Tacuit. Quia tacuit ipsi, In deserto, et tacuit Iacob usque venire ipsos, In principio, non tacebo mendacia sua, Iob, non tacebis de nobis de clamare ad Dominum deum nostrum, Samuelis, tacete ad me insule, Isaie, tacens ad scire, Principio, et fuit sicut tacens, Samuelis, tacebit in amore suo, Sophonie, ut dicere tacebit supra peccatis tuis in amare ipsum te mendacia tua homines tacebunt, Iob, et ipsum verbum stans et expo. ad mendacia tua homines tacebunt, Iob, quia faciunt personas suas sicut surdos in audire ipsos mendacia tua et sic dixit et derisit et non facientes confundere. Et possibile quod est verbum transiens et sic omnia ipsa de modo surdi quia tacens est ac si non ipse audiens quid loquentur alii et facit personam suam sicut¹ surdus. Et verbum leve fortis meus non tacebis de me, vidisti Domine non tacebis, Psalmiste, ut dicere non facies personam tuam sicut surdam, aures eorum surdescent, Michee. Et adiectivum non maledices surdo, et aures surdorum, Isaie. Et nomen silentium ad dicere, Iosue, cum sex punctis ut dicere iverunt cum silentio quod erat facientes se ipsos sicut surdos quod non sentirent in ipsis. Et hitpaal et tacuerunt tota nocte, Iudicum. Et aptabitur ad declarare de hoc modo ventus orientalis surdus, Ione, ut dicere fortis quod facti sunt filii hominis sicut surdi in esse ipsum. Et sic caldeizat Ionatan taciti. Et modus alius supra dorsum meum araverunt aratores, Psalmiste, non arabis cum bove et asino, Verba, si non aravissetis cum vitula mea, Iudicum, ad viam proverbii si arabit cum vaccis, Amos. Et nomen in aratione et messe, Nomina, ad arare araturam suam, Samuelis. Et nomen instrumenti quo arantes in ipso aratrum suum et ligo sua ad aratra et ligones, Samuelis. Et niphal Sion campus arabitur, Ieremie. Et rabi Iona expo. de hoc modo ventus orientalis surdus ut dicere ventus qui est in tempore arationis qui est frigidus et siccus, scripta supra tabulam cordis eorum sculpta. Et modus alius et pater eius vir Sori^(a) magister ęris, Regum. Et adiectivum et magister non invenietur in omni regione Israel, Samuelis, simulachrum cooperuit faber et fabri ipsi de homine, Isaie, opifices destructoris, Ezechielis, et opifex cum affixo res pathissata quia est de daggessatis, et si non res fuisset daggessatum propterea non mutatur motio sua cum affixione sicut iudicium omnium daggessatorum faber lignorum, Isaie, opus magistri lapidis, Nomina, ista sunt affixa propterea res pathissata. Et pondus aliud quia magistri fuerunt, Verba, het cum seva et patha et est de levibus. Et nomen in magisterio lapidis ad implere et in magisterio ligni, Nomina. Et aptabitur ad esse nomen politor omnis magisterii ęris et ferri, In principio, in statera et reliquum destruximus, ut dicere acuens omnis magisterii ęris et ferri, et securis eius et aratrum eius, Samuelis, instrumentum paratum ad omne opus aratiotionis. Et modus alius non cogitabis supra sotium tuum, cogitantes malum, Proverbiorum, consiliarius et sapiens magistrorum, Isaie, in statera sapientes modus eorum modus cogitationis. Et de isto modo verbum grave quia supra ipsum Saul cogitans malum, Samuelis. Et aptabitur de isto modo sapiens cogitator, Regum, ut dicere sapientes cogitantes patroni sapientie² et consilii vel erit de modo primo ut dicere magni qui fuerunt tacentes populum et facientes se ipsos sicut surdos in loqui eos. Et Ionatan caldeizat magistri et ianitores. Et modus alius ramus adumbrans modus eius ramus et vocaverunt umbrosum quia quod umbra eius larga et sic sicut relictio rami et rami, Isaie, in sylva goim, Iudicum, et sedit David in sylva, Samuelis, et in sylvis edificavit palatia et turrem, Verba, targum sylve sylva.

כי החריש לה ^{(במ’ ל, טז)}, והחריש יעקב עד בואם ^{(בר’ לד, ה)}, לא אחריש בדיו ^{(איוב מא, ד)}, אל תחרש¹ ממנו מזעוק אל י"י אלהינו ^{(שמ"א ז, ח)}, החרישו אלי איים ^{(יש’ מא, ד)}, מחריש לדעת ^{(בר’ כד, כא)}, ויהי כמחריש ^{(שמ"א י, כז)}. יחריש באהבתו ^{(צפ’ ג, יז)}, כלומר ישתוק על פשעיך ²באהבתו אותך. בדיך מתים יחרישו ^{(איוב יא, ג)}, גם הוא פועל עומד ופירושו לבדיך מתים יחרישו שעושים עצמם כחרשים בשמעם כזביך. וכן אמר ותלעג ואין מכלים ^{(איוב יא, ג)} ואפשר שהוא פ³על יוצא. וכן כלם מענין חרש, כי השותק הוא כאלו אינו שומע מה ידברו האחרים ועושה עצמו כחרש. והפעל הקל צורי אל תחרש ממני ^{(תה’ כח, א)}, ראיתה י"י אל תחרש ^{(תה' לה, כב)}, כלומר אל תעשה עצמך כחרש. אזניהם תחרשנה ^{(מי’ ז, טז)}. והתאר לא תקלל חרש ^{(וי’ יט, יד)}, ואזני חרשים ^{4 (יש’ לה, ה)}. והשם חרש לאמר ^{(יהו’ ב, א)}, בשש נקדות כלומר הלכו כך בשתיקה שהיו עושים עצמם כחרשים שלא ירגישו בהם. וההתפעל ויתחרשו כל הלילה ^{(שופ’ טז, ב)}. ויתכן לפרש מזה הענין רוח קדים חרישית ^{(יונה ד, ח)}, כלומר חזקה שנעשו בני אדם כחרשים בהיותה. וכן תרג⁵ם יונתן שתיקתא. וענין ⁶ על גבי חרשו חורשים ^{(תה’ קכט, ג)}, לא תחרש בשור ובחמר ^{7(דב’ כב, י)}, לולי⁸ חרשתם בעגלתי ^{(שופ’ יד, יח)}, על דרך משל, אם יחרוש בבקרים ^{(עמ’ ו, יב)}. והשם בחריש ובקציר ^{(שמ’ לד, כא)}, לחרש חרישו ^{(שמ"א ח, יב)}. ושם הכלי שחורשין בו את מחרשתו ואת אתו ^{(שמ"א א' יג, כ)}, למחרשות ולאתים ^{(שמ"א יג, כא)}. והנפעל ציון שדה תחרש ^{(יר’ כו, יח)}. ורבי יונה פירש מזה הענין רוח קדים חרישית ^{(יונה ד, ח)}, כלומר הרוח שהוא⁹ בזמן החרישה שהוא¹⁰ קרה ויבשה. חרושה על לוח לבם ^{(יר’ יז, א)}, חרותה. וענין אחר ואביו איש צרי חרש נחשת ^{(מל"א ז, יד)}. והתאר וחרש לא ימצא בכל ארץ¹¹ ישראל ^{(שמ"א יג, יט)}, הפסל נסך חרש ^{(יש’ מ, יט)}, וחרשים המה מאדם ^{(יש' מד, יא)}, חרשי משחית ^{(יח’ כא, לו)}, וחרש בסמוך הרי"ש פתוחה כי הוא מן הדגושים ולולי הרי"ש היה דגש¹² לכן לא תשתנה תנועתו בסמיכות כ¹³משפט כל הדגושים. חרש ברזל ^{14 (יש’ מד, יב)}, חרש עצים ^{15(יש' מד, יג)}, מעשה חרש אבן ^{(שמ’ כח, יא)}, אלה הם סמוכים לפיכך הרי"ש פתוחה. ומשקל אחר אבי גיא חרשים כי חרשים היו ^{(דה"א ד, יד)}, החי"ת בשבא¹⁶ ופתח והוא מן הקלים. והשם ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ ^{(שמ’ לא, ה)}. ויתכן להיות שם. לוטש כל חורש נחשת וברזל ^{(בר’ ד, כב)}, בפלס ואת היותר החרמנו ^{(שמ"א טו, טו)}, כלומר מחדד כל ¹⁷אומנות נחשת וברזל. ואת קרדמו ואת מחרשתו ^{(שמ"א יג, כ)}, כלו¹⁸ מוכן לכל מלאכת החורש. וענין אחר אל תחרש על רעיך רעה^{19(מש’ ג, כט)}, חורשי רע^{20 (איוב ד, ח)}, יועץ וחכם חרשים ^{(יש’ ג, ג)}, בפלס חכמים, ענינם ענין מחשבה. ומזה הענין פעל כבד כי²¹עליו שאול מחריש הרעה ^{(שמ"א כג, ט)}. ויתכן מזה הענין ²²החרש והמסגר ^{(מל"ב כד, טז)}, כלומר החכמים החושבים²³ בעלי העצה²⁴. או יהיה מענין²⁵ הראשון כלומר הגדולים והאצילים²⁶שהיו שותקים²⁷ העם ועושין עצמן כחרשים בדברים²⁸. ויונתן תרגם אומניא ותרעיא. וענין אחר וחרש מצל ^{(יח’ לא, ג)}, ענינו סעיף וקראו מצל לפי שצלו רחב. וכן כעזובת החרש והאמיר ^{(יש’ יז, ט)}, ²⁹בחרשת הגוים ^{(שופ’ ד, ב)}, וישב דוד בחרשה ^{(שמ"א כג, יח)}, ודוד במדבר זיף בחרשה ^{(שמ"א כג, טו)}, ובחרשים בנה בירניות ומגדלים ^{(דה"ב כז, ד)}, תרגום ביער בחורשה³⁰.