Unde. Unde vos, Genesis, unde veniet auxilium meum, Psalmistę, modus eius ad interrogationem¹ loci sicut unde. Et modus alius sicut non, et si non mortua ego, Genesis, hevi² quia magnus dies ipse quod non sicut ipse, Hieremie. Et cum levigatione ayn appoaal non preter te, Rut, ad non paratum ipsi, Naum, de non sicut tu, Hieremię, ecce vos de nihilo, Isaie, ut dicere de nihilo⁽ⁱ⁾ tempore. Et non est hic sub manu tua, Samuelis, sicut non cum sere sicut filius et filius, et sic⁽ⁱⁱ⁾ candela et candela, et sic candela et candela, paupertas et paupertas³, et ipsum super viam interrogationis, ut dicere et si est sub manu tua, et verbum non serviet in modis quibus non serviet verbum non, et non⁽ⁱⁱⁱ⁾ in locis quod non serviet dictio non, et licet quod ambo modus unus, quia non dices en in preteritis nec in futuris, non dices en operatus est et non operabitur sed dices non operatus est et non operabitur, sed dictio en⁴ non cadit super nomina et adverbia in omni modo et super benoni in via notificationis vel in via absconsionis. In via notificationis⁵ sicut non ego dans vobis paleam, Exodi, et si non tu restituens, Genesis, et in via absconsionis et non dicens ipsi rem, Iob, et non dicens redde, Isaie, vult dicere non qui dicat ipsi rem, non qui dicat redde. Et venit dictio non supra⁶ futurum, quia non rex poterit vobiscum rem, Hieremie, quoniam dictio poterit licet quod ipsa futurum in loco de benoni quod ipsum adiectivum sicut quod veniunt multa de futuris in loco de benoni, et propterea alligata ipsi dictio en quia ipsa sicut si dicat non rex potens vobiscum rem, et licet sic non usi sunt in isto servitio ut quod non deciperetur homo ad servire sibi in ipso cum quo ipsum futurum perfectum. Etiam⁷ aptatur⁸ ad dicere quod dicet sic quoniam alligatur dictio en cum rege non cum poterit, vult dicere non ipse rex quod poterit vobiscum rem. Et dictio non cadit supra preterita et supra futura in omni modo et sic supra benoni, sicut non novit iniquus verecundiam quod ipsum cadit supra hominem singularem, sed in dicere ipsum non videns et non sciens et non excitans, Samuelis, si fuit dicens⁹ non videns et non excitans non fuit intellecta voluntas ipsius, si non erat intelligens quod ipse dicens supra hominem singularem,^(iv) sicut non res vacua de vobis, quia si non erat dicens dictionem ipsam que ipsa notificatio de notificationibus non esset dictio non cadens supra rem sed fuissemus dicentes non res vacua de vobis¹⁰, sicut non res vivit dominus, Samuelis. Et sic ipse filius non doctus, ipsa dictio singularizat dictum propterea dixit non doctus, et si dixisset non doctus non intelligeretur de ipso supra hominem particularem si non supra genus, sicut quod dixerunt non doctus in civitate, sed si dixisset filius cum notificatione pronominis et ipse filius non ipse doctus, sed sicut dicere¹¹ non domini istis, intelligetur etiam sic voluntas ipsius sicut si fuisset dicens non domini istis, et propterea dictio lo non ipsa affixa cum pronominibus sicut dictio en, et ad istam viam et similem ipsi invenies ea intellige¹² et scies.

מאין אתם ^{(בר' כט, ד)}, מאין יבאו¹ עזרי ^{(תה' קכא, א)}, ענינו על שאלת מקום כמו אנה. וענין אחר כמו לא, ואם אין מתה אנכי ^{(בר' ל, א)}, הוי כי גדול היום ההוא מאין כמהו ^{(יר' ל, ז)}. וברפיון עי"ן הפעל אין זולתך ^{(רות ד, ד)}, לאין נכון לו ^{(נחמ' ח, יא)}, מאין כמוך ^{(יר' י, ו)}. הן אתם מאין ^{(יש' מא, כד)}, כלומר מאפס. כאין שפכה אשורי ^{(תה' עג, ב)}, ענינו כמעט כלומר כאפס² זמן. ואין יש פה תחת ידיך ^{(שמ"א כא, ח)}, כמו אין בצרי כמו בן ובן, נֵר ונִיר³, רש וריש, והוא על דרך שאלה, כלומר והלא יש תחת ידיך, אן⁴ מלת לא תשמש⁵ בפנים שלא תשמש^{6 (v)7} לא, ואף על פי ששניהם ענין אחד, כי לא תאמר אין על העוברים ועל⁸ העתידים⁹, לא תאמר אין פועל ואין פ¹⁰ יפעול אך תאמר לא פעל ולא ¹¹, אך מלת אין נופלת על השמות ועל המלין בכל ענין ועל בינוני בדרך הודעה או בדרך ההסתר¹². בדרך הודעה, כמו איניני נותן לכם תבן ^{(שמ' ה, י)}, ואם אינך משיב ^{(בר' כ, ז)}, ובדרך ההסתר ואין דובר אליו דבר ^{(איוב ב, יג)}, ואין אומר השב ^{(יש' מב, כב)}, רוצה לומר אין מי שדובר אליו דבר, אין מי שאמר השב. ובאה מלת אין עם¹³ העתיד, כי אין המלך יוכל אתכם דבר ^{(יר' לח, ה)}, לפי שמלת יוכל אף על פי שהוא עתיד היא¹⁴ במקום בינוני שהוא התאר כמו שבאו רבים מן העתידים במקום הבינונים. ולפיכך נקשרה בו מלת אין כי הוא כמו שיאמר אין המלך א¹⁵יכול אתכם דבר, ואף על פי ¹⁶ שלא¹⁷ נהגו בזה השמוש כדי שלא יטעה אדם להשתמש בו עם מי שהוא עתיד לגמרי. גם יתכן לומר כי אמר כן לפי שנקשרה מלת אין עם המלך לא אם¹⁸ יוכל, רוצה¹⁹ לומר איננו המלך שיוכל אתכם דבר. ומלת לא נופלת על העוברים ועל²⁰ העתידים²¹ בכל ענין. וכן על הבינונים, כמו ולא יודע עול בשת ^{(צפ' ג, ה)} שהוא נופל על אדם מיוחד, אבל באמרו אין²² ראה ואין יודע ואין מקיץ ^{(שמ"א כו, יב)} אם היה ²³ לא ראה ולא מקיץ, לא היה מובן²⁴ החפץ ממנו אלא היה מובן²⁵ ממנו²⁶ שהוא אומר על אדם מיוחד, כאמרו פלני זה לא רואה ולא מקיץ. ועל השמות אם תבא הודעה עמו שיבא על דבר מיוחד, כמו כי לא דבר רק הוא מכם ^{(דב' לב, מז)}, כי אם לא היה אומר מלת הוא שהוא²⁷ הודעה מן ההודעות לא היה²⁸ מלת לא נופל²⁹ על דבר אך היינו אומרים אין דבר רק מכם, כמו אין³⁰ דבר חי יי ^{(שמ"א כ, כא)}. וכן הוא בן לא חכם ^{(הו' יג, יג)}, מלת הוא יחד³¹ הנדבר לפיכך אמר לא חכם, ואלו אמר³² לא³³ חכם לא יובן³⁴ ממנו על אדם מיוחד אלא על כלל כמו שיאמרו אין חכם בעיר, אלא אם יאמר כן עם הודעת הכנוי והוא בן איננו חכם, אבל כשאמר לא אדנים לאלה ^{(מל"א כב, יז)}, יובן³⁵ גם כן החפץ ממנו ³⁶ אם היה אומר אין אדנים לאלה, ולכן מלת לא איננה נדבקת עם הכנוים כמו מלת אין, ועל זה הדרך והדומה לו תמצאם, בין ותדע.