Languit. Quia languit et fortificavit se, Isaie, propterea non languisti, Isaie. Et declaravimus passuc in radice vixit et languentem non sanastis, Ezechielis, quia languida amore ego, Cantici, et non languidus de vobis supra me et languit Asa, Verba, scriptum cum aleph. Et cum segol in camera superiori que in Samaria,⁽ⁱ⁾ elanguit in pondere et fecit et camessatio iot propter atna. Et nomen et cognitus infirmitatis, Isaie, et vidit Ephraim langorem suum, Osee, et langor suus et ira, Ecclesiastes. Et scripsit rabi Iona pro vau et langor suus et ira addita sicut vau filius beor, et fera terre et non necesse sed expositio sua sicut audictio sua dicens quod stultus et ipse quod¹ multiplicavit tristitiam suam supra divitiis suis et non iuvabitur de ipsis et non letabitur in ipsis sed irascetur multum et langor eius est ira. Et collectio et langores mali et stabiles, Verba, vere² langores nostros ipse portavit, Isaie, et est deficiens iot multorum^(a). Et pondus aliud in langore³ intestinorum tuorum spiritus viri gubernabit langorem suum, Proverbiorum. Et in lingua mulieris omnem langorem quem posui in Egipto. Et pondus aliud quia dimiserunt ipsum cum langoribus, Verba. Et pondus aliud venit in ipso aleph mutatione he lamed appoal et venit ad viam patronorum aleph et mortuus est cum langoribus pessimis, Verba, et langores eius, Verba. Et adiectivum in pondere isto langores famis, Ieremie. Et hitpaal fractus sum et infirmatus, Danielis, het cum seva et segol, acervus messis in die langoris, Isaie, cum seva et patha sub het, et expo. in die vulnus languit sicut languit vulnus tuum, Ieremie, et dixit supra vulnere passo. Et licet quod ipsum agens, quia homo ipse est languidus, et vulnus ipsa in languere faciens ad causam secundam quia prima educens ipsam licet sic de langoribus quod⁴ in vulnere ipsum est passum ad langores ipsos ut dicere plenum de ipsis, et sic quia consumatio, et incisa consumatio incisa quia consumatio certe accelerata ad istam viam. Et sunt dicentes quod dictiones iste non ipse passe si non nomina cum addictione nun⁵ languerunt et non iuvabunt, Ieremie, et non languerunt supra fractionem Ioseph, Amos, langidum vulnus meum, Ieremie, languidum vulnus tuum, Nahum⁶, vulnus languidum, Ieremie, et languidos non fortificasti⁷, Ezechielis, cum seva sola ipsa. Et hitpaal et angustiavit ad Amnon ad languere, Samuelis, iace supra lectum tuum et languesce, Samuelis, vide te ipsum si tu languidus. Et verbum grave etiam ego feci languire vulnus tuum, Michee, et dominus voluit conterere ipsum fecit languire, Isaie, legitur sicut patroni aleph, et cecidit aleph de scriptura. Et cuius non memoratur agens suus de ipso quia infirmatus sum, Verba. Et grave aliud quod fecit languire deus dominus in ipsa, Verba. Et cuius non memoratur agens suus de ipso⁸ etiam tu infirmatus es sicut nos, Isaie. Et modus alius et facies domini dei sui recipies preces domini mei, scripsimus in radice oravit. Et modus alius monile et aurum, Proverbiorum, et aptavit in aurem suam, et monile suum, Osee, et cum mutatione iot cum aleph, sicut monilia.

כי חלה ויחזק ^{(יש' לט, א)}, על כן לא חלית ^{(יש' נז, י)}. ופירשנו הפסוק בשרש חיה. ואת החלה לא רפא¹תם ^{(יח' לד, ד)}, כי חולת אהבה אני ^{(שה"ש ב, ה)}, ואין חולה מכם עלי ^{(שמ"א כב, ח)}, ויחלא אסא ^{(דה"ב טז, יב)}, כתוב באל"ף ובסגול. בעליתו אשר בשומרון² ויחלה, על משקל³ ויעש בקמצות⁴ היו"ד מפני האתנח. והשם וידוע חלי ^{(יש' נג, ג)}, גם כל חלי וכל מכה ^{(דב' כח, סא)}, וירא אפרים את חליו ^{(הו' ה, ג)}, וחליו וקצף ^{(קה' ה, טז)}. וכתב רבי יונה כי וא"ו⁵ וחליו וקצף נוספת כמו וא"ו⁶ בנו בעור ^{(במ' כד, ג)}, וחיתו ארץ ^{(בר' א, כד)}. ואין צרך רק פירושו כמשמעו. אומר כי הסכל ⁷ יכעס הרבה וחליו הוא הכעס והכסף⁸. והקבוץ וחליים רעים ונאמנים ^{(דב' כח, נט)}, וכן אכן חלינו הוא נשא ^{(יש' נג, ד)}, והוא חסר יו"ד הרבים. ומשקל אחר במחלה מעיך ^{(דה"ב כא, טו)}, איש יכלכל מחלהו ^{(מש' יח, יד)}. ובלשון נקבה כל המחלה אשר שמתי במצרים ^{(שמ' טו, כו)}. ומשקל אחר כי עזבו אותו במחליים ^{(דה"ב כד, כה)}. ומשקל אחר ובא⁹ בו האל"ף תמורת ה"א למ"ד הפועל ובא על דרך בעלי האל"ף וימת בתחלואים רעים ^{(דה"ב כא, יט)}, ממותי תחלואים ^{(יר' טז, ד)},¹⁰ ואת תחלואיה ^{(דב' כט, כא)}. והתאר במשקל הזה תחלואי רעב ^{(יר' יד, יח)}. והנפעל נהייתי ונחליתי ^{(דנ' ח, כז)}, ¹¹ נד קציר ביום נחלה ^{(יש' יז, יא)}, בשבא¹² ופתח תחת החי"ת. ופירושו ביום מכה נחלה ¹³.ואמור על המכה נפעלת ואף על פי שהיא פועלה¹⁴, כי האדם הוא הנחלה והמכה היא המחלה על הסבה השנית, כי הסבה הראשונה ¹⁵ המביא¹⁶ אותה אף על פי כן מרוב החלאים¹⁷ אשר במכה ההיא ¹⁸ נפעלת אל החליים ההם, כלומר מלאה מהם. וכן כי כלה ונחרצה ^{(יש' י, כג)}, ¹⁹ כליון חרוץ ^{(יש' י, כב)}, כי כלה אך נבהלה ^{(צפ' א, יח)} על זה הדרך. ויש אומרים ²⁰ המלות האלה אינם נפעלים כי אם שמות בתוספת נו"ן. נחלו ולא²¹ יועילו ^{(יר' יב, יג)}, ולא נחלו על שבר יוסף ^{(עמ' ו, ו)}, נחלה מכתי ^{(יר' י, יט)}, נחלה מכתך⁽ⁱⁱ⁾²² נחלה מכתך ^{(נח' ג, יט)}, מכה נחלה מאד ^{(יר' יד, יז)}, ואת²³ הנחלות לא חזקתם ^{(יח' לד, ד)}, בשבא²⁴ לבדו. וההתפעל ויצר לאמנון להתחלות ^{(שמ"ב יג, ב)}, שכב על משכבך והתחל ^{(שמ"ב יג, ה)}, הראה עצמך שאתה חולה. והפעל הכבד גם²⁵ אני החליתי הכותך ^{(מי' ו, יג)}, וי"י חפץ דכאו²⁶ החלי ^{(יש' נג, י)}, נקרא כבעלי האל"ף ונפלה האל"ף מהמכתב. ושלא נזכר פועלו ממנו כי החליתי ^{(דה"ב יח, לג)}. וכבד אחר אשר חלה י"י בה ^{(דב' כט, כב)}. ושלא נזכר פועלו ממנו גם אתה חלית כמונו ^{(יש' יד, י)}. וענין אחר ופני י"י לא חליתי ^{(שמ"א יג, יב)}, ויחל משה את פני י"י אלהיו ^{(שמ' לב, יא)}. ²⁷ וענין אחר וחלי כתם ^{(מש' כה, יב)}, ותעד נזמה וחליתה ^{(הו' ב, טו)}. ובתמורת היו"ד באל"ף כמו חלאים ^{(שה"ש ז, ב)}.