Movit^(a). Non sollicitavit⁽ⁱ⁾ vir linguam suam, Iosue, expo. non movit vir de ipsis linguam suam ad Israel. Et lamed ad virum addita sicut lamed et tertius Absalon et similia ipsi. Vel expo. ad virum de filiis Israel⁽ⁱⁱ⁾ non movit unus de ipsis linguam suam et non necesse dicere ad omnia ipsa simul. Non movebit canis linguam suam, tunc movebit, Samuelis, modus motionis.¹ Et adiectivum cogitationes solliciti, Proverbiorum, et substantia hominis digni iuxta expo. sicut in versum et substantia hominis iusti digna. Et sunt declarantes diligentia nomen et expo. dignitas que in substantia hominis est diligentia. Et ad multos, et manus diligentium faciet ditescere, Proverbiorum, et anima operantium impinguabitur Proverbiorum, cum cames et het² quia quod est de daggessatis si non res modus omnium motus et expo. operans operantes viri qui moventur ad alimentum eorum et facientes opera eorum cum rectitudine et iudicio quod sunt operantes et solliciti ad emere mundum istum et mundum futurum et sunt contrarium pigrorum dolosorum, quia modus harus etiam sic decisiones et iudicium sicut sic et iudicia tua tu decidisti, Regum, expo. decidisti et sic in valle decisionis, Ioelis, et dixit in ipso targum in planitie divisionis iudicium et de hoc adhuc quia consumatio et incisa, Isaie, et expo. et consumatio incisa et via niphal declaravimus in radice liguit si incisi dies eius, Iob, cum het quia quod est de passis ut dicere incisi, consumatio concisa quia non in tribula^(b) triturabitur git, Isaie, expo. in tribula acuta que est incidens et triturans segetem sicut quod dictum est ecce posui te ad tribulam acutam novam, Isaie, et est instrumentum quo triturant cum³ ipso messes et est tabulam ligni et lapides tenues affixi sub ipsa ad incidere paleam ad educere fructum de cortice sua⁴. Et nomen instrumenti tribula et vocatur tribula ad nomen operis sui quod incidit corticem de super segete et expo. ad tribulam acutam ad tribulam et ad acutam, licet quod sunt instrumentum unum possibile quod erit mutatio inter tribulam et acutum. Vel erit expo. acuti adiectivum ad tribulam ut dicere tribula que est incidens bene, et instrumentum magnum. Et grave non conveniens ad triturare cum ipso git et semen tenue, propterea dixit quod non cum tribula triturabitur git et sicut ipsum et cum tribulis ferri, Verba, cum tribulis ferri, Samuelis, modus omnium incisio et concisio⁵ et sic vel incisum vel porsus, Et vocavit, expo. incisum, et expo. sua doctores nostri palpebra oculi que divisa vel diminuta vel labium suum quod divisum vel diminutum. Et edificabitur platea et fovea, Danielis, fovea cavata in terra et sic in Misna fovea que inter duo atria et dixerunt foveas et scalas et multa dixerunt in ipso sicut hoc. Caseos lactis, Samuelis, dixit in ipso targum caseos lactis. Et possibile quod vocati sunt sic quia quod facientes ipsos. Et simile opus eorum ad opus tribule in tritura magis quam aurum et magis quam topatium, Proverbiorum, in pallore auri, Psalmiste, et aurum sicut lutum platearum, Zacarie, expandet aurum supra lutum, Iob, modus omnium aurum. Et sunt expo. lapides boni pretiosi incisi. Et scripsit rabi Iona et aptabitur ad esse et manus diligentium faciet ditescere anima operantium inpinguabitur⁶, Proverbiorum, vult dicere mercatores magnos aureos ut dicere patronos auri.

לא חרץ לבני ישראל לאיש את לשונו ^{(יהו’ י, כא)}, פירושו לא הניע איש מהם את לשונו ¹. ולמ"ד לאיש נוספת ²או פירושו לאיש מבני ישראל כלומר אפילו לאיש אחד מבני ישראל לא חרץ אחד מהם את³לשונו ואין צריך לומר לכלם ביחד. לא יחרץ כלב לשנו ^{(שמ’ יא, ז)}, אז תחרץ ^{(שמ"ב ה, כג)}, ענין התנועה. והתאר מחשבות חרוץ אך למותר ^{(מש’ כא, ה)}, והון אדם יקר חרוץ ^{(שם יב, כז)}, פירושו ⁴והון אדם חרוץ יקר. ויש מפרשים חרוץ שם, ופירושו היקר שבהון האדם הוא החריצות. ⁵ויד חרוצים תעשיר ^{(מש’ י, ד)}, ונפש חרוצים תדושן ^{(מש’ יג, ד)6}, ענין הכל התנועה. ופירוש חרוץ, חרוצים אנשים המתנועעים על טרפם ועושין מלאכתם⁷ ביושר ובמשפט שהם חרוצים וזריזים לקנות העולם הזה והעולם הבא והם הפך העצלים הרמאים, כי ענין חרוץ גם כן ענין גזירה ומשפט כמו כן משפטיך אתה חרצת ^{(מל"א כ, מ)}, פירושו גזרת. ופירוש⁸וכן בעמק החרוץ ^{(יואל ד, יד)}, ואמר בו התרגום במישר פלוג דינא. ומזה עוד כי כלה ונחרצה ^{(יש’ י, כג)}, פירושו והכלה נחרצה. ודרך הנפעל בה⁹בארנו בשרש חלה. אם חרוצים ימיו ^{(איוב יד, ה)10}. כליון חרוץ ^{(יש’ י, כב)}, כי לא בחרוץ יודש קצח ^{(יש' כח, כז)}, פירושו במורג חרוץ שהוא מחתך ודש התבואה כמו שנאמר¹¹ הנה שמתיך למורג ¹² חדש ^{(יש' מא, טו)}. והוא כלי שדשין בו התבואה, והוא לוח עץ ואבנים דקות תחובות תחתיו לחתוך התבן ולהוציא התבואה מקליפתה. ¹³ופירוש למורג חרוץ למורג וחרוץ¹⁴אף על פי שהם כלי אחד איפשר שיהיה שנוי בין מורג ו¹⁵חרוץ. או יהיה פירושו למורג חרוץ שיהיה חרוץ תאר למורג, כלומר המורג שהוא מחתך היטב והוא כלי גדול וכבד אין ראוי לדוש בו הקצח וזרע הדק, ¹⁶לפיכך אמר כי לא בחרוץ יודש קצח ^{(יש' כח, כז)}.וכמהו ובחריצי ^{17(שמ"ב יב, לא)}, ¹⁸ענין הכל החתוך והכריתה. וכן או חרוץ או יבלת ^{(וי’ כב, כב)}, פירושו חתוך. ופירשו רבותינו ז"ל ^[א] ריש¹⁹ של עין שנסדק או נפגם, או שפתו שנסדקה או נפגמה. ונבנתה רחוב וחרוץ ^{(דנ’ ט, כה)}, חפירה חרוצה בארץ. וכן במשנה ^[ב] חריץ שבין שתי חצרות. ואמרו²⁰חריצין ונעיצין²¹ ^[ג], והרבה כ²²זה דברו בו. חריצי החלב ^{(שמ"א יז, יח)}, אמר בו התרגום גובנין דחלבא. ואפשר שנקראו כן לפי שמעשין אותן כשעושין²³ אותם ודומה מלאכתם²⁴ למלאכת החרוץ בדישה. מחרוץ ומפז ^{(מש’ ח, יט)}, בירקרק חרוץ ^{(תה’ סח, יד)}, וחרוץ כטיט חוצות ^{(זכ’ ט, ג)}, ירפד חרוץ עלי טיט ^{(איוב מא, כב)}, ענין כלם זהב. ויש מפרשים אבנים ²⁵ יקרותחתוכות²⁶. וכתב רבי יונה ויתכן להיות ²⁷ ויד חרוצים תעשיר ^{(מש’ י, ד)}, ו²⁸נפש חרוצים תדשן ^{(מש' יג, ד)}, רוצה לומר הסחורים²⁹ הגדולים הזהביים כלומר בעליכ³⁰ הזהב³¹.