Desiderare. Anima mea desideravi te in nocte. Dixit rabi¹ Iona quod ipsum sicut desideravit te, et non est necesse, sed expo. sua cum anima mea desideravi, et sic dixit, etiam spiritu meo cum interioribus meis matutinabo² tibi, et sic, ephot descendit in manu sua, quod modus eius cum ephot descendit in manu sua, tu manus tua gentes expulisti, quia modus suus in manu tua, sed ephot descendit in manu sua est mihi⁽ⁱ⁾ recta memorabo ipsum in radice iarat.⁽ⁱⁱ⁾ Et doctus rabi³ Iacob⁴ filius Eliezer⁵ ipso ratio⁽ⁱⁱⁱ⁾ scripsit in Libro Perfecto quod modus associatus ad pronomen quod ipsum iot napsi et iot de ruhi⁶, et licet quod meminerit de nefes⁷ et ruac affigitur modus cum pronomine sicut si dixisset et ego desideravi te et sicut⁸ ipsi multi, et plorabo in ieiunio⁹ anima mea, ad ipsum ore meo vocavi, voce mea ad dominum vocabo, renes meos acuam, consulam ad te oculum meum, omnes modi cadunt¹⁰ supra pronomen. Et sic¹¹ tu manus tua gentes eiecisti et plantasti eos, et lecythus¹² olei non deficit supra spolium et non ad lecythum¹³, et sic vox civitatis reboans, vox dominorum absconditi, vox fame ecce venit, vox Domini ad civitatem clamabit, verum inundatio¹⁴ aquarum multarum ad eum non approximabunt¹⁵, quia fuit ipsi facies belli, arcus fortium plaga, lepre que erit in homine, et¹⁶ sic usus lingue in multis locis. Et dominus meus pater meus expo.¹⁷ anima mea desideravi te in nocte, et quod omni tempore quod anima mea firma in me desideravi te in nocte^(iv), et donec quod spiritus meus in medio mei matutinabo tibi, et dixit in nocte quia^(v) cor vacuum negociis mundi. Desideravit ad sedem ipsum. Et nomen, in omni desiderio anime tue. Et mischal aliud, desiderium factum, significatum omnium desiderium et cupiditas. Et de modo isto secundum meam scientiam, domui tuę¹⁸ desiderata sanctitas, et aleph mota cum haptet patha et ipsum niphal preteritum expo. desiderata domui tuę¹⁹ que ipsa²⁰ sanctitas. Et hitpaal²¹, non desiderabis domum socii tui, et desiderium ipsum in corde. Et nomen in mischal alio, desideria impii²², cum dages. Et rabi Iona scripsit quod ipsum raphe. Et modus alius niphal, vel^(vi) congruerunt gene tue in ordinibus, quam pulchri supra montes pedes evangelizantis^(a), non pulchrum villano labium superfluitatis, non pulcher stulto honor, nigra ego et pulchra, et omnibus ipsis quieta^(vii) aleph et ipsi modus pulchritudinis et speciei. Et rabi Iuda adduxit cum ipsis²³, pulchram et deliciatam, forte²⁴ invenit ipsum²⁵ scriptum cum aleph et non invenimus ipsum sic nos. Et etiam rabi Iona scripsit ipsum sic sine aleph et arguit^(viii) rabi Iuda in hoc, et non ad reprehendere supra ipsum in hoc, quia licet quod non scripta aleph erit^(ix) post cames. Et nomen, decus sive²⁶ pulchritudo hominis misericordia sua, vult declarare pulchritudinem²⁷ hominis et quod convenit ipsi ad facere ipsa pietas eius. Et aptatur quod sint ista de radice noe, dum vester²⁸ lammet²⁹ appoal in pondere nava. Et doctores usi sunt in verbis suis hac lingua in radice de naa³⁰ similatur³¹ quod sic radix penes ipsos in dicere ipsos : palma pulchra, citrum pulchrum quam pulchra opera eius et sine ipsis multa. Et dixerunt bignan³² piel in dicere ipsos non legerunt si non pro eo quod cadit sed ad pulchrifaciendum ipsam bonam. Et dixerunt bignan³³ hitpaal de ipso in dicere ipsos : pulcher fias ante ipso in mandatis. Et dixerunt nomen noi in dicere ipsos in pulchritudine in fortitudine in divitiis, et multi³⁴ pulchritudines domuncule separati ab ipsa quatuor, et ratio de noi naoi. Et modus tertius, usque terminum collium eternorum, et confinabitis vobis, confinabitis vobis, modi eorum modus³⁵ termini. Et expo. usque ad terminum collium mundi, toto tempore quod erunt³⁶ firmis^(x) [Qui A/ST omettono la traduzione di ] colles mundi erunt benedictiones in capite Ioseph. Et ratio de tetau^(xi) ad esse titavu, et melius erit ad ponere³⁷ ipsum de proprietate ista, ut quod sint ipsi socii in modo isto et confinabitis vobis, usque ad terminum collium mundi. Vel erit de radice taa vel tava et erit solum in radice sua supra modum istum. Et proximum ipsum³⁸ quod sit radix eius tava de³⁹ et signabis tav, quia modus ipse proximum modo termini et erit aleph mutatio de tav⁴⁰.

נפשי אויתך בלילה ^{(יש' כו, ט)}, אמר רבי יונה שהוא כמו אותך, ואין צרך, אך פרושו בנפשי אויתיך, וכן אמר אף רוחי בקרבי אשחרך ^{(יש' כו, ט)}, וכן אפוד ירד בידו ^{(שמ"א כג, ז)}, שעניינו באפוד ¹ בידו ירד², אתה ידך גוים הורשת ^{(תה' מד, ג)}, שענינו בידך! אבל אפוד ירד בידו יש לי בו טעם נכון אזכרנו בשרש ירד בגזרת השם. והחכם רבי יעקב בר³ אלעזר כתב בספר השלם, כי הענין מחובר אל הכנוי שהוא יו"ד נפשי ויו"ד רוחי, ואף על פי שזכר הנפש והרוח, סמך הענין אל הכנוי כאלו אמר אני אויתיך! וכמוהם רבים, ואבכה בצום נפשי ^{(תה' סט, יא)}, אליו פי קראתי ^{(תה' סו, יז)}, קולי אל י"י אקרא ^{(תה' ג, ה)}, וכליותי אשתונן ^{(תה' עג, כא)}, איעצה עליך עיני ^{(לב, ח)}, כולם⁴ הענין נופל על הכנוי. וכן אתה ידך גוים הורשת ותטעם ^{(תה' מד, ג)} וצפחת השמן לא חסר ^{(מל"א יז, טז)}, ⁵ נופל על השמן לא על הצפחת, וכן קול הקריה הומה ^{(מל"א א, מא)}, קול נגידים נחבאו ^{(איוב כט, י)}, קול שמועה הנה באה ^{(יר' י, כב)}, קול יי לעיר יקרא ^{(מי' ו, ט)}, רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו ^{(תה' לב, ו)}, כי היתה אליו לא יגיע⁶ פני המלחמה ^{(שמ"ב י, ט)}, קשת גבורים חתים ^{(שמ"א ב, ד)}, נגע צרעת כי תהיה באדם ^{(וי' יג, ט)}, וכן מנהג הלשון בהרבה מקומות. ואדני אבי עליו השלום פירש נפשי אויתיך בלילה כל זמן שנפשי קיימת בי אויתיך בלילה⁷, ובעוד שרוחי בקרבי אשחרך, ואמר בלילה, כי אז הלב פנוי מעסקי העולם. אוה למושב לו ^{(תה' קלב, יג)}. והשם, בכל אות נפשך ^{(דב' יב, טו)}. ומשקל אחר תאוה נהיה ^{(מש' יג, יט)}, ענין כלם ענין⁸ תאוה וחשק. ומענין זה לפי דעתי לביתך נאוה קדש ^{(תה' צג, ה)}, והאל"ף⁹ מונעת בחטף פתח והוא נפעל עבר. פירושו נחשק לביתך שהוא קדש. וההתפעל לא תתאוה בית רעיך ^{(דב' ה, כא)}, והתאוה היא בלב. והשלם¹⁰ במשקל אחר מאויי רשע ^{(תה' קמ, ט)}, בדגש. ורבי יונה כתב שהוא רפה. וענין אחר והנפעל¹¹ נאוו לחייך בתורים ^{(שה"ש א, י)}, מה נאוו על ההרים רגלי מבשר ^{(יש' נב, ז)}, לא נאוה לנבל שפת יתר ^{(מש' יז, ז)}, לא נאוה לכסיל כבוד ^{(מש' כו, א)}, שחורה אני ונאוה ^{(שה"ש א, ה)}, וכלם נחה בהם האל"ף והם ענין יופי ונוי. ורבי יהודה הביא עמהם הנוה והמענגה ^{(יר' ו, ב)}, אולי מצאו כתוב באל"ף, ולא מצאנוהו כן אנחנו. וגם רבי יונה כתבו כן בלא אל"ף ותפש על ¹² בזה ואין לתפוש עליו בזה, כי אף על פי שלא תהיה כתובה האל"ף תהיה נחה אחר הקמץ. והשם תאות אדם חסדו ^{(מש' יט, כב)}, כלומר יפי האדם ומה שנאה לו לעשות, הוא חסדו. ויתכן שיהיו אלו משרש¹³ נאה בהראות למ"ד הפעל בפלס גאוה. ורבותינו ז"ל הרגילו בדבריהם זה הלשון בשרש נאה ידמה¹⁴ כי כן הוא¹⁵ השרש אצלם באומרם ^[א] ^(xii)16לא שנו אלא מפני הנשר אבל לנאותה כשרה. ואמרו בנין התפעל ממנו באמרם ^[ג] התנאה לפניו במצות. ואמרו השם נוי באמרם ^[ד] בנוי בכח בעושר, ולרבים ^[ה] נויי סוכה המופלגין¹⁷ ממנה ארבעה, ומשפט נוי נאוי. וענין שלישי עד תאות גבעות עולם ^{(בר' מט, כו)}, והתאויתם לכם ^{(במ' לד, ז)}, תתאו לכם ^{(במ' לד, ח)}, ענינם ענין גבול. ופירושו¹⁸ עד תאות גבעות עולם, כל זמן שיהיה קיים גבול ¹⁹ עולם תהיינה הברכות לראש יוסף. ומשפט תתאו ²⁰ להיות הִתְאַווּ²¹, וטוב הוא לשומו מעיקר זה, כדי שיהיו לו חברים בענין הזה. והתאויתם לכם, עד תאות גבעות עולם. או יהיה משרש תאה או תוה ויהיה יחידי בשרשו על הענין הזה. וקרוב ²² שיהיה שרשו תוה מן והתוית תיו^{23 (יח' ט, ד)}, שענינו קרוב לענין גבול ויהיה האל"ף תמורת וא"ו²⁴.