Marginalia
Defecit. Et lechitus olei non deficit, Regum, verbum preteritum in statera quia non fermentavit et lechytus olei non deficiet, Regum, dominus regit me non deficiam, Psalmiste, caruimus quolibet, Ieremie, non caruisti re, Verba, non deficiet libamen, non carebis quolibet in ipsa, Verba, forte deficient quinquaginta et defecerunt aque, ire et defecere, In principio, omnia ipsa que sunt de edificio levi sunt solitaria, et non unum de ipsis transiens sicut scripsit rabi Iona in parte eorum. Et nomen non defectus, Iudicum, sufficientia defectus eius, Verba, omnis defectus tuus supra me, Iudicum. Et pondus aliud et defectus non poterit ad numerari, Ecclesiastes. Et aptabitur esse ipsum adiectivum, in pondere pauper. Et pondus aliud cum defectu et fame, Iob, et non sciet quod defectus adducet ipsum, Proverbiorum, cum sex punctis. Et pondus aliud et stulti cum defectu cordis morientur, Proverbiorum. Et adiectivum quia quid tu deficiens1, Regum, deficiens cordis, Proverbiorum. Et verbum grave et ipsum transiens et diminuens non fecit deficere, Nomina, et expo. non fecit deficere mensuram suam. Etin2 colligere ipsum parum quia sicut quantitatem colligit omnis unus de ipsis, et sic non fecit superesse supra mensuram suam. Et potum sitibundi faciet deficere, Isaie. Et grave aliud et fecisti deficere ipsum parum ab angelis, Psalmiste, et deficiens anima eius de bono, Ecclesiastes, et omnium modus eorum cognitus.
וצפחת השמן לא חסר (מל"א יז, טז), פעל עבר1בפלס כי לא חמץ (שמ’ יב, לט), וצפחת השמן לא תחסר (מל"א יז, יד), י"י רועי לא אחסר (תה’ כג, א), חסרנו כל 2(יר’ מד, יח), לא חסרת דבר (דב’ ב, ז), 3אל יחסר המזג (שה"ש ז, ג), לא תחסר כל בה (דב’ ח, ט), אולי יחסרון החמשים הצדיקים4 חמשה (בר’ יח, כח), ויחסרו המים (בר' ח, ג), הלוך וחסור (בר' ח, ה), כלם שהם מהבנין הקל הם בודדים ואין אחד מהם עובר כאשר חשב5 רבי יונה במקצתם. והשם אשר6אין מחסור (שופ’ יט, יט), די מחסורו (דב’ טו, ח), כל מחסורך עלי (שופ’ יח, כ).7 ומשקל אחר וחסרון לא יוכל להמנות (קה’ א, טו)8. ומשקל אחר בחסר כל (דב’ כח, מח).9ומשקל אחר בחסר ובכפן (איוב ל, ג), ולא ידע כי חסר יבאנו (מש’ כח, כב), בשש נקדות. ומשקל אחר ואוילים בחסר לב ימותו (מש’ י, כא). והתאר כי מה אתה חסר (מל"א יא, כב), חסר לב (מש’ ו, לב). והפעל הכבד והוא עובר והממעיט לא החסיר (שמ’ טז, יח), ופירושו לא החסיר מדתו בלקטו מעט, כי כשיעור לקט כל אחד מהם וכן לא העדיף (שמ’ טז, יח) לא העדיף על מדתו. ומשקה צמא יחסיר (יש’ לב, ו). וכבד אחר ותחסרהו מעט מאלהים (תה’ ח, ו), ומחסר את נפשי מטובה (קה’ ד, ח), וכלם ענינם ידוע.