Suscitavit¹. Non crudelis quia suscitabit ipsum, Iob, et est verbum transiens et alia stantia suscita anima mea suscita viola et cythara, Psalmiste, suscita Debora², Iudicum, suscita ad³ petram tacitam, Abacuc, suscita quare dormies et suscita ad me iudicium precepi, Psalmiste, ut dicere suscita ad adducere ad me iudicium quod precepi et est, Regum. Et adiectivum ego dormiens et cor meum suscitans, Cantici. Et niphal quia suscitatus de habitaculo sancto suo, Zaccarie, suscitabuntur et ascendent gentes, Ioelis, et reges multi suscitabuntur de lateribus terre, Ieremie. Et iam scripsimus quod suscitans fuit de templo sancto suo in radice clamabit ad scientiam rabi Iona. Et sine ipso de expositoribus. Et verbum grave suscitare fecit Dominus spiritum Corex^(a) regis Persie, Ieremie, suscitare feci⁴ de aquilone et venit, Isaie, et non suscitare faciet totam iram suam, verba transitiva. Suscitare et suscitare alba diei, verba stantia. Et rabi Mose sacerdos expo. suscitare faciam mane verbum transiens et ratio suscita viola, Psalmiste, quia ego suscitare faciam te in mane. Et sic scripsit dominus meus pater meus de isto vox Domini ad suscitari facere clamabit sicut ad facere suscitare. Et sic Dominus in suscitare facere, Osee. Et grave aliud et suscitabit supra ipsum Dominus, Isaie, et ipse suscitavit lanceam suam, Samuelis, suscitant⁵ palatia eorum, Isaie⁶, si suscitabitis, et si suscitare facietis, Cantici, suscita fortitudinem tuam, Psalmiste. Et hitpaal de ipso et suscitavi me quia invenit ipsum malum, Iob, suscitans se ad fortificare in te, Isaie, modus suscitationis, sussidar in lingua. Et hoc dixit targum et suscitavit suscitavit. Et adduxit rabi Iona⁷ in isto modo movere moveberis, Ieremie, ut dicere quod populi movebuntur et commovebuntur huc et illuc. Et sic respexit ad orationem suscitantis, Psalmiste, ut dicere ad quem qui suscitat orationem continue. Et sic expo. de isto modo sonitus et turbationes, Ieremie, ut dicere sonitus et commotio et pulchre exposuit. Et de isto modo incidet Dominus ad virum quod faciet ipsam⁸ excitantem et respondentem, Regum, ut dicere quod non relinquetur suscitans verba et respondens supra ipsis⁹. Et sic declaraverunt ipsum doctores nostri si discipulus sapiens est non erit ipse suscitans inter sapientes et respondens inter discipulos, clamor fractionis frement, Isaie, exposuerunt in ipso quod est conversum de frement de modo fremitis. Vel est sicut suscitare facient et geminata est in ipso pe. Et ad scientiam meam quod est lingua fractionis de verbis doctorum nostrorum qui dixerunt destructum fuit volumen et dixit non ego bibens frangentes ipsam, expo. non volet ad bibere declinatrix frangentes et percutientes ipsam. Et licet quod in dictione¹⁰ frangent non geminata est in ipso si non pe solum ambo ipsa modus unus ipsis. Et sic est ad declarare de hoc Arar frangetur. Et sic est ad declarare de hoc palatia eius. Et sic caldeizat Ionatan frangite palatia eius. Et modus alius portaverunt ad vanitatem inimici tui, Psalmiste, et Dominus abstulit de super te et fuit inimicus tuus, expo. inimicus tuus et odiens te. Et implebunt facies mundi inimicis inimicis¹¹, expo. et non implebuntur, et non quod meminit stans in loco duorum. Et sic caldeizat Ionatan inimici et est ad declarare sicut auditio sua quia ipse diruit civitates sicut quod dixit et civitatem eius diruit, Isaie, et quando morientur ipse et filii eius implebuntur inimicis et terrores, Ieremie, inimicus. Et est ad declarare de hoc et destruam inimicos tuos, Michee, et sic caldeizat Ionatan et destruam inimicos tuos. Et sic dixit patronus massora supra et fuit inimicus tuus, Samuelis, duo¹² in lingua unum deficiens et unum plenum et destruam inimicos tuos. Et ad scientiam suam non ipsum de hoc portaverunt ad vanitatem inimici tui quia non reputavit ipsum cum ipsis. Et aptabitur ad declarare¹³ et destruam inimicos tuos sicut auditio sua¹⁴ sicut quod dixit et et incidam civitates terre tue, Michee, ut dicere quod non erunt ipsis civitates cum muro pre multitudine hominum et pre multum pacis sicut quod dixit villas habitabit Hierusalem. Et expo. portaverunt ad vanitatem sunt declarantes sicut portaverunt et expo. inimici tui portaverunt nomen tuum ad vanitatem. Et rabi Mose sacerdos expo. portaverunt paul et ratio sua, et expo. quia arecha¹⁵ est pronomen nominis tui sic abhominari abhominatus inimicos Domini sicut verbum istud et expo. nomen tuum ipsum portatum ad vanitatem in ore eorum. Et modus alius spoliare et nudare, Isaie, et est infinitum. Ut respicere ad nuditates eorum, modus discoopertionis et revelationis. Et niphal de hoc nuditas nudabitur arcus tuus, Abacuc, sed nuditas est nomen de quietis lamed de isto modo. Et modus alius tunice pellis, In principio, in pelle carnis, Et vocavit. Et collectio et pellorum hedorum caprarum, In principio. Et collectio masculorum pelles nostre sicut clibanus calefacte sunt¹⁶ modus eorum cognitus. Et modus alius et oculos, Ezechielis, cecavit cecabit apertos. Et adiectivum vel apertum vel cecum et ire faciam, cecos quia si removere te cecos et claudos. Et adiectivum in lingua mulieris ceca vel fractus ad aperire oculos cecos, Isaie, et expo. ceci et claudi ipsi imagines eris. Et ab extra de rabi Eliezer¹⁷ dixerunt viri ad Abraham incide nobis cum¹⁸ pactum quod non semen tuum expellens civitatem Iebus et nos vendentes tibi speluncam duplicem et fecit sic et viri Iebus fecerunt imagines eris et statuerunt ipsas in platea civitatis et scripserunt supra ipsis pactum iuramenti Abraham et quando venerunt Israel ad terram non potuerunt ad intrare ibi propter iuramentum quod dictum est et Iebus habitantes Hierusalem et non potuerunt filii Israel ad eiicere ipsos et quando¹⁹ regnavit David voluit ad intrare ibi et non permiserunt ipsum quod dictum est et dixerunt Iebus ad David non veniet David dixerunt sibi non tu valens ad intrare usque quo auferre imagines istas quod scriptum est supra ipsis pactum iuramenti quod dictum est quia si in auferre te cecos et claudos, et iste sunt imagines quod oculi ipsis, et non videbunt pedes ipsis et non ambulabunt, exosi²⁰ anime David de audire et de servire servitio extraneo. Et sapiens rabi Abraham²¹ Abenezra expo. quod si tollere te sicut si tollere tibi ut dicere si tollemus ad bellum tuum cecos et claudos qui nobiscum prohibebunt te quod non venies huc quia edificium nostrum forte valde. Et Ionatan caldeizat cecos et claudos peccatores et debitores.

לא אכזר כי יעורנו^{1 (איוב מא, ב)}, והוא² פעל יוצא והאחרים מהבנין³עומדים. עורה כבודי עורה הנבל ^{4 (תה' נז, ט)}, עורי עורי דבורה ^{(שופ' ה, יב)}, ⁵ עורה למה תישן י"י ^{(תה' מד, כד)}, ועורה אלי משפט צוית ^{(תה' ז, ז)}, כלומר עורה להביא אלי משפט שצוית והוא⁶ המלוכה. והתאר אני ישנה ולבי ער ^{(שה"ש ה, ב)}. והנפעל ⁷ יעורו ויעלו הגוים ^{(יואל ד, יב)}, ומלכים רבים יעורו⁸ מירכתי ארץ ^{(יר' נ, מא)}. ⁹כבר כתבנו כי נעור ממעון קדשו בשרש נער לדעת רבי יונה וזולתו מן המפרשים. והפעל הכבד העיר י"י ^{10(עז' א, ד)}, העירותי¹¹ מצפון ויאת ^{(יש' מא, כה)}, ולא יעיר כל חמתו ^{(תה' עח, לח)}, פעלים יוצאים. העירה והקיצה ^{(תה' לה, כג)}, אעירה שחר ^{(תה' נז, ט)}, פעלים עומדים. ורבי משה הכהן פירש אעירה שחר ^{(תה' נז, ט)} פעל יוצא, והטעם עורה הנבל כי אני אעירך בשחר. ¹² וכתב אדני¹³ אבי ז"ל מזה קול י"י לעיר יקרא ^{(מי' ו, ט)}, כמו להעיר. וכן בעיר י"י¹⁴ צלמם תבזה ^{(תה' עג, כ)}. ויש מפרשים מזה ישבות מעיר ^{(הו' ז, ד)}. וכבד אחר ועורר עליו י"י ^{(יש' י, כו)}, והוא עורר את חניתו ^{(שמ"ב כג, יח)}, ¹⁵ אם תעירו ואם תעוררו ^{(שה"ש ב, ז)},עוררו ארמנותיה ^{(יש' כג, יג)}, עוררה את גבורתך ^{(תה' פ, ג)}. וההתפעל ממנו והתעוררתי כי מצאו רע ^{(איוב לא, כט)}, מתעורר להחזיק בך ^{(יש' סד, ו)}, ענין הערה שושדר בלעז. ומזה אמר התרגום וייקץ¹⁶ ואתער^{17(בר' כח, טז)}. והביא רבי יונה בזה הענין ערער תתערער ^{(יר' נא, נח)}, כלומר כי האומות תנודנה ותנוענה אנה ואנה. וכן פנה אל תפלת הערער ^{(תה' קב, יח)}, כלומר לפי¹⁸שמעורר התפלה תמיד. וכן פירש מזה הענין עיר ובהלות ^{(יר' טו, ח)}, כלומר המיה ותנועה, ויפה פירש. ומזה הענין יכרת י"י לאיש אשר יעשנה ער ועונה^{19 (מל' ב, יב)}, כלומר²⁰ שלא ישאר לו מעיר דברים ועונה אליהם. וכן פרשוהו²¹ רבותינו ז"ל ^[א] אם תלמיד חכם הוא לא יהיה לו ער בחכמים ועונה בתלמידים. זעקת שבר יעוערו^{22 (יש' טו, ה)}, פרשו²³ בו שהוא הפוך מן ירועעו מענין תרועה. או הוא כמו יעירו ונכפלה בו הפ"א. ועל דעתי שהוא לשון שבר מדברי רבותינו ז"ל שאמרו ^[ב] נמת²⁴קה המגלה^{25 26} איני שותה מערערין אותה, פירושו אם לא תרצה לשתות הסוטה משברין ומכין אותה. ואף²⁷ על פי שביעוררו²⁸ לא נכפלה בו כי אם הפ"א בלבד שניהם ענין אחד ושרש אחד להם. וכן יש לפרש מזה ערער תתערער ^{(יר' נא, נח)}. וכן יש לפרש מזה עוררו ארמנותיה ^{(יש' כג, יג)}, וכן תרגם²⁹ יונתן פגרו בירניתיה³⁰. וענין אחר נשוא לשוא עריך ^{(תה' קלט, כ)}, וי"י סר מעליך ויהי ערך ^{(שמ"א כח, טז)}, פירושו אויביך ושונאיך³¹. ומלאו פני תבל ערים ^{(יש' יד, כא)}, אויבים פירש ולא ימלאו³², ³³ שזכר עומד במקום שנים. ³⁴ וכן תרגמו³⁵ יונתן בעלי דבב. ויש לפרשו כמשמעו כי הוא הרס הערים כמו שאמר ועריו הרס ^{(יש' יד, יז)}, וכשימותו הוא ובניו, ימלאו פני תבל ערים. וכן פרש אדני³⁶ אבי ז"ל עיר ובהלות ^{(יר' טו, ח)}, אויב. ויש לפרש מזה והשמדתי עריך ^{(מי' ה, יג)}, וכן תרגם³⁷ יונתן ואשצי³⁸ ית בעלי דבבך. וכן אמר בעל המסרה על ויהי ערך ב' בלישנא חד³⁹ חסר וחד מלא והשמדתי עריך. ולדעתו אינו מזה נשוא לשוא עריך כי לא חשבו עמהם. ויתכן לפרש והשמדתי עריך ⁴⁰, כמו שאמר והכרתי ערי ארצך ^{(מי' ה, י)}, כלומר שלא יהיו להם ערים בחומה מרוב אדם ומרוב השלום כמו שאמר פרזות תשב ירושלם ^{(זכ' ב, ח)}. ופירוש נשוא לשוא ^{41 (תה' קלט, כ)} יש מפרשים כמו נשאו ופירושו אויביך נשאו שמך לשוא. ורבי משה הכהן פירש נשוא פעול כמשפטו, ופירש כי ערך⁴² הוא כנוי שמך כמו נאץ נאצת את אויבי י"י בדבר הזה ^{(שמ"ב יב, יד)}. ופירושו שמך הוא נשוא לשוא בפיהם. וענין אחר פשוטה ועורה^{43 (יש' לב, יא)}, ⁴⁴ למען הביט על⁴⁵ מעוריהם ^{(חב' ב, טו)}, ענין חשוף וגלוי⁴⁶. והנפעל מזה הענין⁴⁷עריה תעור קשתך ^{(חב' ג, ט)}. אבל עריה הוא שם מנחי הלמ"ד ומזה⁴⁸ הענין. וענין אחר כתנות עור ^{(בר' ג, כא)}, בעור הבשר ^{(וי' יג, ג)}. והקבוץ ואת עורות⁴⁹ גדיי העזים ^{(בר' כז, טז)}, ובקבוץ הזכרים עורנו כתנור נכמרו ^{(איכה ה, י)}, ענינם ידוע. וענין אחר ועיני⁵⁰ צדקיהו עור ^{(יר' לט, ז)}, יעור פקחים ^{(שמ' כג, ח)}. והתאר או פקח או עור ^{(שמ' ד, יא)}, והולכתי עורים ^{(יש' מב, טז)}, כי אם הסירך העורים והפסחים ^{(שמ"ב ה, ו)}. והתאר בלשון נקבה עורת או שבור ^{(וי' כב, כב)}. לפקוח⁵¹ עינים עורות ^{(יש' מב, ז)}. ופירוש העורים והפסחים הם צלמי נחשת. ובבריתא דרבי אליעזר אמרו אנשי יבוס לאברהם כרות עמנו ברית שאין זרעך יורש את ⁵²עיר היבוס ואנו מוכרים לך ⁵³ מערת המכפלה, ועשה כן ואנשי יבוס עשו צלמי נחשת והעמידום ברחוב העיר וכתבו עליהם ברית שבועת אברהם וכשבאו ישראל לארץ לא יכלו ⁵⁴ להורישם ^{(יהו' טו, סג)}. וכשמלך דוד רצה להכנס שם ולא הניחוהו שנאמר ויאמרו אנשי יבוס לדוד לא יבא דוד ^{(שמ"ב ה, ו)}, אמרו לו אין אתה יכול להכנס עד שתסיר הצלמים הללו שכתוב עליהם ברית השבועה שנאמר כי אם הסירך העורים והפסחים ^{(שמ"ב ה, ו)}, ואלו הם הצלמים שעינים להם ולא יראו רגלים להם ולא יהלכו ^{(תה' קטו, ז)}, שנואי⁵⁵ נפש דוד ^{(שמ"ב ה, ח)} שונא מלשמוע ומלעבוד עבודה זרה. והחכם רבי אברהם בן⁵⁶ עזרא ז"ל ⁵⁷ כי אם הסירך כמו אם הסיר לך, כלומר אם נסיר למלחמתך העורים והפסחים שבנו הם ימנעוך שלא תבא הנה כי בנינו⁵⁸ חזק מאד. ויונתן תרגם העורים והפסחים חטאיא⁵⁹ וחייביא.