Affinitatem. Contraxit et nunc affinitatem contrahe cum rege, Samuelis, non affinitatem contrahe cum ipsis, Verba, et affinitatem contraxit ad Ahab, Verba, et affinitatem contrahite nobiscum et vocatur pater uxoris hominis socer, socer Mose, Nomina, et cępit in ipso socer eius, Iudicum¹, et mater eius socrus maledictus dormiens cum socru sua, Verba, ipse vocatur gener ipsis adhuc quid tibi hic gener² et filii tui et filie tue, In principio, Sanson gener Temani, Iudicum, quia ero gener ad regem, Samuelis. Et scripsit rabi Iona quod frater uxoris vocabitur a marito suo gener, de filiis Hobab socero Moysi, Iudicum, quia quod invenit et dixit Mose ad Hobab filium Ruel, et dixit et venerunt ad Reuel patrem earum, simile mihi quod Reuel est Iero et Hobab ipse filius eius. Et non aptabitur ad declarare sic quia certe dixit ipsi quia propter hoc scivisti quiescere nostrum, In deserto, et fuisti nobis pro oculis, Et Ietro, ipse qui fuit cum ipsis, In deserto, sicut quod dixit et audivit Ietro sacerdos Madian et cetera, sed rectum quod Hobab ipse Ietro et Reuel est pater Ietro et quod dixit ad Reuel patrem earum ipse pater patris earum sic via lingue ad vocare ad patrem patris eius pater eius et ad filium filii sui filius suus. Et nomen in die thalami eius quod est dies quo factus est sponsus et tunc vocabitur sponsus³ sine affixione ad sponsum suum vox sponsi, Ieremie, et ipse sicut sponsus egrediens de thalamo suo, Psalmiste, quia sponsus sanguinum⁴ tu mihi, Nomina, videtur de descriptione quia sicut quod fuerunt vocantes ad hominem in die thalami sui sponsus sic fuerunt vocantes ad infantem in die circumcisionis sponsus quia proprietas circumcisionis sponsus ipse, modus renovari in gaudio et sicut quod renovabitur gaudium sicut dies thalami sic renovabitur in die circumcisionis et expositio quia sponsus sanguinum tu mihi dixit, In principio, et fuit in via in mansione et quesivit interficere ipsum ut dicere quod quesivit angelus ad interficere et Moisem propter quod non circumcidit Eleazarum filium tuum sensit Moises quia pro pena circumcisionis fuit et precepit Zippore ad circumcidere ipsum, quia ipse non poterat propter infirmitatem que erat gravis supra ipsum et cępit Zippora lapidem et incidit preputium filii sui et tetigit⁵ ad pedes eius expo. ad pedes Moisi ut dicere si propter penam istam infirmatus es, ecce sanguis circumcisionis, et dixit quia sponsus sanguinum tu mihi ut dicere factus es mihi hodie sponsus ad sanguines et ad occisionem domini mei, et quando tetigit de sanguine circumcisionis ad pedes Mose et levigata fuit infirmitas de ipso tunc cognovit et dixit sponsus sanguinum ad circumcisiones, Nomina, ut dicere tu quod vocavi te sponsam sanguinum non tu sponsus ad sanguines occisionis, si non ad sanguines circumcisionum.

ועתה התחתן במלך ^{(שמ"א, יח, כב)}, ולא תתחתן בם ^{(דב’ ז, ג)}, ויתחתן לאחאב ^{(דה"ב יח, א)}, והתחתנו אותנו^{1 (בר’ לד, ט)}, ונקרא אבי אשת האדם חותן, חותן² משה ^{(שמ’ יח, א)}, ויחזק בו חותנו^{3 (שופ’ יט, ד)}. ואמה חותנת⁴, ארור שוכב⁵ עם חותנתו^{6 (דב’ כז, כג)}, והוא נקרא חתן להם. עוד⁷ מי לך פה חתן ^{8(בר’ יט, יב)}, שמשון חתן התימני ^{(שופ’ טו, ו)}, כי אהיה חתן למלך ^{(שמ"א יח, יח)}. וכתב רבי יונה כי אחי האשה יקרא לבעלה חותן, מבני חובב⁹ חותן¹⁰ משה ^{(שופ’ ד, יא)}, לפי שמצא ויאמר משה לחובב בן רעואל ^{11(במ’ י, כט)}, ואמר ותבאן¹² אל רעואל אביהם^{13 (שמ’ ב, יח)}, דומה לו כי רעואל הוא יתרו וחובב ¹⁴ בן יתרו. ולא יתכן לפרש כן¹⁵ כי הלא אמר לו כי על כן ידעת חנותנו במדבר והיית לנו לעינים ^{(במ’ י, לא)}, ויתרו הוא שהיה עמהם במדבר מה¹⁶ שאמר וישמע יתרו ^{17(שמ’ יח, א)}. אבל הנכון כי חובב הוא יתרו ורעואל אבי יתרו ומה שאמר אל רעואל אביהן הוא אבי אביהן כי ¹⁸ דרך הלשון לקרוא לאבי אביו אביו ולבן בנו בנו. והשם ביום חתנתו ^{(שה"ש ג, יא)}, כלומר ביום חפתו שהוא יום שנעשה חתן ואז יקרא חתן מבלי¹⁹ הסמיכה אל חתנו. קול חתן ^{20(יר’ ז, לד)}, והוא כחתן יצא מחפתו ^{(תה’ יט, ו)}. כי חתן דמים אתה לי ^{(שמ’ ד, כה)}, נראה מדרך הסברא²¹ כי כמו שהיו קוראים לאדם ביום חפתו חתן כן²² היו קוראין לתינוק ביום המולו חתן כי עקר ענין²³מלת חתן הוא ענין התחדש²⁴ השמחה, וכמו שתתחדש השמחה ביום החפה כן תתחדש השמחה ביום המילה. ופירוש כי חתן דמים אתה לי ^{(שמ' ד, כה)} אמר בתחלה ויהי בדרך במלון ויבקש המיתו ^{(שמ' ד, כד)}, כלומר שבקש המלאך להמית את משה מפני שלא מל אליעזר בנו ²⁵הרגיש משה כי בעונש המי²⁶לה היה וצוה לצפורה²⁷ למול אותו כי הוא לא ²⁸ יכול מפני החולי שהיה כבד עליו, ותקח צפורה צר ותכרות²⁹ את ערלת בנה ותגע לרגליו ^{(שמ' ד, כה)}, פירושו לרגלי משה כלומר ³⁰ מפני העונש הזה נחלית הנה דם המ³¹לה. ותאמר כי חתן דמים אתה לי ³²כלומר נעש³³ת לי חתן היום³⁴ לדמים ולהריגת בעלי וכשהגיע מדם המילה לרגלי משה ורפה החלי מעליו³⁵ אז הכירה ואמרה חתן דמים למולות^{36 (שמ' ד, כה)}, כלומר אתה שקראתיך חתן דמים אינך חתן לדמי ³⁷³⁸מולות.