Credidit. Credidit in Domino, Vade tibi, ut credant, omnes ipsi qui¹ sunt de edificio hiphil sunt modi fiducie et receptionis, credenza in lingua, et sunt exeuntia de modo fidei quia credens in uno dans fidem ipsi⁽ⁱ⁾ et credit quod ipse verax. Filii non fides in ipsis, Audite, nomen in pondere funis Egipti, et est de modo isto, ut dicere filii quod non ipsi credentes. Vel expositio eius filii quod non in ipsis veritas. In tota domo mea fidelis ipse, In ascendere te, sicut David fidelis, Samuelis, civitas fidelis, Isaie. Virum veritatum^(a) quis inveniet, Proverbiorum, nomen verbiale². Et sic testis fidelitatum, Proverbiorum, custodiens fidelitates, Isaie, sed fideles custodiens dominus, quia diminuti fideles de filiis hominis, Psalmiste, ego pacificos fideles filiorum⁽ⁱⁱ⁾ Israel, Samuelis, tria ipsa nomina adiectivum omnia ipsa modus veritatis. Et ad scientiam meam quia veritas de radice ista et iudicium eius veritas in pondere emplastrum faciunt, et cecidit nun ad levigare sicut quod cecidit de filia conveniens filia et dages in affigi ipsum ad pronomina arguet. Veritas et iudicium³ pax, Zacharie, et fuit veritas diminuta, Isaie, he cammessata que est ad notitiam, si veritas vobiscum de usque, he patissata quia ipsa ad interrogationem, lumen tuum et veritatem tuam, Psalmiste, faciet scir⁽ⁱⁱⁱ⁾ veritatem⁴ tuam, Isaie. Et collectio dicet fides sicut de filia filię⁵, quod non colligitur ad compositionem singularem. Amen idest vere sic faciet dominus, Ieremie, vere erit hoc quod erit et sic faciet dominus, et dicet totus populus vere, Veniet, vere erit iste^(iv) maledictus qui transierit supra⁶ unam de istis, et est dictum supra re⁷ orationis, vel est ad viam receptionis quem acceperunt supra se ipsos maledictionem si transierunt. Et sic etiam vere soror mea filia patris mei, Et vidit, veritas est quod ipsa soror mea filia patris mei. Et sic, vere dominus, Regum, et mem addita. Et cum surec aleph si vere⁸ habitavit deus, Regum.^(v) Deus fidei, Audite, et vere afflixisti me, Psalmiste, expo. et in veritate afflixisti me, modus eorum veritatis. Et fecit ingredi⁹ rabi Iona in ista radice auferens labium fidelium, Iob. Et ad scientiam meam quod sunt¹⁰ de radice dixit et de modo eius et dixerunt dictum, quod est lingua locutionis et nun¹¹ ultima addita ad signum nominis adiectivi sicut pius, dulcis et vocati clari in lingua eorum¹² et scientes in sapientia rei fideles. Et stabilis domus tue et regni tui, Samuelis, aleph cum seva sola ipsa modus eius¹³ et firmabitur domus tua, et sic si non credetis, non firmi, Isaie, ut dicere si vos non credentes propterea quod non vos¹⁴ fortes et firmi in fide dei, credite deo vestro et credentur verba mea, expo. et fortificamini et prosperabimini. Et sic et fides supra cantores, Neemie¹⁵, ut dicere firmum¹⁶ in omni die quod non fuit incisa portio de ipsis, panem eius dedit aquas eius firmi, Isaie, firmi et dati semper et non ipsi incisi, consilia de procul firmitudo firma^(b), Isaie, deficiet vau copulationis¹⁷, sicut sol luna^(c) stetit habitatione, expo. firmitudo et firmus, et duplicavit verba ad plus firmitudinis^(d), ut dicere quando vidit propheta futuram et bonum quod veniet Israeli in futurum^(e) et malum populis mundi sicut quod dixit in divisione de super [ A/ST (nota a margine): ] et confundet se luna et verecundabitur sol quia regnavit dominus exercituum supra Ierusalem¹⁸ et conspectu senium eius gloria, dixit propheta exaltabo te et confitebor nomini tuo, quia facies ista prodigia et consilia que annuntiasti de longe affirmata sunt, ut dicere res bone quas fecisti sperare Israel per manus prophetarum tuorum hoc diebus multis et tempus longum est ipsis firmitudo magna. Et possibile ad esse de hoc, oculi pro certo ad firmitudinem, Ieremie, ut dicere visio tua in ipsis ad rem firmam et non ad rem vacuam. Nos incidentes firmitudinem, Nehemie, firmitudinem, paxillus in loco firmo, Isaie, forte et firmo, vulnera magna et firma et egritudines male et firme, Veniet, fortes et firmi, et fuit manus eius firmitudo, Ietro, fuerunt in firmitudine et levate¹⁹ et non dimiserunt ipsas usque occidere solem. Et columnas quas cooperuit Ezechias, Regum, columne quę fuerunt firmitudo edificii. Ionathan²⁰ chaldeizavit et ad postes, ut dicere postes portarum. Et modus alius sicut portabit alumnus lactantem, In ascendere te, alumnus, et portavit ipsum nutrix eius, Samuelis, nutriens ipsum, nutriti supra purpura, Quomodo, nutriti. In nutritione²¹ cum ipso, Hester, ipsum infinitum vel nomen, et he non ipsa pronomen, supra latus nutrientur, Isaie, fuit nun conveniens ad²² fortificari ad defectum nun radicis. Vel erit lingua singularis cum additione de he modus magnitudinis. Et sic et ero penes ipsum nutritus^(f), Proverbiorum, et est²³ adiectivum vel infinitum in loco nominis, ut dicere in nutritione fui²⁴ penes ipsum. Et ad alumnos Ahab, Regum, alumni ipsius a pueritia eius et ipsi viri consilii eius quod supra ipsis modi regni. Et dominus meus pater meus scripsit de hoc filii non fides ipsis, ut dicere non in ipsis educatio quia generatio inversionum ipsi^(vi) quando benefecero ipsis facient pessima, sicut quod dixit et inpinguatus est Israel²⁵ et calcitravit, et remansionem turbe captivavit Nebuzaradan maior interfectorum, Ieremię, sicut multitudinem gentis. Et modus²⁶ alius opus manuum²⁷ artificis^(g), Cantici, egregius in opere vocabitur artifex magister et excogitator, caldeum eius faber [ Ici on s’attendrait « et » ; BL ואומן ] et magister²⁸.

והאמין בי"י^{1 (בר' טו, ו)}, למען יאמינו ^{(שמ' ד, ה)}, כלם אשר הם מבנין הפעיל הם ענין הבטחון והקבלה קְרְדֵינְצָא בלעז, והם יוצאים מענין אמונה כי המאמין באחד נותן האמונה וסובר שהוא אמתי². בנים לא אמן בם ^{(דב' לב, כ)}, שם על משקל אטון מצרים ^{(מש' ז, טז)}, והוא מענין זה, כלומר בנים שאינם מאמינים. או פירושו בנים שהי³ שאין בהם אמת. בכל ביתי נאמן הוא ^{(במ' יב, ז)}, כדוד נאמן ^{(שמ"א כב, יד)}, קריה נאמנה ^{(יש' א, כא)}. איש⁴ אמונים מי ימצא ^{(מש' כ, ו)}, שם פועל. וכן עד אמונים ^{(מש' יד, ה)}, שומר אמונים ^{(יש' כו, ב)}, אבל אמונים נוצר י"י ^{(תה' לא, כד)}, כי פסו אמונים מבני אדם ^{(תה' יב, ב)}, אנכי שלומי אמוני ^{(שמ"ב כ, יט)}, שלשתם שם תאר כלם ענין אמת. ועל דעתי כי אמת משרש זה ומשפטו אמנת בפלס דבלת, ונפלה הנו"ן להקל כמו שנפלה מן בת הראוי בנת והדגש בהסמכו אל הכנויים יוכיח. אמת ומשפט שלום ^{(זכ' ח, טז)}, ותהי האמת נעדרת ^{(יש' נט, טו)}, הה"א קמוצה כי היא⁵ לידיעה. האמת אתכם ^{(בר' מב, טז)}, הה"א פתוחה כי היא לשאלה. שלח אורך ואמתך ^{(תה' מג, ג)}, אב לבנים יודיע אל אמתך ^{(יש' לח, יט)}. והקבוץ יאמר אמנות כמו מן בת בנות, שלא יקבץ על מתכנת היחידה. אמן כן יעשה י"י ^{(יר' כח, ו)}, אמת יהיה זה וכן יעשה י"י. ואמר כל העם אמן ^{(דב' כז, יז)}, אמת יהיה זה שיהיה ארור מי שיעבור על אחת מאלה, והוא נאמר על דרך תפלה, או הוא על דרך קבלה שקבלו על עצמם הקבלה⁶ אם יעברו. וכן וגם אמנה אחתי בת אבי ^{(בר' כ, יב)}, אמת הוא שהיא אחותי בת אבי. וכן אמנם י"י ^{(מל"ב יט, יז)}, והמ"ם נוספת. ובשרק האל"ף האמנם יש⁷ אלהים ^{(מל"א ח, כז)}, ⁸ אל אמונה ^{(דב' לב, ד)}, ואמונה עניתני ^{(תה' קיט, עה)}, ופרושו⁹ ובאמונה ¹⁰, ענינם אמת. והכניס רבי יונה בזה השרש מסיר שפה לנאמנים ^{(איוב יב, כ)}. ועל דעתי שהוא משרש נאם ומענינו וינאמו נאם ^{(יר' כג, לא)}, שהוא לשון דבור והנו"ן האחרונה נוספת לסימן שם תאר כמו רחמן, נעמן. ונקראים הצחים בלשונותם והידועים¹¹ בחכמת הדבר נאמנים. ונאמן ביתיך וממלכתך ^{(שמ"ב ז, טו)}, האל"ף בשבא לבדו ענינו ויתקיים ביתך. וכן אם לא תאמינו כי לא תאמנו^{12 (יש' ז, ט)}, כלומר אם אין אתם מאמינים בעבור שאין אתם חזקים וקיימים באמונת האל, האמינו בי"י אלהיכם ותאמנו ^{(דה"ב כ, כ)}, ופרושו¹³ ותתחזקו ותצליחו. וכן ואמנה על המשוררים דבר יום ביומו ^{(נחמ' יא, כג)}, כלומר קיום בכל יום שלא היתה נפסקת ארוחה מהם, לחמו נתן מימיו נאמנים ^{(יש' לג, טו)}, מקויימים ונתנים תמיד ואינם נפסקים, עצות מרחוק אמונה אמן ^{(יש' כה, א)}, תחסר וא"ו¹⁴ החבור כמו שמש ירח עמד זבולה ^{(חב' ג, יא)}, פירושו קיום וקיום, וכפל המלות לרוב הקיום כלומר כשראה הנביא העתידה והטוב שיבא לישראל לעתיד והרע לאומות העולם כמו שאמר בפרשה למעלה¹⁵ וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך י"י צבאות על ירושלם ונגד זקניו כבוד ^{(יש' כד, כג)} אמר הנביא ארוממך ואודה שמך כי תעשה אלה הפלאות¹⁶ והעצות שהגדת מרחוק נתקיימו, כלומר הדברים הטובים שהבטחת לישראל על ידי נביאך זה ימים רבים וזמן רחוק יש להם קיום גדול. ¹⁷ אנחנו כורתים אמנה ^{(נחמ' י, א)}, קיום. יתד במקום נאמן ^{(יש' כב, כג)}, חזק וקים, מכות גדולות ונאמנות וחליים רעים ונאמנים ^{(דב' כח, נט)}, חזקים וקיימים, ויהי ידיו אמונה ^{(שמ' יז, יב)}, היו בקיום מורמות ולא הניחום עד בא השמש. ואת האומנות אשר צפה חזקיהו^{18 (מל"ב יח, טו)}, עמודים שהיו קיום הבנין. ויונתן תרגם וית סקופתא, כלומר אסקופות השערים. וענין אחר כאשר ישא האומן את היונק ^{(במ' יא, יב)}, המגדל, ותשאהו מנקתו¹⁹ אמנתו ^{(שמ"ב ד, ד)}, מגדלתו, האמונים עלי תולע ^{(איכה ד, ה)} מגדלים. באמנה אתו ^{(עסתר ב, כ)}, הוא מקור או שם, והה"א איננה כנוי, על צד תאמנה ^{(יש' ס, ד)}, היתה הנו"ן ראויה להדגש לחסרון נו"ן השרש. או יהיה לשון יחידה בתוספת ה"א ענין גדול. וכן ואהיה אצלו אמון ^{(מש' ח, ל)}, והוא תאר או מקור במקום שם, כלומר בגדול הייתי אצלו. ואל האומנים אחאב ^{(מל"ב י, א)}, המגדלים אותו מנערותו והם אנשי עצתו אשר עליהם עניני המלכות. ואדני אבי ז"ל כתב מזה בנים לא אמון בם ^{(דב' לב, כא)}, כלומר אין בהם תרבות כי דור תהפוכות המה ²⁰ כאשר איטיב להם יעשו רעות, כמו שאמר וישמן ישורון ויבעט ^{(דב' לב, טו)}, ואת יתר האמון הגלה נבוזראדן רב טבחים ^{(יר' נב, טו)}, כמו ההמון. וענין אחר מעשה ידי אמן ^{(שה"ש ז, ב)}, המופלג במלאכה יקרא אמן, חרש וחשב תרגום²¹ נגר ואמן.