1
1126. נוסף ] BL Ma3 V1
1127. ונחליתי] ונחלתי V1
1128. חסר] החי"ת בשוא וסגול, BL Ma3 V1
1129. בשבא] בשוא BL Ma3 V1
1130. ופירושו] ופירוש Ma3
1131. חסר] כמו נחלה מכתך (יר' ל, יב) BL Ma3 V1
1132. ואמור] ואמר V1
1133. שהיא] שהוא Ma3
1134. פועלה] פועלת BL
1135. הוא] היא Ma3
1136.
הראשונה]
1137. חסר] היא BL
1138. המביא] המביאה BL
1139. אותה] אותו Ma3
1140. אף] ואף Ma3
1141. החלאים] החליים BL Ma3 V1
1142. חסר] היא BL Ma3 V1
1143. מהם] מים Ma3
1144. כלה] חלה Ma3
1145. חסר] כי נחרצה נעשתה (דנ' יא, לו), BL Ma3 V1
1146. כליון] כלטן Ma3
1147. חסר] כי BL Ma3 V1
1148. ולא] לא BL
1149. נוסף ] BL Ma3
1150. ואת] את BL
1151. בשבא] בשוא BL Ma3 V1
1152. ויצר] וייצר Ma3
1153. משכבך] מטתך V1
1154. גם] וגם BL
1155. החליתי] החלתי V1
1156. הכותך] הכותיך Ma3
1157. דכאו] דכאי BL
1158. פועלו] פעלו V1
1159. פועלו] פעלו V1
1160. כמונו] כמנו V1
1161. אלהיו] V1 omission
1162. חסר] 1162 אדני (מל"ב ה, ג), כתבנו1163 בשרש אחל. BL Ma3 V1
1162. ] אחלי BL V1 אחל Ma3
1163. ] אותו BL Ma3 V1 omission
1165. ובתמורת] ובתמורת V1
1166. באל"ף] V1 omission
ויחלטו1167 הממנו1168 (מל"א כ, לג), תרגום לצמיתות לחלוטין1169. ותכן המלה ויחלטוה1170 ממנו1171 כלומר חטפו האמרה1172 ממנו שאמר אחי הוא, והם מהרו וכאלו1173 חטפו1174 הדבר ממנו ואמרו אחיך בן1175 הדד. והנכון כי מלת הממנו1176 שבה למלת ינחשו (מל"א כ, לג), כלומר1177 כי האנשים ינחשו אם ממנו ישמעו דבר טוב, וכששמעו אחי הוא מהרו ואמרו אחיך בן הדד.
עיניו לחלכה1178 יצפונו1179 (תה' י, ח), עליך1180 יעזב1181 חלכה1182 (תה' י, יד), הה"א בהם נוספת. והעני יקרא חלך. וכתב אדני אבי ז"ל כמוהם1183 הניעמו בחילך (תה' נט, יב), פירושו1184 הניעמו בעניות והורידמו מעשרם, אבל ונפל בעצומיו1185 חלכאים (תה' י, י), אינו מזה כי הם שתי מלות בקריאה1186 אף על פי שהיא1187 בכתוב1188 במלה1189 אחת, ופירושו עדת הנכאים והעניים.
כח. בבלי, ראש השנה כח ע"א
כט. בבלי, חולין סד ע"א
אשר חלם להם יוסף1190 (בר' מב, ט), חלום חלמתי (בר' מא, טו), או1191 חולם החלום ההוא (דב' יג, ד), בעל החלומות הלזה בא1192 (בר' לז, יט). והפעל הכבד אשר אתם מחלמים (יר' כט, ח), הראוי מחלימים כמו הם מעזרים אותם (דה"ב כח, כג), ופירושו שהיו אומרים להם שישאלו בחלום כמו אלו שעושין1193 שאלת חלום כמו שנאמר1194 בשאול, ולא ענני עוד גם ביד הנביאים גם בחלמות1195 (שמ"א כח, טו). ואיפשר1196 1197 מענין זה שמעיה הנחלמי (יר' כט, כד), לפי שהיה חולם חלומות והיו1198 מתפאר שהיה חולם חלומות נבואה והיה מבטיח ישראל על שקר. וענין אחר יחלמו בניהם ירבו1199 בבר (איוב לט, ד). והפעל הכבד ותחלימני והחייני1200 (יש' לח, טז), ענין בריאות. וכן בדברי רבותינו ז"ל [כח] עתים חלים1201 עתים שוטה. בריר חלומות1202 (איוב ו, ו), הוא אודם1203 הביצה. וכן בדברי רבותינו ז"ל [כט]1201 חלבון מבחוץ וחלמון מבפנים. ונקרא כן לפי שהוא מאכל בריא. והנשיא הרופא רבי יצחק בן בנשתי1205 פירש בריר חלמות ברוק הבריאות, כי רוק הבריא אין בו טעם אבל החולה יש טעם ברקו1206 מאחת מארבע1207 המרות אשר תגבר עליו. לשם שבו ואחלמה (שמ' כח, יט) נקרא בערבי אל חלמה1208 והיא אבן כל1209 מי שהיא באצבעו 1210 יראה חלומות.
1190. נוסף יוסף] BL Ma3 V1
1191. או] Ma3 omission
1192. נוסף בא] BL Ma3 V1
1193. שעושין] שעושים BL
1194. שנאמר] שאומר BL Ma3
1195. בחלמות] במחולות Ma3 בחלומות V1
1196. ואיפשר] ואפשר Ma3 V1
1197. חסר] שנאמר BL Ma3 V1
1198. והיו] והיה Ma3 V1
1199. repentir ירבו] ירבו BL Ma3 V1
1200. והחייני] ותחייני(xliii) BL Ma3
1201. ] Ma3 omission
1201. חלים] חלום BL V1
1202. חלומות] חלמות V1
1203. אודם] אדם V1
1205. בנשתי] בנש"ת BL בנשת Ma3 V1
1206. ברקו] ברוקו V1
1207. מארבע] מארבעת Ma3
1208. אל חלמה] אחלמה Ma3
1209. כל] שכל V1
1210. חסר] לעולם BL Ma3 V1
xliii. variante scripturaire relevée par Kennicott (K96, K650 B)
חלף הלך לו (שה"ש ב, יא), חלפו עם אניות אבה (איוב ט, כו), וחלפת1211 משם והלאה (שמ"א י, ג), 1212 הן יחלוף עלי1214 כסופות בנגב לחלוף (יש' כא, א), חלפו חק (יש' כד, ה), כלם1215 ענין עבר. בבקר יציץ וחלף (תה' צ, ו), בבקר כחציר יחלף1216 (תה' צ, ה). והפעל הכבד והחליפו שמלותיכם (בר' לה, ב), לא יחליפנו 1217 (וי' כז, י), ותחלף1218 את משכרתי (בר' לא, מא), כלבוש1219 תחליפם ויחלופו1220 (תה' קב, כז), אם יכרת ועוד יחליף (איוב יד, ז), כלומר יחליף יונקותיו. וקשתי בידי תחליף (איוב כט, כ), פירושו החזק והתוקף1221 שלי החליף1222 ותחדש לי כבודי. וקויי י"י יחליפו כח (יש' מ, לא), וארזים נחליף (יש' ט, ט). וכבד אחר ויחלף שמלותיו (בר' מא, יד). והשם חליפות שמלות1223 (בר' מה, כב), ושלשים חלפות1224 בגדים (שופ' יד, יב), ויתן החליפות למגידי החידה (שופ' יד, יט). כלם ענין התחדשות התמורה. ובא דבר במקום זולתו עשרת אלפים בחדש חליפות (מל"א ה, כח), פירושו שהיו1225 מתחדשים1226 שהיו הולכים אלו ובאים אלו. חלף עבודתם (במ' יח, כא)1227 , בשש נקדות, תרגום תחת חלף. וענין אחר קרוב לזה, אם יחלף1229 ויסגיר (איוב יא, י), כליל יחלף1230 (יש' ב, יח), ומחצה וחלפה רקתו (שופ' ה, כו), תחלפהו קשת נחושה1231 (איוב כ, כד). והשם עד בא חליפתי (איוב יד, יד), אשר אין חליפות למו (תה' נה, כ). ומשקל אחר כל בני חלוף (מש' לא, ח), כל אלו ענין כריתה. ונקראו בני העולם בני חלוף לפישתבואם1232 המיתה והכריתה מן העולם. ואדני אבי ז"ל פירש1233 מזה כחציר יחלף (תה' צ, ה), אמר 1234 שנה1235 יהיו בבקר כחציר יחלף1236, כלומר אם הם בלילה אינם בבקר כי כחציר יחלוף1237, והוא בודד, פירושו יכרת, ואם בבקר יציץ וחלף (תה' צ, ו) כמו ועוד יחלף1238 (איוב יד, ז), לערב ימולל ויבש. ומזה נקראו1239 הסכינים1240 מחלפים 1241 תשעה ועשרים (עז' א, ט), לפי שהם כורתים. את שבע מחלפות ראשי1242 (שופ' טז, יג), הם תלתלי השער 1243פלוטש1244 בלעז1244, ונקראו כן לפי שהם דומים לסכינים. או יקראו1246 כן לפי1247 שיבואם חלף ותמורה בהתלבנם לעת השיבה.
1212. חסר] 1212 ולא אבין לו (איוב ט, יא), BL Ma3 V1
1212. ] ויחלף BL יחלף Ma3 ויחלוף V1
1214. נוסף הן יחלוף עלי] BL Ma3 V1
1215. כלם] לם Ma3
1216. יחלף] יחלוף Ma3 V1
1217. ] ולא ימיר Ma3 addition
1218. ותחלף] ותחליף Ma3
1219. כלבוש] Ma3 omission
1220. ויחלופו] ויחלפו Ma3
1221. והתוקף] והתקף Ma3 V1
1222. החליף] תחליף BL Ma3 V1
1223. שמלות] שלמות Ma3
1224. חלפות] חליפות Ma3 V1
1225. שהיו] שיהיו BL
1226. מתחדשים] משחדשים Ma3
1227. ] חלף 1227 (במ' יח, לא) BL Ma3 V1
1227. ] עבדתכם BL עבודתכם Ma3 V1
1229. יחלף] יחלוף V1
1230. יחלף] יחלוף V1
1231. נחושה] Ma3 omission
1232. שתבואם] V1 omission
1233. פירש] פרש V1
1234. חסר] זרמתם BL Ma3
1235. שנה] שינה Ma3 V1
1236. יחלף] יחלוף V1
1237. יחלוף] יחלף Ma3
1238. יחלף] יחליף Ma3 V1
1239. נקראו] נקראים BL
1240. הסכינים] הסכינין Ma3
1241. חסר] מחלפים BL
1242. repentir ראשי] ראשי BL Ma3 V1
1243. ] נקר[או] V1 addition
1244. פלוטשפלוטיש בלעז] בלעז פלוטאש V1
1244. פלוטש] פלוטיש Ma3 V1
1246. יקראו] נקראו BL Ma3
1247. נוסף לפי] BL
xliv. variante scripturaire relevée par Kennicott (K145)
ל. בבלי, עירובין לט ע"א
לא. ויקרא רבה לד, רו
חלץ מהם (הו' ה, ו), חלק ונפרד וסר מהם. והפעל העובר גם תנין חלצו שד1248 (איכה ד, ג), הוציאו שדיהן וגלו אותן1249 להניק1250 גוריהן. וחלצה נעלו (דב' כה, ט), תשלף נעלו ותסירהו. והכבד וחלצו את האבנים (וי' יד, מ), יסירום וינתקום ממקומם. וכן נקראו1251 חליפות הבגדים לפי שלובש אלו בהסרת אלו, והלבש אותך מחלצות (זכ' ג, ד), המחלצות והמעטפות (יש' ג, כב), וקח לך את חליצתו (שמ"ב ב, כא), ויקח את חליצותם (שופ' יד, יט). ובענין הזה כמו כן בענין ההצלה צדיק מצרה נחלץ (מש' יא, ח), כלומר נפרד וסר מהצרה1252, למען יחלצון ידידיך (תה' ס, ז). והפעל הכבד ואחלצה צוררי ריקם (תה' ז, ה), חלצה נפשי (תה' ו, ה), יחלצני כי חפץ בי (תה' יח, כ). ופירוש ואחלצה צוררי ויקם1253 אבל אחלצה 1254, כלומר אם הייתי גומל שולמי רע אבל הייתי מציל אותו אף על פי שהוא צוררי בחנם. אזור1255 נא כגבר1256 כחלציך1257 (איוב לח, ג), מחלציך יצאו (בר' לה, יא), הם המתנים. והפעל ממנו ועבד לכם כל חלוץ (במ' לב, כא), חגור כלי מלחמה בחלצים. והנפעל1258 נחלץ חושים (במ' לב, יז), החלצו מאתכם (במ' לא, ג). ואין החלצו יוצא כאשר כתב רבי יונה 1259 אבל הוא כאלו אמר החלצו מקצתכם האנשים והגבורים1260 בכם1261 ויהיו על מדין. ויתכן לפרש1262 מזה וקח לך את חליצתו, אמר קח לך אחד מהנערים ההולכים עמי שישוב עמך ואם תירא ממנו קח לך 1263 כלי מלחמתו וגם אתה לא תהרגנו. אבל ועצמותיך יחליץ (יש' נח, יא), ענינו ידשן1264 על דרך ושמועה טובה תדשן עצם (מש' טו, ל). ובענין הזה1265 אמרו רבותינוז"ל1266 [ל], העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה אומר והחליצנו י"י אלהינו, כלומר השביענו ודשננו במצותיך או הניחנו כי כן פרשוהו לשון מנוחה1267. ואומרים1268 [לא] כי בארבע לשונות נשתמשו בלשון הזה ישלף, ישזב, 1269 יזין, יניח,1270 ישלף וחלצה נעלו (דב' כה, ט), ישזב חלצי1271 י"י (תה' קמ, ב),יזין חלוצים תעברו (דב' ג, יח), יניח ועצמותיך יחליץ (יש' נח, יא), היך מה דאת אמר רצה והחליצנו.
1248. נוסף שד] BL
1249. אותן] אותם Ma3 V1
1250. להניק] להיניק Ma3
1251. נקראו] קראו Ma3
1252. מהצרה] מן הצרה Ma3
1253. נוסף ויקם] BL Ma3 V1
1254. נוסף ] צוררי BL
1255. אזור] אזר V1
1256. כגבר] כגבור Ma3
1257. כחלציך] חלציך BL Ma3 V1
1258.
והנפעל] והפפעל Ma3
1259. ] ז"ל Ma3
1260. והגבורים] הגבורים V1
1261. בכם] שבכם V1
1262. לפרש] Ma3 V1 omission
1263. חסר] את BL
1264. ידשן] דשן Ma3
1265. הזה] זה Ma3
1266. ז"ל] V1 omission
1267. מנוחה] Ma3 omission
1268. ואומרים] ואמרו BL Ma3 ואמר V1
1269. חסר] יניח, BL
1270. נוסף יניח,] BL
1271. חלצי] חלצני BL Ma3 V1
אשר חלק י"י אלהיך (דב' ט, יט), 1272יחלק נחלה (מש' יז, ב), ויחלקו את הארץ (יהו' יד, ה), תחלקו את השדה (שמ"ב יט, ל), חלקו שלל אויביכם (יהו' כב, ח). 1273 והנפעל אי זה הדרך יחלק אור (איוב לח, כד). ויחלק עליהם לילה (בר' יד, טו), כלומר כי בחצי לילה1274 השיגם. והכבד ויחלק לכל העם (שמ"ב ו, יט), אחלקם ביעקב (בר' מט, ז), ויחלקו להם את הארץ לעבר בה (מל"א יח, ו). ושלא 1275נזכר פועלו אז חלק1276 עד שלל מרבה (יש' לג, כג), ואדמתך בחבל תחלק1277 (עמ' ז, יז). וההתפעל והתחלקו1278 אותה לשבעה חלקים (יהו' יח, ה), פירושו והתחלקו1279 בה. והשם המחלקת1280 האחת (דה"א כז, א), ועל מחלקתו1281 (דה"א כז, ד), כי לא פטר יהוידע1282 1283 את המחלקות (דה"ב כג, ח), לכל דבר המחלקות1284 הבאה והיוצאת (דה"א כז, א), במחלקותם לשבטיהם (יהו' יא, כג). ומשקל אחר וחלק האנשים (בר' יד, כד), בחמש נקדות. חלקי י"י אמרה נפשי (איכה ג, כד). 1285 ומשקל אחר וחלקת בית אב (דה"ב לה, ה), כלם ענינם ידוע. ומזה נקראת אחוזת1288 השדות חלקה לפי שזו חלק אחד וזו חלק אחר, החלקה אשר לי1289 (שמ"ב יד, לא), חלקת השדה (רות ד, ג), ואכלה את החלק (עמ' ז, ד), בחלק יזרעאל (מל"ב ט, י). וענין אחר חלקו מחמאות פיו (תה' נה, כב). והכבד אמריה החליקה (מש' ב, טז), לשונם יחליקון (תה' ה, י), גבר מחליק (מש' כט, ה), כי החליק אליו בעיניו (תה' לו, ג), לחליק משם בתוך העם (יר' לז, יב), משפטו להחליק 1290. מחליק פטיש (יש' מא, ז). ויש לפרש לחליק משם בתוך העם מהענין הראשון. והתאר איש חלק (בר' כז, יא), 1294 מן ההר החלק (יהו' יא, יז), 1296שלא היו בו1297 אילנות, ויונתן תרגמו1298 מהענין הראשון פ1299 טורא פליגא1300. וחלק משמן חכה (מש' ה, ג). והשם בחלק שפתיה תדיחנו (מש' ז, כא), וכן לחלק יגיד רעים (איוב יז, ו), והנני עתיד לפרשו1301 בשרש רמם1302. ומשקל אחר ועל1303 חלקת צואריו (בר' כז, טז), מחלקת1304 לשון נכריה (מש' ו, כד), דברו לנו חלקות (יש' ל, י), שפת חלקות (תה' יב, ג),1305 בחלקות תשית למו (תה' עג, יח). ובדגש יחניף1306 בחלקות1307 (דנ' יא, לב). ובהכפל העי"ן והלמ"ד יהיה דרכם להם כחלקלקות באפלה (יר' כג, יב), יהי דרכם חושך1308 וחלקלקות (תה' לה, ו), והחזיק מלכות בחלקלקות (דנ' יא, כא), כלם ענין רכות וחליקות. וכן בענין הדברים ברוך1309 ופתוי הלשון והתרמית. ומזה נקראו אבני הנחל בחלקי נחל חלקך (יש' נז, ו). ומשקל אחר חמשה1310 חלקי1311 אבנים מן הנחל (שמ"א יז, מ), לפי שהם חלקים 1312קוֹדוּלְש1313 בלעז1314.
1272.
] ינ V1 addition
1273. – חסר מחמת הדומות ] והפעל העומד חלק לבם (הו' י, ב). BL Ma3 V1
1274. לילה] הלילה BL Ma3 V1
1275.
] ז V1 addition
1276. חלק] חולק Ma3 V1
1277. תחלק] תחולק V1
1278. והתחלקו] התחלקו Ma3
1279. והתחלקו] התחלקו BL Ma3
1280. המחלקת] המחלוקת Ma3
1281. מחלקתו] מחלוקתו V1
1282. יהוידע] יהודה V1
1283. חסר] הכהן BL
1284. המחלקות] המחלקת Ma3
1285. – חסר מחמת הדומות ] ומשקל אחר 1285 חלקת 1286 (דב' לג, כא). BL Ma3 V1
1285. ] BL חלקה Ma3 V1
1286. ] מחקק BL מחוקק Ma3 V1
1288. אחוזת] אחזת BL Ma3
1289. לי] לו Ma3
1290. חסר] ,1290 ענין השמטה שהוא קרוב לענין חלקלקות רוצה לומר שהיה רוצה 1291 1292 משם BL Ma3 V1
1290. ] הם BL Ma3 V1 omission
1291. ] להיות נשמט BL V1 Ma3 omission
1292. ] BL V1 לצאת Ma3 addition
1294. – חסר מחמת הדומות ] 1294 ומקסם חלק (יח' יב, כד), BL Ma3
1294. ] כל חזון שוא BL Ma3 omission
1296.
] ה V1 addition
1297. בו] בה Ma3
1298. תרגמו] תרגם BL Ma3 V1
1299. נוסף פ] BL Ma3 V1
1300. פליגא] פליג BL
1301. לפרשו] לפרש BL
1302.
רמם] זמם Ma3
1303. ועל] על Ma3 V1
1304. מחלקת] מחלת Ma3
1305. נוסף ] BL שפתי חלקות (תה' יב, ד), Ma3 V1
1306. יחניף] תחליף V1
1307. בחלקות] בחלקות V1
1308. חושך] חשך Ma3 V1
1309. ברוך] ברך V1
1310. נוסף חמשה] BL
1311. חלקי] חלוקי Ma3 V1
1312. חסר] ובלע"ז BL Ma3
1313. קוֹדוּלְש] קוגל"ש BL
1314. נוסף בלעז] BL Ma3
לב. בבלי, שבת קמח ע"ב
לג. בבלי, שבת קמח קמט ע"ב
1315 וגבר ימש1316 ימות ויחלש (איוב יד, י), פועל1317 עומד ופירושו וכבר חלש כי קודם שימות יחלה1318. והעובר ויחלש יהושע (שמ' יז, יג), כלומר שברם ורצצם. וכן חולש על גוים (יש' יד, יב), ומלת על כנוספת כי יכשר הענין בלתי מלת על. והתאר החלש יאמר גבור אני (יואל ד, י). והשם אין קול ענות חלושה (שמ' לב, יח). ורבותינו ז"ל פרשו חולש על גוים מענין גורל כלומר מפיל גורלו עליהם כמו שאמר1319 [לב], מטילין1320 חלשים על הקדשים ביום טוב אבל לאעל1321 המנות. ואמרו [לג] מאי משמע דהאי חלשים לישנא דפוריא הוא? דכת
וחם השמש1323 (שמ' טז, כא), וחם להם (קה' ד, יא), חמותי ראיתי אור (יש' מד, טז), מלרע, אף יחום1324 ויאמר האח (יש' מד, טז), ויקח מהם ויחם (יש' מד, טו), החי"ת בקמץ חטף כי הזקף ביו"ד. ופירוש וחם להם, 1325בשרם. והמקור בתשלומו ושרש רתמים1326 לחמם (איוב ל, ד), אין גחלת לחמם (יש' מז, יד), בפלס לשכב את בת יעקב (בר' לד, ז). והתאר חם לבי בקרבי1327 (תה' לט, ד), זה לחמנו חם (יהו' ט, יב), ויתכן להיות חם לבי 1328 פעל עבר לפי שהוא פתח, אבל לחמנו חם תאר כי הוא קמוץ. 1329 וכל שום1331 בר נש כותיה. והקבוץ אשר בגדיך חמים (איוב לז, יז). ומשקל אחר לשום לחם חם1332 (שמ"א כא, ז), בפלס מעז1333 לתם1334 (מש' י, כט), המבליג1335 שד1336 על עז (עמ' ה, ט). והשם קר1337 וחם1338 (בר' ח, כב), לבוש ואין לחם1339 לו (חגי א, ו), בחמו1340 נדעכו ממקומם (איוב ו, יז). ויתכן כי מן השרש הזה וכל שם1341 1342חום (בר' ל, לב), שפירושו שחור כי השחרות מפני החמימות היא1343 והשרק תחת חלם. והנפעל איך יחם (קה' ד, יא), כלם יחמו (הו' ז, ז), הנחמים באלים (יש' נז, ה), בפלס במארה אתם נארים (מל' ג, ט). או הוא משרש יחם. והפעל הכבד ועל עפר תחמם (איוב לט, יד), פירוש1344 תחמם ביציה. וההתפעל1345 ומגז כבשי יתחמם (איוב לא, כ). ומזה הענין נקראת השמש חמה, ברה כחמה (שה"ש ו, י), כאור החמה (יש' ל, כו), אבל ואין נסתר מחמתו (תה' יט, ז), הוא שם החמימות. ויתכן לפרש כי מן השרש הזה והענין הזה והכרתי את חמניכם (וי' כו, ל). והנו"ן נוסף ונקראו כן לפי שעשו אותם עובדי השמש.
1323. ] ונמס V1 addition
1324. יחום] יחם Ma3
1325. ] וחם להם V1 addition
1326. רתמים] רשעים Ma3
1327. repentir בקרבי] בקרבי BL Ma3 V1
1328. חסר] בקרבי BL Ma3
1329. חסר] 1329 עליו לית קמץ BL Ma3 V1
1329. ] והמסורת BL Ma3 והמסרת V1
1331. שום] שם Ma3 V1
1332. חם] חום Ma3 V1
1333. מעז] מעוז Ma3
1334. לתם] לתום Ma3
1335.
המבליג] המ
1336. שד] שוד Ma3
1337. קר] וקר BL קור V1
1338. וחם] וחום V1
1339. לחם] לחום V1
1340. בחמו] בחומו Ma3
1341. שם] שה BL Ma3 V1
1342.
] ש
1343. היא] הוא BL Ma3 V1
1344. פירוש] פירושו V1
1345. וההתפעל] והתפעל BL
חמאה ודבש יאכל (יש' ז, טו). והפילו האל"ף ואמרו ברחץ1346 הליכי בחמא1347 (איוב כט, ו). והקבוץ חלקו מחמאות פיו (תה' נה, כב), הפתח שתחת1348 המ"ם מקום1349 צרי והנכון מחמאות 1350ופירושו חלקו יותר1351 מחמאות אמרי פיו. או תהיה המ"ם נוספת לא לשמוש. וקרא דברי פיו מחמאות לפי שהם חלקים ורצה לומר מאד חלקו חמאות1352 פיו והם הדברים. ואף על פי שהיה1353 מ"ם השניה1354 במחמאות1355 ראויה1356 להיות בשבא1357 מפני הסמיכות אל פיו נשארה בקמץ שלא לחטף על האל"ף.
לד. בבלי, חולין נו ע"א
לה. בבלי, יומא עו ע"ב
חמד רשע מצוד רעים1358 (מש' יב, יב), וחמדו שדות וגזלו (מי' ב, ב), ולא יחמד1359 איש את ארצך (שמ' לד, כד), לא1360 תחמוד1361 בית רעיך1362 (שמ' כ, יז), את בגדי עשו בנה הגדול החמדות1363 (בר' כז, טו), כלומר בגדים חשובים ונחמדים. חמודות כזהב (עז' ח, כז), כי חמודות אתה (דנ' ט, כג), כלומר איש חמודות. רוצה1364 לומר בעל המעלות הגדולות והמדות הטובות. והשם במשקל זה1365 וכלי חמודות (דה"ב כ, כה),1364 1367 לחם חמודות (דנ' י, ג), לחם חשוב ונחמד. ורבנו1368 האיי ז"ל פרש לחם חם. ודומה לו בדברי רבותינו ז"ל [לד] נפלה לאור ונחמדו בני מעיה, כלומר נתחממו. וכן פרשו הם ז"ל1369 1370 חמודות שאמרו [לה] מאי לחם חמודות? אמר1371 רב1372 יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אפילו1373 נהמא חמימי1374 דחיטי1375 בזיתי לא אכלי. והשם מחמד עיניך (יח' כד, טז), נתנו מחמדיהם (איכה א, יא). ומשקל אחר כל מחמודיה (איכה א, ז). ומבלי מ"ם התוספת, ותמס כעש חמודו (תה' לט, יב). והקבוץ וחמודיהם בל יועילו (יש' מד, ט).ומשקל אחר ארץ חמדה (יר' ג, יט), ולמי כל חמדת ישראל (שמ"א, ט, כ).1376 ומשקל אחר בחורי חמד (יח' כג, ו), נזמי1377 חמד (עמ' ה, יא), על שדי חמד (יש' לב, יב), בשש נקדות. והפעל הכבד בצלו חמדתי וישבתי (שה"ש ב, ג). והנפעל נחמד למראה (בר' ב, ט), הנחמדים מזהב (תה' יט, יא).
1358. נוסף רעים] BL
1359. יחמד] יחמוד V1
1360. לא] ולא Ma3
1361. תחמוד] תחמד Ma3 V1
1362. רעיך] רעך Ma3 V1
1363. החמדות] החמודות Ma3 V1
1364. ] Ma3 omission
1364. רוצה] רצונו BL
1365. נוסף זה] BL
1367. ] את Ma3 addition
1368. ורבנו] ורבינו V1
1369. נוסף ז"ל] BL Ma3 V1
1370. חסר] לחם BL Ma3 V1
1371. אמר] ואמר Ma3
1372. רב] רבי BL
1373. אפילו] אפלו Ma3 V1
1374. חמימי] חמימא BL V1 חמימ' Ma3
1375. דחיטי] בחיטי Ma3 דחטי V1
1376. ] V1 omission
1377. נזמי] כרמי BL Ma3 V1
לו. בבלי, כתובות יב ע"א
הנה חמיך עולה תמנתה1378 (בר' לח, יג), בפלס אחיך מן אחוה1379. והיא שלחה אל חמיה (בר' לח, כה), כלה בחמותה (מי' ז, ו). והנפרד מהם לא מצאנו, אך הוא חם חמות כמו אח אחות ואיננו1380 נופל ע1381 זה הלשון אלא על האשה. וכן איננו נופל לשון חותן וחותנת כי אם אל האיש. אבל במשנה מצאנו לשון חם גם אל האיש כאמרם1382 [לו] האוכל אצל חמיו, האוכל אצל חמותו. חומה היו עלינו (שמ"א כה, טז), אני חומה (שה"ש ח, י), עד רדת חומתיך1383 (דב' כח, נב), וקראת ישועה חומותיך (יש' ס, יח), ידוע. חמה אין לי (יש' כז, ה), אכתב1384 בשרש יחם כי הוא שרשו לפי דעתי.
לז. בבלי, יבמות עט ע"א
ועל אשר לא חמל (שמ"ב יב, ו), כי1391 מי יחמל1392 עליך ירושלם (יר' טו, ה), לא1393 תחמול1394 ולא תכסה עליו (דב' יג, ט), ואל1395 תחמלו אל1396 בחוריה (יר' נא, ג), 1397 תחמלו אל חץ (יר' נ, יד), לחמלה1398 עליך (יח' טז, ה), מקור 1399 . ובא1400 במשקל הזה1401 1402 מלוש בצק עד חמצתו1403 (הו' ז, ד). והשם בחמלת י"י עליו (בר' יט, טז). ומשקל אחר מחמל1404 נפשם1405 (יח' כד, כא). ויש מפרשים ויחמל המלך על מפיבשת (שמ"ב כא, ז), וישמח. וכן וחמלתי עליכם1406 כאשר יחמול1407 איש על בנו (מל' ג, יז), ואין צורך1408 להוציאם מענין חמלה, כי פירוש ויחמל שלא לקחו עם האחרים. או כמו שפרשו רבותינו ז"ל [לז] שבקש עליו רחמים שלא יקלטנו הארון1409. 1410
1391. נוסף כי] BL
1392. יחמל] יחמול Ma3
1393. לא] ולא BL
1394. תחמול] תחמל Ma3
1395. ואל] ולא Ma3
1396. אל] את Ma3
1397. ] אל Ma3 V1 addition
1398. לחמלה] לחומלה V1
1399. חסר] ופ"א הפעל בשורק. וכן BL ופ"א הפעל בשרק Ma3 V1
1400. . ובא] בא BL
1401. הזה] זה BL Ma3
1402. חסר] מקור אחר BL Ma3 V1
1403. חמצתו] חומצתו V1
1404. מחמל] ומחמל BL
1405. נפשם] נפשכם BL
1406. עליכם] עליהם BL
1407. יחמול] יחמל Ma3
1408. צורך] צריך Ma3 צרך V1
1409. הארון] הארוך V1
1410. חסר] וכן וחמלתי, וכן כאשר 1410 מבוארים הם בענין חמלה. BL Ma3 V1
1410. ] יחמול BL יחמל Ma3 V1
והכרתי את חמניכם (וי' כו, ל), והחמנים אשר למעלה מהם(xlv)1412 גדע (דה"ב לד, ד). דומה1413 כי הם עצים כמו אשרים. והנכון ששרשם חמס מענין חמה כאשר כתבתי.
xlv. variante scripturaire relevée par Kennicott
חמסו תורתי (יח' כב, כו), כי אחר שאינם מקימים1414 אותה1415 כאלו גזלוה והסירוה ממקומה. וכן כתב רבי יונה כי ענין החמס בלשון ערבי הסרת הדבר ממקומו. ומזמות עלי תחמסו (איוב כא, כז), כלומר שתחשבו עלי כי החמס אתי. או פירושו מזמותיכם שתחשבו עליהם1416 חמס וענן1417. וחוטאי חומס נפשו (מש' ח, לו), ויחמס כגן שכו1418 (איכה ב, ו), הנכון בו כסכת גן, ופירושו כמו שהוא נקל1419 לסתור1420 ולהסיר סכת גן גם1421 כן עשה הוא1422 בסכו שהוא1423 ציון. יחמס כגפן בסרו (איוב טו, לג), יסיר ויגלה. וכן מבנין נפעל נחמסו עקביך1424 (יר' יג, כב), כלומר נתגלו והוסר הכסות שעליהן1425. ואת התחמס (דב' יד, טז), עוף מהעופות הטמאים נקרא כן שחומס שאר העופות וגוזל אותם. וכן הוא תרגום ירושלמי חטפיתא1426.
1414. מקימים] מקיימים Ma3
1415. אותה] אותם Ma3
1416. עליהם] עלי BL Ma3
1417. וענן] ועון BL Ma3 V1
1419. נקל] קל V1
1420. לסתור] לסתר Ma3
1421. נוסף גם] BL Ma3 V1
1422. הוא] Ma3 omission
1423. שהוא] שהוא Ma3 שהיא Ma3
1424. עקביך] עקיביך Ma3
1425. שעליהן] שעליהם BL V1
1426. חטפיתא] חטופיתא BL Ma3
xlvi. variante scripturaire relevée par Kennicott
לח. בבלי, סנהדרין לה ע"א
כי לא חמץ (שמ' יב, לט), פועל1427 עבר1428. טרם יחמץ (שמ' יב, לד), מלוש בצק עד חמצתו1429 (הו' ז, ד), מקור בפלס לחמלה1430 עליך (יח' טז, ה). חמץ תאפינה (וי' כג, יז), תאר. והשם כל מחמצת לא תאכלו1431 (שמ' יב, כ), ואיפשר1432 שיהיה מחמצת שם תאר לעריסה1433 ענינם1434 ידוע. ורבותינו ז"ל פרשו מזה אשרו חמוץ (יש' א, יז), כלומר המחמיץ1435 הדין שלא ידין מיד אלא אחר העיון1436 הרבה. וכןאמרו1437 [לח] אשרו דיין1438 שמחמיץ1439 את דינו כלומר אמרו אשריו1440. חמץ יין וחמץ שכר (במ' ו, ג), ידוע. וההתפעל ממנו בדרך ההשאלה כי יתחמץ לבבי (תה' עג, כא), כענין כעס. וחמץ1441 יין 1442וחמץ ענין אחד הם1443 כי הבצק כשהוא חמץ יותר מדאי1444 טעמו טעם1445 חמץ1446. בליל חמיץ יאכלו (יש' ל, כד), פירשו1447 רבי יונה נקי וטוב ודומהו1448 ללשון הערב שאומרים1449 למספא1450 הבהמה 1451 הטוב והנקי1452 חמצה 1453. אשרו חמוץ (יש' א, יז), תאר לעשוק1455, מכף מעול וחומץ (תה' עא, ד), עושק והוא כמו חומס בסמ"ך. וכן השביסים (יש' ג, יח) בסמ"ך מענין ושבצת בצד"י. ויש לפרש מזה וקטר מחמץ תודה (עמ' ד, ה), וכן1456 תרגם1457 יונתן ומגבן מן אניס1458 תודתא. ורועה זוללים יכלים אביו (מש' כח, ז) תרגום1459 ודמחבר1460 לזלזילי1461 מחמיץ אבוי1462. חמוץ בגדים (יש' סג, א), אדום לפי ענין הפסוק.
1427. פועל] פעל Ma3 V1
1428. עבר] עובר V1
1429. חמצתו] חומצתו V1
1430. לחמלה] לחומלה V1
1431. נוסף לא תאכלו] BL
1432. ואיפשר] ואפשר Ma3 V1
1433. לעריסה] לעסה V1
1434. ענינם] וענינם BL
1435. המחמיץ] המחמץ V1
1436. העיון] עיון BL
1437. אמרו] V1 omission
1438. אשרו דיין] אשרי הדיין BL
1439. שמחמיץ] שמחמץ V1
1440. אשריו] ואשריו Ma3
1441. וחמץ] וחומץ V1
1442.
] ונ V1 addition
1443. הם] הוא BL כלם V1
1444. מדאי] מדי Ma3
1445. טעם] כטעם V1
1446. חמץ] חומץ V1
1447. פירשו] פירש Ma3 פרשו V1
1448. ודומהו] ודמהו BL Ma3 V1
1449. שאומרים] שאומרין Ma3
1450.
למספא] למספוא Ma3 למס
1451. חסר] הנקי והטוב BL נקי וטוב Ma3
1452. נוסף הטוב והנקי] BL Ma3 הטוב הנקי V1
1453. חסר] 1453 על הצד"י. ותרגום יונתן בליל פטים BL Ma3
1453. ] בנקודה BL בנקדה Ma3
1455. לעשוק] לעושק Ma3
1456. נוסף וכן] BL
1457. תרגם] ותרגם BL
1458. אניס] אונס BL
1459. תרגום] תרגם BL Ma3
1460. ודמחבר] ודמתחבר BL
1461. לזלזילי] לזלילי BL Ma3 לזללי V1
1462. אבוי] אבוהי Ma3
חמק עבר (שה"ש ה, ו), סבב. עד מתי תתחמקין (יר' לא, כב), תסבי. והשם חמוקי יריכיך1463 (שה"ש ז, ב), סבובי ירכיך1464. ואומר1465 זה על עובי היריכים1466.
יין1467 חמר (תה' עה, ט), פעל עבר. ותרגום יין חמרא ובנה1468 הפועל1469 1470 עליו1471 ממנו1472 עצמו לומר שאדום היין ביותר כי כן עלת1473 היין, בכמה1474 מקומות דמה אותו לדם ודם ענב תשתה חמר (דב' לב, יד). וכן אמר כרם חמר (יש' כז, ב), לרוב חשיבות ואדמימות היין ממנו. ואדום בלשון ערבי אחמר1475. וחמר בשש נקדות. וענין אחר1476 ותחמרה בחמר (שמ' ב, ג), טיט שעושין מסיד ומחול לבנות ממנו ולטוח בו. ויש אומרים שהוא כמין זפת. והחמר היה להם לחמר (בר' יא, ג), זה הפך זה 1477 טיט סיד וזה טיט עפר. 1478 תתהפך כחמר חותם (איוב לח, יד), אנחנו החומר1483 (יש' סד, ז), טיט עפר. וכן בארות חמר (בר' יד, י). והפעל ממנו יהמו יחמרו מימיו1484 (תה' מו, ד), יעכרו כי המים העכורים הם כטיט. וכן בהכפל העי"ן והלמ"ד, פני חמרמרו מני בכי (איוב טז, טז), 1485מעי חמרמרו (איכה א, כ), נעכרו. חמר1486 שעורים (הו' ג, ב), מעשר החמר1487 (יח' מה, יא), כור והוא עשר איפות שהם שלשים סאים1488. חמר מים רבים (חב' ג, יד), נד וצבור. וכן חמרים חמרים (שמ' ח, י). וכן במשקל אחר חמור חמרתים1489 (שופ' טו, טז). ואיפשר1490 שיהיה כן חמור לחם (שמ"א טז, כ). או יהיה חמור1491 חמרים1492 לחם כמו חמור גרם (בר' מט, יד), והוא חסר ופירושו חמור נושא לחם. ופירוש חמור גרם1493 חמור חזק ובעל גרמים. אחבשה לי 1494החמור וארכב עליה (שמ"ב יט, כז), אמר עליהאולי היתה נקבה. או אמר עליה1495 על ענין בהמה. עד היות ראש חמור בשמנים כסף (מל"ב ו, כה), כמשמעו. וכן תרגמו1496 יונתן ריש חמרא. ויש מפרשים1497 אותו כמו מעשר החמר1498 (יח' מה, יא). איל וצבי ויחמור (דב' יד, ה), כתב רבי יונהכי1499 כן קורין לו1500 בלשון ערב1501 והוא היה דומה לעז הגדול1502.
1467. יין] ויין BL Ma3 V1
1468. ובנה] וכנה BL
1469. הפועל] הפעל Ma3 V1
1470. חסר] ממנו BL Ma3
1471. עליו] Ma3 omission
1472. נוסף ממנו] BL Ma3
1473. עלת] מעלת V1
1474. בכמה] ובכמה BL Ma3 V1
1475. אחמר] אחמא"ר BL
1476. וענין אחר] Ma3 omission
1477. חסר] זה BL Ma3
1478. חסר] 1478 1479 טיט סיד מן הנראה כי לעמת אבן1480 בספור וזה כשיהיו שניהם בספור 1481. BL Ma3
1478. ] החמר BL והחומר Ma3
1479. ] הוא BL היה Ma3
1480. ] הוא BL Ma3 omission
1481. ] אחד BL אחדי Ma3
1483. החומר] החמר Ma3 V1
1484. מימיו] מעיו Ma3 V1
1485.
] פנ V1 addition
1486. חמר] וחמר BL
1487. החמר] החומר Ma3
1488. סאים] סאה BL
1489. חמרתים] חמורתים Ma3 V1
1490. ואיפשר] ואפשר Ma3 V1
1491. חמור] Ma3 omission
1492. נוסף חמרים] BL Ma3 V1
1493. והוא חסר ופירושו חמור נושא לחם. ופירוש חמור גרם] Ma3 omission
1494. ] את V1 addition
1495. אולי היתה נקבה. או אמר עליה] V1 omission
1496. תרגמו] תרגום BL
1497.
מפרשים] מ
1498. החמר] החומר Ma3
1499. כי] V1 omission
1500. לו] אותו BL Ma3
1501. ערב] ערבי BL
1502. הגדול] גדול BL
לט. בבלי, סנהדרין מט ע"א
מ. בבלי, בבא מציעא נד ע"א
מא. בבלי, בבא קמא קח ע"א
ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים (בר' מז, ב). ובלשון1503 נקבה חמש1504 צאן עשויות (שמ"א כה, יח), והחשבון הגדול שר חמשים וחמשיו (מל"ב א, ט), את1505 חמשך1506 (מל"ב א, יב), חמשים שלך. והפעל מזה השרש בענין החשבון הקטן וחמושים עלו בני ישראל (שמ' יג, יח), פירושו חגורי חומש בכלי זין והוא1507 הצלע החמישית. וכן פירשו1508 רבותינו ז"ל [לט], ויכהו 1509 באחרי החנית אל החומש1510 (שמ"ב ב, כג), אמר רבי יוחנן בדופן חמישית1511 מקום שמרה וכבד תלויין בו. ויש מפרשים וחומשים1512 שהיה1513 כל אחד מהם נושא חמשה כלי זיין1514 והראשון נכון. והפעל הכבד וחמש את ארץ מצרים (בר' מא, לד), כלומר יקח 1515 החמישית. והשם האיל מזוזות חמישית1516 (מל"א ו, לא), פירושו שהיו המזוזות והאיל שהוא המשקוף חמש צלעות זה חוץ לזה וזה כונס מזה כמו שעושים1517 היום בפתחים המצוירים1518. ויונתן תרגם אילוהי וספוהי1519 מסקסין1520, מענין וחמושים עלו בני ישראל שהוא ענין הזרוז והטקוס1521. 1522 חמישתו1523 יוסף עליו1524(וי' ה, טז), פירשוהו1525 רבותינו ז"ל [מ], חומשיה מלבר והוא חמשית1526 הקרן. ומה שאמר וחמישיתיו1527 1528 (וי' ה, כד), דרשו בו רבותינוז"ל1530 [מא],1526 לרבות הרבה חמשיות1532 על קרן אחד. אף על פי שעל דרך הדקדוק היה ראוי להיות חמישיותיו1533 הנה מצאנו כמוהו1534 בקבוץ הזכרים לבד ואחותיך סדום1535 ובנותיה (יח' טז, נה), נלאית ברוב1536 עצתיך (יש' מז, יג). או יהיה1537 חמישיתיו1538 1539 בלשון זכרים.
1503. ובלשון] ולשון BL
1504. חמש] וחמש BL
1505. את] ואת BL
1506. חמשך] חמשיך Ma3 V1
1507. והוא] היא BL
1508. פירשו] פרשו V1
1509. חסר] אבנר BL
1510. החומש] החמש Ma3
1511. חמישית] חמישי BL
1512. וחומשים] וחמושים Ma3 V1
1513. שהיה] שיהיה V1
1514. זיין] זין Ma3 V1
1515. חסר] את BL
1516. חמישית] חמישים Ma3
1517. שעושים] שעושין BL Ma3
1518. המצוירים] ובמצויירים Ma3 המצויירים V1
1519. וספוהי] וסיפוהי Ma3
1520. מסקסין] מטקסין BL Ma3 V1
1521. והטקוס] והטיקוס Ma3 V1
1522. חסר] ואת BL
1523. חמישתו] וחמישיתו Ma3 V1
1524. נוסף יוסף עליו] BL
1525. פירשוהו] פירשו BL פרשו Ma3 פרשוהו V1
1526. ] Ma3 omission
1526. חמשית] חמישית V1
1527. וחמישיתיו] וחמישיתו BL וחמישיתיו V1
1528. ] יסף BL יוסף V1
1530. ז"ל] V1 omission
1532. חמשיות] חמישיות V1
1533. חמישיותיו] חמשיותיו Ma3
1534. כמוהו] BL
1535. סדום] סדם Ma3
1536. ברוב] ברב Ma3 V1
1537. יהיה] הוא Ma3
1538. חמישיתיו] Ma3 omission
1539. ] מקובץ Ma3 addition
וחנותי את אשר אחון (שמ' לג, יט), אולי יחנן י"י (xlvii)1544 צבאות שארית יוסף (עמ' ה, טו). וחנותי לבני בטני (איוב יט, יז), ופירוש1545 הפסוק רוחי זרה לאשתי ולאותם שחנותי ואהבתי כמו1546 לבני בטני. כי חנני אלהים (בר' לג, יא), אשר חנן אלהים את עבדך (בר' לג, ה), ותורתך חנני (תה' קיט, כט), חנונו אותם1547 (שופ' כא, כב), חלו נא פני אל ויחננו (מל' א, ט), אלהים יחנך בני (בר' מג, כט), יחנון1548 יחנך לקול זעקך (יש' ל, יט), היו1549 ראוים להיות יחנך החי"ת בקמץ והנו"ן דגושה אך הקלו בהם כמנהג. והמקור בתשלומו ולכן יחכה י"י לחננכם (יש' ל, יח), לחנן בפלס לשכב את בת יעקב (בר' לד, ז), אין גחלת לחמם (יש' מז, יד). והמקור במשקל אחר השכח חנות אל (תה' עז, י), חנות, בפלס חלות מן ואומר חלותי היא (תה' עז, יא). והשם ויתן י"י את חן1550 העם הזה(xlviii)1551(שמ' יא, ג), ויתן חנו (בר' לט, כא). ומזה השרש והענין וחין1552 ערכו (איוב מא, ד). ובא בחרק 1553והוא כמו בצרי, וכן ומץ1554 ומיץ, בן ובן1555, נר וניר1556, רש1557 ורש, אין ואין, ופירוש הפסוק לא אחריש גבורותיו אם יוכל1558 להלחם אתו1559 1560 אחריש חן ערך מלחמתו, כלומר אם יהיה גבור ויערוך1561 מלחמה עמו אודה לו גבורותיו וימצא חן לפני1562בערך מלחמתו. ומשקל אחר בתשלומו אשר לא1563 אתן לכם חנינה (יר' טז, יג). ומשקל אחר לבלתי היות להם1564 תחנה (יהו' יא, כ), היתה תחנה מאת י"י אלהינו (עז' ט, ח). ומשקל אחר תחנונים ידבר רש (מש' יח, כג), 1565 רוח חן ותחנונים (זכ' יב, י), קול תחנוני1566 (תה' לא, כג). ובלשון נקבות תחנונות הקשיבה1567 לקול(xlix)1568 תחנונתי1569 (תה' פו, ו). והנפעל 1570 מה נחנת בבא לך חבלים (יר' כב, כג)1571. וההתפעל ואתחנן אל י"י (דב' ג, כג), בהתחננו אלינו (בר' מב, כא), והיה ראוי להדגש. והפעל הכבד כי יחנן קולו1572 אל תאמן בו (מש' כו, כה), פירושו ישא קולו בדרך תחנה. חננני י"י (תה' ט, יד)1573. ונהיה1574 ראוי להדגש. וכן כי עת לחננה, (תה' קב, יד), ראוי1575 לחננה החית בפת"ח והנו"ן בדגש. ופעל כבד אחר ומחונן ענוים אשריו (מש' יד, כא). ואשר לא נזכר פועלו יוחן1576 רשע בל למד צדק (יש' כו, י), כלם ענין חן הם1577 אבל המבין יוכל להפריש1578 מעט בין כל אחד ואחד לפי מקומו. כי פירוש וחנותי את אשר אחון1579 (שמ' לג, יט) אתן חני. וכן חנני אלהים (בר' לג, יא), חלו נא פני אל ויחננו (מל' א, ט), חנון יחנך (יש' ל, יט)1580 והדומה1581 להם ואף1582 על פי שפרושם1583 קרוב לענין חמלה. וכן חנן אלהים את עבדך (בר' לג, ה), חנונו1584 אותם1585 (שופ' כא, כב), פירושם1586 קרוב לענין מתנה. וכן ואתחנן (דב' ג, כג), בהתחננו1587 אלינו (בר' מב, כא), כי יחנן קולו (מש' כו, כה), פירושם1588 קרוב לענין תפלה ובקשה. כי פירוש1589 חנונו אותם (שופ' כא, כב) חנו1590 אותנו1591 מהם. ופירוש אשר חנן אלהים את עבדך (בר' לג, ה) כלומר כי בהם בילדים חנן אלהים את עבדך, ופירוש ואתחנן (דב' ג, כג) בקשתי מלפני1592 שיחנני. וכן בהתחננו אלינו. וכן את1593 כל התפלה והתחנה הזאת (מל"א ח, נד), מפיל אני תחנתי לפני המלך (יר' לח, כו), והדומים1594 להם וכלם נכנסין1595 בענין אחד למבין.ופירוש1596 מה נחנת בבא לך חבלים (יר' כב, כג), 1597 מה חן נשאר לך מכל אשר בנית וקננת1598 בארזים בבא לך חבלים ותכן המלה מה נחננת ובא חסר על דרך השלם. ויצאה1599 חנם (שמ' כא, יא), המ"ם נוספת כמ"ם ריקם ופירושו תצא1600 בחן מאין כסף, כלומר כיון שיוצאה מאין כסף כאלו יוצאה1601 בחן שמצאה בעיני אדניה. וכן כל חנם שבמקרא יתפרש1602 כמו חן1603.
1544. חסר] אלהי BL
1545. ופירוש] פירוש BL ופירש Ma3
1546. כמו] כלומר BL
1547. אותם] אתם V1
1548. יחנון] חנון BL Ma3 V1
1549. היו] הוי Ma3
1550. חן] חן V1 repentir
1551. נוסף ] BL Ma3
1552. וחין] וחן V1
1553.
] וב V1 addition
1554. ומץ] מץ BL Ma3 V1
1555. ובן] ובין Ma3
1556. וניר] ונר V1
1557. רש] ריש Ma3
1558. יוכל] אוכל V1
1559. אתו] אותו Ma3 V1
1560. חסר] ולא BL Ma3 V1
1561. ויערוך] ויערך Ma3
1562. לפני] V1 omission
1563. לא] לא V1 repentir
1564. להם] לכם V1
1565. חסר] ובתחנונים אובילם (יר' לא, ט), BL Ma3 V1
1566. תחנוני] תחנונים Ma3
1567. הקשיבה] והקשיבה BL Ma3 V1
1568. ] בקול BL V1
1569. תחנונתי] תחנונותי Ma3 V1
1570. ] מזה Ma3
1571. חסר] , עקרו נחננת BL Ma3 V1
1572. קולו] קלו V1
1573. ] חנני י"י (תה' ו, ג) BL Ma3
1574. ונהיה] והיה BL Ma3 V1
1575. ראוי] הראוי BL
1576. יוחן] יחן BL
1577. נוסף הם] BL
1578. להפריש] להפריש V1
1579. אחון] אחן Ma3
1580. חסר] , ובתחנונים אובילם (יר' לא, ט) BL Ma3 V1
1581. והדומה] והדומים BL Ma3
1582. ואף] אף BL
1583. שפרושם] שפירושם V1
1584. חנונו] חנוני V1
1585. אותם] אתם V1
1586. פירושם] פירושו Ma3 פרושם V1
1587.
בהתחננו] ב
1588. פירושם] פרושם V1
1589. פירוש] פרוש V1
1590. חנו] חנינו V1
1591. אותנו] אותם Ma3 V1
1592. מלפני] מלפניו BL Ma3 לפניו V1
1593. את] Ma3 omission
1594. והדומים] וכל הדומים V1
1595. נכנסין] נכנסים BL Ma3 V1
1596. ופירוש] V1 omission
1597. חסר] כלומר BL Ma3 V1
1598. וקננת] וקנית BL
1599. ויצאה] ויצא Ma3
1600. תצא] ותצא BL
1601. יוצאה] יוצאת BL יוצא Ma3
1602. יתפרש] תפרש Ma3
1603. חן] חין Ma3
מב. בבלי, פסחים לא ע"ב
קרית חנה דוד (יש’ כט, א), וחניתי כדור עליך (יש’ כט, ג), וחניתי לבתי1604 מצבה (זכ’ ט, ח), ויחן שם ישראל (שמ’ יט, ב), פזר עצמות חונך1605 (תה’ נג, ו), פירושו חונה1606 עליך, כמו בני1607 יצאוני (יר’ י, כ), יצאו ממני, לא יגורך1608 רע (תה’ ה, ה), לא יגור עמך, והדומים להם. וחנה על עיר1609 ולכדה (שמ"ב יב, כח), כולם1610 פעלים עומדים. ופירושוחניתי1611 כדור עליך (יש’ כט, ג), וחניתי 1612בכדור. ופירוש וחניתי לביתי מצבה (זכ’ ט, ח), אני אחנה בבתי1613 ולא יפחדו מצבה שיחנה עליהם. ויתכן להיות וחניתי כדור עליך, וחניתי לביתי מצבה, פעלים יוצאים. והשם מחנה ימצא1614 בלשון זכר ובלשון נקבה. בלשון זכר והיה המחנה הנשאר (בר’ לב, ט), ובלשון נקבה אם תחנה עלי מחנה (תה’ כז, ג), אבל16151615 1617 המחנה האחת 1618 (בר’ לב, ט). והקבוץ בלשון זכרים, הבמחנים אם במבצרים (במ’ יג, יט), וישסו את מחניהם (שמ"א יז, נג), ויקבצו את1619פלשתים את כל מחניהם אפקה (שמ"א כט, א). ויקרא שם המקום ההוא מחנים (בר’ לב, יא), שני מחנים. וקרא שם המקום כן על מחנהו שהיה עם לבן ועל מחנה אלהים שראה אחר כן. והקבוץ בלשון נקבה1620 לשני מחנות (בר’ לב, יא), מחנות1621 פלשתים (שמ"א יז, ד). ומשקל אחר תחנות בפלס תרבות, אל מקום פלני אלמני1622 תחנותי (מל"ב ו, ח). והשורק1623 והחלם אחדים. ומהשרש הזה והענין הזה אל בית הבור ואל החנויות (יר’ לז, טז). והלשון הזה ידוע בדברי רבותינו ז"ל [מב], חנות של ישראל ומלאי של ישראל. ונקרא כן לפי שחונים שם האכסנים1624. ואפשר שיהיה מן השרש הזה הנה חנית המלך ויעבר אחד מהנערים ויקחה (שמ"א כו, כב), ותצא החנית מאחריו1625 (שמ"א ב, כג), ולהב1626 חניתו (שמ"א יז, ז), נשען על חניתו (שמ"ב א, ו). והקבוץ בלשון זכר את החניתים ואת המגנות (דה"ב כג, ט). ובלשון נקבות1627 וחניתותיהם למזמרות (יש’ ב, ד).
1604. לבתי] לביתי BL Ma3 V1
1605. repentir חונך] חונך BL Ma3 V1
1606. חונה] חנה Ma3
1607.
בני]
1608. יגורך] יגרך BL
1609. עיר] העיר BL Ma3
1610. כולם] כלם Ma3 V1
1611. וחניתי] V1 omission
1612. ] ככדור או V1 addition
1613. בבתי] בביתי Ma3 V1
1614. ימצא] Ma3 omission
1615. ] Ma3 omission
1615. נוסף אבל] BL V1
1617. ] אל Ma3 V1 addition
1618. ] והכהו Ma3
1619. נוסף את] BL Ma3 V1
1620. נקבה] נקבות Ma3 V1
1621. מחנות] ממחנות BL
1622. אלמני] אלמוני V1
1623. והשורק] והשרק Ma3 V1
1624. האכסנים] האכסנאים BL האכסניים Ma3 V1
1625. חסר] ויפל שם BL
1626. ולהב] ולהבת BL
1627. נקבות] נקבה V1
מג. בבלי, ראש השנה טו ע"ב
התאנה חנטה פגיה (שה"ש ב, יג), יציאת הפירות והראותם טרם גמרם ובישולם1628 תקרא חנטה. וכן בדברי1629 רבותינו ז"ל [מג], אילן שחנטו פירותיו קודם1630 חמשה 1631עשר בשבט1632 מתעשר לשנה שעברה. וענין אחר ויחנטו הרפאים1633 (בר’ נ, ב), לחנט1634 את אביו (בר’ נ, ב), ימי החנטים1635 (בר' נ, ג), הוא ענין מעשה סמים1636 שעושין1637 למת כדי שיעמוד1638 בשרו ימים רבים שלא ירקב1639 ושלא1640 יסרח. ומן השרש הזה והחטה והכסמת1641 (שמ’ ט, לב), וחטים1642 ושערים1643 (יר’ מא, ח), כי הדגש להבלעת הנו"ן וכן מצאנוהו בלשון ארמית חנטין.
1628. גמרם ובישולם] גמר בישולם BL גמרם בשולם Ma3 גמרם ובשולם V1
1629. בדברי] בדברי V1
1630. קודם] קדם Ma3
1631.
] ח V1 addition
1632. בשבט] לשבט V1
1633. הרפאים] הרופאים Ma3 V1
1634. לחנט] לחנוט Ma3
1635. החנטים] החנוטים Ma3 V1
1636. סמים] סמין Ma3
1637. שעושין] ועושין Ma3
1638. שיעמוד] שיעמד Ma3 V1
1639. ירקב] יקרב Ma3
1640. ושלא] ולא Ma3 V1
1641. והכסמת] והכוסמת V1
1642. וחטים] חטים BL
1643. ושערים] ושעורים Ma3 V1
מד. בבלי, חגיגה ד ע"א
מה. בבלי, יומא פב ע"א
חנוך לנער על פי דרכו (מש’ כב, ו), התחיל ללמדהו מקטנותו על1644 פי1645דרכו כלומר מעט מעט שיוכל לסבול. וכן בדברי רבותינו ז"ל [מד], משתגיע1646 לחנוך1647 מצוה,כלומר1648 התחלת חיובו1649 על המצות. וכן 1650 [מה], אבל מחנכין אותן1651 לשעות1652, כלומר מתחילין להם1653 ומרגילין אותן1654 להתענות מעט מעט. ורבי יונה הביא בענין אחר אשר בנה בית חדש1655 ולא חנכו (דב’ כ, ה), ויחנכו את בית י"י (מל"א ח, סג)1656. ואינו1658 לפי דעתי כי אם מהענין הזה כלומר התחלת האכילה בבית חדש יקרא חנוך כמו שיקרא התחלת1659 הלמוד בנער. ומנהג הוא שעושין סעודה ושמחה באכילה הראשונה שיאכלו בבית חדש ולפיכך אמר ולא חנכו ילך וישוב לביתו (דב' כ, ה). וירק את חניכיו (בר’ יד, יד), 1660הנערים שחנך אותם ולמד אותם.
1644. על] ועל Ma3
1645. נוסף פי] BL
1646. משתגיע] משהגיע BL Ma3 V1
1647. לחנוך] לחינוך BL
1648. כלומר] V1 omission
1649. חיובו] חיוב BL
1650. חסר] אמרו BL
1651. אותן] אותו V1
1652. לשעות] שעות Ma3
1653. להם] להן Ma3
1654. אותן] אותם V1
1656. חסר] . והשם מזמור שיר 1656 הבית (תה’ ל, א) BL Ma3 V1
1656. ] חנכת BL V1 חנוכת Ma3
1658. ואינו] ואינם V1
1659.
התחלת]
1660. ] פירושו V1 addition
l. variante scripturaire relevée par Kennicott (K9, K166, K170)
כי גם נביא גם כהן חנפו (יר’ כג, יא),1661 והארץ ישבה1662חנפה תחת יושביה (יש’ כד, ה), הלא חנף1663 תחנף הארץ ההיא1664(יר’ ג, א). 1665והשם לעשות חנף (יש’ לב, ו). ומשקל אחר יצאה חנפה (יר’ כג, טו). והתאר כלו חנף ומרע (יש’ ט, טז). והפעל הכבד ולא תחניפו את הארץ (במ’ לה, לג), יחניף בחלקות (דנ’ יא, לב), כלם ענין רשע ונשוא פנים.
מו. בבלי, סנהדרין נב ע"ב
ויצו את(li)1666 ביתו ויחנק (שמ"ב יז, כג). והפעל הכבד ומחנק ללבאותיו (נח’ ב, יג). והשם ותבחר מחנק נפשי (איוב ז, טו), ענינם ידוע בדברי רבותינוז"ל1667 [מו], שאמרו כל מיתה האמורה בתורה סתם 1668אינה אלא חנק.
li. variante scripturaire relevée par Kennicott
מז. בבלי, חולין סג ע"א
אם1669 חסיד תתחסד (שמ"ב כב, כו). זה חסדך את רעך (שמ"ב טז, יז), חסד ואמת (בר’ מז, כט), 1670עולם חסד יבנה (תה’ פט, ג), בשש נקדות. חסדם יעזובו1671 (יונה ב, ט), ענין החסד הוא הטוב והגמילות לפנים משורת הדין. וענין אחר חסד הוא (וי’ כ, יז), חרפה1672. פן יחסדך שומע (מש’ כה, י), ישים דברך חרפה ונבלה. ומפרשים פירשו1673 מזה הענין 1674חסדם יעזובו1675. אבל אדוני1676 אבי ז"ל1677 פרשו מהענין הראשון והוא הנכון. וכן1678 פרשו1679 משמרים הבלי שוא חסדם יעזובו1680. 1681אמררבי1682 יונה כל אלו1683 האנשים שהם משמרים הבלי שוא ידעתי כי חסדם יעזובו1684, כלומר החסד והטוב שנדרו לעשות כמו שאמר וידרו נדרים (יונה א, טז), יעזבו אותו1685 אחר שנמלטו1686 מן הרעה, אבל אני בקול תודה אזבחה לך1687 אשר נדרתי אשלמה (יונה ב, י). ושני העינינים1688 האלו1689 שנזכרנו1690 בחסד הם ענין אחד, כי כמו שהחסד הוא תוספת הטוב ויתרון הגמול1691 כן1692 חסד הוא רוצה1693 לומר תוספת הזנות ויתרון הנבלה. וכן כתב רבי אברהם אבן1694 עזרא1695. ואת החסידה (וי’ יא, יט), פירשו1696 רבותינו ז"ל [מז], זו דיה לבנה, ולמה נקרא שמה חסידה? שעושה חסידות עם חברותיה1697, כלומר במזוניה1698 שמחלקת להם.
1669. אם] עם Ma3 V1
1670. חסר] אמרתי BL
1671. יעזובו] יעזבו V1
1672. חרפה] חפרה Ma3
1673. פירשו] פרשו Ma3 V1 omission
1674. ] פרשו V1 addition
1675. יעזובו] יעזבו Ma3 V1
1676. אדוני] אדני Ma3 V1
1677. ז"ל] Ma3 omission
1678. וכן] וכך BL והוא Ma3
1679. פרשו] פירושו BL
1680. יעזובו] יעזבו Ma3 V1
1681.
] כלומר החסד והטוב. V1 addition
1682. נוסף רבי] BL Ma3 V1
1683. אלו] אלה Ma3 V1
1684. יעזובו] יעזבו Ma3 V1
1685. אותו] אותם BL Ma3
1686. שנמלטו] שנמלטו V1
1687. לך] לך Ma3
1688. העינינים] הענינים Ma3 V1
1689. האלו] האלה Ma3
1690. שנזכרנו] שהזכרנו BL Ma3 V1
1691. הגמול] תגמול Ma3
1692. כן] כי Ma3
1693. רוצה] רצה BL
1694. אבן] בן BL V1
1695. חסר] ז"ל BL Ma3 V1
1696. פירשו] פרשו Ma3 V1
1697. חברותיה] חבירותיה Ma3
1698. במזוניה] במזונותיה BL Ma3 V1
וחסו בשם י"י (צפ’ ג, יב), וחוסה במותו צדיק (מש’ יד, לב), אחסה בסתר1699 כנפיך (תה’ סא, ה), בשבא1700 לבדו. ובצל כנפיך אחסה (תה’ נז, ב), בשבא1701 וסגול. ומצאתי1702ומסרת אחד1703 מצאתי 1704 1705 מחסה, 1706מחסי, לחסות1707 חי"ת1708רפין1709 וסימן1710 בטחו לנו מציון במופת למחתה1711 טוב טוב1712 כנפיו1713 כותהון רפה1715 בר מן חד ובצל כנפיך אחסה, אם כן הוא הפוך1716 מה שכתבנו. ובה יחסו עניי עמו (יש’ יד, לב), בצל כנפיך יחסיון (תה’ לו, ח), בשבא1717 וסגול, 1718צור חסיו בו (דב’ לב, לו), בך חסיה נפשי (תה’ נז, ב), באו חסו בצלי (שופ’ ט, טו), וישמחו כל חוסי בך1719 (תה’ ה, יב), 1720מושיע חוסים (תה’ יז, ז). והשם וי"י מחסה לעמו (יואל ד, טז), מחסה מזרם 1721(יש’ כה, ד), 1722 מחסה לשפנים (תה’ קד, יח), בשבא1723 לבדו, מחסה ועוז1724 (תה’ מז, ב), אלהים מחסה לנו (תה’ סב, ט), בשבא1725 ופתח. ומשקל אחר1726 והחסות בצל מצרים לכלמה (יש’ ל, ג), כלם ענין הסתופף אבריגר1727 בלעז.
1700. בשבא] בשוא BL Ma3 V1
1701. בשבא] בשוא BL Ma3 V1
1702. נוסף ומצאתי] BL Ma3 V1
1703. אחד] אחרת V1
1704. חסר] וכל BL Ma3 V1
1705. ] אחסה Ma3 addition
1706. ] אחסה, V1 addition
1707. לחסות] לחסות V1
1708. נוסף חי"ת] BL Ma3 V1
1709. רפין] חירפין Ma3
1710. וסימן] וסימנו BL
1711.
למחתה]
1712. טוב] Ma3 omission
1713. ] אחסה BL Ma3 V1 omission
1715. רפה] רפי V1
1716. הפוך] הפך BL Ma3 V1
1717. בשבא] בשוא BL Ma3 V1
1718. חסר] ואמר אי אלהימו BL
1719. חסר] לעולם ירננו BL
1720. חסר] הפלא חסדיך BL
1721. חסר] צל מחרב BL
1722. חסר] סלעים BL
1723. בשבא] בשוא BL Ma3 V1
1724. ועוז] ועז Ma3 V1
1725. בשבא] בשוא BL Ma3 V1
1726. ומשקל אחר] ומענין אחר Ma3
1727. אבריגר] אלבירגר BL
lii. variante scripturaire relevée par Kennicott (K178)
מח. ירושלמי, תענית ג, ו
כי יחסלנו הארבה (דב’ כח, לח), יכרתנו1728 ויכלנו. ולפיכך נקרא מין ממיני הארבה המכלה ביותר חסיל, החסיל והגזם (יואל ב, כה). וכן אמרו רבותינו ז"ל [מח] למה נקרא שמו חסיל? שהוא חוסל את1729הכל, גובי דהוא גבי דינא דמריה. ומזה אמרו לכלות הדבר והשלמתו חסלת 1730סדר פלני1731 או מסכת פלונית1732.
1728. יכרתנו] וכרתנו Ma3
1729. נוסף את] BL Ma3
1730. ] חסלת (liii) V1 addition
1731. פלני] פלוני BL
1732. פלונית] פלני Ma3
liii. dittographie
לא תחסום1733 שור בדישו (דב’ כה, ד), המחסום הוא דבר1734 שישימו בפי 1735הבהמה מה1736שלא תאכל ולא1737 תשך1738. אשמרה לפי מחסם1739 (תה’ לט, ב), וחוסמת היא את העוברים (יח’ לט, יא), כלומר סותמת העוברים1740 שלא יוכלו1741 לעבור1742 מרוב1743 באשה וסרחונה. או העוברים יחסמו 1744 אפיהם1745 בעברם ותהיה מלת חוסמת עוברת לשלישי.
1733. תחסום] תחסם V1
1734. דבר] הדבר BL
1735.
] ר V1 addition
1736. נוסף מה] BL Ma3 V1
1737. ולא] ושלא V1
1738. תשך] תשיך BL תשוך Ma3 V1
1739. מחסם] מחסום BL Ma3 V1
1740. כלומר סותמת העוברים] Ma3 omission
1741. יוכלו] יכלו Ma3
1742. לעבור] לעבר Ma3
1743. מרוב] מרב V1
1744. ] את Ma3 addition
1745. אפיהם] פיהם Ma3
והיה החסן1746 לנעורת1747 (יש’ א, לא), וחסון1748 הוא כאלונים (עמ’ ב, ט), חזק ותקיף. ומשקל אחר מי 1749כמוך חסין יה (תה’ פט, ט), בפלס יה בפלס1750גביר1751שמתיו לך (בר’ כז, לז). והשם את1752כל חסן העיר (יר’ כ, ה), חסן ויקר יקחו (יח’ כב, כה), הוא האוצר המעולה ונקרא כן לפי שהוא חזק1753 האדם ותקפו. ומזה לא יחסן ולא יאצר1754 (יש’ כג, יח), ותרגום נהרסו ממגורות1755 אתפגרו1756 חוסניא1757.
וצפחת השמן לא חסר (מל"א יז, טז), פעל עבר1758בפלס כי לא חמץ (שמ’ יב, לט), וצפחת השמן לא תחסר (מל"א יז, יד),1759 י"י רועי לא1760 אחסר (תה’ כג, א), חסרנו כל 1761(יר’ מד, יח), לא חסרת דבר (דב’ ב, ז), 1762אל יחסר המזג (שה"ש ז, ג), לא תחסר כל בה (דב’ ח, ט), אולי יחסרון החמשים1763 הצדיקים1764 חמשה (בר’ יח, כח), ויחסרו המים (בר' ח, ג), הלוך וחסור (בר' ח, ה), כלם שהם מהבנין הקל הם בודדים ואין אחד מהם עובר כאשר חשב1765 רבי יונה 1766 במקצתם. והשם אשר1767אין מחסור (שופ’ יט, יט), די מחסורו (דב’ טו, ח), כל מחסורך עלי (שופ’ יח, כ).1768 ומשקל1769 אחר וחסרון לא יוכל להמנות (קה’ א, טו)1770. ומשקל אחר בחסר1771 כל (דב’ כח, מח).1771ומשקל אחר בחסר ובכפן (איוב ל, ג),1773 ולא ידע כי חסר יבאנו (מש’ כח, כב), בשש נקדות. ומשקל אחר ואוילים בחסר לב ימותו (מש’ י, כא). והתאר כי מה אתה חסר (מל"א יא, כב), חסר לב (מש’ ו, לב). והפעל הכבד והוא עובר והממעיט לא החסיר (שמ’ טז, יח), ופירושו לא החסיר מדתו בלקטו מעט, כי כשיעור1774 לקט1775 כל אחד מהם וכן לא העדיף (שמ’ טז, יח) לא העדיף על מדתו. ומשקה1776 צמא יחסיר (יש’ לב, ו). וכבד אחר ותחסרהו מעט מאלהים (תה’ ח, ו), ומחסר את נפשי מטובה (קה’ ד, ח), וכלם ענינם ידוע1777.
1758. נוסף פעל עבר] BL Ma3
1759. ] Ma3 omission
1760. לא] ולא Ma3
1761. חסר] ובחרב וברעב תמנו BL
1762. חסר] שררך אגן הסהר BL
1763. החמשים] חמשי Ma3 חמשים V1
1765. חשב] כתב BL Ma3
1766. ] ז"ל Ma3
1767. נוסף אשר] BL
1768. – חסר מחמת הדומות ] ומשקל אחר בחסר כל (דב’ כח, מח). BL
1769. ומשקל] ובמשקל Ma3
1770. חסר] , ויתכן היותו תאר בשקל אביון BL Ma3
1771. נוסף ] BL Ma3
1771. בחסר] ובחסר V1
1773. ] ויתכן היותו תאר שקל אביון. V1 addition
1774. כשיעור] כשעור V1
1775. לקט] לוקט Ma3
1776. ומשקה] ומשקה V1
1777. וכלם ענינם ידוע] Ma3 omission
liv. variante scripturaire relevée par Kennicott (K155)
מט. משנה נזיר ו, ג
נ. בבלי, נדה סח ע"א
חופף עליו כל היום (דב’ לג, יב), מסתיר ומכסה עליו. והשם כי על כל כבוד חפה1778 (יש’ ד, ה), ויצא1779 מחפתו1780 (תה’ יט, ו), וכלה מחפתה1781 (יואל ב, טז), מקום הסתרת1782 הכלה1783 עם החתן. ויתכן להיות מענין זה לחוף ימים (בר’ מט, יג), לחוף אניות (בר’ מט, יג), כלומר מקום שנסתרים בו הספינות מפני הרוחות והוא הנמל. או יהיה ענינו שפת ימים מדברי רבותינו ז"ל ממה שאמרו במשנה בנזיר [מט], לא יחוף 1784 ראשו באדמה מפני שמשרת1785 1786 השער. ועוד אמרו1787 [נ], אשה חופפת ביום וטובלת עליה1788בלילה והוא חכוך הראשי1789 וגרירתו פיינר1790 בלעז1791. ולפיכך נקראת1792 שפת הים חוף לפי שגוררין שם הספינות. ומן הענין1793 הזה עורו1794חף1795 אנכי ולא עון לי (איוב לג, ט), כלומר נגרד ומנוקה מעונות.
1778. חפה] חופה Ma3 V1
1779. ויצא] יצא BL יוצא Ma3 V1
1780. מחפתו] מחופתו Ma3 V1
1781. מחפתה] מחופתה Ma3 V1
1782. הסתרת] הסתרה V1
1783. הכלה] על כלה V1
1784. ] את Ma3 addition
1785. שמשרת] שמשפת V1
1786.
חסר] את BL
1787. אמרו] אמר V1
1788. נוסף עליה] BL Ma3 V1
1789. הראשי] הראש BL Ma3 V1
1790. פיינר] Ma3 V1 omission
1791. ] פנייר V1
1792. נקראת] נקרא BL Ma3 V1
1793. ומן הענין] ומהענין Ma3
1794. נוסף עורו] BL Ma3 עוד V1 addition
1795. חף] חוף Ma3
נא. תנחומא נח, א
. וחפו ראשם (יר’ יד, ג), וראש לו חפוי (שמ"ב טו, ל). ואשר הוא פועל1796 עומד, ופני המן חפו (אס’ ז, ח), כלומר נכבשו פניו לקרקע1797 כי היה לו בשת מאשר אמר לו המלך. ויש מפרשים אותו פועל1798 עובר 1799 כלומר משרתי המלך כסו פניו כמנהג הנתלים1800 שמכסין1801 פניהם כי הרגישו המשרתים כי יצוה1802 המלך לתלותו כי ראו1803 כי כעס עליו מאד לפיכך אמר חרבונה1804 גם הנה העץ (אס' ז, ט). והנפעל כנפי יונה נחפה בכסף (תה’ סח, יד). והפעל הכבד חפה עצי ברושים (דה"ב ג, ה), ויחפהו זהב טהור(lvi)1805 (דה"ב ג, ה), ויחף את הבית הזה1806 (דה"ב ג, ז), כלם ענין כסוי ותרגום ויכס וחפא1807. ומזה הענין1808 והשרש1809 1810 ויחפאו בני ישראל (מל"ב יז, ט). והאל"ף תמורת למ"ד הפעל. ופירוש ויחפאו הסתירו הידיעה מהבורא ואמרו כי מעשה בני אדם נעלמים מן הבורא1811 ואינו יודע ואינו משיג מהם דבר, לפיכך ויבנו להם במות (מל"ב יז, ט), וכל ענין הפרשה 1812. וכן אמר ישעיהו1813 הנביא עליהם הוי המעמיקים1814 את1815מי"י1816 לסתיר1817 עצה והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי רואנו ומי יודענו (יש’ כט, טו). וכן אמר הנביא יחזקאל1818עליהם כי אומרים אין י"י רואה1819 אותנו1820 עזב י"י את הארץ (יח’ ח, יב). וכן פרשוהו1821 רבותינו ז"ל [נא] ויחפאו1822 בני ישראל (מל"ב יז, ט) מאי אמור? העמוד הזה אינו רואה ואינו שומע.
1796. פועל] פעל Ma3 V1
1797. לקרקע] בקרקע BL לקרקע V1
1798. פועל] פעל Ma3 V1
1799. חסר] כחבריו BL V1 כחביריו Ma3
1800. הנתלים] הנתלין V1
1801. שמכסין] שמכסים BL
1802. יצוה] צוה Ma3
1803. ראו] ראה Ma3
1804. חרבונה] חרבונא(lv) Ma3 חרבנה V1
1805. ] טוב BL
1806. נוסף הזה] BL זהב Ma3 V1
1807. וחפא] וחפה Ma3
1808. הענין] Ma3 V1
1809. והשרש] השרש Ma3 V1
1810. ] והענין Ma3 V1 addition
1811. מן הבורא] מהבורא Ma3 V1
1812. חסר] כן BL
1813. ישעיהו] ישעיה Ma3 V1
1814. המעמיקים] המעמקים Ma3
1815. נוסף את] BL Ma3 V1
1816. מי"י] מזיז Ma3
1817. לסתיר] לסתר Ma3
1818. נוסף יחזקאל] BL Ma3
1819. רואה] רואה V1 repentir
1820. אותנו] Ma3 omission
1821. פרשוהו] פירשו BL פרשו Ma3
1822. ויחפאו] ויחפא Ma3
בחפזה לנוס (שמ"ב ד, ד), אשר השליכו ארם בחפזם (מל"ב ז, טו), ואני1823 אמרתי בחפזי (תה’ קטז, יא), אל תיראו1824 ואל תחפזו (דב’ כ, ג), הן יעשק נהר לא1825 יחפוז1826 (איוב מ, כג). והשם כי בחפזון יצאת (דב’ טז, ג), כי לא בחפזון תצאו (יש’ נב, יב). והנפעל נחפז ללכת 1827(שמ"א כג, כו), נבהלו נחפזו (תה’ מח, ו), מקול(lix)1828 רעמך יחפזון (תה' קד, ז). ענין הכל נחץ1829 ומהירות ותנועה עם הפחד.
ממלא חפנים1830 (קה’ ד, ו), מלא חפניכם1831 1832(שמ’ ט, ח), ומלא חפניו1833 (וי’ טז, יב), ידוע.
lx. dittographie (verset précédent) ?
כי חפץ בבת יעקב (בר’ לד, יט), לו חפץ י"י להמיתנו (שופ’ יג, כג), והיה אם לא חפצת בה (דב’ כא, יד), ואם לא יחפץ האיש (דב' כה, ז), החפץ אחפץ מות רשע (יח’ יח, כג), עד שתחפץ (שה"ש ב, ז), לא בגבורת הסוס יחפץ (תה’ קמז, י). והתאר אם חפץ בנו י"י (במ’ יד, ח), כי חפץ י"י להמיתם (שמ"א ב, כה). והשם 1834תמצאו חפץ (יש’ נח, ג), החפץ לי"י1835 (שמ"א טו, כב), בחמש1836 נקדות. כי אם בתורת1837 י"י חפצו (תה’ א, ב), וכל החפצים לא ישוו בה (מש’ ח, יא)1838, דרושים לכל חפציהם (תה’ קיא, ב). והנכון כי דרושים לכל חפציהם 1839 בפלס זקניהם, כלומר לכל החפצים בהם הם דרושים. אך יחפץ זנבו כמו ארז (איוב מ, יז), פרשו בו ענין תנועה בחלוף צד"י בזי"ן כי הם ממוצא אחד והוא כמו הן יעשק נהר ולא(lxi)1840 יחפז (איוב מ, כג), לשון תנועה במהירות, ופירוש כמו ארז זנבו שהוא 1841גדול כמו1842 ארז יניעהו במהירות.
1834. חסר] הן ביום צמכם BL
1835. לי"י] י"י Ma3
1836.
בחמש] בסח
1837. בתורת] בתורה Ma3
1838. ] כל חפציך לא ישוו בה (מש’ ג, טו) BL וכל חפצים לא ישוו בה (מש’ ח, יא) Ma3 V1
1839. חסר] תאר BL Ma3 V1
1840. ] לא BL
1841. ] כמו V1 addition
1842. כמו] מו Ma3
lxi. variante scripturaire relevée par Kennicott
נב. בבלי, בבא בתרא יא ע"א
כי חפרתי את הבאר הזאת (בר’ כא, ל), חפרוה שרים (במ’ כא, יח), חופר גומץ (קה’ י, ח), וחפרת לבטח תשכב (איוב יא, יח), כלומר תחפור1843 בלבד סביב בניניך ולא תצטרך לעשות חומה סביבותם או להגביה אותם 1844לבטח תשכב. 1845וענין קרוב לזה1846 1847לחפר את כל הארץ 1848(יהו’ ב, ג)1848, משם חפר אכל1850 (איוב לט, כט), ויחפרהו1851 ממטמונים (איוב ג, כא), ענין חפוש ובקשה כי המחפש הדבר1852 כמו חופר. לחפר1853 פרות1854 (יש’ ב, כ), שם עוף. ופירש רבי יונה כיכן נקרא1855 לרוב נקרו הפירות. ונכון הוא כמו שאמר ולעטלפים (יש’ ב, כ) שהיו עושים1856 צורת1857 עופות האלה1858ועטלפים להשתחוות להם. וכן תרגם יונתן למסגד לטעוותא1859 ולצלמניא1860. ויתכן לפרש בו ענין שתי מלות כי הם שתי מלות1861ויהיה פירוש פירות1862 מענין חפירה כלומר לחפור חפירות. וכן מצאנו בדברי רבותינו ז"ל הלשון הזה בענין חפירה1863
1843. תחפור] תחפר Ma3
1844. חסר] כי BL Ma3 V1
1845. חסר] ויש מפרשים כאלו חפרת סביבותיך כן תשכב לבטח. BL Ma3 V1
1846. לזה] זה Ma3
1847. חסר] כי BL Ma3
1848. ] לחפר את הארץ (יהו’ ב, ב) V1
1848. חסר] באו BL Ma3
1850. אכל] אוכל V1
1851. ויחפרהו] ויחפרוהו Ma3 V1
1852. הדבר] בדבר Ma3
1853. לחפר] לחפור Ma3
1854. פרות] פירות Ma3
1855. כן נקרא] נקרא כן BL Ma3 V1
1856. עושים] עושין BL V1 ועושין Ma3
1857. צורת] צורות V1
1858. נוסף האלה] BL האלו Ma3
1859. לטעוותא] לטעותא V1
1860. ולצלמניא] לצלמניא BL ולצלמניא Ma3 V1
1861. נוסף כי הם שתי מלות] BL
1862. פירוש פירות] פירושו BL Ma3 פירות V1
1863. כלומר לחפור חפירות. וכן מצאנו בדברי רבותינו ז"ל הלשון הזה בענין חפירה] Ma3 omission
1864. באמרם] באמרם BL Ma3 כאמרם V1
1865. דסופלא] דסולפי BL דסופלי Ma3 V1
1866. חסר] שעושין BL Ma3
1867. שם] בה BL Ma3
1868. וגם כן] וכן BL
1869. הזה] הוא BL Ma3 V1
1870. פר] פור BL V1
1871. התפררה] התפוררה Ma3 V1
1872. ארץ] Ma3 omission
1873. האדם] אדם V1
1874. לרב] לרוב Ma3
1875. לחפר] לחפור Ma3
1876. חפירות] הפירות Ma3
1877. שעושין] שעושים Ma3
1878. בחורין] בחורים V1
1879. בנקרות] בנקרת Ma3
1880. הצרים] הצורים Ma3 V1
1881. חסר] בעד יומם BL
1882. בושה] בושה V1
1883. ] בצרי. V1 addition
1884. חסר] ובשו החזים BL
1885. הקסמים] הקוסמים Ma3 V1
1886. ] ואל תכלמי BL
lxii. Au début du même verset.
נג. ירושלמי, כלאים ט, ג
נד. בלע"ז פרנק"ו
ועבד חפשי מאדניו (איוב ג, יט), במתים חפשי (תה’ פח, ו), פירושו חפשי מעמל העולם, כמו שאמר ושם1887 ינוחו יגיעי1888 כח (איוב ג, יז). וכן1889 ועבד חפשי מאדניו (איוב ג, יט). העברי והעבריה חפשים (יר’ לד, ט). ופירוש יצא לחפשי (שמ’ כא, ב), יצא למקום שיהיה חפשי, כלומר שיצא מבית1890 אדניו אל ביתו. ויש מפרשים כי היו"ד נוסף והוא כמו לחפש. ואחרים אמרו כי הלמ"ד נוסף. ושלא נזכר פועלו מהדגוש ממנו1891 כי לא חפשה1892 (וי’ יט, כ). והשם או חפשה1893 לא נתן לה (וי’ יט, כ), בפלס טומאה. ואפשר שתהיה הה"א כנוי הנקבה, ואף על פי שהיא רפה. הנה כתבנו כמוהו1894 דברים1895רבים בחלק הדקדוק, ויהיה חפשה1896 מחבר1897 מן חפש1898, כמו מלא קמצו (וי’ ה, יב) מן קומץ1899, ומן גדל, ברב1900 גדלו (תה’ קנ, ב). בבגדי חפש לרכבה (יח’ כז, כ), כלומר בגדים יקרים הראוים1901 לחפשי1902 ולבן1903 חורין. בבית1904 החפשית (מלבים ב' טו, ה), נקרא כן בעבור התבודדו שם מבני אדם וכאלו הוא1905חפשי מחברתם. ופירש בו1906 רבי יונה פירוש אחר בית קטן מלשון ערבי שקורין לבית קטן חִפְשִי.ובתלמוד ירושלמי [נג] עשה לו בית בבית הקברות כמה דאת אמר במתים חפשי (תה' פח, ו)1907.1907
1887. ושם] שמה Ma3
1888. יגיעי] וגיעי Ma3
1889. וכן] כן Ma3
1890. מבית] מבית V1
1891. ממנו] Ma3 omission
1892. חפשה] חופשה V1
1893. חפשה] חופשה V1
1894. כמוהו] כמהו V1
1895. נוסף דברים] BL Ma3 V1
1896. חפשה] חופשה V1
1897. מחבר] מחובר V1
1898. חפש] חופש V1
1899. קומץ] קמץ Ma3 V1
1900. ברב] כרב BL Ma3 כרוב V1
1901. הראוים] הראויים Ma3
1902. לחפשי] לחפש Ma3
1903. ולבן] ובן BL לבן Ma3
1904. בבית] בביתי V1
1905. נוסף הוא] BL Ma3
1906. בו] Ma3 V1 omission
1907. ] V1 omission
1907. חסר] [נד] BL
חופש1909 כל חדרי בטן (מש’ כ, כז)1910. והנפעל איך נחפשו עשו (עו' ו). והכבד ויחפש בגדול החל 19121913 (בר’ מד, יב), וחפשתי אתו1914 בכל אלפי יהודה (שמ"א כג, כג), עם לבבי אשיחה ויחפש רוח1915 (תה’ עז, ז), פירושו אם אשיחה עם לבבי הוא יחפש רוחי וידע מחשבותי1916. תמנו חפש מחפש1917 (תה' סד, ז). ושלא נזכר פועלו ממנו ובקום רשעים יחפש אדם (מש’ כח, יב). והשם חפש מחפש1918 (תה’ סד, ז),1918 והוא בחמש נקדות. וענין1920 החפוש ידוע כענין1921 חקירה. וההתפעל בענין חליפות והשתנות הצעיף או הכסות באחר ויתחפש באפר (מל"א כ, לח), התחפש ובא במלחמה 1922 (מל"א כב, ל). והוא מקור ופירושו אמר מלך ישראל להתחפש ולבא במלחמה כאלו אמר אתחפש ואבוא1923 במלחמה ואתה לבש1924 בגדיך כי אינך צריך להתחפש. ואדני אבי ז"ל פירשו1925 צווי, אמר המלך1926 ישראל ליהושפט הסר מעליך בגדי מלכות והכנס במלחמה, ודעתו ששניהם יתחפשו. ענהו יהושפט, ואתה לבש בגדיך אם אני אתחפש כי אחד ממנו יכנס בהוד מלכות ולא קבל ממנו מלך ישראל ויתחפש, כאשר1927 ראה יהושפט כן לא הסיר מעליו בגדי מלכות ועל זה חשבו שרי הרכב כי מלך ישראל1928 הוא עד שזעק והכירו קולו. ברב כח1929 יתחפש לבושי (איוב ל, יח)1930, ויתחפש1931 שאול וילבש בגדים אחרים (שמ"ב כב, ל), ויתחפש מלך ישראל (מל"א כב).
1909. חופש] חפש BL
1910. חסר] , 1910 תחפשנה (מש' ב, ד) BL Ma3
1910. ] וכמטמנים BL וכמטמונים Ma3
1912.
] ובא V1 addition
1913. ] ובקטן כלה Ma3 V1 addition
1914. אתו] אותו Ma3 V1
1915. רוח] רוחי BL Ma3 V1
1916. מחשבותי] מחשבתי Ma3 V1
1917. מחפש] מחופש V1
1918. ] Ma3 omission
1918. מחפש] מחופש V1
1920. וענין] ענין BL Ma3 V1
1921. כענין] בענין V1
1922. ] ואתה לבש Ma3 addition
1923. ואבוא] ואבא Ma3 V1
1924. לבש] לבוש V1
1925. פירשו] פרשו Ma3 V1
1926. המלך] מלך BL Ma3 V1
1927. כאשר] וכאשר BL Ma3 V1
1928. ישראל] Ma3 omission
1929. ברב כח] ברכבו Ma3
1930. ] Ma3 omission
1931.
ויתחפש]
חץ שחוט לשונם (יר’ ט, ז), 1933 כחצים ביד גבור (תה’ קכז, ד), הדגש לחסרון אות הכפל וענינם ידוע. הלא החצי ממך והלאה (שמ"א כ, לז), היו"ד נוסף1934, והיה1935 הצד"י1936 ראויה להדגש ובא והנח1937 תמורתו. וכמהו1938 ואין קצה למרכבותיו (יש’ ב, ז) שהוא כמו קץ והה"א נוספת והנח תמורת הדגש כי שרש קץ קצץ. והפעל הכבד1939ממנו מקול מחצצים (שופ’ ה, יא), רוצה לומר יורי החצים. ובשרש הזה מענין חצי שהוא משרש חצה, ומספר חדשיו חצצו (איוב כא, כא). ואפשר שנקרא החץ מענין1940 הזה לפי שהוא חוצה הדבר וחותך אותו. ויגרס בחצץ שני (איכה ג, טז), ימלא פיהו חצץ (מש’ כ, יז). נקראו כן האבנים הקטנים עד מאד כמו אבני1941החול כאלו הם חתכות גדולות. אף חצציך יתהלכו (תה’ עז, יח), הם הברקים או אבני הברד1942 וקראם כן לפי שהם משברים ומחתכים העשבים והאילנות. ויצא חצץ1943 כלו (מש’ ל, כז), יש מפרשים אותו מאוסף. והנכון שהוא מענין1944 הזה שפרשנו ענין1945 חתיכה1946 ויהיה חצץ1947 פועל קל1948 או שם תאר, רוצה לומר אף על פי שאין לו מלך יצא כלו ביחד מחתך1949וכורת העשבים והאילנות ולהשחית1950.
1932. חצץ] חץ Ma3
1933. ] וישימני לחץ ברור (יש' מט, ב), Ma3 addition
1934.
נוסף] נוספף
1935. והיה] והיתה BL
1936. הצד"י] הצי"ד Ma3
1937. והנח] הנח BL Ma3 V1
1938. וכמהו] וכמוהו Ma3
1939. נוסף הכבד] BL
1940. מענין] מהענין V1
1941. נוסף אבני] BL Ma3
1942. הברד] הברק BL
1943. חצץ] חוצץ Ma3 V1
1944. מענין] מהענין BL V1
1945. ענין] מענין BL Ma3
1946. חתיכה] חתכה Ma3
1947. חצץ] חוצץ Ma3 V1
1948. פועל קל] פעול עבר Ma3
1949. נוסף מחתך] BL
1950. ולהשחית] להשחית BL Ma3
וגם יקב חצב בו (יש’ ה, ב), פעל עבר. על כן חצבתי בנביאים (הו’ ו, ה), על דרך משל 1951לרוב דבורו בהם כלומר1952 מכתת אותם בדבריו. קול י"י חוצב להבות אש (תה’ כט, ז), בורות1953 חצובים (דב’ ו, יא), כי חצבת לך פה קבר (יש’ כב, טז), על החוצב בו (יש' י, טו), חוצבי1954 מרום קברו (יש' כב, טז), היו"ד נוספת וכבר כתבנו הדומים לו1955 בחלק הדקדוק. תחצב נחשת (דב’ ח, ט). והנפעל לצ1956לעד בצור יחצבון (איוב יט, כד), ושלא נזכר פועלו מהכבד הדגוש הביטו אל צור חצבתם1957 (יש’ נא, א). והפעל הכבד המחצבת רהב (יש' נא, ט). והשם ואבני מחצב (מל"ב יג, יג), ענין הכל הכרתה1958 כענין פסילה.
אשר חצה משה (במ’ לא, מב), וחצית את המלקוח (במ' לא, כז), עד צואר יחצה (יש’ ל, כח), כלומר יחלק הגוף, כי עד הצואר1959 יהיה מכוסה באותם המים1960 ומן הצואר ומל1961ולמעלה יהיה מגולה19621963. והוא משל על השחתת מלך אשור כל הארץ 1964 שתהיה קרובה להיות1965 נשחתת כולה1966 כמו הבא עד צוארו במים שהוא קרוב1967 להיות טובע.1968 לא יחצו1970 ימיהם (תה’ נה, כד), פירושו לא יגיעו1971 עד חצי ימיהם. יחצוהו בין כנענים (איוב מ, ל), וחצו את כספו (שמ’ לא, כה), ויחץ את הילדים (בר’ לג, א). והשם ותהי המחצה 1972(במ’ לא, לו), 1973מחצת העדה (במ' לא, לד). ומשקל אחר מחציתה בבקר (וי’ ו, יג). ומשקל אחר אמתים וחצי (שמ’ כה, י). ובסמוך חצי היריעה (שמ' כו, יב). וכבר בא כן מבלי סמיכות ותנו את החצי לאחת1974ואת החצי לאחת1975 (מל"א ג, כה).1976 ומשקל אחר חצות לילה (תה’ קיט, סב). והנפעל ותחץ לארבע רוחות השמים (דנ’ יא, ד), ויחצו הנה והנה (מל"ב ב, יד), כלם ענין חלוקה, בין שיהיו1977 החלקים בשוה או בלא שוה.
1959. הצואר] צואר BL
1960. המים] הדמים Ma3
1961. נוסף ומל] BL Ma3 V1
1962. מגולה] מגלה Ma3
1963. חסר] כמו שאמר עד צואר יגיע (יש’ ל, כח) BL Ma3 V1
1964. חסר] עד BL Ma3 V1
1965. להיות] להיותה Ma3
1966. כולה] כלה V1
1967. קרוב] הקרוב Ma3
1968. חסר] וזה שאמר עד צואר יחצה מדבר על המכה שהכה מלאך י"י במחנה 1968. BL Ma3 V1
1968. ] אשור BL V1 Ma3 omission
1970. יחצו] יחצו Ma3
1971. יגיעו] יגיע BL
1972. חסר] חלק היצאים BL
1973. חסר] ותהי BL
1974. ותנו את החצי לאחת] Ma3 omission
1975. נוסף ואת החצי לאחת] BL Ma3
1976. חסר] וכבר כתבנו דקדוקו עוד בחלק הדקדוק. BL
1977. שיהיו] שהיו Ma3
והביאו בניך בחצן (יש’ מט, כב), חצני נערתי (נחמ’ ה, יג). ומשקל אחר וחצנו מעמר (תה’ קכט, ז), ענינם זרוע1978. ויש מפרשים כנף הבגד פַלְדָא1979 בלעז.
נה. בבלי, ברכות ט ע"ב
ויהי כאחד למחצצרים 1980 (דה"ב ה, יג). וכבד אחר מחצצרים בחצצרות1981 (דה"ב ה, יב), משפטו מחצירים, ענינם תוקעים1982 בחצוצרות1983 כי הצד"יבחצוצרות1984 כפולה19841982. וכן הצד"י1987 למחצצרים1988 ובמחצצרים, ואינה1989 נקראת השניה1990 ואף על פי שהיא כתובה כשי"ן יששכר השנית1991. ארך החצר (שמ' כז, יח),19921993 החצר הפנימית (יח’ י, ג), החצר החיצנה1994 (יח' י, ה), רובם בלשון נקבה. וימצאו בלשון זכר לפני החצר הפנימי לחצר הפנימי ,19951997בלשכת גמריהו בן שפן הסופר בחצר העליון (יר’ לו, י), את קלעי החצר את עמדיו1998 (שמ’ לה, יז). ויבאו אל המלך חצרה1999 (יר’ לו, כ), מלעיל כי הה"א נוספת. והקבוץ רמוס חסרי2000 (יש’ א, יב). ובלשון 2001נקבה2002 מן הבתים ומן החצרות (שמ’ ח, ט), 2003ביתי וחצרותי (דה"א כח, ו), לחצרות בית י"י (דה"א כח, יב).2004 ומשקל אחר והיתה נוה תנים חציר לבנות יענה (יש’ לד, יג), חציר לקנה וגמא (יש' לה, ז), שניהם ענינם כמו חצר והוא ידוע. ובתי החצרים (וי’ כה, לא), בחצריהם ובטירתם2005 (בר’ כה, טז), חצרים תשב קדר (יש’ מב, יא), כל אלו והדומים להם הם הכפרים והפרזות שאינם2006 מוקפים2007 חומה שהם כמו חצר. וענין אחר אולי נמצא חציר (מל"א יח, ה), וצמחו בבין חציר2008 (יש’ מד, ד), חציר כבקר יאכל (איוב מ, טו), מצמיח חציר לבהמה (תה’ קד, יד), חציר גגות (מל"ב יט, כו),2009 ענינם עשב. ורבי יונה פירש2010 וצמחו בבין חציר מענין2011 הראשון2012 כמו חצר. את2013 החציר ואת הבצלים (במ’ יא, ה), הוא הנקרא בלשון רבותינו ז"ל2014 [נה] כרתי.וכן תרגמו אנקלוס201520162015. והוא שקורין לו בלעז פוֹריש2018.
1980. חסר] ולמשררים BL ולמשוררים Ma3 V1
1981. בחצצרות] בחצוצרות Ma3
1982. משפטו מחצירים, ענינם תוקעיםתוקעין בחצוצרותבחצצרות כי הצד"יבחצוצרותבחצצרות כפולהכפולה בחצוצרות] Ma3 omission
1982. תוקעים] תוקעין BL
1983. בחצוצרות] בחצצרות V1
1984. בחצוצרותבחצצרות כפולה] כפולה בחצוצרות BL
1984. בחצוצרות] בחצצרות V1
1987. הצד"י] הצרי Ma3
1988. למחצצרים] Ma3 omission
1989. ואינה] ואיננה BL Ma3
1990. השניה] השנייה Ma3
1991. השנית] השניה Ma3 V1
1992. נוסף ] BL
1993. חסר] את BL
1994. החיצנה] החיצונה Ma3 V1
1995. repentir רובם בלשון נקבה. וימצאו בלשון זכר לפני החצר הפנימי לחצר הפנימי ,] 1995 בלשון נקבה. וימצאו בלשון זכר לפני החצר הפנימי (יח’ מ, יט). BL Ma3 V1
1995. ] רובם BL רבם Ma3 V1
1997. ] לחצר הפנימי, אל החצר הפנימי (יח’ מ, לב). V1 addition
1998. עמדיו] עמודיו Ma3 V1
1999. חצרה] החצר Ma3
2000. חסרי] חצרי BL Ma3 V1
2001.
] ר V1 addition
2002. נקבה] נקבות BL
2003. חסר] הוא יבנה BL
2004. ] בחצרות בית י"י (תה’ קטז, יט). BL
2005. ובטירתם] ובטירותם Ma3 V1
2006. שאינם] שאין Ma3 שאינן V1
2007. מוקפים] מוקפות BL Ma3 V1
2008. חסר] כערבים על יבלי מים BL
2009. ] כחציר גגות (תה’ קכט, ו), BL
2010. פירש] פרש V1
2011. מענין] מהענין V1
2012. הראשון] ראשון Ma3
2013. את] ואת BL
2014. ז"ל] Ma3 V1 omission
2015. וכן תרגמו אנקלוסתרגום יונתןוכרתי ובצלי] Ma3 omission
2015. תרגמו אנקלוס] תרגום יונתן BL
2016. חסר] וכרתי ובצלי BL
2018. פוֹריש] פורוש Ma3
הוי החקקים2019 חקקי און (יש’ י, א), חקקי2020 בסלע משכן לו (יש' כב, טז), היו"ד נוספת וכן יו"ד חצבי2021 (יש' כב, טז). וכבר כתבנו הדומים להם בחלק הדקדוק. חקקים2022 בששר (יח’ כג, יד), וחקות עליה עיר (יח' ד, א), בחקו חוג2023 (מש’ ח, כז), בחוקו2024 מוסדי ארץ (מש' ח, כט). ונרפו שניהם להקל. 2025על2026 ספר חקה (יש’ ל, ח), הה"א במפיק ענינו חקוק2027 אותה. ושלא נזכר פועלו מי יתן2028בספר ויוחקו2029 (איוב יט, כג), ונרפה להקל. והפעול2030 מהדגוש וישכח מחקק2031 (מש’ לא, ה). 2032ובנין פועל2033 ומחוקק2034 במשענותם (במ’ כא, יח), ומחוקק מבין רגליו (בר’ מט, י), חלקת מחוקק , כלם ענין כתיבה. ופירוש ומחקק מבין רגליו2035 כי דרך המושל להיות הסופר2039 יושב לרגליו. ופירוש חלקת מחוקק כדעת2040 התרגום. והשם חקקי און (יש’ י, א), חקקי לב (שופ’ ה, טו), פירושו שהלב חוקק וחושב עליהם איך לא באו למלחמה. ולפי שנותן2041 לכתב2042 משפט האדם שיש לו עם חברו ומה שראוי לו2043 ליקח2044 ממנו נקרא חק, כי חקך וחק בניך 2045 (וי’ י, יג), כי חק לכהנים מאת פרעה (בר’ מז, כב), הטריפני לחם חקי (מש’ ל, ח),2045 כי ישלים חקי (איוב כג, ד), המכות והנגעים המכאיבים אותי תמיד בכל יום כאלו הם לי לחק2047. מחקי צפנתי אמרי פיו (איוב כג, יב), ממנהגי2048 היו2049 לצפון2050 בלבי אמרי פיו. לבלי חק (יש’ ה, יד), הפך המשפט והמנהג. ובה"א2051 הנקבה חקה אחת לכם (במ’ טו, טו)2052, זאת חקת התורה (במ' יט, ב). והקבוץ חקות עולם תמיד (יח’ מו, יד), את2053 חקתי2054 תשמרו (וי’ יח, ד). ויתכן לפרש מזה ומחוקק מבין רגליו, חלקת מחוקק, והוא המושל נקרא2055 כן כי הוא משים2056 החקים בארצו. ופירוש ומחוקק מבין רגליו2057 שלא יסור מושל מזרעו, ומבין רגליו כמו היוצת מבין רגליה (דב’ כח, נז), ופירוש חלקת מחוקק תחלת הפסוק וירא2058 ראשית לו, פירושו ראה ובחר בתחלה לעצמו לקחת חלקת2059 מעבר לירדן כי ראה כי שם חלק מלכים ומושלים בתים צפונים2060 וטובים. וכן י"י מחוקקנו (יש’ לג, כב), שנתן לנו החקים.
2019. החקקים] החוקקים Ma3 V1
2020. חקקי] חוקקי Ma3 V1
2021. חצבי] חוצבי Ma3 V1
2022. חקקים] חקוקים Ma3 V1
2023. חסר] על פני תהום BL
2024. בחוקו] בחקו Ma3
2025. חסר] על לוח אתם BL
2026. על] ועל BL
2027. חקוק] חק Ma3
2028. נוסף מי יתן] BL
2029. ויוחקו] ויחקו Ma3
2030. והפעול] והפעל Ma3
2031. מחקק] מחוקק V1
2032.
] כלם ענין כתיבה. V1 addition
2033. פועל] פעל Ma3
2034. ומחוקק] במחקק BL מחוקק V1
2035. repentir חלקת מחוקק , כלם ענין כתיבה. ופירוש ומחקק מבין רגליו] חלקת מחוקק (שופ’ ה, יד),2035 כלם ענין כתיבה. ופירוש 2037 מבין רגליו BL Ma3 V1
2035. ] ירדו 2035 (דב’ לג, כא), BL Ma3 V1 omission
2035. ] מחקקים BL מחוקקים Ma3
2037. ] ומחקק BL ומחוקק Ma3 V1
2039. הסופר] סופר BL Ma3
2040. כדעת] לדעת Ma3
2041. שנותן] שנתן BL Ma3 V1
2042. לכתב] ליכתב BL
2043. לו] Ma3 omission
2044. ליקח] לקח V1
2045. ] Ma3 omission
2045. חסר] נתנו BL
2047. לחק] לחוק V1
2048. ממנהגי] ממנהיגי V1
2049. היו] היה Ma3 V1
2050. לצפון] לצפן V1
2051. ובה"א] וברא Ma3
2052. ] יהיה לכם (במ’ ט, יד) Ma3 V1
2053. את] ואת BL
2054. חקתי] חקותי Ma3 V1
2055. נקרא] ונקרא BL
2056. משים] משם Ma3
2057. ומחוקק מבין רגליו] Ma3 omission
2058. וירא] וירא V1
2059. חלקת] חלקו BL Ma3 V1
2060. צפונים] ספונים BL
ודרשת2064 וחקרת 2065(דב’ יג, טו), חקרתני ותדע (תה’ קלט, א), הלא אלהים יחקר זאת (תה’ מד, כב), כי אחקר את אבי (שמ"א כ, יב), חקרני אל ודע לבבי (תה’ קלט, כג), לכו חקרו2066 את הארץ (שופ’ יח, ב). והנפעל לא נחקר משקל הנחשת (מל"א ז, מז), כי לא יחקר 2067(יר’ מו, כג). והכבד אזן וחקר 2068(קה’ יב, ט). והשם אין חקר לתבונתו (יש’ מ, כח), החקר אלוה תמצא (איוב יא, ז), בחמש נקודות2069. כ2070 גדולים חקרי לב (שופ’ ה, טז), פירושו שהלב חופש וחוקר עליהם הרבה איך נפלגו ולא באו למלחמה. ורבי יונה פרשו תאר על משקל2071 יראי אלהים, והענין שלבותם מגיעים לתכלית מחקר הגדולה2072 והשררה. ובתוספת מ"ם אשר2073 בידו מחקרי ארץ (תה’ צה, ד), בסגול המ"ם ענינו רוב2074 החפוש.
2064. ודרשת] ודרשרת Ma3
2065. חסר] ושאלת BL Ma3
2067. חסר] כי רבו מארבה BL
2068. חסר] תקן משלים BL
2069. נקודות] נקדות Ma3 V1
2070. נוסף כ] BL Ma3 V1
2071. על משקל] ענין אחר Ma3
2072. הגדולה] הגדלה Ma3
2073. אשר] אש Ma3
2074. רוב] רב Ma3 V1
lxiii. variante scripturaire relevée par Kennicott (K77, primo K155)
נו. משנה שבת א, י
נז. ירושלמי, ביצה ב, ו יב ע"א
ועצמי חרה מני חרב (איוב ל, ל), וחרה נחשתה (יח’ כד, יא), על כן חרו יושבי ארץ (יש’ כד, ו). והנפעל נחר מפוח 2075(יר’ ו, כט),2076 והעצמות יחרו (יח’ כד, י), את שני קצותם2077 אכלה האש2078 ותוכו נחר (יח’ טו, ד), קמץ לפי שהוא בינוני, ואם הוא עבר 2079 קמץ מפני הזקף. ובחרק הנו"ן נחר גרוני (תה’ סט, ד), ועצמותי כמוקר2080 נחרו (שם קב, ד), ופירוש נחר מפוח מאש, אומר שהמפוח שהוא כלי2081 שנופחין בו האש נדלק ונשרף מרוב2082 התמדתו באש והעופרת תם והוא שמשימין הצורפים2083 עם הכסף בצרפו כדי שלא יכלה האש הכסף, ואומר כי המפוח נשרף מרב2084 נפחו באש והעופרת תם ועדין2085 רעים לא נתקו. והוא משל על ישראל שידבר הנביא אליהם השכם והערב כאלו נשרף מרוב2086 דברו אליהם,כלומר נחר גרונו בקראו אליהם2087 תמיד וכן אומר2088 במקום אחר על כן חצבתי בנביאים הרגתים באמרי פי (הו’ ו, ה), ועם כל זה לא יוסרו ולא יאמינו לקול הנביא. והשם, ושכן חררים במדבר (יר’ יז, ו), ענין השרפה2089 וההדלקה מרוב החמימות. והאחד מן חררים2090 חרר או חררה. ומזה אמרו לעוגה הנאפת על הגחלים חררה באמרם [נו] ולא חררה2091 על גבי גחלים וזולתו, לפי שנשרפים2092 פניה נקראת כן. ובתלמוד ירושלמי [נז] מפרש מזה2093 סלי חורי (בר’ מ, טז), רוצה2094 לומר שהיו הסלים מלאים2095 חררות. ומן הענין הזה והשרש הזה בהכפל2096 לחרחר ריב (מש’ כו, כא), כלומר להדליק הריב ולהבעירו. והוא מקור מן הדגוש ופתח החי"ת מ2097האחרונה2098 מקום צרי. ומזה עוד ובחרחר2099 ובחרב (דב’ כח, כב). והוא2100 חולי השורף מרוב חמימות.
2075. חסר] מאש BL
2076. חסר] אף כי אש אכלתהו ויחר (יח’ טו, ה), BL Ma3 V1
2077. קצותם] קצותיו BL Ma3 V1
2079. חסר] הוא BL Ma3 V1
2080. כמוקר] כמוקד BL Ma3 V1
2081. כלי] הכלי BL Ma3 V1
2082. מרוב] מרב V1
2083. הצורפים] הצורפין BL V1 הצרופים Ma3
2084. מרב] מרוב Ma3 V1
2085. ועדין] ועדיין Ma3
2086. מרוב] מרב V1
2087. כלומר נחר גרונו בקראו אליהם] Ma3 V1 omission
2088. אומר] אומרים V1
2089. השרפה] השריפה BL
2090. חררים] החררים Ma3
2091. חררה] חרה Ma3
2092. שנשרפים] שנשרפו BL
2093. מזה] Ma3 omission
2094. רוצה] רצונו BL
2095. מלאים] מלאום V1
2096. חסר] הפ"א BL
2097. נוסף מ] BL Ma3 V1
2098. האחרונה] הראשונה Ma3 באחרונה V1
2099. ובחרחר] ובחרחור Ma3 V1
2100. והוא] והיו Ma3
lxiv. variante scripturaire relevée par Kennicott
חרבו פני האדמה (בר’ ח, יג), ונהר יחרב ויבש (יש’ יט, ה), האומר לצולה חרבי (יש' מד, כז), ושערו חרבו מאד (יר’ ב, יב), החי"ת נקראת2101 בקמץ חטף והוא צווי כמו שמו ושערו (יר’ ב, יב). וכתב רבי יונה כי אנשים היו קוראים אותו כמו חרבו פני האדמה והיו מפרשים אותו גם כן צווי מן הדגוש על משקל פרקו נזמי הזהב (שמ’ לב, ב). והוא השיב אותם מפני המסרה2102 שהיא2103 על חרבו מאד 2104 דכותיה2105, ועל חרבו המים אומר המסרה2106 שהם שנים ובפסוק. ושלא נזכר פועלו 2107אשר לא חורבו (שופ’ טז, ז). והפעל הכבד וכל הנהרות החריב (נח’ א, ד), ואחריב בכף פעמי (יש’ לז, כה), המחרבת ים (יש' נא, י)2108והחרבתי את ימה (יר’ נא, לו). והשם מכל אשר בחרבה מתו (בר’ ז, כב), ונתתי יאורים חרבה (יח’ ל, יב), וישם את הים לחרבה (שמ’ יד, כא). ומשקל אחר יהי נא חרב2109 אל2110 הגזה (שופ’ ו, לט), ועל 2111 כל הארץ חרב (שופ’ ו, לז), כחרב2112 בציון2113 2114(יש’ כה, ה), חרב2115 אל מימיה2116 ויבשו (יר’ נ, לח). והקבוץ בלשון נקבות ולא צמאו בחרבות הוליכם2117(יש’ מח, כא). ומשקל אחר בחרבוני קיץ (תה’ לב, ד). ומשקל אחר ובחרחר2118 ובחרב (דב’ כח, ב), בשש נקדות. והתאר טוב פת2119 חרבה (מש’ יז, א), וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה (וי’ ז, י), ענין הכל2120היובש והנגוב והחמימות. ופירוש כחרב בציון (יש' כה, ה) כחם במקום ציה שהיא2121 צרה שאין לה הנחה כן תכניע שאון2122 זרים הכנעה בלי2123 תקומה. חרב בצל עב (יש’ כה, ה), כמו מי2124 ששכן2125 במקום חם ואחר כך2126 בא במקום קר2127 זה הוא2128 בצל עב שלא יוכל 2129לסבול כן יענה ויכניע זמיר עריצים עד שלא יוכלו לקום. וענין אחר חרב לי"י ולגדעון (שופ’ ז, כ), ויעש לו אהוד חרב ולה שני פיות (שם ג, טז), קח לך חרב חדה תער הגלבים (יח’ ה, א), משיגהו חרב בלי תקום (איוב מא, יח), בשש נקדות. כל דבר הכורת יקרא חרב, או ברזל2130 או 2131 החדודה כמו חרבות צורים (יהו’ ה, ב), רוצה2132 לומר חדודי הצורים. והוא שם כלל פעמים ופעם פרט על הסיף2133 כמו ויעש לו 2134 חרב, וכתתו חרבותם2135 לאתים (יש’ ב, ד), והדומים להם. ועל התער קח לך חרב חדה (יח’ ה, א). וכן נקראת2136 המקבת שמסתתין2137 בה2138 האבנים חרב כי חרבך הנפת עליה ותחללה (שמ’ כ, כה). וכן הכשיל שמפיל2139 בו 2140 הבנינים2141 ומגדלותיך יתץ בחרבותיו (יח’ כו, ט), הנתצים2142 אל הסוללות ואל החרב (יר’ לג, ד), בחרבותיהם2143 סביב (דה"ב לד, ו). והפעל מזה2144 חרבו כל פריה (יר’ נ, כז), חרוב והחרם אחריהם2145 (יר’ נ, כא). והנפעל נחרבו המלכים (מל"ב ג, כג). והמקור משלא2146 נזכר פועלו החרב נחרבו המלכים (מל"ב ג, כג).2146 וענין2148 אחר והעיר הזאת תחרב (יר’ כו, ט), והגוים חרב2149 יחרבו (יש’ ס, יב)2150. ויתכן מזה הענין שערו2151 חרבו2152 2153 (יר’ ב, יב), והערים הנושבות תחרבנה (יח’ יב, כ), למען יחרבו ויאשמו (יח' ו, ו)2154. והנפעל עיר נחרבת (יח’ כו, יט), ועריו בתוך ערים2155 נחרבות (יח' ל, ז). והכבד החריבו מלכי2156 אשור (יש’ לז, יח), החרבתי חוצותם2157 (צפ’ ג, ו), ואת מחריב ארצנו2158 (שופ’ טז, כד), מהרסיך ומחריביך 2159(יש’ מט, יז), בתוך ערים מחרבות (יח’ כט, יב). ושלא נזכר פועלו אמלאה החרבה (יח' כו, ב). והתאר חרב הוא מאין אדם (יר’ לג, י), אשר ירושלם חרבה (נחמ’ ב, יז), ונבנו החרבות (יח’ לו, לג), בקמץ הרי"ש והוא משקל אחר. ובצרי הרי"ש הערים2160 החרבות והנשמות והנהרסות (יח’ לו, לה), כן2161 תהיינה הערים החרבות (יח' לו, לח),2160וקמץ החי"ת בהם לתפארת. והשם וחדשו ערי חרב (יש’ סא, ד), לא2163לחרבות חרב שממה (יח’ כט, י). ובה"א הנקבה ועריכם יהיו חרבה (וי’ כו, לג),2164 לחרבות חרב שממה (יח' כט, י),2166 אבל כשעלים2167 בחרבות (יח' יג, ד) הוא משקל אחר 2168. האחד ממנו חרבה 2169ואפשר שהוא תאר. ודרשו מחרבותיהם (תה’ קט, י), כלם ענין חרבן2171 וידועהוא2172.
2101. נקראת] תקרא BL Ma3 V1
2102. המסרה] המסורת BL
2103. שהיא] שהוא BL
2104. חסר] לית BL Ma3 V1
2105. דכותיה] דכוותיה Ma3 כותיה V1
2106. המסרה] המסורת BL
2107. ] ממנו V1 addition
2108. נוסף ] BL
2109. חרב] חורב Ma3
2111. ] פני Ma3 addition
2112. כחרב] וחרב V1
2113. בציון] בציון BL Ma3 V1
2114. חסר] שאון זרים תכניע BL
2115. חרב] חרבא Ma3 חורב V1
2116. מימיה] ממיה V1
2117. נוסף הוליכם] BL
2118. ובחרחר] ובחרחור Ma3 V1
2120. נוסף הכל] BL
2121. שהיא] שהוא V1
2122. שאון] שאול V1
2123. בלי] בלא Ma3
2124. מי] נד V1
2125. ששכן] ששכב BL
2126. כך] כן Ma3 V1
2127. קר] קור Ma3
2128. זה הוא] זהו BL והוא Ma3
2129. ] אדם V1 addition
2130. או ברזל] Ma3 omission
2131. ] כן Ma3 addition אבן V1
2132. רוצה] רצונו BL
2133. הסיף] הסייף Ma3
2134. חסר] אהוד BL Ma3 V1
2135. חרבותם] חרבות Ma3
2136. נקראת] נקרא Ma3 V1
2137. שמסתתין] שמסתתרין Ma3
2138. בה] בו Ma3 V1
2139. שמפיל] שמפילין BL Ma3 שמפילים V1
2140. ] האבנים Ma3 addition
2141. הבנינים] הבנין V1
2142. הנתצים] הנתוצים Ma3 הנפוצים V1
2143. בחרבותיהם] בחרבותם הם V1
2144. מזה] הזה V1
2145. אחריהם] עריהם Ma3
2146. ] Ma3 omission
2146. משלא] שלא BL
2148. וענין] ומשקל BL
2149. חרב] חרוב Ma3 V1
2150. חסר] , והערים הנושבות תחרבנה (יח’ יב, כ), למען יחרבו ויאשמו (יח' ו, ו) BL Ma3 V1
2151. שערו] ושערו BL Ma3 V1
2153. חסר] מאד BL Ma3 V1
2154. ] BL Ma3 V1
2155. ערים] עריו V1
2156. מלכי] מלכי V1
2157. חסר] מבלי עובר BL
2158.
ארצנו] ארצ
2159. חסר] ממך יצאו BL
2160. ] V1 omission
2160. הערים] והערים Ma3
2161. כן] וכן Ma3
2163. נוסף לא] BL Ma3 V1
2164. חסר] ואתנך לחרבה 2164 (יח’ ה, יד), BL Ma3 V1
2164. ] ולחרפה BL Ma3 V1 omission
2166. ] Ma3 omission
2167. כשעלים] כשועלים Ma3 V1
2168. ] לאחר Ma3 addition
2169. חסר] 2169 בסערה השמים (מל"ב ב, א), BL Ma3
2169. ] בשקל BL Ma3 omission
2171. חרבן] חרבה BL
2172. הוא] BL Ma3
וחרד ופחד (יש’ יט, טז), וכל העם חרדו אחריו (שמ"א יג, ז), וחרדו לרגעים (יח’ כו, טז), ויחרד יצחק 2176 (בר’ כז, לג). והתאר2177 מי ירא וחרד (שופ’ ז, ג), כי היה לבו2178 חרד2179 2180(שמ"א ד, יג), החרדים אל דברו (יש’ סו, ה). והשם חרדה גדלה2181 (בר’ כז, לג), ותהי לחרדת אלהים2182 (שמ"א יד, טו), רצונו לומר חרדה גדולה.2182 וכבר כתבנו הדומים לו בשרש אפל2184. חרדת אדם יתן מוקש (מש’ כט, כה). והקבוץ חרדות ילבשו (יח’ כו, טז). והפעל הכבד וכל המחנה החריד (שופ’ ח, יב), להחריד את כוש בטח (יח’ ל, ט), רוצה לומר שהיה בטח2185. ענינם ענין הפחד בתנועת הגוף כשיבא לאדם פחד פתאום יתנועע כל גופו. ובענין התנועה מבלי הפחד2186 מדוע2187 חרדת אלינו את כל החרדה הזאת (מל"ב ד, יג), כלומר התנועעת בעבורנו והסעת כליך ממקום למקום ופנית לנו מקום. וכן ויחרדו בנים מים (הו’ יא, י), ויחרדו זקני העיר לקראתו (שמ"א טז, ד), יחרדו כצפור ממצרים (הו’ יא, יא), פירושם2188 ינועו. וכלם בסגול החי"ת, אבל יחרדו האין2189 (יח’ כו, יח) בשבא2190. וכן כל2191 העם חרדו אחריו (שמ"א יג, ז), ענין תנועה.
2176. ] חרדה Ma3 addition
2177. והתאר] והתאר V1
2178. לבו] לבבו V1
2179. repentir חרד] חרד BL Ma3 V1
2180. חסר] על ארון האלהים BL
2181. גדלה] גדולה Ma3 V1
2182. ] Ma3 omission
2182.
אלהים] אל
2184. אפל] אכל Ma3
2185. ] עומד V1 addition
2186. הפחד] פחד BL V1
2187. מדוע] הנה BL
2188. פירושם] פרושם V1
2189. האין] האיין Ma3
2190. בשבא] בשוא BL Ma3 V1
2191. כל] וכל BL V1
על הרועים חרה אפי (זכ’ י, ג), וחרה אפי בו2192 (דב’ לא, יז), פן יחרה אף י"י (דב' ו, טו), והמקור בחרות אפם בנו (תה’ קכד, ג). ומקור אחר השיבות2193 מחרון אפך (תה’ פה, ד), שאם היה שם היה לו לומר מחרון בקמץ החי"ת כי איננו סמוך, ואפך הוא 2194הפעול. והנפעל בני אמי נחרו בי (שה"ש א, ו), כל הנחרים בך (יש’ מא, יא). וההתפעל אל תתחר במרעים (תה’ לז, א), אל תתחר במצליח דרכו (תה' לז, ז), בשקל אל2195 תתגר 2196 (דב’ ב, ט). ויתכן2197 שיהיה שרשו תחר2198 או תחרה. ומשקל תתחר, תפעל. וזה נכון2199 מפני פתחותו, ואלו היה על משקל תתגר היה קמץ כמוהו2200. והפעל הכבד החרה החזיק (נחמ’ ג, כ), ויחר עלי אפו (איוב יט, יא), ענין הכל הכעס. ועיקר2201 הענין חמימות, כי מרוב החמימות יכעס האדם. ופירוש החרה החזיק, חמס עצמו להתחזק במלאכה. והשם כי חרון אל כל2202 המונה (יח’ ז, יב), תשלח חרונך (שמ’ טו, ז). ומשקל אחר מה חרי2203 האף הגדול הזה (דב’ כט, כג).
נח. בבלי, בבא מציעא כא ע"א
צוארך בחרוזים (שה"ש א, י), ענקים, והם אבנים טובות ומרגליות נקובות מחוברות בחוט, והם נקראים חרוזים וענקים, וכן פירשו2204 רבי יונה2205. וארזים2206 במרכלתך2207 (יח’ כז, כד), האל"ף תמורת חי"ת וכבר כתבנו אותו2208 בשרש ארז. וכן אמרו רבותינו ז"ל [נח] מחרוזות של דגים. והם הדגים המחוברים ביחד2209 בחוט או בגמי. ומזה קראו2210 לקצות2211 בתי השירים שהם דומים זה לזה בתכליתם2212 בשלש אותיות או בשתים חרוזים.
ויצר אתו2213 בחרט (שמ’ לב, ד), וכתוב2214 עליו בחרט אנוש (יש’ ח, א), בשש נקדות, הוא עט סופרים. ופירוש בחרט אנוש תרגם יונתן כתב מפרש , כלומר2215שכל אנוש יוכל2216 לקרא אתו2217. והנכון בעיני2218כי לפיכך אמר בחרט אנוש להודיעו2219 שיעשה המעשה ממש ולא יחשב שתהיה כתיבת2220 זו שמצוהו2221 לכתוב במראה הנבואה לבד כמו שהם רוב המעשים הנראים לנביאים במראה הנבואה 2222, כמו ערום ויחף שצוה לישעיהו (יש’ כ, ב), ואשת זנונים להושע (הו’ א, ב), והגלחת2223 הראש2224 וזקן ליחזקאל (יח’ ה, א) והדומים להם, כי כל המעשים האלו2225 לא היו אלא במראה הנבואה לבד. ויש מפרשים ויצר אותו בחרט בדפוס. בשני חריטין2226 (מל"ב ה, כג), בשני כיסים. וכן המטפחות והחריטים (יש’ ג, כב). וכן נקרא הכיס בערבי כרטה והחי"ת בעברי2227 כ"ף בערבי במקומות רבים.
2213. אתו] אותו Ma3 V1
2214. וכתוב] וכתב V1
2215. , כלומר] BL Ma3
2216. יוכל] יכול Ma3
2217. לקרא אתו] לקרותו BL Ma3 לקרוא אותו V1
2218. נוסף בעיני] BL
2219. להודיעו] להורות BL
2220. כתיבת] כתובה Ma3
2221. שמצוהו] שמצותו Ma3
2222. חסר] לבד BL Ma3
2223. והגלחת] והתגלחת BL ותגלחת Ma3
2224. הראש] ראש BL Ma3 V1
2225. האלו] האלה BL Ma3 V1
2226. חריטין] חריטים BL Ma3 V1
2227. בעברי] בערבי BL
נט. בבלי, קידושין מא ע"א
ס. פיניסטרא
לא יחרך רמיה צידו (מש’ יב, כז), פירושו לא יחרך איש רמיה צידו. וענין2228 הפסוק כתב אדני אבי ז"ל שקבל כך פירושו כי דרך הצידים2229 שיצודו העופות שיעשו כויה בשרש2230 הכנף כדי שלא יברחו מידם ואינו מקצץ כנפיהם בעבור שישארו בכנפיהם והם נראים יפים למכרם ואותו הציד2231 שהוא בעל רמיה לא ישאר צידו בידו עד אשר יעשה לו כויה, כי קדם2232 יד2233יעוף מידו ויאבד2234 ממנו וזה 2235 דרך משל על עושר2236 וממון שיקבץ2237 בחמס וברמיה כי במהרה יאבד. וענין החרוך2238 ידוע בדברי רבותינו ז"ל כאמרם2239 [נט] רב ספרא חריך רישא. ובלשון ארמית ושער ראשיהון2240 לא התחרך (דנ’ ג, כז). מציץ מן החרכים (שה"ש ב, ט), מן החלונות, תרגום בעד חרב2241החלון (שופ' ה, כח), מן חרכא [ס].
2228. וענין] ולענין Ma3
2229. הצידים] צידים Ma3
2230. בשרש] בראש BL Ma3
2231. הציד] הצד V1
2232. קדם] קודם V1
2233. נוסף יד] BL Ma3 V1
2234. ויאבד] ואבד BL ויאבד Ma3 V1
2235. חסר] על BL
2236. עושר] עשר Ma3 עשיר V1
2237. שיקבץ] שיקבוץ Ma3
2238. החרוך] חרוך BL החרוך Ma3 V1
2239. כאמרם] באמרם BL
2240. ראשיהון] רישהון Ma3 רישיהון V1
2241. נוסף חרב] BL Ma3 V1
תחת חרול יספחו (איוב ל, ז), ממשק חרול (צפ’ ב, ט), כסו פניו חרלים2242 (מש’ כד, לא), ויש2243 מפרשים כי הוא עשב דומים2244 לקוצים 2245 אורטיגא2246 בלעז2247, ויש מפרשים שהוא הקוץ שמעמידים2248 בפרח שלו הגבנה2249 קרדון בלעז.
סא. בבלי, ערכין ו ע"ב
סב. בבלי, בכורות מג ע"ב
ואת כל הנשמה2250 החרים (יהו’ י, מ), והחרים י"י את לשון ים מצרים (יש’ יא, טו), חרוב והחרם (יר’ נ, כא), והחרמתי את עריהם (במ’ כא, ג), פן תחרימו (יהו’ ו, יח), פירושו2251 2252 ולקחתם מן החרם (יהו’ ו, יח). 2253 ושלא נזכר פועלו זובח לאלהים יחרם (שמ’ כב, יט). כל חרם אשר יחרם מן האדםלא יפדה2254 (וי’ כז, כט), פרשוהו2255 רבותינו ז"ל [סא] כאדם2256 היוצא ליהרג ואמר ערכי עלי או דמי עלי או אמ22572258 אחר אמר עליו ערך זה עלי2259 או דמי זה עלי אינו חייב כלום שזה2260 כמת הוא, והמת אין לו ערך ואין לו דמים, לפיכך אמר לא יפדה מות יומת (וי' כז, כט), כלומר אחר שמות2261 יומת2262 אין לו פדיון, יחרם כל רכושו (עז’ י, ח). והשם כל חרם בישראל (במ’ יח, יד), בשש נקודות2263. ועל עם חרמי למשפט (יש’ לד, ה). ענין כלם ענין הריגה וכריתה2264 והשחתה ואבוד. ויש לפרש מזה איש חרמי (מל"א כ, מב), וכן תרגום2265 יונתן גבר דחייב2266 קטול. וענין אחר2267והחרים י"י את לשון ים מצרים ענין כריתה וגזירה2268 כענין לגזור2269 ים סוף לגזרים (תה’ קלו, יג). וענין כל חרם בישראל (במ’ יח, יד), כל חרם אשר יחרם2270 אישלי"י2271 מכל אשר לו (וי’ כז, כח), פירושו2272אף על פי שאין הדבר משחת 2273אצל המחרים2274 אותו הוא כאלו משחת שלא יהנה מהם2275. וקרוב לענין זה יצודו חרס (מי’ ז, ב), והוא בחמש נקודות2276. יגורהו בחרמו (חב’ א, טו), שלחת את איש חרמי (מל"א כ, מב), משטח2277 חרמים (יח’ כו, ה), מצודים2278 וחרמים (קה’ ז, כו), ענין2279 מכמורות ורשתות יצודו בהם2280. או חרום או שרוע (וי’ כא, יח), פירשו2281 רבותינו ז"ל [סב] חרום זה שחוטמו שקוע בין שתי העינים שכוחל שתי עיניו כאחת.
2250. הנשמה] הבהמה V1
2251. פירושו] פרושו V1
2252. חסר] אחריו BL
2253. ] לא Ma3 addition
2254. לא יפדה] V1 omission
2255. פרשוהו] פירשו BL פרשו Ma3
2256. כאדם] באדם BL Ma3 V1
2257. נוסף אמ] BL Ma3 V1
2258. חסר] אדם BL Ma3 V1
2259. עלי] עליו V1
2260. שזה] שהרי זה BL Ma3
2261. שמות] שמת Ma3
2262. יומת] ימות BL Ma3
2263. נקודות] נקדות Ma3 V1
2264. וכריתה] וכרית Ma3
2265. תרגום] תרגם V1
2266. דחייב] דחיב Ma3
2267. נוסף אחר] BL Ma3 V1
2268. וגזירה] וגזרה Ma3 V1
2269. לגזור] לגוזר Ma3 V1
2270. יחרם] יחרים BL Ma3 V1
2271. לי"י] V1 omission
2272. נוסף פירושו] BL Ma3 V1
2273. חסר] וכלה, BL Ma3 V1
2274. המחרים] מחרים BL המחרים Ma3 V1
2275. מהם] ממנו BL Ma3 V1
2276. נקודות] נקדות Ma3 V1
2277. משטח] משחט Ma3
2278. מצודים] מצודות V1
2279. ענין] ענינם BL Ma3 V1
2280. בהם] בהן Ma3
2281. פירשו] פרשוהו V1
האומר2282 לחרס ולא יזרח (איוב ט, ז), בשש נקודות2283. בטרם יבא החרסה (שופ’ יד, יח), ענינם2284 השמש. ומזה נקרא שער המזרח2285 בבית המקדש שער החרסית (יר’ יט, ב), לפי שהיה מכוון כנגד זריחת השמש. 2286וענין אחר ובגרב ובחרס (דב’ כח, כז). והוא הגרב היבש 2288וקראו2289 חרס לפי שמחככין2290 אותו2291 בחרס כמו שאמר ויקח לו חרש2292 להתגרד2293 בו (איוב ב, ח).
2282. האומר] אמר BL
2283. נקודות] נקדות Ma3 V1
2284. ענינם] ענין V1
2285. המזרח] המזרחי BL Ma3 V1
2286. חסר] ויונתן תרגם ממנו מלמעלה החרס (שופ’ ח, יג) עד 2286 מיעל שמשא. BL Ma3
2286. ] דלא BL לא Ma3
2288. ] כחרס V1 addition
2289. וקראו] נקרא BL Ma3 ונקרא V1
2290. שמחככין] שמתחככין BL
2291. אותו] בו V1
2293. להתגרד] להתגורד Ma3 V1
lxviii. variante scripturaire relevée par Kennicott (K145)
סג. בבלי, מנחות עד ע"א
סד. בבלי, קידושין ו, ע"א
עם חרף נפשו למות (שופ’ ה, יח), גלה ופרסם עצמו במלחמה2294 למות, וכן בחרפם בפלשתים (שמ"ב כג, ט), והחי"ת מעמדת בגעיא. ויש קוראים2295 אותה חטף קמץ ולאותה הקריאה יהיה מקור מן הקל. ויש מפרשים בחרפם לשון חדוד. ובא כענין וכליותי אשתונן (תה’ עג, כא) כלומר בהתחמם לבם והתחדדם אליהם2296. ותרגום אשר חציו שנונים (יש' ה, כח) דגירוהי מחרפין, ותרגום 2297כחרב חדה (יש' מט, כח) כחרבא חריפא, וכן בדברי2298 רבותינו ז"ל [סג] סכינא חריפא. והיא שפחה נחרפת לאיש (וי’ יט, כ), מיועדת2299 ומפורסמת. וכן בדברי 2300 ז"ל [סד] האומר חרופתי ביהודה הרי זו מקודשת. ופרשו רבותינו ז"ל בשפחה כנענית חציה שפחה וחציה בת חורין המאורסת לעבד עברי הכתוב מדבר. וזהו2301 פירוש והפדה לא נפדתה2302 (וי’ יט, כ) פדויה ואינה פדויה. וכן בלשון הגדוף2303 לפי שהוא גלוי המומין ופרסומים2304 חרפתי את מערכות ישראל (שמ"א יז, י), את מי חרפת וגדפת (יש’ לז, כג), כי לא אויב יחרפני (תה’ נה, יג). ופעל הקל וחרפת2305 חרפיך2306 נפלו עלי (תה' סט, י), ואשיבה חרפי2307 דבר (מש’ כז, יא), לא יחרף לבבי מימי2308(איוב כז, ו). ומזה לדעת המתרגם בחרפם בפלשתים2309 (שמ"ב כג, ט) שתרגם כד חסידו פלשתאי. ותרגום חרפה (בר' לד, יד) חסודא. ויש מפרשים לא יחרף לבבי מענין בימי חרפי (איוב כט, ד) 2310 שענינו2311 בימי נערותי. ואדני אבי ז"ל פרש לא יחרף לא יסוג2312 אחור כלומר לא יסוג23132313 אחור2313לבבי מאשר אמרתי תחלה2316כי לא חטאתי2317. ובערבי יקרא מנחראף2318 הדבר הנסוג אחור. והשם חרפה שברה לבאיעל בית החורף2324 (עמ’ ג, טו), מחרף עצל לא יחרוש2325 (מש’ כ, ד), פירושו מקור החורף2326 ידוע.
2294. במלחמה] למלחמה Ma3
2295. קוראים] שקוראין Ma3 קוראין V1
2296. אליהם] Ma3 omission
2297.
] ם V1 addition
2298. בדברי] בדברי V1
2299. מיועדת] מועדת Ma3
2300. חסר] רבותינו BL Ma3 V1
2301. וזהו] וזה הוא V1
2302. נפדתה] נפחתא Ma3
2303. הגדוף] גדוף BL Ma3 V1
2304. ופרסומים] ופרסומם BL Ma3 V1
2305. וחרפת] וחרפות BL Ma3
2306. חרפיך] חורפיך Ma3 V1
2307. חרפי] חורפי Ma3 V1
2308. נוסף מימי] BL
2309. בפלשתים] לפלשתים Ma3
2310. ] מקדמוני Ma3 addition
2311. שענינו] Ma3 omission
2312. יסוג] יסג Ma3 יסב V1
2313. נוסף כלומר לא יסוגיסגלא יסוב אחור] BL
2313.
לא יסוגיסג]
2313. יסוג] יסג Ma3
2316. נוסף תחלה] BL
2317. חטאתי] תבואתי V1
2318. מנחראף] מנחר אף Ma3
2319. לבאי] לבי BL Ma3 V1
2320. חרפיך] חורפיך BL V1 חורפים Ma3
2321. תעמד] תעמוד V1
2322. החרף] החורף BL Ma3
2323. וחרף] וחורף Ma3
2324. על בית החורף] בית החרף BL את בית הקיץ על בית החרף Ma3 את הקיץ על בית החרף V1
2325. יחרוש] יחרש BL V1
2326. החורף] החרף Ma3 V1
סה. בבלי, בכורות לח ע"א
סו. משנה עירובין ז, ג
סז. בבלי, בבא קמא נ ע"ב
סח. בנקיר"י ד"י מוניד"ה
לא חרץ2327 לבני ישראל לאיש את לשונו (יהו’ י, כא), פירושו לא הניע איש2328מהם את לשונו 23292329. ולמ"ד לאיש נוספת 2331או פירושו לאיש מבני ישראל כלומר אפילו2334 לאיש2334אחד מבני ישראל לא חרץ אחד מהם את2336לשונו ואין צריך לומר2336 לכלם ביחד.לא יחרץ כלב לשנו2338 (שמ’ יא, ז), אז תחרץ (שמ"ב ה, כג), ענין התנועה.2338 והתאר מחשבות2340 חרוץ אך למותר (מש’ כא, ה), והון אדם יקר חרוץ (שם יב, כז), פירושו 2341והון אדם חרוץ יקר. ויש מפרשים חרוץ שם, ופירושו היקר שבהון האדם הוא החריצות. 2342ויד חרוצים תעשיר (מש’ י, ד), ונפש חרוצים תדושן2343 (מש’ יג, ד)2344, ענין הכל התנועה2347. ופירוש 2348חרוץ,2349חרוצים אנשים המתנועעים על טרפם ועושין2350 מלאכתם2351 ביושר2352 ובמשפט שהם חרוצים וזריזים לקנות העולם הזה והעולם הבא והם הפך העצלים הרמאים, כי ענין חרוץ גם כןענין2353 גזירה2354 ומשפט כמו כן משפטיך אתה חרצת (מל"א כ, מ), פירושו גזרת. ופירוש2355וכן בעמק החרוץ (יואל ד, יד), ואמר בו התרגום במישר פלוג דינא. ומזה עוד2356 כי כלה ונחרצה (יש’ י, כג), פירושו2357 והכלה2358 נחרצה. ודרך הנפעל2359 בהבארנו2360 בשרש חלה. אם חרוצים ימיו (איוב יד, ה)2361. כליון חרוץ (יש’ י, כב), כי לא בחרוץ יודש קצח (יש' כח, כז), פירושו במורג חרוץ שהוא מחתך ודש התבואה כמו שנאמר2366 הנה שמתיך למורג 2367 חדש (יש' מא, טו). והוא כלי שדשין בו 2368 התבואה, והוא לוח עץ ואבנים דקות תחובות תחתיו 2369 לחתוך2370 התבן ולהוציא2371 התבואה מקליפתה2372. 2373ופירוש למורג2376 2377חרוץ למורג וחרוץ2378אף על פי שהם כלי אחד איפשר2379 שיהיה שנוי2380 בין מורג וחרוץ2381. או יהיה פירושו2382 למורג חרוץ שיהיה חרוץ תאר למורג, כלומר המורג שהוא מחתך היטב והוא כלי גדול וכבד אין ראוי לדוש בו הקצח2383 וזרע הדק, לפיכך2384 אמר כי לא בחרוץ יודש קצח (יש' כח, כז). וכמהו2385 ובחריצי 2386(שמ"ב יב, לא), 2387ענין הכל החתוך והכריתה. וכן או חרוץ או יבלת (וי’ כב, כב), פירושו חתוך. ופירשו2389 רבותינו ז"ל [סה] ריש2390 של עין שנסדק או נפגם, או שפתו שנסדקה או נפגמה. ונבנתה רחוב וחרוץ (דנ’ ט, כה), חפירה חרוצה בארץ. וכן במשנה [סו] חריץ2391 שבין שתי חצרות. ואמרו2392 חריצין ונעיצין2393 [סז], והרבה כזה2394 דברו בו. חריצי החלב (שמ"א יז, יח), אמר בו התרגום גובנין דחלבא. ואפשר 2395שנקראו2396 כן לפי שמעשין אותן2397 כשעושין2398 אותם2399 ודומה מלאכתם2400 למלאכת החרוץ בדישה. מחרוץ ומפז (מש’ ח, יט), בירקרק חרוץ (תה’ סח, יד), וחרוץ כטיט חוצות (זכ’ ט, ג), ירפד חרוץ עלי טיט (איוב מא, כב), ענין כלם זהב. ויש מפרשים2401 אבנים 2402 יקרותחתוכות2403. וכתב רבי יונה ויתכן להיות 2404 ויד חרוצים תעשיר (מש’ י, ד), ונפש2405 חרוצים תדשן (מש' יג, ד), 2406 רוצה לומר הסחורים2407 הגדולים הזהביים כלומר בעליכ2408 הזהב2409.
2327. חרץ] יחרץ V1
2328. איש] Ma3 omission
2329. מהם את לשונו לישראל] V1 omission
2329. חסר] לישראל BL Ma3
2331. חסר] כלמ"ד 2331 לאבשלום (דה"א ג, ב)2332. BL Ma3 V1
2331. ] השלשי BL והשלישי Ma3 V1
2332. ] והדומים לו BL Ma3 V1 omission
2334. מבני ישראל כלומר אפילואפלו לאיש] V1 omission
2334. אפילו] אפלו Ma3
2336. לא חרץ אחד מהם אתלשונו ואין צריך לומר] וכל שכן V1
2336. נוסף את] BL Ma3
2338. ] V1 omission
2338. לשנו] לשונו Ma3
2340. מחשבות] מחשבות V1
2341. חסר] כמו הפוך BL Ma3
2342. חסר] ולרבים BL Ma3 V1
2343. תדושן] תדשן Ma3 V1
2344. חסר] , 2344 החי"ת לפי 2345 מן הדגושים לולי הרי"ש BL Ma3 V1
2344. ] בקמץ BL Ma3 וקמץ V1
2345. ] שהוא BL Ma3 שהם V1
2347. התנועה] תנועה Ma3
2348.
] הפסוק V1 addition
2349. חרוץ,] V1 omission
2350. ועושין] ועושים V1
2351. מלאכתם] מלאכתן BL
2352. ביושר] בישר Ma3
2353. ענין] V1 omission
2354. גזירה] גזרה Ma3 V1
2355. נוסף ופירוש] BL Ma3 V1
2356. עוד] Ma3 omission
2357. פירושו] ופירושו Ma3 V1
2358. והכלה] הכלה Ma3
2359. הנפעל] הפעל Ma3
2360. בהבארנו] בארנו BL בהבראנו V1
2361. חסר] , 2361 2363 לפי 2364 פעולים, כלומר גזורים BL Ma3 V1
2361. ] החי"ת בשוא BL בשוא 2361החי"ת Ma3 V1
2361. ] Ma3 ופתח V1 addition
2363. ] ופתח BL Ma3 V1 omission
2364. ] שהם BL Ma3 שהוא V1
2366. שנאמר] שאמר BL
2367. חסר] חרוץ BL Ma3 V1
2368. ] את Ma3 addition
2369. ] כדי Ma3 addition
2370. לחתוך] לחתך Ma3
2371. ולהוציא] להוציא Ma3
2372. מקליפתה] מקליפתה Ma3
2373. חסר] ושם הכלי מורג 2373. ונקרא חרוץ על שם מלאכתו שחותך 2374 מעל התבואה. BL Ma3 V1
2373. ] BL V1 וחרוץ Ma3 addition
2374. ] הקליפה BL הקלפה Ma3 V1
2376. למורג] מורג Ma3
2377. ] למורג (lxix) V1 addition
2378. נוסף למורג וחרוץ] BL
2379. איפשר] אפשר Ma3 V1
2380. שנוי] שינוי BL מורג V1
2381. וחרוץ] לחרוץ BL
2382. פירושו] פירוש V1
2383. הקצח] קצח Ma3
2384. לפיכך] ולפיכך BL
2385. וכמהו] וכמוהו Ma3 V1
2386. חסר] הברזל BL Ma3 V1
2387. חסר] 2387 הברזל (עמ’ א, ג), BL Ma3 V1
2387. ] בחרצות BL בחרוצות Ma3 V1
2389. ופירשו] ופרשו Ma3 V1
2390. ריש] ריס BL Ma3 V1
2391. חריץ] חרוץ Ma3
2392. נוסף ואמרו] BL Ma3
2393. חריצין ונעיצין] חריצים ונעיצים BL Ma3 V1
2394. כזה] מזה BL בזו Ma3 כזו V1
2395.
] נ V1 addition
2396. שנקראו] שנקרא Ma3
2397. אותן] אותו Ma3
2398. כשעושין] כשעושים BL Ma3 כעושין V1
2399. אותם] אותן V1
2400. מלאכתם] מלאכתן BL Ma3
2401. מפרשים] מפרשין Ma3
2402. חסר] טובות BL Ma3
2403. חתוכות] BL
2404. חסר] מזה BL
2405. ונפש] נפש BL
2406. ] מזה Ma3 V1 addition
2407. הסחורים] הסוחרים BL Ma3 V1
2408. נוסף כ] BL Ma3 V1
2409. חסר] , [סח] BL
lxix. dittographie
חרק עלי בשניו (איוב טז, ט), 2410ויחרקו2411 שן (איכה ב, טז), שניו יחרק2412 (תה’ קיב, י). חרוק2413 עלי שנימו (תה' לה, טז), הוא הדוק2414 השינים2415 בהתקצף האדם על חבירו2416.
כי החריש לה (במ’ ל, טז), והחריש יעקב עד בואם2417 (בר’ לד, ה), לא אחריש בדיו (איוב מא, ד), אל תחרש2418 ממנו מזעוק אל י"י אלהינו (שמ"א ז, ח), החרישו אלי איים (יש’ מא, ד), מחריש לדעת (בר’ כד, כא), ויהי כמחריש (שמ"א י, כז). יחריש באהבתו (צפ’ ג, יז),2419 כלומר ישתוק2420 על פשעיך 2421באהבתו אותך. בדיך מתים יחרישו (איוב יא, ג), גם הוא פועל2422 עומד ופירושו לבדיך מתים יחרישו שעושים2423 עצמם כחרשים בשמעם כזביך. וכן אמר ותלעג ואין מכלים (איוב יא, ג) ואפשר שהוא פעל2424 יוצא. וכן כלם מענין חרש, כי השותק הוא כאלו אינו שומע מה ידברו האחרים ועושה עצמו כחרש. והפעל הקל צורי2425 אל תחרש ממני (תה’ כח, א), ראיתה י"י אל תחרש (תה' לה, כב), כלומר אל תעשה עצמך כחרש. אזניהם תחרשנה (מי’ ז, טז). והתאר לא תקלל חרש (וי’ יט, יד), ואזני חרשים 2426 (יש’ לה, ה). והשם חרש לאמר (יהו’ ב, א), בשש נקדות כלומר הלכו 2427כך בשתיקה שהיו2427 עושים עצמם כחרשים שלא ירגישו בהם. וההתפעל ויתחרשו כל הלילה (שופ’ טז, ב).2429ויתכן לפרש מזה הענין רוח קדים חרישית (יונה ד, ח), כלומר חזקה שנעשו2430 בני אדם כחרשים בהיותה2431. וכן תרגם2432 יונתן שתיקתא2433. וענין 2434 על גבי חרשו2435 חורשים2436 (תה’ קכט, ג), לא תחרש בשור ובחמר2437 2438(דב’ כב, י), לולי(lxx)2439 חרשתם בעגלתי (שופ’ יד, יח), על דרך משל, אם יחרוש2440 בבקרים (עמ’ ו, יב). והשם בחריש ובקציר (שמ’ לד, כא), לחרש חרישו (שמ"א ח, יב). ושם הכלי שחורשין2441 בו את מחרשתו ואת אתו (שמ"א א' יג, כ), למחרשות ולאתים (שמ"א יג, כא). והנפעל ציון שדה תחרש (יר’ כו, יח). ורבי יונה פירש2442 מזה הענין רוח קדים חרישית (יונה ד, ח), כלומר הרוח שהוא2443 בזמן החרישה2444 שהוא2445 קרה ויבשה. חרושה על לוח לבם (יר’ יז, א), חרותה. וענין אחר ואביו איש צרי חרש2446 נחשת (מל"א ז, יד). והתאר וחרש לא ימצא בכל ארץ2447 ישראל (שמ"א יג, יט), הפסל נסך חרש (יש’ מ, יט), וחרשים המה מאדם (יש' מד, יא), חרשי משחית (יח’ כא, לו), וחרש בסמוך הרי"ש פתוחה כי הוא מן הדגושים ולולי הרי"ש היה דגש2448 לכן לא תשתנה2449 תנועתו בסמיכות כמשפט2450 כל הדגושים. חרש ברזל 2451 (יש’ מד, יב), חרש עצים 2452(יש' מד, יג), מעשה חרש אבן (שמ’ כח, יא), אלה הם סמוכים לפיכך הרי"ש פתוחה. ומשקל אחר אבי גיא2453 חרשים כי חרשים היו (דה"א ד, יד), החי"ת בשבא2454 ופתח והוא מן הקלים. והשם ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ (שמ’ לא, ה). ויתכן להיות שם. לוטש כל חורש נחשת וברזל (בר’ ד, כב), בפלס ואת היותר החרמנו (שמ"א טו, טו), כלומר מחדד כל 2455אומנות נחשת וברזל.2455 ואת קרדמו2457 ואת מחרשתו (שמ"א יג, כ), כלומר2458 מוכן לכל מלאכת החורש2459. וענין אחר אל תחרש2460 על רעיך2461 רעה2462(מש’ ג, כט), חורשי רע (תה' יד, כא)2463, יועץ וחכם חרשים (יש’ ג, ג), בפלס חכמים, ענינם ענין מחשבה. ומזה הענין פעל כבד כי2464עליו שאול מחריש הרעה (שמ"א כג, ט). ויתכן מזה הענין החרש2465 והמסגר (מל"ב כד, טז), כלומר החכמים החושבים2466 בעלי העצה2467. או יהיה מענין2468 הראשון כלומר הגדולים והאצילים2469שהיו שותקים2470 העם ועושין2471 עצמן2472 כחרשים בדברים2473. ויונתן תרגם אומניא2474 ותרעיא. וענין אחר וחרש מצל (יח’ לא, ג), ענינו סעיף2475 וקראו מצל לפי שצלו רחב. וכן כעזובת החרש והאמיר (יש’ יז, ט), 2476בחרשת הגוים (שופ’ ד, ב), וישב דוד בחרשה (שמ"א כג, יח), ודוד במדבר זיף בחרשה (שמ"א כג, טו), ובחרשים בנה בירניות ומגדלים (דה"ב כז, ד), תרגום ביער בחורשה2477.
2417. בואם] באם Ma3 V1
2418. repentir תחרש] תחרש BL Ma3 V1
2419. ] Ma3 omission
2420. ישתוק] ישתק Ma3
2421. חסר] שעשית כבר BL Ma3 V1
2422. פועל] פעל Ma3 V1
2423. שעושים] שעושין Ma3
2424. פעל] פועל BL
2425. צורי] צווי Ma3
2426. חסר] תפתחנה BL
2427. כלומר הלכו כלכך בשתיקה שהיו] Ma3 omission
2427. ] כל V1 addition
2429. ] Ma3 omission
2430. שנעשו] שנעשין V1
2431. בהיותה] בהיותו Ma3
2432. תרגם] תרגום BL
2433. שתיקתא] שתוקיתא Ma3
2434. חסר] אחר BL Ma3 V1
2435. חרשו] חורשו V1
2436. חורשים] חרשים V1
2437. ובחמר] ובחמור Ma3 V1
2438. חסר] יחדו BL Ma3
2439. ] לולא BL
2440. יחרוש] יחרש Ma3 V1
2441. שחורשין] שחורשים Ma3 V1
2442. פירש] פרש V1
2443. שהוא] שהיא BL
2444. החרישה] החרישית Ma3 החריש V1
2445. שהוא] היא BL שהיא Ma3 V1
2446. חרש] חורש V1
2447. ארץ] גבול(lxxi) BL Ma3 V1
2448. דגש] דגוש BL Ma3
2449. תשתנה] נשתנה Ma3
2450. כמשפט] במשפט BL
2451. חסר] מעצד BL
2452. חסר] נטה קו BL
2453. גיא] גי V1
2454. בשבא] בשוא BL Ma3 V1
2455. ] Ma3 omission
2455. חסר] כלי BL
2457. קרדמו] קרדומו Ma3
2458. כלומר] כלי BL Ma3
2459. החורש] החרש Ma3 החריש V1
2460. תחרש] תחרוש V1
2461. רעיך] רעך Ma3 V1
2462. נוסף רעה] BL
2463. ] און (איוב ד, ח) BL
2464. נוסף כי] BL
2465. החרש] והחרש BL
2466. החושבים] החשובים BL
2467. העצה] חכמה ועצה BL
2468. מענין] מהענין BL Ma3 V1
2469. והאצילים] BL Ma3
2470. שותקים] שותקין BL
2471. ועושין] ועושים Ma3
2472. עצמן] עצמם Ma3 V1
2473. בדברים] בדברם BL Ma3 V1
2474. אומניא] אמניא Ma3
2475. סעיף] צעיף V1
2476. חסר] והוא יושב BL
2477. בחורשה] בחרשא BL בחורשא Ma3
יבש כחרש כחי (תה’ כב, טז), וכלי חרש אשר תבשל בו (וי’ ו, כא), בשש נקדות. ואת חרשיה תגרמי (יח’ כג, לד), עד השאיר אבניה בקיר חרשת (מל"ב ג, כה), פירושו שברו2478 אבני החומה ככלי חרש2479. ויקח לו חרש להתגרד בו (איוב ב, ח), לפי2480 שהכה אותו השטן בשחין יבש היה צריך חרש להתגרד בו. ויש מפרשים ויקח לו חרש חלי הגרב היבש2481 כמו ובגרב ובחרס (דב’ כח, כז), פירושו בחר לעצמו2482 איוב2483 2484 החולי2485 ששמו2486 חרש משאר החליים לפי שיהנה בו מעט בגרידה, כי השטן הודיעו קודם זה2487שיבחר לעצמו2488בייסורין2489 איזה2490 חולי2491 שירצה. וזה הפירוש רחוק. ואפשר כי החלי הזה2492נקרא כן בעבור שהוא יבש כחרש2493 או בעבור שצריך חרש להתגרד בו. תחתיו חדודי חרש (איוב מא, כב), מרגליות מזהירות כשמש מן האומר לחרס ולא יזרח (איוב ט, ז).
2478. שברו] שברי V1
2479. חרש] חרס Ma3
2480. לפי] ולפי Ma3
2481. היבש] והיבש V1
2482. לעצמו] לו Ma3
2483. איוב] אויב Ma3
2484. חסר] זה BL Ma3 V1
2485. החולי] החלי Ma3 V1
2486. ששמו] ששמו BL Ma3 V1
2487. הודיעו קודם זה] קודם זה הודיעו BL הודיעו קודם Ma3
2488. שיבחר לעצמו] שיברר בעצמו BL
2489. בייסורין] היסורין Ma3 ביסורין V1
2490. איזה] אי זה Ma3 V1
2491. חולי] חלי V1
2492. נוסף הזה] BL
2493. כחרש] כחרס BL
חרות על הלוחות2494 (שמ’ לב, טז), כטעם חקוק כמו שפרשנו חרושה על לוח לבם (יר’ יז, א).
2494. הלוחות] הלחות V1
תהרו חשש תלדו קש (יש’ לג, יא), וחשש להבה ירפה (יש' ה, כד). 2495פירושו2496 ולשון להבה ירפה החשש 2497. 2498וחשש הוא הקש הדק והגבבה2499.
סט. בבלי, יומא עב ע"ב
ע. בבלי, עבודה זרה כה ע"ב
ושאול חשב להפיל את דוד (שמ"א יח, כה), ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטובה (בר’ נ, כ), 2500כי עלי חשבו מחשבות (יר’ יא, יט), ויחשבה עלי לשכורה (שמ"א א, יג). יחשב תהום לשבה2501 (איוב מא, כד), פירושו הרואה התהום לבן יחשבהו2502 לשיבה. והכבד חשבתי ימים מקדם (תה’ עז, ו). ואחשבה לדעת זאת (תה’ עג, טז), מה תחשבון אל י"י (נח’ א, ט), לב אדם יחשב דרכו (מש’ טז, ט)2503. והאניה חשבה להשבר (יונה א, ד), פירושו חשבו אנשי האניה שתשבר האניה, על דרך וכל2504 הארץ באו2505 מצרים2506 (בר’ מא, נז), שפירושו וכל אנשי הארץ, ותרעב2507 כל ארץ מצרים (בר' מא, נה), והדומים להם. ענין מחשבה ידוע. ולפי שהאומנות2508 הוא דרך המשר2509המחשבה2510 אמרו כמו2511כן בענין האומנות ולחשוב2512 מחשבות2512 (שמ’ לא, ד), מעשה חשב2514 2515(שמ’ כו, א). והשם וחשב אפדתו (שמ' כח, ח), בחמש נקודות2516. ויעש בירושלם חשבונות (דה"ב כו, טו). ודגיש2517 השי"ן לתפארת. וכבר כתבנו הדומים לו בחלק הדקדוק. ואמרו רבותינו ז"ל [סט] מאי דכתוב2518 מעשה רקם2519 כמעשה חשב2520 אמר רבי אלעזר שרוקמין במקום שחושבין2521. במתניתא תנא רוקם מעשה מחט לפיכך2522 פרצוף אחד, מע2523חשב2524 מעשה ארג2525 לפיכך שני פרצופין. ואמרו כמו כן במלאכת החשבון וחכמת הפילוסופיא ובקש חכמה וחשבון (קה’ ז, כה), כי אין מעשה וחשבון (קה' ט, י), והמה בקשו חשבונות2526 רבים (קה' ז, כט), ודגש השי"ן לתפארת, רוצה לומר תחבולות וענינים על מעשה2527 הבורא למה עשה כן2528 ולמה היה כך והוא עשה אותו ישר וכל מעשהו באמונה. ובענין המספר כמוכן2529 כן2530 לפי שהמדבר2531 תלוי במחשבה לא יחשב י"י לו עון (תה’ לב, ב). והנפעל אך לא יחשב אתם הכסף2532 הנתן2533 אל2534 ידם (מל"ב, כב, ז). והפעל הכבד וחשב את שני ממכרו (וי’ כה, כז), ולא יחשבו את האנשים (מל"ב יב, טז). וההתפעל ובגוים לא יתחשב (במ’ כג, ט). וקרוב לענין זה לא חשב אנוש (יש’ לג, ח), כלומר לא הרגיש להם ולא חשבם למאומה2535. וכמהו2536 נבזה ולא חשבנוהו2537 (יש' נג, ג), אשר כסף לא יחשבו (שם יג, יז), ולחושבי2538 שמו (מל’ ג, טו). י"י יחשב לי (תה’ מ, יח), כלומר שיחשבו לפניו תפלותי ותחנותי וירגיש אל העני2539 ואל הדלות שאני בו. ומזה אמרו רבותינו ז"ל [ע] לאיש נכבד אדם חשוב. והנפעל אין כסף לא נחשב בימי שלמה למאומה (מל"א י, כא)2540, פירושו אין כסף בכל2541 הכלים 2542כלם היו 2543זהב בעבור כי לא נחשב הכסף בימי שלמה2544 למאומה. ונחשב לכם תרומתכם (במ’ יח, כז), מדוע2545 נחשבנו כבהמה (איוב יח, ג), כי במה נחשב הוא (יש’ ב, כב), הלא נכריות נחשבנו לו (בר’ לא, טו), לא יחשבנו2546 לו2547 פגול יהיה (וי’ ז, יח), רפאים יחשבו אף הם כענקים (דב’ ב, יא).
2500. חסר] ולא ידעתי BL
2501. לשבה] לשיבה BL Ma3 V1
2502. יחשבהו] יחשבה Ma3 יחשבוהו V1
2503. חסר] , ואלי יחשבו (הו’ ז, טו) BL
2504. וכל] כל Ma3
2505. באו] ירדו V1
2506. מצרים] מצרימה BL Ma3
2508.
שהאומנות] שה
2509. נוסף המשר] BL Ma3 V1
2510. המחשבה] מחשבה V1
2511. נוסף כמו] BL Ma3
2512. ולחשובולחשב מחשבות] לחשב מחשבת BL
2512. ולחשוב] ולחשב V1
2514. חשב] חושב Ma3 V1
2515. חסר] תעשה אתם BL
2516. נקודות] נקדות Ma3 V1
2517. ודגיש] ודגש BL Ma3 V1
2518. דכתוב] דכתיב BL Ma3 V1
2519. רקם] רוקם BL Ma3 V1
2520. חשב] חושב BL Ma3 V1
2521. שחושבין] שחושבים BL V1
2522. לפיכך] ולפיכך BL
2523. נוסף מע] BL Ma3 V1
2524. חשב] חושב BL Ma3 V1
2525. ארג] אורג BL Ma3 V1
2526. חשבונות] חשבנות BL
2527. מעשה] מעשי V1
2528. כן] כך BL Ma3 V1
2529. כן] V1 omission
2530. כן] Ma3 V1 omission
2531. שהמדבר] שהמספר BL Ma3 V1
2532. הכסף] כסף Ma3
2533. הנתן] V1 omission
2534. אל] על V1
2535. למאומה] למאורה Ma3 מאומה V1
2536. וכמהו] וכמוהו Ma3
2537. חשבנוהו] חשבנהו BL
2538. ולחושבי] ולחשבי BL
2539. העני] העוני BL
2540. ] נחשב בימי שלמה למאומה (דה"ב ט, כ) Ma3 V1 omission
2541. בכל] לכל BL
2542. חסר] כי BL Ma3 V1
2543. ] של V1 addition
2544. הכסף בימי שלמה] בימי שלמה הכסף Ma3
2546. יחשבנו] יחשב BL Ma3 V1
2547. לו] Ma3 omission
למען ציון לא אחשה (יש’ סב, א), פן תחשה ממני (תה’ כח, א), ויחשו גליהם (תה’ קז, כט), עת לחשות (קה’ ג, ז). והפעל הכבד החישיתי2548 מעולם 2549 (יש’ מב, יד), ואתם מחשים אל תעצלו (שופ’ יח, ט), הלא אני מחשה ומעולם2550(יש’ נז, יא). גם אני ידעתי החשו (מל"ב ב, ג), יש אומרים כי הוא צווי והיה ראוי להפתח. והנכון שהוא עבר כמשפטו ופירושו כשאמר להם גם אני ידעתי 2551 החשו שלא2552 דברו אליו עוד. ואשר הוא פועל2553 יוצא והלוים מחשים לכל העם (נחמ’ ח, יא). כלם ענין שתיקה.
חשך השמש בצאתו (יש’ יג, י), חשך בעריפיה (יש' ה, ל), וחשכה לכם מקסם2554 (מי’ ג, ו), ותחשך הארץ (שמ’ י, טו), תחשכנה עיניהם מראות (תה’ סט, כד). 2555וחשך על פני תהום (בר’ א, ב), יגיה חשכי (תה’ יח, כט), ובתוספת מ"ם והיה במחשך 2556מעשיהם (יש’ כט, טו), מיודעי2557 מחשך (תה’ פח, יט), פירושו כאלו מידעי2558 במקום חשך שלא אראם ולא יבאו לבקרני ואני חולה. במחשכים הושיבני (איכה ג, ו), כי מלאו מחשכי ארץ (תה’ עד, כ), הם הפחותים מבני אדם שהם בחשך. וכן בל יתיצב לפני חשכים2559 (מש’ כב, ט), תאר בפלס ערומים. ותרגום ומן העם הדלים ומן 2560 חשכיא דלות ורעות תאר2561חשיכן ובישן. ומשקל אחר השם כחשיכה2562 כאורה (תה’ קלט, יב), ונכתבה יו"ד המשך 2563 הצרי. והסמוך חשכת מים (תה’ יח, יב). והקבוץ בלשון זכרים אשר הלך חשכים (יש’ נ, י). והפעל הכבד 2564בטרם יחשיך2565 (יר’ יג, טו), גם חשך לא יחשיך ממך (תה’ קלט, יב), פירושו לא יחשיך דבר ממך. שלח חשך ויחשך2566 (תה’ קה, כח).
2554. מקסם] מקסום BL Ma3
2555. חסר] והשם BL Ma3 V1
2556.
] עמהם V1 addition
2557. מיודעי] מידעי BL
2558. מידעי] מידע BL מיודעי Ma3
2559. חשכים] חשוכים Ma3 V1
2560. חסר] עמא BL Ma3 V1
2561. נוסף תאר] BL Ma3 V1
2562. כחשיכה] כחשכה V1
2563. חסר] אחר BL Ma3 V1
2564. חסר] והחשכתי לארץ ביום אור (עמ’ ח, ט), BL Ma3 V1
2565. יחשיך] יחשך BL
2566. repentir שלח חשך ויחשך] שלח חשך 2566 BL V1 שלא חשך ויחשיך Ma3
2566. ] ויחשך BL ויחשיך V1
ולא חשך ממני מאומה (בר’ לט, ט), ואת2568 עבדו חשך מרעה (שמ"א כה, לט), מרדף2569 בלי חשך (יש’ יד, ו), פירושו שלא חשך רודפו מלרדפו, ומפני לא חשכו רוק2570 (איוב ל, י), אשר חשכתי לעת צר (איוב לח, כג). חשכת למטה מעונינו2571 (עז’ ט, יג), פירושו 2572 מעוננו2573 מלתתנו למטה ומלגמלנו2574 כעונינו2575. גם מזדים חשוך2576 עבדך (תה’ יט, יד), חשך2577 שפתיו משכיל (מש’ י, יט), ואחשך2578 2579 אנכי אותך (בר’ כ, ו), קרא בגרון אל תחשך2580 (יש’ נח, א), פירושו אל תחשך הקריאה. וכן וצדיק2581 יתן ולא יחשך (מש’ כא, כו), ולא יחשך2582 המתן כי כלם פעלים יוצאים. אבל וניד שפתי יחשך (איוב טז, ה), ידמה שהוא פועל2583 עומד. והנפעל לא יחשך כאבי (איוב טז, ו), כלם ענין מניעה. ובתחפנחס חשך היום (יח’ ל, יח), פירשו2584 רבי יונה כמו חשך השמש ולא נמצא זה ההפך בלשון הקדש אך פרושו כמשמעו בענין מניעה ויש בו מלה נסתרת והוא2585 אורו כלומר מנע היום אורו. ואמר זה לרוב הצרה שתבא להם.
2568. ואת] וא Ma3
2569. מרדף] מורדף V1
2570. רוק] רק BL
2571. מעונינו] מעוננו Ma3 V1
2572. חסר] מנעת BL Ma3 V1
2573. מעוננו] מעונינו BL
2574. ומלגמלנו] מלגמלנו Ma3 V1 omission
2575. כעונינו] כעוננו Ma3
2576. חשוך] חשך BL
2577. חשך] וחושך BL חושך Ma3 V1
2578. ואחשך] ואחשוך V1
2579. חסר] גם BL Ma3 V1
2580. תחשך] תחשוך V1
2581. וצדיק] צדיק Ma3
2582. יחשך] יחשוך BL
2583. פועל] פעל Ma3 V1
2584. פירשו] פרשו V1
2585. והוא] והיא BL
לאפוד2588 ולחשן (שמ’ כה, ז), חשן משפט (שמ' כח, ל). קראו חשן משפט לפי שהיו עליו האורים והתומים2589 שהיו מודיעים משפט האדם כשהיו שואלים בהם.
חשף י"י (lxxiv)2590 זרוע קדשו (יש’ נב, י), חשפתי שוליך (יר’ יג, כו). וחשופי שת (יש’ כ, ד)2591. וזרעך2592 חשופה (יח’ ד, ז), חשפי שבל (יש’ מז, ב), פ"א הפעל בסגול, חשף2593 חשפה והשליך (יואל א, ז), ויחשוף2594 יערות (תה’ כט, ט), בסגול. והשם מחשף הלבן (בר’ ל, לז), ענין כלם ענין גלוי. ומענינם על דרך ההשאלה ולחשוף2595 מים מגבא (יש’ ל, יד), כלומר לקחת מים מגבא. ואמר גבא שאין בו כי אם2596 מעט מים ואין אדם יכול2596 לקחת ממנו מים2598 בכלי גדול כי אם בשבר כלי שיכול לסמוך שפתי השבירה בקרקע הגבא ויקח מעט המים2599 שבו, וכשלקח המים מן הגבא הנה נשאר הגבא חשוף ומגלה2600 לפיכך2601 אמר לחשוף. או לפי שהמים הם2602 בסתר בגבא וכשלוקח אותם הוא מגלה אותם. וכן לחשף2603 חמשים פורה (חגי ב, טז), כלומר לקחת כל התירוש עד שלא ישאר ביקב כלום ונמצא כי החמשים שהיה חושב לא תהיה2604 כי אם עשרה2605. כשני חשפי2606 עזים (מל"א כ, כז), אמר בו התרגום כתרין גזרי עזים2607, כלומר שני עדרים קטנים מן העזים.
2590. חסר] את BL Ma3 V1
2591. חסר] , כמו חשופים. וכן וקרע לו חלוני (יר’ כב, יד) BL Ma3
2592. וזרעך] וזרועך Ma3 V1
2593. חשף] חשוף V1
2594. ויחשוף] ויחשף BL
2595. ולחשוף] ולחשף Ma3 V1
2596. לקחת מים מגבא. ואמר גבא שאין בו כי אםרק מעט מים ואין אדם יכול] Ma3 omission
2596. כי אם] רק BL
2598. ממנו מים] מים ממנו BL Ma3
2599. המים] מים Ma3
2600. ומגלה] ומגולה BL V1
2601. לפיכך] ולפיכך Ma3
2602. הם] הן BL
2603. לחשף] לחשוף Ma3
2604. תהיה] היו BL
2605. עשרה] עשרים BL V1
2606. חשפי] חשיפי Ma3
2607. עזים] עזין BL
lxxiv. variante scripturaire relevée par Kennicott (K201)
חשק י"י בכם (דב’ ז, ז), חשקה נפשו בבתכם (בר’ לד, ח), והשם ואת כל חשק שלמה (מל"א ט, א), בחמש נקדות, ענינם כענין2608 חפץ וידוע הוא. ומענין זה וחשק אותם2609 (שמ’ לח, כח), מחשקים2610 2611 (שמ' לח, יז). וחשקיהם2612 כסף (שמ' לח, יא), ענין הדוק ודבוק2613, כי היו לעמודים חוטי כסף מדבקים ומקשרים2614 בהם סביב כמו שעושין2615 בחביות2616 העץ להדק אותם. והשם וחשקיהם2617 וחשריהם2618 הכל מוצק (מל"א ז, לג).
וחשקיהם2619 וחשריהם2620 הכל מוצק (מל"א ז, לג), ענין קשור. וכן חשרת2621 מים (שמ"ב כב, י), ובמקומו בתלים2622 (תה' יח, יב) חשכת מים ורוצה2623 לומר חשרת מים קשור העבים זו בזו, ובעת2622 קשור העבים זו בזו מרב2625 עבים שהם מלאים מים תחשך הארץ.
2626חת מרודך2627 (יר’ נ, ב), חתו ולא2628 ענו עוד (איוב לב, טו), חתו גלוליה (יר’ נ, ב), המה חתים 2629(יר' מו, ה), התאזרו וחתו (יש’ ח, ט). והנפעל ומפני2630 שמי נחת הוא (מל’ ב, ה), ונחתה2631 קשת נחושה זרועותי2632 (תה’ יח, לה), פירושו ונשבר2633 קשת נחושה26342633בזרועותי. וכן ונחתה קשת נחושה.2636 והיה ראוי להיות ונחתה בדגש והוקל כמו רחבה2637 ונסבה (יח’ מא, ז), אבל כי שם ארם נחתים (מל"ב ו, ט), אף על פי שהוא דומה מזה השרש טוב הוא לשומו משרש נחת לפי שאין2638 ענינו2639 דומה לזה הענין. אל תירא ואל תחת (דב’ א, כא), יחת אפרים מעם (יש’ ז, ח), וברגע שאול יחתו (איוב כא, יג), לא2640 יראו עוד ולא יחתו (יר’ כג, ד), וצדקתי2641 לא תחת (יש’ נא, ו), כלומר לא תשבר ולא תתבטל. והפעל הכבד החתות2642 כיום מדין (יש' ט, ד), ובוז משפחות יחיתני2643 (איוב לא, לד), פן אחתך (יר’ א, יז), ושד בהמות יחיתן (חב’ ב, יז), הנח תמורת הדגש כי הראוי בו כדרך חבריו2644 יחיתן2645 בדגש התי"ו. והפירוש שפירש2646 בו2647רבי יונה נכוןהוא2648, שפירש2649 מה שאמר למעלה כי חמס לבנון יכסך (חב’ ב, יז) אמר למלך בבל החמס שעשית ללבנון שהוא2650 ארץ ישראל יכסה אותך, כלומר ישוב חמסך בראשך, אחר שעשית כמה רעות לסוף ישובו ויחולו על ראשך, כי כן שד בהמות יחיתן. כי השוד2651 שיעשו החיות בטרפם טרף רב ימים רבים ולסוף2652 פעם אחת יאספו עליהן2653 הרבה אנשים ויחתו ויהרגו אותן2654 כן אתה כל החמס שעשית כמה שנים ישוב עליך בפעם אחת הכל ויכסך. ויפה פירש2655. אבל מה שכתב אותו ב2656שורש2657 בפני עצמו בשרש חית אינו נכון אחר2658 שמצאנו שרש חתת טוב הוא2659 לשמו2660 משרשו ומענינו. והנח שבא תמורת דגש2661 אין תמה2662 כי כן2663 דרך הלשון במקומות רבים2664. ואם שורש2665 יחיתן חית טוב 2666שיהיה שם ממנו אל תתן לחית נפש תורך (תה’ עד, יט), אבל לפי שהיו"ד פתוחה ידמה שהיא מלה סמוכה לא שתהיה התי"ו שרש וכבר פירשנוהו2667 בשרש חיה. ויש לפרש הפסוק פירוש אחר עוד. כלפי2668 2669 שדמה 2670 ישראל ללבנון שהוא יער מלא עצים דמה השוכנים בה לחיות שדרכן לשכן בלבנון כמו שאמר ולבנון אין די בער וחיתה2671 אין די עולה (יש’ מ, יז), ויו"ד יחיתן הוא2672 למלך בבל ופירוש הפסוק, החמס שעשית2673 לארץ ישראל והשד2674 שעשית לשכנים2675 בה שהחתת2676 אותם יכסך. ובפלס התשלום והחתתי את עילם (יר’ מט, לז). וכבד אחר וחתתני בחלומות2677 (איוב ז, יד). ושלא נזכר פועלו2678 ונלכדו גבוריה2679 חתתה קששותם2680 (יר’ נא, נו), והחרק2681 במקום שרק2682 כמו2683 ופתחו שעריך תמיד (יש’ ס, יא), לא פתחה אזנך2684 (יש' מח, ח), מאתנן זונה קבצה (מי’ א, ז). ויש לפרש עוד חתתה כמשמעו מפעל הדגוש ומלת חתתה שבה אל בבל כלומר כאלו היא חתתה בחטאתיה קשתות גבוריה. וזה הפירוש הוא הנכון2685. והשם לבלי חת (איוב מא, כה). ואפשר שהוא פעל עבר. ובמשקל השלם תיראו2686 חתת 2687 (איוב ו, כא), ובמשקל אחר ויהי חתת אלהים (בר’ לה, ה), הראוי חתתת בפלס צדקת י"י (דב’ לג, כא). ומשקל2688 אחר כי חתית גבורים בארץ חיים (יח’ לב, כז), בחתיתם מגבורתם בושים (יח' לב, ל). ובתוספת מ"ם מחתת דלים רישם2689 (מש’ י, טו).2688 ומשקל2691 אחר בהכפל הפ"א וחתתחתים2692 בדרך (קה’ יב, ה), כלומר שברים ומורא יבא להם2693 לזקנים בדרך שלא יוכלו2694 להלך2695 מרוב2696 חלש2697 זקנתם וכלם ענין שבירה.
2626. חסר] הביש בל BL
2627. מרודך] מרדך BL מדורך Ma3
2628. ולא] לא BL
2629. חסר] נסוגים אחור BL
2630. ומפני] מפני Ma3
2631.
ונחתה] ונחת(lxxv) Ma3 ונחתה V1
2632. זרועותי] זרועתי BL
2633. פירושו ונשברונשברה קשת נחושה] Ma3 omission
2633. ונשבר] ונשברה BL
2634. נוסף קשת נחושה] BL
2636. נוסף וכן ונחתה קשת נחושה.] BL Ma3
2637. רחבה] ורחבה BL V1
2638. שאין] Ma3 omission
2639. ענינו] שענינו Ma3
2640. לא] ולא BL
2641. וצדקתי] וצדקתם Ma3
2642. החתות] החתת BL
2643. יחיתני] יחתני BL Ma3 V1
2644. חבריו] חביריו Ma3
2645. יחיתן] יחתן V1
2646. שפירש] שפרש Ma3
2647. נוסף בו] BL
2648. נוסף הוא] BL Ma3
2649. שפירש] שפירוש BL שפרש V1
2650. שהוא] שהיא V1
2651. השוד] השד BL
2652. ולסוף] ולבסוף BL
2653. עליהן] עליהם BL Ma3
2654. אותן] אותם BL
2655. פירש] פרש V1
2656. נוסף ב] BL Ma3 V1
2657. שורש] שרש BL Ma3 V1
2658. אחר] ואחר BL
2659. הוא] Ma3 omission
2660. לשמו] לשומו BL V1
2661. דגש] הדגש BL Ma3
2662. תמה] תימה BL
2663. כן] Ma3 omission
2664. רבים] הרבה BL Ma3 V1
2665. שורש] שרש BL Ma3 V1
2666. ] הוא V1 addition
2667. פירשנוהו] פרשנוהו Ma3 V1
2668. כלפי] כי לפי BL Ma3 V1
2669. חסר] מה BL
2670. חסר] ארץ BL Ma3 V1
2671. וחיתה] וחיתו BL Ma3 V1
2672. הוא] היא BL
2673.
שעשית] שעשי
2674. והשד] והשוד BL Ma3
2675. לשכנים] לשוכנים Ma3 V1
2676. שהחתת] שהחתות BL שתחת Ma3 שהחת V1
2677. בחלומות] בחלמות BL
2678. פועלו] פעלו BL
2679. גבוריה] גבוריה V1
2680. קששותם] קשתותם BL Ma3 V1
2681. והחרק] והחירק BL
2682. שרק] שורק BL
2683. כמו] Ma3 omission
2684. אזנך] אזניך Ma3
2685. הנכון] נכון Ma3
2686.
תיראו] תראו BL Ma3 תיר
2687. חסר] ותיראו BL Ma3
2688. ] Ma3 omission
2688. ומשקל] ובמשקל BL
2689. רישם] רשם V1
2691. ומשקל] ובמשקל BL
2692. וחתתחתים] וחתחתים BL V1 והתחתים(lxxvi) Ma3
2693. להם] עליהם V1
2694. יוכלו] יכלו BL
2695. להלך] להלוך BL
2696. מרוב] מרב Ma3
2697. חלש] חולשת BL V1
כי גחלים אתה חותה2698 על ראשו (מש’ כח, כב), היחתה איש אש בחיקו (מש' ו, כז), לחתות אש מיקוד (יש’ ל, יד), תחת 2699במבין (מש’ יז, י), בפלס ותתע משפטם תחתה, תתעה. יחתך ויסחך מאהל (תה’ נב, ז), ענינם ענין לקיחה. ויתכן2700 תחת משרש נחת כלומר תרד ותחול הגערה במבין. והשם קח את המחתה (במ’ יז, יא), כלי2701 לחתות בו אש2702, ומלקחיה2703 ומחתותיה (שמ’ כה, לח), היו2704 המחתות2705 המנורה לחתות בהן אפר הפתילות שדלקו בלילה וכבו.
עא. בבלי, זבחים צב ע"ב
נחתך על עמך ועל עיר קדשך (דנ’ ט, כד), פירושו2706 נגזר. ורבותינו ז"ל הרגילו בזה הלשון באמרם [עא], התכה2707 של בשר, במקום חתך וזולת אלו הרבה.
וערפל חתלתו (איוב לח, ט), והחתל לא חתלת2708 (יח’ טז, ד), לשום2709 חתול (יח’ ל, כא), ענינם ענין2710 חבישה ועטיפה.
lxxvii. variante scripturaire relevée par Kennicott (K94)
עב. בבלי, ביצה לא ע"ב
עג. משנה מגילה ג, א
עד. משנה גיטין ז, ב
עה. סיגילו
ואכתב2711 בספר ואחתם2712 (יר’ לב, י), חתום2713 בצרור פשעי (איוב יד, יז), מעין חתום (שה"ש ד, יב), כמו שאמר גל(lxxviii)2714 נעול (שה"ש ד, יב) והוא משל על בנות ישראל שנשמרות מהזנות2715. או משל על2716כל ישראל כלו2717 שלא יזנו אחרי אלהים אחרים. אתה חותם תכנית (יח’ כח, יב), כלומר אתה חותם התכנית ומשלימה2718 כי כך הוא2719 חתום כלו2720. ובעד כוכבים2721 יחתם2722 (איוב ט, ז), כאלו2723 חותם עליהם ויסתירם כמו שהחותם מסתיר הספר. ביד כל אדם יחתם2724 (איוב לז, ז), יש2725 מפרשים על הגשם שזכר, שהגשם יסגירם וימנעם מלאאת2726 לדעת כל אנשי מעשהו (איוב לז, ז) כלומר מעשהו בשדה. ויש מפרשים על הקור2727 שיסגיר2728 ביד כל אדם שלא יוכל לעשות מעשהו מפני הקרירות. ויש פירושים אחרים אבל אלו קרובים לענין הפסוקים. והנפעל ונחתם בטבעת המלך (אס’ ג, יב). ולגזרת פעול ונחתום בטבעת המלך (אס' ח, ח), והוא 2729בינוני. והשם שימני כחותם על לבך (שה"ש ח, ו), פירושו כחותם על היד כן שימני על לבך ועל זרועך שלא תסירני משם כמו הטבעת שחותמין2730 בו הכתבים שלא יסור מהיד2731 שיהא מזומן לחתום בו. וכן חותמך2732 ופתילך (בר’ לח, יח), 2733 וכן תרגם אנקלוס2734 עזקתך. והפעל הכבד או החתים2735 בשרומזובו2736 (וי’ טו, ג), כלומר שחתם2737 הזוב2738 פי האמה וסגר אותה מרוב עביו. כי פירוש זוב ושכבת זרע על שני פנים. האחד רר2739 שיהיה2740 יורד צלול2741 והאחד שיהיה2742 עב ומרוב עביו יסגר פי האמה. וכבד אחר יומם חתמו למו (איוב כד, טז), כלומר ביום יעשו הגנבים2743 אותם2744 וסימן2745 הגנבים2746בכותלים ובלילה יחתרו באותו מקום שחתמו. ויש מפרשים יומם חתמווסגרו2747 למו שהם נסגרים ביום שלא יראם2748 2749 אדם, וזהו לא ידעו אור (איוב כד, טז). והכלל כי כל2750ענין השרש הזה הוא ענין סגירה ולפי שהחותם הוא2751 סוגר הספר נקרא כן. וכן הקשירות שיעשה אדם על הדברים להסתירם נקראו2752 חותם כמו שאמרו רבותינו ז"ל [עב], חותמות שבקרקע מתיר אבל לא מפקיע ולא חותך, ושבכלים2753 מתיר ומפקיע וחותך אחד שבת ואחד יום טוב. ולפיכך קרא2754 המשלים חותם כאלו הוא סוגר הדבר שאין בו עוד, לפיכך נאמר אתה חותם תכנית (יח' כח, יב). וכן אמרו במשנה [עג] הפותח2755 והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה, ולפיכך נקראת2756 כתיבת העדים בספר חתימה כמו שאמר2757 [עד], עד2758 שיאמר2759 לסופר ויכתוב ולעדים2760 ויחתמו2761 וזולת זה הרבה לפי שהעדים הם השלמת השטר וסגירתו שאין אחריהם דבר 2762.
2711. ואכתב] ואכתוב V1
2712. ואחתם] ואחתום V1
2713. חתום] חתם BL
2714. ] גן Ma3
2715. מהזנות] מן הזנות Ma3
2716. נוסף על] BL
2717. כלו] כלומר BL Ma3 V1 omission
2718. ומשלימה] ומשלימו BL Ma3 V1
2719. הוא] Ma3 omission
2720. כלו] כלומר Ma3
2721. כוכבים] ככבים BL
2722. יחתם] יחתום V1
2723. כאלו] כלומר V1
2724. יחתם] יחתום Ma3 V1
2725. יש] ויש Ma3 V1
2726. מלאאת] מלצאת BL Ma3 V1
2727. הקור] הקר Ma3 V1
2728. שיסגיר] שיסגור BL V1
2729.
] פעול V1 addition
2730. שחותמין] שחותמים V1
2731. מהיד] מן היד BL Ma3
2732. חותמך] חתמך BL
2733. ] חותם על יד ימיני (יר’ כב, כד), Ma3 V1 addition
2734. וכן תרגם אנקלוס] וכן תרגם יונתן Ma3
2735. החתים] החתם Ma3
2736. מזובו] V1 omission
2737. שחתם] שסתם BL Ma3
2738. הזוב] Ma3 omission
2739. רר] ריר BL Ma3
2740. שיהיה] שהוא BL שיהא Ma3
2741. צלול] וצלול V1
2742. שיהיה] שהוא BL V1 שיהא Ma3
2743. הגנבים] Ma3 V1 omission
2744. אותם] חותם BL Ma3 V1
2745. וסימן] וסמן V1
2746. נוסף הגנבים] BL
2747. וסגרו] למו יסגרו BL Ma3
2748. יראם] יראום Ma3
2749. ] בני Ma3 addition
2750. נוסף כל] BL
2751. הוא] Ma3 omission
2752. נקראו] נקראות BL
2753. ושבכלים] ושבכותלים V1
2754. קרא] נקרא Ma3 V1
2755. הפותח] Ma3 omission
2756. נקראת] נקרא Ma3 V1
2757. שאמר] ושאמר BL שאמרו Ma3 V1
2758. עד] Ma3 omission
2759. שיאמר] אמר Ma3 שיאמרו V1
2760. ולעדים] לעדים V1
2761. ויחתמו] ויחתומו V1
2762. חסר] [עה] BL
lxxviii. Expression qui se trouve dans le même verset.
ועתה התחתן במלך (שמ"א, יח, כב), ולא2763 תתחתן בם (דב’ ז, ג), ויתחתן לאחאב (דה"ב יח, א), והתחתנו אותנו2764 (בר’ לד, ט), ונקרא אבי אשת האדם חותן, חותן2765 משה (שמ’ יח, א), ויחזק בו חותנו2766 (שופ’ יט, ד). ואמה חותנת2767, ארור שוכב2768 עם חותנתו2769 (דב’ כז, כג), והוא נקרא חתן להם. עוד2770 מי לך פה חתן 2771(בר’ יט, יב), שמשון חתן התימני (שופ’ טו, ו), כי אהיה חתן למלך (שמ"א יח, יח). וכתב רבי יונה כי אחי האשה יקרא לבעלה חותן, מבני חובב2772 חותן2773 משה (שופ’ ד, יא), לפי שמצא ויאמר משה לחובב בן רעואל 2774(במ’ י, כט), ואמר2775 ותבאן2776 אל רעואל אביהם2777 (שמ’ ב, יח), דומה לו כי רעואל הוא יתרו וחובב 2778 בן יתרו. ולא יתכן לפרש כן2779 כי הלא אמר לו כי על כן ידעת חנותנו במדבר והיית לנו לעינים (במ’ י, לא), ויתרו הוא שהיה עמהם במדבר מה2780 שאמר וישמע יתרו 2781(שמ’ יח, א). אבל הנכון כי חובב הוא יתרו ורעואל אבי יתרו2783 ומה שאמר אל רעואל אביהן הוא אבי אביהן כי 2784 דרך הלשון לקרוא2785 לאבי אביו אביו ולבן בנו בנו. והשם ביום חתנתו2786 (שה"ש ג, יא), כלומר ביום חפתו שהוא יום שנעשה חתן ואז יקרא חתן מבלי2787 הסמיכה אל חתנו2788. קול חתן 2789(יר’ ז, לד), והוא כחתן יצא2790 מחפתו2791 (תה’ יט, ו). כי חתן דמים אתה לי2792 (שמ’ ד, כה), נראה מדרך הסברא2793 כי כמו שהיו קוראים2794 לאדם ביום חפתו2795 חתן כן2796 היו קוראין2797 לתינוק ביום המולו חתן כי עקר ענין2798מלת חתן הוא ענין התחדש2799 השמחה2800, וכמו2801 שתתחדש השמחה ביום החפה2802 כן תתחדש השמחה ביום המילה. ופירוש כי חתן דמים אתה לי (שמ' ד, כה) אמר בתחלה ויהי בדרך במלון ויבקש המיתו (שמ' ד, כד), כלומר שבקש המלאך להמית את משה מפני שלא מל אליעזר בנו הרגיש2803 משה כי בעונש2804 המילה2805 היה וצוה לצפורה2806 למול אותו כי הוא לא 2807 יכול מפני החולי2808 שהיה כבד עליו, ותקח צפורה צר2809 ותכרות2810 את ערלת בנה ותגע לרגליו (שמ' ד, כה), פירושו לרגלי משה כלומר 2811 מפני העונש2812 הזה נחלית הנה דם המלה2813. ותאמר כי חתן דמים אתה לי2814 2815כלומר נעשת2818 לי חתן היום2819 לדמים ולהריגת בעלי וכשהגיע2820 מדם המילה לרגלי משה ורפה החלי2821 מעליו2822 אז הכירה ואמרה חתן דמים למולות2823 (שמ' ד, כה), כלומר אתה שקראתיך חתן דמים אינך חתן לדמי 2824מולות2825.
2763. ולא] לא Ma3 V1
2764. אותנו] אתנו BL
2765. חותן] חתן BL
2766. חותנו] חתנו BL Ma3
2767. חותנת] חתנת BL
2768. שוכב] שכב BL
2769. חותנתו] חתנתו BL Ma3
2770. עוד] עד BL
2771. חסר] ובניך ובנתיך BL ובניך ובנותיך Ma3
2772. חובב] חבב BL
2773. חותן] חתן BL
2774. חסר] המדיני חתן משה BL המדיני Ma3
2775. ואמר] ואומר V1
2776. ותבאן] ותבאנה BL Ma3 V1
2777. אביהם] אביהן BL Ma3 V1
2778. חסר] הוא BL
2779.
כן] כך BL
2780. מה] כמו BL Ma3 V1
2781. חסר] כהן מדין 2781 BL Ma3
2781.
] וגו' BL וגו'מ Ma3
2783.
אבי יתרו]
2784. חסר] כן BL Ma3 V1
2785. לקרוא] לקרא Ma3
2786. חתנתו] חתונתו Ma3
2787. מבלי] מפני BL
2788. חתנו] חתנתו Ma3 חותנו V1
2789. חסר] וקול כלה BL
2790. יצא] יוצא Ma3 V1
2791. מחפתו] מחופתו Ma3 V1
2792. לי] Ma3 omission
2793. מדרך הסברא] מסברא BL
2794. קוראים] קוראין Ma3
2795. חפתו] חופתו V1
2796. כן] כך BL כי Ma3
2797. קוראין] קרואים Ma3
2798. נוסף ענין] BL Ma3
2799. חסרהתחדש] התחדשות BL
2800. השמחה] בשמחה Ma3
2801. וכמו] כמו V1
2802. החפה] החופה V1
2803. הרגיש] והרגיש BL
2804. בעונש] בענש V1
2805. המילה] המלה BL המילה Ma3 V1
2806. לצפורה] את צפורה BL צפורה Ma3 V1
2807. חסר] היה BL
2808. החולי] החלי Ma3
2809. צר] צור Ma3 V1
2810. ותכרות] ותכרת BL
2811. חסר] אם BL Ma3 V1
2812. העונש] הענש Ma3 V1
2813. המלה] המילה BL Ma3 V1
2814. אתה לי] Ma3 V1 omission
2815. – חסר מחמת הדומות ] 2815 2816 את בנה אמרה כי חתן דמים אתה לי BL Ma3 V1
2815. ] פירוש BL V1 כי Ma3
2816. ] במולה BL Ma3 במילה V1
2818. נעשת] נעשית BL Ma3 V1
2819. חתן היום] היום חתן BL
2820. וכשהגיע] וכשהגיעה V1
2821. החלי] החולי V1
2822. מעליו] ממנו BL Ma3 V1
2823. למולות] למולת BL
2824. – חסר מחמת הדומות ] ההריגה כי אם לדמי BL Ma3 V1
2825. מולות] המולות BL Ma3
הן יחתף2826 ומי ישיבנו (איוב ט, יב), יחתף עני במשכו ברשתו (תה' י, ט)(lxxix)2827. והשם אף היא2828 כחתף תארב2829 (מש’ כג, כח), בשש נקודות2830 ענינם כענין חטיפה2831 בטי"ת, וכבר פרשנו בשרש חתוף2832. וכ"ף כחתף כ"ף האמתי, כמו כ"ף השבעה השבעה2833לי כיום (בר' כה, לג), ורוצה2834 לומר כי בעת החתף2835שתוכל 2836לחתף2837 ולקחת תארב2838.
חתר בחשך בתים (איוב כד, טז), ואחתר בקיר (יח’ ח, ח), אם יחתרו בשאול (עמ’ ט, ב), חתר נא בקיר (יח’ ח, ח). והשם אם במחתרת ימצא הגנב (שמ’ כב, א), ענינם כענין2839 חפירה. ומזה ויחתרו האנשים להשיב אל היבשה (יונה א, יג), פירושו שהשליכו הברזלים שקורין אנקורש2840 בלעז2841 בים2842והיו חותרין2843 בהם בקרקע הים להוציא הספינה אל היבשה. או ויחתרו במחשבתם2844 כלומר חקרו וחשפווחפשו
עו. משנה שביעית ז, ז
2849 השרון (שה"ש ב, א) והתי"ו2850 תי"ו2851 הנקבה כתי"ו שושנת העמקים (שה"ש ב, א), והיא2852 הנקראת2853 ורד2854 בדברי2855 רבותינו ז"ל [עו] רוֹשַא2856 בלעז.
עז. גייאצ"ו
lxxxi. Entrée pas présente.
עח. אסטרולוג"י בלע"ז
לכל חרטם2882 ואשף 2883(דנ’ ב, י), ולא יכלו החרטמים2884 (שמ’ ט, יא), כמו מכשפים, אלא שחלוקים בחכמתם כמו שאמר לחרטמים2885 ולאשפים ולמכשפים (דנ’ ב, ב). וכתב רבי אברהם בן2886 עזרא ז"ל כי החרטמים2887 הם חכמי התולדת2888 היודעים2889 העקרים ותולדת כל דבר וכל מעשיהם2890 שיעשו בלט, לפיכך קרא להם נבוכדנצר2891 בעבור שהם יודעים עיקר2892 החלומות ואיך תראה הנפש חזיונות2893 בלילה 2894.
2882. חרטם] חרטום V1
2883. חסר] וכשדי BL
2884. החרטמים] החרטומים Ma3
2885. לחרטמים] לחרטומים Ma3
2886. בן] אבן V1
2887. החרטמים] החרטומים Ma3
2888. התולדת] התולדות Ma3
2889. היודעים] והיודעים Ma3
2890. מעשיהם] מעשים BL Ma3 V1
2891. נבוכדנצר] נבוכד נצר Ma3 V1
2892. עיקר] עיקרי Ma3 עקר V1
2893. חזיונות] דמיונות BL Ma3
2894. חסר] [עח] BL
פתח חרצבות2897 רשע (יש’ נח, ו), קשורים2898 ואסרים2899. וכן כי2900אין חרצובות2901 למותם (תה’ עג, ד), פירושו שלא יבאו להם ייסורין2902 ותחלואים 2903 בעת מותם2904, כי במרגוע ובנחת2905 ימותו.
מחרצנים ועד זג (במ’ ו, ד), הם הגרגרים2906 הפנימים2907.
פ. בבלי, חגיגה יג ע"א
פא. בבלי, חגיגה יג ע"ב
כעין החשמל (יח’ א, ד), מלאך ששמו כך וכעין גוון2908 שלו ראה מתוך האש. וכן אמרו רבותינו ז"ל [פ] מעשה בתינוק 2909 שהיה דורש במעשה מרכבה והיה מבין בחשמל ויצאה2910 אש מחשמל ואכלתו. ועוד אמרו כי המלה מורכבת2911 באמרם [פא] 2912 מאי חשבון29132914. אמר רב2915 יהודה חיות אש וממללות2916. במתניתא תנא עתים חשות ועתים2917 ממלות2918, בשעה שהדבור יוצא מפי הקדוש ברוך הוא חשות, בשעה שאין הדבור יוצא מפי הקדוש ברוך הוא ממללות, כלומר משבחות ומהללות השם יתברך. ויתכן שיהיה חשמל שם העין שהוא קרוב לעין האש כי אמר כעין החשמל מתוך האש. ואמר כעין חשמל2919 כמראה אישבר2920אש בית לה סביב מתמון2921ממראה מתניו2922 ולמעלה2923 (יח’ א, כז). ואמר במראה השניה2924 וממתניו ולמעלה כמראה זהר2925 כעין חשמלה(lxxxiii)2926 (יח' ח, ב).
2908. גוון] גורן Ma3
2909. ] אחד Ma3 addition
2910. ויצאה] ויצא BL Ma3
2911. מורכבת] מרכבת V1
2912. חסר] מאי BL
2913. חשבון] חשמל? BL Ma3 V1
2914. חסר] חש מל BL
2915. רב] רבי BL V1
2916. וממללות] ממללות BL Ma3 V1
2917. ועתים] עתים BL Ma3 V1
2918. ממלות] ממללות BL Ma3 V1
2919. חשמל] החשמל Ma3 V1
2920. נוסף אישבר] BL Ma3 V1
2921. נוסף מתמון] BL Ma3 V1
2922.
מתניו] מתני
2923. ולמעלה] ולמטה(lxxxii) V1
2924. השניה] השנייה Ma3
2925. זהר] זוהר V1
פב. בבלי, שבת כא ע"ב
יאתיו חשמנים מני מצרים (תה’ סח, לב), אנשים גדולים ונגידים, כמו שנקרא מתתיהו2927 כהן גדול חשמנאי2928 2929 [פב]. או הוא שם למשפחה גדולה ששמם2930 כך.
2931 פירשתים2932 בשער2933 האל"ף.
Citer cette page
« ספר השרשים | חית », dans Racines. Édition bilingue, hébreu-latin, du sefer ha-shorashim de David Qimḥi, IRHT CNRS , 2021 , #het_he.xml (en ligne : </sefer_ha_shorashim.xml/het_he.xml/חית>, consulté le 20-05-2025)
