Mensura^(a) . Mensura et mensura, Proverbiorum, et in coniunctione mensura igne torrefacti huius¹, Samuelis, et venit cum ה⁽ⁱ⁾ in coniunctione² sicut mensura ordei, Rut³. Iam memoravimus ipsum cum similibus in parte dicduc, et ipsa mensura cognita⁽ⁱⁱ⁾ penes eos, quia ipsa trium vasculorum et ipsa mensura sicci⁴. Et dictio una in isto modo alia⁵. Et mischal aliud ubi fuisti in fundare me terram, Iob, sicut ubi, quis ubi ipse venatus venationem, et deest vau addictionis et ratio eius quis et ubi, et sic sol luna stetit in habitaculo suo, Abacuc⁶, quod⁽ⁱⁱⁱ⁾ ratio eius sol et luna, et expo. passuc quis et ubi ipse venatus venationem et adduxit mihi. Et in modo interrogationis alterius, ubi viri quos interfecistis in Tabor, Iudicum⁷, ut dicere que figura eorum. Et modus alter quid tibi nunc⁸, Isaie, et tibi nunc, Genesis, significatum eorum nunc. Et sunt dicentes quod dictio ista composita ex duabus dictionibus: e po, quia po ipse locus, et e interrogatio supra ipsum, et nos non decidimus⁹ supra ipsum quod erit radix dictionis ef si non quod proximum penes nos ad esse ipsa dictio una dicta supra modos mutantes sicut quod scripsimus, et si fuisset composita de dictione huc proiiciam non fuisset inventa¹⁰ dictio ipsa si non in modo uno. Et mutata dictio ista in scriptura, sed in lectura ipsa una aliquando cum ה sicut ubi ipsi pascunt, Genesis, ubi viri, ubi Samuel et David, Samuelis, ite et videte ubi ipse, Regum,^(iv) et isti ubi ipsi, Isaie, ubi non fornicata es, Hieremię, et homo non sciet ubi vos, Hieremię, et ubi iusti destruuntur¹¹, Iob, ubi fuisti, Iob, ubi collegisti, ista decem ipsa scripta ה secundum os massoret et cabala¹² et quattuor scripta cum vau, si non nunc, quis daret nunc, ubi spes mea, sciatis nunc¹³, Iob, et alia epho scripta¹⁴ cum vau aleph¹⁵.

איפה ואיפה ^{(מש' כ, י)} ובסמוך איפת הקליא הזה ^{(שמ"א יז, טז)}, ובא בה"א¹ הסמוך² כאיפה שעורים ^{(רות ב, יז)}. וכבר זכרנוהו עם הדומים³ בחלק הדקדוק, והיא מדה ידועה⁴ אצלם שהוא⁵ שלש סאין והיא מדת היבש. ומלה ⁶ בזה השרש מענין אחר ומשקל אחר, איפה היית ביסדי ארץ ^{(איוב לח, ד)}, כמו אנה, מי איפה⁷ הוא הצד ציד ויבא^{8 (בר' כז, לג)}, תחסר וא"ו⁹ התוספת ומשפטו מי ואיפא, וכן שמש ירח עמד זבולה ^{(חב' ג, יא)}, שמשפטו¹⁰ שמש וירח, ופירוש הפסוק מי הוא ואנה הוא הצד ציד ויבא לי. ובענין שאלה אחרת איפה האנשים אשר הרגתם¹¹ בתבור ^{(שופ' ח, יח)}, כלומר מה תארם. ובענין אחר מה לך איפה^{12 (יש' כב, א)}, ולך איפה^{13 (בר' כז, לו)}, ענינם עתה. ויש אומרים כי המלה הזאת מרכבת משתי מלות אי פה, כי פה הוא מקום ואי שאלה עליו, ואנחנו לא גזרנו עליו שיהיה שרש המלה איף אלא שקרוב אצלנו להיותה מלה אחת נאמרת על ענינים משתנים כמו שכתבנו. ואם תהיה מורכבת ממלת פה אשליך ^{(יהו' יח, ח)}, לא היתה¹⁴ נמצאת המלה הזאת¹⁵ כי אם בענין אחד. ונתחלפה¹⁶ המלה הזאת בכתיבתה¹⁷ אבל בקריאה היא אחת פעמים עם הה"א כמו איפה הם רועים ^{(בר' לז, טו)}, איפה האנשים ^{(שופ' ח, יח)}, איפה שמואל ודוד ^{(שמ"א יט, כב)}, ויאמר לו המלך איפה הוא ^{(שמ"ב ט, ד)}, ואלה¹⁸ איפה הם ^{(יש' מט, כא)}, איפה לא שגלת ^{(יר' ג, ב)}, ואיש אל ידע איפה אתם ^{(יר' לו, יט)}, ואיפה ישרים נכחדו ^{(איוב ד, ז)}, איפה היית ^{(איוב לח, ד)}, איפה לקטת היום^{19 (רות ב, יט)}, אלה עשרה הם כתובים ה"א על פי המסורת והקבלה וארבעה כתובים בוא"ו²⁰, ואם²¹ לא איפו ^{(איוב ט, כד)}, מי יתן אפו ^{(איוב יט, כג)}, דעו אפו ^{(איוב יט, ו)}, אפו תקותי ^{(איוב יז, טו)}, ושארא²² כתיבין²³ איפוא ²⁴ בוא"ו²⁵ אל"ף.