Festinavit. Et festinabit futura ipsis festinavi et non tardavi, Psalmiste, sicut aquila festinat ad comedere, Abacuc, festina in auxilium meum, Psalmiste^(a), et festinavit ad dolum pes meus, Iob, quia quis commedet et quis festinabit preter de me, Ecclesiastes. Et adiectivum armabimus¹ nos accelerati, In deserto. Et verbum grave festinabo liberationem mihi, Psalmiste, ego dominus in tempore suo accelerabo ipsam, Isaie. Et nomen quia modus festinationis. Et sunt declarantes et quis sentiet de modo sentientis in verbis doctorum nostrorum ut dicere quis erit sentiens ad delitiari et commedere et letati² magis de me.

וחש עתידת למו ^{(דב' לב, לה)}, חשתי ולא התמהמתי^{1 (תה' קיט, ס)}, כנשר חש לאכול ^{(חב' א, ח)}, חושה לעזרתי ^{(תה' לח, כג)}, ותחש על מרמה רגלי ^{(איוב לא, ה)}, כי מי יאכל ומי יחוש חוץ ממני ^{(קה' ב, כה)}. והתאר נחלץ חושים ^{(במ' לב, יז)}. והפעל הכבד אחישה מפלט לי ^{(תה' נה, ט)}, אני י"י בעתה אחישנה ^{(יש' ס, כב)}. והשם כי גז חיש ונעופה ^{(תה' צ, י)}, ענינם ענין מהירות. ויש מפרשים ומי יחוש ^{(קה' ב, כה)} מענין חוששין בדברי רבותינו ז"ל ^[א] כלומר מי יהיה חושש להתענג ולאכול ולשמח יותר ממני.