Exicatum est^(a). Arruerunt facies terre, In principio, et fluvius exicabitur et arescet¹, Isaie, dicens profundo exiccare, Isaie, et tempestate et exiccate multum, Ieremie, het legetur cum cames hateph et est imperativum sicut desolamini et tempestate. Et scripsit doctor noster Iona quod viri legunt ipsum sicut exiccate sunt facies terre et fuerunt exponentes ipsum etiam sic imperativum de daggessato ad pondus exonerate in aures auri, et ipse respondit ipsis per massoret qui est desolate nimium, non est sicut ipsum, et supra exiccate sunt aque dicit massoret quod sunt duo in passuc. Et cuius non memoratur agens suus quod non exiccati fuerunt, Iudicum. Et verbum grave et omnia flumina exiccari fecit, Nahum, et faciam exiccari cum planta pedis mei, Isaie², et faciam siccari³ mare suum, Ieremie. Et nomen de omni quod in siccitate et dabo fluvios siccitatem, Ezechielis, et posuit mare ad siccitatem, Nomina. Et pondus aliud sit nunc siccitas supra tonsionem et supra omnem terram siccitas, Iudicum, sicut siccitas in ariditate, Isaie, siccitas ad aquas eius et essicabuntur, Ieremie. Et collectio in lingua mulierum et non sitierunt in siccitatibus. Et pondus aliud in siccitatibus estatis, Psalmiste.⁴ Et pondus aliud et cum caumate et siccitate, Verba, cum sex punctis. Et adiectivum bona^(b) buccella sicca, Proverbiorum. Et omne munus conspersum in oleo et sicca, Et vocavit. Et modus ariditatis, siccitatis et caloris et expo. sicut siccitas in siccitate sicut calor in loco siccitatis que est angustia cui non est ipsi quies sic humiliabis tumultum extraneorum incurvatio sine elevatione siccitas in umbra nubis, sicut quis quod iacuit in loco frigido istud est in umbra nubis quod non poterit ad tollerare sic affliget et incurvari faciet incisionem fortium usque quod non potuerunt ad surgere. Et modus alius ensis domino et ad Gedeon, et fecit ipsi chue⁵ ensem et ipsi duo ora, Iudicum, cape tibi ensem acutum novaculam⁶ tonsorum et, Ezechielis, ad apprehendet ipsum ensis in non surgere, Iob, cum sex punctis omnis rex⁷ incidens vocabitur ensis, vel ferrum vel lapis acutus sicut gladii lapidum, Iosue, vult dicere acuta lapidum et est nomen conclusionis aliquando et aliquando particulare supra ensem sicut et fecit ipsi ehut ensem, Iudicum, et conterent enses eorum in ligones, Isaie, et similia ipsis et supra novacula cape tibi ensem acutum, Ezechielis, et sic vocatur malleus quo frangunt cum ipso lapides ensis quod ensem tuum elevasti supra ipsam, et prophanasti ipsam, Nomina. Et sic malleum⁸ quo faciunt cadere cum ipso⁹ edificia et turres tue diruentur cum malleis eius, Ezechielis, diruta ad aggeres et ad malleum, Ieremie, cum ensibus eorum circum, Verba. Et verbum de hoc interficite ense omnes tauros eius, Ieremie, interficere et destruere post ipsos, Ieremie. Et niphal si interfici interfecti fuerunt reges. Sed¹⁰ modus alius et civitas ista desolabitur, Ieremie, et gentes desolari desolabuntur, Isaie, et civitates habitate desolabuntur, Ezechielis, quia desolabuntur et devastabuntur et aptabitur de hoc modo. Et tempestate desolate multum, Ieremie. Et niphal civitas desolata, et civitates sue in medio civitatum desolatarum, Ezechielis. Et grave destruxerunt¹¹^(c) reges Assur, Isaie, desolavi plateas eorum, Sophonie, et devastans terram nostram, Iudicum, diruentes te et devastantes te, Isaie¹², in medio civitatum desolatarum, Ezechielis. Et cuius quod non memoratus est agens suus, implebor desolata, Ezechielis. Et adiectivum desolatus ipse de non homo, Ieremie, quod Ierusalem desolata, Nehemie, et edificabuntur desolati, Regum, cum cames res. Et est pondus aliud et cum sere res civitates desolate et vastate et dirute sic erunt civitates desolate, Ezechielis, et cames het in ipsis ad ornatum. Et nomen et renovabunt civitates desolationis, Isaie, ad desolationes desolationis devastationis, Ezechielis. Et cum he mulieris et civitates vestre erunt desolatio, Et vocavit, et dabo te in desolationem, Ieremie, ad desolationes desolationis, sed sicut vulpes in desolationibus. Est pondus aliud unum de ipso desolatio in pondere in tempestate cęlorum. Et possibile quod ipsum adiectivum et querent de desolationibus eorum, Psalmiste, omnia ipsa modus desolationis cognitum.

חרבו פני האדמה ^{(בר’ ח, יג)}, ונהר יחרב ויבש ^{(יש’ יט, ה)}, האומר לצולה חרבי ^{(יש' מד, כז)}, ושערו חרבו מאד ^{(יר’ ב, יב)}, החי"ת נקראת¹ בקמץ חטף והוא צווי כמו שמו ושערו ^{(יר’ ב, יב)}. וכתב רבי יונה כי אנשים היו קוראים אותו כמו חרבו פני האדמה והיו מפרשים אותו גם כן צווי מן הדגוש על משקל פרקו נזמי הזהב ^{(שמ’ לב, ב)}. והוא השיב אותם מפני המסרה² שהיא³ על חרבו מאד ⁴ דכותיה, ועל חרבו המים אומר המסרה⁵ שהם שנים ובפסוק. ושלא נזכר פועלו אשר לא חורבו ^{(שופ’ טז, ז)}. והפעל הכבד וכל הנהרות החריב ^{(נח’ א, ד)}, ואחריב בכף פעמי ^{(יש’ לז, כה)}, המחרבת ים ^{(יש' נא, י)6}והחרבתי את ימה ^{(יר’ נא, לו)}. והשם מכל אשר בחרבה מתו ^{(בר’ ז, כב)}, ונתתי יאורים חרבה ^{(יח’ ל, יב)}, וישם את הים לחרבה ^{(שמ’ יד, כא)}. ומשקל אחר יהי נא חרב אל הגזה ^{(שופ’ ו, לט)}, ועל כל הארץ חרב ^{(שופ’ ו, לז)}, כחרב ב⁷ציון ^{8(יש’ כה, ה)}, חרב אל מימיה ויבשו ^{(יר’ נ, לח)}. והקבוץ בלשון נקבות ולא צמאו בחרבות הוליכם^{9(יש’ מח, כא)}. ומשקל אחר בחרבוני קיץ ^{(תה’ לב, ד)}. ומשקל אחר ובחרחר ובחרב ^{(דב’ כח, ב)}, בשש נקדות. והתאר טוב פת חרבה ^{(מש’ יז, א)}, וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה ^{(וי’ ז, י)}, ענין הכל¹⁰היובש והנגוב והחמימות. ופירוש כחרב בציון ^{(יש' כה, ה)} כחם במקום ציה שהיא צרה שאין לה הנחה כן תכניע שאון זרים הכנעה בלי תקומה. חרב בצל עב ^{(יש’ כה, ה)}, כמו מי ששכן¹¹ במקום חם ואחר כך בא במקום קר זה הוא¹² בצל עב שלא יוכל לסבול כן יענה ויכניע זמיר עריצים עד שלא יוכלו לקום. וענין אחר חרב לי"י ולגדעון ^{(שופ’ ז, כ)}, ויעש לו אהוד חרב ולה שני פיות ^{(שם ג, טז)}, קח לך חרב חדה תער הגלבים ^{(יח’ ה, א)}, משיגהו חרב בלי תקום ^{(איוב מא, יח)}, בשש נקדות. כל דבר הכורת יקרא חרב, או ברזל או החדודה כמו חרבות צורים, ^{(יהו’ ה, ב)}, רוצה¹³ לומר חדודי הצורים. והוא שם כלל פעמים ופעם פרט על הסיף כמו ויעש לו ¹⁴ חרב, וכתתו חרבותם לאתים ^{(יש’ ב, ד)}, והדומים להם. ועל התער קח לך חרב חדה ^{(יח’ ה, א)}. וכן נקראת המקבת שמסתתין בה האבנים חרב כי חרבך הנפת עליה ותחללה ^{(שמ’ כ, כה)}. וכן הכשיל שמפיל¹⁵ בו הבנינים ומגדלותיך יתץ בחרבותיו ^{(יח’ כו, ט)}, הנתצים אל הסוללות ואל החרב ^{(יר’ לג, ד)}, בחרבותיהם סביב ^{(דה"ב לד, ו)}. והפעל מזה חרבו כל פריה ^{(יר’ נ, כז)}, חרוב והחרם אחריהם ^{(יר’ נ, כא)}. והנפעל נחרבו המלכים ^{(מל"ב ג, כג)}. והמקור מ¹⁶שלא נזכר פועלו החרב נחרבו המלכים ^{(מל"ב ג, כג)}. וענין¹⁷ אחר והעיר הזאת תחרב ^{(יר’ כו, ט)}, והגוים חרב יחרבו ^{(יש’ ס, יב)18}. ויתכן מזה הענין ¹⁹שערו חרבו ^{20 (יר’ ב, יב)}, והערים הנושבות תחרבנה ^{(יח’ יב, כ)}, למען יחרבו ויאשמו ^{(יח' ו, ו)21}. והנפעל עיר נחרבת ^{(יח’ כו, יט)}, ועריו בתוך ערים נחרבות ^{(יח' ל, ז)}. והכבד החריבו מלכי אשור ^{(יש’ לז, יח)}, החרבתי חוצותם^{22 (צפ’ ג, ו)}, ואת מחריב ארצנו ^{(שופ’ טז, כד)}, מהרסיך ומחריביך ^{23(יש’ מט, יז)}, בתוך ערים מחרבות ^{(יח’ כט, יב)}. ושלא נזכר פועלו אמלאה החרבה ^{(יח' כו, ב)}. והתאר חרב הוא מאין אדם ^{(יר’ לג, י)}, אשר ירושלם חרבה ^{(נחמ’ ב, יז)}, ונבנו החרבות ^{(יח’ לו, לג)}, בקמץ הרי"ש והוא משקל אחר. ובצרי הרי"ש הערים החרבות והנשמות והנהרסות ^{(יח’ לו, לה)}, כן תהיינה הערים החרבות ^{(יח' לו, לח)}, וקמץ החי"ת בהם לתפארת.והשם וחדשו ערי חרב ^{(יש’ סא, ד)}, לא²⁴לחרבות חרב שממה ^{(יח’ כט, י)}. ובה"א הנקבה ועריכם יהיו חרבה ^{(וי’ כו, לג)},²⁵ לחרבות חרב שממה ^{(יח' כט, י)}, אבל כשעלים בחרבות ^{(שם יג, ד)} הוא משקל אחר. האחד ממנו חרבה ²⁶ואפשר שהוא תאר. ודרשו מחרבותיהם ^{(תה’ קט, י)}, כלם ענין חרבן²⁷ וידועהוא²⁸.