Gavisus est. Et gavisus est Ietro, ad pondus et quievit ibi iudicium suum et gavisus est, et dagges dalet ad aptationem lecture¹ propterea quod dictio gravisona. Et nomen fortitudo et gaudium in loco suo, Verba, quia gaudium Domini ipsum fortitudo vestra, Nehemie. Et verbum grave de ipso facies gaudere ipsum cum letitia, Psalmiste, modus eorum modus letitie. Et aptabitur ad esse de ista² radice et modo non unietur in diebus anni, Iob, et de radice ista ferrum cum ferro acuetur et vir acuet faciem socii sui, Proverbiorum, sed sunt de modo quem anticipavimus in radice acuit.

ויחד יתרו ^{(שמ' יח, ט)}, על משקל ויחן שם ישראל ^{(שמ' יט, ב)}, משפטו ויחדה ודגש דל"ת ויחד לתקון הקריאה בעבור שהמלה מלעיל. והשם עוז וחדוה במקומו ^{(דה"א טז, כז)}, כי חדות י"י הוא¹ מעזכם ^{(נחמ' ח, י)}. והפעל הכבד ² תחדהו בשמחה ^{(תה' כא, ז)}, ענינם ענין שמחה. ויתכן להיות מזה השרש והענין אל יחד בימי שנה ^{(איוב ג, ו)}. ומן השרש הזה ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני רעהו ^{(מש' כז, יז)}, אבל הם מהענין שהקדמנו בשרש חדד.