Album. Album viride¹ et hyacinthinum, album. Et sic dixerunt doctores nostri cubile sete albe fecit sternere ipsa hyacinthinum et album. Et verbum de ipso in videri ayin appoal non nunc facies albescent, Isaie, targum albi havar, et cognominavit verecundiam ad viam albedinis quia homo cui est ipsum verecundia albe fient facies eius. Et sic dixerunt doctores nostri albescere faciens facies socii sui et² in multis. Et rabi Iona exposuit de isto modo et texentes alba, Isaie, ut dicere pannos albos et sic canistra alba, In principio, et melius est quod erit canistra album album ut dicere canistra facta de ex virgultis³ decorticatis et ipsa alba post decorticationem sed est expo. ad viam prolixitatis, et expo. de isto modo adhuc filius albus, Ezechielis, et omnes principes Iuda et Ierusalem, Nehemie, et litigabo cum principibus, Nahum, principes eius et non ibi regnum, Isaie, dixit quod principes et magnos cognominabunt in lingua Ismael⁴ in lingua albedinis. Et modus alius et perforavit foramen in porta sua, Regum, foramina pulveris et fovee, Iob, de speluncis quibus absconderunt se ibi, Samuelis, et cum surec supra foramen scorpionis, Isaie, in laqueare in foraminibus omnes ipsos, Isaie, et notum est. Et aptabitur ad declarare de isto modo et texentes foraminosa, foraminosa ut⁵ dicere pannos perforatos in tempore texture eorum ad pulchritudinem, vel dixit hoc pro⁶ retibus que sunt foramina foramina et sic modus parasa, sicut quod dixit et expandentes ręte supra faciem aquarum et sic canistra perforata, canistra perforata quia sic faciebant ipsa. Et adhuc declarabimus ipsum in radice calefecit. Et sapiens rabi Iuda et rabi Iona ingredi fecit in istam radicem et comburetur fundum suum, Ezechielis, et persona mea combusta est a siccitate, Iob, aruerunt habitantes, Isaie. Et compositum et rectum penes me ad ponere ipsa de verbis geminationis.

חור כרפס ותכלת ^{(אס' א, ו)}, לבן. וכן אמרו רבותינו ז"ל ^[א] ¹ מילת לבנה הציע להם. תכלת וחור ^{(אס' ח, טו)}. והפעל ממנו בהראות עי"ן הפעל ולא עתה פניו יחורו ^{(יש' נט, כ)}. ותרגום לבן חיור. וכנה הבשת על דרך הלובן כי האדם שיש לו בשת² יתלבנו פניו. וכן אמרו רבותינו ז"ל ^[ב] המלבין פני חבירו ברבים. ורבי יונה פירש מזה הענין ואורגים חורי ^{(יש' יט, ט)}, כלומר בגדים לבנים. וכן סלי חורי ^{(בר' מ, טז)}. וטוב הוא שיהיה סלי חורי לבן, כמו³ סלים עשויים מן המקלות המקולפות והם לבנים אחר הקלוף. אבל הוא פרשו⁴ על דרך הרחוק. ופירש מזה הענין עוד בן חורין^{5 (קה' י, יז)}. ואת כל חורי יהודה וירושלם ^{(יר' כז, כ)}, ואריבה את החורים ^{(נחמ' ה, ז)}, חוריה ואין שם מלוכה ^{(יש' לד, יב)}, ואומר⁶ כי השרים והגדולים יכנו⁷ בלשון ישמעאל ⁸ לובן. וענין אחר ויקב חור בדלתו ^{(מל"ב יב, י)}, וימלא טרף חוריו ^{(נח' ב, יג)}, חורי עפר וכפים ^{(איוב ל, ו)}, מן החורים אשר התחבאו שם ^{(שמ"א יד, יא)}. ובשרק על חור פתן ^{(יש' יא, ח)}, הפח בחורים כלם ^{(יש' מב, כב)}, וידוע הוא. ויתכן לפרש מזה כענין⁹ וארגים חורי ^{(יש' יט, ט)}, כלומר בגדים נקובים בעת אריגתן לנוי. או אמר זה על הרשתות שהם נקבים נקבים. וכן ענין הפרשה כמו שאמר ופרשי מכמרת על פני מים ^{(יש' יט, ח)}, וכן סלי חרי ^{(בר' מ, טז)}, סלים נקובים כי כן יעשו אותם. ועוד נפרשנו בשרש חרר. והחכם רבי יהודה ורבי יונה הכניסו בזה השרש וחרה נחשתה ^{(יח' כד, יא)}, ועצמי חרה מני חרב ^{(איוב ל, ל)}, חרו יושבי הארץ^{10 (יש' כד, ו)}, והנכון והישר אצלי לשומם מפעלי הכפל.