Volavit. Sicut somnium volabit, Iob, sagicta volabit die, Psalmiste, et volavit ad me unus de seraphim, Isaie, pe appoal legitur cum cames rapta quia incidit cito et volabimus, Psalmiste. Et verbum grave et volabitis volabit super terram, In principio. Et sic paal de ipso sicut avis volabit gloria eorum, Osee. Et possibile quod erit de ista radice volans volatione, Danielis, et erit sol volationis addita sicut iot surget quod est de surrexit. Et iam scripsimus ipsum in radice volavit et ibi exposuimus ipsum. Et adduxit ipsum¹ rabi Iuda in isto modo volumen volans. Et sunt declarantes duplicatum de targum et duplicabis et duplicabis. Et modus alius obscuraberis sicut mane eris, Iob, ut dicere si observaberis nunc sicut mane eris faciens mane obscuritatem terram obscura sicut tenebra, Iob, cum duobus signis mulieris sicut salus. Et scripsit dominus meus pater meus sicut tenebre est locus quod non clarescet in ipso sol sex mensibus quod non ipsum sub filo terre et non² apprehendet ipsum lumen solis tempore longo. Et expo. et³ non regule quod non sunt ibi regule lune et stellarum et obscuratus est sicut caligo, Iob, et obscuratus est sicut ipsa caligo. Et pondus aliud nomen obscuritas⁴ tribulationis. Et verbum grave de isto modo quia non obscuratus ad quam tribulatus ad ipsum, Isaie, ut dicere non obscurabitur ad ipsam terram Israel ad quam tribulatus ad ipsam sicut tempus primum ut dicere non fuit angustia prima quando transmigrare fecit ipsos pur rex Assur sicut tribulatio ista quia in vice prima levigavit et non transmigrare fecit si non Zebulam et Naptali ut hoc ultimum gravescere fecit Sanherib. Et aptabitur quod erit obscuritas et sic tribulatio. Et adduxit rabi Iuda in genere istorum si obscurabitur oculus tuus et non ipse. Modus omnium obscuritas et caligo. Et modus alius contrarius isti ad scientiam plurium interpretum clara eris mane eris. Et verbum grave si claros facies oculos tuos in ipso, modus eorum figuratio et lumen. Et sic interpretes de hoc faciens auroram claram. Et grave aliud in polire me ensem meum super facies eorum, Ezechielis, vult dicere in splendore⁵ facere me ipsum acuere me ipsum de vagina sua, est ad declarare ipsum de modo primo modus motionis ut dicere in movere me ipsum et movere me ipsam⁶ supra ipsos ad interficere et modus motionis proximus ad modum volationis. Et in verbis doctorum nostrorum in modo isto non ascendent cum thiriaca propter quod est volatus ut dicere volans et movetur de⁷ candela et saltat huc et huc. Et sic dixerunt doctores nostri fuit volans in tempore quod ale eius tangentes in nido obligatus ad dimictere ut dicere movens quod non ipsam volens si non proxima ad volatum. Et sic secundum meam scientiam et volabunt in humerum Philestim occidentem, Isaie. Et est affixum ut dicere movebuntur et Israel ad partem Philestinorum ad spoliare et predari predam et licet quod non in humerum in via affixionis⁸ quia fuisset ipsi dicere in humero cum sex punctis. Et scripsit filius Aser quod venit sic propterea quod pe Philestim ad adaptationem⁹ lecture. Et nomen modus isti¹⁰ geminatus in claritatibus aurore mane, Iob, claritas mane et lumen suum. Et sic vocatur in modo isto pupilla oculi pupilla ad pupillas, dormitatio pupille sue probabunt filios hominis, Psalmiste, et supra pupillas meas tenebre, Iob, et pupille nostre fluent aquas. Et caldeizat Ionatan¹¹ rotunditates oculorum fluunt aquam. Et modus tercius lassa fuit anima mea ad interficientes, Isaie, et ipse dormiens lassus et mortuus est, Iudicum¹², et lassus fuit David, Samuelis, ambo ipsa pe appoal cum patha ad dividere inter ipsa et inter et volavit ad me, Isaie, quod est modus alius. Et adiectivum lassus et fatigatus, Verba, et quia quod lassus sitibundus ad aquas vocaverunt in metaphore ad sitibundum lassum, et licet quod non in ipso modo lassationis si non modus sitis solum sicut quod dixit sicut somniabit sitibundus et ecce bibens et expergiscitur et ecce et anima eius desiderosa, Isaie, et sic terra sitibunda quod non descendet pluvia supra ipsam in terra sicca et sitienti sine aqua anima mea sicut terra sitiens tibi semper, Psalmiste, sicut umbre petre gravis in terra exponentes de isto modo et lassabuntur in humero Philestim, Isaie. Et iam declaravi ipsum ad istum modum in radice inflexit.

כחלום יעוף ^{(איוב כ, ח)}, מע¹מחץ יעוף יומם ^{(תה' צא, ה)}, ויעף אלי אחד מן השרפים ^{(יש' ו, ו)}, פ"א הפעל ² בקמץ חטף. כי גז חיש ונעופה^{3 (תה' צ, י)}. והפעל הכבד ועוף יעופף על הארץ ^{(בר' א, כ)}. וההתפעל ממנו כעוף יתעופף כבודם ^{(הו' ט, יא)}. ואפשר שיהיה מזה השרש מועף⁴ ביעף ^{(דנ' ט, כא)}, ויהיה היו"ד⁵ ביעף נוספת כיוד יקום שהוא מן קים⁶. וכבר כתבנו אותו בשרש יעף ושם ⁷. והביא רבי יהודה בזה הענין מגלה עפה ^{(זכ' ה, א)}, וכן אמר התרגום מגלה פרחה. ויש מפרשים כפולה מתרגום וכפלת ^{(שמ' כו, ט)} ותעוף⁸. וענין אחר תעופה⁹ כבקר תהיה ^{(איוב יא, יז)}, כלומר אם תחשוך¹⁰ עתה כבקר תהיה. עושה¹¹ שחר עיפה ^{(עמ' ד, יג)}, ארץ עיפתה¹² כמו אפל ^{(איוב י, כב)}, בשני סימני ¹³נקבה כמו ישועתה ^{(תה' ג, ג)}. וכתב אדני¹⁴ אבי ז"ל ¹⁵ פירושו כמו אפל הוא מקום שלא יזרח בו השמש ששה חדשים שאינו תחת קו הארץ ולא ישיגנו אור השמש זמן ארוך. ופירוש ולא סדרים ^{(איוב י, כב)} שאין שם סדרי ירח וכוכבים. ותופע¹⁶ כמו אפל ^{(איוב י, כב)}, ותחשך כמו ¹⁷ אפל¹⁸. ומשקל אחר השם מעוף צוקה ^{(יש' ח, כב)}. והפעל הכבד מזה הענין כי לא מועף לאשר מוצק לה ^{(יש' ח, כג)}, כלומר לא את¹⁹החשך²⁰ לך²¹ לארץ ישראל לאשר מוצק לה כעת²² הראשון כלומר לא היתה הצרה הראשונה כשהגלם פול מלך אשור כצרה הזאת. כי בפעם הראשונה הקל ולא הגלה אלא זבולן²³ ונפתלי וזה האחרוןסנחריב הכביד²⁴. ²⁵. והביא רבי יהודה בכלל אלו התעיף עיניך בו ואיננו ^{(מש' כג, ה)}. וענין כלם החשך והאפלה. וענין אחר הפך זה לדעת רוב המפרשים תעופה²⁶ כבקר תהיה, והפעל ²⁷ התעיף עיניך בו ואיננו ^{(משלי כג, ה)}, ענינם ההברקה והאורה. וכן מפרשים מזה עושה²⁸ שחר עיפה ^{(עמ' ד, יג)}. וכבד אחר בעופפי חרבי על פניהם ^{(יח' לב, י)}, רוצה לומר בהבריקי אותה ולהטי אותה בהוציאה מנדנה. ויש לפרשו מהענין הראשון ענין התנועה ²⁹ קרוב לענין העיפה.ובדברי רבותינו ז"ל בענין הזה³⁰ ^[א] אין מדליקין בצרי מפני שהוא עף כלומר פורח ונע ³¹ ונתון³² הנה הנה³³. וכן אמרו ³⁴ ^[ב] היתה מעופפת בזמן שכנפיה נוגעות בקןץ³⁵ חייב לשלח, כלומר מתנועעת³⁶ שאינה עפה אלא קרוב לעיפה. וכן לפי דעתי ועפו בכתף פלשתים ימה ^{(יש' יא, יד)}. והוא סמוך, כלומר ינועו ישראל לרוח פלשתים לשלול ולבוז ³⁷. ואף על פי שלא בא בכתף כדרך הסמיכות כי היה ³⁸ לומר בכתף בשש נקדות³⁹. וכתב בן אשר כי בא כן בעבור פ"א פלשתים לתקן הקריאה. והשם בענין זה כפול עפעפי⁴⁰ שחר ^{(איוב ג, ט)}, נוגה⁴¹ השחר ואורו. וכן נקרא לענין⁴² זה אישון ⁴³ עפעף. ולעפעפי⁴⁴ תנומה ^{(תה' קלב, ד)}, עפעפיו יבחנו בני אדם ^{(תה' יא, ד)}, ועל עפעפי צלמות ^{(איוב טו, טז)}, ועפעפינו יזלו מים ^{(יר' ט, יז)45}. וענין שלישי עיפה נפשי להורגים^{46 (יר' ד, לא)}, והוא נרדם ויעף וימת ^{(שופ' ד, כא)}, ויעף דוד ^{(שמ"ב כא, טו)}, שניהם פ"א הפעל בפתח להבדיל ביניהם ובין ויעף אלי שהוא ענין אחר. והתאר עיף ויגע ^{(דב' כה, יח)}. ולפי שהעיף צמא למים קראו בדרך ההשאלה לצמא עיף ואף על פי שאין בו ענין העיפות כי אם ענין הצמא⁴⁷ בלבד⁴⁸. כמו שאמר כאשר יחלום⁴⁹ הצמא והנה שותה והקיץ והנה עיף ונפשו שוקקה ^{(יש' כט, ח)}. וכן הארץ הצמאה שלא ירד מטר עליה בארץ ציה ועיף בלי מים ^{(תה' סג, ב)}, נפשי כארץ עיפה לך סלה ^{(תה' קמג, ו)}, כצל סלע כבד בארץ עיפה ^{(יש' לב, ב)}. ויש מפרשים מזה הענין ועפו בכתף פלשתים. וכבר פרשתיו⁵⁰ לזה הענין⁵¹בשרש כתף.