Conbustum fuit. Et os meum combustum est a siccitate, Iob, et combustum est fundum eius, Ezechielis, propterea combusti fuerunt habitantes terram, Isaie. Et niphal combustum fuit sufflatorium, Ieremie, etiam quod ignis devoravit ipsam, et combusta fuit, et ossa comburentur duas extremitates eius commedit ignis. Et medium eius combustum fuit cames quia quod ipsum benoni. Et si est preteritum est cames propter zacheph et cum hiric nun combustum fuit guctur meum, Psalmiste, sicut combustio combusti fuerunt, Psalmiste, et expo. combustum fuit sufflatorium ab igne dixit quod sufflatorium¹ quod est instrumentum quo sufflabunt² cum ipso ignem combustum fuit et exustum fuit pre multum continuationis eius in igne, et plumbum consumptum est et est quod ponum aurifices cum argento in purificare ipsum ut quod non consumat ignis argentum. Et dicit quod sufflatorium combustum pre multum sufflare ipsum in ingne, et plumbum consumptum.³ Et adhuc impii non incisi sunt, et est proverbium supra Israel quod dicet prophetas ad ipsos matutinare et vesperare ac si combustus pre multum loqui ipsum ad ipsos, ut dicere combustum est guctur eius in clamare ipsum ad ipsos continue. Et sic dicit in loco alio propterea incidi⁴ in prophetis interfeci⁵ ipsos cum verbis oris mei. Et cum toto hoc non erudientur et non credent ad vocem prophete. Et nomen et habitabit siccitates in deserto, Ieremie, modus combustionis et ustionis pre multum caloris. Et unus de siccitatibus^(a) siccitas vel combustio. Et de hoc ad placentam coctam supra prunas combusta placenta sicut dicere ipsos et non placenta supra dorsa prunarum, et sine ipso quia quod combuste fuerunt facies eius vocatur sic in Talmud Ierusalmi declarat de hoc canistra placentarum vult dicere quod fuerunt canistra⁶ plena placentis. Et de modo isto et radice ista ad geminari pe ad calefacere litem, Proverbiorum, ut dicere ad accendere litem et facere ardescere ipsam et est infinitum de daggessato et patha het ultima loco sere, et de hoc adhuc cum caumate et cum siccitate^(b), Verba, et est infirmitas comburens pre multum caloris.

ועצמי חרה מני חרב ^{(איוב ל, ל)}, וחרה נחשתה ^{(יח’ כד, יא)}, על כן חרו יושבי ארץ ^{(יש’ כד, ו)}. והנפעל נחר מפוח ^{1(יר’ ו, כט)},² והעצמות יחרו ^{(יח’ כד, י)}, את שני קצותם³ אכלה האש ותוכו נחר ^{(יח’ טו, ד)}, קמץ לפי שהוא בינוני, ואם הוא עבר ⁴ קמץ מפני הזקף. ובחרק הנו"ן נחר גרוני ^{(תה’ סט, ד)}, ועצמותי כמוקר⁵ נחרו ^{(שם קב, ד)}, ופירוש נחר מפוח מאש, אומר שהמפוח שהוא ⁶כלי שנופחין בו האש נדלק ונשרף מרוב התמדתו באש והעופרת תם והוא שמשימין הצורפים⁷ עם הכסף בצרפו כדי שלא יכלה האש הכסף, ואומר כי המפוח נשרף מרב נפחו באש והעופרת תם ועדין רעים לא נתקו. והוא משל על ישראל שידבר הנביא אליהם השכם והערב כאלו נשרף מרוב דברו אליהם, כלומר נחר גרונו בקראו אליהם תמיד וכן אומר במקום אחר על כן חצבתי בנביאים הרגתים באמרי פי ^{(הו’ ו, ה)}, ועם כל זה לא יוסרו ולא יאמינו לקול הנביא. והשם, ושכן חררים במדבר ^{(יר’ יז, ו)}, ענין השרפה⁸ וההדלקה מרוב החמימות. והאחד מן חררים חרר או חררה. ומזה אמרו לעוגה הנאפת על הגחלים חררה באמרם ^[א] ולא חררה על גבי גחלים וזולתו, לפי שנשרפים⁹ פניה נקראת כן. ובתלמוד ירושלמי ^[ב] מפרש מזה סלי חורי ^{(בר’ מ, טז)}, רוצה¹⁰ לומר שהיו הסלים מלאים חררות. ומן הענין הזה והשרש הזה בהכפל¹¹ לחרחר ריב ^{(מש’ כו, כא)}, כלומר להדליק הריב ולהבעירו. והוא מקור מן הדגוש ופתח החי"ת מ¹²האחרונה מקום צרי. ומזה עוד ובחרחר ובחרב ^{(דב’ כח, כב)}. והוא חולי השורף מרוב חמימות.