Marginalia
a. Desinens virorum idest desinens esse vir ac si d. descini
b. tempus
Desistit. Usque quo desistet ad numerare, In principio, desierunt fortes Babillonie ad preliari, Ieremie, desierunt tremore, Iob, expo. desierunt de facere tremorem voces desinent, Nomina, desiit sonitus letantium, Isaie, quia non desinet pauper, Verba, desire a nobis desinite vos ab homine, Isaie, de desinere ad orare pro vobis, Samuelis. Et adiectivum desinens et desinens virorum(a). Et verbum grave desini a pinguedine mea, Iudicum, et cames het ad ornatum1 notum, cum habitantibus mundum(b), Isaie, expo. habitantes tempus et ipsum sicut conversum de mortuis de mundo, Psalmiste. Et adiectivum de ipso2 quod mundanus ego, Psalmiste. Et sunt declarantes de hoc lentus fias de super ipsum et desinet, Iob.
עד כי חדל לספור (בר' מא, מט), חדלו גבורי בבל להלחם (יר' נא, ל), חדלו רגז (איוב ג, טז), פירושו חדלו מעשות רוגז. הקולות יחדלון (שמ' ט, כט), חדל שאון עליזים (יש' כד, ח), כי לא יחדל אביון 1(דב' טו, יא), חדל ממנו (שמ' יד, יב), חדלו לכם מן האדם (יש' ב, כב), מחדל להתפלל בעדכם (שמ"א יב, כג). והתאר חדל, וחדל אישים (יש' נג, ג). והפעל הכבד החדלתי את דשני (שופ' ט, ט). והקבוץ2 החי"ת לתפארת הענין ידוע. עם יושבי חדל (יש' לח, יא), פירושו יושבי חדל3 הזמן, והוא כמו הפוך ממתים מחלד (תה' יז, יד). והתאר ממנו מה חדל אני (תה' לט, ה). 4