Post. Iverunt retrorsum, Genesis, et tu fecisti redire¹ cor eorum retro, Regum, exposuit² rabi³ Sedaia fecisti redire cor eorum, quod erat usque nunc retro. Et dominus meus expo. fecisti redire cor eorum retro, de fide idoli quia cognoverunt quia falsum libamen eius. Et mischal aliud, et erunt⁴ retro et non ante, Hieremie, et congregatio eius retro,⁽ⁱ⁾ retro tabernaculum, Hieremie⁵. Et mischal aliud, et post hoc veniam ad ipsam, Deuteronomii. Et mischal aliud, melior finis rei magis quam principium suum, Proverbiorum, et vocatur precium finis, quia⁶ ipsum finis operis, quia si est precium et spes tua non incisa, Proverbiorum, ad dare ipsis spem et precium, Hieremie⁷, si invenisti et est precium, Proverbiorum. Et mischal aliud, in fine movebuntur⁸. Et numeri pluralitas⁹ de post, post mortem Moysi, Iosue¹⁰, et percussit ipsum Abner¹¹ cum postremo lanceę, Samuelis, expo. cum eo quod in extremo lanceę,.⁽ⁱⁱ⁾ Et cum pronominibus¹² congregatur in lingua multorum semper, et aures tuę audient rem post te, Isaie, et respexit uxor eius post ipsum, Genesis, expo. uxor eius que erat retro ipsum respexit post se, arguens,⁽ⁱⁱⁱ⁾ Proverbiorum, omnes modus eorum notus¹³. Et expo. excelsus rab Sadaia¹⁴ sic^(iv) dixit quod ipsa verba dei benedicatur arguens hominem ad ire¹⁵ in preceptis meis et adimplere post me, gratiam inveniet magis¹⁶ quam lenire¹⁷ linguam quia ipse damnificat¹⁸ ipsum¹⁹. Et pater meus expo. tardus nomen adiectivum et expo. arguens hominem, qui conversus retro gratiam inveniet. Et adiectivum ad diem postremum²⁰, Proverbiorum, retro, retro. Ad virum sine ipso et homo alius capiet ipsam, Deuteronomii, panni alii, Levitici, in anno alio, Genesis, septem annos alios, Genesis. Et vocatur angulus occidentis retro, in occidente et non intelligo ipsum, Iob, et mare occidentis mare postremum²¹, quia facies ipse oriens et retro occidens, quia facies hominis ad splendorem solis, et ad regulam istam vocati meridies dextera, et aquilo sinistra. Et cui opera eius cum tardatione et expectatione venit verbum grave, ad tardantes supra vinum, Proverbiorum, et non tardavit puer. Genesis, expo.^(v) qui tardantes omnes ipsi²² usque ad vesperam supra portione vini, et sic^(vi) tardantes in nocte, Isaie, et sic expo. tardantes sedere, Psalmiste, negotiantes tota die in operibus eorum usque vesperam. Et scripsit pater meum quia non ipse sicut ista quia venire veniet et non tardabit, Abacuc, sed expo. non finietur sicut finis qui ipse finis, et sic targum²³ Ionatan²⁴ auscultabit et audiet in fine, Isaie,^(vii) in fine, ut dicere que veniunt in fine²⁵ dierum. Et scripsit rabi Iacob²⁶ filius Eleazar et iam dictum, quia tarda et edificabis domum tuam, Proverbiorum, imperativum de hoc, sicut divide linguas eorum. Et grave aliud et tardavit de tempore, Samuelis. Et verbum leve, et tardavi usque nunc, Genesis. Et vocati filii hominis post per²⁷ nomen quia relicti post ipsum, et filios eorum cum ense interficiam, Amos, et reliquie vestre in naviculis piscandi, Amos, expo. filii eorum. Et sic²⁸ posteri eorum in ore eorum volent semper, Psalmiste. Et sic et non ad finem suum, Danielis, ut dicere quod non relinquetur regnum filio suo, et reliquie tue in gladio²⁹ cadent, Ezechielis,^(viii) populus tuus, quia recordatus nasi tui et aurium tuarum quod ipsa exemplum supra capita, et dixit posteri tui propter populum quoniam caput ipsum principium et principium populo quia ipse exit et venit ante ipsos et populus ipsi finis. Et sic t. Io. populus tuus et tirgem et finis tuus comburat in igne, Ezechielis, melius terre tuę. Et sic et finem tuum in gladio interficiam³⁰, dixit pro populo. Et posuit r. Iona modum alium in ista radice multiplicentur dolores eorum alium acceleraverunt, expo. sic fiat voluntas quod multiplicentur dolores festinantium ad iurgium, et non ipsum rectum, quia non invenimus de radice mahar de bignan cal³¹ de modo festinationis si non de modo dotis et doti, dotare dotabis ipsam sibi ad uxorem. Et rectum in occulis meis quod ipsum de modo secundo quia dicet ad loqui sine ipso,^(ix) alius, ut dicere quia dant deo alteri dotem et donum et appropinquantes sacrificia et libantes libamina, et finis passuc arguit quod dixit non libabo libamina eorum de sanguine.

וילכו אחרנית ^{(בר' ט, כג)}, ואתה הסבות את לבם אחרנית ^{(מל"א יח, לז)}, פירש רבינו סעדיה ז"ל הסבות את לבם שהיה עד אתה¹ אחרנית. ואדני אבי ² פירש הסבות את לבם אחרנית מאמונת הבעל כי הכירו כי שקר נסכו. ומשקל אחר, וילכו לאחור ולא לפנים ^{(יר' ז, כד)}, וקבוצו אחורים, ³ אחורי המשכן ^{(שמ' כו, יב)}. ומשקל אחר, ואחר כן תבא אליה ^{(דב' כא, יג)}. ומשקל אחר, טוב אחרית דבר מראשיתו ^{(קה' ז, ח)}, ונקרא השכר אחרית, לפי שהוא סוף המעשה. כי אם יש אחרית ותקותך לא תכרת ^{(מש' כג, יח)}, לתת לכם אחרית ותקוה ^{(יר' כט, יא)}, אם מצאת ויש אחרית ^{(מש' כד, יד)}. ומשקל אחר, לאחרונה יסעו ^{(במ' ב, לא)}. והקבוץ מן אחר אחרי מות משה ^{(יהו' א, א)}, ויכהו אבנר באחרי החנית ^{(שמ"ב ב, כג)}, פירושו, במה שאחרי החנית והוא עץ החנית. ועם הכנויים⁴ יקבץ בלשון רבים לעולם, ואזניך תשמענה דבר מאחריך ^{(יש' ל, כא)}, ותבט אשתו מאחריו ^{(בר' יט, כו)}, פירושו אשתו שהיתה מאחריך⁵ הביטה אחריה, מוכיח אדם אחרי ^{(מש' כח, כג)}, כלם ענינם ידוע. ופרשו⁶ הגאון רבנו⁷ סעדיה כן ⁸ אמר, כי הם דברי האל יתברך מוכיח אדם ללכת בחקותי⁹ ולמלא אחרי, חן ימצא ממחליק לשון כי הוא מזיקהו. ואדני אבי ז"ל¹⁰ פירוש אחרי שם התאר¹¹ ופירוש מוכיח אדם, שהוא נסוג אחור חן ימצא. והתאר ליום אחרון ^{(מש' לא, כב)}, אחרנים אחרנה. ולאיש זולתו ואיש אחר יקחנה ^{(דב' כ, ז)}, בגדים אחרים ^{(וי' ו, ד)}, בשנה האחרת ^{(בר' יז, כא)}, שבע שנים אחרות ^{(בר' כט, ל)}. ונקראת פאת המערב אחור, ואחור ולא אבין לו ^{(איוב כג, ח)}, והים המערבי הים האחרון ^{(דב' יא, כד)}, לפי שהפנים הם המזרח והאחור המערב, כי פני האדם אל זריחת השמש, ועל סדר זה נקראו דרום ימין, וצפון שמאל. ולמי שמעשיו באחרית והמתנה ¹² הפעל הכבד למאחרים על היין ^{(מש' כג, ל)}, ולא אחר הנער לבא^{13 (בר' לד, יט)}. ופירוש למאחרים על היין, שמתעכבים כל היום עד הערב על שתיית היין, וכן אמר מאחרי בנשף ^{(יש' ה, יא)}, וכן פירוש מאחרי שבת ^{(תה' קכז, ב)}, שמתעסקין¹⁴ כל היום במלאכתם עד הערב. וכתב אדני ¹⁵ ז"ל כי אינו כמו אלה כי בא יבא לא יאחר ^{(חב' ב, ג)}, אבל פירושו לא יסוף כמו אחרית שהוא סוף, וכן תרגם יונתן יקשיב וישמע לאחור ^{(יש' מב, כג)} לסופא. ¹⁶ וכתב החכם ר' יעקב בן אלעזר וכבר נאמר, כי אַחַר ובנית ביתך ^{(מש' כד, כז)}, צווי מזה, כמו פלג לשונם ^{(תה' נה, י)}. וכבד אחר ויוחר מן המועד ^{(שמ"ב כ, ה)}. והפעל הקל¹⁷ ואחר עד עתה ^{(בר' לב, ה)}. ונקראו בני האדם אחרית על שם שנשארו אחריו, ואחריתם בחרב אהרג ^{(עמ' ט, א)}, ואחריתכן בסירות דוגה ^{(עמ' ד, ב)}, פירושו בניהם. וכן ואחריהם בפיהם ירצו סלה ^{(תה' מט, יד)}. וכן ולא לאחריתו ^{(דנ' יא, ד)}, כלומר שלא תשאר המלכות לבנו, ¹⁸ והכניס רבי יונה ענין אחר בזה השרש ירבו עצבותם אחר מהרו ^{(תה' טז, ד)}, ופרש כך יהי רצון שירבו עצבותם¹⁹ הממהרים אל המחלוקת. ואיננו נכון, כי לא מצאנו משרש מהר בבנין²⁰ הקל מענין מהירות. כי אם מענין מהר ומתן, מהר ימהרנה לו לאשה ^{(שמ' כב, טו)}. והנכון ²¹ כי הוא מענין השני שיאמר לדבר אחר²²זולתו אחר, ופירש הפסוק ירבו עצבות המוהרים לאל אחר, כלומר שנותנין לאל אחר מהר ומתן ומקריבים קרבנות ומסיכים נסוכים²³, ואחרית הפסוק יוכיח שאמר בל אסיך נסכיהם מדם ^{(תה' טז, ד)}.