בית



Sources rabbiniques

Apparat critique

Notes éditoriales

1ואתחיל]  BL omission ונתחיל Ma3 V1

2 אשר התחיל תורתו בבית]  BL V1 omission  בעזרת הבורא Ma3

3]   אות הבית. V1 addition

נוגע בבת(i)4 עינו (זכ' ב, יב), אישון עינו, והוא שחרות העין שהצורה נראית בו. והפילו5 הבי"ת האחת ואמרו בת עינך (איכה ב, יח). והנכון והישר, שהמלה6 7 נחת העי"ן ויהיה בבה על משקל קמה, במה, לפיכך לא נשתנה הבי"ת בסמיכות לשוא.

4]  בבבת BL V1

5והפילו]  והפילו V1

6שהמלה]  שהמלה BL Ma3 V1

7]  הזאת Ma3 addition

i.  variante scripturaire relevée par Kennicott (K2, K29)

באר את התורה הזאת (דב' א, ה), פעל8 עבר, באיר9 היטב (דב' כז, ח), מקור. ובאר על הלחות10 (חב' ב, ב), צווי. 11פרש12 אות13 התורה, פרש היטב. וענין אחר באר מים חיים14 (שה"ש ד, טו), חפרתי את הבאר הזאת (בר' כא, ל), ובאר צרה נכריה (מש' כג, כז). והקבוץ וכל הבארות אשר חפרו (בר' כו, טו). ובסמוך לא נשתנה, ויחפר את בארות המים (בר' כו, יח). ונשתנה בארות בארות חמר (בר' יד, י), וענינם ידוע והוא שמימיו נובעין.

8פעל]  פועל Ma3

9באיר]  באר BL Ma3 V1

10הלחות]  הלוחות Ma3 V1

11 נוסף צווי. ]  BL

12פרש]  פירש BL V1

13 אות]   את BL Ma3 V1

14 חיים]  V1 omission

א.  מעשרות פרק א, ב

ובאש היאור (שמ' ז, יח), וירם תולעים ויבאש (שמ' טז, כ), פתח באתנח. והשם ואעלה15 באש מחניכם (עמ' ד, י). ומשקל אחר ועלה באשו (יואל ב, כ), ופגריהם יעלה באשם (יש' לד, ג), 16 . והפעל הכבד, והוא עומד ולא הבאיש ורמה לא היתה בו (שמ' טז, כד), הבאישו17 נמקו חבורותי18 (תה' לח, ו). והיוצא, יבאיש יביע שמן רוקח (קה' י, א), 19 אשר הבאשתם את רחנו20 בעיני פרעה (שמ' ה, כא). ואמר בעיני סמוך אל ריח ואף על פי שעל דרך המשל היה אומר21 באפי שב אל הענין, כלומר שלא ירצו לראותינו22 ולהביט אלינו כמו שירחיק האדם23 הדבר הנבאש24 ולא ירצה לראותו.25 ענין סרחון, להבאישני ביושב הארץ, כמו שירחיק אדם הדבר המבאיש.26 וכן הבאש הבאיש בעמו (שמ"א כז, יב), כל אשר תמצא בלשון הזה הם ענין סרחון אבל תפרש כל אחד לפי ענין הקרוב אליו, להבאישני ביושב הארץ, להתעיבני27 ולמאוס בי כמו שימאס אדם בדבר המבאיש. וכן ורשע28 יבאיש ויחפיר (מש' יג, ה). וכן29 הנפעל30 כי31 נבאשו בדוד (שמ"ב י, ו), נבאשת את אביך (שמ"ב יו, כא). וההתפעל כי התבאשו עם דוד (דה"א יט, ו), כלם מתפרשים בזה הענין. תחת32 שעורה באשה (איוב לא, לט), 33 , זרע הנבאש והפחות. ויעש באושים34 (יש' ה, ב), ענבים נבאשים35 ופחותים 36 לַמְרוּשְקָש37 בלעז38, או הדומה להם מהפירות הפחותים, או הוא39 מין ממיני הקוצים. ורבנו40 סעדיה ז"ל41 פרשו42 ענבים רעים, תרגום וירע ובאש. ורבינו האיי ז"ל 43פירש44 מין ממיני הענבים הרע שבהם, ומפורסם הוא45 מלשון משנה [א] הענבים האובשים במוקדם האל"ף על הבי"ת.

15 ואעלה]  V1 omission

16 חסר]  בשוא האל"ף BL Ma3 V1

17הבאישו]  הבאישו V1

18חבורותי]  חבורות Ma3

19 חסר]  ענין סרחון, להבאישני ביושב הארץ (בר' לד, ל), כמו שירחיק האדם דבר המבאיש, BL

20רחנו]  ריחנו Ma3 רחינו V1

21אומר]  לו לומר BL

22לראותינו]  לראותנו Ma3 V1

23האדם]  אדם BL

24הנבאש]  המבאיש Ma3

25ולא ירצה לראותו.]  Ma3 omission

26 נוסף ענין סרחון, להבאישני ביושב הארץ, כמו שירחיק אדם הדבר המבאיש.]  BL Ma3

27להתעיבני]  להתעביני Ma3

28ורשע]  Ma3 omission

29 נוסף וכן]  BL

30הנפעל]  והנפעל BL

31כי]  Ma3 omission

32תחת]  ותחת BL

33 חסר]  בשוא האלף BL Ma3 V1

34באושים]  באשים Ma3

35נבאשים]  באושים V1

36]  ובלעז Ma3

37לַמְרוּשְקָש]  למברושקש BL למרוקיש Ma3 למברושקאש V1

38בלעז]  Ma3 omission

39הוא]  היא BL

40ורבנו]  ורבינו Ma3 V1

41ז"ל]  Ma3 omission

42פרשו]  פירש V1

43ענבים רעים, תרגום וירע ובאש. ורבינו האיי ז"ל ]  Ma3 V1 omission

44 repentir פירש]  פירשו BL Ma3 V1 omission

45הוא]  Ma3 omission

בפת בג המלך (דנ' א, ח), פת מאכל המלך. ואכלי46 פת בגו (דנ' יא, כו), פת מאכלו. פת בגם (דנ' א, טז), מאכלם. ונתתיך לבג לגוים (יח' כה, ז), כתיב47 כן פירושו48 ונתתיך למאכל, וקרי לבז כי הענין קרוב זה לזה .49

46ואכלי]  ואוכלי V1

47כתיב]  כתוב Ma3 V1

48פירושו]  ופירושו Ma3 V1 omission

49 חסר.]  והזי"ן גימ"ל באלפא ביתא דא"ט ב"ח. BL Ma3 V1

כל רעיה בגדו בה (איכה א, ב), שלו כל בוגדי בגד (יר' יב, א), ובוגד ולא50 בגדו בו(ii)51 (יש' לג, א), בגודה אחותה יהודה (יר' ג, ז), תואר52 לנקבה, והמשפט בגודה53 בשוא בפלס רחוקה, גדולה. בבגדו54 בה (שמ' כא, ח), ובאשת נעוריך לא תבגוד(iii)55 (מל' ב, טו), בחלם. ובפתח, מדוע נבגד איש באחיו (מל' ב, י). והחכם רבי יעקב בן אלעזר כתב שהוא בנין57 נפעל ואיננו נכון, כי פעלי הקשר לא יבא מהם פעול ונפעל. 58 והשם ובגד בגדים בגדו59 (יש' כד, טז), בשש נקדות, כל בגדי בגד (יר' יב, א). ומשקל אחר נביאיה פוחזים אנשי בוגדות (צפ' ג, ד), בפלס הנה הסוללות באו העיר (יר' לב, כד), ענין מי שעובר על ברית חברו ומשקר בו בבטחו בו. וענין אחר ובגד ללבוש (בר' כח, כ), בשש נקדות, 60 בגדים אחרים (וי' ו, ד), בכל עת יהיו בגדיך לבנים (קה' ט, ה). ובלשון נקבות, את בגדי עשו בנה הגדול החמודות (בר' כז, טו). והקבוץ בלשון נקבות, קציעות כל בגדותיך (תה' מה, ט), וענינם ידוע.

50ולא]  לא Ma3

51]  בה Ma3

52תואר]  תאר Ma3 V1

53בגודה]  Ma3 omission

54בבגדו]  בגדו Ma3

55]  אל 55  BL Ma3 V1

55]  יבגד BL Ma3 יבגוד V1

57בנין]  מבנין Ma3

58 חסר]  ונקשר עם מ"ם אכן בגדה אשה מרעה (יר' ג, כ). BL Ma3 V1

59 בגדו]  V1 omission

60 חסר]  ולבש BL

ii.  variante scripturaire relevée par Kennicott

iii.  variante scripturaire relevée par Kennicott

מכנסי61 בד (וי' ו, ג), מכנסי פשתן, מדו בד (וי' ו, ג) מלבוש62 פשתן, ווי63 מדו נוספת כוא"ו64 בנו בעור65 (במ' כג, יח), לבוש הבדים (יח' ט, ב), לבוש בגדי פשתן. וענין אחר מפר אותות בדים (יש' מד, כה), אותות הכוזבים, חרב אל הבדים (יר' נ, לו), אל הכוזבים, כלומר הקוסמים, וכן תרגם יונתן קסמיא. ואדני אבי ז"ל פרש66 בעלי אובות מתרגום אוב וידעוני (וי' יט, לא) בדין וּדְכִירוּ67 , והכל פירוש אחד, כי בדין הוא לשון כזב, כמו אשר בדא מלכו68 (מל"א יב, לג), בדיך מתים יחרושו69 (איוב יא, ג). כזביך70 ורוב71 דבריך בהצדיקך עצמך מחרישים72 בני אדם. לא אחריש בדיו (איוב מא, ד), כזביו או פירושו גבורותיו. לא כן בדיו (יש' טז, ו) לא אמת כזביו, כלומר לא נתקיימו דבריו שהיה מדבר בגאוה. ויש מי שפרשו בניו73, כלומר לא יעשו כן בניו כי תפסק מלכותו74. וענין אחר בדי עצי75 שטים (שמ' כה, יג), ותעש בדים (יח' יז, ו), ממטה בדיה76 (יח' יט, יד), פארות האילן הגסים יקראו בדים, והקטנים היוצאים77 מהם ענפים. ואברי78 האדם נקראו בדים לפי שהם לאדם כבדים לאילן, יאכל בדי עורו יאכל בדיו (איוב יח, יג). ויש מפרשים, בדי עורו ובדיו בניו שהבנים לאדם כבדים לאילן.79 82 ויתכן שיהיה83 שרש כלם בדד. בדי שאול תרדנה (איוב יז, יז), די מלה נוספת, וטעמו בשאול תרדנה84. וכן בדי שופר (איוב לט, כה), בשופר. וכן ויגעו85 עמים בדי ריק (יר' נא, נח), בריק. 86 וכן פרשם91 אדני אבי ז"ל92 . ופירש 93בדי שאול94 תרדנה טעם95 תרדנה 96 התקות שזוכר97 פעמים תקותים98, כלומר איפה99 תקותי כי בשאול תרדנה כל100 התקות 101 שיש לי, כמו שאמר אם אקוה שאול ביתי (איוב יז, יג), ויש מי שפירש102 בדי שאול, ירכתי שאול. ועוד פרשו בו, על103 אברי האדם שהם כמו הבדים לאילן, והוא חסר ופירושו104 בדי גופי בשאול תרדנה. 105

61מכנסי]  ומכנסי BL

62מלבוש]  בגד V1

63ווי]  וי"ו BL Ma3 ווא"ו V1

64כוא"ו]  כוי"ו BL Ma3

65בעור]  בעיר Ma3

66פרש]  פירשו BL פירש V1

67וּדְכִירוּ]  ודכורו BL Ma3 V1

68מלכו]  מלבו(iv) BL Ma3 V1

69יחרושו]  יחרישו BL V1 יחרושו Ma3

70 נוסף כזביך]  BL

71ורוב]  ורב Ma3

72מחרישים]  מחריש Ma3

73בניו]  Ma3 omission

74תפסק מלכותו]  הפסק מלכותם Ma3

75עצי]  Ma3 omission

76בדיה]  בידה Ma3

77היוצאים]  היוצאין V1

78ואברי]  ואיברי Ma3

79 repentir יאכל בדי עורו יאכל בדיו איוב יח, יג. ויש מפרשים, בדי עורו ובדיו בניו שהבנים לאדם כבדים לאילן.]  יאכל בדי עורו יאכל בדיו (איוב יח, יג). ויש מפרשים, בדי עורו ובדיו בניו שהבנים לאדם 79 80 לאילן. BL Ma3 V1

79]  כבדים BL Ma3 בדים V1

80]  BL Ma3 כענפים  V1 addition

82 חסר]  וכן וכלתה בדיו (הו' יא, ו). BL Ma3 V1

83שיהיה]  שיהיה BL V1 שהיה Ma3

84, די מלה נוספת, וטעמו בשאול תרדנה]  Ma3 omission

85ויגעו]  וייגעו V1

86 חסר]  ואף על פי86 כי די מלה נוספת, קצת ענין יש 87 88 להגדלת 89 ולהתמדתו. BL Ma3 V1

86]   שאמרו BL Ma3 omission שאמרנו V1

87]  בה BL בו Ma3 V1

88]  כי יורה  BL V1 שיורה Ma3

89]  הדבר BL V1 דבר Ma3

91פרשם]  פירש BL פרשו Ma3

92ז"ל]  עליו השלום BL

93. ופירש ]  V1 omission

94בדי שאול]  בשאול BL Ma3

95טעם]  וטעם V1

96 חסר]  על BL

97שזוכר]  שזכר BL Ma3 V1

98תקותים]  תקותי Ma3 V1

99איפה]  איפוא Ma3 איפא V1

100 כל]  V1 omission

101]  שזכר Ma3 addition

102שפירש]  שפרש V1

103על]  Ma3 omission

104ופירושו]  ופירוש V1

105 חסר]  והחכם רבי משה בן עזרא 105 כי השרשים 106 תחת הארץ 107 כלפי מטה108 הנקראות בדי שאול, וכן פירוש הפסוק 109 110 כי 111 תרדנה תחת הארץ כבדי שאול. גם פירש כי על הגידים 112 בדי שאול דרך העברה. BL Ma3 V1

105]  כתב BL V1 פירש Ma3

106]  הנכנסים BL Ma3 הנכנסין V1

107]  ומתפשטים BL V1 מתפשטים Ma3

108]   הם BL V1 Ma3 omission

109]  לפי BL V1 לפיכך Ma3

110]  פירושו BL Ma3 פירוש V1

111]  תקוותינו BL תקותיו Ma3 V1

112]  אמר BL V1 אשר Ma3

iv.  variante scripturaire relevée par Kennicott

ב.  בבלי, כריתות ו ע"א

בדד ישב (וי' יג, מו), יחידי. ובדד אינו שם תואר114 לזכר115 לבד כי גם לנקבה ולרבים. נמצא116. איכה ישבה בדד (איכה א, א), 117בדד ישכונו (יר' מט, לא)118, ובא119 עם למ"ד השמוש כדרך השם לא 120 התאר שכני לבדד (מי' ז, יד), לפיכך אנו121 אומרים כי אינו תואר122 אבל הוא שם היחידות. ויבא בענין בטח כי השוכן בטח הוא יושב יחידי אין צריך להרבות אנשים לעזר שיהיו עמו לפיכך אמר בדד ישכונו, שוכני לבדד, וישכון ישראל בטח בדד (דב' לג, כח), וכן י"י בדד ינחנו.123 ובנפול126 אות הכפל, בד בבד (שמ' ל, לד), אחד באחד כלומר שיהיו שחוקים כל אחד לבדו. ויש מפרש127 משקל במשקל. וכן תרגם אנקלוס רצה128 לומר שישקל129 כל אחד ואחד לבדו מפני ההכרע, או שיהיה משקל זה כמשקל130 זה כי היה בהם שהיה131 משקלם שוה והם המפורשים בתורה נטף ושחלת וחלבנה ולבונה. וכן אמרו רבותינו ז"ל [ב], הצרי והצפורן132 הלבונה133 חלבנה134 משקל שבעים שבעים מנה. ורוב השתמשם135 בזה השם136 עם למ"ד137, משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד (זכ' יב, יב), והוא קמוץ. ובסמוך 138 פתח138, לבד משרי הנצבים (מל"א ה, ל), לבד ממכריו (דב' יח, ח). והכניסו עליו עוד המ"ם מלבד שבתות י"י (וי' כג, לח), מלבד נשי בני יעקב (בר' מו, כו), פירושו140 זולת נשי בני141 יעקב. ועם הכנויים142 ידגש ויותר יעקב לבדו (בר' לב, כד), יהיו לך143 לבדך (מש' ה, יז), אין עוד מלבדו (דב' ד, לה), והדגש144 לחסרון אות הכפל, ופירושו זולתו145. והושבתם לבדכם (יש' ה, ח), אתם יחידים אין אחר עמכם. והפועל146 ממנו אין147 במ148 בודד במועדיו (יש' יד, לא), כלומר אין מתיחד במועדיו, רוצה לומר בזמנים שיתן נבוכדנצר לחיילותיו ביום הזה ובזמן הזה תהיו149 מוכנים 150 ללכת למלחמה151 אין אחד מהם שיתיחד לעצמו ויפרד וימנע ללכת כי כלם יבאו יחד. וכן תרגם יונתן ולית דמתאחר בזמנוהי152 . ואפשר153 כי על נבוכדנצר אמר כמו שפרשתי, וזה הוא154 שאמר כי מצפון עשן בא (יש' יד, לא) והיא בבל שהיא155 גם156 לצפון ארץ פלשתים כמו לצפון ארץ ישראל ובאותו חרבן157 שהחריב מלך בבל ארץ פלשתים נושעו ישראל שהיו הפלשתים לוחצים אותם. ויתכן גם כן לפרש158 כי על פרעה אמר שהכה בפלשתים כמו 159שנאמר160 בספר ירמיהו בטרם יכה פרעה את עזה (יר' מז, א). ואמר הנה מים עולים161 מצפון והיו לנחל שוטף וגו' (יר' מז, א). אבל לענין הפרשה נראה יותר לפרש 162 על חזקיהו. אמר מה163 שאמר בתחלת הפרשה אל תשפחי164 פלשת כלך או165 כי נשבר שבט מכך (יש' יד, כט), ואמר בזה166 בשנת מות המלך אחז נמלך167 חזקיהו, ואמר אל תשמחי פלשת כלך כי נשבר שבט מכך, והוא עזיהו168 שהכה בפלשתים כמו שאמר בדברי הימים (דה"ב כו, ו), וכשמת שמחו והיו לוחצים ישראל גם בימי אחז. ואמר עתה אל תשמחי כמו ששמחת עד ועתה169 כי נשבר שבט מכך הוא170 עזיהו171 כי מזרעו יצא עתה שיכך והוא חזקיהו שהכה בפלשתים את עזה ואת ואת172 גבוליה173 כמו שכתוב174 בספר מלכים, (מל"ב יח, ח). וזה הוא175 176 כי משרש נחש יצא צפע (יש' יד, כט), מבני בניו של עזיהו יצא חזקיהו. ועזה היא לדרום ארץ ישראל לפיכך אמר כי מצפון עשן בא, מארץ177 ישראל שהיא צפונית לעזה ואין מי 178מתאחר179 במועדים שיתן חזקיהו לבא למלחמה180 על פלשתים כי כלם יבאו בשמחה. פרא בודד לו (הו' ח, ט), כצפור בודד על גג (תה' קב, ח), כלומר יחידי.

114תואר]  תאר Ma3 V1

115לזכר]  Ma3 omission

116נמצא]  ימצא BL V1

117]  בדד ינחנו (דב' לב, יב),  V1 addition

118]  בדד ישבתי (יר' טו, יז) Ma3

119ובא]  Ma3 omission

120 חסר]  שם BL

121אנו]  Ma3 omission

122תואר]  תאר Ma3 V1

123 repentir ויבא בענין בטח כי השוכן בטח הוא יושב יחידי אין צריך להרבות אנשים לעזר שיהיו עמו לפיכך אמר בדד ישכונו, שוכני לבדד, וישכון ישראל בטח בדד דב' לג, כח, וכן י"י בדד ינחנו.]  ויבא בענין בטח כי השוכן בטח הוא יושב יחידי אין צריך להרבות אנשים לעזר שיהיו עמו לפיכך אמר בדד 123 , שוכני לבדד, 124 ישראל בטח בדד (דב' לג, כח), וכן י"י בדד ינחנו (דב' לב, יב). BL Ma3 V1

123]  ישכנו BL Ma3 ישכונו V1

124]  וישכן BL Ma3 וישכון V1

126ובנפול]  ובנפל Ma3

127מפרש]  מפרשים BL לפרש Ma3

128רצה]  רוצה BL Ma3 V1

129שישקל]  שישקול Ma3 V1

130כמשקל]  במשקל Ma3 V1

131שהיה]  Ma3 omission

132והצפורן]  והצפרן V1

133הלבונה]  לבונה BL

134חלבנה]  וחלבנה BL Ma3 V1

135ורוב השתמשם]  ורב שהשמנ' Ma3 ורוב השתמשם V1

136השם]  הלשון Ma3

137]   הפעל V1 addition

138קמוץ. ובסמוך הוא פתח]  קמוץ ובפתח ובסמוך Ma3

138]  הוא  V1 addition

140 נוסף פירושו]  BL

141בני]  בני Ma3 repentir

142הכנויים]  הכנוים Ma3 V1

143לך]  לך V1 repentir

144והדגש]  הדגש BL

145זולתו]  זולתו V1

146והפועל]  והפעל Ma3 V1

147אין]  ואין BL V1

148 נוסף במ]  BL Ma3 V1

149תהיו]  התיו Ma3

150 חסר]  ומזומנים BL Ma3 V1

151למלחמה]  במלחמה Ma3

152בזמנוהי]  בזמניה BL

153ואפשר]  ואיפשר Ma3

154וזה הוא]  וזהו Ma3

155שהיא]  שהיה V1

156גם]  Ma3 omission

157חרבן]  חורבן Ma3 V1

158גם כן לפרש]  לפרש גם כן Ma3

159כמו ]  V1 omission

160שנאמר]  שכתוב Ma3

161עולים]  עלים Ma3

162 חסר]  כי BL Ma3 V1

163 נוסף מה]  BL Ma3 V1

164תשפחי]  תשמחי BL Ma3 V1

165 נוסף או]  BL Ma3 V1

166בזה]  זה BL Ma3 V1

167נמלך]  ומלך BL Ma3 V1

168עזיהו]  עוזיהו V1

169ועתה]  עתה BL Ma3 V1

170הוא]  והוא BL Ma3 V1

171עזיהו]  עוזיהו V1

172 נוסף ואת]  BL Ma3 V1

173גבוליה]  גדוליה Ma3

174שכתוב]  שכתב V1

175וזה הוא]  וזהו Ma3

176 חסר]  שאמר BL Ma3 V1

177מארץ]  בארץ BL

178]  שמת  V1 addition

179מתאחר]  שמתאחר BL Ma3 V1

180למלחמה]  במלחמה Ma3

החדש181 אשר בדא מלבו (מל"א יב, לג), כי מלבך אתה בודאם (נחמ' ו, ח), משפטו בודאם182 בהראות האל"ף, ענינם אשר כזב מלבו, כי מלבך אתה כוזבם183. וסמך הלשון הזה אל הלב כי ענינו184 מציאת הכזב185 במחשבת הלב ואחרי186 כן187 יוציאנו בפה.

181החדש]  בחדש BL Ma3

182בודאם]  בדאם Ma3

183כוזבם]  כזבם Ma3

184ענינו]  עניין BL

185הכזב]  הכזב V1

186ואחרי]  ואחר BL V1

187כן]  כך BL

לא נבדלו העם ישראל (עז' ט, א), וכל הנבדל מעמי הארצות אל תורת האלהים (נחמ' י, כט), הבדלו מתוך העדה 188 (במ' יו, כא), ויבדל אהרן 189 (דה"א כב, יג)189. והכבד הבדל יבדילני191 (יש' נו, ג), הבדיל 192 את שבט הלוי (דב' י, ח). והבדילה הפרכת לכם (שמ' כו, לג), מלרע שלא כמשפט. לא יבדיל (וי' א, יז), כלם ענין הפרשה. והערים המבדלות193 לבני אפרים (יהו' טז, ט), החרק194 מקום195 מקום196 197 ומשפטו מובדלות, פירושו מופרשות, או יהיה תאר מִבדל בפלס ויהי198 המלצר199 (דנ' א, טז). או בדל אזן (עמ' ג, יב), אמר בו התרגום חסחוס200 דאודן201, והוא202 הקשה שבאזן. או פירושו מענין הבדלה כלומר הפרשה מהאוזן203 מעט, או אחד מן האזנים204 . ויתכן לפרש כי בי"ת בדל אוזן205 206 בי"ת השרות207 ויהיה פרושו208, הרך שבאוזן209 הוא210 211 שבאוזן212. וענין אחר את הבדיל (במ' לא, כב), והקבוץ בדילים, ואסירה כל בדיליך (יש' א, כה), את האבן הבדיל (זכ' ד, י), חסר הסמוך, כמו הארון הברית (יהו' ג, יד), מין ממיני המתכות אשתיין213 בלעז.

188 חסר]  הזאת BL Ma3 V1

189]  V1 omission

189 חסר]  להקדישו BL

191הבדל יבדילני]  יבדל יבדילנו י"י Ma3

192 חסר]  י"י BL Ma3

193המבדלות]  המובדלות Ma3

194החרק]  הרחק Ma3

195מקום]  במקום BL

196 נוסף מקום]  BL Ma3 V1

197 חסר]  שורק BL שרק Ma3 V1

198ויהי]  Ma3 omission

199המלצר]  מלצר Ma3

200חסחוס]  חסחות BL הסחוס Ma3

201דאודן]  דאזן Ma3 V1

202והוא]  BL

203מהאוזן]  מאזן Ma3 מהאזן V1

204האזנים]  האזן BL

205אוזן]  אזן Ma3 V1

206 חסר]  היא BL

207השרות]  השירות Ma3 V1

208פרושו]  פרוש Ma3 פירושו V1

209שבאוזן]  שבאזן Ma3 V1

210הוא]  והוא BL

211 חסר]  הדל BL Ma3 V1

212שבאוזן]  שבאזן Ma3 V1

213אשתיין]  אשטיי"ן BL אשטאיין V1

ג.  בבלי, מגילה כה ע"ב

ד.  בבלי, פסחים ג ע"א

לבדוק ולחזק הבית (דה"ב לד, י). והשם, לחזק את בדק הבית (מל"ב כב, ה), בשש נקדות214, מחזיקי בדקך (יח' כז, ט), הוא מקום השבר וההריסה, ונקרא כן לפי שהוא צריך חפוש כי הבדיקה הוא לשון חפוש בדברי רבותינו ז"ל [ג], בדקו אחריו ומצאו בו שמץ פסול, בודקין את החמץ לאור הנר [ד].

214נקדות]  נקודות Ma3

היתה215 תהו ובהו (בר' א, ב), עוע216 ענין שממון ורקות והוא"ו217 תמורת ה"א למ"ד הפעל. ואמרו חכמי המחקר כי תהו הוא218 הדבר שאין לו דמות וצורה והוא מזומן ומעותד לקבל כל דמות וכל צורה וקורין לו בלשון יון219 היולי, ובהו הוא הצורה והוא דבר220 שיש לו כח וגבורה להלביש את ההיולי דמות ותמונה, ובהתחברם 221 היתה בריאת העולם.

215 נוסף היתה]  BL

216עוע]  BL Ma3 V1

217והוא"ו]  והו"ו BL הו"ו Ma3

218הוא]  Ma3 omission

219יון]  יוני BL Ma3 V1

220דבר]  הדבר BL V1

221 חסר]  ברצון האל BL Ma3

בהט ושש (אס' א, ו), אמרו222 שהוא הנקרא בערבי בלנטי223 והוא דומה לשיש.

222אמרו]  אומרים Ma3

223בלנטי]  בלנ"ט BL בלנט Ma3 V1

ותרא כי נבהל224 מאד (שמ"א כח, כא), פעל225 עבר כי הוא פתח והמסורת226 עליו לית כותיה פתח226. נבהל להון איש רע עין (מש' כח, כב), בינוני כי הוא קמוץ והבי"ת מפואר228 בקמץ חטף. כי כלה אך נבהלה (צפ' א, יח), מלרע. ודרך הנפעל במלת כלה 229 230 כמו מכה נחלה (יר' יד, יז), ובשרש חלה נבאר היטב. כי נבהלו מפניו231 (בר' מה, ג), אל תבהל מפניו תלך (קה' ח, ג), תגע232 עדיך ותבהל (איוב ד, ה), וידי עם הארץ תבהלנה233 (יח' ז, כז), בפתח הה"א באתנח234. והכבד ויבהלך פחד פתאם235 (איוב כב, י), ובסופתך תבהלם (תה' פג, טז), ליראם ולבהלם (דה"ב לב, יח). וכבד אחר, ושדי הבהילני (איוב כג, טז). והשם והפקדתי עליכם בהלה (וי' כו, טז), ושנותם בבהלה (תה' עח, לג). והקבוץ עיר ובהלות236 (יר' טו, ח), ענין אימה ובעתה. וענין אחר הכבד ויבהילו 237 את המן (אס' ו, יד). וכבד אחר ויבהל את תמרוקיה 238 (אס' ב, ט), אל תבהל ברוחך (קה' ז, ט), ענין מהירות וחפזון. ויש לפרש מזה נבהל 239 (מש' כח, כב), וכל240 נחלה מבוהלת241 בראשונה (מש' כ, כא), ואלהים אמר לבהלני (דה"ב לה, כא), למהרני ולזרזני. ורבי יונה פירש242 בו ענין243 רוממות וגדולה244 והפלגה245.

224נבהל]  נבהלה Ma3

225פעל]  נפעל BL

226והמסורתוהמסרת עליו לית כותיה פתח]  Ma3 omission

226והמסורת]  והמסרת V1

228מפואר]  מפוארת V1

229 חסר]  שאמר שתהיה נבהלה, BL Ma3

230]  הוא Ma3

231מפניו]  מפני Ma3

232תגע]  הנה Ma3

233תבהלנה]  תבהלה Ma3

234בפתח הה"א באתנח]  נפתחה הה"א באתנחתא Ma3

235פתאם]  פתאום Ma3 V1

236ובהלות]  ובהלות V1

237 חסר]  להביא BL Ma3 V1

238]  ואת מנותיה Ma3 addition

239 חסר]  להון BL Ma3 V1

240וכל]  וכן BL Ma3 V1

241מבוהלת]  מבהלת BL V1 מבוהלת Ma3

242פירש]  פרש V1

243בו ענין]  Ma3 omission

244וגדולה]  וגדלה Ma3

245והפלגה]  והפגלה Ma3

זאת הבהמה אשר תאכלו (דב' יד, ד), בהמה ורמש (בר' א, כד), הה"א לסימן246 הנקבה. ובסמוך ואת בהמת הלוים (במ' ג, מא), אבל תחת בהמתם (במ' ג, מה), בהמתך לא תרביע כלאים (וי' יט, יט), אינו יוצא מגזרת בהמה כי אם מגזרת בהמת, ואם לא נמצא, כי לא יאמר מבהמה247 בהמתך כי אם בהמתך כאשר כתבתי בחלק הדקדוק בשער השמות, והוא שם כלל ופעם פרט. כי אם הבהמה אשר אני רוכב בה (נחמ' ב, יב), הנה נא בהמות אשר עשיתי עמך (איוב מ, טו), בהמה אחת ששמה בהמות. ויש אומרים כי כן שאל נא בהמות ותורך (איוב יב, ז), לפי שאמר ותורך לשון יחידה, ואין צרך כי טעם ותורך כל אחת ואחת מהבהמות. או מלת ותורך248 נופלת על מין249 הבהמות250. וכן ועוף השמים ויגד לך (איוב יב, ז). ובסמוך בהמות שדי (תה' ח, ח), גם בהמות שדה251 תערג אליך (יואל א, כ), בהמות נגב (יש' ל, ו), ופירוש הפסוק התנבא הנביא שיצאו בהמות הנגב252 לאכול253 ישראל ההולכים254 לבקש עזר ממצרים255, ונושאים על כתף עירים256 חיליהם257 ועל דבשת גמלים אוצרותם258 לתת שוחד259 למצרים לעזר והם עם260 שלא יועילו למו. והבהמות שאמר הנביא הם אשר אמר לביא וליש מהם261 אריה262 ושרף מעופף (יש' ל, ו). ויקרא מצרים נגב לפי שהיא דרומית לארץ ישראל263. או יהיה פירושו נגב כפירוש ארץ הנגב נתתני (שופ' א, טו), כי מדור חיות רעות במדבר ובארץ הנגב.

246לסימן]  לסמן V1

247מבהמה]  מן בהמה Ma3

248ותורך]  בהמות Ma3

249מין]  המין Ma3

250הבהמות]  Ma3 omission

251שדה]  שדי BL

252הנגב]  נגב Ma3

253לאכול]  לאכל Ma3

254ההולכים]  ההלכים Ma3

255ממצרים]  מצרים Ma3

256עירים]  עיירים Ma3

257 חיליהם]  חיליהם BL Ma3 V1

258אוצרותם]  אוצרותיהם Ma3

259שוחד]  שחד Ma3 V1

260עם]  עד Ma3

261 מהם]  V1 omission

262אריה]  אפעה BL Ma3 V1

263לארץ ישראל]  לארץ ישראל V1 repentir

ועל בהן ידו הימנית (וי' יד, יז), גודל. ולרבים בהונות ידיהם ורגליהם (שופ' א, ז). ויתכן264 שהוא משקל אחד265 .

264ויתכן]  יתכן Ma3

265אחד]  אחר BL Ma3 V1

ה.  ספרא פרשת תזריע ב, ג

בהק הוא פרח בעור (וי' יג, לט), מין נגע לבן 266ונגה לו הרבה, אבל פחות מבהרת ומשאת267 ומספחת268. וכן אמרו בספרא [ה] בהק הוא טהור הוא269 270הוא 271טהור וממנו ולמעלה272 טמא. ודומה לו בענין הנגה מה שתרגם יונתן מנגה נגדו (תה' יח, יג) מזיו יקריה מבהקין שמי שמיא.

266]  אדמדם  V1 addition

267ומשאת]  ומן שאת Ma3

268ומספחת]  וספחת Ma3

269טהור הוא]  פרח בעור טמא הוא Ma3

270]  ור  V1 addition

271הוא ]  V1 omission

272ולמעלה]  למעלה Ma3

ו.  ספרא תזריע ב, ד

בהיר הוא בשחקים (איוב לז, כא). ואם273 בהרת לבנה274 (וי' יג, ד), 275 בהרות בהות276 לבנות (וי' יג, לח), ענין לבן277 ונגה278. ולבן279 הבהלת280 הוא כשלג. וכן אמרו [ו], בהרת עזה281 כשלג, ואמרו יכול כשם שהוא282 שלישית בכתב283 כך 284 שלישית למראות תלמוד לומר 285 לבנה היא, 286 אין287 למעלה ממנה288 . וכמה היא לבנותה289 ? כשלג שנאמר והנה מרים מצורעת290 כשלג (במ' יב, י).

273ואם]  אם BL

274]   היא V1 addition

275]  הוא Ma3 addition

276בהות]  BL כחות V1

277לבן]  לובן V1

278ונגה]  ונוגה V1

279ולבן]  ולובן Ma3 V1

280הבהלת]  הבהרת BL V1 הבהרות Ma3

281עזה]  עוה Ma3

282שהוא]  שהיא BL V1

283בכתב]  בכתוב Ma3 V1

284 חסר]  היא BL V1

285 חסר]  לבנה BL

286 חסר]  היא לבנה BL

287אין]  ואין BL

288ממנה]  הימינה BL הימנה V1

289היא לבנותה]  תהא לבנינותה BL היא לבנינותה Ma3 היא לבנוניתא V1

290מצורעת]  מצרעת Ma3

v.  Le texte biblique est : בהרות בהרות לבנות

בא אחיך במרמה (בר' כז, לה), בא בשכרו (שמ' כב, יד), פירושו291 בא בשכרו אל המלאכה לא בחנם כמו השאול292 לפיכך השאול לפיכך293 לא ישלם השוכר אתו294 אם נשבר או מת כמו השואל295. כי על יום טוב 296בנו (שמ"א כה, ח), בנפול297 האל"ף מן המכתב298 , כי בא יבא (חב' ב, ג). ולגזרת פעול, לבלת299 בואו300 הכלים הנותרים (יר' כז, יח), והוא עבר במקום עתיד ואמר בואו301 על הכלים ואף על פי שאינם מבלתי הבאה, כמו אפוד ירד בידו (שמ"א כג, ו), 302 . בא מבא304 305 לחי רואי306 (בר' כד, סב) 307 , וגדודי מואב יבאו בארץ באה310 שָנָה (מל"ב יג, כ), יונתן תרגמו במקום מקור במיעל שתא. ואפשר כי האל"ף במקום ה"א בה311, כלומר באותה שנה. ותהיה האל"ף במקום ה"א הכנוי, כמו שבאה ה"א הכנוי במקום האל"ף312 במלת בה313 ברוב314 גלגליו315 (יח' יד, ד). וכן מצאנו ה"א הנקבה מומרת באל"ף במלת על כן גבהא קומתו (יח' לא, ה). בהם תבואתך טובה (איוב כב, כא), תבא לך. וכבר זכרנו דקדוק המלה בחלק הדקדוק, אל תבואני רגל גאוה (תה' לו, יב), אל תבא לי, כל יד עמל תבואהו316 (איוב כ, כב), תבא לו. וכן כל בנין הקל בזה השרש עם הכנויים317 יתפרש318 הכנוי עם למ"ד השמוש319. ויבא סגנים כמו חמר (יש' מא, כה), ויבא על סגנים. באך320 גררה (בר' י, יט), באך321 אשורה (בר' כה, יח), והדומים להם אין כ"ף322 נוספת כאשר חשבו רבים אך היא לנכח היודע המקום וכן כלם שהם323 על דרך זה324 ואלו היתה נוספת, לא היה אומר 325 326 בכל המקרא בואך327 בכ"ף נוספת. והפועל328 הנוסף329, והבאתי עליכם (וי' כו, כה), והביאו בניך בחצן (יש' מט, כב), אף לא הביאה אסתר (אס' ה, יב) מלעיל, והביאה אותם אל הכהן (וי' טו, כט) מלרע. ונביא לבב חכמה (תה' צ, יב), ובשרש ידע נפרש הפסוק. 330 תביאו לחם תנופה שתים331 (וי' כג, יז), האל"ף בדגש. וכן ויביאו לו את המנחה אשר בידם (בר' מג, כו), ויביאו לנו כיד332 אלהינו הטובה עלינו (עז' ח, יח). ושלא נזכר פועלו ממנו, כי 333 למען הראותכַה334 הובאתה335 הנה (יח' מ, ד), כי הובאו בית יוסף (בר' מג, יח), אשר הובאת לך (בר' לג, יא). והשם שומרי336 המבוא (דה"א ט, יט), אל מבוא השלישי אשר בבית י"י (יר' לח, יד), ויביאני במבוא החצר337 (יח' מו, יט). והקבוץ מבואים, כִמְבוֹאֵי עיר מבוקעה338 (יח' כו, י). ובקבוץ הנקבות על מבואות ים (יח' כז, ג). ומשקל אחר הָמֵבִיא מֵהַקָדִים (יח' מב, ט). ומשקל אחר סֵּמֶל הקנאה הזה בַבִּיאָה339 (יח' ח, ה). ואבלתם340 מן התבואה ישן (וי' כה, כב), ויעשו פרי341 תבואה (תה' קז, לז), כתבואת גרן וכתבואת342 יקב (במ' יח, ל), 343 ותבואת הכרם (דב' כב, טו), להוסיף לכם תבואתו (וי' יט, כה),344 שם כולל לכל פרי מאכל ונקרא תבואה לפי שהוא345 משנה הבאה. כי משנה שעברה קרא346 עבור. וכתב רבי יעקב בן אלעזר מזה ועבדת לו את האדמה אתה ובניך ועבדיך והבאת (שמ"ב ט, י), ומלה347 והבאת מלעיל ואף על פי שהמלה לעתיד. וכן איש יביא בפריו (שה"ש ח, יא), ענין תבואה, ואין צרך348 להוציאם מענינם. ובא בלשון349 הזה על דרך כבוד כנוי לתשמיש, ויבא אל הגר (בר' טז, ד), בא נא אל שפחתי (בר' טז, ב), והדומים להם. ובא השמש (קה' א, ה), לא יבא עוד שמשך (יש' ס, כ), ענין הכנסת השמש וביאתו, וכן קומי אורי כי בא אורך (יש' ס, א), כלומר שקע אורך שהיית נהוגה בו עד350 עתה ומכאן ואילך כבוד י"י עליך זרח351. וכן פרש352 אדני אבי ז"ל מזה כי יבא353 כנהר צר (יש' נט, יט) כמו הנהר שיכנס בים ולא יראה. ויש לפרשו כמשמעו כשיבא הצר להלחם על ישראל כמו הנהר שבא במרוצה רוח י"י נוססה בו ותשחיתנו354. והפעל הנוסף בזה הענין והבאתי השמש בצהרים (עמ' ח, ט).

291פירושו]  פירוש V1

292השאול]  השואל BL Ma3

293 נוסף השאול לפיכך]  BL Ma3 V1

294אתו]  Ma3 omission אותו V1

295השואל]  השואל BL Ma3 V1

296]  באנו  V1 addition

297בנפול]  בנפל Ma3

298מן המכתב]  מהמכתב BL Ma3

299לבלת]  לבלתי BL Ma3 V1

300בואו]  באו Ma3 V1

301בואו]  באו V1

302 חסר]  שבו 302 ריקם (יר' יד, ג) BL Ma3 V1

302]  כליהם BL V1 כלים Ma3

304מבא]  מבוא V1

305 חסר]  באר BL Ma3 V1

306רואי]  ראי Ma3 V1 omission

307 חסר]  , מבא מקור. ובא בתוספת ה"א בבאה 307 העירה (מל"א יד, יב), 308 והוא מלרע BL Ma3 V1

307]  רגליך BL V1 רגלך Ma3

308]  BL Ma3 וב  V1 addition

310באה]  בא BL Ma3 V1

311]   שנה V1 addition

312האל"ף]  אל"ף BL V1

313בה]  בא Ma3

314ברוב]  ברב Ma3

315גלגליו]  גלוליו BL Ma3 V1

316תבואהו]  תבאנו BL תבואנו Ma3 V1

317הכנויים]  הכנוים Ma3

318יתפרש]  ייתפרש V1

319השמוש]  הפעל Ma3

320באך]  באכה BL

321באך]  באכה BL

322כ"ף]  הכ"ף BL Ma3 V1

323שהם]  Ma3 omission

324דרך זה]  הדרך הזה BL V1

325 חסר]  כן BL Ma3 V1

326]  כי Ma3 addition

327בואך]  בואכה BL באך Ma3

328והפועל]  והפעל V1

329הנוסף]  הכבד Ma3

330 חסר]  לביא אותו בבלה (יר' לט, ז), כמו להביא, BL Ma3 V1

331 נוסף שתים]  BL Ma3 V1

332כיד]  ביד Ma3

333]  אם Ma3 addition

334הראותכַה]  הראותכה V1 repentir

335הובאתה]  הובאות Ma3

336שומרי]  שמרי Ma3 V1

337 נוסף החצר]  BL

338מבוקעה]  מבקעה Ma3

339בַבִּיאָה]  מביאה Ma3

340ואבלתם]  ואכלתם Ma3 V1

341פרי]  פרי V1

342וכתבואת]  וכתבואב Ma3

343 חסר]  להוסיף לכם תבואתו (וי' יט, כה), BL

344 נוסף ]  BL

345שהוא]  שהיא Ma3 V1

346קרא]  יקרא BL Ma3 V1

347ומלה]  ומלת BL Ma3 V1

348צרך]  צריך V1

349בלשון]  הלשון V1

350עד]  עם Ma3

351זרח]  זורח Ma3

352פרש]  פירש Ma3

353יבא]  יביא Ma3

354ותשחיתנו]  ותשחיתהו V1

כי מי בז ליום קטנות (זכ' ד, י), פתח שלא כמשפט355356 לא יבוזו357 לגנב (מש' ו, ל), בז לדבר יחבל לו (מש' יג, יג), ובוז משפחות יחתני (איוב לא, לד), והשם בגאוה ובוז (תה' לא, יט), ונעוה לב יהיה לבוז (מש' יב, ח), כי היינו בוזה (נחמ' ג, לו), ענין בזיון וידוע הוא.

355כמשפט]  במשפט Ma3 כמשפטו V1

356]   בזה לך לעגה לך (יש' לג, כב), פעל עבר מזה הבנין ובא מלרע שלא כמנהג ברוב. V1 addition

357יבוזו]  יבזו Ma3

נבוכים358 הם בארץ (שמ' יד, ג), השרק מקום חלם. נבוכו359 עדרי בקר360 (יואל א, יח), והעיר שושן נבוכה (אס' ג, טו). והשם, כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה (יש' כב, ה), עתה תהיה מבוכתם (מי' ז, ד), ענין בלבול.

358נבוכים]  נכונים Ma3

359נבוכו]  נבוכי Ma3

360בקר]  צאן(vi) Ma3 V1

vi.  Confusion avec la deuxième partie du même verset. Variante K avec he.

לבול עץ אסגוד361 (יש' מד, יט). כתב רבי יונה כי הוא362 כמו עץ, ונסמך אל עץ כמו אדמת עפר (דנ' יב, ב), ומטר גשם (זכ' י, א). וכן כי בול הרים ישאו לו (איוב מ, כ). ולפי דעתי363 כי הוא כמו יבול, ומוצא הארץ בין עשבים בין אילנות יקרא יבול, כמו364 ונתנה הארץ יבולה (וי' כו, ד). וכן מוצא העץ שהוא הענפים יקרא יבול. ופירוש ולבול365 עץ (יש' מד, יט), לענף עץ ועוד נכתבנו בשרש יבל. בירח366 בול הוא החדש השמיני (מל"א ו, לח), הוא 367 מרחשון. ויש אומרים כי נקרא בול מענין מבול בעבור רוב הגשמים שירדו368 במרחשון.

361אסגוד]  אסגד Ma3

362כי הוא]  שהוא BL V1

363דעתי]  דעתו Ma3

364כמו]  Ma3 omission

365ולבול]  לבול BL Ma3 V1

366בירח]  בחדש Ma3

367]  חדש Ma3

368שירדו]  שיורדין V1

369 תבוס נופת370 (מש' כז, ז), כמו תבוז371, יבוס צרינו (תה' ס, יד), ועל הרי אבוסינו (יש' יד, כה)372. והשם, ומאלהים היתה תבוסת אחזיהו לבא אל יורם (דה"ב כב, ז), 373 ובהליכה ההיא היתה תבוסתו שלא נהג בו יהוא מנהג מלך אלא בזהו ואמר לעבדיו גם אותו הכוהו375 אל המרכבה (מל"ב ט, כז). כי יום מהומה ומבוסה (יש' כב, ה), קו קו ומבוסה (יש' יח, ב). והפעול מן הפעל הכבד כפגר מובס (יש' יד, כ), כמו מובז. וכבד אחר כפול הלמ"ד הפעל376 בוססו377 מקדשך378 (יש' סג, יח), 377בוססו את חלקתי (יר' יב, י), כמו בזזו. או הם ענין הרמיסה והגאול380 381 . וכן בוסים382 בטיט חוצות (זכ' י, ה), שהוא383 תאר מן הפעל384 הקל בפלס טובים, בושים. ופירושו385 מתגאים386 ונרמסים בטיט חוצות, כלומר אותם שהיו כגבורים והם אומות העולם יהיו נרמסים בטיט חוצות387. או יהיו388 בוסים, תאר יוצא. ופירושו והיו כגבורים על ישראל, 389 יהיו כגבורים אף על פי390 שהם חלשים. וכן אמר אחר כן והיו391 כגבור אפרים (זכ' י, ז), ויהיו בוסים ורומסים אויביהם בטיט חוצות במלחמה ונלחמו כי י"י עמם. הובישו392 רוכבי סוסים, האומות שהם רוכבי סוסים. וכן ההתפעל393 מתבוססות394 בדמיך (יח' טז, ו), מתגאלת. וכתב אדני אבי ז"ל מזה הענין והשרש395 יען בושסכם על דל (עמ' ה, יא), בחלוף שׁי"ן בשֹין396 , כמו בולס שקמים (עמ' ז, טו) שהוא כמו בולש397. מתרגום398 ויחפש ובלש (בר' מד, יב), ויהיה בושסכם399 מבנין מרובע בפלס כוננכם.

369]  נפש שבעה Ma3 addition

370נופת]  נפת Ma3 V1

371כמו תבוז]  Ma3 omission

372]  V1 omission

373  – חסר מחמת הדומות ]  כלומר שם 373 ללכת אל יורם, BL Ma3 V1

373]  בלבו BL V1 בלבבו Ma3

375הכוהו]  הכהו Ma3

376 נוסף הפעל]  BL Ma3 V1

377]  Ma3 omission

377בוססו]  בססו V1

378מקדשך]  מקדשיך V1

380והגאול]  והגיאול Ma3

381 חסר]  והוא הנכון BL Ma3 V1

382בוסים]  בוסים V1

383שהוא]  והוא Ma3

384הפעל]  הפעול V1

385ופירושו]  פירושו Ma3

386מתגאים]  מתגאלים BL Ma3 V1

387כלומר אותם שהיו כגבורים והם אומות העולם יהיו נרמסים בטיט חוצות]  Ma3 omission

388יהיו]  יהיה BL Ma3 V1

389  – חסר מחמת הדומות ]  כלומר ישראל BL Ma3 V1

390אף על פי]  ואף על פי Ma3

391והיו]  והיה(vii) Ma3

392הובישו]  והובישו BL

393ההתפעל]  התפעל Ma3 ההתפעל ב V1

394מתבוססות]  מתבוססת BL Ma3 V1

395הענין והשרש]  השרש והענין BL הענין Ma3

396בשֹין]  בסי"ן BL Ma3 V1

397כמו בולש]  בולס Ma3

398מתרגום]  ותרגום BL מתרגם V1

399בושסכם]  בושסים Ma3

vii.  variante scripturaire relevée par Kennicott

ותכריך בוץ (אס' ח, טו), פשתן, 400 מכנסי פשטן401 בד (וי' ו, ג), תרגום402 מכנסין 403דבוץ.

400]  וכן Ma3 addition

401 נוסף פשטן]  BL Ma3 V1

402תרגום]  תרגומו BL Ma3 omission

403]  ב  V1 addition

בוקה ומבוקה ומבולקה (נח' ב, יא). והנפעל הבוק תבוק הארץ (יש' כד, ג), ענינם הרקות מרוב404 השלל 404והבזה.

404מרובמרב השלל ]  מהשלל V1

404מרוב]  מרב Ma3

ז.  משנה עירובין ב, ד

והבור רק אין בו מים (בר' לז, כד), ואל מקבת בור נקרתם (יש' נא, א), בורות406 חצובים (דב' ו, יא), כמו באר, אל407 הבאר בחפירה לבד408 מבלי בנין, אבל הבור409 בבנין. ולפי דעתי כי בור הכתוב במקרא אין מימיו410 נובעין והוא שקורין לו411 412בלעז סיטירנא413 . וכן414 אך מעין ובור (וי' יא, לו), רוצה לומר שמימיו מכונסין ואינו כמו המעין. ואף על פי שרבותינו ז"ל אמרו בור שמימיו415 נובעים416, הם היו זוכרים417 בור במקום באר, כי לא היו זוכרים418 באר הרוב419 . והנה הם זכרו בור ובאר במשנה420 והבדילו ביניהם שאמרו [ז], אחד באר הרבים 421 ובאר היחיד עושין להם422 פסים423 . אבל לבור היחיד עושין לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים. מה שזכרו הנה באר רוצה424 לומר שמימיו נובעים,425 ומה שזכרו בור רוצה426 לומר שמימיו מכונסין. ובית הסהר נקרא בור, לפי שהוא דומה לבור אשר בבית הבור (שמ' יב, כט), 427 ויריצהו428 מן הבור (בר' מא, יד). וכן הקבר, נשלמתי429 אל יורדי בור (תה' כח, א).

406בורות]  ברת BL

407אל]  אבל BL Ma3 V1

408לבד]  Ma3 omission

409אבל הבור]  והבור Ma3

410מימיו]  ממיו V1

411 נוסף לו]  BL

412]  סיסטירנא V1 addition

413סיטירנא]  ציסטירנ"א BL סיסטרנא Ma3 V1 omission

414וכן]  וכך Ma3

415שמימיו]  שממיו V1

416נובעים]  נובעין Ma3 V1

417זוכרים]  זוכרין Ma3

418זוכרים]  זוכרין Ma3

419הרוב]  ברוב BL V1 ברב Ma3

420במשנה]  בשוה Ma3

421  – חסר מחמת הדומות ]  ובור הרבים BL Ma3 V1

422להם]  לו Ma3

423פסים]  פסין BL Ma3 V1

424רוצה]  רצו Ma3 רצוני V1

425נובעים,]  נובעין, BL Ma3 V1

426רוצה]  רצוני V1

427 חסר]  בבית הסוהר, BL

428ויריצהו]  ויריצוהו Ma3 V1

429נשלמתי]  נמשלתי BL V1 ונמשלתי Ma3

בך בטחו ולא בושו430 (תה' כב, ו), כי בשתי לשאול לי431 מאת432 המלך (עז' ח, כב), בושה אמכם מאד (יר' נ, יב), בשה433 וחפרה (יר' טו, ט), מלעיל. ובשה434 אמ435 החמה (יש' כד, כג), מלרע. והתאר הפנה עורף436 מואב בוש (יר' מח, לט), מגבורתם בושים (יח' לב, ל). והשם תכסך בושה (עו' א, י). ומשקל אחר ובשת פני כסתני (תה' מד, טז), בשקל ונפת צופים (תה' יט, יא). 437ובתוספת נו"ן בשנה אפרים יקח (הו' י, ו). וכתב רבי יונה כי הוסיפו בו הנו"ן לבזוי הבעל שקרא438 בשנה, כמו והבשת אכלה את יגיע אבותינו (יר' ג, כד), ויש לפרשו439 כמשמעו, כמו שאמר ויבוש ישראל מעצתו (הו' י, ו). וההתפעל ולא יתבוששו440 (בר' ב, כה). והפעל הכבד ומשנאינו הבישות441 (תה' מד, ח), עצת עני תבישו (תה' יד, ו), הבישותה442 כי אלהים מאסם (תה' כג, ו), ומחפיר מבישמביש ומחפיר443 (מש' יט, כו), וכרקב בעצמותיו מבישה (מש' יב, ד). והשם עוד והחזיקה במש444 במבשיו445 (דב' כה, יא), והם בציו446 שהם מקום הבשת, 447 . וענין אחר ויחילו עד בוש (שופ' ג, כה), ויפצרו בו עד בוש (מל"ב ב, יז). והפעל הכבד כי449 בשש משה (שמ' לב, א), מדוע בשש450 רכבו 451 (שופ' ה, כח), ענין אחור452.

430בושו]  בשו Ma3 V1

431 נוסף לי]  BL Ma3

432מאת]  מן BL

433בשה]  בושה Ma3

434ובשה]  ובושה Ma3 V1

435אמ]  BL Ma3 V1

436עורף]  ערף Ma3 V1

437]  בש  V1 addition

438שקרא]  שיקרא BL Ma3

439לפרשו]  לפירשו Ma3

440יתבוששו]  יתבששו BL

441הבישות]  הבישות V1

442הבישותה]  הבישתה BL הבישותה V1

443ומחפיר מבישמביש ומחפיר]  מביש ומחפיר BL מחפיר ומביש Ma3 V1

444במש]  BL Ma3 V1

445במבשיו]  במבושיו Ma3 V1

446בציו]  ביציו Ma3 V1

447 חסר]  447 עריה בשת (מי' א, יא), גלוי ערוה, כמו וחשופי שת (יש' כ, ד) BL Ma3 V1

447]  וכן BL V1 והן Ma3

449 נוסף כי]  BL

450בשש]  בושש V1

451]  לבא Ma3 V1 addition

452אחור]  איחור Ma3 איחור V1

ובזז453 בזה (יח' כט, יט), בזזו להם בני ישראל (יהו' יא, יד), בזונו לנו (דב' ג, ז), שארית (viii)454 יבזום (צפ' ב, ט), ושללם לבוז (אס' ח, יא), והוקלה המלה455 ונבוזה456 בהם עד אור הבקר (שמ"א יד, לז), כי עקר457 הזי"ן להדגש. והנפעל והבוז 458תבוז (יש' כד, ג). ושלא נזכר פועלו חרב אל אצרותיה459 ובזזו (יר' נ, לז). והשם ובבזה לא שלחו את ידם (אס' ט, י), ובלא ה"א יתר הבז (במ' לא, לב), ובזז460 בזה (יח' כט, יט), כי461 הה"א במפיק ענינם ענין שלל.

453ובזז]  ובזזו Ma3

454 חסר]  עמי BL Ma3 V1

455המלה]  מלת BL Ma3 V1

456ונבוזה]  ונבזה V1

457עקר]  עיקר Ma3

458והנפעל והבוז ]  והפע הבוז Ma3

459אצרותיה]  אוצרותיה Ma3 V1

460ובזז]  ובזו Ma3

461 נוסף כי]  BL

viii.  variante scripturaire relevée par Kennicott (K91)

כי דבר י"י בזה (במ' טו, לא), מדוע בזית את דבר י"י (שמ"ב יב, ט). והנפעל נבזה בעיניו נמאס (תה' טו, ד). והפעל הכבד להבזות בעליהן בעיניהן462 (אס' א, יז). והשם בזיון וקצף (אס' א, יח), ענין בזיון ידוע 463 הוא. ומזה הענין לבזה נפש (יש' מט, ז), והוא תאר או מקור בשקל קנה חכמה מה טוב (מש' טז, טז), ופירושו464 למי465 שהוא נכון לבזה אותו כל נפש ולתעב אותו כל גוי. או הוא במקום פעול כאלו אמר לבזוי נפש. ומענין זה עוד נמבזה ונמס (שמ"א טו, ט), בתוספת הנו"ן והמ"ם. וענין אחר אשר בזאו נהרים ארצו (יש' יח, ב), כי הוא לפי דעתי מזה השרש466 והאל"ף תמורת ה"א למ"ד הפעל כמו שבאה467 היו"ד במלת חסיו תמורת הה"א468 למ"ד הפעל, וענינו469 ענין בזה ושלל, והם שנים470 שרשים בענין אחד. ורוב471 המדקדקים אמרו כי האל"ף תמורת אות הכפל והוא כמו בזזו.

462בעיניהן]  בעיניהםן V1

463]  ידוע Ma3 addition

464ופירושו]  ופירוש BL

465למי]  לפי Ma3

466מזה השרש]  משרש הזה V1

467שבאה]  שבא BL

468הה"א]  ה"א BL

469וענינו]  וענין V1

470שנים]  שני BL

471ורוב]  ורב Ma3

ח.  בראשית רבה נ, דף נה ב

ט.  בראשית רבה נ, א

י.  בבלי, סנהדרין קט ע"א

יא.  משנה עירובין י, יד

יב.  בבלי, חגיגה יג ע"ב

יג.  תנחומא כי תשא דף קל

יד.  ילמדנו כי תשא לט, א

כמראה הבזק (יח' א, יד), כמו ברק472. ורבותינו 473 פרשוהו474 לשון פזור. 475 כמראה הבזק. רבי יהודה אומר בשם רבי סימון בשם רבי לוי בן פרטא כזה שבוזק גפת476 בכירה [ט], כלומר כמי477 שמפזר גפת שהוא478 פסולת הזתים479 בכירה שהוא מתלהט במהרה ומעלה להב והלהב עולה ויורד, וזהו480 פירוש רצוא ושוב (יח' א, יד). ועוד בדבריהם בזק לשון פזור [י] בזק בהו עפרא481 והוא482 חרבי בזק בהו גילי והוו גירי, כלומר פזר483 . וכן במשנה [יא], בוזקין מלח על גבי הכבש בשביל שלא יחליק. ועוד פרשו [יב] מאי רצוא484 ושוב485 ? אמר רבי יהודה כאור היוצא מפי486 הכבשן. מאי כמראה הבזק ? אמר רבי יוסי בר חנינא כאור היוצא מן החרסים. ויפקדם בבזק (שמ"א יא, ח), שם מקום הנזכר487 בספר שופטים488, וימצאו489 את אדני בזק בבזק (שופ' א, ה). ובהגדה [יג] מהו ויפקדם בבזק שמנאם באבנים שנטל אבן מכל אחד מהם ומנאם. ותרגום כצרור אבן במרגמה (מש' כו, ח) היך בזקא דכיפא בקלעא. ומה נכון זה הפירוש. ובא כענין ויפקדם בטלאים (שמ"א טו, ד) כלומר שלקח טלה מכל אחד מהם ומנאם490 בהם491 כמו שהיו492 מונין493 אותם במחצית השקל. ובילמדנו [יד] ויפקדם בבזק, ויפקדם בטלאים כדאינון494 מסכנין495 באילן496 בזקיא כדאינון497 עתירין באילין498 אמריא.

472ברק]  הברק Ma3

473]  ז"ל Ma3 addition

474פרשוהו]  פרשו Ma3

475 חסר]  באמרם [ח], BL

476גפת]  אור BL אפר Ma3

477כמי]  מי V1

478שהוא]  שהיא BL

479הזתים]  הזיתים Ma3

480וזהו]  וזה הוא BL V1

481עפרא]  בעפרא V1

482והוא]  והוו BL Ma3 V1

483פזר]  פזור BL

484רצוא]  רצא V1

485ושוב]  ושב V1

486מפי]  מתוך Ma3 מן V1

487הנזכר]  הכתוב V1

488שופטים]  שפטים V1

489וימצאו]  וימצא Ma3

490ומנאם]  ומנאן V1

491בהם]  בהן V1

492שהיו]  שיהיו V1

493מונין]  מונים V1

494כדאינון]  כד אנון V1

495מסכנין]  מסכינין Ma3

496באילן]  באלין BL Ma3

497כדאינון]  כד אנון V1

498באילין]  באלין BL Ma3 באילן V1

ורכוש להם יבזור (דנ' יא, כד), כמו יפזור. והכבד בזר עמים (תה' סח, לא), כמו פזר 499 .

499 חסר]  עמים BL

וגם נפשם בחלה בי (זכ' יא, ח), פירושו קצה או מאסה.

ובחנתים כבחון את הזהב (זכ' יג, ט), בחן500 כליות ולב (יר' יא, כ), ובחנוני נא 501 (מל' ג, י), י"י צדיק יבחן (תה' יא, ה), לרגעים תבחננו (איוב ז, יח). ולגזרת502 אפעול503 אבחנך על מי מריבה (תה' פא, ח), החי"ת בקמץ חטף בפלס אזכרך מארץ ירדן (תה' מב, ז). והנפעל בזאת תבחנו (בר' מב, טו). והשם מענין504 הזה כי בחן ומה אם גם שבט מואסת505 (יח' כא, יח), ענין כלם נסיון. ופירוש כי בחן ומה אם גם שבט מואסת506 , כלומר כל בחינה וכל צרה507 ומה שירצה 508 להביא הקדוש ברוך הוא509 עלינו יביא ובלבד שלא יביא עלינו זאת החרב המואסת510 שאר העצים ואוהבת שבט בני לכרתו. והנביא קרא ישראל בני (יח' כא, טו). 511 וענין אחר בחון513 נתתיך בעמי (יר' ו, כז), בחלם פירושו מבצר ומגדל. וגם514 הקימו בחוניו (יש' כג, יג), והוא בשרק והוא מן הדגושים לפיכך לא נשתנה עם הכנוי ונפתחה הבית515. ובמשקל516 אחר עיפל517 ובחן (יש' לב, יד). ומשקל אחר אבן בחן (יש' כח, טז), ענין הכל מבצר.

500בחן]  בוחן Ma3 V1

501]  בזאת Ma3 V1 addition

502ולגזרת]  ולגזר V1

503אפעול]  אפעל Ma3

504מענין]  מהענין BL Ma3 V1

505מואסת]  מאוסת BL

506 נוסף אם גם שבט מואסת]  BL Ma3 V1

507צרה]  רצה Ma3

508]  הקדוש ברוך הוא Ma3 addition

509הקדוש ברוך הוא]  Ma3 omission

510המואסת]  המואסת V1

511 חסר]  והנכון בעיני כי פירושו כי החרב הזאת הוצאה מתערה לבחון בה בני אדם ולנסותם כי לפיכך 511 להפחידם בה, ואם לא יוסרו ישראל ולא תהיה זאת החרב מואסת שבט בני כמו שמואסת כל עץ מה יהיה. BL Ma3 V1

511]  מורטה BL V1 מרטא Ma3

513בחון]  בחן Ma3

514וגם]  וכן BL Ma3 V1

515הבית]  העי"ן Ma3

516ובמשקל]  ומשם Ma3

517עיפל]  עפל Ma3 V1

כי יעקב בחר לו יה (תה' קלה, ד), יבחר אלהים חדשים (שופ' ה, ח), כי בוחר518 אתה לבן ישי (שמ"א כ, ל), הבוחר בירושלם (זכ' ג, ב). בחרתיך בכור עוני519 (יש' מח, י), פרשו רבי יונה כמו בחנתיך, ואין צרך כי הזהב יבחרנו האדם520 בכור מהסיגים. והנפעל ונבחר מות מחיים לכל שארית521 הנשארים (יר' ח, ג), כסף נבחר (מש' י, כ), ולא זכרו רבי יונה. והתאר בחור ובתולה (יח' ט, ו), שלשת אלפים איש בחורי ישראל (שמ"א כו, ב), ויבחר מכל בחורי ישראל(ix)522 (שמ"ב י, ט), אלה שניהם בשבא523 שהם מן המשקל הקל. ומן המשקל הדגוש ובחורי ישראל הכריע (תה' עח, לא), בחורים מרחובות (יר' ט, כ). ומשקל אחר בחיר י"י (שמ"ב כא, ו), כרתי ברית לבחירי (תה' פט, ח). ונקרא עול524 ימים בחור לפי שהוא נבחר לכל דבר לכל מלאכה או למלחמה יותר מהזקן. והשם משרת משה מבחוריו (במ' יא, כח), כמו מנעוריו. ועוד קבוץ השם בלשון נקבות בימי בחורותיך (קה' יא, ט). ומשקל אחר בתוספת מ"ם וע525 וכל עיר מבחר526 (מל"ב ג, יט), בחלם. וכן מבחר527 ברושיו דמלכים528 (מל"ב יט, כג). ומשקל אחר מבחר ברושיו דישעיהו529 (יש' לז, כד), במבחר קברינו (בר' כג, ו), מבחר וטוב לבנון כל שותי מים (יח' לא, טז), בא סמוך על סמוך כמו את מספר מפקד העם (שמ"ב כד, ט), נשיא ראש משך ותובל (יח' לח, ב), 530נהרי נחלי דבש וחמאה (איוב כ, יז), ומבצר משגב חומותיך (יש' כה, יב), חכמי יועצי פרעה (יש' יט, יא), ושפוני531 טמוני חול (דב' לג, יט), תופשי532 דורכי533 קשת (יר' מו, ט). והקבוץ534 ועם מבחריו (דנ' יא, טו).

518בוחר]  בחר Ma3

519עוני]  עני Ma3 V1

520האדם]  אדם BL Ma3 V1

521שארית]  השארית BL V1 השארים Ma3

522]  בישראל BL

523בשבא]  בשוא BL Ma3 V1

524עול]  על Ma3

525וע]  BL Ma3 V1

526מבחר]  מבחור Ma3 V1

527מבחר]  מבחור V1

528 נוסף דמלכים]  BL

529 נוסף דישעיהו]  BL דישעיה Ma3

530]  V1 omission

531ושפוני]  וספוני(x) BL

532תופשי]  תפשי V1

533דורכי]  דרכי V1

534והקבוץ]  ובהקבוץ BL

ix.  variante scripturaire relevée par Kennicott

x.  variante scripturaire relevée par Kennicott

לבטא בשפתים (וי' ה, ד), לכל אשר יבטא האדם (וי' ה, ד). והשם, או מבטא שפתיה (במ' ל, ז), ענין כלם פירוש535 או פתחון 536שפתים יקרא מבטא. והפעל הקל יש בטה537 כמדקרות חרב (מש' יב, יח), הה"א תמורת האל"ף538.

535פירוש]  פרוש V1

536]  פה  V1 addition

537בטה]  בוטה V1

538האל"ף]  אל"ף Ma3

בושי539 כי בטח (איוב ו, כ), שוקט ובוטח540 (שופ' יח, ז), יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו (איוב מ, כג), אבטח ולא אפחד (יש' יב, ב), ובארץ שלום אתה בוטח (יר' יב, ה), כלומר בארץ שלום שהיה לך לבטוח בהם והם אנשי ענתות ואתה בסכנה עמהם ומפחד541 מהם כמו שאמר על אנשי ענתות המבקשים542 את נפשך ואיך תעשה בגאון הירדן (יר' יב, ה) כלומר כשאשלחך אל ירושלם. וכן אמר כי גם אחיך ובית אביך קראו אחריך מלא (יר' ה, ו). הבטחים543 בהר שומרון544 (עמ' ו, א), בטחו בי"י עדי עד (יש' כו, ד), אל תבטחו לכם אל545 דברי השקר 546 (יר' ז, ד), בטח אל י"י בכל לבך547 (מש' ג, ה), הבוטחים548 אל(xii)549 חילם (תה' מט, ז), הנה אתם בוטחים550 לכם551 על דברי השקר (יר' ז, ח), ועל כל אח אל תבטחו (יר' ט, ג). והתאר על משקל פעול כי בך בטח552 (יש' כו, ג). והשם ישתנה על פנים רבים, ויבאו על העיר בטח (בר' לד, כה), בסגול. ומשקל553 אחר מה הבטחון הזה (יש' לו, ד). ומשקל אחר מבטח בוגד (מש' כה, יט), כי מאס י"י במבטחיך (יר' ב, לז). ובסגול ויורד עז מבטחה (מש' כא, כא), מבית554 אל מבטחם (יר' מח, יג). ומשקל אחר 554בהשקט ובבטחה. ומענין556 אחר556 ובטוחות558 למרגיזי אל (איוב יב, ו). והפעל הכבד, ואתה הבטחת את העם הזה (יר' כח, טו), ואל559 יבטח אתכם560 חזקיהו561 (יש' לו, טו), מבטִחִי562 על שדי אמי (תה' כב, י). ואת האבטיחים (במ' יא, ה), אפשר לומר בו שהאל"ף נוספת או יהיה בן ארבע אותיות אל בודקש563 בלעז.

539בושי]  בושו BL Ma3 בשו V1

540שוקט ובוטח]  שקט ובטח Ma3

541ומפחד]  ופוחד Ma3

542המבקשים]  המבקשים Ma3

543הבטחים]  והבטחים BL הבוטחים V1

544שומרון]  שמרון Ma3

545אל]  על(xi) Ma3

546]  לאמר Ma3 V1 addition

547לבך]  לבבך Ma3

548הבוטחים]  הבטחים Ma3

549]  על BL Ma3 V1

550בוטחים]  בטחים Ma3

551לכם]  (xiii) Ma3 omission

552בטח]  בטוח Ma3 V1

553ומשקל]  ובמשקל Ma3

554]  Ma3 omission

554מבית]  ומבית V1

556 נוסף בהשקט ובבטחה. ומעניןומשקל אחר]  BL

556ומענין]  ומשקל Ma3 V1

558ובטוחות]  בטחות BL ובטחות Ma3

559ואל]  ועל BL

560אתכם]  לכם V1

561חזקיהו]  וחזקיהו Ma3

562מבטִחִי]  מבטיחי V1

563אל בודקש]  אלבודיקיש Ma3 אלבודיקש V1

xi.  variante scripturaire relevée par Kennicott

xii.  variante scripturaire relevée par Kennicott (K76)

xiii.  variante scripturaire relevée par Kennicott (K168)

ובטלו הטחנות564 (קה' יב, ג), פירושו ושבתו. ורבותינו ז"ל נשתמשו 565 בזה הלשון, הקל בעומד והדגוש ביוצא.

564הטחנות]  הטוחנות V1

565 חסר]  הרבה BL Ma3 V1

טו.  בראשית רבה צא, דף קג

בבטן עקב את אחיו (הו' יב, ד), שם בשש נקדות, ובטן רשעים תחסר (מש' יג, כה), ואת בטנך צבה (במ' ה, כא), בטנך566 תאכל (יח' ג, ג), ובטנם תכין מרמה (איוב טז, לה), כי נעים כי תשמרם בבטנך (מש' כב, יח), 567 , ידוע. ובדרך ההשאלה569 לעמת(xiv)570 הבטן אשר לעבר571 השבכה (מל"א ז, כ), רוצה572 לאמר573 מקום האמצעי. בטנים ושקדים (בר' מג, יא), קורין לו574 בלעז 575פינולש576 . ויש מפרשין577 578 בטנים ושקדים משח580 דבטנים ומשח דלוזין581 וכן הוא בתרגום ירושלמי.

566בטנך]  בבטנך Ma3

567 חסר]  567 ותרגז בטני (חב' ג, טו) BL Ma3 V1

567]  BL V1 שמעתי  Ma3

569ההשאלה]  השאלה Ma3

570]  מלעומת BL

571לעבר]  לעמת Ma3

572רוצה]  רצונו BL

573לאמר]  לומר Ma3 V1

574לו]  להם BL

575בלעז ]  V1 omission

576פינולש]  פינייו"לי BL נניולש Ma3 פיונש V1

577מפרשין]  מפרשים BL Ma3 V1

578  – חסר מחמת הדומות ]  בטנים הפרי הנקרא בערבי פסתא"ק, ובבראשית רבה [טו]578  BL Ma3 V1

578]   מפרש BL Ma3 omission פירש V1

580משח]  משוח V1

581דלוזין]  דלוזים BL Ma3

xiv.  variante scripturaire relevée par Kennicott (K224)

טז.  בבלי, עבודה זרה מד ע"ב

יז.  בבלי עבודה זרה מד, ע"ב

ואיש נבוב ילבב (איוב יא, יא), הנו"ן לבנין נפעל והשורק582 במקום חלם ופירושו חלול. וכן בדברי רבותינו ז"ל [טז] זו583 עומדת על פי הביב, פירושו584 על פי החלל. ופירוש הפסוק אומר כי האדם בתחלתו ועת ילדותו הוא חלול כמי שאין לו לב בתוכו ואחר כך585 ילבב כלומר קונה לב ודעת ושכל. וכן אמר ועיר פרא אדם יולד [יז] כלומר כבהמה הוא בעת לדתו586, אלא שעתיד להלבב ולהשכיל מעט מעט. כן587 אתה היה לך להבין לבך ולהצדיק השם. ובסמוך נבוב לוחת588 (שמ' כז, ח). 589 יהודה 590 ששרשו591 נבב, והנכון מה שכתבתי והוא מה שכתב בו רבי יונה. ופירוש נבוב לוחות שהיה592 לוחות מארבע593 צדדיו594 ותוכו חלול ולא היה לו גג והיו ממלאין595 תוכו אדמה בשעת חנותם596 להקריב עליו, וזה הוא597 שאמר מזבח אדמה תעשה לי (שמ' כ, כד)598, אבל מזבח הזהב היה לו גג כמה599 שנאמר600 ואת601 גגו וק602 ואת קירותיו (שמ' ל, ג).

582והשורק]  והשרק Ma3 V1

583זו]  BL

584פירושו]  ופירוש BL

585כך]  כן BL Ma3

586לדתו]  לידתו Ma3

587כן]  כי Ma3

588לוחת]  לוחות Ma3 לחות V1

589 חסר]  ורבי BL Ma3 V1

590 חסר]  אמר BL Ma3 V1

591ששרשו]  שהוא משרש Ma3

592שהיה]  שהיו BL שיהיה Ma3

593מארבע]  מן ארבעת BL מארבעה Ma3 מארבעת V1

594צדדיו]  צדיו BL Ma3 V1

595ממלאין]  ממלאים BL

596חנותם]  חנייתן BL חנותן Ma3 V1

597וזה הוא]  וזהו BL Ma3 V1

598]  מזבח אבנים תעשה לי (שמ' כ, כב) V1

599כמה]  כמו BL Ma3 V1

600שנאמר]  שאמר Ma3

601ואת]  את Ma3 V1

602וק]  BL Ma3 V1

בנת לרעי מרחוק (תה' קלט, ב), ויש לפרש מזה אבדה עצה מבנים (יר' מט, ז), כלומר מהמבינים. והנפעל, ובחכמתי כי נבונותי (יש' י, יג), עם חכם ונבון (דב' ד, ו), חכמים ונבונים (דב' א, יג). והפעל הכבד אלהים הבין דרכה (איוב כח, כג), בין תבין את אשר לפניך (מש' כג, א), בינותי בספרים 603 (דנ' ט, ב), ואם604 בינה שמעה זאת (איוב לד, טז), ובדרך ההשאלה בטרם יבינו סירותיכם אטד (תה' נח, י), כלומר בטרם שירגישו חמימות האטד הבוער תחתיהן. והיוצא אל פעול זולתו והלוים מבינים את העם לתורה (נחמ' ח, ז), ומה שגיתי הבינו לי (איוב ו, כד), מבין פתיים605 (תה' קיט, קל), הבן להלז את המראה (דנ' ח, טז), ויבן וידבר בי606 (דנ' ט, כב). וכן פרש החכם רבי אברהם בן עזרא אם יבין מפרשי עב (איוב לו, כט), כאלו ישים בינה למפרשי עב. וכבד אחר יסובבנהו יבוננהו (דב' לב, י). וההתפעל עמוד והתבונן (איוב לז, יד), ואתבונן אליו בבקר607 (מל"א ג, כא), עמדתי ותתבונן608 בי (איוב ל, כ), וירא און610 ולא יתבונן (איוב יא, יא), פירושו611 וירא איש612 און ולא יתבונן האיש שהקדוש ברוך הוא רואהו. והשם, וארך ימים תבונה (איוב יב, יב), ובתבונתו מחץ רהב (איוב כו, יב), ולתבונתו613 אין מספר (תה' קמז, ה), פירוש לדברים שיש לו תבונה בהם614 אין מספר, כי אין נשוא תבונה מספר כי אם חקר כמו ואין615 חקר לתבונתו (יש' מ, כח), לפיכך צריך לפרש כך. ובתבונות616 כפיו ינחם (תה' עח, עב), אף על פי שהתבונה בלב כנה התבונה לכפים לפי שהרועה כאשר ירעה צאנו וינחם617 במטה אשר בכפו בדרך ישרה לא יכשלו בה וינחם לאטם כאלו התבונה618 בכפיו. וכן אמר על דרך זה שכל את ידיו (בר' מח, יד). וכן הוות תחשב619 לשונך (תה' נב, ד). ועוד נפרשנו620 בשרש הוה פירוש אחר. וכבר באה מלת תבונה עם הכנוי זולתי הה"א מכספם בתבונם (הו' יג, ב), היה ראוי בתבונתם621 או יהיה משקל אחר. ומשקל אחר בדרך בינה (מש' ט, ו), מבינתך חדל (מש' כג, ד). 622 כלם ענין תבונה והבטה והרגשה בדבר וידוע הוא623. בין האור ובין החשך (בר' א, ד), בין קדש לחול (יח' מד, כג), ביניכם לבין אלהיכם624 (יש' נט, ב), בין הגזרים האלה (בר' טו, יז), על בין עבתים625 (יח' יט, יא), ביניכם וביניו (יהו' ג, ד), ביני וביניך (בר' טז, ה), בינות לגלגל (יח' י, ב), מבינות הכרובים(xviii)626 (יח' י, ז), בינותינו בינינו ובינך627 (בר' כו, כח). ונכנס עליו בי"ת השמוש לתוספת באור, וצמחו בבין חציר (יש' מד, ד), והוא כמו בי"ת אשר נהגו להביאה628 על מלת תוך, ואף על פי שענינו בלא בי"ת כמו בבי"ת אלא שנהגו תוספת הבאור629. כלם630 ענינם ידוע. ומן הענין הזה איש הבנים (שמ"א יז, ד), ואם הוא חסר יו"ד כלומר העומד בין שתי המערכות.

603 חסר]  מספר BL

604ואם]  ואף Ma3

605פתיים]  פתאים(xv) Ma3 V1

606בי]  עמי BL Ma3 V1

607בבקר]  לבקר V1

608עמדתי ותתבונן]  עמדת 608 (xvi) Ma3 V1

608]  והתבונן Ma3 ותתבונן V1

610און]  און BL Ma3 V1

611פירושו]  פירושו V1

612איש]  איש V1 repentir

613ולתבונתו]  לתבונתו BL

614לו תבונה בהם]  בהם לו תבונה Ma3

615ואין]  אין BL

616ובתבונות]  ובתבונתו(xvii) Ma3

617וינחם]  ינחם Ma3

618התבונה]  ותבונה Ma3

619תחשב]  תחשוב V1

620נפרשנו]  נפרש BL

621בתבונתם]  בתבונתם V1

622 חסר]  והקבוץ, כי לא עם בינות הוא (יש' כז, יא), BL Ma3 V1

623 נוסף וידוע הוא]  BL

624אלהיכם]  אלהים Ma3

625עבתים]  עבותים Ma3 V1

626]  לכרובים BL Ma3

627ובינך]  וביניך V1

628להביאה]  להביאה V1

629הבאור]  הביאור Ma3

630 נוסף כלם]  BL

xv.  variante scripturaire relevée par Kennicott

xvi.  variante scripturaire relevée par Kennicott (K196)

xvii.  variante scripturaire relevée par Kennicott (K41, K97)

xviii.  variante scripturaire relevée par Kennicott

יח.  משנה ביצה א, א

אפרוחים או בצים (דב' כב, ו), וכאסוף בצים631 עזובות (יש' י, יד), ביצי צפעוני בקעו (יש' נט, ה), האוכל מבציהם632 ימות (יש' נט, ה). והאחד לא מצאנו633 במקרא אבל במשנה [יח] ביצה שנולדה ביום טוב ויאמר ביצה, ביצים634 כמו אימה, אימים.

631בצים]  ביצים Ma3

632מבציהם]  מביציהם Ma3 מביציהם V1

633מצאנו]  מצאנוהו V1

634ביצים]  בצים V1

כהקִיר ביר מימיה (יר' ו, ז), כמו באר. שושן הבירה (אס' ב, ג), כי לא לאדם הבירה (דה"א כט, א), פירושו ארמון. ואמר635 ויבן ביהודה בירניות וערי מסכנות (דה"ב' יז, יב), בנו"ן נוספת והיו"ד ליחש636 כיו"ד נשים רחמניות (איכה ד, י), וכשנים קדמוניות (מל' ג, ד), ופירושו ארמונות637.

635ואמר]  ויאמר Ma3 V1 omission

636ליחש]  ליחס V1

637ארמונות]  ארמוניות Ma3

כי תבנה בית חדש (דב' כב, ח). ויש אומרים כי ימצא בית לשון נקבה בעבור כי מצאו כי שחה אל מות 638 (מש' ב, יח). ויש לפרש כי טעם שחה על הזונה כי היא639 שחה 639אל מות 641 ביתה. ואדני אבי ז"ל כתב, כי שחה לשון זכר בשקל עשה, בנה, ואף על פי שהוא מלעיל. אין לשפחתך כל בבית (מל"ב ד, ב), ידוע. וכן קן העוף יקרא בית גם צפור מצאה בית (תה' פד, ד), חסידה ברשים642 ביתה (תה' קד, יז). וכן הקבר643 שכבו בכבוד איש בביתו (יש' יד, יז). וכן בית הסהר644 644אסיריו לא פתח ביתה (יש' יד, טז). ושמחת אתה וביתיך646 (דב' יד, כו), בני ביתך647. ויעש להם בתים (שמ' א, כא), פירושו בני בית 648 שפרו ורבו649. והנראה בעיני כי פירוש ויעש להם בתים שהסתירם מפרעה שלא הרע להם כדרך שנאמר בירמיהו ובברוך650 ויסתירם י"י (יר' כו, לו). מבית ומחוץ (שמ' כה, יא), מפנים ומחוץ651 , כמראה אש בית לה סביב (יח' א, כז), מבפנים לה. ואחוריהם652 ביתה (מל"א ז, כה), פנימה. שב מגינת653 הביתן (אס' ז, ח), מגנת הארמון, ולפי שהארמון בית גדול ונכבד נקרא 654ביתן. בתים לבדים (שמ' לז, יד), מקומות. אשר הנשים שם אורגות655 בתים לאשרה (מל"ב כג, ז), פירושו יריעות. כבית סאתים (מל"א יח, לב), מקום שזורעין656 בו סאתים, בית אבנים יחזה (איוב ח, יז), מקום אבנים. בתי657 הנפש (יש' ג, כ), הוא חלי שתולין אותו הנשים על לבם658 פייטרל659 בלעז.

638]  ביתה Ma3 V1

639על הזונה כי היא שחה ]  V1 omission

639היא]  Ma3 omission

641 חסר]  שהוא BL כי היא Ma3 שהיא V1

642ברשים]  ברושים Ma3 V1

643הקבר]  בקבר V1

644וכן בית הסהרהסוהר ]  V1 omission

644הסהר]  הסוהר Ma3

646וביתיך]  וביתך V1

647ביתך]  ביתיך Ma3

648 חסר]  כלומר BL Ma3 V1

649 חסר]  , וכן מושיב יחידים ביתה (תה' סח, ז) BL Ma3 V1

650ובברוך]  Ma3 V1 omission

651מפנים ומחוץ]  מבפנים ומבחוץ BL בפנים ומחוץ Ma3 מבפנים ומחוץ V1

652ואחוריהם]  אחוריהם BL

653מגינת]  מגנת Ma3 V1

654]  ת  V1 addition

655שם אורגות]  ארגות שם BL Ma3 V1

656שזורעין]  שזורעים BL מזורעין Ma3

657בתי]  ובתי BL Ma3

658לבם]  לבן BL Ma3 V1

659פייטרל]  פיטור"ל BL פיטרל Ma3 פיטראל V1

עוברי בעמק הבכא (תה' פד, ז), בראשי הבכאים (שמ"ב ה, כד), פרשו בו עץ התות 660מורירש661 בלעז. ויונתן תרגם ברישי662 אילניא.

660]  והוא  V1 addition

661מורירש]  מורייר"ש BL V1 מורייש Ma3

662ברישי]  בראשי BL V1

בכה ויתחנן לו (הו' יב, ה), ויבך עליו (בר' נ, א), אל שאול בכינה (שמ"ב א, כד), ויבך אל קבר אבנר (שמ"ב ג, לב), ובכו אליך במר נפש (יח' כז, לא), בכה(xix)663 תבכה (איכה א, ב), לספוד664 לשרה ולבכתה (בר' כג, ב), ויבך אתו אביו (בר' לז, לה), ואבכה בצום נפשי (תה' סט, יא). והפעל הכבד רחל מבכה665 על בניה (יר' לא, טו), מבכות את התמוז (יח' ח, יד). והשם, בכי גדול (שופ' כא, ב), אמרר בבכי (יש' כב, ד), 667 כי שמע י"י קול בכיי (תה' ו, ט). ובמשקל אחר הרבה בכה668 (עז' י, א), בשש נקדות. ומענין669 אחר אלון בכות (בר' לה, ח). ומענין670 אחר ויעברו ימי בכיתו (בר' נ, ד), ענינם ידוע. ומענין זה מבכי נהרות חבש (איוב כח, יא), ופירוש הפסוק כי ברצון הבורא יחבש671 הנהרות אפלו מבכי, כלומר שלא יוציאו מים אפילו672 טפה כבכי היוצא טפה טפה. והנפעל מזה673 בהסמך הבאת עד נבכי ים (איוב לח, טז), כי בלא הסמך נבכים בפלס נרפים וענינו עמקי ים, כלומר מקום שיש בו מים הרבה. או יהיה פירושו מרוצת הים674 מקום ששוטף בכח והוא מענין בכי, כי הדמע יורד675 במרוצה. ורבי יהודה כתב 676 בעמק הבכא (תה' פד, ז), בשרש הזה677 עם678 מבכי נהרות חבש (איוב כח, יא), הבאת עד נבכי ים, ענין בפני עצמו וכן דעת רבי יונה.

663]  בכו Ma3

664לספוד]  לספד Ma3 V1

665 repentir לשרה ולבכתה בר' כג, ב, ויבך אתו אביו בר' לז, לה, ואבכה בצום נפשי תה' סט, יא. והפעל הכבד רחל מבכה]  לשרה ולבכתה (בר' כג, ב), ויבך אתו665 אביו (בר' לז, לה), ואבכה בצום נפשי (תה' סט, יא). והפעל הכבד רחל מבכה BL Ma3 V1

665אתו]  אותו Ma3 V1

667 חסר]  מנעי קולך מבכי (יר' לא, טז), BL Ma3 V1

668בכה]  בכא V1

669ומענין]  ומשקל BL Ma3 V1

670ומענין]  ומשקל BL Ma3 V1

671יחבש]  חבש BL

672אפילו]  אפלו Ma3 V1

673מזה]  הזה Ma3

674הים]  מים V1

675יורד]  יוצא BL

676 חסר]  עוברי BL

677הזה]  זה Ma3

678עם]  או Ma3

xix.  variante scripturaire relevée par Kennicott

יט.  בבלי, סנהדרין נב ע"א

בכור אתנהו (תה' פט, כח), תאר. והקבוץ על דרך נקבות, מבכורות צאנו (בר' ד, ד). ועל דרך זכרים, ואת בכורי בקרינו (נחמ' י, לז), למכה מצרים בבכוריהם (תה' קלו, י). ותאר אחר, ותאמר הבכירה (בר' יט, לא), בכיר בפלס שכיר. והפעל הדגוש ממנו לחדשיו יבכר (יח' מז, יב), ישא בכורים, לא יוכל לבכר (דב' כא, טז), לתת לו משפט הבכורה. ושלא נזכר פועלו ממנו, אשר יבכר679 לי"י680 (וי' כז, כו). והתאר, לפרי המבכר681 תאנים עם בכורים (נח' ג, יב), בכורי כל אשר בארצם682 (במ' יח, יג), ראשית 683 אדמתך (שמ' כג, יט). ועם ה"א הנקבה, כבכורה בתאנה (הו' ט, י). ובמפיק684 הה"א כבכורה בטרם קיץ (יש' כח, ד). ותאר אחר בפתח הבי"ת, כתאני685 הבכורות (יר' כד, ב), כלם ענינם ידוע והוא הפרי הראשון. צרה כמבכירה (יר' ד, לא), היולדת הראשונה686 שחבליה יותר חזקים. בכור מות (איוב יח, יג), המלאך הממונה על המות יקרא בכור מות שיש לו חלק גדול במות, או המת קודם זמנו יקרא בכור מות. שיש לו חלק גדול במות, או המת קודם זמנו יקרא בכור מות.687 ואדני אבי עליו השלום688 פרש689 בכור מות, 690החלי הראשון שיבא691 לו ממנו692 ימות693, או הוא כמו694 הפוך, בכוֹר בדיו, ורוצה לומר כי המות יאכל בכור בדיו שהם 695בניו. בכורי דלים (יש' יד, ל), רוצה696 לומר ישראל שיש להם חלק בכורה וחלק גדול בדלות. בכרה קלה (יר' ב, כג), בכרי מדין ועיפה (יש' ס, ו), הבכורים והבכורות מן הגמלים שהם עולי ימים. ותרגום בכרי מדין הוגני מדין, ובכרה קלה יניקא697 קלילא. כי הוגני בלשון רבותינו ז"ל698 יונקים וקטנים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל [יט] נפישי גמלי סבי דטעיני משכי דהוגני.

679יבכר]  יבוכר V1

680לי"י]  י"י Ma3

681המבכר]  המכובד Ma3

682בארצם]  בארצןם V1

683 חסר]  בכורי BL Ma3 V1

684ובמפיק]  ומפיק Ma3

685כתאני]  כתאניה V1

686הראשונה]  ראשונה BL Ma3 V1

687 נוסף שיש לו חלק גדול במות, או המת קודם זמנו יקרא בכור מות.]  BL Ma3 V1

688עליו השלום]  ז"ל BL Ma3 V1

689פרש]  פירש Ma3

690בכור מות, ]  V1 omission

691שיבא]  שיבא Ma3

692ממנו]  שממנו Ma3 V1

693ימות]  מות V1

694הוא כמו]  כמו הוא Ma3

695]  ו  V1 addition

696רוצה]  רצונו BL

697יניקא]  ינקא V1

698רבותינו ז"ל]  רבות BL

ולבו בל עמך (מש' כג, ז), הכוני בל חליתי (מש' כג, לה). ובתוספת יו"ד, מרדף699 בלי חשך (יש' יד, ו), בלי משיח700 701 (שמ"ב א, כא). אסף בלי יבא (יש' לב, י), מבלי באי מועד (איכה א, ד), המבלי אין קברים (שמ' יד, יא), לבלי חק (יש' ה, יד), בבלי דעת (דב' ד, מב), על בלי הגיד לו (בר' לא, כ), עד בלי ירח (תה' עב, ז), תשכן702 באהלו מבלי לו (איוב יח, טו), פירוש703 תשכן משפחה או עדה שאיננה שלו ולא מבניו וקרביו704 תשכן באהלו. או פירושו, תשכן705 חיה כלומר שיהיה אהלו חרב כמו שאמר יזרה706 על נוהו גפרית (איוב יח, טו). ובחבור המלה הזאת עם יעל707 כנה הרשע 708 ואיש הבליעל (שמ"ב טז, ז)709, והוא בן בליעל מדבר אליו (שמ"א כה, יז), כלומר איש רשע, אל איש הבליעל הזה (שמ"א כה, כה),712 לפני בת בליעל (שמ"א א, טז), כלומר713 בת רשע 714 . ושם הרשע 715 בליעל, בני בליעל (דב' יג, יד), רוצה716 לומר בני רשע, פן יהיה דבר עם לבבך717 בליעל לאמר 718(דב' טו, ט), דבר רשע. 719 בליעל יצוק בו (תה' מא, ט), פירושו חלי רע וקשה דבוק720 בו ואשר שכב לא יוסיף לקום. ופירוש אל תתן את אמתך לפני י"י כבת רשע כלומר721 בת בליעל (שמ"א א, טז), שם 722 מסתתר עם לפני, ופירושו אל תתן את אמתך לפני י"י כבת רשע, כלומר אל תחשוב723 שאני עומדת שכורה לפני השם724 כבת רשע ואיש עולה, ותקון המלה כן. ולפיכך725 כנה הרשע726 בו, רוצה727 לומר728 729 שהרשע בל יעלה ובל יצליח730. וכלם ענין לא.

699מרדף]  מורדף Ma3 V1

700משיח]  משוח(xx) V1

701]  בשמן Ma3 V1 addition

702תשכן]  תשכון V1

703פירוש]  פירש Ma3

704וקרביו]  וקרוביו Ma3 וקרוביו V1

705תשכן]  Ma3 omission

706יזרה]  יזורה Ma3 V1

707יעל]  על Ma3

708 חסר]  ואמר BL Ma3 V1

709]  709 איש הבליעל710 (שמ"א כה, כה) S Ma3 V1 addition

709]  S V1 אל  Ma3

710]  S V1  הזה Ma3

712 repentir אל איש הבליעל הזה שמ"א כה, כה,]  אל איש הבליעל הזה (שמ"א כה, כה), BL V1 Ma3 omission

713 נוסף כלומר]  BL Ma3 V1

714 חסר]  ,אלו הם תאר BL ,אלה הם תאר Ma3 V1

715 חסר]  גם כן BL Ma3 V1

716רוצה]  רצונו BL

717 repentir לבבך]  לבבך BL Ma3 V1

718לאמר ]  V1 omission

719]  דבר Ma3 V1 addition

720דבוק]  דבק Ma3 V1

721 נוסף י"י כבת רשע כלומר]  BL Ma3 V1

722 חסר]  י"י BL Ma3 V1

723תחשוב]  תחשב Ma3 V1

724השם]  י"י BL

725ולפיכך]  כי לפיכך Ma3 V1

726הרשע]  הרש Ma3

727רוצה]  רצונו BL Ma3 omission

728לומר]  לאמר BL Ma3 omission

729]  כלומר Ma3 addition

730יצליח]  יצלח Ma3

xx.  variante scripturaire relevée par Kennicott

כ.  בבלי, בכורות לח ע"א

כי שם בלל י"י (בר' יא, ט), ונבלה שם שפתם (בר' יא, ז), משפטו ונבלה שם שפתם731 בדגש, ויהיה 732 מן הקל או נפעל לנקבה, וטעמו על שפתם. וההתפעל, בעמים הוא יתבולל (הו' ז, ח), ענין בלבול ידוע. והביא רבי יהודה ענין שני בלולה בשמן (וי' ב, ה), בלותי בשמן רענן (תה' צב, יא), ואין צורך733 כי ענינם אחד. ומן השרש הזה והענין הזה תבל עשו (וי' כ, יב), בפלס734 תמס יהלך735 (תה' נח, ט), מן מסס, ולפי שמבלבל זרעו עם מי שאינו ראוי להזדוג736 עמו אמר תבל עשו737 . תבלול בעינו (וי' כא, כ), לובן באישון העין. ונקרא תבלול שהוא מבלבל מראה שחרות738 האישון. וכן אמרו רבותינו ז"ל [כ] איזהו תבלל739 לובן740 הפוסק בסירא741 ונכנס בשחור. אם יגעה שור על בלילו יא742 (איוב ו, ה), בשדה בלילו יקצרו743 (איוב כד, ו), בליל חמיץ יאכלו (יש' ל, כד), כמו מספוא744. ובא הפעל745 ממנו 746ויבל לחמורים747 (שופ' יט, כא). ונקרא בליל לפי שמספא748 הבהמות מערבין749 ומבלבלין אותו משעורה ושבולת שועל750 . ויש מפרשים בלילו יקצורו ענין שתי מלות כלומר יקצורו751 מה שאינו שלו.

731 נוסף שם שפתם]  BL Ma3 בעם  V1 addition

732 חסר]  אית"ן BL Ma3 V1

733צורך]  צריך Ma3 צרך V1

734בפלס]  ובפלס Ma3 בשקל V1

735יהלך]  יהלך BL יהלוך Ma3 V1

736להזדוג]  להזדווג Ma3

737עשו]  BL Ma3 V1

738מראה שחרות]  שחרות מראה(xxi) V1

739תבלל]  תבלול Ma3 V1

740לובן]  Ma3 omission

741בסירא]  בסירה BL

742 נוסף יא]  BL Ma3 V1

743יקצרו]  יקצורו Ma3

744מספוא]  מספא Ma3

745הפעל]  פעל BL

746]  וכן  V1 addition

747לחמורים]  לחמרים Ma3

748שמספא]  שמספוא Ma3 V1

749מערבין]  מערבים Ma3

750ושבולת שועל]  ושבלת ושועל Ma3 ושבלת שועל V1

751יקצורו]  יקצרו V1

xxi.  L'ordre des mots inverse est indiqué.

ואבליגה מעט (איוב י, כ), ואתחזק והוא פעל752 עומד ואף על פי שהוא מבנין הפעיל753. או פירושו אחזק נפשי מעט. והעובר המבליג שד על עז (עמ' ה, ט), פירושו754 המחזיק איש שד755 על עז. או יהיה שם756 תואר757 כמו שאנו עתידין758 לבאר בשרשו. מבליגיתי עלי יגון (יר' ח, יח), התחזקי עלי יגון, כלומר שארצה759 להתחזק לא אוכל כי עלי לבי דוי. ומבליגיתי760 שם פועל761, עומד762 מבליגית 763בפלס764 מרבית, הראוי מרביית והמ"ם והתי"ו נוספות. וכבר כתבתי דקדוקו בחלק 765הדקדוק.

752פעל]  פועל Ma3

753הפעיל]  הפעול V1

754פירושו]  Ma3 omission

755המחזיק איש שד]  המחזק שד Ma3

756שם]  שוד BL שד V1

757תואר]  תאר Ma3 V1

758עתידין]  עתידים BL Ma3 V1

759שארצה]  כשארצה BL V1

760ומבליגיתי]  מבליגיתי Ma3

761פועל]  פעל Ma3 V1

762 נוסף עומד]  BL Ma3 V1

763]  ב  V1 addition

764בפלס]  בשקל Ma3

765]  הדק  V1 addition

לא בלו שלמותיכם766 (דב' כט, ד), אחרי בלותי767 (בר' יח, יב). והכבד בלה בשרי ועורי768 (איכה ג, ד), יבלו בחירי (יש' סה, כב), ולא יוסיפו בני עולה לבלותו (דה"א יז, ט). והשם על תבליתם (יש' י, כה). ומשקל אחר בלויי769 סחבות ובלויי מלחים (יר' לח, יא), שניהם כתובין770 ביו"ד אחד לבד שהוא היו"ד771 למ"ד הפעל ויו"די772 הרבים חסרים מהמכתב. ובאל"ף בלואי773 הסחבות והמלחים (יר' לח, יב), ענינם ידוע. ומהענין הזה חשקת נפשי משחת בלי (יש' לח, יז), והוא שם בפלס שבי, דלי. והתאר בלה בפלס774 רוה, דוה775775. ולנקבה777 לבלה נאופים (יח' כג, מג), ולרבים שקים בלים (יהו' ט, ד), ולרבות ונעלות בלות (יהו' ט, ד) בלה(xxiii)778 .לעת ערב והנה בלהה (יש' יז, יד), בלהות אתנך ואינך (יח' כו, כא), בלהות היית ואינך עד עולם (יח' ז, ל) בלהות היית ואינך עד עולם (יח' ז, ל)779 , ובסמוך בלהות צלמות (יח' כז, לו) 780 כמו הפוך בהלה ובהלות781.

766שלמותיכם]  שמלותיכם(xxii) Ma3

767אחרי בלותי]  אחר בלתי Ma3

768 ועורי]  V1 omission

769בלויי]  בלוי BL Ma3

770כתובין]  כתובים BL Ma3 V1

771היו"ד]  יו"ד BL

772ויו"די]  ויו"ד Ma3

773בלואי]  בלאי Ma3

774בפלס]  בשקל V1

775רוה, דוה]  דוה, רוה V1

775דוה]  Ma3 omission

777ולנקבה]  והנקבה Ma3

778 נוסף ]  BL

779 נוסף ]  BL V1

780 חסר]  והוקל הלמ"ד BL Ma3 V1

781ובהלות]  בהלות V1

xxii.  variante scripturaire relevée par Kennicott

xxiii.  V1, Ma3 : Ceci est une entrée distincte.

xxiv.  Lemme

כא.  בבלי, חולין פט ע"א

עדיו לבלום (תה' לב, ט), לחסום, ובדברי רבותינו ז"ל [כא] תולה ארץ על בלימה (איוב כו, ז), אין העולם מתקיים אלא בזכות מי שבולם עצמו בשעת מריבה, כלומר שסותם פיו ושותק ושומע 782חרפתו ואינו783 משיב. ועל דרך הפשוט784 הוא בענין שתי מלות שהארץ תלויה 785 באמצע הגלגלים במרחק גדול מן הגלגלים מכל צד.

782]  את  V1 addition

783ואינו]  ואיננו BL

784הפשוט]  הפשט V1

785  – חסר מחמת הדומות ]  על לא דבר לפי שהיא תלויה BL Ma3 V1

כב.  בבלי, שבת עו ע"ב

ובולס שקמים (עמ' ז, יד), לוקט שקמים לצורך786 בקריו, ויהיה בולס כמו בולש, מתרגום787 ויחפש ובלש. או בולס מערב, פירוש מערב השקמים עם דברים אחרים למאכל בקריו. וכן בדברי רבותינו ז"ל כל דבר מעורב יקרא בלוס, כמו שאמרו [כב] שכן עני אוכל פתו מעיסה788 בלוסה, פירוש789 שנילוש790 הקמח והסובין והמורסן ביחד לפיכך מצטרפין 791 והמורסן עם הקמח לשיעור792 חלה.

786לצורך]  לצרך V1

787מתרגום]  תרגום BL מתרגם V1

788מעיסה]  מעיס Ma3 מעסה V1

789פירוש]  פירושו V1

790שנילוש]  שנלוש Ma3 V1

791 חסר]  הסובין BL Ma3 V1

792לשיעור]  לשעור V1

חיל בלע 793 (איוב כ, טז), ויבלע מטה אהרן (שמ' ז, יב), בלעני כתנין (יר' נא, לד), ובלעה אתם794 (במ' טז, ל), ותבלענה השבלים795 הדקות (בר' מא, ז). והשם, אהבת כל דברי בלע (תה' נב, ו), והוצאתי את בלעו מפיו (יר' נא, מד), וכלם796 ענינם ידוע. והפעל הדגוש 797 בענין אחר בלע המות לנצח (יש' כה, ח), ובלע בהר הזה (יש' כה, ז), יחד798 סביב ותבלעני (איוב י, ח), בבלע רשע צדיק ממנו (חב' א, יג), 799 בלע י"י ולא חמל (איכה ב, ב), ודרך ארחותיך בלעו (יש' ג, יב), ומאשריו מבלעים (יש' ט, טו). ושלא נזכר פועלו ממנו800 אם אמר איש כי יבלע (איוב לז, כ), פירוש תחלת הפסוק היספר804 לו כי אדבר, כלומר צריך805 לספר לו 806 הוא יודע 807 הנסתרות. ואם אמר808 איש כי צריך כי לא ידע ישחת ויאבד כי כפר האמת. פן יבלע809 למלך (שמ"ב יז, טז). וההתפעל וכל חכמתם תתפעל810 תתבלע (תה' קז, כז), וכל הדומים להם 811ענין השחתה. והנפעל בענין הזה נבלע ישראל (הו' ח, ח), נבלעו812 מן היין (יש' כח, ז). כבלע את הקדש (במ' ד, כ), בהסתר הקדש. וכן יתכן לפרש אם אמר איש כי יבלע (איוב לז, כ), ופירושו אם אמר איש כי יסתר ממנו מה813 שאני מדבר, והוא כפל דבר למה שאמר היספר814 לו כי אדבר. ויש מפרשין815 אם אמר816 איש בלבו כי יסתר ממנו לא817 יועילו818 . ורבנו819 האיי ז"ל פרש820 כי יבלע על821 השמש פירושו עם822 אמר איש כי יסתר השמש כשהעבים מסתירים אותו וזהו שאמר ועתה לא ראו אור (איוב לז, כא). כלומר הנה אין כח בידם לראות אפלו האור כשהעבים בשחקים והוא השמש בהיר הוא והם אינם רואים אותו עד שתעבר823 הרוח ותטהר השחקים824 מהעבים. ויש מפרשים מזה יחד סביב ותבלעני825 (איוב י, ח), כענין ותסובבני. ויש לפרש מזה אהבת כל דברי בלע (תה' נב, ו), כלומר דברי מרמה כי המדבר במרמה מסתיר826 לבבו.

793]  ויקיאנו Ma3 addition

794אתם]  אותם Ma3 V1

795השבלים]  השבולים Ma3

796וכלם]  וכולם V1

797]  ותבלעני בבלע רשע צדיק ממנו (חב' א, יג)  Ma3 addition

798יחד]  יחיד Ma3

799 חסר]  בבי"ת השמוש. כבלע את הקדש (במ' ד, כ) בכ"ף. BL Ma3 V1

800 repentir בלע י"י ולא חמל איכה ב, ב, ודרך ארחותיך בלעו יש' ג, יב, ומאשריו מבלעים יש' ט, טו. ושלא נזכר פועלו ממנו]  בלע י"י ולא חמל (איכה ב, ב), ודרך ארחותיך800 בלעו (יש' ג, יב), 801 802 (יש' ט, טו). ושלא נזכר פועלו ממנו BL Ma3 V1

800ארחותיך]  אורחותיך Ma3 V1

801]  ומאשריו BL Ma3 ומאושריו V1

802]  מבלעים BL Ma3 מבולעים V1

804היספר]  היסופר V1

805צריך]  הצריך BL

806 חסר]  הלא BL

807]  כל Ma3 V1 addition

808אמר]  יאמר BL

809יבלע]  יבולע V1

810 נוסף תתפעל]  BL Ma3 V1

811]  הם  V1 addition

812נבלעו]  נבלע Ma3

813מה]  שה Ma3

814היספר]  היסופר V1

815מפרשין]  מפרשים BL Ma3 V1

816אמר]  יאמר Ma3

817לא]  ולא Ma3

818יועילו]  יועילנו BL Ma3 V1

819ורבנו]  ורבי BL ורבינו Ma3 V1

820פרש]  פירוש BL

821על]  שב אל BL שב על Ma3 V1

822עם]  אם Ma3 V1

823שתעבר]  שתעבור V1

824השחקים]  בשחקים Ma3

825ותבלעני]  ותבלעני V1

826מסתיר]  יסתיר Ma3

בוקה ומבוקה ומבלקה827 (נח' ב, יא), פירש בו828 רבי יונה חרבה מבלי יושב. ודומה למה שאמר829 הערב למקום שאין בו830 צמח בלוק"ה בדגשות הלמ"ד ופתחות הבי"ת. ואמר831 עוד אבלקת אל אביב832 . רוצה833 לומר סגרת השער. ויהיה ענינו על הדרך הזה חרבה 834 ומסגרת835 (יהו' ו, א) לא836 ישב אדם בה. ופירש837 עוד ענין פתיחה שאומרי838 הערב גם כן אבלקא"ת839 840 בא"ב פתחתו841 , כי זה אצלם מן המלות הנופלות842 על דבר והפכו843, ויהיה ענינו על הדרך הזה מופקדת844 . וכן כתבו845 אדני אבי ז"ל על הדרך השני כלומר יפתח אותה ויצאו יושביה846 לכל עבר, ומפעל הקל הנה י"י בוקק הארץ ובולקה (יש' כד, א).

827ומבלקה]  ומבולקה Ma3 V1

828בו]  Ma3 V1 omission

829שאמר]  שאומרים Ma3 שאומר V1

830בו]  לו Ma3

831ואמר]  ואומרים V1

832אביב]  בא"ב BL באב Ma3 V1

833רוצה]  רצונו BL

834 חסר]  סוגרת BL V1 סגרת Ma3

835ומסגרת]  ומסוגרת Ma3 V1

836לא]  אל BL

837ופירש]  ופרשו Ma3 V1

838שאומרי]  שאומר BL Ma3 שאמר V1

839אבלקא"ת]  אבלק"ת BL אבלקת Ma3 V1

840 חסר]  אל BL Ma3 V1

841פתחתו]  פתחתה BL

842 נוסף הנופלות]  BL

843והפכו]  והופכו Ma3

844מופקדת]  מופקרת BL

845כתבו]  כתב V1

846יושביה]  ישביה Ma3

בלתי כלב בן יפנה847 (במ' לב יב), כמו זולתי848, והיוד נוספת כמו בזולתי849 או היו"ד שרש והוא הנכון. ונפל850 היו"ד בכנויים לכובד851 851 הקריאה, ומושיע אין בלתי (הו' יג, ד), היו"ד לכנוי. בלתי טהור הוא (שמ"א כ, כו), זולתי שטהור הוא, כלומר שלא853 ארע854 בו טומאה אלא מקרה אחר היה, או שאירע855 בו טומאה לפיכך856 לא בא, וזהו שאמר כי לא טהור, רצונו לומר או כי לא טהור. וכן כל בלתי פרושו857 זולתי, חוץ מעטים858 שפרושם859 לא. מכת בלתי סרה (יש' יד, ו), כלומר מכה שלא תסור, עד בלתי שמים (איוב יד, יב), עד לא שמים, עד בלתי השאיר לו שריד (במ' כא, לה). וכל בלתי שהוא קשור עם מ"ם הוא כמו מאין, מבלתי יכולת860 י"י (במ' יד, טז), מאין יכולת861 י"י וכן כלם. ואשר הוא קשור862 עם למ"ד הוא כמו שלא, לבלתי רום לבבו (דב' יז, כ), שלא לרום לבבו, לבלתי הקריב (במ' ט, ז), שלא להקריב863, לבלתי שבו איש מרעתו (יר' כג, יד) שלא שבו864 , לבלתי להעביר865 איש866 את בנו ואת בתו באש למולך867 (מל"ב כג, י), שלא להעביר, ולבלתי ראו (יח' יג, ג), כלומר הולכים אחרי868 רוחם ואומרים מה שלא ראו וכן כלם.

847יפנה]  יפונה Ma3 V1

848זולתי]  בזולתי V1

849 נוסף והיוד נוספת כמו בזולתי]  BL

850ונפל]  ונפעל Ma3

851בכנויים לכובדלכבד ]  בכנוים לכבוד Ma3

851לכובד]  לכבד V1

853שלא]  לא V1

854ארע]  אירע Ma3 ארעה V1

855שאירע]  שארעה V1

856לפיכך]  ולפיכך Ma3 V1

857פרושו]  פירושו V1

858מעטים]  ממעטים V1

859שפרושם]  שפירושם Ma3 V1

860יכולת]  יכלת Ma3 V1

861יכולת]  יכלת V1

862קשור]  אסור Ma3

863להקריב]  להקריב V1

864שלא שבו]  BL

865להעביר]  העביר(xxv) Ma3

866איש]  (xxvi) Ma3 V1 omission

867למולך]  למלך V1

868אחרי]  אחר BL V1

xxv.  variante scripturaire relevée par Kennicott (K90, K96)

xxvi.  variante scripturaire relevée par Kennicott (K90)

וִיקרא שמה במה (יח' כ, כט), רק הבמות לא סרו (מל"ב יב, ד), ובמות עולם למורשה (יח' לו, ב), על במתי ארץ (דב' לב, יג), אעלה על במתי עב (יש' יד, טו), על במותימו תדרוך869 (דב' לג, כט), ענינם ידוע. ושמתי המלה הזאת מנחי הלמ"ד כמו שכתב רבי יונה. ורבי יעקב בן אלעזר כתבו870 מנחי העי"ן מפני קמצות פ"א הפעל בנסמך ובכנוי כמו קמה בקמות פלשתים (שופ' טו, ה), והוא הנכון. וגם רבי יונה כתב כן במקום 871אחר כי הטוב שיהיה במה עלול העי"ן872.

869תדרוך]  תדרך Ma3

870כתבו]  כתבה BL

871]  ב  V1 addition

872עלול העי"ן]  עלולי הענין Ma3

כג.  סנהדרין יט ב

ובנה עליה מצדים873 גדולים (קה' ט, יד), ובנה עליה קו תהו ואבני בהו (יש' לד, יא),874 בנה בניתי בית זבול לך (מל"א ח, יג). וחסרה היו"ד למ"ד הפעל והבית אשר בניתי לשמך (מל"א ח, מד), והמסורת עליו לית חסר. בנות בתים (יח' יא, ג). ובא מקור ביו"ד הרבוי בבנותיך גבך בראש כל דרך (יח' טז, לא), ודקדוקו בחלק הדקדוק בנחי הלמ"ד. אז יבנה יהושע (יהו' ח, ל). והנפעל אבן שלמה875 מסע נבנה (מל"א ו, ז), לבית הנבנה לשם876 י"י (דה"א כב, יט) 877 . ונבנו בתוך עמי (יר' יב, טז), ונבנתה(a)878 עיר על תלה (יר' ל, יח). והשם בנין. וקיר הבנין חמש אמות (יח' מא, יב). ומענין879 אחר והגזרה והבניה (יח' מא, יג). ומהענין הזה בן880, בנים לפי שהם בנין האב והאם. וכן בת וראוי881 להיות882 בנת, והראיה שיאמר לרבות בנות. וכן חבורו עם הכנויים883 ידגש לחסרון הנו"ן, בתו, בתך, בתי. ומשפטם בנתו, בנתך, בנתי וכן כולם884. וכן אמרו פועל885 הבנין על ענין הבנים ואבנה גם אנכי ממנה (בר' ל, ג), אשר לא יבנה את בית אחיו (דב' כה, ט). ומן הענין הזה והגזרה הזאת נקרא הרחם אבנים אבנים886 על שם הבנים. ועל דרך המשל887 תקרא העדה 888 בת עמי (איכה ב, יא), בת ציון (איכה ב, יג), בת בבל (יש' מז, א), בת אשורים (יח' כז, ו), רוצה לומר עדת אשורים. וכן מפרשים ובת מלך נגב889 (דנ' יא, ו), ובת הנשים יתן לו להשחיתה (דנ' יא, יז), כמו עדה. ורבי890 אברהם בן891 עזרא 892 כמשמעם893 והוא אומר894 על מלכת שבא. וכן נקרא האישון 895 בת עיניך896 (איכה ב, יח), כי897 השחור כמו בית898 לעין ואף על פי שכתבנוהו בשרש בבת זה הוא899 הנכון אצלי. וכן נקרא על דרך המשל900 החץ בן. לא יבריחנו בן קשת (איוב מא, כ), בני אשפתו (איכה ג, יג), וכן מדשתי901 ובן גרני (יש' כא, י), התבן או הבר יקרא גרני902 לפי שיודש ויזורה בגורן903. והסעיף נקרא בן ועל בן אמצת לך (תה' פ, טז), בן פורת904 יוסף (בר' מט, כב), בן פורת עלי עין905 ויהיה בן בלשון906 נקבה 907908 , וכן909 בנות צעדה עלי שור (בר' מט, כב), ופרת910 תאר לו911 מן פרו ורבו (בר' א, כח), וענינו בן גדלה יוסף, בן גדלה עלי עין ותי"ו פרת912 כתמורת913 ה"א. ומה שכתב בו רבי יונה שפרש פרת914 מן ותארכנה פארותיו (יח' לא, ה), וכן כתב רבי יהודה אלא שלא נשתוו בשרשו טוב היה, לולי כי לדעתם יהיה ענינו בן. נטע שיש915 לו פארות וסעפים916, כלומר אף על פי שהוא נטע יש לו פארות917. ואם כן הוא הפירוש918 יהיה בן סמוך לפרת919 וזה לא יתכן בעבור כי בן נקוד צרי ואלו היה סמוך היה נקוד סגול כמשפט. ולדעתם לא יתפרש920 בן מבלי סמיכות, שאם ירצה לומר בן921 ופרת922 אין לו טעם. ונקראו המגרשים923 והכפרים924 בנות לפי שהם כבנות לעיר והעיר להם כעיר925 . בית שאן ובנותיה (דה"א ז, כט), את קנת926 ואת בנותיה (במ' לב, מב) 927 . בני הנביאים (מל"ב ב, ג), תלמידי931 הנביאים שהם להם כמו בנים. וכן אמרו רבותינו ז"ל932 [כג]932 כל המלמד 934בן חברו תורה מעלה עליו הכתוב כאלו935 ילדו. וכן כתב אלה תולדות936 אהרן ומשה (במ' ג, א), ואומר937 נדב ואביהוא938 הוא939 אלעזר ואיתמר. והלא בני אהרן היו, ואיך קראם תולדות משה? 940 מעלה עליו הכתב941 כאלו ילדם. וכאשר יבא942 בן ובת בלתי סמיכות ובלי זכר האב והאם943 יורה עלי944 הקטן או על הקטנה.945 או בן יגח או בת יגח (שמ' כא, לא), רוצה לומר 946קטן או קטנה, אם בנים947 ואם בנות יצילו (יח' יד, טז), רוצה לומר אפילו948 הקטנים לא יצילו בצדקתם אלא949 הם לבדם ינצלו. ויבא950 בן במקום איש, כי בן מות הוא (שמ"א כ, לא), איש מות, וכן אם בן הכות הרשע (דב' לא, כג), אם איש הכות 951. ובא בחרק תמורת952 הסגול כמו יהושע בן נון (דב' לא, כג). שבן לילה (xxvii)953 ובִן לילה אבד (יונה ד, י), דברי אגור בן יקה954 (מש' ל, א). ויש מי שפירש זה כמו בינה, כלומר דברי אגור שיקוא הבין955. בני האלהים (בר' ו, ב), החסידים, והם בנים956 לשם שהוא אוהב957 אותם כמו האב 958 הבן959. וכן בני בכורי ישראל (שמ' ד, כב), או בני האלהים, בני הגדולים. לעיני בני עמי (בר' כג, יא), אנשי עמי, לכל בני העם (דה"ב לה, יג), אנשי העם. וכן בני בליעל (דב' יג, ד), בני עולה (שמ"ב ג, לד), בני חיל (מל"ב ב, טז), וכל הדומים להם על זה הדרך. תבנית המשכן (שמ' כה, ט), דמות המשכן וצורתו, תבנית יד אדם (יח' י, ח), דמות יד אדם וצורתה. ובאמרו כל מלאכות התבנית (דה"א כח, יט), רוצה לומר כל מלאכות 960 הבתים והכלים בצורתם. וכתב רבי יונה ועליו כמבנה עיר (יח' מ, ב), מענין תבנית המשכן, או יהיה מענין בנין 961ממש 962 והכל963 קרוב בענין.

873מצדים]  מצודים Ma3 V1

874]  BL

875שלמה]  שלימה Ma3

876לשם]  בשם Ma3

877  – חסר מחמת הדומות ]  , עבר במקום עתיד ופירושו לבית אשר יבנה לשם י"י BL V1

878 נוסף ]  BL

879ומענין]  ומשקל BL Ma3 V1

880בן]  בין Ma3

881וראוי]  ראוי BL

882להיות]  להיות V1

883הכנויים]  הכנוים Ma3

884כולם]  כלם Ma3 V1

885פועל]  פעל Ma3 V1

886 נוסף אבנים]  BL Ma3 V1

887המשל]  משל BL

888 חסר]  בת, BL Ma3 V1

889נגב]  הנגב BL Ma3 V1

890ורבי]  Ma3 omission

891בן]  אבן BL

892 חסר]  פירשה BL פרשם Ma3 V1

893כמשמעם]  כמשמעה BL

894אומר]  אמר Ma3 V1 omission

895 חסר]  בת BL Ma3 V1

896עיניך]  עינך V1

897 כי]  V1 omission

898בית]  בת Ma3 V1

899זה הוא]  וזהו V1

900המשל]  משל BL V1

901מדשתי]  מדושתי V1

902גרני]  בן גורן BL בן גרן Ma3 V1

903בגורן]  בגרן Ma3 V1

904פורת]  פרת Ma3 V1

905 נוסף בן פורת עלי עין]  BL Ma3 V1

906בן בלשון]  בלשון Ma3

907]  בן Ma3 addition

908 חסר]  לפי שיקרא גם כן פארה BL Ma3 V1

909 נוסף וכן]  BL

910ופרת]  ופורת Ma3 V1

911לו]  Ma3 omission

912פרת]  פורת Ma3

913כתמורת]  תמורת BL Ma3 V1

914פרת]  פורת Ma3

915שיש]  יש V1

916וסעפים]  וסעיפים V1

917פארות]  פורות V1

918הפירוש]  הפרוש Ma3

919לפרת]  לפורת Ma3 לפורות V1

920יתפרש]  יתפרשו V1

921בן]  ובן Ma3

922ופרת]  ופורת Ma3

923 המגרשים]  V1 omission

924והכפרים]  הכפרים V1

925כעיר]  כאם BL Ma3 V1

926קנת]  קנו V1

927 חסר]  , וכן בנות 927 928 אמרתי (יש' לב, ט), כי אמר נשים שאננות על הערים ואמר בנות 929 על הכפרים BL Ma3 V1

927]  בטחות BL Ma3 בוטחות V1

928]  האזינה BL V1 האזנה Ma3

929]  בטחות BL Ma3 בוטחות V1

931תלמידי]  Ma3 omission

932]  חכמים V1

932 נוסף ז"ל]  BL

934]  את  V1 addition

935כאלו]  כמו Ma3

936כתב אלה תולדות]  כתוב ואלה תולדת BL כתוב אלה תולדת Ma3 כתוב אלה תולדות V1

937 נוסף ואומר]  BL

938ואביהוא]  ואביהו BL

939 נוסף הוא]  BL Ma3 V1

940  – חסר מחמת הדומות ]  אלא לפי שלמדם משה BL אלא שלמדם משה Ma3 אלא לפי שלמדם תורה V1

941 נוסף מעלה עליו הכתב]  BL מעלה עליו הכתוב Ma3 V1

942יבא]  בא Ma3 V1

943והאם]  או האם BL Ma3 V1

944עלי]  על BL Ma3 V1

945או על הקטנה.]  והקטנה BL

946]  או  V1 addition

947אם בנים]  אם בנות  Ma3

948אפילו]  אפלו Ma3 V1

949אלא]  אבל Ma3

950ויבא]  ויביא Ma3

951]  הרשע Ma3 V1 addition

952תמורת]  תמורת V1

953 חסר]  היה BL Ma3 V1

954יקה]  יקא(xxviii) V1

955שיקוא הבין]  בן שיקיא הבן Ma3 שיקיא הבין V1

956בנים]  הבנים V1

957אוהב]  אהב Ma3

958 חסר]  את BL V1

959הבן]  הבנים V1

960]  התבנית Ma3 addition

961]  המקהש  V1 addition

962]  זה Ma3 addition

963והכל]  כל Ma3

xxvii.  variante scripturaire relevée par Kennicott (K95)

xxviii.  variante scripturaire relevée par Kennicott

ובסר964 גומל965 (יש' יח, ה), האוכל966 967 תקהינה שניו (יר' לא, ל). ומענין968 אחר, יחמס כגפן969 בסרו (איוב טו, לג) הוא970 הפרי שלא נתבשל כל צרכו. וקורין לו בלעז אייגרץ971 .

964ובסר]  ובוסר V1

965גומל]  גמל Ma3

966האוכל]  האכל Ma3

967 חסר]  הבסר BL V1 בסר Ma3

968ומענין]  ומשקל BL Ma3 V1

969כגפן]  כגן Ma3

970הוא]  והוא BL

971אייגרץ]  איגרי"ן BL אייגרס Ma3 אגראם V1

אם תבעיון בעיו (יש' כא, יב). והנפעל, נבעו מצפוניו (עו' א, ד), נבעה בחומה נשגבה (יש' ל, יג). תרגום ויבקש ובעא972. ופירושו נבעה על הפרץ, כי כשיהיה973 הפרץ בחומה נשגבה יכנסו ויבקשו משם. ויש מי שפירש מן הענין הזה בעים רוחו (יש' יא, טו), וחסר בי"ת השרות974 ומשפטו בבעים975, והמ"ם נוספת כמ"ם ריקם. ופירושו בבקשת רוחו כלומר ברצונו. וענין אחר, מים תבעה אש (יש' סד, א), פירושו כי האש תרתיח המים והוא מענין אבעבועות, כי המים כשירתיחו יעלו אבעבועות976. ורבי יונה פירש 977מזה הענין נבעה בחומה נשגבה כי החומה כשהיא קרובה978 לנפול היא נוטה979 לחוץ ונפוחה כמו אבעבועות. לשחין פרח980 אבעבועות (שמ' ט, ט), והאל"ף981 בו נוספת ונכפלה בו הפ"א והעי"ן982 וכפל983 למ"ד הפעל כמו תשגשגי מן ישגא984 אחו (איוב ח, יא).

972ובעא]  ובעה V1

973כשיהיה]  כשהוא Ma3 V1

974השרות]  השירות Ma3 V1

975]   רוחו V1 addition

976, כי המים כשירתיחו יעלו אבעבועות]  V1 omission

977]  מ  V1 addition

978קרובה]  נוטה V1

979נוטה]  קרובה V1

980פרח]  פורח V1

981והאל"ף]  האל"ף BL

982והעי"ן]  והנו"ן Ma3

983וכפל]  ונפל BL Ma3 V1

984ישגא]  ישגה(xxix) Ma3 V1

xxix.  variante scripturaire relevée par Kennicott

וישמן ישרן985 ויבעט (דב' לב, טו), דרך בעיטה986 בבהמה שמבעטת ברגליה987 לאחור988, ואמר על דרך המשל וישמן ישרן989 ויבעט והוא דרך בזיון990. וכן למה תבעטו בזבחי (שמ"א ב, כט).

985ישרן]  ישורון Ma3 V1

986בעיטה]  הבעיטה BL Ma3 V1

987ברגליה]  ברגלה V1

988לאחור]  לאסור Ma3

989ישרן]  ישורון Ma3 V1

990בזיון]  ביזיון Ma3

כי יקח איש אשה ובעלה (דב' כד, א), ובעל בת אל נכר (מל' ב, יא), הבעילה היא האישות. ואמר על דרך המשל991 וארצך תבעל (יש' סב, ד), ולארצך בעולה (יש' סב, ד). ומזה הענין נקרא992 כל שהוא אדון993 הדבר בעל כמו בעל האשה (שמ' כא, ג), שהוא אדון לה. ואמרו אם בעליו עמו לא ישלם (שמ' כב, יד), פירושו ואם אדניו (שמ' כא, ד), 994995 בעל הבור (שמ' כא, לד), האיש בעל הבית996 (שופ' יט, כג), 997 בן האשה בעלת הבית (מל"א יז, יז), 998 בעל החלומות (בר' לז, יט), בעלי הפרשים (שמ"ב א, ו),999 בעלי חצים (בר' מ, כג), בעל פיפיות (יש' מא, טו), בעל בעמיו (וי' כא, ד), אדון בעמיו. ונחסרה1000 בי"ת השרות1001 או למ"ד ומשפטו בבעל בעמיו, 1002 וכל הדומים להם על הדרך הזה1004. ומזה השרש והענין בעליל לארץ (תה' יב, ז), והוא בשקל סגריר ופירושו אדון הארץ. ועוד נכתבנו בשרש עלל. ויש מי שפירש1005 ואנכי בעלתי בם נאם י"י (יר' לא, לב) אשר בפסוק הנה ימים באים נאם י"י וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה לא כברית אשר הוצאתי מארץ מצרים וגו',1006 כמו געלתי1007 או כמו בחלתי. ואין צרך 1008 פירושו ובעלתי1009 ממש, רצונו1010 לומר אף על פי שאני בעלתי בם והייתי להם לאלהים המה הפרו1011 את בריתי 1012 . ואדני אבי ז"ל פרש כי כל לשון בעילה שהוא דבק עם בי"ת הוא לשון גנאי. ופירש גם כן כי אנכי בעלתי1015 בהם1016 ולקחתי אתכם אחד מעיר וגו'1017 (יר' ג, יד), לשון גנאי,1017 כלומר קצתי בכם1019 1020 בזמן שעבר, אך עתה אקבץ אתכם. וכן אמר בערבי בעל אל רגול1021 באל מרה, כלומר קץ בה וגרשה. ונקראו הפסילים והעצבים בזה השם בעל פעור1022 (דב' ד, ג), את שמות הבעלים (הו' ב, יט). כי הם כאדון לעובדיהם1023, 1024

991המשל]  משל BL V1

992נקרא]  קרא Ma3

993אדון]  בעל Ma3

994 חסר]  בעלי גוים (יש' טז, ח), BL Ma3 V1

995 חסר]  אדוני גוים, BL אדני גוים, Ma3 V1

996הבית]  הבור(xxx) Ma3

997 חסר]  ויאמרו אל BL

998 חסר]  הנה BL

999]  ובעלי הפרשים (שמ"ב א, ו), BL Ma3 V1 omission

1000ונחסרה]  וחסרה Ma3

1001השרות]  השירות Ma3 V1

1002]  וכן תרגם אנקלוס ברבא 1002  Ma3 V1 addition

1002]  בעמיה Ma3 עמיה V1

1004וכל הדומים להם על הדרך הזה]  ועל הדרך הזה כל הדומים להם V1

1005שפירש]  שפרש V1

1006הוצאתי מארץ מצרים וגו',]  כרתי את אבותם ביום וגו' (יר' לא, לב), BL הוצאתי אותם מארץ מצרים Ma3 וגומ', V1

1007געלתי]  בעלתי V1

1008 חסר]  רק BL Ma3 V1

1009ובעלתי]  בעלתי BL Ma3

1010רצונו]  רצה BL רוצה Ma3

1011הפרו]  הפכו Ma3

1012 חסר]  , וכן 1012 יונתן 1013  BL Ma3 V1

1012]  תרגום BL Ma3 תרגם V1

1013]  אתרעיתי BL Ma3 אתרעתי V1

1015ופירש גם כן כי אנכי בעלתי]  Ma3 omission

1016בהם]  בכם BL V1 Ma3 omission

1017]  Ma3 omission

1017וגו']  וכו' V1

1019בכם]  בהם BL

1020]  ולקחתי מהם אחד מעיר וגו' (יר' ג, יד), לשון גנאי ופירושו גם כן כי אנכי כלומר קצתי בכם Ma3 addition

1021בעל אל רגול]  ארגל Ma3

1022פעור]  פעור V1

1023לעובדיהם]  לעבדיהם Ma3

1024 חסר]  בעל גד (יהו' יא, יז), כתרגומו מישר גד. 1024 שנקרא מזה1025 בעל (יהו' טו, ס), לפי שהיתה 1026 1027 עיר בערי יהודה. ונקראת גם כן בעלה (יהו' טו, ט), ובעלי כמו שנאמר מבעלי יהודה (שמ"ב ו, ב). BL Ma3 V1

1024]  ואפשר BL V1 ואיפשר Ma3

1025]   קרית BL V1 Ma3

1026]  במשור BL במישור Ma3 V1

1027]  והיא BL V1 והוא Ma3

xxx.  confusion avec Ex 21:34

כי בערה בם אש י"י (במ' יא, ג), גחלים בערו ממנו (שמ"ב כב, ט), והנה הסנה בוער1029 באש (שמ' ג, ב), דולק, כאש ע1030 בוערת (יר' כ, ט), דולקת, כד1031 כאש תבער יער (תה' פג, טו), כפשתים אשר בערו באש (שופ' טו, יד), נשרפו1032, מדוע לא יבער הסנה (שמ' ג, ג), לא ישרף. יש מי שפירש כל1033 לשון בוער יוצא1034, ומה יעשה בכפשתים1035 אשר בערו באש (שופ' טו, יד). והנכון שכלם מהקל1036 פעמים1037 עומדים. ופירוש1038 כאש תבער יער (תה' פג, טו) תבער ביער. והפועל1039 הנוסף, והבערתי1040 בעשן רכבה (נח' ב, יד), כלומר באש גדול המעלה עשן גדול, ויבער מגדיש ועד קמה (שופ' טו, ה), המבעיר את הבערה (שמ' כב, ה). והשם במשקל אחר, ויקרא שם המקום ההוא תבערה (במ' יא, ג). 1041 והפעל הכבד1042 ובער עליה הכהן (וי' ו, ה), ובערו בהם אש (יח' לט, ט), לא תבערו אש (שמ' לה, ג), האבות1043 מבערים באש1044 (יר' ז, יח), ואת האח לפניו מבערת1045 (יר' לו, כב), והיה לאדם לבער (יש' מד, טו), וכלם ענין הדלקה ושרפה1046 , אלא שענין הבערה נופל1047 על האש בעצמו אפלו לא תצא פעלתו אל אחד1048 , וענין השרפה באש תצא פעלתו אל אחד1049 לעולם. וענין אחר ובערת הרע מקרבך (דב' יג, ו), בערתי הקדש מן הבית (דב' כו, יג), ולא בערתי ממנו בטמא (דב' כו, יד), כי אם יהיה לבער קין (במ' כד, כב), ונבערה רעה מישראל (שופ' כ, יג). ופעל כבד אחר הנני מבעיר אחרי בעשא ואחרי ביתו (מל"א טז, ג). והשם, ברוח משפט וברוח בער (יש' ד, ד), 1050 וכל הדומים להם ענין הכרתה והסרה והוא קרוב1051לענין1052 הראשון. וענין אחר כי יבער איש שדה או כרם (שמ' כב, ד), כי ירעה. וכבד אחר, ובער בשדה אחר (שמ' כב, ד)1053וירעה, בערתם הכרם (יש' ג, יד) רעיתם, והיתה לבער (יש' ו, יג)1054 , והיתה1055 לרעות. ויתכן גם מזה והיה לאדם לבער (יש' מד, טו), וגם זה הענין קרוב לענין הראשון כי המרעה והמאכל היא1056 הביעור1057 והכליון. טענו את בעירכם (בר' מה, יז), בהמתכם. ושלח את בעירו(xxxii)1058 (שמ' כב, ד), בהמתו, תרגום בהמה בעירא. וענין אחר ובאחת יבערו ויכסלו (יר' י, ח), ונתתיך ביד אנשים בערים (יח' כא, לו),1059 בינו בוערים בעם (תה' צד, ח). ויש לפרש ביד אנשים בוערים1062 מהענין הראשון. וכן ידמה דעת בעל המסורת שאמר בוערים שנים בתרי לישני. והנפעל נבער כל אדם מדעת (יר' י, יד), עצה נבערה (יש' יט, יא). והתאר איש בער לא ידע (תה' צב, ז), ענינו ידוע, והוא קרוב לענין טענו את בעירכם (בר' מה, יז), כי הכסיל כבהמה.

1029בוער]  בער Ma3

1030 נוסף ע]  BL Ma3 V1

1031 נוסף כד]  BL Ma3 V1

1032]   באש V1 repentir

1033כל]  Ma3 omission

1034יוצא]  יוציא Ma3

1035בכפשתים]  כפשתים BL Ma3 בכפשתים V1

1036מהקל]  Ma3 omission

1037פעמים]  פעלים BL Ma3 V1

1038ופירוש]  פירוש V1

1039והפועל]  והפעל Ma3 V1

1040והבערתי]  והעברתי Ma3

1041]  והשם Ma3 addition

1042הכבד]  והכבד Ma3

1043האבות]  והאבות BL

1044באש]  את האש BL Ma3 האש(xxxi) V1

1045מבערת]  מבוערת Ma3 V1

1046ושרפה]  והשרפה BL

1047נופל]  נפל Ma3

1048אחד]  אחר BL Ma3 V1

1049אחד]  אחר BL Ma3 V1

1050 חסר]  ושבה והיתה לבער (יש' ו, יג), BL Ma3 V1

1051 repentir קרוב]  קרוב BL Ma3 V1

1052לענין]  לענין BL Ma3 V1

1053]  Ma3 omission

1054]  והיה לבער (יש' ה, ה) BL V1 והיה לאדם לבער (יש' מד, טו) Ma3

1055 נוסף והיתה]  BL והיה Ma3 V1

1056היא]  הוא BL Ma3 V1

1057הביעור]  הבעור V1

1058]  בעירה Ma3 V1

1059 repentir וענין אחר ובאחת יבערו ויכסלו יר' י, ח, ונתתיך ביד אנשים בערים יח' כא, לו,]  וענין אחר ובאחת1059 יבערו ויכסלו (יר' י, ח), ונתתיך ביד אנשים בערים1060 (יח' כא, לו), BL Ma3 V1

1059ובאחת]  Ma3 omission

1060בערים]  בוערים Ma3 V1

1062בוערים]  בערים V1

xxxi.  variante scripturaire relevée par Kennicott (K246, K295)

xxxii.  variante scripturaire relevée par Kennicott

והמן נבעת (אס' ז, ו), ובבאי1063 נבעתי (דנ' ח, יז), התי"ו למ"ד הפעל נבלעת בדגש. והשם והנה נבעתה1064 (יר' ח, טו). ומענין1065 אחר, בעותי אלוה יערכוני (איוב ו, ד), בעותיך1066 צמתותוני1067 (תה' פח, יז), והכבד פלצות בעתתני (יש' כא, ד), ובעתתו רוח רעה (שמ"א טז, יד), הנה רוח אלהים 1068 מבעתך (שמ"א טז, טו), כלם ענין בהלה.

1063ובבאי]  ובבאו BL

1064נבעתה]  בעתה BL Ma3 V1

1065ומענין]  ומשקל BL Ma3 V1

1066בעותיך]  ביעותיך V1

1067צמתותוני]  צמתתוני Ma3 צמתותני V1

1068 חסר]  רעה BL Ma3 V1

הטבעו בבץ רגלך1069 (יר' לח, כב), כמו חוק1070 מן חקק, ועוז1071 מן עזז, וענין בוץ1072 טיט ורקק1073. וכן בצאתיו וגבאיו1074 (יח' מז, יא), העמקים שהם מלאים טיט. וכן היגאה גמא בלא בצה (איוב ח, יא), בסתר קנה ובצה (איוב מ, כא).

1069רגלך]  רגליך V1

1070חוק]  חק Ma3 V1

1071ועוז]  ועז V1

1072בוץ]  בץ Ma3

1073 ורקק]  V1 omission

1074וגבאיו]  וגבהיו Ma3

את החציר ואת הבצלים (במ' יא, ה), ידוע.

כד.  בבלי, כתובות קה ע"ב

כי מה תקות חנף כי יבצע (איוב כז, ח), כלה בצע1075 בצע (יר' ו, יג), שונאי1076 בצע (שמ' יח, כא), מה בצע כי נהרג1077 את אחינו (בר' לז, כו), ואם בצע כי תתם דרכיך (איוב כב, ג), בצע כסף (שופ' ה, יט), גדול1078 בסגול, איש לבצעו (יש' נו, יא), 1079 אמת בצעך (יר' נא, יג), והחרמתי לי"י בצעם (מי' ד, יג). והכבד ותבצעי רעיך בעשק (יח' כב, יב), כלם ענין חמדה ועשק. 1080 ופירוש1086 שנאי בצע שאינם רודפים אחר תאוות1087 העולם ואהבת העושר1088 והמעלה, אלא שונאין1089 ומרחיקין קבוץ הממון כי אם כדי חיותם ואם יהיו עשירים יסתפקו במה שחננם הבורא ולא ירדפו לקבץ עוד. ואותם האנשים הם הראויים1090 למנותם שופטים1091. וכן אמרו רבותינו ז"ל [כד], 1092 מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה (מש' כט, ד). אם דומה הדיין1098 למלך שאינו צריך לכלום יעמיד ארץ ואם דומה לכהן המחזר בבית הגרנות יהרסנה. וענין אחר בצע אמרתו (איכה ב, יז), וידיו תבצענה (זכ' ד, ט), בפתח הצדי באתנח. כי יבצע י"י את כל מעשהו (יש' י, יב), ענין השלמה. וענין אחר יתר ידו1099 ויבצעני1100 (איוב ו, ט), ומדלה1101 יבצעני (יש' לח, יב). והקל ובעד השלח1102 יפלו ולא יבצעו (יואל ב, ח), והוא פעל עומד כלומר כי יפלו על החרבות ולא יזיקום, רוצה לומר שאינם כשאר אויבים1103 שתמנעם בחרב מלבוא1104 עליך ולא בסגור השערים כמו שאמר1105 בעד החלונים יבאו כגנב1106 (יואל ב, ט). והיוצא ובצעם1107 בראש כלם (עמ' ט, א), פירושו האל יבצעם1108 אותם שהם בראש כלם 1109והם הכהנים או האבות, ואחר כן1110 אמר ואחריתם בחרב אהרג, והם הבנים1111 כמו שפרשנו 1112 . ואם אמר ובצעם בלשון נסתר ואחר כך אמר אהרג הרבה ימצא כזה בכתוב. ונפתחה העי"ן מפני שהמלה מלעיל בשני פשטין. ורבי יונה פירש ובצעם1113 צווי והפתח מקום צרי לפי שאמר הך הכפתור (עמ' ט, א) צווי. כלם ענין פתיחה וחתיכה. פתות אותה פתים (וי' ב, ו), תרגומו בצע1116 יתה1117 ביצועין1118 . ויש מפרשים מזה בצע כסף לא לקחו (שופ' ה, יט), חתיכת1119 כסף, כלומר שלא לקחו כסף וזהב לפדיון השבויים אלא היו הורגים אותם.

1075בצע]  בוצע V1

1076שונאי]  שנאי Ma3 V1

1077נהרג]  נהרוג Ma3 V1

1078 נוסף גדול]  BL Ma3 V1

1079 חסר]  בא קצך BL

1080  – חסר מחמת הדומות ]  ופירוש ותבצעי כתרגומו ואהנית 1080 באונסא, כלומר 1081 להם בצע כסף 1082 שעשקת 1083 1084 . BL Ma3 V1

1080]  רחמך BL רחמיך Ma3 V1

1081]  ונתת BL נתת Ma3 V1

1082]  בעושק BL בעשק Ma3 V1

1083]  החלשים BL V1 החלושים Ma3

1084]  בך BL Ma3 שבך V1

1086ופירוש]  ופירושו V1

1087תאוות]  תאות Ma3 V1

1088העושר]  העשר Ma3 V1

1089שונאין]  שונאים V1

1090הראויים]  הראוים Ma3 V1

1091שופטים]  שפטים V1

1092 חסר]  1092 בצע 1093 ממון עצמם ואם 1094 כל שכן 1095 1096 . ועוד אמרו BL Ma3 V1

1092]  שונאי BL Ma3 שנאי V1

1093]  שהם שונאים BL Ma3 ששונאים V1

1094]  ממון עצמם שונאים BL Ma3 שונאים ממונם V1

1095]  ממון BL V1 מקום Ma3

1096]  חביריהם BL Ma3 אחרים V1

1098הדיין]  הדין Ma3

1099ידו]  ידיו Ma3

1100ויבצעני]  ויבצעני V1

1101ומדלה]  מדלה BL

1102השלח]  השליח Ma3

1103אויבים]  האויבים BL

1104מלבוא]  מלבא Ma3 V1

1105שאמר]  Ma3 omission

1106כגנב]  כנגב Ma3

1107ובצעם]  ובעצים Ma3

1108יבצעם]  יבצע Ma3

1109]  ר  V1 addition

1110כן]  כך BL Ma3

1111הבנים]  Ma3 omission

1112 חסר]  (בשרש אחר) BL

1113 repentir בלשון נסתר ואחר כך אמר אהרג הרבה ימצא כזה בכתוב. ונפתחה העי"ן מפני שהמלה מלעיל בשני פשטין. ורבי יונה פירש ובצעם]  בלשון נסתר ואחר 1113 אמר אהרג הרבה ימצא כזה בכתוב. ונפתחה העי"ן מפני שהמלה מלעיל בשני פשטין. ורבי יונה 1114 ובצעם BL Ma3 V1

1113]  כך BL Ma3 כן V1

1114]  פירש BL Ma3 פרש V1

1116בצע]  בצה BL

1117יתה]  יתיה Ma3

1118ביצועין]  בצועים BL ביעועין Ma3 בצועין V1

1119חתיכת]  חתכת V1

את בצקו טרם יחמץ (שמ' יב, לד), לשות בצק (יר' ז, יח), מלוש בצק (הו' ז, ד), עיסה1120 .1120 ורגלך לא בצקה (דב' ח, ד), ורגליהם לא בצקו (נחמ' ט, כא), יחפה מבלי מנעל והוא מענין בצק כי בכלות המנעל יבצק הרגל בטיט.

1120]  Ma3 omission

1120עיסה]  עסה V1

ואת ענבי נזירך1122 לא תבצר1123 (וי' כה, ה), כי תבצר1124 כרמך (דב' כד, כא), כבוצר על סלסלות (יר' ו, ט). והשם, והשיג לכם דיש את בציר (וי' כו, ה), מבציר אביעזר (שופ' ח, ב), 1125 כלם ענין קטיפה. ויתכן לפרש מזה כי ירד יער הבציר (זכ' יא, ב), והוא משל על גדולי ישראל. והמשילם ליער כי עצי היער הם גדולים ורבים וסמכם אל הבציר, כלומר שנותנין פרי מה שאין כן עצי היער1127 . וענין אחר ערים בצורות (במ' יג, כח), לחומת1128 נחושת בצורה (יר' טו, כ), ואגידה לך גדולות ובצורות ולא(xxxiii)1129 ידעתם (יר' לג, ג). והדגש1130 לבצר החומה (יש' כב, י), וכי תבצר מרום עזה (יר' נא, ג). והשם שובו1131 לבצרון אסירי התקוה (זכ' ט, יב). ומענין1132 אחר, ערי מבצר (במ' לב, לו)1133, הבמחנים אם במבצרים (במ' יג, יט). ובקבוץ הנקבות, ולכד ערי1134 מבצרות (דנ' יא, טו), כלם ענין חזק. ופירוש1135 שובו לבצרון, לערי בצרון. ויש לפרש מזה כי ירד יער הבציר. ומן הענין הזה יבצור רוח נגידים (תה' עו, יג), ירוממנה ויחזקנה. ויתכן לפרשו מהענין הראשון, ופירושו יקטף וישפיל רוח נגידים מההתגאות1136 . והוא מה שאמר אחריו נורא למלכי ארץ. וענין אחר, ועתה לא יבצר מהם (בר' יא, ו), ולא יבצר ממך מזמה (איוב מב, ב), ענינם לא ימנע. ובשנת בצורת1137 לא ידאג (יר' יז, ח). ומענין1138 אחר, על דברי הבצרות (יר' יד, א), מניעת הגשמים והעצרם. ויש מפרשים מזה לעתות בצרה (תה' ט, א), הבי"ת שרש1139. ויתכן לומר שענין ערים בצורות וענין זה קרוב כי הדבר הגדול והחזק נמנע מן האדם1140 להשיג אליו. ושית על עפר בצר (איוב כב, כד), זהב. והקבוץ בצרים והיה שדי בצריך (איוב כב, כה), זהביך. ויש ספרים מדויקים אין בו יו"ד אם כן יהיה לשון יחיד וסגול הר"ש בעבור האתנחתא1141 . ואפשר גם1142 כן היותו לשון רבים ואף על פי שחסר יו"ד כי ימצאו כמהו1143 רבים.

1122נזירך]  נזיריך V1

1123תבצר]  תבצור Ma3 V1

1124תבצר]  תבצור Ma3 V1

1125 חסר]  והבי"ת 1125 וראויה להדגש. BL Ma3 V1

1125]  רפויה BL רפיה Ma3 רפה V1

1127היער]  יער BL

1128לחומת]  לחומה Ma3

1129]  לא BL Ma3 V1

1130והדגש]  והדגוש Ma3 V1

1131שובו]  ישובו V1

1132ומענין]  ומשקל BL Ma3 V1

1133]  ערי המבצר (יהו' י, כ) BL עיר מבצר (תה' קח, יא) Ma3

1134ערי]  עיר BL

1135ופירוש]  ופירושו V1

1136מההתגאות]  מהתגאות BL Ma3 V1

1137בצורת]  בצרת Ma3 V1

1138ומענין]  ומשקל BL Ma3 V1

1139שרש]  שרשית V1

1140מן האדם]  מהאדם BL Ma3 V1

1141האתנחתא]  האתנחא BL האתנח V1

1142גם]  אם V1

1143כמהו]  כמוהו Ma3 V1

xxxiii.  variante scripturaire relevée par Kennicott

כי בקקום בוקקים (נח' ב, ג), ובקתי1144 את עצת יהודה וירושלם במקום הזה (יר' יט, ז), 1145פעל1146 יוצא. גפן בוקק ישראל (הו' י, א), בודד. והנפעל הבוק תבוק הארץ (יש' כד, ג), ונבקה רוח מצרים (יש' יט, ג), 1147 והפועל1148 הכבד ויבוקקו את ארצה (יר' נא, ב), ענין רקות.

1144ובקתי]  ובקותי Ma3 V1

1145]  ובוקקו את ארצה (יר' נא, ב),  V1 addition

1146פעל]  פועל Ma3

1147 חסר]  בשקל ורחבה ונסבה (יח' מא, ז), משפטם נסבה נבקה BL Ma3 V1

1148והפועל]  והפעל Ma3 V1

בקע ים1149 ויעבירם (תה' עח, יג), ובקעת להם כל כתף (יח' כט, ז), ובקעה ודגרה בצלה (יש' לד, טו), ויבקע אלהים את המכתש1150 (שופ' טו, יט), ויבקעו שלשת הגבורים במחנה פלשתים (שמ"ב כג, טז), ויאמר לבקעם אליו (דה"ב לב, א), על בקעם הרות הגלעד (עמ' א, יג), כמו פולח ובוקע בארץ (תה' קמא, ז). והפעל1151 הנוסף ונבקיענה אלינו (יש' ז, ז), להבקיע אל מלך אדום (מל"ב ג, כו). ושלא נזכר פועלו ממנו, הבקעה העיר (יר' לט, ב). והנפעל, נבקעו כל מעינות1152 תהום רבה (בר' ז, יא), כי1153 נבקעו במדבר מים (יש' לה, ו), אז יבקע כשחר אורך (יש' נח, ח), ותבקע הארץ בקולם1154 (מל"א א, מ), תבקע אפעה (יש' נט, ה), ונא תהיה להבקע (יח' ל, טז). וההתפעל, והנה התבקעו (יהו' ט, יג), והעמקים יתבקעו1155 (מי' א, ד). והדגוש, ביצי1156 צפעוני בקעו (יש' נט, ה), ורוח סערות תבקע (יח' יג, יא). כמבאי1157 עיר מבוקעה1158 (יח' כו, י), ומבקעים1159 ומצוררים (יהו' ט, ד), יבקע צורים במדבר (תה' עח, טו). והיוצא לשלישי1160, ובקעתי רוח סערות (יח' יג, יג). והשם, 1161 ואת בקיעי עיר דוד (יש' כב, ט), כלם ענין בקוע. ומן הענין הזה, בקע לגלגלת1162 (שמ' לח, כו), בסגול. והוא מחצית השקל לפי שנבקע מהשקל. ופירוש ובקעה ודגרה (יש' לד, טו), הבקוע1163 ההוא1164 יציאת האפרוח מן הביצה. וכן ביצי צפעוני בקעו (יש' נט, ה). יוצאים בבקעה ובהר (דב' ח, ז), והרכסים לבקעה (יש' מ, ד), וימצאו בקעה (בר' יא, ב), מקום מישור בין1165 ההרים וגם הם מענין הראשון.

1149בקע ים]  בקעים Ma3

1150]   אשר בלחי V1 addition

1151והפעל]  והפועל Ma3

1152מעינות]  מעיינות V1

1153כי]  Ma3 omission

1154בקולם]  לקולם(xxxiv) Ma3

1155יתבקעו]  התבקעו Ma3

1156ביצי]  בצי Ma3 V1

1157כמבאי]  כמבואי Ma3

1158מבוקעה]  מבקעה Ma3

1159ומבקעים]  ומבוקעים Ma3 V1

1160לשלישי]  השלישי Ma3

1161 חסר]  והבית הקטן בקיעים (עמ' ו, יא), BL Ma3 V1

1162לגלגלת]  לגלגולת V1

1163הבקוע]  הביקוע Ma3

1164ההוא]  הוא BL V1 היא Ma3

1165בין]  מן BL

xxxiv.  variante scripturaire relevée par Kennicott (K650 B)

כה.  משנה פאה ו, א

כו.  בבלי, כריתות יא ע"א

ודרשתי את צאני ובקרתים (יח' לד, יא), לא יבקר הכהן (וי' יג, לו), ולבקר בהיכלו (תה' כז, ד), יהיה לי לבקר (מל"ב טז, טו), פירושו1166 כשיעלה בלבי לבקרו. והשם, כבקרת רועה עדרו (יח' לד, יב), כלם ענין דרישה ובקור1167. ומן הענין הזה נקרא בקר כי בבקר יתבקר1168 כל דבר1169 לאור היום. והפכו הערב שיתערבו כל הדברים ולא יכירם אדם, 1170 , והקבוץ היה זרועם לבקרים (יש' לג, ב), ויש לפרש מזה ולבקר בהיכלו (תה' כז, ד), כמו ולשחר. בקרת תהיה (וי' יט, כא), מולקה תהיה. וכתב הגאון רב1180 סעדיה ז"ל1181 כי אמר לשון בקרת לפי שהמלקות 1182 ברצועה של בקר, או יהיה הבי"ת במקום פ"א כי1183 לפי שהם ממוצא אחד הם קרובים בענין כמו שמצאנו בלשון1184 המשנה1185 [כה] הבקר לעניים1186 1186, הבקר1188 שהוא כמו הפקר. ותרגום ירושלמי תשמטנה1189 ונטשתה (שמ' כג, יא) 1190 ותבקרון יתה1191. ופירוש בקרת תהיה, להפקר היא לפי שלא חפשה1192. ועל כן לא יומתו 1193 1194 אבל מלקות יש. ואמרו רבותינו ז"ל [כו] כי המלקות לה ולא לו לפי שאמר תהיה ולא אמר יהיו משמע היא לוקה והוא אינו לוקה1195. וענין אחר, צאן ובקר (בר' יג, ה), ידוע. והקבוץ אם יחרוש1196 בבקרים (עמ' ו, יב), ודמות בקרים מתחת1197 לו סביב (דה"ב ד, ג). והפעל הקל ממנו, כי בוקר אנכי (עמ' ז, יד), כלומר רועה בקר1198.

1166 פירושו]  V1 omission

1167ובקור]  וביקור Ma3

1168יתבקר]  יתבקר V1

1169דבר]  ענין Ma3

1170 חסר]  ויקרא 1170 1171 ברן יחד 1172 בקר (איוב לח, ז), 1173 1174 כוכבי אור כמו הללוהו כל 1175 אור (תה' קמח, ג), והם השבעה 1176 . וכן נקרא הבקר אור מן האור עד מחצית היום (נחמ' ח, ג), 1177 1178 מן הבקר BL Ma3 V1

1170]  האור BL V1 אור Ma3

1171]  בקר BL Ma3 בבקר V1

1172]  כוכבי BL Ma3 ככבי V1

1173]  כאילו BL כאלו Ma3 V1

1174]  אמר BL אומר Ma3 V1

1175]  כוכבי BL Ma3 ככבי V1

1176]  המשרתים BL Ma3 משרתים V1

1177]  כאילו BL Ma3 כאלו V1

1178]  אמר BL Ma3 אומר V1

1180רב]  רבינו BL V1

1181 נוסף ז"ל]  BL

1182 חסר]  הן BL הוא Ma3 V1

1183כי]  Ma3 omission

1184בלשון]  Ma3 omission

1185המשנה]  במשנה Ma3

1186הבקר לענייםלעניינם ]  Ma3 omission

1186לעניים]  לעניינם V1

1188 נוסף הבקר]  BL

1189תשמטנה]  תשמטנה V1

1190 חסר]  תשמטון יתה BL V1

1191יתה]  יתיה Ma3

1192חפשה]  חופשה V1

1193לא יומתו ]  Ma3 omission

1194]  יאמרו Ma3 addition

1195]   והוא אינו לוקה V1 addition

1196יחרוש]  יחרש Ma3

1197מתחת]  תחת BL

1198בקר]  הבקר BL

בקש י"י לו (שמ"א יג, יד), בקשתיהו ולא מצאתיהו (שה"ש ה, ו), 1199 , מידי1200 תבקשנה (בר' לא, לט), קל הקו"ף וכן רוב1201 הבנין בשבא1202 הקו"ף קל1203. ושלא נזכר פועלו ממנו, ויבקש הדבר וימצא (אס' ב, כג), ותבקשי ולא תמצאי עוד (יח' כו, כא). והשם, ולעשות את בקשתי (אס' ה, ח), וכלם עניינם1204 ידוע.

1199 חסר]  יבקש את נפשי (שמ"א כב, כג), ובקש י"י מיד אויבי דוד (שמ"א כ, טז) BL Ma3 V1

1200מידי]  מידי V1

1201רוב]  רב Ma3

1202בשבא]  בשו"א BL Ma3 V1

1203הקו"ף קל]  קל הקו"ף Ma3

1204עניינם]  ענין Ma3 ענינם V1

מה בר1205 ברי ומה בר בטני (מש' לא, ב), כמו1206 מה בני כי כן תרגום בן ברא. ירבו בבר (איוב לט, ד), בחוץ, כי כן תרגום1207 חוץ ברא. או פירושו בתבואה כמו נושאות1208 בר ולחם ומזון (בר' מה, כג), שפירושו תבואה, לשבר1209 בר (בר' מב, ג). וכן יהיה1210 פסת בר בארץ (תה' עב, טז). וכן פרש אדני אבי ז"ל מזה באין אלפים אבוס בר (מש' יד, ד), ופירושו1211 באין אלפים 12121212 אבוס בר1214. ופירוש אבוס מגורה, כמו פתחו מאבוסיה (יר' נ, כו) ואין עומד במקום שנים כמו תקות עניים(xxxv)1215 תאבד לעד1216 (תה' ט, יט). ואפשר1217 שיהיה שרש זה שפרושו1218 תבואה ברר וכן ירבו בבר (איוב לט, ד), אבל שרש מה ברי ברה על נכון כמו שרש בני בנה.

1205 נוסף בר]  BL Ma3 V1

1206כמו]  כלומר Ma3

1207תרגום]  תרגם V1

1208נושאות]  נשאות Ma3

1209לשבר]  לשבור Ma3 V1

1210יהיה]  יהי BL Ma3 V1

1211ופירושו]  ופירוש V1

1212 באין אלפים אין]  V1 omission

1212 חסר]  אין BL Ma3

1214]   אין אבוס בר V1 addition

1215]  ענוים BL

1216תאבד לעד]  Ma3 V1 omission

1217ואפשר]  ואיפשר Ma3

1218שפרושו]  שפירושו Ma3

xxxv.  variante scripturaire relevée par Kennicott

ועמהם הימן וידותן1219 ושאר1220 הברורים אשר נקבו בשמות (דה"א טז, מא), ברור מללו (איוב לג, ג),1221 וברותי 1222 מכם המורדים1223 והפושעים בי (יח' כ, לח), כמו ובחרתי. ולבור את כל זה (קה' ט, א), בשרק1224 כמו בחלם. והפועל1225 הכבד, לא לזרות ולא להבר (יר' ד, יא), פתח בסוף פסוק. וקרוב מהענין הזה, וישימני לחץ ברור (יש' מט, ב), שפרושו1226 מרוק. וכן הברו החצים (יר' נא, יא), שפירשו מרקו החצים. וכבר פרשתי1227 הברו החצים1227 בשרש אבר פירוש אחר. וכבד אחר, 1229ולברר1230 וללבן (דנ' יא, לה). וההתפעל, יתבררו1231 ויתלבנו (דנ' יב, י), עם נבר תתבר (שמ"ב כב, כז), עיקרו1232 תתברר. והנפעל, עם נבר (שמ"ב כב, כז), הברו נושאי כלי י"י (יש' נב, יא). והתאר, ובר הייתי בעיניך (איוב יא, ד), נשקו בר (תה' ב, יב), באין אלפים אבוס בר (מש' יד, ד), לברי לבב (תה' עג, א), ברה כחמה (שה"ש ו, י). והשם כבר ידי ישיב לי (תה' יח, כא), ואצרוף1233 כבור1234 סיגיך (יש' א, כה), כמו הדבר שמבררין בו הכסף מן הסיגים. ויש מפרשים מזה יהי פסת בר (תה' עב, טז), כלומר ישאר מעט בר וצדק ואמת בארץ. וכן ותרבי לך בורית (יר' ב, כב), כי הרי"ש ראויה להדגש לולי כי לא תקבל1235 1236דגש1237 ומשפטו בררית1238 בפלס1239 גפרית ולפי שהוא מברר1240 הבגד נקרא בורית. ופירש רבי יונה כי הוא עשב שמכבסין בו. ויש מפרשין1241 אותו כי הוא הנקרא בלע"ז שבו1242 , לברם האלהים (קה' ג, יח), הראוי לברם הבי"ת חטופה1243 והר"ש1244 דגושה בפלס לתמם1245 . ובעבור כי הר"ש1246 לא תדגש נמשך הקמץ ונתחדש אחריו נח 1247תמורת הדגש כמו שהיה במלת בורית1248. או יהיה לברם פעל עבר רוצה1249 לומר לאשר בררם האלהים משאר הנבראים לדעת ולהכיר. ואף על פי שאין המנהג להכנס אותיות בכל"ם שהם אותיות השמוש בפעלים העוברים1250, הנה מצאנו מהם מעטים יכנסו עם ה"א השמוש, ויתפרשו1251 במקום אשר,והבי"ת גם כן 1252 בהכין לו דוד (דה"ב א, ד), וכל ההקדיש שמואל (דה"א כו, כח), הנמצאו פה (דה"א כט, יז), כמו שזכרנו בחלק הדקדוק. וכן יהיה הלמ"ד בלברם במקום לאשר ויהיה ברם מזה השרש ועקרו1253 להדגש או יהיה מנחי הלמ"ד מן ברו לכם איש (שמ"א יז, ח).

1219וידותן]  וידותון Ma3 V1

1220ושאר]  ושאו Ma3

1221]   צאן שש ברורות (נחמ' ה, יח), נבחרות. V1 addition

1222]  את Ma3 addition

1223המורדים]  הפושעים Ma3

1224בשרק]  בחלם Ma3

1225והפועל]  והפעל Ma3 V1

1226שפרושו]  שפירושו Ma3 V1

1227 שפירשו מרקו החצים. וכבר פרשתיפרשתיו הברו החצים]  V1 omission

1227פרשתי]  פרשתיו Ma3

1229וכבד אחר, ]  V1 omission

1230ולברר]  לברר Ma3

1231יתבררו]  ויתבררו Ma3

1232עיקרו]  עקרו V1

1233ואצרוף]  ואצרף Ma3

1234כבור]  כבר Ma3

1235תקבל]  תקבלנו Ma3

1236]  הריש  V1 addition

1237דגש]  Ma3 omission

1238בררית]  בברית Ma3

1239בפלס]  בשקל Ma3

1240מברר]  מבחר Ma3

1241מפרשין]  מפרשים BL Ma3 V1

1242שבו]  שבו"ן BL שבון Ma3 V1

1243חטופה]  חטופה V1

1244והר"ש]  והרי"ש BL Ma3 V1

1245לתמם]  להמם BL Ma3 V1

1246הר"ש]  הרי"ש BL Ma3 V1

1247]  נ  V1 addition

1248בורית]  הבגסית V1

1249רוצה]  רצוני BL

1250העוברים]  העברים Ma3

1251ויתפרשו]  ויתפרש Ma3 V1

1252 חסר]  כמו BL Ma3 V1

1253ועקרו]  לעיקרו Ma3

בראשית ברא אלהים (בר' א, א), ביום ברא אלהים אדם (בר' ה, א), לב טהור ברא לי אלהים (תה' נא, יב). והנפעל, ועם נברא יהלל יה (תה' קב, יח), ביום הבראם (בר' ה, ב)1254 , ביום הבראך כוננו (יח' כח, יג), וכלם ענין יצירה. אך יש1255 1256הפרש ביניהם כי לשון יצירה אינו נופל1257 אלא על1258 דבר שיש לו ממש וצורה. ומה שאמר ויוצר רוח אדם בקרבו (זכ' יב, א), על יצירת כלי הגוף המקבלים כח הרוח והם המוח והלב, ולשון בריאה נופל1259 על כל דבר. 1260 וכל1266 לשון בריאה הוא התחדש הדבר וצאתו1267 מן1268 ליש. וכן אמר בפסוק ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו (יש' מג, ז), תחלה1269 בראתיו, הוצאתי אותו מאין ליש. ואחר כן יצרתיו שהעמדתי1270 על תכונת1271 הצורה. ואחר כך1272 עשיתיו שפירושו תקנתיו1273, כי לשון מעשה הוא תקון1274 הדבר והשלמתו לפיכך אמר אף עשיתיו. וענין אחר הפעל1275 הדגוש, ובראת לך שם (יהו' יז, טו), ובראתו והיה לך תוצאותיו (יהו' יז, יח), ויד ברא בראש דרך עיר ברא (יח' כא, כד), ענינם בחירה וברירה1276 . וענין אחר וברא אותהן בחרבותם (יח' כג, מז), ענינו וכרת. 1277 ויש מי שפירש מזה הענין ובראת לך, כלומר שתכרות1280 עצי היער ותבנה שם ערים לשבת. וכן אם1281 בריאה יברא י"י1282 1282 (במ' טז, ל), ענין גזרה,1284 וכן בראשית ברא. והנכון שיהיה ואם בריאה ענין יצירה כי כל דבר חדש יקרא בריאה1285 וכן בראשית ברא, וכן בורא ניב שפתים (יש' נז, יט), כלומר מחדש דבר שפתים שיאמר שלום שלום לרחוק ולקרוב. וענין אחר ועגלון איש בריא מאד1286 (שופ' ג, יז), ענינו שמן. וכן עשרה בקר בריאים (מל"א ה, ג), הבריאה תזבחו (יח' לד, ג), ובריאות בשר (בר' מא, ב), ואמר בשבלים בריאות וטובות1287 (בר' מא, ה) על דרך ההשאלה כלומר מלאות וטובות. בין שה בריה ובין שה רזה (יח' לד, כ), משפטו בריאה1288 אבל בא כדרך בעלי הה"א כי כן המנהג להתערב נחי הלמ"ד בעלי הה"א עם בעלי האל"ף בהרבה מקומות. ומאכלו בריאה (חב' א, טז) פירוש שם1289 בריאה. 1290 להבריאכם1292 מראשית כל מנחת ישראל לעמי (שמ"א ב, כט), כל ע1293 אלו ענין שומן.

1254]  בהבראם (בר' ב, ד) Ma3

1255יש]  זה Ma3

1256]  כ  V1 addition

1257נופל]  נפעל Ma3

1258אלא על]  Ma3 omission

1259נופל]  נפל Ma3

1260 חסר]  ופירוש 1260 סעדיה 1261 כי אמרו 1262 1263 לומר כי הבורא בורא אותה עם שלמות צורת האדם 1264 שאמר בקרבו. BL Ma3 V1

1260]  רבי BL רבינו Ma3 V1

1261]  BL Ma3 ז"ל  V1 addition

1262]  בקרבו BL V1 בקרבנו Ma3

1263]  רצונו BL רוצה Ma3 V1

1264]  זהו BL Ma3 זה הוא V1

1266וכל]  וכן Ma3 V1

1267וצאתו]  ויציאתו V1

1268מן]  מאין BL Ma3 V1

1269תחלה]  תחלת Ma3

1270שהעמדתי]  שהעמדתיו BL Ma3 V1

1271תכונת]  תכנית Ma3

1272כך]  כן BL V1

1273תקנתיו]  תבנתיו Ma3

1274תקון]  תבון Ma3

1275הפעל]  מהפעל BL

1276בחירה וברירה]  ברירה ובחירה BL

1277 חסר]  ודמהו אדני אבי ז"ל ללשון הערב 1277 לכריתה אל ברי. וכן 1278 יונתן ויבזעון יתהון בסיפהון. BL Ma3 V1

1277]  שאומר BL Ma3 שאומרין V1

1278]  תרגום BL Ma3 תרגם V1

1280שתכרות]  שתכרת Ma3

1281אם]  ואם Ma3 V1

1282 נוסף יברא י"י ]  BL

1282 י"י]  Ma3 omission

1284]   בראשית ברא, והנכון שיהיה ם בריאה ענין יצירה כי כל ר חדש יקרא בריאה. Ma3 repentir

1285בריאה]  ובריאה V1

1286מאד]  מאוד Ma3

1287וטובות]  וטובות BL Ma3 V1

1288בריאה]  בריאה BL Ma3 V1

1289פירוש שם]  כלומר שה BL פירוש שה Ma3 פירושו שה V1

1290 חסר]  1290 הנוסף ממנו BL V1 והנפעל הנוסף Ma3

1290]  והפעול BL והפעל V1

1292להבריאכם]  להבראכים Ma3

1293 נוסף ע]  BL Ma3 V1

וברד ברדת היער (יש' לב, יט), וברד פועל1294 עבר1295 1296 מענין ברד 1297 שם כמו ברד1298 ואף על פי שהוא על משקל אחר והוא בפלס1299 דבלת. ופירושו כשיברד לא יפול1300 הברד בעיר ולא על הזרעים כי אם ביערות שלא יזיק להם. וכן ובשפלה תשפל העיר (יש' לב, יט) רוצה1301 לומר כל1302 שפל שיהיה בעיר לא יהיה כי אם בשפלה כלומר שלא תשפל ולא תרד העיר מגדולתה1303 לעולם ולא יזכר אדם בה שם שפל כי אם על השפלה שהיא העמק. נקדים וברדים1304 (בר' לא, י), שיש בהם1305 כתמים לבנים כמו ברד, וכן סוסים אמצים1306 ברדים1306 (זכ' ו, ג).

1294פועל]  פעל V1

1295עבר]  עובר V1

1296 חסר]  שהוא חציו קמץ וחציו פתח BL Ma3 V1

1297 חסר]  וברדת BL V1

1298שם כמו ברד]  Ma3 omission

1299בפלס]  על פלס Ma3

1300יפול]  יפל V1

1301רוצה]  רצונו BL

1302כל]  כי Ma3

1303מגדולתה]  מגדלתה Ma3

1304וברדים]  וברודים V1

1305בהם]  להם BL

1306אמציםאמוצים ברדים]  ברדים אמצים BL Ma3

1306אמצים]  אמוצים V1

ברו לכם איש (שמ"א יז, ח), בחרו. וענין אחר ולא ברה אתם1308 לחם (שמ"ב יב, יז), ולא אכל עמם1309, ואברה מידה (שמ"ב יג, ו). והשם1310 ויתנו בברותי ראש1311 (תה' סט, כב). ומענין1312 1313 הביאי הבריה (שמ"ב יג, י). והפעל הכבד ותברני לחם (שמ"ב יג, ה), להברות את דוד לחם (תה' ג, לה). וכבר אחר היו לברות למו והוא מקור. ויתכן היותו שם בפלס חמות, אחות או יהיה מקבץ1314 מן ברה כמו מן1315 אלה, אלות. וכלם 1316 ענין האכילה המועטת. ועל דעתי כן הוא כברת ארץ (בר' לה, טז) שהכ"ף1317 כ"ף הדמיון ואיננה שרשית, ופירושו שעור1318 מהלך ארץ מן הבקר עד 1319עת האכילה כי כן משערין1320 הולכי הדרכים. והגאון רב1321 סעדיה ז"ל1322 פירשו1323 כ1324 גם כן הכ"ף1325 כ"ף הדמיון אבל פירש אותו כמיל1326 לפי הענין בלא חבר. בר ולחם ומזון (בר' מה, כג) כתבנו בשרש בר.

1308אתם]  אותם Ma3

1309עמם]  עמהם Ma3

1310והשם]  זה שם Ma3

1311ראש]  רוש(xxxvi) Ma3

1312ומענין]  ומשקל BL Ma3 V1

1313 חסר]  אחר BL Ma3 V1

1314מקבץ]  מקובץ V1

1315מן]  מן V1 repentir

1316 חסר]  הם BL Ma3 V1

1317שהכ"ף]  והכ"ף Ma3 V1

1318שעור]  שיעור Ma3

1319]  ר  V1 addition

1320משערין]  משערים Ma3 V1

1321רב]  רבינו BL Ma3

1322 נוסף ז"ל]  BL

1323פירשו]  פרש V1

1324 נוסף כ]  BL Ma3 V1

1325 repentir הכ"ף]  הכ"ף BL Ma3 V1

1326כמיל]  במיל BL

xxxvi.  variante scripturaire relevée par Kennicott

ודוד ברח וימלט (שמ"א יט, יח), כי בורח1327 הוא (בר' לא, כ), ויברח יעקב (הו' יב, יג), ויברחו בהחבא (דנ' י, ז). והפעל הכבד והוא עובר, המה הבריחו את יושבי גת (דה"א ח, יג), משדד אב יבריח אם (מש' יט, כו) ואבריחהו מעלי (נחמ' יג, כח), ויבריחו 1328 כל העמקים1329 (דה"א יב, טו), לא1330 יבריחנו בן קשת (איוב מא, כ). ושם התאר, בריחיה1331 עד צוער1332 (יש' טו, ה). ומענין1333 אחר והורדתי בריחים כלם (יש' מג, יד). ובמדרש1334 אחר ואת1335 כל מברחיו1336 בכל אגפיו1337 (יח' יז, כא). וכתב אדני אבי ז"ל כי ויקם יונה לברוח תרשישה (יונה א, ג), כי מלפני י"י הוא בורח (יונה א, י), אינו1338 ענין בריחה 1339 ממש כי אין ענין1340 בריחה ממש אלא על סכנת נפש1341. אך פירשו1342 לברוח במקום1343 הזה למהר השליחות. ופירוש1344 למה היה ממהר השליחות כדי שלא יתן לו הקדוש ברוך הוא1345 אות ומופת ויהיה סבה1346 שישובו אנשי נינוה1347 ותשובתם1348 היתה גורמת כליה לישראל. וכן אמר על כן קדמתי לברוח תרשישה (יונה ד, ב), והאל יתברך 1349שהוא1350 יודע כונתו1351 נתן לו אות בים כי אין לך אות גדול מזה שהטילוהו בים1352 והיו הולכים1353 אנשי האניה לנינוה וכיון שהיו1354 שם וראוהו1355 שם הכירוהו. ויגע הדבר אל מלך נינוה (יונה ג, ו) ומיד האמינו1356 בו כאשר העידו1357 אנשי האניה שהם הטילוהו בים1358. ופירוש1359 כי לשון מלפני הוא במצות המשלח וכן יצאו מלאכים מלפני בצים (יח' ל, ט), ויצא קין מלפני י"י1360 (בר' ד, טז), ואמר דוד אנה1361 מפניך אברח (תה' קלט, ז), ולא אמר מלפניך. וכן פירש1362 ועתה1363 ברח לך אל מקומך (במ' כד, יא), מהר ללכת. וכן יתכן לפרש 1364 פירושו1365, צאו מבבל ברחו מכשדים (יש' מח, כ), וכן1366 ויברחו איש לשדהו הלוים1367 והמשוררים (נחמ' יג, י). וענין אחר לברוח1368 בתוך הקרשים (שמ' לו, לג). והפעל הכבד מבריח מן הקצה1369 אל הקצה (שמ' כו, כח). והשם1370 והבריח התיכון1371 (שמ' כו, כח), וחמשה1372 בריחים (שמ' כו, כז). על לויתן נחש בריח (יש' כז, א), תאר לפי שהוא מבריח הים מן הקצה אל הקצה. והוא משל על1373 המלכים1374 התקיפים. ועוד נפרשנו1375 בשרש נחש. ויש מפרשים מזה והורדתי1376 בריחים1377 כלם (יש' מג, יד), כלומר קשורים בבריח1378 ברזל1379 ועוד נפרשנו בשרש רוח1380.

1327בורח]  ברח Ma3

1328 חסר]  את BL Ma3

1329העמקים]  עמקים BL

1330לא]  ולא Ma3

1331בריחיה]  בריחה V1

1332צוער]  צער Ma3 V1

1333ומענין]  ומשקל BL Ma3 V1

1334ובמדרש]  ומשקל BL Ma3 V1

1335ואת]  את Ma3

1336מברחיו]  מבחריו Ma3

1337בכל אגפיו]  Ma3 omission

1338אינו]  Ma3 omission

1339]  אינו Ma3 addition

1340 נוסף ענין]  BL Ma3 V1

1341נפש]  נפשות Ma3

1342פירשו]  פירוש V1

1343במקום]  למקום Ma3

1344ופירוש]  ופירש V1

1345 הקדוש ברוך הוא]  V1 omission

1346סבה]  סבר BL

1347נינוה]  ננוה V1

1348ותשובתם]  ותשובתה Ma3

1349]  שמו  V1 addition

1350שהוא]  שהיה BL V1

1351כונתו]  כוונתו Ma3

1352בים]  אל הים Ma3

1353הולכים]  הלכים Ma3

1354שהיו]  שהיה BL שדיו Ma3

1355וראוהו]  וראו Ma3

1356האמינו]  האמינו V1

1357העידו]  העידוהו Ma3

1358בים]  אל הים Ma3

1359ופירוש]  ופירש V1

1360י"י]  יהוה Ma3

1361אנה]  ואנה BL

1362פירש]  פירוש Ma3

1363ועתה]  ואתה Ma3

1364 חסר]  לפי BL Ma3 V1

1365פירושו]  פרושו V1

1366וכן]  Ma3 omission

1367הלוים]  הלויים Ma3

1368לברוח]  לברח Ma3

1369הקצה]  קצה(xxxvii) BL

1370והשם]  Ma3 omission

1371התיכון]  התכון Ma3

1372וחמשה]  וששה V1

1373על]  Ma3 omission

1374המלכים]  למלכים Ma3

1375נפרשנו]  נפרשהו BL

1376והורדתי]  והורדתי V1

1377בריחים]  בריחם BL

1378בבריח]  בבריחי Ma3

1379ברזל]  Ma3 omission הברזל V1

1380רוח]  רוה Ma3

xxxvii.  variante scripturaire relevée par Kennicott (K686)

כז.  בבלי, מועד קטן ד ע"א

בא ברוך י"י (בר' כד, לא), ברוך בני לי"י (שופ' יז, ב), ברוכה את לי"י (רות ג, י), ברוכים אתם לי"י (תה' קטו, טו), זרע ברוכי י"י (יש' סה, כג), כלם תאר כי לא נבנה בנין1381 קל1382 ממנו. והשם ברכה בקרב הארץ (יש' יט, כד), ברכת י"י היא תעשיר (מש' י, כב), ברכות לעד (תה' כא, ז), ברכות1383 טוב (תה' כא, ד), ברכות שמים (בר' מט, כה). והפעל הכבד, ברך את אברהם בכל (בר' כד, א), ובוצע ברך נאץ י"י (תה' י, ג), פעל עבר כ1384 גם כן 1385 כי יבא בפתח ובצרי כמו שבארנו בחלק הדקדוק. וכן וברך ולא אשיבנה (במ' כג, כ), פעל 1386 גם כן, 1387 פירושו וברך השם יתברך אותם ולא אשיב הברכה מהם, יברך את בית ישראל (תה' קטו, יב), ברך י"י חילו (דב' לג, יא), ויברך ברוך אתכם (יהו' כד, י), מקור על משקל יסר יסרני 1388 (תה' קיח, יח). ומקור1389 במשקל אחר כי ברך אברכך (בר' כב, יז), והנה ברכת ברך (במ' כג, יא). וכן והנה1390 ברך לקחתי (במ' כג, כ), כלומר לברך אותם לקחתי. ויש אומרים שהוא שם. ויברכו 1391 לכל האנשים המתנדבים לשבת בירושלם (נחמ' יא, ב), ויברכו כל הקהל לי"י אלהי 1392 אבותיהם1393 (דה"א כט, כ), ברכנוכם מבית י"י (תה' קיח, כו). והנפעל, ונברכו בו (בר' יח, יח)1394. וההתפעל, והתברכו בזרעך (בר' כו, ד), וכל הדומים להם ענינם ידוע. ברך נבות אלהים (מל"א כא, יג), ברך אלהים ומת (איוב ב, ט), והדומים להם כנוי הקללה1395 . כקח1396 נא את ברכתי (בר' לג, יא), מנחתי. וכן קח נא ברכה מאת עבדך (מל"ב ה, טו), מנחה. ויתכן להיות מזה מברך און (יש' סו, ג), מביא המנחה. וכן לשאול לו לשלום ולברכו (דה"א יח, י), להביא לו מנחה. ואיננו1397 כן. וארותי את ברכותיםכם1398 (מל' ב, ב), כאשר כתב רבי יונה 1399 הוא ברכה1400 ממש. והראיה שאמר וארותי כי המארה1401 הפך הברכה, כי1402 הברכה תוספת הטובה1403 והמארה מגרעת הטובה. עשו אתי ברכה (יש' לו, טז), פשרה ושלום, כמו ויברך יעקב את פרעה (בר' מז, ז), כי תמצא איש לא תברכנו (מל"ב ד, כט), והדומים להם שהם ענין1404 שאילת1405 שלום וכלם ענין ברכה. 1406 וענין אחר ויברך על ברכיו (דה"ב ו, יג), נברכה לפני י"י עושנו1410 (תה' צה, ו). והכבד, ויקראו לפניו אברך (בר' מא, מג), האל"ף במקום ה"א1411 הברך 1412 . ויברך הגמלים (בר' כד, יא). והשם, תכרע כל ברך (יש' מה, כג), בשש נקדות, על הברכים ועל השוקים (דב' כח, לה)1414, וכל ברכים1415 תלכנה מים (יח' ז, יז), וישם פניו בן1416 ברכיו (מל"א יח, מב), מכרוע1417 על ברכיו (מל"א ח, נד), כרעו על ברכיהם (שופ' ז, ו), והוא רפה והמסורת עליו כל לשון 1418ברכי, 1419 ברכיו דגש1420 בר מן שנים רפין1421 כרעו על ברכיהם, והוא1422 ברך על ברכוהי (דנ' ו, יא). וענין 1423 הברכה העליונה (יש' ז, ג), יש מפרשים1424 המעין. והאמת כי פירוש1425 ברכה מים מכונסים1426 ולא מעין1427, וכן בדברי רבותינו ז"ל [כז] הפסקות והברכות שנתמלאו מים מערב יום טוב אסור להשקות מהם1428 בחולו1429 של מועד, ופירוש הפסקות הם1430 חריצים1431 שאינם בנויים1432 באבנים והברכות הם1433 חריצים השהם1434 בנויים1435 באבנים ובסיד1436 ומכנסין שם מימי הגשמים1437 או מכנסין שם מים או מושכין לה שם1438 מים מן המעין1439. וכן ברכת השלח לגן המלך (נחמ' ג, טו), ברכות בחשבון (שה"ש ז, ה), ברכות מים (קה' ב, ו). ואפשר1440 שיהיה כמותם גם ברכות יעטה מורה (תה' פד, ז)1441, וכן1442 הבה לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני (שופ' א טו), ואף על פי שהרש1443 קמוצה הקמץ תחת צרי וכמוהו1444 רבים. או 1445 ברכה ממש. 1446

1381בנין]  Ma3 omission

1382קל]  הקל BL Ma3

1383ברכות]  ברכת Ma3

1384 נוסף כ]  BL Ma3 V1

1385]  לא Ma3 addition

1386 חסר]  עבר BL Ma3 V1

1387 חסר]  כי BL Ma3 V1

1388]  יה Ma3 V1 addition

1389ומקור]  ולמקור Ma3

1390והנה]  הנה BL V1

1391 חסר]  העם BL

1392]  ישראל Ma3 addition

1393אבותיהם]  אבותיכם(xxxviii) Ma3

1394]  בך (בר' כח, יד) BL Ma3 V1

1395הקללה]  קללה BL

1396כקח]  קח BL Ma3 V1

1397ואיננו]  ואינו BL

1398ברכותיםכם]  ברכותיכם BL Ma3 V1

1399 חסר]  רק BL Ma3 V1

1400ברכה]  אברכה Ma3

1401המארה]  המארה V1

1402כי]  כל Ma3

1403הטובה]  הטוב Ma3

1404ענין]  Ma3 omission

1405שאילת]  שאילתי Ma3 שאלת V1

1406 חסר]  ומה שנמצא ממנו בענין ברכת 1406 1407 יתברך הוא כענין 1408 כמו ברכו י"י מלאכיו (תה' קג, כ), ברכי נפשי את י"י (תה' קג, כב), והדומים להם. BL Ma3 V1

1406]  הנבראים BL V1 הנביאים Ma3

1407]  לאל BL V1 האל Ma3

1408]  תהלה BL Ma3 תפלה V1

1410עושנו]  עשינו BL עושינו Ma3 V1

1411ה"א]  הה"א Ma3

1412 חסר]  או האל"ף למדבר, 1412 כל אחד היה קורא לפניו אברך BL Ma3 V1

1412]  BL כלומר  Ma3 V1 addition

1414]  Ma3 omission

1415וכל ברכים]  Ma3 omission

1416בן]  בין Ma3 V1

1417מכרוע]  מכריע Ma3 מכרע V1

1418]  ברבי  V1 addition

1419]  ברכי Ma3 addition

1420דגש]  Ma3 omission

1421רפין]  רפים Ma3

1422והוא]  הוא BL

1423 חסר]  אחר BL Ma3 V1

1424מפרשים]  מפרשין V1

1425פירוש]  פרוש V1

1426מכונסים]  מכונסין BL Ma3 V1

1427מעין]  המעין V1

1428מהם]  מהן BL Ma3 V1

1429בחולו]  בחלו V1

1430הם]  הן Ma3

1431חריצים]  החריצים Ma3

1432בנויים]  בנוים Ma3

1433הם]  הן Ma3

1434 נוסף השהם]  שהם BL Ma3 V1

1435בנויים]  בנוים Ma3

1436ובסיד]  ובסיד V1

1437הגשמים]  גשמים Ma3

1438לה שם]  להם BL לה Ma3 שם V1

1439המעין]  המעיין V1

1440ואפשר]  איפשר Ma3

1441]  Ma3 V1 omission

1442וכן]  Ma3 V1 omission

1443שהרש]  שהרי"ש BL Ma3 V1

1444וכמוהו]  וכמהו V1

1445 חסר]  הוא BL Ma3 V1

1446]  וכן יש מפרשים מזה גם ברכות יעטה מורה (תה' פד, ז), כמו ברכות בצרי. Ma3 V1 addition

xxxviii.  variante scripturaire relevée par Kennicott (sans vav)

ובגנזי ברומים (יח' כז, כד), מין1447 ממיני הבגדים החמדות1448 ברקמה. או יהיה שם1449 כלל1450 לבגדים הנכבדים. וכן פרש1451 אדני אבי עליו השלום1452 והביא ראיה בלשון ערב1453 שאומרים לבגדים הנאים1454 1455מברומא1456 .

1447מין]  מן Ma3

1448החמדות]  החמודות Ma3 V1

1449שם]  השם Ma3

1450כלל]  כולל BL

1451פרש]  פירשו BL פירש Ma3 פרשו V1

1452עליו השלום]  ז"ל BL Ma3 V1

1453בלשון ערב]  מלשון הערב BL מלשון ערב Ma3

1454הנאים]  הנכבדים Ma3

1455]  תיאב  V1 addition

1456מברומא]  מברומ"ה BL

ברק1457 ברק ותפיצם (תה' קמד, ו), התשלח ברקים וילכו (איוב לח, לה), ידוע. אדם פטדה וברקת (שמ' כח, יז), וברקת וזהב (יח' כח, יג), אבן יקרה צהובה כמו זהב ונקראת כן לפי שהיא1458 מבריקה1459 כמו הברק, למען היה לה ברק (יח' כא, טו), כלומר שתהיה לה נגה1460 הרבה כמראה הברק. וברק ממרורתו יהלך1461 (איוב כ, כה), הוא להב החנית שדומה לברק. וכן ברק חניתך (חב' ג, י), וברק חנית (נח' ג, ג). ורבי יונה פירש1462 וברק ממרורתו 1463 (איוב כ, כה), על המרה האדומה 14641466 . ואת הברקנים1468 (שופ' ח, ז), מין ממיני הקוצים.

1457ברק]  ברוק Ma3 V1

1458שהיא]  שהוא Ma3

1459מבריקה]  מבהיקה BL

1460נגה]  נוגה V1

1461יהלך]  יהלוך V1

1462פירש]  פרש V1

1463]  יהלך Ma3 addition

1464]  1464 ממרורתו Ma3 V1 addition

1464]  ופירוש Ma3 ופרש V1

1466 חסר]   והוא כיס המרה BL  1466 כיס המרה Ma3 V1

1466]  Ma3 על  V1 addition

1468הברקנים]  הברקונים Ma3

תחת הנעצוץ יעלה ברוש (יש' נה, יג), ברוש תדהר ותאשור (יש' מא, יט), מין ממיני1469 ארז בוייש1470 בלעז. והברושים הרעלו (נח' ב, ד), החצים או החניתות שהם עץ ברוש. ואדני אבי ז"ל פירש1471 הגבורים אחזתם רעדה כי הגבורים והגדולים1472 יכנה1473 אותם ארזים וברושים כמו שאמר ואכרת קומת ארזיו מבחר ברושיו1474 (יש' לז, כד).

1469ממיני]  מייני BL

1470בוייש]  בו"ש BL בוש Ma3

1471פירש]  פרש Ma3 V1

1472הגבורים והגדולים]  הגדולים והגבורים Ma3

1473יכנה]  כנה Ma3

1474ברושיו]  ברשיו Ma3

רהיטנו ברותים (שה"ש א, יז), כמו ברושים. זאת אות הברית1475 (בר' ט, יב), וברית שלומי לא תמוט (יש' נד, י), ברית חדשה (יר' לא, לא), לכה ונכרתה(xxxix)1476 ברית (בר' לא, מד), קיום. ויש אומרים כי התי"ו מומרת בה"א כמו שבית והוא מן וברא אתהן1477 (יח' כג, מז), ואף על פי שכתוב1478 באל"ף ענינו כריתה.

1475הברית]  הברית V1

1476]  נכרתה BL

1477אתהן]  אותהן V1

1478שכתוב]  שכתב V1

xxxix.  variante scripturaire relevée par Kennicott

כי בשל קציר (יואל ד, יג), גם בשלו עצמיה (יח' כד, ה). והתאר, ובשל מבשל1479 במים (שמ' יב, ט), את הזרוע בשלה (במ' ו, יט). והכבד, ובשלו בהם (זכ' יד, כא), ובשלת ואכלת (דב' טז, ז), ובכלי הבקר בשלם הבשר (מל"א יט, כא), פירוש1480 בשל להם. בשלו את הבשר (וי' ה, לא), לא תבשל גדי (דב' יד, כא). ושלא נזכר פעלו1481 ממנו, ואם בכלי נחשת בשלה (וי' ו, כא), אשר תבשל1482 בו (וי' ו, כא). ושם1483 לקדרות ומבשלות עשוי מתחת הטירות (יח' מו, כג). או יהיה מבשלות מקום עשוי1484 לבשל שם. וכן תרגם יונתן ואתר לבשלא1485 עביד מלרע לנדבכיא. אלה בית המבשלים (יח' מו, כד), פירוש1486 בתי1487 הטבחים שהיו מבשלים שם באותן1488 הבתים. ואמר1489 בית במקום בתי, ורבים כמוהו1490 במקרא יחיד במקום רבים. וכן אמר לא תשב אשה לי בבית דוד מלך ישראל כי קדש המה (דה"ב ח, יא)1491, אמר בבית דוד כמו בבתי דוד ואמר בבית1492 דוד על דרך כלל1493, ואמר כי קדש המה על דרך פרט. וכן אמר1494 אשר באה אליהם1495 ארון י"י (דה"ב ח, יא), ואף על פי שלא היה הארון כי אם באחד הבתים1496 נקדשו כל הבתים, ואמר כי לא תשב שם לו1497 אשה. וכבד אחר, הבשילו אשכלותיה1498 (בר' מ, י). והכל ענין אחד כי בשול הפירות כמו בשול הבשר. כמו שאין1499 ראוי לאכול הבשר קודם שיתבשל כך1500 אין ראוי לאכול הפירות קודם שיתבשלו אלא שבשול1501 הפירות הוא בשול הטבע, ובשול הבשר וכיוצא בו הוא בשול המעשה. וכל לשון בשול הבשר1502 הכתוב במקרא הוא על ידי מים על האש1503 אבל אחד מצאנו שענינו ר1504 צלי והוא ויבשלו את(xl)1505 הפסח באש כמשפט (דה"ב לה, יג), שפירושו1506 ויצלו1507.

1479מבשל]  מבושל V1

1480פירוש]  פרושו V1

1481פעלו]  פועלו Ma3 V1

1482תבשל]  תבושל V1

1483ושם]  והשם BL

1484עשוי]  העשוי BL Ma3

1485לבשלא]  לבשליא V1

1486פירוש]  פירושו V1

1487בתי]  בית V1

1488באותן]  באותם Ma3

1489ואמר]  ואומרים Ma3

1490כמוהו]  כמהו V1

1491]  Ma3 omission

1492בבית]  בבתי Ma3

1493כלל]  משל Ma3

1494אמר]  Ma3 omission

1495אליהם]  עליהם BL

1496הבתים]  מהבתים BL Ma3 V1

1497לו]  לי V1

1498אשכלותיה]  אשכלתיה Ma3

1499שאין]  שיאין Ma3

1500כך]  כי BL V1

1501שבשול]  שבישול Ma3

1502הבשר]  בשר BL V1

1503האש]  הראש Ma3

1504 נוסף ר]  BL Ma3 V1

1505 נוסף ]  BL

1506שפירושו]  שפירוש V1

1507ויצלו]  וצלו V1

xl.  variante scripturaire relevée par Kennicott (K150)

וקנה בשם (שמ' ל, כג), לא בא כבשם ההוא (מל"א י, י), ואת הבשם ואת השמן (שמ' לה, כח). ומענין1508 אחר וקנמן1509 בשם מחציתו (שמ' ל, כג), בשש נקדות. ומשקל 1510שלישי אריתי מורי עם בשמי (שה"ש ה, א), והקבוץ בשמים ראש1511 (שמ' ל, כג), והוא מקובץ1512 1513 מהשלשה1514 המשקלים. ובאור1515 דקדוקים תמצא בשער דקדוק השמות.

1508ומענין]  ומשקל BL Ma3 V1

1509וקנמן]  וקנמון Ma3

1510]  אחר שהוא  V1 addition

1511בשמים ראש]  ראש בשמים Ma3

1512מקובץ]  מקבץ Ma3

1513 חסר]  מאחד BL Ma3 V1

1514מהשלשה]  משלשה Ma3 V1

1515ובאור]  וביאור Ma3

יען בושסכם על דל (עמ' ה, יא), אין למלה הזאת חבר וענינו1516 לפי מקומו1517 עמסכם והטריחכם על דל. או ענין מרמס. וכבר כתבנו בו ענין אחר בשרש בוס.

1516וענינו]  וענינה BL

1517מקומו]  מקומה BL

ויברך כל בשר (תה' קמה, כא), ולא ישחת1518 כל בשר (בר' ט, יא), שם כלל. ופרשו מזה ובשר קדש יעברו מעליך (יר' יא, טו), כלומר ואנשי קדש יעברו מעליך. ושם פרט, אך עצמי ובשרי אתה (בר' כט, יד), עצם מעצמי ובשר מבשרי1519 (בר' ב, כג), ובשר כי יהיה (xli)1520 בעורו1521 (וי' יג, יח), בעור הבשר (וי' יג, ג)1522, 1523. הבשר העליון החיצון יקרא עור כנגד הבשר אשר תחתיו הפנימי. ויקרא גם כן העליון בעצמו בשר ורוצה1524 בו העור לבדו והוא אמרו דבקה עצמי לבשרי (תה' קב, ו), רוצה לומר לעורי, כענין צפד עורם על עצמם (איכה ד, ח), ומה שאמר בעורי ובבשרי דבקה עצמי (איוב יט, כ), רצה1525 לומר1525 כי שניהם העור והבשר שבו לאחד ואין בו אלא העור העליון שהעצם1527 דבקה בו. וכן יזכר העור בכלל הבשר והעור יאכל בדי עורו (איוב יח, יג), כאלו אמר בדי גופו. והקבוץ חיי בשרים לב מרפא (מש' יד, ל), ומבשרך לא תתעלם (יש' נח, ז), רוצה לומר מקרובך, כי קרובו של אדם כבשרו הוא כמו שאמר אך עצמי ובשרי 1528 (בר' כט, יד). ויבא לכנוי הערוה לזכר גדלי בשר (יח' טז, כו), אשר בשר חמורים בשרם (יח' כג, כ), כי יהיה זב מבשרו (וי' טו, ב), רר בשרו את זובו או החתים בשרו את1529 זובו(xlii)1530 (וי' טו, ג). וכנוי לערות הנקבה דם יהיה זובה בבשרה (וי' טו, יט). וענין אחר אשר בשר את אבי (יר' כ, טו), רגלי מבשר (יש' נב, ז), ויען המבשר ויאמר נם ישראל לפני פלשתים1531 (שמ"א ד, יז), מבשר טוב (יש' נב, ז), מבשרת ציון (יש' מ, ט), מבשרת ירושלים1532 (יש' מ, ט), פירושו1533 את ציון המבשרת ואת ירושלם הרימי בכח קולך ובשרי ערי יהודה ואמרי להם הנה אלהיכם1534. כמבשר בעיניו (שמ"ב ד, י), פירושו1535 כמבשר טוב. וההתפעל, יתבשר אדני המלך (שמ"ב יח, לא). והשם, איש בשורה אתה (שמ"ב יח, כ), אשר לתתי לו בשורה (שמ"ב ד, י), 1536 אשר חשב שאתן לו שכר בשורה1537, מספר החדשות על טוב1538 או על רע יקרא מבשר 1539 . נחל הבשור (שמ"א ל, ט), שם מקום 1543 .

1518ישחת]  יכרת BL ישחית Ma3 ישחת V1

1519מבשרי]  מבשרי V1

1520]  בו BL

1521בעורו]  Ma3 omission

1522]  בשרו (וי' יג, ד) Ma3

1523]  בעור בשרו (וי' יג, ד) Ma3 addition

1524ורוצה]  וקצה V1

1525רצהרוצה לומר]  Ma3 omission

1525רצה]  רוצה V1

1527שהעצם]  כי העצם V1

1528]  אתה V1 addition

1529 נוסף את]  BL Ma3 V1

1530]  מזובו BL Ma3 V1

1531נם ישראל לפני פלשתים]  Ma3 omission

1532ירושלים]  ירושלם V1

1533פירושו]  פירושם V1

1534אלהיכם]  אלהיהם Ma3

1535פירושו]  Ma3 omission

1536 חסר]  פירוש BL Ma3 V1

1537שכר בשורה]  בשורה שכר Ma3

1538טוב]  טו Ma3

1539 חסר]  לפיכך אמר ותהלות י"י יבשרו (יש' ס, ו), כי הם יהיו חדשים 1539 תהלות י"י כי ישראל הם 1540 1541 תהלות י"י עד אותו הזמן BL Ma3 V1

1539]  בסיפור BL בספור Ma3 V1

1540]  שהתיחדו BL Ma3 המיחדים V1

1541]  בסיפור BL בספור Ma3 V1

1543 חסר]  ידוע אצלם BL Ma3 V1

xli.  variante scripturaire relevée par Kennicott

xlii.  variante scripturaire relevée par Kennicott sans vav (K166) ; avec la préposition "et" (pourtant exponctuée ici) ce mot se trouve aussi dans la première partie du même verset

ואשיתהו בתה (יש' ה, ו). והנכון כי שרש בתה בית1545 בשקל1546 קמה ונבלע1547 הנח בדגש בקבוץ בנחלי הבתות (יש' ז, יט), ענין שממה. אלפים בת יכיל (מל"א ז, כו), ואיפת צדק והין1548 צדק יהיה לכם (יח' מה, י), מדה ידועה 1549 והיא כמדת האיפה1550 שכך1551 כתוב1552 האיפה והבת תוכן1553 אחד 1554 (יח' מה, יא). אבל האיפה מדת היבש ובת1555 מדת1556 הלח והבת עשירית החמר. וכן האיפה כמו שאמר מעשר החומר1557 הבת ועשירית החומר1558 האיפה (יח' מה, י). וכן אמר כי עשרת צמדי כרם יעשו בת אחת וזרע חמר יעשה איפה (יש' ה, י). והקבוץ 1559 , ויין בתים עשרים1560 אלף (דה"ב ב, ט), בדגש.

1544בת]  בתה Ma3 V1

1545בית]  בות BL בית V1

1546בשקל]  משקל Ma3

1547ונבלע]  ונבלעה Ma3

1548והין]  ובת BL Ma3 V1

1549 חסר]  היא BL

1550האיפה]  איפה Ma3

1551שכך]  שכן Ma3

1552כתוב]  כתב Ma3

1553תוכן]  תכן V1

1554]  יהיה V1 addition

1555ובת]  והבת Ma3

1556מדת]  מדה Ma3

1557החומר]  החמר V1

1558 repentir החומר]  החמר BL Ma3 V1

1559 חסר]  כי עשרת הבתים חמר (יח' מה, יד) BL Ma3 V1

1560עשרים]  עשרים V1

כח.  בבלי, נדה ח ע"ב

כט.  בבלי, נדה סא ע"א

בתולה ואיש לא ידעה (בר' כד, טז), הבתולות היפות (עמ' ח, יג). והשם ולא1561 יפרד לא מצאתי לבתך בתולים (דב' כב, יז), ואלה בתולי בתי (דב' כב, יז), ואבכה על בתולי (שופ' יא, לז), ידוע. ומזה הענין קראו רבותינו ז"ל1562 [כח] לאדמה שלא נתחרשה1563 מעולם קרקע1564 בתולה היתה שלא עבדוה מעולם. ועוד אמרו1565 [כט] עד שמגיע לסלע או לבתולה, כך אשה שלא נבעלה 1566 .1567

1561ולא]  לא BL Ma3

1562 נוסף ז"ל]  BL Ma3

1563נתחרשה]  נחרשה V1

1564מעולם קרקע]  Ma3 omission

1565אמרו]  אמר Ma3

1566 חסר]  נקראת בתולה BL Ma3 V1

1567]   ומה שנאמר על דרך משל בתולת בת עמי (יר' יד, יז), בתולת בצ בבל (יש' מז, א), רוצה לומר שלא בעלוה אדניה אחרים עד הנה. V1 addition

ובתקוך בחרבותם (יח' טז, מ), ענינו תקיעת החרב בגוף האדם.

ואת הצפור לא בתר (בר' טו, י). והכבד ויבתר אותם בתוך1568 (בר' טו, י). והשם על הרי בתר (שה"ש ב, יז), ויתן איש בתרו (בר' טו, י). והקבוץ בתרים, ויעברו בין בתריו (יר' לד, יח), ענין חלק.

1568בתוך]  Ma3 omission

1569הוא בן]  הם בני BL הם מן V1

ועינו כעין הבדלח (במ' יא, ז), שם הבדלח ואבן השוהם1570 (בר' ב, יב). והיא1571 אבן יקרה ואומרים שהיא1572 יהלום1573. 1574

1570השוהם]  השהם V1

1571והיא]  והוא Ma3

1572שהיא]  שהוא Ma3

1573יהלום]  יהלם Ma3

1574 חסר]  ויש אומרים 1574 אבן לבנה 1575 שנוקבין אותה 1576 ממנה אבנים 1577 1578 1579 . BL Ma3 V1

1574]  שהיא BL שהוא Ma3 V1

1575]  עגולה BL עגלה Ma3 V1

1576]  ומחברין BL V1 ומחברים Ma3

1577]  ועושים BL Ma3 ועושין V1

1578]  מהן BL מהם Ma3 V1

1579]  ענק BL Ma3 הענק V1

בלעדי1581 אחזה אתה הורני (איוב לד, לב), בלעדי אלהים יענה (בר' מא, טז), ובלעדיך לא ירים איש את ידו (בר' מא, מד), כמו זולתי1582 זולתי, זולתך. ואין תכן המלה שתאמר1583 בלשון יחיד כי אם בלשון רבים. ותכנס עליה מ"ם השמוש, מבלעדי מזבח י"י אלהינו (יהו' כב, יט), ואף על פי שיספק1584 מבלי המ"ם כמו עם המ"ם עשו זה לתוספת באור1585 כמו שהכניסו אות השמוש על תוך ויספיק בזולתה. בלעדי רק אשר אכלו הנערים (בר' יד, כד), היו"ד אינה לכנוי המדבר אף על פי שהיא נראת1586. הנה כמוהו1587 מצאנו הרבה יו"ד הרבים נראת1588 כמו וקרע לו חלוני (יר' כב, יד), וחשופי שת (יש' כ, ד), ואורגים חורי (יש' יט, ט), על כל אצילי1589 ידי (יח' יג, יח), יוצר גובי (עמ' ז, א), ושרי ביששכר (שופ' ה, טו). והחכם רבי אברהם בן1590 עזרא פירש היו"ד לכנוי כלומר אך בלעדי לקחו והוא מה שאכלו נערי1591 .

1581 repentir בלעדי]  בלעדי BL Ma3 V1

1582זולתי]  זולת BL V1 Ma3 omission

1583שתאמר]  תאמר V1

1584שיספק]  שיספיק Ma3 שיפסיק V1

1585באור]  ביאור Ma3

1586נראת]  נראית V1

1587כמוהו]  כמוהו Ma3

1588נראת]  נראית V1

1589אצילי]  אצלי Ma3

1590בן]  אבן BL

1591נערי]  הנערים BL

כבר כתבנו אותו1592 בשרש בל כי היא מלה מורכבת.

1592אותו]  אתו V1

לשחין פרח1593 אבעבועות (שמ' ט, ט), כבר זכרנוהו1594 בשרש בעה.

1593פרח]  פורח V1

1594זכרנוהו]  כתבנוהו Ma3

בעליל1595 לארץ (תה' יב, ז), שם מן בעל בפלס סגריר מן סגר ופירושו אדון לארץ. ועוד אפרשנו1596 בשרש עלל.

1595בעליל]  Ma3 omission

1596אפרשנו]  נפרשנו BL

וקנית בקבוק יוצר חרש1597 (יר' יט, א), הוא כלי חרש1598 או זולתו שפיו צר. ולפיכך נקרא בקבוק כי כאשר שותה בו האדם או שופך ממנו1599 עושה בקבק1600. ובלשון לע"ז ויון וישמעאל1601 שמו בוקאל1602 .

1597חרש]  חרס Ma3

1598חרש]  חרס Ma3

1599ממנו]  מימיו מים Ma3

1600בקבק]  בוקבק V1

1601וישמעאל]  וישמעאלים BL

1602בוקאל]  בוקא"לי BL

ל.  ילקוט שמעוני תרע"ו, יד

וברבורים אבוסים (מל"א ה, ג), עופות פטומים עומדים על האבוס תמיד. וכן אמר המתרגם ועופא פטימא. והעוף המסורס הוא שיתפטם ביותר. בויקרא1603 רבה1604 מהו וברבורים1605 אבוסים?1606 רבי ברכיה בשם רבי יהודה אומר1607 מיני ביבריא1608 רבנן אמרו1609 עוף טהור ומעולה1610 הוא והיה בא מברבריא1611 והיה עולה על ר1612 שלחן1613 שלמה בכל יום [ל].

1603בויקרא]  ובויקרא BL

1604רבה]  רבא Ma3

1605וברבורים]  ברבורים Ma3

1606אבוסים?]  Ma3 omission

1607אומר]  אמר BL V1

1608ביבריא]  ברבריא BL

1609אמרו]  אמרי V1

1610ומעולה]  ומעלה Ma3

1611מברבריא]  מברברייא V1

1612ר]  BL Ma3 V1

1613שלחן]  השולחן Ma3

ברזל1614 באה נפשו (תה' קה, יח), בכבלי1615 ברזל, ואמר נפשו כי הנפש 1616מעונה1617 בענוי הגוף. וכן אסירי עני וברזל (תה' קז, י), פירושו כבלי ברזל, ימלא ברזל ועץ חנית (שמ"ב כג, ז), פירושו1618 ברזל לכרות הקוצים1619 כמו קרדום1620 או גרזן וכיוצא בהן1621 . וכן1622 ואת הברזל נפל אל המים (מל"ב ו, ה), רוצה1623 לומר1624 1625 הגרזן שכורתין1626 בו העצים 1627 .

1614ברזל]  Ma3 omission

1615בכבלי]  בכבל BL V1 כבלי Ma3

1616]  מ  V1 addition

1617מעונה]  מענה Ma3

1618פירושו]  פירוש V1

1619הקוצים]  הקוצים V1

1620קרדום]  כקרדום Ma3

1621בהן]  בהם BL

1622 וכן]  V1 omission

1623רוצה]  רצונו BL Ma3 omission

1624לומר]  Ma3 omission

1625]  ד"ל Ma3 addition

1626שכורתין]  שכורתים V1

1627 חסר]  ובלע"ז מניר"ה BL

נשלמה אות הבית 1628

1628]  שבח לאל Ma3 addition


 Citer cette page

Judith Kogel (éditeur scientifique), « ספר השרשים | בית », dans Racines. Édition bilingue, hébreu-latin, du sefer ha-shorashim de David Qimḥi,  IRHT CNRS ,  2021 , #bet_he.xml (en ligne : </sefer_ha_shorashim.xml/bet_he.xml/בית>, consulté le 20-05-2025)

back to top