Fremuit. Fremuit supra dentibus supra ipsos dentibus suis, Psalmiste, est vel stridor dentium in irasci hominem supra socium suum.
חרק עלי בשניו (איוב טז, ט), 1ויחרקו שן (איכה ב, טז), שניו יחרק (תה’ קיב, י). חרוק2 עלי שנימו (תה' לה, טז), הוא הדוק3 השינים בהתקצף האדם על חבירו.