Marginalia

Calefactum est. Et calefiet sol et liquefiet, Nomina, et calefiet ipsis, calefactus sum vidi ignem, acutisonum, etiam calefiet et dicet euge. et cepit de ipsis et calefactus est, Isaie, het cum cames hateph quia zachet cum iot. Et expo.1 et calefiet ipsis caro eorum et infinitum cum perfectione sua et radice ginestrarum calefieri eos, Iob, non pruna et calefieri ipsos, Isaie, in statera ad iacere cum filia Iacob. Et adiectivum calefactum est cor meum verbum preteritum ex quo est patha sed panis noster callidus adiectivum quia est camessatum. Et massoret supra ipsum non est cames et omne nomen filii hominis sicut ipsum. Et collectio quod vestes tue calide, Iob. Et pondus aliud ad ponere panem calidum, Samuelis, in statera in statera fortitudo perfectus confortans predatorem supra sortem. Et nomen frigus caliditas, In principio, vestis et non ad caliditatem ipsi, Aggei, in calefieri ipsos incisi fuerunt de locis suis, Iob. Et aptabitur quod de radice ista et omnis agnus niger, In principio, quod expo. niger quia nigredo a facie calefactionis est et surec loco holem. Et niphal quomodo calefiet, Ecclesiastes, omnes ipsi calefient, Osee, calefacientes se in quercubus, Isaie. In statera in maledictione vos maledicti vel est de radice calefactum est. Et verbum grave et supra pulverem calefaciet, Iob, expo. calefaciet ova sua. Et hitpaal et de tonsione agnorum meorum calefiet, Iob. Et de hoc modo vocatur sol sol clara sicut sol, Cantici, sicut lumen solis, Isaie, sed et non occultus de calore2 eius, Psalmiste, est nomen calefactionis. Et aptabitur declarare quod de radice ista et modo isto et incidam solaria vestra, Et vocavit, et nun3 addita et vocata sunt sic quia fecerunt ipsa servitores solis.

וחם השמש (שמ' טז, כא), וחם להם (קה' ד, יא), חמותי ראיתי אור (יש' מד, טז), מלרע, אף יחום ויאמר האח (יש' מד, טז), ויקח מהם ויחם (יש' מד, טו), החי"ת בקמץ חטף כי הזקף ביו"ד. ופירוש וחם להם, בשרם. והמקור בתשלומו ושרש רתמים לחמם (איוב ל, ד), אין גחלת לחמם (יש' מז, יד), בפלס לשכב את בת יעקב (בר' לד, ז). והתאר חם לבי בקרבי1 (תה' לט, ד), זה לחמנו חם (יהו' ט, יב), ויתכן להיות חם לבי 2 פעל עבר לפי שהוא פתח, אבל לחמנו חם תאר כי הוא קמוץ. 3 וכל שום בר נש כותיה. והקבוץ אשר בגדיך חמים (איוב לז, יז). ומשקל אחר לשום לחם חם (שמ"א כא, ז), בפלס מעז לתם (מש' י, כט), המבליג שד על עז (עמ' ה, ט). והשם קר4 וחם (בר' ח, כב), לבוש ואין לחם לו (חגי א, ו), בחמו נדעכו ממקומם (איוב ו, יז). ויתכן כי מן השרש הזה וכל שם5 חום (בר' ל, לב), שפירושו שחור כי השחרות מפני החמימות היא6 והשרק תחת חלם. והנפעל איך יחם (קה' ד, יא), כלם יחמו (הו' ז, ז), הנחמים באלים (יש' נז, ה), בפלס במארה אתם נארים (מל' ג, ט). או הוא משרש יחם. והפעל הכבד ועל עפר תחמם (איוב לט, יד), פירוש תחמם ביציה. וההתפעל7 ומגז כבשי יתחמם (איוב לא, כ). ומזה הענין נקראת השמש חמה, ברה כחמה (שה"ש ו, י), כאור החמה (יש' ל, כו), אבל ואין נסתר מחמתו (תה' יט, ז), הוא שם החמימות. ויתכן לפרש כי מן השרש הזה והענין הזה והכרתי את חמניכם (וי' כו, ל). והנו"ן נוסף ונקראו כן לפי שעשו אותם עובדי השמש.

Sources rabbiniques

Apparat critique

1Et expo. ed]  et expo. A ;  expo. ST

2calore A, ed]  colore ST

3nun A, ed]  num ST

1 repentir בקרבי]  בקרבי BL

2 חסר]  בקרבי BL

3 חסר]  והמסורת עליו לית קמץ BL

4קר]  וקר BL

5שם]  שה BL

6היא]  הוא BL

7וההתפעל]  והתפעל BL


Notes critiques

back to top