Gemmavit^(a). Ficus protulit^(b)¹ grossos suos, Cantici, pullulatio fructuum et videri ipsos ante complimentum maturationis eorum vocabitur gemmatio. Et sic in verbis doctorum nostrorum arbor cuius gemmaverunt fructus eius ante quindecim de sebat^(c)² decimabis ad annum qui preteriit. Et modus alius et balsamaverunt^(d) medici ad balsamare patrem suum dies balsamatorum, In principio, est modus operis aromatum quam faciunt ad mortuum ut stet caro sua diebus multis, quod non putrescat et que non male oleat. Et de radice ista et triticum et spelta et tritica et ordea quare dagges ad absorbere nun³ et sic invenimus in lingua syra hintin.

התאנה חנטה פגיה ^{(שה"ש ב, יג)}, יציאת הפירות והראותם טרם גמרם ובישולם¹ תקרא חנטה. וכן בדברי רבותינו ז"ל ^[א], אילן שחנטו פירותיו קודם חמשה עשר בשבט מתעשר לשנה שעברה. וענין אחר ויחנטו הרפאים ^{(בר’ נ, ב)}, לחנט את אביו ^{(בר’ נ, ב)}, ימי החנטים ^{(בר' נ, ג)}, הוא ענין מעשה סמים שעושין למת כדי שיעמוד בשרו ימים רבים שלא ירקב ושלא יסרח. ומן השרש הזה והחטה והכסמת ^{(שמ’ ט, לב)}, וחטים² ושערים ^{(יר’ מא, ח)}, כי הדגש להבלעת הנו"ן וכן מצאנוהו בלשון ארמית חנטין.