Tristatus est. Quoniam tristatus est super ipsum populus eius, et anima eius supra ipsum tristabitur. Expositio cum adhuc ipse in vita tristabitur anima supra perditione corporis. Et verbum greve tristari feci cooperui¹ supra ipsum abyssum. Et hitpaal² quoniam contristavit se Samuel supra Saul, et tristavit se supra filium suum dies multos, usque quo tu contristas te supra Saul. Et adiectivum tristis et coopertus capite sicut tristis de matre. Expo. sicut lactans quem lactat mater sua et mortua et ipse plorans et niger quia non est qui lactet ipsum, et ubera matres eius erant vita eius sic tristis incurvatus sum sic expo. ipsum dominus meus pater meus. Et collectio sicut tristes consolabitur. Et nomen ebel idest tristitia⁽ⁱ⁾ de modo ebel significatum eorum cognita rem, significatum³ desolationis⁴ et destructionis, propterea⁵ desolabitur terra.⁽ⁱⁱ⁾ Et semper quando videbis⁶ verbum istum ligatum cum verbo infirmus ipsum verbum desolationis et vastationis. Et sic vastari faciet ante murale et murum simul infirmata^(a), desolatum vinum infirmatum oleum, et omnia ipsa ad istam viam et reliqua lingua tristitie. Et aptatur ad declarare etiam sic et anima eius supra ipsum tristabitur, lingua destructionis et perditionis, vult dicere quod destructi sunt et perierunt anima et caro. Et ultra abel magnam qua quiescere fecerunt supra ipsa, expo. in ipsa planities magna, sicut planities mehola cuius⁷ targum planities, et sic usque planitiem⁸ vinearum^(b), planities vinearum. Et est qui declarat ipsum quod lammet⁹ loco de nun, et gustus^(c) eius lapis¹⁰ magni quem memoravit quod quiescere fecerunt supra ipsum arcam. Et sic caldeizavit Ionathas¹¹ lapis magnum. Et secundum scientiam¹² meam quod nomen lapidis magni, quod quiescere fecerunt supra ipsum arcam tristitia⁽ⁱⁱⁱ⁾ quia sic vocaverunt supra nomen¹³ tristitie que facta in ipsa, et sic area spine vocatur tristitia egiptiorum propter nomen tristitie. Et est in proprietate ista verbum unum exiens de genere verbi et nominis, sed ipsum verbum quod mutatur¹⁴ ad modos.^(iv) Unum sed^(d) Sara uxor tua, sed filius non ipsi, camessata bet, significatum¹⁵ non ista res sola, quia etiam ista, vel non ista, si non ista. Et expo. sed Sara uxor tua, quia Sanctus Benedictus Ipse^(e) annunciavit Abrahe patri nostro supra Saram¹⁶, et dixit et benedicam ipsi et etiam dabo de ipsa tibi filium, dixit¹⁷ Abraam utinam Ismael vivat ante faciem tuam, respondit Sanctus Benedictus Ipse verum quod Ismael vivet, et etiam iste erit quem Sara uxor tua parit tibi filium. Et expo. sed filius non ipsi, quoniam Eliseus¹⁸ interrogavit sunamite est alloqui tibi ad regem, respondit ei in medio populi mei ego habito, ut dicere in medio generationis mee ego habito, et ipsi loquentur supra me ad regem quando necessitabor, et non ego necessitata.^(v) Dixit Eliseus et quid ad facere ipsi, dixit¹⁹ geazi²⁰ sed filius non ipsi, sicut dicere in quo interrogasti eam non ipsa necessitata,^(vi) quod filius non ipsi et vir eius senex. Et modus secundum verum culpab>i<les nos, vero mulier^(vii) ego. Modus eius modus verum, et intelligens poterit discernere inter duos modos istos secundum modum ad omne²¹ quod inveniet scriptum supra ipsis. Ubal ulai, ante haubal,^(viii) nomen fluvii et ulai nomen est loci, Et sunt expo.^(ix) sicut et ad iubal extendet radices suas, quia modus suus rivus aquarum in mutatione aleph in iot.

כי אבל עליו עמו ^{(הו' י, ה)}, ונפשו עליו תאבל ^{(איוב יד, כב)}, פירושו בעודו בחיים תאבל הנפש על אבוד הגוף. והפעל¹ הכבד, האבלתי כסיתי עליו את - תהום ^{(יח' לא, טו)}. וההתפעל, כי התאבל שמואל אל שאול ^{(שמ"א טו, לה)}, ויתאבל על בנו ימים רבים^{2 (בר' לז, לד)}, עד מתי אתה מתאבל אל שאול^{3 (שמ"א טז, א)}. והתאר אבל וחפוי ראש ^{(אס' ו, יב)}, כאבל אם ^{(תה' לה, יד)}, פירושו כמו התינוק שמניקתו אמו ומתה, והוא בוכה וקודר שאין לו מי שתניקהו, ושדי האם היו חייו כן קודר שחותי ^{(תה' לה, יד)}, כן פרשו אדני אבי ז"ל. והקבוץ כאשר אבלים ינחם ^{(איוב כט, כה)}. והשם אבל כבד זה למצרים ^{(בר' נ, א)}, והוא בחמש נקודות, וכלם שהם מענין אבל ענינם ידוע. ויש ענין⁴ שממה והשחתה. על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה ^{(הו' ד, ג)}. ולעולם כשתראה המלה הזאת קשורה עם מלת אמלל הוא לשון חרבן⁵ ושממה והשחתה. וכן ויאבל חיל וחומה יחדו אמללו ^{(איכה ב, ח)}, אבל תירוש אמלל יצהר ^{(יואל א, י)6} וכלם על זה הדרך והאחרים לשון אבל. ויתכן לפרש גם כן ונפשו עליו תאבל ^{(איוב יד, כב)}, לשון השחתה ואבוד, רוצה לומר שישחתו ויאבדו⁷ הנפש והבשר. ועד אבל הגדולה אשר הניחו עליה ^{(שמ"א ו, יח)}, פירשו בו מישור הגדול, כמו אבל מחולה ^{(שופ' ז, כב)} שתרגומו מישר. וכן עד⁸ אבל כרמים ^{(שופ' יא, לג)}, מישר כרמים⁹. ויש מי שפירש שהלמ"ד תחת הנו"ן¹⁰ וטעמו האבן הגדולה שזכר שהניחו עליה הארון, וכן תרגם יונתן ועד אבנא רבתא. ולפי דעתי כי שם האבן הגדולה אשר הניחו עליה הארון אבל ¹¹, כי כן קראו לה על שם האבל שנעשה בה, וכן גרן האטד נקראת אבל מצרים ^{(בר' נ, יא)} על שם האבל. ויש בעיקר הזה¹² מלה אחת יצאה מכלל הפעל והשם, רק היא מלת טעם תשתנה לעניין^{13 14}. האחד אבל שרה אשתך ^{(בר' יז, יט)}, אבל בן אין לה ^{(מל"ב ד, יד)}, קמוצי הבי"ת, ענינם אין זה הדבר לבד, כי גם זה, ¹⁵ אין זה כי אם זה. ופירוש אבל שרה אשתך, כי הקדוש ברוך הוא בשר אברהם¹⁶ אבינו על שרה ואמר וברכתי אתה וגם נתתי ממנה¹⁷ לך בן וגו' ^{(בר' יז, טו)}. ויאמר אברהם אל האלהים¹⁸ לו ישמעאל יחיה לפניך ^{(בר' יז, יח)}. השיבהו הקב"ה, אמת שישמעאל יחיה, וגם זה יהיה ששרה אשתך יולדת לך בן. ופירוש ב¹⁹ אבל בן אין לה כי אלישע שאל לשונמית היש לדבר לך עם²⁰ המלך וגו' ^{(מל"ב ד, יג)}, השיבתו²¹ בתוך עמי אנכי יושבת ^{(מל"ב ד, יג)}, כלומר בתוך משפחתי אנכי יושבת, והם ידברו עלי אל המלך כשאצטרך ואיני צריכה לזה, אמר אלישע ומה לעשות לה. ויאמר גחזי אבל בן אין לה, כלומר לזה ששאלת אותה אינה צריכה, אבל לזה צריכה, כי בן אין לה ואישה זקן. וענין שני אבל אשמים אנחנו ^{(בר' מב, כא)}, אבל אשה אלמנה אני ^{(שמ"ב יד, ה)}, ענינו עניין²² אמת, והמשכיל יוכל להבחין בין שני הענינים האלו לפי הענין אל כל אשר ימצא כתוב למעלה מהם. אובל אולי ^{(דנ' ח, ב)}, לפני האובל ^{(דנ' ח, ג)}, אובל שם הנהר, ואולי²³ שם המקום. ויש מפרשין²⁴ אותו כמו ועל יובל ישלח שרשיו^{(יר' יז, ח)}, שענינו פלג²⁵ מים בחלוף אל"ף ביו"ד.