Fortitudo. Sicut homo en¹ fortitudo², Psalmiste, expo. eius forti fortitudo³ et sic fortitudo⁴ mea in auxilium meum festina, Psalmiste, sed ipsum in signo fęminino sicut auxilium meum. Et interdum ayn appoal quieta est forti manus⁵ mee, Genesis, et non forti manibus tuis, Deuteronomii, quia est forti manibus eorum, Michee. Et nomen in pondere alio forti in pondere ignis, et sana fortitudo⁶ eorum, Psalmiste, expo. sua sana fortitudo⁷ eorum. Et adiectivum fortis dominus, Psalmiste, sicut dicere fortis, quis sicut tu in fortibus domine, Exodi, afferte domino filii fortes, Psalmiste, et ipsi angeli. Et filii non ipsi coniunctum, sicut filii tertii, Psalmiste, vel ipsi stelle, et filii coniunctum et dixit bene⁽ⁱ⁾ pro stellis, et fortes pro angelis, sicut⁽ⁱⁱ⁾ in cantare simul stellas de mane⁸ subilant omnes filii fortes, et sic et dabo ipsum in manu fortis gentium, Ezechielis, et ipsum scriptum iot orientalibus et massoret supra ipsum non plenum in prophano, et expo. fortis gentium et ipse Nebucdyasor, et sic fortes terre cepit, Ezechielis, fortes terre et ipsum scriptum cum iot, sed dicent ipsi fortes fortium, Ezechielis, sine iot et massoret supra ipsum non deficiens. Et Rabi Iuda scripsit sic scriptum⁹ adiectivum cum iot.⁽ⁱⁱⁱ⁾ et adiectivum^(iv) et dabo ipsum in manu fortis gentium, post sic scripsit fortes terre, et fortes fortium, et non scripsit supra ipsa quod¹⁰ sine iot et quod cum iot¹⁰, et supra el gentium dixit quod scriptum cum iot, et sic ipsum^(v) cum iot orientalibus sed occidentalibus ipse deficiens, et sufficiens ipse ille doctus quod iudicemus ipsum ad virtutem in omni quod poterimus, quod ipse illustravit oculos^(vi) venientium post se in dic duc et lingua,^(vii) et veritas quod invenimus in parte librorum fortes fortium cum iot, verum quod nos innitentes supra massoret¹² quem in libris, quod invenimus ipsum deficiens, et massoret^(a)¹³ supra ipsum non deficiens, et vocavit¹⁴ ipsos fortes iustitię, Isaie, fortes iustitie^(viii) vel erit ele de quercu et quercubus, quoniam quod¹⁵ dixit planta domini ut glorificet se. Et Egiptus homo et non el, Ezechielis, et non angelus, et aptatur ad esse de radice ista sicut quercus cadens frondes eius, quoniam erubescent de elim, Isaie, et similia ipsis, et adhuc scribemus in radice ala. Cervus et caprolus, Levitici, cerva emissa, etiam cerva¹⁶ in campo, Hieremie, ad mischal de ceca. Sicut cervus desiderat ad fontes aquarum, Psalmiste, venit in lingua femina, quia cervus ipsum nomen^(ix) congregans mares et feminas, sicut fuit mihi bos¹⁷ et asinum¹⁸ et dixit lingua femine^(x) congregationem cervorum, quoniam cervi vadunt in unum multi greges greges et ipsum est animal notum. Et sic ad viam exempli cerva annorum, Proverbiorum, in cervis campi, Cantici, stella aurore, Psalmiste, et ipsa stella de mane. Et sunt exponentes aielet aurore de modo primo, ut dicere in robore ascendere auroram, et rectum quod¹⁹ ipsum aielet aurore exemplum congregationi Israel, sicut comparavit ipsos cervis²⁰ in Cantica Canticorum, et sic ad auroram²¹ sicut que ista que respicit sicut aurora, et totus psalmus ipse propter congregationem Israel in captivitate. Aries perfectus de ovibus, Levitici, agnus magnus magis quam ętas anni vocatur aries, et centum mille arietes lane, Regum, deficit coniunctum, et expo. arietes, arietes lane, sicut dicere domini lane quod non fuerunt tusi. Planities de Paran, cum planities statue que in Sechem, Iudicum²², in planitie Mamre²³, Genesis²⁴, sicut dixit targum planities. Et expo. elon statue, quod erat in ipsa planitie res statuę sicut lapis vel sine ipsa et denominavit planitiem ab ipsa re stante ad cognitionem loci in ipso. Postis postis quintus²⁵, Regum, et ad postem dactule, Ezechielis, et mensura una postibus hinc et hinc, modus eorum postium. Et postes eius et palatia, modus eorum testudo.

כגבר אין איל ^{(תה' פח, ה)}, פירושו כח, וכן אילותי לעזרתי חושה ^{(תה' כב, כ)}, אבל הוא בא¹ בסימן נקבה כמו עזרתי. ופעמים עי"ן הפעל נחה יש לאל ידי ^{(בר' לא, כט)}, ואין לאל ידך ^{(דב' כח, לב)}, כי יש לאל ידם ^{(מי' ב, א)}. ושם במשקל אחר, אוּל בפלס אור, ובריא אולם ^{(תה' עג, ד)}, פירושו² ובריא כחם. והתאר האל י"י, ^{(יש' מב, ה)}, כלומר התקיף, מי כמוכה באלים ^{(שמ' טו, יא)}, הבו ליי בני אלים ^{(תה' כט, א)}, והם המלאכים³. ⁴ ובני סמוך ואמר⁵ בני על הכוכבים ואלים על המלאכים או הכוכבים⁶, ובני אינו סמוך כמו בני שלשים ^{(בר' נ, כג)},⁷ כמו שאמר⁸ ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים ^{(איוב לח, ו)}, וכן ואתנהו ביד איל גוים ^{(יח' לא, יא)}, והוא כתוב ביו"ד למדנחאי. והמסורת עליו ל⁹ מלא בחול, ופירושו תקיף הגוים והוא נבוכדנצר, וכן ואת אילי הארץ לקח ^{(יח' יז, יג)}, תקיפי הארץ והוא כתוב ביו"ד, אבל ידברו לו אלי כ¹⁰גבורים ^{(יח' לב, כא)}, בלא יו"ד והמסורת עליו לית חסר. ורבי יהודה כתב ונכתב התאר ביו"ד, ידברו לו אילי גבורים, ואולי הסופר טעה וחסר, כי אולי הוא כתב כן ונכתב התאר ביו"ד ואתנהו ביד איל גוים, ואחר כן¹¹ כתב אילי הארץ, ואילי גבורים, ולא כתב עליהם מי ביו"ד ומי בלא יו"ד, ועל איל גוים אמר שנכתב ביו"ד, וכן הוא כתוב¹² ביו"ד למדינחאי אבל מערבאי¹³ הוא חסר, וכדאי הוא אותו החכם¹⁴ שנדינהו לזכות בכל אשר נוכל, כי הוא האיר עיני כל הבאים אחריו בדקדוק ולשון המקרא, ואמת כי מצאנו במקצת הספרים¹⁵ אילי גבורים ביו"ד, אלא שאנחנו סומכין¹⁶ על המסרה אשר בספרים, אשר מצאנוהו¹⁷ חסר, והמסרה עליו לית חסר. וקורא להם אילי הצדק ^{(יש' סא, ג)}, תקיפי הצדק¹⁸ או יהיה אילי הצדק¹⁹ מן אלה ואלים, לפי שאמר מטע יי להתפאר ^{(יש' סא, ג)}. ומצרים אדם ולא אל ^{(יש' לא, ג)}, ולא מלאך. ויתכן להיות מן השרש הזה כאלה נובלת עלה ^{(יש' א, ל)}, כי יבשו מאלים ^{(יש' א, כט)}, והדומים להם, ועוד נכתבים בשרש אלה. איל וצבי ^{(דב' יד, ה)}, אילה שלוחה ^{(בר' מט, כא)}, גם אילת בשדה ^{(יר' יד, ה)}, על משקל עורת. כאיל תערג על אפיקי מים ^{(תה' מב, ב)} בא על לשון²⁰ נקבה, כי איל הוא שם כלל כולל זכרים ונקבות, כמו ויהי לי שור וחמור ^{(בר' לב, ו)}, ואמר לשון נקבה רוצה²¹ לומר עדת האילים, כי האילים ילכו ²² הרבה ביחד²³ עדרים עדרים והיא חיה ידועה. וכן על דרך משל אילת אהבים ^{(מש' ה, יט)}, או באילות השדה ^{(שה"ש ב, ז)} אילת השחר ^{(תה' כב, א)}, והוא כוכב הבקר. ויש מפרשים אילת השחר מהענין הראשון, כלומר בכח עלות השחר, והנכון שהוא אילת²⁴ השחר משל על כנסת²⁵ ישראל, כמו שהמשיל אותם לאילות בשיר השירים, וכן ²⁶ שחר כמו מי זאת הנשקפה כמו שחר ^{(שה"ש ו, י)}, וכל המזמור הוא על כנסת ישראל בהיותם בגלות. איל תמים מן הצאן ^{(וי' ה, טו)}, הכבש הגדול יתר מבן שנה יקרא איל, ומאה אלף אלים צמר ^{(מל"ב ג, ד)}, חסר הנסמך, ופירושו אלים אילי צמר, כלומר בעלי צמר שלא היו גזוזים. איל פארן ^{(בר' יד, ו)}, עם אילון מוצב אשר בשכם ^{(שופ' ט, ו)}, באלוני מורה^{27 (בר' יח, א)}, כמו שאמר התרגום מישר. ופירוש אלון מוצב ^{(שופ' ט, ו)}, שהיה באותו המישור דבר מוצב, כגון אבן או זולתה ויחסה²⁸ המישור ²⁹ דבר³⁰ המוצב להכרת המקום בו. האיל מזוזת חמשית ^{(מל"א ז, לא)}, ואיל איל תמורים ^{(יח' מ, טז)}, ומדה אחת לאילם מפה ומפו ^{(יח' מ, י)}, ענינם³¹ מזוזות. ואיליו ואלמיו ^{(יח' מ, כא)} ענינם כפה.