Misericordia. Cum misericorde misericors eris, Samuelis, ista misericordia tua cum socio tuo, Samuelis, misericordia et veritas, In principio, in eternum misericordiam edificabitur, Psalmiste, cum sex punctis, misericordiam eorum derelinquent modus misericordie est bonum et repensio ultra regulam iudici. Modus alius hesed^(a)¹ est victuperium ne forte vituperet te audiens, Proverbiorum, ponet verba tua vituperium et obbrobrium² et expo. expositionem de isto modo modus vituperium eorum relinquet³, Iona, sed dominus meus pater meus expo. de modo et est rectum et sic exposuit expo. custodientes vanitates mendacii misericordiam eorum relinquent⁴ dixit Iona omnes isti viri qui sunt custodientes vanitates mendacii novi quod misericordiam eorum relinquent ut dicere misericordiam et bonum quod voverunt ad facere sicut quod dixit et voverunt vota relinquent⁵ ipsum postquam quod liberati fuerunt de malo, sed ego in voce concessionis sacrificabo tibi que vovi reddam. Et duo modi isti quos memoravimus in heset sunt modus unus quia quod sicut misericordia est addictio boni et⁶ nimietas repensionis sic victuperium ipsum vult dicere addictio fornicationis et nimietas obbrobrii. Et sic scripsit rabi Abraham⁷ Benezra. Et ciconia, Et vocavit, expo. doctores nostri ista ciconia alba. Et quare vocatum est nomen eius ciconia? Que facit misericordiam cum sotiis suis ut dicere in alimentis suis quod dividit ipsis.

אם חסיד תתחסד ^{(שמ"ב כב, כו)}. זה חסדך את רעך ^{(שמ"ב טז, יז)}, חסד ואמת ^{(בר’ מז, כט)}, ¹עולם חסד יבנה ^{(תה’ פט, ג)}, בשש נקדות. חסדם יעזובו ^{(יונה ב, ט)}, ענין החסד הוא הטוב והגמילות לפנים משורת הדין. וענין אחר חסד הוא ^{(וי’ כ, יז)}, חרפה. פן יחסדך שומע ^{(מש’ כה, י)}, ישים דברך חרפה ונבלה. ומפרשים פירשו מזה הענין חסדם יעזובו. אבל אדוני אבי ז"ל פרשו מהענין הראשון והוא הנכון. וכן² פרשו³ משמרים הבלי שוא חסדם יעזובו. אמררבי⁴ יונה כל אלו האנשים שהם משמרים הבלי שוא ידעתי כי חסדם יעזובו, כלומר החסד והטוב שנדרו לעשות כמו שאמר וידרו נדרים ^{(יונה א, טז)}, יעזבו אותו⁵ אחר שנמלטו מן הרעה, אבל אני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה ^{(יונה ב, י)}. ושני העינינים האלו שנזכרנו⁶ בחסד הם ענין אחד, כי כמו שהחסד הוא תוספת הטוב ויתרון הגמול כן חסד הוא רוצה⁷ לומר תוספת הזנות ויתרון הנבלה. וכן כתב רבי אברהם אבן⁸ עזרא⁹. ואת החסידה ^{(וי’ יא, יט)}, פירשו רבותינו ז"ל ^[א], זו דיה לבנה, ולמה נקרא שמה חסידה? שעושה חסידות עם חברותיה, כלומר במזוניה¹⁰ שמחלקת להם.