Acuit. Et acuent se magis quam lupi vespere, Abacuc. Et adiectivum et posuit os meum sicut gladium acutum, Isaie Et nomen acuta testę, Iob. Et cuius non memoratur agens suus de augumentato ensis acutus acutus fuit et etiam politus, Ezechielis, propter occidere occisionem acuitus fuit, Ezechielis, modus acuitionis notum in verbis doctorum nostrorum cecidit bos, acuite gladium. Et adhuc dixerunt duo discipuli sapientes acuentes iste et iste in ambulatione modus acuitionis et subtiliationis. Et adhuc dixerunt surdus^(a) quod non ipse potens ad stare propter aurem suam vel propter quod fuit in ipso acuitio et acuitio ordinat ipsum purum expo. quod vas acutum^(b) de sub ipso et non potens ipsum ad sedere. Et aptabitur ad esse de modo ferrum cum ferro acuetur et vir acuet faciem socii sui, Proverbiorum, et licet quod non ipsum de radice ista.

וחדו מזאיבי ערב ^{(חב' א, ח)}. והתאר וישם פי כחרב חדה ^{(יש' מט, ב)}. והשם חדודי חרש ^{(איוב מא, כב)}. ¹ ענין החדוד ידוע בדברי רבותינו ז"ל ^[א] נפל תורא חדדו סכינא². ועוד אמרו ^[ב] שני תלמידי חכמים המחדדין³ זה את זה בהלכה ⁴. ועוד אמרו ^[ג] החרש שאינו יכול לעמד מפני אזנו או מפני שהיה בו חדוד והחדוד⁵ מכריעו⁶ טהור. ⁷ ויתכן להיות מן הענין הזה ברזל בברזל יחד ואיש יחד את⁸ פני רעהו ^{(מש' כז, יז)}, ואף על פי שאינו מן השרש הזה.