Cinxit. Et cinges ipsos baltheo, Nomina, remansionem irarum cinges, Psalmiste, ut dicere cinges et ligabis ipsos quod non facient sicut ira eorum que fuit ipsis supra Ierusalem quia cinctio ipsa ligatio et ligatio et expo. passuc quia ira hominis et¹ laudabit te, quia psalmus dictus est in prophetia^(a) supra exercitum Assur quando castramentatus^(b) supra Ierusalem, et hoc est quod dixit in principio psalmi notus in Iudea deus. Et dicens et fuit in pace habitatio sua et ipsa Ierusalem, quia usque ad Ierusalem non notus deus in bellis quia totam terram Isdrael subiecit et quando venit ad Ierusalem et locutus est superbias sicut coram nomine. Tunc notus fuit Dominus² deus. Et fuit nomen suum magnum sicut quod dixit, et percussit in in exercitu Assur, tunc ira hominis laudabit te quando erit ira eius ad te sicut coram te ad despectum suum laudabit te, et convertetur ira sua laus tibi et tunc remansionem^(c) irarum cinges ut dicere reliquos de regibus populorum mundi quod fuit ipsis ira supra Ierusalem tunc cinges, et ligabis iram eorum^(d) quia timebunt de te de quo audient que fecisti de exercitu Assur, et hoc est quod dixit in fine psalmi desistere faciet spiritum dominorum timendus ad reges terre, quod incidet et precidet spiritum dominorum sicut quod dixit omnis fortis exercitus et dominus et princeps ad exercitum Assur tunc erit timendus ad reges terre. Vel erit expo. ira hominis laudabit te supra Egiptios, et viri Ethiopie qui fuerunt cum Assur in exercitu quando viderunt percussionem magnam ipsam reversi sunt ad legem Iudeorum et supra ipsis dictum est labor Egipti et merces Ethiopie et cetera, et supra ipsis dictum est erit altare Domino in medio terre Egipti^(e) et tota parasa lumbos accinctus, venit accinctus³ instrumenta belli, Iudicum, accinge gladium tuum, Psalmiste, accincta sacco, Ioelis, et cingent saccos, Ezechielis, et ratio operati in modo cinctionis sicut induens indutus sicut quod nos futuri ad declarare. Et adiectivum accincti cingulo cum holem, Ezechielis. Et nomen et cingulum dedit mercatori, Proverbiorum, et cum he mulieris loco cinguli incisio, Isaie, et in cingulo suo quod in lumbis suis, Regum. Et collectio et fecerunt sibi cingula, Principio. Et pondus aliud cingulum sacchi, Isaie, modus omnium ipsorum cingulum, et commovebuntur^(f) a clausulis suis, commovebuntur^(g)⁴ a vinculis suis que sunt in ipsis ut dicere a gravitate vinculorum suorum claudicabunt. Et in verbis doctorum nostrorum supra fluxum patientibus sedebunt supra pontem et supra scabello in tempore quo ipsi claudicant expo. in tempore quo ipsi commoventur quod in tempore quo pedes scabelli⁵ non ipsi equales quod unus brevis de sotio suo, quod quando homo sedet supra ipsum commovetur et commovetur huc et illuc sicut claudus. Et sunt declarantes ipsum quod est conversum et claudicabunt de targum et de cubiculis timor et de cubiculis timor⁶ mortis expo. et timebunt de clausuris eorum et sic caldeizat Ionatan et timebunt de palatiis eorum.

וחגרת אותם אבנט ^{(שמ' כט, ט)}, שארית חמות תחגור ^{(תה' עו, יא)}, ¹ ותאסור אותם שלא יעשו כ²חמתם שהיתה להם על ירושלם, כי החגירה היא הקשירה והאסירה. ופירוש הפסוק כי חמת אדם תודך ^{(תה' עו, יא)}, כי³ המזמור נאמר בנבואה על מחנה אשור כשחנה על ירושלם וזה הוא⁴ שאמר בתחלת המזמור נודע ביהודה אלהים ^{(תה' עו, ב)}, ואמר⁵ ויהי בשלם סכו ^{(תה' עו, ג)}, ויהי⁶ ירושלם, כי עד ירושלם לא נודע אלהים במלחמות כי כל ארץ ישראל כבש וכשבא לירושלם ודבר גבוהות כנגד השם אז נודע אלהים והיה גדול שמו כמו שאמר ויך במחנה אשור וגומ'^{7 (מל"ב יט, לה)}. ואמר כשתעשה נקמה במחנה אשור אז חמת אדם תודך מי שהיתה חמתו אליך ומרגז⁸ כנגדך על כרחו יודך ותשוב חמתו הודאה לך, ואז שארית חמות תחגר כלומר הנשארים ממלכי האומות^{9 10} שהיה להם חמה על ירושלם אז תחגור ותאסור חמתם שייראו ממך מאשר ישמעו שעשית במחנה אשור. ¹¹בסוף המזמור יבצר רוח נגידים נורא למלכי ארץ ^{(תה' עו, יג)} כשיבצר ויקטף רוח נגידים כמו שאמר כל גבור¹² חיל ונגיד ושר במחנה ¹³ אשור ^{(דה"ב לב, כא)}, אז יהיה נורא למלכי ארץ. או יהיה פירוש חמת אדם תודך ^{(תה' עו, יא)} על המצרים ואנשי כוש שהיו עם אשור במחנה כשראו המיתה¹⁴ הגדולה ההיא שכן¹⁵ לדת היהודים ועליהם נאמר יגיע מצרים וסחר כוש וגו'^{16 (יש' מה, יד)}, ועליהם נאמר יהיה מזבח לי"י בתוך ארץ מצרים וכל הפרשה ^{(יש' יט, יט)}. מתניכם חגורים ^{(שמ' יב, יא)}, חגור כלי מלחמה ^{(שופ' יח, יא)}, חגור חרבך על ירך גבור ^{(תה' מה, ד)}, חגרת שק ^{(יואל א, ח)}, וחגרו שקים ^{(יח' ז, יח)}. וטעם הפעל בענין החגירה כמו לובש ולבוש כמו¹⁷ שאנו עתידים לבאר. והתאר חגרי אזור במתניהם ^{(יח' כג, טו)}, ¹⁸. והשם וחגור נתנה לכנעני ^{(מש' לא, כד)}. ובה"א הנקבה ותחת חגורה נקפה ^{(יש' ג, כד)}, ובחגורתו¹⁹ אשר במתניו ^{(מל"א ב, ה)}. והקבוץ ויעשו להם חגורות ^{(בר' ג, ז)}. ומשקל אחר מחגרת שק ^{(יש' ג, כד)}, ענין כלם אזור.ויחגרו ממסגרותיהם^{20 (שמ"א כב, מו)}, יתנועעו מכבליהם שהם בהם כלומר מכבד כבליהם יפסחו. ובדברי רבותינו ז"ל ^[א] על ענין הזבין²¹ ישבו על הנשר²² ועל הספסל בזמן שהן מחגירין, פירושו בזמן שמתנועעין²³ שבזמן שרגלי הספסל אינם שוים שהאחד קצר מחברו כשהאדם²⁴ יושב עליו יתנועע ויתנודד אילך ואילך כמו החגר. ויש מפרשין²⁵ אותו ²⁶ כמו הפוך ויחרגו מתרגום ומחדרים אימה ^{(דב' לב, כה)} מטווניא חרגת מותא, ופירושו ויפחדו ממסגרותיהם. וכן תרגם יונתן ויזועון מבירניתהון.