Servivit. Et serviet levita, In deserto, servierunt Chedarlaomer et servient ipsi et affligent ipsos, et servies mihi gratis, In principio, non servies ipsi servitium servi, Et vocavit. et servierunt in ipso gentes multi, Ieremie, si audient et servient ob ad quem ego serviam ne forte serviatis ad servos, Samuelis, in servitio quo servies mecum nonne pro Rachel servivi tecum, In principio. Et adiectivum servus Domini mei iste, Danielis, cum sex punctis servus servorum erit et erimus nos et terre nostre servi ad Pharaonem, In principio, expo. quod terra sicut servus domine sue. Et nomen servitium servitii, In deserto, expo. canticum quod est est servitium sacrificii. Et pondus aliud et in servitiis nostris non reliquimus deum nostrum, Ezre, et in modo servitii terre et coles pro ipso terram, Samuelis, colens terram, In principio, lingua ista verbum leve in ipso supra servienti et cui servitur si non quod est differentia inter ipsos quia cui servitur ligatum cum bet sicut non servies tibi in ipso si sic dices¹ supra serviente serviens ipsi et dicens supra Dominum serviens sibi in ipso. Et scientia Anchelos in servire ipsos modus eius ipsis qui est sicut et serviet sibi in ipsis propterea caldeizat et servient sibi ipsis. Et est ad declarare sicut auditio sua et servient ipsis supra Israel et erit et affligent ipsos supra Egipto. Et niphal quod non cultivabitur in ipso et non seminabitur, Verba. Rex ad campum cultivatum, Ecclesiastes, de continuatione cultivationis terre in ipso vocabitur cultivatus et si est laborans et sic et cultivabitis et seminabitis, Ezechielis, vel expo. lamed ad campum propterea et expo. etiam rex non ipsi servitur si non propter agrum quod de ipso exibit ipsi quid quod dabit et comedere te faciet exercitus suos et hoc expo. est rectum. Et verbum grave et faciam servire te inimicis, Ieremie, et fecerunt servire Egiptum, Nomina, non in servire feci te cum munere non coegi te ad servire ante me cum munere. Et cuius non memoratus est agens suus de daggessato et de servitio duro quod servitum² in te, Isaie, quod non servitium in ipsa, Verba, modus omnium servitium ad filios hominis. Et servitium deitatis et servitium terre et pre multitudine necessitatis hominis ad terram et quod necesse quod erit negotians continue in ipsa ipse ad ipsam sicut servus ante dominum suum et vocate fuerunt egressiones terre ad nomen servitii quod serviunt ipsi servitium et agricolatio multa valde, Principio, propterea cognoscet opera sua, expo. opera sua sicut targum operis opus et sic sine mem addita et opera eorum in manu Domini, Ecclesiastes^(a), opera eorum et sic et servient sacrificio et dono et sic et verecundabuntur laborantes linum pessum et sic et ad servire servitium suum extraneum servitium suum et sic et servitium iusticie, Isaie.

ועבד הלוי ^{(במ’ יח, כג)}, עבדו את כדר לעומר^{1 (בר’ יד, ד)}. ועבדום וענו אותם ^{(בר’ טו, יג)}, ועבדתני חנם ^{(בר’ כט, טו)}, לא תעבד בו עבודת² עבד ^{(וי’ כה, לט)}, ועבדו בו גוים רבים ^{(יר’ כז, ו)}, אשר³ ישמעו ויעבדו ^{(איוב לו, יא)}, למי אני אעבד ^{(שמ"ב טז, יט)}, פן תעבדו לעברים ^{(שמ"א ד, ט)}, בעבודה⁴ אשר תעבד עמדי ^{(בר’ כט, כז)}, הלא ברחל עבדתי עמך ^{(בר’ כט, כה)}. והתאר עבד אדני זה ^{(דנ’ י, יז)}, בשש נקדות⁵. עבד עבדים יהיה⁶ לאחיו ^{(בר’ ט, כה)}. ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ^{(בר’ מז, יט)}, פירושו כי האדמה כעבד לבעליה. והשם עבדת עבדה ^{(במ’ ד, מז)}, פירוש השיר שהוא עבודת הקרבן. ומשקל אחר ובעבדותינו⁷ לא עזבנו אלהינו ^{(עז’ ט, ט)}. ובענין עבודת האדמה, ועבדת ⁸ את האדמה ^{(שמ"ב ט, י)}, עובד⁹ אדמה ^{(בר’ ד, ב)}. הלשון הזה פעל הקל בו על העובד ועל הנעבד, אלא שיש הבדל ביניהם כי הנעבד קשור עם בי"ת כמו לא תעבד בו ^{(וי’ כה, לט)}. אם כן תאמר על העבד עובד אותו ותאמר על האדון עובד בו. ודעת אנקלוס בועבדום וענו אותם ^{(בר' טו, יג)} שהוא כמו ועבדו בם לפיכך תרגם ויפלחון בהון. ויש לפרשו כמשמעו, ויהיה ועבדום על ישראל ויהיה וענו אותם על מצרים. והנפעל אשר לא יעבד בו ולא יזרע ^{(דב’ כא, ד)}. מלך לשדה נעבד ^{(קה’ ה, ח)}, מהתמדת עבודת האדםה¹⁰ בו יקרא נעבד ואם הוא עובד. וכן ונעבדתם ונזרעתם ^{(יח’ לו, ט)}, או פירוש למ"ד לשדה בעבור ופירושו אפילו המלך אינו¹¹ נעבד אלא ¹² השדה שממנו יצא לו מה שת¹³ ויאכיל לחיילותיו וזה הפירוש ¹⁴ הנכון. והפעל הכבד והעבדתיך את אויביך^{15 (יר’ יז, ד)}, ויעבידו¹⁶ מצרים את בני ישראל בפרך^{17(שמ’ א, יג)}. לא העבדתיך במנחה ^{(יש’ מג, כג)}, לא הכרחתיך לעבד¹⁸ לפני במנחה. ושלא נזכר פועלו מהדגוש¹⁹ ומן העבדה הקשה אשר עבד בך ^{(יש’ יד, ג)}, אשר לא עבד בה ^{(דב’ כא, ג)}. ענין הכל השמוש לבני אדם ועבודת אלהות ועבודת האדמה. ולרב צרך²⁰ האדם²¹ אל האדמה ושצריך שיהיה מתעסק תמיד בה הוא אליה כעבד לפני אדניו. ונקראו תוצאות האדמה על שם העבודה²² שעובדין אותה עבדה²³ ועבדה רבה ^{24 (איוב א, ג)}. לכן יכיר מעבדיהם ^{(איוב לד, כה)}, פירושו מעשיהם. כתרגום מעשה עובדא ^{(בר' מד, טו)}. וכן בלא מ"ם הנוספת ועבדיהם ביד האלהים ^{(קה’ ט, א)}, מעשיהם. וכן ועבדו זבח ומנחה ^{( יש’ יט, כא)}. וכן ובושו עובדי²⁵ פשתים שריקות ^{(יש’ יט, ט)}. וכן ולעבד עבדתו נכריה עבדתו ^{(יש’ כח, כא)}. וכן ועבדת את²⁶הצדקה ^{(יש’ לב, יז)}.