Obliquavit^(a). Vasthi regina, Hester, ad scientiam multorum quod est de radice ista, et ad scientiam meam quod est de radice obliquavit. Et dominus meus pater meus¹ scripsit ipsum in radice obliquavit cum obliqua rebellionis, Samuelis, obliquus non poterit adaptare, Ecclesiastes. Et niphal de ipsa radice obliquatus sum humiliatus sum usque nimis, Psalmiste, et obliquus corde. Et aptabitur esse obliqua rebellionis de hoc et est ad mulierem et² conversa est he ad tau per affixionem. Et coegit nos ad hoc dictio filii³ que est punctata segol sicut via afffixorum sic invenimus ipsum. Et dominus meus pater meus expo. obliquata de radice obliquavit et dixit quod est niphal ad mascculum forte invenit sic punctatum sere. Et verbum grave quod obliquavit servus tuus obliquavimus malignati sumus obliquari fessi sunt, Ieremie, quod in obliquare ipsum, Samuelis. Et grave aliud et obliquavit facies suas, Isaie. Et nomen de ipso iniquitatem iniquitatem iniquitatem ponam ipsam, Ezechielis. Et nomen ad pondus aliud peccatum in statera altitudo de exaltavit desolatio de desolavit et licet quod vau attractionis deficiens. Et collectio peccata si peccata testificata sunt in nobis, Ieremie, et peccata nostra sicut ventus portabunt nos, Isaie. Et collectio mulierum quod mihi peccata et peccata, modus omnium modus iniquitatis et notum est. Et est avon quod modus suus pena peccati sicut magna culpa mea de substinere ut dicere magna est pena mea de substinere ipsum et de tollerare ipsum. Quia non perfecta pena Emori usque nunc vult dicere appropinquavit pena Emori ad eiicere ipsos de terra eorum usque consumere quattuor centum annum ad viam qua dixit quia in malicia gentium istarum Dominus deus tuus eiiciens ipsos de ante te. Et meminit Emori quia ipse magnus qui in septem gentibus sicut quod dixit propheta et ego destruxi Emori⁴ a facie eorum quod sicut altitudo cedrorum altitudo sua et fortis est sicut quercus. Et sic da peccatum supra peccatum eorum, Psalmiste, da penam supra peccato eorum, Psalmiste, da penam supra peccato eorum. Et de ista radice et modo primo adhuc spiritus iniquitatum est geminatum pe.

עותה ושתי המלכה ^{(אס' א, טז)}, על דעת רבים שהוא מזה השרש¹, ועל דעתי שהוא ² עות. ואדני³ אבי ז"ל⁴ כתבו בשרש עות, עם נעות המרדות ^{(שמ"א כ, ל)}, מעות לא יוכל⁵ לתקון^{6 (קה' א, טו)}. והנפעל מזה השרש נעותי שחותי עד מאד ^{(תה' לח, ז)}, ונעוה לב ^{(מש' יב, ח)}. ויתכן היות נעות המרדות מזה והוא לנקבה ⁷נהפכה הה"א לתי"ו מפני הסמיכות. והצריכנו⁸ לזה מלת בן שהוא נקוד סגול כדרך הסמוכים, ⁹ כן מצאנוהו. ואדני¹⁰ אבי ז"ל ש¹¹פירש נעות משרש עות ואמר כי הוא נפעל לזכר, אולי מצא בן נקוד צרי. והנפעל¹² הכבד אשר העוה עבדך ^{(שמ"ב יט, כ)}, ¹³העוינו והרשענו^{14 (מל"א ח, מז)}, העוה נלאו ^{(יר' ט, ד)}, אשר בהעותו ^{(שמ"ב ז, יד)}. וכבד אחר ועוה פניה ^{(יש' כד, א)}. והשם ממנו ועוה פניה ^{(יש' כד, א)}. והשם ממנו¹⁵ עוה עוה אשימנה ^{(יח' כא, לב)}. ושם על משקל אחר עון בפלס גאון מן גאה, שאון מן שאה ואף על פי שוא"ו¹⁶ המשך¹⁷המשך נעדרת. והקבוץ עונים, אם עונינו ענו בנו ^{(יר' יד, ז)}, ועונינו¹⁸ כרוח ישאונו^{19 (יש' סד, ה)}. ובקבוץ הנקבות כמה לי עונות וחטאות ^{(איוב יג, כג)}, וענין כלם ענין עות²⁰ וידוע הוא. ויש עון שענינו עונש העון כמו גדול עוני מנשוא ^{(בר' ד, יג)}, רוצה לומר²¹ גדול הוא ענשי²² מנשוא²³ אותו ומסבלו. כי לא שלם עון האמרי עד הנה ^{(בר' טו, טז)}, רוצה לומר לא הגיע זמן עונש האמורי²⁴ להורישם מארצם עד כלות ארבע מאות שנה על דרך שאמר עוד²⁵כי ברשעת הגוים האלה י"י אלהיך מורישם מפניך ^{(דב' ט, ה)}. והזכיר האמרי כי הוא הגדול שבשבע²⁶ אומות כמו שאמר הנביא ואנכי השמדתי את האמורי²⁷ מפניכם²⁸ אשר כגבה ארזים גבהו וחסון²⁹ הוא כאלונים ^{(עמ' ב, ט)}. וכן תנה עון על עונם ^{(תה' סט, כח)}, תנה שבר³⁰ על עונם. ומזה השרש והענין הראשון עוד רוח עועים ^{(יש' יט, יד)}, והוא כפול הפ"א.