Marginalia
Contempsit. Quia verbum Domini contempsit1 In deserto, quare contempsisti verbum Domini, Samuel. Et niphal contemptus in oculis eius abominatus, Psalmiste. Et verbum grave ad contempnere viros earum in occulis earum, Hester. Et nomen contemptus et ira, Hester, modus contemptus notus ipse. Et de isto modo ad contempnere animam, Isaie, et est adiectivum vel infinitum in pondere emere sapientiam quam bonum, et expositio eius quoniam quod est2 rectum ad contempnere ipsum omnem3 animam et aborrere4 ipsum omnem gentem. Vel est in loco passi ac si dixisset ad contemptum animę. Et de modo isto adhuc contempta et liquefacta, Samuelis, cum addictione de nun5 et mem. Et modus alius quod predati fuerunt reges6 terram eius, Isaie, quod est secundum scientiam meam de ista radice et aleph mutatione he lammed appoal sicut quod venit iot in dictione speraverunt mutatione he lammed appoaal7, et modus eius modus predę et spoliationis et sunt due radices in modo uno.(ii) Et maior pars grammaticorum8 dixerunt quod aleph mutatione littere geminationis et est sicut predati fuerunt.
כי דבר י"י בזה (במ' טו, לא), מדוע בזית את דבר י"י (שמ"ב יב, ט). והנפעל נבזה בעיניו נמאס (תה' טו, ד). והפעל הכבד להבזות בעליהן בעיניהן (אס' א, יז). והשם בזיון וקצף (אס' א, יח), ענין בזיון ידוע הוא. ומזה הענין לבזה נפש (יש' מט, ז), והוא תאר או מקור בשקל קנה חכמה מה טוב (מש' טז, טז), ופירושו1 למי שהוא נכון לבזה אותו כל נפש ולתעב אותו כל גוי. או הוא במקום פעול כאלו אמר לבזוי נפש. ומענין זה עוד נמבזה ונמס (שמ"א טו, ט), בתוספת הנו"ן והמ"ם. וענין אחר אשר בזאו נהרים ארצו (יש' יח, ב), כי הוא לפי דעתי מזה השרש והאל"ף תמורת ה"א למ"ד הפעל כמו שבאה2 היו"ד במלת חסיו תמורת הה"א3 למ"ד הפעל, וענינו ענין בזה ושלל, והם שנים4 שרשים בענין אחד. ורוב המדקדקים אמרו כי האל"ף תמורת אות הכפל והוא כמו בזזו.