Iuravit. Et tu iurasti et dixisti in auribus meis, Iudicum, verbum transitivum¹ et expo. fecisti iurare, iurare et mentiri, Osee², iurare falsum, Oseę, et ipsum infinitivum ipsum verbum absolutum³. Et grave et eriget in ipso iuramentum ad facere iurare ipsum, Regum. Et nomen, sit nunc iuramentum inter nos, Geneseos, in intelligere ipsum verba iuramenti, Deuteronomii, omnia iuramenta scripta in libro isto, Regum,⁽ⁱ⁾ ad petere in iuramento animam suam, Iob. Et mischal aliud maledictio tua ipsis, Iob, et tau additum in pondere desiderium suum quis faciet reddire ipsam, omnia modus iuramenti quia maledictio cum iuramento et cum mentione Dei. Et modus alius plora^(a) sicut virgo cincta sacco, Ioelis, expo. sua lamentare, et sic targum erige plantum eleva plantum, et ploravit rex ploravit rex. Cauda perfecta iot lammet appoal et ה feminę et modus eius notus. Sub quercu⁽ⁱⁱ⁾ quercum Sechem, Geneseos, sicut quercus cadens⁴ frondes suas,⁽ⁱⁱⁱ⁾ et exivit ad ipsum sub quercu, Iudicum. Et cum dages sub quercu que in sanctuario domini, Iosuę⁵, dages mutatione quiete que in ela, et licet quod quieta non ipsa fundamenti si ipsa de radice ista. Et quod dixit in sanctuario domini et licet quod fuerunt in Sechem ? Videtur quod portaverunt ibi archam Dei, sicut quod dixit, et steterunt ante Deum. Et pluralis quia erubescent de quercubus quas desiderastis, Isaie, et non stabunt quercus eorum in altitudine eorum, Ezechielis, calefacientes in quercubus, omnia modus⁶ nominis arboris et dicunt quod ipsa vocatur⁷ in latino ulmus. Et est ad declarare quod erubescent de elim, calefacientes in arboribus et similia ipsis nomen generale ad omnem⁸ arborem, et sic arbores iustitie, Isaię. Et Ionathan caldeizavit quercum quercus quercum, sed exivit ad ipsum ad sub quercum, caldeizavit arborem, et primum et sedit sub quercu, caldeizavit quercum. Et scripsit rabi Iona⁹ quia sic vocatur in arabico quercus, et aptabitur¹⁰ quod erunt omnia ipsa de radice quercus. Super fluvium Ulai, Danielis, iot lammed appoal mutatione he et est nomen loci. Forte palpabit me pater meus, Generationes¹¹, forte declinavit a facie mea, Balac, forte faciet extraneos absorbebunt ipsum, Oseę, modus eorum ad rem dubiam modus forte. Et expositio forte declaravit a facie mea, quia dixit et declinavit¹² ante faciem meam, quod expo. declaravit de via et stetit ante faciem meam, dixit si declinasset de facie mea, et ivisset ipsa¹³ in via etiam te interfecissem. Et interpretes qui exposuerunt sicut si non non scio quare. Et etiam quia de facie mea contrarium ad faciem meam, quia mem¹⁴ ostendit procul et lamed ostendit prope. Radix mea aperta ad aquas, Iob, iot lammed appoal, mutatione he in pondere supra decem, vel erunt iodin¹⁵ multiplicationis et fecerunt deficere ipsam in plus.^(iv) Et dixit Dominus ad Abraam vade tibi, et sic omnia ipsa et modus eorum scitus. Ad parabit parens arcum suum, et expo. eius apparatorem qui parabit arcum suum et ad quem non iactabit se cum lorica sua dicam¹⁶ non miseremini iuvenum eius. Et expositores exposuerunt ad parabit sicut ad ipsam, ut dicere ad Babilloniam parabit parans arcum suum. Et Ionathan caldeizavit, sicut non non parabit nec feriet¹⁷ arcus eius. Et sunt note scriptum non turbabitur^(b) ^(v) parabit parans arcum suum et non ascendet cum lorica sua caldeizat¹⁸ ad sicut ad ipsam. Et sunt de ipsis sicut modus de, et tota terra venerunt Egiptum ad emere ad Ioseph¹⁹, vult dicere de Ioseph, et sic et multiplicasti fornicationes tuas ad terram Chenan Casdim, Ezechielis, ut dicere de terra Chanan. Et aptabitur esse ad emere de Ioseph sicut inversum, et est sic et tota terra venerunt Egiptum ad Ioseph ad emere, et sic ad terram Chenan Chasdima²⁰ sicut intellectus eius sicut quod caldeizavit ipsum Ionathan et multiplicabit errores tuos ad assotiare se²¹ populo de Chenan adire in statutis chaldeis. Et erit in loco supra et percussit Philisteum ad frontem suam, ut dicere supra frontem suam, Samuelis, et fecit regnare ipsum supra Gilat et supra Gessuri²², Samuelis, et supra²³ montes non commedit, Ezechielis²⁴, sonitus viscerum tuorum et miserationes tuę supra me continuerunt se, Isaie, modus eorum supra me. Et sic quis tu vocasti supra rege, Samuelis, quia ipse non fuit vocans ad regem si non ad Abner, sed expositio quis tu vocasti supra rege, ut dicere quis tu qui²⁵ vocasti me voce magna supra rege ut dicere quod non timuisti quod fecisti ipsum expergisci de somno suo in vocare te ad me. Et erit in loco cum et mulierem cum sorore eius non capies²⁶, Post mori, sepelite me cum patribus meis, Et vixit, non fecit pacem cum filiis Israel, Iosue. Et erit in loco bet²⁷ servitii et ad arcam²⁸ dabis testamentum, Oblatio, ut dicere in arca, et ad uxorem sotii tui, non dabis dormitionem tuam, Post mori, ut dicere et in uxore sotii tui,^(vi) ecce ipse absconditus in vasis, Samuelis, in vasis ut dicere intus²⁹ vasa, et iratus est furor Domini³⁰ in Balaham, Balach, sicut in Balaham, ad facere quiescere benedictionem in domo tua, Ezechielis, sicut in domo tua, et facies leonis ad dexteram, Ezechielis, sicut in dextera, vadens ad meridiem et circuens ad aquilonem, Eclesiastes, sicut in meridie et in aquilone, et Medianite vendiderunt ipsum ad Egiptum, Et habitavit, sicut in Egipto, ad collem incircumcisionis, Iosue, ut dicere in colle incircumcisionis vel supra colle^(vii) ad speluncam agri duplicem³¹, Sarre, sicut in spelunca. Et erit in loco et narrabo el³² pręceptum, Psalmistę, et secuti sunt Madian, Iudicum, viam gentium non discatis, Ieremie. Et erit in loco propter et dixit Abraam propter Sarram uxorem suam, Vade tibi, et erit in loco in quod est in modo cum, vir bonus iste, et novo bono veniet, Samuelis, ut dicere et cum novo bono veniet, et reddibitis ad me ad rectum, Samuelis, vult dicere in re clara et recta, et similia ipsis omne unum et unum in loco suo certa intelligenti ad declarare ipsa ad unum modorum quos scripsimus. Et est dictio alia in ista radice, ostendens supra scientiam³³ multorum sicut iste ad scientiam³⁴ singularis, isti nati sunt leharapha³⁵, Verba dierum, terre iste, ad viros istos, Et apparuit. Cum additione de he, et ista nomina filiorum Israel, Nomina, ista verba, ista cornua, Zacarie³⁶. Et aptabitur quod dictio ista quieta ayin vel filia duarum litterarum.

ואת אלית וגם אמרת באזני ^{(שופ' יז, ב)}, פועל יוצא ופירושו השבעת. ¹ והכבד ונשא בו אלה להאלותו ^{(מל"א ח, לא)}, והשם תהי נא אלה²אלה בינותינו ^{(בר' כו, כח)}, בשמעו את דברי האלה ^{(דב' כט, יט)}, את כל האלות הכתובות בספר הזה^{3 (דה"ב לד, כד)}, לשאול באלה נפשו ^{(איוב לא, ל)}. ומשקל אחר תאלתך להם ^{(איכה ג, סה)}, והתיו נוספת בפלס תאנתה מי ישיבנה ^{(יר' ב, כד)}, כלם ענין שבועה כי הקללה בשבועה ובהזכרת השם. וענין אחר אלי כבתולה חגורת שק ^{(יואל א, ח)}, שפרושו קונני, וכן תרגם⁴ שא קינה ^{(יח' יט, א)} טול אליא, ויקונן המלך ^{(שמ"ב ג, לג)} ואלא מלכא. האליה תמימה ^{(וי' ג, ט)} היו"ד למד הפעל והה"א לנקבה וענינה ידוע. תחת האלה אשר עם שכם ^{(בר' לה, ד)}, כאלה נובלת עליה ^{(יש' א, ל)}, ⁵ ויוצא אליו אל תחת האלה ^{(שופ' ו, יט)}. ובדגש תחת האלה אשר ^{(יהו' כד, כו)}, הדגש תמורת הנח אשר באלה, ואף על פי ⁶ שהיו בשכם, נראה שהביאו שם ארון האלהים, כמו שאמר, ויתיצבו לפני האלהים ^{(יהו' כד, א)}. ⁷ כי יבשו מאלים אשר חמדתם ^{(יש' א, כט)}, ולא יעמדו אליהם בגבהם ^{(יח' לא, ד)}, הנחמים באלים ^{(יש' נז, ה)}, כלם ענינם שם אילן ואומרים כי הוא הנקרא בלעז אוּלְמֵי⁸. ויש לפרש כי יבשו מאלים, הנחמים באלים, והדומים להם, שם כלל לכל אילן. וכן אילי הצדק ^{(יש' סא, ג)}. ויונתן תרגם אלה ⁹ בוטמא, אבל ויוצא אליו אל תחת האלה ^{(שופ' ו, יט)}, תרגם אילנא. והראשון וישב תחת האלה ^{(שופ' ו, יא)}, תרגם בוטמא. וכתב רבי יונה, כי כן נקראת¹⁰ בערבי בטם, ויתכן שיהיו¹¹ כלם משרש איל. על אובל אולי ^{(דנ' ח, ב)}, היו"ד למ"ד הפעל תמורת הה"א והוא שם מקום. אולי ימושני אבי ^{(בר' כז, יב)}, אולי נטתה מפני ^{(במ' כב, לג)}, אולי יעשה זרים יבלעוהו ^{(הו' ח, ז)}, ענינם על הדבר המסופק ענין שמא. ופירושו אולי נטתה מפני. לפי שאמר ותט לפני, שפירושו ותט מן הדרך ותעמוד לפני, אמר אם נטתה מפני והלכה לה בדרך גם אותך¹² הרגתי ^{(במ' כב, לג)}. והמפרשים שפירשוהו כמו¹³כמו לולי לא אדע למה. ועוד כי מפני הפך לפני, כי המ"ם מורה הריחוק והלמ"ד מורה הקרוב. שרשי פתוח אלי מים ^{(איוב כט, יט)}, היו"ד למ"ד הפעל תמורת הה"א¹⁴ בפלס עלי עשור ^{(תה' צב, ד)}, ¹⁵ ויחסרוה¹⁶ ברוב. וידבר יי אל משה ^{(שמ' ו, י)}, ויאמר יי אל אברם ^{(בר' יב, א)}, וכן כלם וענינם ידוע. אל ידרוך הדורך קשתו וגו'^{17 (יר' נא, ג)}, פירושו אל הדורך ידרוך¹⁸ קשתו ואל, אשר יתעל בסריונו אומר אל תחמלו אל בחוריה וגו'^{19(יר' נא, ג)}. והמפרשים פרשו אל ידרוך כמו אליה, כלומר אל בבל ידרוך הדורך קשתו. ויונתן תרגם כמו אל לא ימתח דמתח קשתיה. ^(viii)20 ויש מהם בענין מם²¹ מן, וכל הארץ באו מצרים²² לשבור אל יוסף ^{(בר' מא, נז)}, כלומר מן יוסף, וכן ותרבי את זנותך²³ אל ארץ כנען כשידמה^{24 (יח' טו, כט)}, ²⁵ מארץ כנען. ויתכן היות²⁶ לשבור אל יוסף כמו הפוך, והוא כן, וכל הארץ באו מצרימה אל יוסף לשבר, וכן אל ארץ כנען כשדימה כמשמעו כמו שתרגם אותו יונתן ואסגית ית טעותך לא תחברא לעמא דארעא²⁷ דכנען למהך בנימוסי כשדאי. ותהיה במקום על ויך את הפלשתי אל מצחו ^{(שמ"א יז, מט)}, כמו²⁸ על מצחו, וימליכהו את²⁹ הגלעד ואל הגשורי^{30 (שמ"ב ב, ט)}, ואל³¹ ההרים לא אכל ^{(יח' יח, ו)}, המון מעיך ורחמיך אלי התאפקו ^{(יש' סג, טו)}, ענינם על³². וכן מי אתה קראת אל המלך ^{(שמ"א כו, יד)}, כי הוא לא היה קורא אל המלך כי אם אל אבנר, אלא פירושו מי אתה קראת אל³³ המלך, כלומר מי אתה שקראת לי בקול גדול על המלך, כלומר שלא יראת שתעירהו משנתו בקראך אלי. ותהיה במקום עם ואשה אל אחותה לא תקח ^{(וי' יח, יח)}, קברו אותי אל אבתי ^{(בר' מט, כט)}, לא היתה עיר אשר³⁴ לא השלימה אל בני ישראל ^{(יהו' יא, יט)}. ותהיה במקום בי"ת השירות ואל הארון תתן את העדות ^{(שמ' כה, כא)}, כלומר ובארון, ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך ^{(וי' יח, כ)}, כלומר ובאשת עמיתך, הנה הוא נחבא אל הכלים ^{(שמ"א י, כב)}, בכלים כלומר בתוך הכלים, ויחר אף בלק אל בלעם ^{(במ' כד, י)}, כמו בבלעם. להניח ברכה אל ביתיך ^{(יח' מד, ל)}, כמו בביתיך, ופני אריה אל הימין ^{(יח' א, י)}, כמו בימין, ההולך³⁵ אל דרום וסובב אל צפון ^{(קה' א, ו)}, כמו בדרום ובצפון, ³⁶ אל גבעת הערלות ^{(יהו' ה, ג)}, כלומר בגבעת הערלות או על גבעת הערלות. ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה ^{(בר' כג, יט)}, כמו במערת. ותהיה במקום את אספרה אל חוק ^{(תה' ב, ז)}, וירדפו אל מדין ^{(שופ' ז, כה)}, אל דרך הגוים אל תלמדו ^{(יר' י, ב)}. ותהיה במקום בעבור, ויאמר אברהם אל שרה אשתו ^{(בר' כ, ב) 37} . ותהיה במקום בי"ת שהוא ב³⁸ענין עם, איש טוב זה ואל בשורה טובה יבא ^{(שמ"ב יח, כז)}, כלומר ובבשורה טובה יבא, ושבתם אלי אל נכון ^{(שמ"א כג, כג)}, רוצה לומר בדבר ברור ונכון. והדומים להם כל אחד ואחד במקומו נכונים³⁹ למבין לפרשם לאחד ⁴⁰ העינינם אשר כתבנו. ויש מלה אחרת בזה השרש מורה על הודעת הרבים כמו זה על הודעת היחיד. אֵל נולדו להרפה^{41 (דה"א כ, ח)}, הארצות האל ^{(בר' כו, ג)}, ולאנשים⁴² האל ^{(בר' יט, ח)}. ובתוספת ה"א ואלה שמות בני ישראל ^{(שמ' א, א)}, אלה הדברים ^{(דב' א, א)}, אלה הקרנות ^{(זכ' ב, ב)}. ויתכן שהמלה הזאת נחת העי"ן או בת שתי אותיות.